רגע מיוחד מכנס נוער נושר - מול פאנל של מורות ויועצות

הוזמנתי לענות תשובות בפאנל מומחים בכנס מיוחד שנעשה למען נוער נושר בירושלים. בכנס נכחו כל עמי ומי. כל מי שמחשיב את עצמו משהו בחינוך היה שם ואני יושבת בפאנל והקהל הוא מורות יועצות מנהלות ואני עד היום רואדת מהם פחד מוות. למה? כי לכל מורה היה משהו להגיד לי. הפעם אני זאתי שצריכה לתת את התשובות לשאלות שלהן ואז הם שאלו אותי תגידי איך אפשר לזהות ישירה ממקום מוקדם כדי למנוע אותה? אמרתי להם, יש לי שאלה. האם קרה למישהי מכן שהיא קמה היום בבוקר ולא התחשק להתפלל? אה, בטח לא קרה לכם, כי אתם אתם מנות? האם קרה למישה מכם שהיא כבר ביקשה להתפלל? אבל אתם יודות, כתוב אלה ברכב ואלה בסוסים, אנחנו בשם השם נזכיר, אלה

צריכים רכב וסוסים כדי לנסוע לקנון, לעשות קניות ואנחנו, השם שפתיי תפתח ואת מתחילה לאבד בראש מה הולך להיות, איזה סיילים יש, מה את הולכת לקנות ולא מבינה איך הגעת כבר לסוף התפילה. קרה לכם? בטח שלא קרה לכם. נו כי אתם צדיקות. תגידו האם קרה למישהי מכם שהיום היא עמדה מול הראי לפני שיצאה לכאן לכנס ואמרה לעצמה החולצה מתאימה? לא מתאימה? זה כן מתאים. קפצה עלי מישהי ואמרה מה זאת אומרת נו זה קורה לכולנו? תגידי אמרתי לה מה את נושרת? נכון שזה קורה לנו שאנחנו כבר מקטלגים עוד לפני שקרו דברים שאנחנו מנסים לזהות דברים רק לפי כל מיניסמנים חיצוניים. בואו לא נתעסק כל הזמן בנחפש איפה הילדים שלנו. אולי לא בסדר, אולי נושרים. בואו נראה את הדברים הטובים שלהם. נחמיא להם ואז אולי הם לא יהיו נושרים.