"המשימה הייתה להביא אותה לקבר ישראל": שושי מלכה על המסע המטלטל של בנה המאומץ

רעות נרצחה בכפר. אוי

כן

וואו מצאו טעם מבותרת לחתיכות פשוט והתינוק שלה לידה בתוך השלוליטה והמשימה הייתה להביא תרות לקבר ישראל קשה לי אני לא יכולה תיתן לי כוח עכשיו איך אתה לוקח את הבהם שלך לגור בכפר ערבי

שושי מלכה המלכה גרתם בכטיף בגוש כטיף נכון

אה הסיפור מתחיל משפ

לא

הסיפור אבל אני חייבת לציין את זה שגרתם בגוש כתיש

נכון

נכון אי אפשר שלא

זה חלק מהסיפור וחלק חשוב בסיפור

כן

אבל בעצם הסיפור שלי הוא על על הבן שלי

כן

שקוראים לו שי

כן

אה שי הוא הילד המאומץ שלנו

אז את קופצת ל זאת אומרת מה הביא אותכם לאמץ היו לכם ילדים משלכם או אז אנחנו מה מה הביא אותנו לאמץ בעצם דיברנו על זה עוד לפני שהתחתנו

כן

רק שהכרנו בעלי ואני דיברנו על זה שנרצה לאמץ ביום מן הימים היו לנו שני ילדים בשלב מס זה השלב שהחלטנו לפנות לרשויות ות אחרי שני הבדים א

חכי אבל אני חייבת לשאול הרי לא כל זוג

מדבר עליה מץ מיוחד זוג שברוך השם זוג בריא יש פריון טוב יולדים אז

מאיפה זה מגיע הדבר הזה שלאמץ

אז רגע אז כמו שאמרתי א דיברנו על אימוץ עוד בשלב של ההכרות בינינו

למה

כי תמיד אמרנו שאנחנו נרצה לעשות איזה מעשה כזה זה למען עם ישראל. כשפנינו לשירות אז ביקשנו אה שזה יהיה אה בת, שזאת תהיה בת.

אה אוקיי.

והיא תהיה בת א שנה וחצי בערך. לא רצינו תינוק

ו שבדרך כלל כולם רוצים תינוק.

נכון. נכון.

כן.

רצינו בת שנה וחצי ושהסיפור הוא סגור. זאת אומרת יש כבר את האישור שהוא

יכול יכול להיות מאומץ.

כן.

אחרי שסיימנו סדנאות ותהליך של אימוץ, אתה הולך הביתה מחכה לטלפון מהשירות למען הילד

של אתמה. אחרי חצי שנה בערך קיבלנו טלפון אמרו לנו תקשיבו יש לנו תינוק. אמר אפשר אמרתי בתוך סליחה אבל אמרתי תינוקת.

למה לא רציתי תינוק? א קטן זאת אומרת למה רצית שנה וחצי הזה? רציתי שזהב לנו בין הבכור לבת א

א ו לא אפילו יותר רצינו שלוש בערך כן תהיה כל פעה יותר גדול

כן

ואז היא אומרת לי תראי זה בן והוא בן חצי שנה אפילו פחות מחצי שנה

וואי

ואני רק רוצה להידחף ולהגיד לה סליחה ממש לא נותן לי אני אתן להסיים לדבר ואני אגיד לה לא. ואז היא אמרה הוא עדיין לא ברמוץ עוד אותו הוא יאשר.

שום דבר מרשימת מכולת שלה לא נמצא שם.

כן.

ואז אמרתי לה יודעת איך יצאו לי המילים. אמרתי לה וואי נראה לי שכן.

זה לא אס זה מלמעלה

ממש.

יואו

אמרתי להב אני צריכה אני אתקשר לבעלי אני אשאל אותו. תרום הטלפונים, הפלאפונים.

כן.

התקשרתי לבעלי, אמר לי, כן. עכשיו, בדרך כלל כשיש אימוץ אז אומרים לך תבוא, תראה את הילד, תהיה איתו כמה שעות, תלך לטייל. אמרו, טוב, תבואו, תיקחו אותו.

אה, וואו, ביד. מה תיקחו אותו? כאילו אין לי כלום בבית של תינוק. אה, אמרו לי, טוב, תיקחו את הזמן, תבואו מחר בבוקר. וואו.

אז רצנו מהר, קנינו דברים. זה 9: בבוקר היינו צריכים להיות ב אחד מבתי הילדים החשויים ולקחת את התינוק שלנו. הודענו בזמן הזה למשפחות גם שאנחנו הולכים להביא תינוק. עשינו הכנה קצת לילדים

א ונסענו. באמת קיבלנו תינוק מתוק עם חיוך כזה ראשוני. הוא היה לבוש כזה ממש יפה וזה אמרו לנו אם אפשר תחליפו לו את הבגדים אנחנו לא צריכים את הבגד

אז אפילו כי ביום יולדו

כן

קיבלנו תינוק

כן

וככה נסענו להורים קיבלנו את קטן עשו חגיגה כמו שמקבלים תינוק

כן

ובאנו הביתה אמרו להם תקשיבו הוא רק בגלל שהוא עדיין לא ברימוץ א כרגע יש איזה מפגשים קטנים עם האמא עד שזה יסתדר שבועיים תוך שבועיים תוך שבועיים זה מסתדר אמרתי טוב טוב בסרנו הביתה

זה לא קל לקחת תינוק שאת יודעת שאת צריכה להביא אותו לאמא כל כמה ימים כן

כן והתחילו מפגשים אנחנו גרים בגוש כתיב א מגיעה השעה שלוקחת אותך מהמחסום. זה אנחנו עושים עם הרכב עד המחסום. מהמחסום א אוטוב א רכב עד ירושלים. בירושלים את מחכה א את מגיעה לאיזה בית מלון, יושבת שם א לוקחים את התינוק למפגש, מחזירים אותו אחרי שעה שעתיים שלוש.

את לא רואה את האמא?

לא. וחוזרים וא אחרי שבועיים אנחנו מקבלים טלפון ש זה מתארך והשופט לא נותן צב אימוץ ותבואי עוד שבועיים ואחר כך עוד חודש וזה לא מספיק צריך פעמיים ביום

וואו

צריך פעמיים בשבוע סליחה

ואתם מתחילים כבר לקשר אליו יותר ויותר בפעם

בדיוק והזמן עובר ושנה בתשעה חודשים ככה אה יש מפגשים וכל פעם נוסעים ו וזה לא נגמר בשנה ותשעה חודשים האלה אנחנו א מספיקים א לקבל פעמיים א החלטות של בית משפט שהילד צריך לחזור לאמה הביולוגית

ותוך כדי שאנחנו נוסעים אה ה יש טלפון בדרך אומר אמר לנו תחזרו החלטת המחוזי ביטלה את השלום טוב אז אנחנו חוזרים לטלטלה רגשית מאוד גדולה

ממש זה כל כך איזה רכבת הרים כזאת מאמצת ילד אבל את אומרת עוד שנייה יכול להיות שהוא כבר לא לא במהיה שלי

ואז את מתחילה להגיד רגע רגע אולי אני לא אקשר אליו

כן

ואני מתחילה לסגור את הלב כזה אבל זה לא עובד ככה זה תינוק

והוא כזה חייכן ומתוק היה לו כל כך הרבה חן ש שאתה אתה לא עומד בזה.

כן. גם איך אפשר לסגור את הלב לטינוק?

בדיוק. וכשהיינו חוזרים מהמפגשים היה לו פרצוף כועס והוא תמיד הפנה לי כזה ראש ואפילו הייתי מצלמת אותו עד שבאיזשהו שלב אפילו אה העלמתי את הכלות האלה כאילו רציתי להיזכר בזה.

וואי ראית שזה השפיע עליו לטווח ארוך? מאוד השפיע עליו. אבל אחרי שנה בתשעה חודשים קיבלנו החלטה אה שהילד חוזר לאמא הביולוגית. החלטה סופית של העליון.

וואי.

אה הילד כבר בן שנתיים ושלושה חודשים.

וואי איזה קריאה זאת. בטח.

כן. הטלטלה מאוד גדולה. זה היה ביא אדר. היינו צריכים להחזיר אותו. ביקשנו מהשכוט למעניה שהייתה לנו שבוע של תהליך כדי להתפרד ובשלב הזה ביקשנו להיחסף לאמא גם לחסוף את עצמנו

כן

כדי שנספר יותר ונתקשר נראה

כן

במה מדובר לאט לאט אנחנו מבינים ש האמא בשלב הזה הספיקה להתחתן עם ערבי ועברה לגור בכפר ערבי זאת אומרת שאתם מוסרים בעצם את הילד שלכם, את שי שלכם לכפר ערבי,

נכון?

מה זה? זה

מה זה?

זה נורא, זה קשה.

שאלה מאוד מאוד גדולה באמונה. מאוד גדולה באמונה שאת אומרת א לקדוש ברוך הוא, איך זה יכול להיות? אני רציתי לעשות חסד בעם ישראל. איך אתה לוקח את הבן שלך לגור בכפר ערבי? כאילו היה לי באמת היה לי שאלות אני זוכרת היה לי חלון כזה משהו דומה לחלון פה והייתי מסתכלת והייתי מתפללת ו יש אתי רצון בסוף התהילים

כן שלא נצטרך לל ואני אומרת איך איך יהודי צריכה עזרה של גוי של ערבי ש הימים ימי הגירוש מגוש כטיף אמרתי לקדוש ברוך פה את ה את הבית שלי אני הולכת לתת לערבים אבל את הילד שלי

איזה קשה זה

זה זה קריאה זה קריאה

יואו

זה ממש זה היה בכי הרגשנו ממש תשעה באב זה חורבן הבית ממש

כן

ו אחרי תהליך של שבוע אה החלפנו טלפונים בינינו ו ו ומסרנו את שי ככה זה היה מאוד קשה

תערי לי את הרגע הזה שאת

לוקחת אותו ו שלו לא שאלת שאלה מה זה חזקה מה זה חזקה הוא הוא צרך והוא בכה והוא נתפס בנו ממש כמו חיה כזאתי והוא ד אותנו ואנחנו צריכים להחז לתת אותו ואנחנו זה היה ממש ממש קשה את ה את התחושה הזאתי

בחיים אני לא אשכח

איך הוא נחז זה היה ממש ממש קשה ממש קשה בעלי ואני ממש נקראנו אחר כך הלכנו אני זוכרת היה שלב ש א הלכנו לבית של אחותי שהייתה גרה שמה קרוב אה אני זוכרת את הסיטואציה שאנחנו ישבנו על כיסא ודווקא העובדות הסוציאליות אה ישבו על הרצפה כזה וכל הזמן אמרנו אה אני לא מבינה את הקדוש ברוך הוא אני לא מבינה

הרי רציתי לעשות כל כך טוב

כן בדיוק הייתה לי שיחה קודם עם מישהי המוראה שלי

כן

הרוחנית שלי ואני זוכרת שהיא אמרה לי זה להבין את המילה קטן קטן זה זה מלשאון קטע אני רואה רק קטע עכשיו הקדוש ברוך הוא גדול כרגע תביא יש בקטע ונעסכים להיות בקטע

כן

וזה היה קשה זה היה קשה אני בעצם החשתי שאני המנהלת של העולם אני עשת לו הוראות אה והיה מאוד קשה אה סעודת פורים ממש לא יכלנו לתפקד ברוך השם שאנחנו גרים ביישוב מקסים שליוה אותנו בכל התהליך הזה

אנשים שסביבכם ידעו את ה את כל הסיפור

כן מאוד מאוד

מאוד שאי מאוד היה אוהב ללכת לבית כנסת

למשל סיטואציה שולה לי אה בעלי לא כל כך היה אוהב שהוא נכנס לתפילה כי הוא היה מושך הרבה תשומת לב אז אה אז איך שה נכנס לבית כנסת הוא היה מוציא לי אותו ואז אה שהיה הולך מסביב, הולך לברוך, קורא לו מהחלון, ברוך ברוך ברוך מרים אותו, מכניס, אומר לו,

"אה געת לפה?"

ו

הוא קרא לכם אבא ואמא בשלב הזה?

כן.

אפילו בשלב של המעבר אמרתי לו, "זאת אמא לאמא הביולוגית. אמרתי לו, זה אמא, תלך לאמא, הוא לא הסכים לקרוא לאמא." אז הייתי אומרת לו, "זאת אמא ראות,

זה יותר התיישב לו."

כן. א וככה לאט לאט אה שמרנו על קשר טלפוני אה

ידעת באיזה כפר הרב הוא נמצא? ידענו כן לנו הם אמרו ארמון הנציב אה לימים זה הסתבר שזה לא ארמון הנצי

כן

אחרי שהחזרנו אותו השדרנו במשך שבועיים בכינו בכינו בכינו אחי אח ככה הזמין אותנו לשבת קצת להתאושש וכן

היינו אחי גר מירושלים ונסענו אליו לשבת ואז אני אומרת לו הבן שלי פה פה

זאת הכפר הוא ליד ירושלים

כפר ממש ליד ירושלים

אומרת לו אבל אני פה מה אני לא אראה את הבן שלי לא יכולתי אז במוצא שבת התקשרנו לג'ל

אין ג'לי אפשר לבוא לה

ופתחתם פה פתח לזה שאפשר יהיה כן לבקר אותו

וואו נכון

אמר לו ג'ליל אפשר לבוא אה לראות את שי כן בטח תבואו אתם האורחים שלי איפה זה תסאו לארמון אנצים עשנו להרמון הנצים. לפני שפונים לארמון הנציבים יש פנייה ימינה צורבכם כבר ערבי. אמרתי טוב בטח הוא יחכה לנו בכניסה ו אומר לו תיסו תיסו אל תדאגו. סענו עברנו את הבית של המוחטר עברנו נגמר הכביש טיסו אמר לאן טיסה. התחלנו לעלות על ההר האוטו מקרטר

אנחנו עם שני הילדים בעלי עם ציצית כמובן ועם נשק עושה נשק אמרנו מה נעשה הבית האחרון על ההר זה הבית שלהם בלי שום מקום עם איזה מנורה דלוחה כזאתי אה אנחנו מקישים בטל אנחנו אומרים שלום שי מסוף הבית שם כזו ריסצה

יוא

זיעה אותנו ו ישבנו שמה איזה שעתיים בערך

איך ראות האמא הייתה נראית לך

בסדר היא לא ידעה להביע רגשות

כן

היא לא אשר ש ידעה להביע רגשות ו ישבנו שמה והיא דיברה ועכשיו אני אגיד שכשמסרנו את שי מסרנו אותו את כל הבגצים הכל עוד זה טיטול טולים, מטענות הכל הכל

כן

לקחנו לשם ופתאום אני רואה שהיה לה עוד ילד

שהוא לובש את הבגדים שלו

כן

ומסתבר שאין עוד בגדים

זה הבגדים את רואה את ההרמת בגדים זה הבגדים שיש והשבנו שמה ו ועוד הפעם צריך להיפרד ושי בוכה ו וקריאה וחוזרים הביתה ואתה רואה איפה הוא גר לא יאמן ועוברות להם עוד שבועיים הדיסוננס הזה בין ה בין הבית המחבק והעוטב שלכם לבין בית שאין בו הרבה קצת דלות ומחסור ואין הרבה בגדים ואין א

כן וגם אין חום

ואין חום היא חום מסכנה

ו ואז אה פסח מתקרב באמת שבועיים מים אחרי ואני אומרת ליל הסדר איך זה יכול להיות ואנחנו מתקשרים לג'ליל וג'ליל אומר כן תבואו תיקחו אותו ואשר בעלי נוסע אבל הוא יושב לדבר קצת עם ג'ליל ו

כן

אז ג'לילו לבד עם עוד איזה 10ה חבר'ה בסלון ו ושי ראות לא יכולה להיכנס זה סלון רק של הגברים והיא מגישה שרת קפה ככה הבעיה לי מתאייר לי את הסיטואציה

היא לבושה ראות לבושה כמו אישה מוסלמית

לא

לא

בסיטואציה הזאת לא

כן

ואז א ג'ליל אומר ל לשי תלך לזה תירק עליו עכשיו בעלי שמה לבד תחשבי אז הוא אומר לו ג'לי למה אתה אומר לו לרוק אומר לו לא סתם בצחוק אומר לו לא יורקים א זה לא מכובד עכשיו אני אומרת לבעלי מאיפה יהיה לך אומץ כברתי להגיד לו אומץ להיות באיזה כפר ערבי נטוש ול וואו

אמרתי זה יהודי

נכון

פשוט אתה יהודי אתה לא מפחד את הכוח היהודי הזה

ושי מקשיב לו

בטח אומר לש והוא אומר לשי בוא בוא מחבק את שי אתה לא עושה את זה ככה אמרתי וואו איזה עוצמה ודית

נכון

זה לעמוד מול הערבים להגיד מה זה עוצמה היהודית

כן

ושי מגיע אלינו ליל הסדר ומקסים והכל אחי מירושלים מחזיר אותו ו חג שני חג שני איך אפשר וואי חג שני עוד הפעם ואנחנו מתקשרים עוד הפעם פעם לג'ליל וירגי טוב. אנחנו אומרים לג'ליל, ג'ליל אולי שעה יבוא, אל בעיה אולי אתם רוצים גם ראה תבוא. אמרתי הקדוש ברוך הוא אני שליחה שלך ארם

יצאתי לעשות שליחות אתה מכתיב לי. לא אני

אולי השליחות שלי. את אומרת זה גם אתראות קצתי. כן.

בדיוק. אתה לא יודע. אנחנו אמרנו אנחנו רוצים לעשות חסד בעולם של הקדוש ברוך הוא.

נכון? אנחנו לא יודעים מה חסד

ממש ככה

הרי באתי עם הרשיבה הבנתי שזה לא הולך אז הזכרתי להיות בידיים של הקדוש ברוך הוא

וואו

אמרנו כן בטח גם היא יהודיה תבוא תעשה פה חג שני תהיה תיזכר מה זה להיות בן יהודים והזמנו אותה אלינו רק שהבנו שלא כדאי שזה יהיה אצלנו בבית אז אחותי הסכימה להרח אותנו והיא איתה שמהזדמנות הזאתי יצא לנו לדבר עם ראות הרבה.

מה היא מספרת לכם? מה בעצם הסיפור שלי?

וואו. היא סיפרה לנו בעצם שהיא גם ילדה מאומצת

הייתה לקחו אותה מבית העיתומים והמשפחה שלה לא רצתה לראות אותה אחר כך בגיל 18 כשהיא רצתה לפתוח את התיק. ככה היא סיפרה בכל אופן והמשפחה המאמצת שלה היא טוענת שלא היה לה טוב שמה

והיא ברחה מהבית של המשפחה המאמצת

היא נראית מרקע סוציואקונומי נמוך

אה היא הביאה את עצמה לסוציואקונומי נמוך

היא בעצם הייתה בעצם ברגע שהיא ברחה הסתובבה בכיכר החתולות

לאט לאט היא הפ צריכה להיות המלכה של הכיכר בעצם

אני יכולה לשאול מי אבא הביולוגי של שי היא לא אמרה

היא לא אמרה אוקיי

אבל היא הסתובבה עם בני מיעותטים הבנתי

היא לא אמרה ו ואז אה שמה הכירה את ג'ליל ג'ליל לא היה אבא של שי

כן כן

אבל הוא עשף אותה אליו הביתה והיא ילדה לו אחר כך שני בנים

אה

זאת אומרת שנשמע שדווקא השייה שלה בבית של ג'לי זה דווקא הטבה תנאים בשבילה באיזשהו מקום לא להיות זרוקה בכר החתולות אז באיזה בכפר ערבי אבל עדיין בבית

נכון

כן

כן היא אמרה והיא אמרה אני לא התחתנתי בגלל שאני אוהבת אותו

כן

זה לא בלקסיקון לאהוב

כן

הוא נתן לי בית נתן לי סיגריות

וואו

זהו הוא נתן לי קוראת גג בגלל זה התחתנתי איתו בשלב שאני מכירה אותה אה ראות א יש לה עוד ילד חוץ משי והיא ברעיון מתקדם.

את מתחילה להרגיש אליה כזה גם רגשות חמלה, איזה רגש כלשהו בתקופה הז?

אה כן, אבל יחד עם זה אה אני זהו א תוך כדי היו לנו המון שיחות והיא סיפרה כל הזמן על עצמה כמה ש שהיא התנגדה לכל מי שרצה לעזור. כאילו

היא ישר חשדה במי שרוצה לעזור

כן

גם בהורים שלה הביולוג ה

מאמצים

המאמצים

היא לבד היא חיית רחוב היא חתולת רחוב

היא לא שמחה על אף אחד

נכון שהוא נתן לי בית וזה אני לא סומכת על אף אחד אה כי היא יודעת יותר טוב מכולם יום אחד היא אומרת לנו באחד המפגשים היא אומרת כשאני אלך ללדת אני אתן לכם את שי.

אה וואו

לא הבנת מה זה המשפט הזה. נלחמת עליו כמעט שנתיים בבית המשפט איך איך את תביא לי שי? ואז אה אמר לו וואו מה מה זה הדבר הזה? ואז בתוך יום שישי אחד, לחץ המזגן מטפטף שעתיים לפני שבת היא אומרת לי אה אה אני רוצה להעביר לכם את שי מתקשרת כמה טלטלות עוד הילד הזה יכול לעבור זה כזה

אמרתי להשבע א זה לא שק תפוח אדמה זה לא לוקחים

עכשיו הכי הייתי רוצה לענות לה באמת כ באמת בטח אני עכשיו באה לוקחת זה נשמה רגע תנשמי אני אמרתי לה אה אני אבדוק נראה תקשיב משה ככה שי הלך אה לכפר וזהו והוא לא יחזור אמרתי להמה מה אני יכולה לעשות הוא החלטה את בית המשפט מה

אין לך מה לעשות כל הידיך גבולות

וזה שאלה מאוד מתסכלת כאילו הוא אמרה לי, "תקשיבי, אני בודקת לך, ניפגש." קראה לי אחרי כמה שבוע בערך היא אומרת לי, "תקשיבי, מצאתי חמש דרכים באמת הלכתי ישבנו ביחד בבית. אה, אחד האנשים שהפנתה אותי, הפנתה אותי לשניים,

כן?

אחד היה בזמנו הרב יצחק לוי, היה חבר כנסת,

כן?

ושהוא היו לו יש לו ילדים מאומצים.

כן. והוא יותר ככה היה בקי בסוגיה ולעומת זה היה את ברוך ברוך קראנו לו ברוך המלאך הגואל אותי ככה קראנו לו א הוא היה משה לחברון והוא מאוד מאוד עזר לנו לימים

ב א במפגשים שלנו עם שי

כי כדי לפגוש את שי היה צריך לארגן אישור יציאה לג'ליל א

כדי שג'ליל יבוא איתה וואז בעצם

אני יכולה של איך הגיעה המשפחה דוסית למשל חברון יודעת את מספרת את זה כאילו זה הכי ברור שיש אבל

אז דרך דרך נעמה

שהיא הכירה את ברוך ו באיזשהי סיטואציה ו

וואו זה אני מרגיש שאני יושבת בסרט כן אוקיי

נכון ימים זה יהיה סרט

אין לי ספק בכלל

ואז א בעצם א התחברנו עם ברוך וא אמר אם אפשר אם אני יכול אני קטן בכזאת צניעות במה אני יכול לעזור ואז אה אני מגיעה בחזרה ללידה כש א ראות מתקשרת ביום שישי בבוקר שבוע אחרי אותו טלפון

תבואו לקחת את שי

אמרנו לה לא לא אנחנו נבוא לקחת אותו בכשהוא יוולד אבל ראות כל הזמן אמרה אני רוצה שיהיה לי את האפשרות לראות אותו. אם א נכון אני אתן לך אותו אבל כשאני ארצה לראות אותו

יהיה לי את האפשרות היא רצתה להבטיח את זה שחס וחלילה לא יקרה מה שקרה אצלה

כן

אמרנו אין שום בעיה ברוך בשלב הזה נכנס לתמונה והוא ניסח לנו הסכם שהיה מקובל על שני הצדדים נפגשנו שני הצדדים קראנו חתמנו על זה הכנו את זה לבית המשפט אה זהו למח אחרת החתימה אה ראות מתקשרת אני הולכת ללדת אבל הוא לקחת אותו טוב נסענו איפה ניפגש אני באן קרם נסענו לאן קרם בכניסה לאן קרם אנחנו רואים את ג'ליל עם שי אומר לה הנה הוא תיקחו אותו אמרתי יש יהודיה אני באתי לעשות חסד בעולם של השם אמרתי אני לא יכולה לעזוב אותה ככה לבד אמרתי אני אלך להגיד שלום וואי

אה אני הולכת אנחנו עולים ביחד אשר ואני ונפגשים איתה במחלקה ו

והיא לבד שבד לבד לבד הייתה גם איזה סיטואציה לא ברורה ובאיזשהו שלב היא נלקחת בחדר לידה ואני קולטת שהיא לבד אז אמרתי אני אלך איתה

וואי את פשוט מי

עצמך את לא יודעת את ממיסה לי את הלב במה שאת מספרת עכשיו כי זה לא מובן מאליו. יש משהו יש איזה התנגדות פנימית כזאת שאת יודעת זאת עם כל המשפטים שעברתם איתה ועם כל הזה ואת מצליחה לשחרר את זה לגמרי ולהגיד יש פה יהודיה

מעודדה

לא לגמרי לא לגמרי יש דברים של השכל ויש דברים של הלב

אבל את עוד יותר ואת עדיין מצליחה להיכנס איתה לחדר לידה יש לי את זה אני אומרת נו מה רציתי מה הסתבחתי כל כך כאילו

מה רציתי פשוט לוקחים הולכים זה זהו זהו אני אגדל אותו

אני ככה וככה

נכנס לטלנובלה מה זה

הקדוש ברוך הוא מה למה אני פה בכלל

וזה גם קורה אותך כי אתה אומר אני רציתי לעשות טוב מה אני באתי לקרוא ילד מאמא שלו

נכון

זה איסר אותי זה יסר אותי אה ובאמת נכנסתי איתה אחד לדה ובחסדה שתהם שתיים שלוש לידה

זהו ואני הייתה בלידה כל הלידה באיזשהו שלב אני מבינה שאני צריכה לחתוך את הסיטואציה ו ווולהתגבר לפעול יותר מהשכל

כן

ואנחנו לוקחים את שי ואנחנו אומרים להתראות ושהבהצלחה והחלמה מהירה ו ביי ביי והוא תוך כדי הערבי אז בסדר להתראות ביי הלך והיא נשארת ואנחנו עושים הביתה עולים לאוטו שי לא מוכן להוריד את ה את א שאני אוריד אותו ממני.

יואו.

בן כמה הוא באותו שלב?

בין שנתיים תשעה חודשים.

וואי.

אבל מצד שני אי אפשר לא לקשור אותו בכיסא. אז יוצא שאנחנו עד גוש כתיף בנסיעה כל הדרך מחובקים הוא בכיסא ואני אליו

יואו

שעתיים. וככה אנחנו מגיעים הביתה והישוב לא ידע ששי אמור לחזור. עכשיו שי א הם ראו אותו שהוא חזר לפסח אז בפסח הוא היה עם הטלטלים עדיין אז כשהוא חזר ב הוא חזר אה ממש יום אחרי תשעה באב

אז אה התשעה באב שלנו הפך להיות אה בעצם אה

יום שמחה

יום שמחה

כן

ו ו אבל היה קשה לזהות אותו בפנים. הבנים שלו היו מאוד מצולקות, סיפרו אותו בצורה לא נחמדה.

מאיפה הצלקות?

אפשר רק לטאר ולנחש.

עבר שם דברים.

כן.

הוא מספר לכם קצת על מה שהוא עבר שם? לא,

לא, לא. גם לעצמו אני חושבת אפילו לא מספר היו כתבים גם שעד כדי כך שכשהיינו מתקרבים אליו אז הוא ישר היה עושה ככה עם די שנים שנים אבל

שנים עושה ככה כן עם הידיים והייתי למדנו שאנחנו צריכים להגיד לו אני מתקרבת אליך כי אני רוצה לחבק אותך

כאילו אני מכינה אותו

כן

שאני אשלח ידיים עוד מעט

כן הוא ילד עם פוסט טראומה

כןכ בלי להבין שזה פוס סטר

כן כן כן

מה שכן היה לו את הקטע של היריקות הוא חזר עם זה אז אני זוכרת ש שאני עשיתי לו כזה על הפה כאילו פה לא יורקים ואפילו שמתי אותו בעגלה אמרתי שהוא ילמד את זה בצורה כזאתי שהוא ממש

כן

לא

שזה משהו שהוא ישאיר בבית הערבי שהוא היה בו ולא מצליחכן אני יכולה להגיד ש הייתה לי תמונה על ה על המקרר כל הזמן שכשהוא היה בכפר הייתי אומרת לו תזכור אתה יהודי אתה אחר אתה לא כמוהם עכשיו שבת עכשיו מוצאי שבת הוא מאוד היה אוהב הבדלה

אה עכשיו מוצאי שבת אה כל דבר הייתי הייתי מדברת איתו ברוחני כל הזמן

וואו

כל הזמן מזכירה לו אתה יהודי אתה אחר אתה יהודי

וזה נכנס אליו מן הסתם

וזה נכנס וכשהוא הגיע אלינו אה באמת אני זוכרת שעשינו הבדלה ראשונה וכולנו חיכינו לראות את התגובה שלו ואז הוא עשה ככה עם היין ושם לו

יואו

הוא ממש זכר את זה הוא ממש זכר את זה ובאמת זה היה ממש מרגש החזרנו את את ש אלינו אה הימים ימי גירוש מגוש כטיף שה אלינו אנחנו כל פעם שראות רוצה את המפגש אנחנו מתקשרים

כל כמה זמן זה קורה

אה שבועיים שלושה שבוע כל פעם זה ז

כן

כן ואני זוכרת פעם אחת שהיה איזה הוא כעס על משהו הערבי הזה ועכשיו אני באה אליכם לקחת אותו עכשיו אני באה לקחת אותו אני זוכרת שמה זה נלחצנו וותוך כדי התקשרו מרשת ב אז אני בטלפון ברשת ב אבל זה רעיון מוקלט

אבל בשטח אני בטלפונים עם הרב שציין עם זה לסגור את המחסום ש שזה

פחד אלוהים כזה של אה

יוא

ואז אה ברוך השם זה נרגע ו בעצם השירות למען הילד כבר לא בתמונה זה רק אנחנו והם

כן

אין פה את ה

כן כן

את הממשלה משהו מהשלטון כביכול ש

כן

מהרשויות

אז בעצם הוא הבדל אצלכם

כן במש כמה חודשים ואז אה אני זוכרת שהיה איזה יום שהיא מתקשרת והיא רוצה מפגש אמרתי לה טוב בעזרת השם ביום ראשון אני אבקש מברוך אכין אישורי ואז היא אומרת לי א כן אבל תבואי לבד אמרתי לה מה זאת אומרת אמרת לי שאשר לא יבוא איתך אמרתי טוב בסדר אני בתמיבותי טוב בסדר ואני אומרת לשר אומר באמת אני בעליך

בעלי כן

אומרת לו באמת אז הוא אומר לי באמת אני בא איתך אמרתי לו אל תקסים אבל היא ביקשה אני בחוש שלי לכבד את הבקשה שלה טוב לימים א כשהגיע השבוע שאנחנו עושים שבת לירושלים אז הוא אמר לי, "בואי נקבע את המפגש ביום שישי." למה ביום ראשון? כן.

אז התקשרנו לבקש אישור ליום שישי והקדמנו ליום שישי את המפגש. היינו אמורים להיות אצל הרב מרדכי אליהו, לקבל ברכה א ומשמה נמשיך לכותל ואז למפגש איתם.

כן. והרב מרדכי אליהו 9: בבוקר קיבלנו ברכה אמר לנו כתבתם פרי יפה אנחנו מיישוב כתיף

כתבתם פרי יפה

וואי

אה היה שם גם את הרב שמואל אליהו הלכנו לכותל פגשנו את הרב שמואל אליהו ואז בעלי אומר לי אמר התוכנית הייתה שאנחנו הולכים לבית של החבר אני נפרדת שמה מאשרה ילדים ואני עושה רק עם שיכן

ובעלי מתעקש הוא בא איתי אני זוכרת שאנחנו נכנסים לקניון והיא באה מולנו והמשפט הראשון שיוצא לה ביקשתי שתבואי לבדכול מדה אשר באיתי והשעה הייתה כבר כמעט 123 וביקשתי לשבת לאכול משהו לא אכלתי מהבוקר ובאנו להתיישב ובעלי כל ש קופץ שמנו את הילדים ב במשחקים עם המכונות

כן

וכל פעם אה ווא קופץ איפה הילדים הם שח בסדר הסברנו לאכול איפה הילדים נו אשר זה לא נעים ככה לשבת תשב בשקט ואז הוא קופץ ואומר איפה הילדים אני לא רואה אותם אני לא רואה את הילדים איפה הילדים אמרתי טוב בטח הם מסתובבים שמה וזה הוא לא היה שקט הוא קם אה תוך כדי שהוא קם אנחנו שומעים בכריזה אבא אשר ואמא שושי לה מחכה לכם בכניסה לכני אנחנו לא הולכים אנחנו אילה מה קרה אז אומרת איזה מישהו לקח את שי ויצא איתו מהקניון הוא אמר שהוא הולך להביא א א מטבעות למכונה והבנו ש

חטפו לכם

שרי גורטי

כן

הגיע ואז הוא באמת נחטף אה אני זוכרת את עצמי יושבת שמה בוכה בוכה בוכה בוכה התקשרנו לאחי מירושלים שבו לקח לקחת את הילדים עד שהדברים יסתדרו.

ראות אומרת לכם משהו? הרי היא שם. זאת אומרת

לא ראו בשלב הזה היא אומרת איך שהשר קפץ היא אמרה אני אלך לחפש שם

והיא גם הלכה

ואז אספו אותם משם

א

ואיך אני יודעת את כל זה כי אחרי שישבתי ובכיתי וכולם מסתובבים עומדים סביבי גברת מה קרה גם ומגיע איזה בחור ארס כזה עם כל הלוק עם השורשרת כאן והשרשרת כאן והכפכפים והזה אומר לי גברת אמרת, "מה קרה?" אני אומרת לו, "חטפו לי את הילד?" אז הוא אומר לי, "גברת, מי חטף לך את הילד?" אמרת לו, "אמא שלו." אומר לי, "גברת ומי את?" אני אומר, "אני אמא שלו." אומר לי, "לא, זאת השתגעת.

טוב, גברת, בואי, בואי איתי.

ירדנו לחדר מצלמות

ואז אומר לי גברת, מתי זה קרה?" אמרנו את השעה פחות או יותר החזירו את המצלמות ואז אתה רואה את הכל

והמצלמות פשוט

את רואה את הרכב עוצר פה לוקח לכאן עוצר פה

וואו

תוך כדי אנחנו מתקשרים לברוך המלאך הגואל אותי

כן

ו ברוך מגיע בכזאתי ענווה יושב בצד בחדר ישיבות כזה יושב בצד עד שישאלו לפיו אני מתוחכרת בינתיים אשר ש מתוחקר מגיעים חברים שוב לעזור

איזה דרמה

אה מנסים להביא תמונה של שי מה מהבית דרך הפקס בזמנו

וכולם מגויסים ותהילים בכל היישוב אה מתחגן על תהילים וזה מה שאמרתי שאני אני חלקת חבורה

כן ממש

ואתה רואה את כל המערך הכל הכל ו והחברים שלנו מירושלים א הוא שולח מישהו לרב הוא נוסע לרב מרדכי אליהו הרב מרדכי אליהו מבקש שישעו לקבר החידה והתפללו שמה את רואה את כל המערך הכל הכל כאילו מתנהל

כן איזה עם ישראל

מול בדיוק מול הלבד הזה של רות

כן שלא

ואז בשלב מסוים אה מגיע ג'ליל ומביא את שי ברוך שמה גמרתי את התחקור הכנסנו לישיבה חדר ישיבות עם ברוך וברוך אה אה מספר את התסויט שהיא ברוך איך אתה יודע הוא פשוט יודע

ובאמת לפי מה שהוא אמר שהוא שלב שליל הגיע הבי

אז למה הם עשו את זה בכלל הם הוא החזיר אותו אחרי כמה שעות

יפה מאוד אה אה זה והבית זה למה הם עשו את זה בעצם כי הם רצו לחתור לתעודת זהות כחולה לג'ליל

אז ג'ליל כאילו הוא הבעצם המלאך הטוב שעוזר ומביא תשאי

הבנתי

וכדי שנסדר לו כי ברוך גם היה לו אפשרות כסות לעזור בתעודת זהות כחולה

אז הם בעצם לא רצו את שי בכלל הוא היה כמו כלי משחק בידיים שלהם יפה מאוד יפה

שי כלי משחק

ממש

ו

כמה הל את הספר

נכון גם כשהיא החזירה לנו היא תמיד אמרה אמרתי ראות אבל נלחמת עליו כל כך אז היא אמרה לי נכון אני נלחמתי אבל בסוף הוא ימות אצלי כך היא אמרה והיא הבין את הסיטואציה שנמצאת בה

ו באמת אה שי חזר ובלילה בערך הגיעה ניידת לבית של החברים ומחזירה לנו את שי וברוך השם. זהו, בשלב הזה בעצם נגמר הקשר עם ראות. ראות לא מתקשרת יותר.

אה, לבקש מפגשים

שאולי זה גם קצת יותר טוב לשי ולכם. זאת אומרת איזשהו שלב.

נכון. נכון

כבר זה קשה. זה

נכון קורע אותו כל פעם מחדש לזהות הזאת והזהות הזאת.

נכון. אז בשלב מסוים בכל התהליך הזה היה לנו כבר עורך דין שהעמדנו לעצמנו וזה היה העזרה הכספית שהישוב שלי שילם את העורך דין

כן

וובעצם אה אה שבועיים אחרי החטיפה העורך דין שלנו מתקשר וישר בעלי עם החושים המחודדים שלו אומר לו א הכל בסדר אומר לו אתה יושב אמר כן אה רעות נרצחה בכפר.

אוי

כן

וואו איזה כן

מי ניצח אותה? לא יודעים.

פשוט מצאו אותה.

מצאו אותה מבוותרת לחתיכות פשוט. והתינוק שלה לידה בתוך השלולידה. ראות יהודיה והחסד לא נגמר. מבינה שאת צריכה להמשיך במשימה והמשימה הייתה להביא תרות לקבר ישראל.

המשימה לא נגמרה

בדיוק. אה אמרנו אנחנו בשליחות.

וואי. וכשאתה בשליחות אתה כל הזמן בהקשבה מול הקדוש ברוך הוא,

נכון?

ושליחות שלך מול הקדוש ברוך הוא. וגם כשהיה קשה, כל הזמן, הייתי אומרת, "לא, קשה לי, אני לא יכולה, תיתן לי כוח עכשיו צריכה להרגיש אותך עכשיו." ובאמת הפענו קשרים והכל. הגופה שלה הגיעה ל לאבו קביר ובאבו קביר בעצם משמה משכנו את הגופה לקבר ישראל דאגנו להבטה לקבורת ישראל

שי היה בלוויה

לא הוא לא היה בל אנחנו א גם עלינו אסור להגיע

אבל א תמיד אמרנו שאנחנו אנחנו לנו זה היה ברור שאנחנו מגיעים כי אתה עושה באמת חסד של אמת כבר

כן

אין לך שום אינטרס והיה כן אין אינטרס האמת אה כדי להגיד לשי איפה עם הראות קבורה כדי שהוא יוכל אה לעלות לקבר ו שהיה עדיין קטן זה לא היה שייך להביא אותו

כן

אבל בבר מצווה של שי לקחנו אותו לקבר והוא הדליק שמה נר ואמרנו תהילים ובאמת במשך כל אותה שנה בעלי היה אמר עליה קדיש ו

וואי איזה

ועשינו הזכרה אה ו ובגיל עד הבר מתווה של שי בעצם עד הברמית בברית של שי א העברנו את זה לשי אמרנו לו זה זה שלך אתה צריך להגיד ואני מתקשרת עליו עד היום היום הזכרה של עם הראות אתה זוכר להגיד קדיש אה זה ובאמת ככה אנחנו

בן כמה הוא היום שי

שי היום בן 20 ו הוא יאכל אותי 241 אה 25 עוד מעט יפה בחיים

אה עובד בתור נהג

עשה שירות צבאי משמעותי אה אני חושבת שאחד הניצולים של השביעי באוקטובר זה שי שהוא לא נסע עם המגד שלו ברוך השם וגם המגד שלו ניצל המגד שלו זה היה הסיפור עם הציצית אם מי שזוכר אבל אה זהו אה

וואי איזה סיפור ששי

קשים שהיה יום נס יוא

ואבא לשניים

איזה כיף יש בבכור שלו כשהבכור נולד והיה פדיון את הפדיון עשינו אצלנו ואני פתאום מבינה שכשאתה מציל ילד אתה לא רק מציל אחד

אתה מציל דורות שלמים מציל את כל הדורות האלה אני מסתכלת עליהם ואני אומרת וואו את כל זה אני אנחנו זכינו להציל

ממש ממש באמת זה השחות שלנו

כל המצליל נפש אחת לא סתם כי זה אחר כך השתלשלות של דורות ועל גבי דורות וואי

ממש

שושי שושי המלכה שושי אין לי מילים באמת כל מה שאני אגיד מרגישה שזה כבץ את כל מה שהיה

לא ברוך השם

אישה גדולה שיושבת מולי אישה גדולה משפחה גדולה

תודה ושי שהוא הקדוש ברוך הוא רק יאיר לו פנים כל החיים ושיהיה גם לזכרה של אמא ראות נכון עד היום אני

בודדה בעולם הזה

נכון תמיד כשאנחנו מברכים את שי אנחנו אומרים שי בן שושנה וראות אני תמיד מזכירה אותה

כן כי זה הזכות שלה היא זאתי שהצילה אותו שהוציאה אותו מהכפר ברוך השם

כן

יוא

אין אין אין יוא את פשוט מהממת וואי סיכוי