לשים ראש על אבא - הרב יגאל כהן (עם כתוביות בעברית) HD

שלום לכולם. אני רוצה היום לדבר על נושא שיש אותו לכולנו. שמעתי פעם בדיחה על יהודי שרוצה לפתוח מפלגה. הוא הלך ליועץ לשאול אותו: "אני רוצה להיות חבר כנסת. "מה אתה מציע לי בתור מצע "כדי שאזכה בכמה מנדטים"? אמר לו: "אני יכול להבטיח לך "שאם תפתח מפלגה כמו שאני אומר לך, "יהיה לך לא מנדט אחד, יהיו לך 120 מנדטים." אומר לו: "מה? יש לך כזה רעיון מבריק? למה לא גילית לי"? אומר: "אני אגלה לך עכשיו. אתה תפתח מפלגה למודאגים. "מפלגת המודאגים. "תגיד לכל בן אדם שיש לו דאגות בלב, שאתה תפתור לו את הדאגות. "יהיו לך 120 מנדטים לפחות. מאה אחוז רייטינג." אין אדם בעולם שאין לו דאגה. דאגה פירושה, כל אדם עכשיו דואג

מאיזושהי סיבה. אחד דואג מה יהיה עם הילדים שלי? אחד דואג מה יהיה עם הבריאות שלי? אחד דואג מה יהיה עם הפרנסה שלי? אחד - מה עם הלימוד תורה שלי? כל אחד ואחד מלא בדאגות. והדאגות, יש להן כוח מאוד שלילי על הבן אדם. קודם כול, זה לא בריא. זה לא בריא לדאוג. אדם שהוא בדרך כלל חי ללא דאגות, יש לו פחות מחלות, יש לו אריכות ימים, והאיכות חיים שלו הרבה יותר גבוהה. יותר כיף לחיות בעולם בלי דאגות. שקט. אתה לא דואג. אתה בידיים טובות. אני רוצה היום לקחת, לא בתור פסיכולוג, את הדאגה ולראות איך הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו להתנהג בנושא הדאגה. איך אפשר לבטל את הדאגה מהלב? איך אפשר להגיע, במילים פשוטות, לשלוות נפש?

שלוות נפש. עכשיו כשאתם שומעים אותי עכשיו אומר את המילים "שלוות נפש," אתם כבר מרגישים יותר טוב. ואם אני אעשה קול כזה שלו ורגוע, וואי, כבר תרגישו יותר טוב. אז תארו לעצמכם שהשלווה הזו שעכשיו אני אומר לכם, תלווה אתכם כל הזמן. תלווה אותך מין שלווה תמידית, כמו משפט כזה פנימי שאומר: "הכול יהיה בסדר. אל תדאג. הכול יהיה בסדר." מה עורר אותי לדבר על הדאגה? אני סיפרתי לכם כבר ואני מייעץ לכם גם כן, כדאי לכם מאוד ללמוד ספר "חובת הלבבות." בעזרת השם, יצא עוד מעט ספר. אני כתבתי ספר שהוא אמור לצאת לאור גם כן, על "חובת הלבבות", על ביטחון ואמונה. ואני, מה שנקרא, כדור ההרגעה שלי, שלוות הנפש שלי, מגיעה מהעשר דקות

בבוקר שלי עם "חובת הלבבות." הבוקר טוב שאני אומר לו. דרך אגב, "חובת הלבבות" זה לא רב פשוט. זה רב שחי לפני אלף שנה כמעט. היה בזמן הגאונים, זה קודש קודשים. זה אדם שכל מילה שלו, מרוב קדושתו, נכנסת לתוך הנשמה שלך. ישירות לתוך הנשמה. ו"חובת הלבבות" כותב שאחת מהתועלות שיש לבוטח בהשם, זו שלוות נפש. הוא כותב את זה במילים מאוד קצרות. שלוות נפש. ואני כל הזמן מנסה להבין. אני אומר לעצמי: אני רוצה שלוות נפש. אתם מכירים, כמו ילד קטן, רואה צעצוע יפה, אומר: אני רוצה שלוות נפש. זה כיף שלוות נפש. זה תענוג. מה, לשבת עכשיו בלי דאגות. הרי בינינו, אם תלכו עכשיו לאיזה בית זקנים, תגידו לו: "תגיד לי, יש מה לדאוג"? הוא

אומר: "וואלה, הכול עובר, תאמין לי. הכול עובר. בסוף מגיעים לאותו מקום. אותו מקום כולם מגיעים. מתכופפים לאט לאט, מתכופפים, עד שישתבח שמו לעד וזהו. מה עזרו כל הדאגות? אני תמיד שואל את עצמי איך מגיעים לשלוות נפש? אז זה מה שיעורר אותי לדבר פה בשיעור הזה על העניין הזה של שלוות נפש. אני אנסה, בעזרת השם יתברך, לנסות קודם כול להבין מה המניע של הדאגות שלנו? למה אנחנו דואגים? ואיך אפשר לבטל את הדאגות? זה החלק הראשון. והחלק השני שאני אערבב ביניהם זה כמה יעזור לך אם לא תדאג, שרק אם לא תדאג תוכל להיות בוטח בהשם. זאת אומרת ככה, אם אני עכשיו יושב פה איתכם, אני אתן לכם דוגמה, מה שעכשיו עובר לי ככה במחשבה. אם

יש לך בר מצווה או חתונה שאתה מחתן ילד או עושה בר מצווה לבן, אז אתה גם כן בשבוע האחרון, יש כאלה שצריכים כדורים בשבוע האחרון. היה לי זוג לפני שבוע שהתחתן שלא הייתה ברירה. היה צריך כדורי הרגעה יומיים לפני החתונה מרוב הלחץ, כן? בואו נפתח את זה רגע. בואו נבין מה השורש של הדאגה. האם הכול ילך כשורה? אוקיי, בסדר, נניח ולא ילך כשורה, למה אתה דואג? מה זה יעזור לך? לא, לא, אז אולי אני יכול לעשות משהו. זאת אומרת, שורש הדאגה נובע... אם אתה שואל בן אדם עכשיו: למה אתה דואג מהמלחמה? הוא אומר: אולי אני יכול לעשות משהו בנידון. אולי אני יכול עכשיו ללכת ולעשות שלום בין הפלסטינאים ליהודים, או כל מיני דברים כאלה.

הדאגה נובעת בדרך כלל מחשיבה שאני יכול לעזור. אז אני אדאג. וברגע שאני אדאג, אולי אני אעזור במשהו. אז על זה אומרת התורה הקדושה: יהודי יקר, אתה לא עושה כלום בעולם. אתה פשוט לא עושה כלום. הכול בידיו של הבורא יתברך. אני חוזר רגע לדאגה. אני קודם כול אנסה להסביר מהי דאגה, לפרט סוגי דאגה, כדי שנבין על מה אנחנו מדברים, איך נתמודד עם הדאגה הזאת. בן אדם שיש לו משפחה של עשרה ילדים. פיטרו אותו מהעבודה. אין לו עבודה. אוכל בבית יש לו היום. יש לו אוכל להיום, אבל חודש הבא הוא לא יודע אם יהיה לו אוכל, כי הבנק כבר לא נותן לו אשראי יותר, מכל מיני סיבות, לא משנה. המצב מאוד דחוק. הוא יושב ויש לו אוכל להיום, והוא

דואג למחר. הוא דואג למחר. הוא דואג מה יהיה מחר, איך יהיה לי אוכל למחר. זה שורש דאגה. הקדוש ברוך הוא ברא את הדאגה באדם מסיבה נכונה, כדי שאדם אם הוא לא רוצה לאכול אוכל, שילך להביא את האוכל מהמקרר. מה זה הוא יבוא? האוכל יקפוץ אליו? אבל לא דאגה יותר מדי. זה סוג של דאגה אחת. בן אדם עכשיו שמגיע החורף, חורף מגיע, קור מגיע, פתאום הוא יושב וחושב: מה יהיה אם הילדים שלו יהיו חולים? זה כבר קצת גובל ב... לא כל כך חכם, בואו נגיד, בגבול הטיפשות. "אל תצר צרת מחר." מה אתה דואג למחר? הצרה עוד לא הגיעה אליך. מי אמר שהילדים יהיו חולים בכלל? לא, אבל הסטטיסטיקות אומרות שפעם בחורף אחד מהילדים במשפחה צריך להיות

חולה, חס ושלום. זה גם סוג של דאגה. יש אדם דאגן יותר שהוא דואג איך אני אחתן את הילדים? הילד שלו עוד נולד, בקושי הלך לבית ספר, יש אנשים כאלה, "הרב, איזה תלמוד תורה אני אכניס את הילד"? נולד לו בן לפני שבועיים, איזה תלמוד תורה הוא יכניס את הילד? חכה, נשמה, תן לו קצת לגמור את החלב שלו, תן לו לעשות גרפסים, תן לו קצת ללכת על הרגליים, שהוא ילמד להתהפך. מה אתה דואג? הוא דואג. הוא דואג. כל אחד מאיתנו יש לו את הדאגה. יש דאגות של פרנסה, דאגות של בריאות, דאגות של אריכות ימים. אם חס ושלום יקרה לו משהו, מה יקרה ו... מה יקרה ו... ויש דאגני יתר או שאוהבים דאגות, הם פותחים את הרדיו. חסרות להם דאגות. ואז אומרים

להם ברדיו: שר האוצר החליט על נקיטת זה, מס הכנסה עושה פשיטות. הוא אומר: וואו, מס הכנסה עושה פשיטות? ישתבח שמו לעד, אז עוד סיבה לדאגה. איזה כיף. מוסיף את זה גם לרשימה. ואז אומרים לו: תשמע, לצערנו הרב לאחרונה תפסו נהגים שנוהגים בלי רישיון, מסכנים את ה... אה, כן? אז גם בכביש זה מסוכן? יופי, עוד דאגה יש לי בחיים. וככה, ישתבח שמו, לא מספיקות לו הדאגות שיש לו בחיים, והוא מוסיף עוד חבילה ועוד חבילה ועוד חבילה. גם לנשים יש את החלק הזה. הכול שקט, ערב נחמד, הכול בסדר. "מה שלומך, אשתי היקרה"? "אני קצת מודאגת." -"ממה את מודאגת"? "המורה לאנגלית של הילדה אמרה ששנה הבאה אולי יורידו אותה להקבצה ב."' וואו, אז

יופי, יש לנו שנה לדאגה עכשיו, ישתבח שמו לעד. יש לנו שנה שלמה עכשיו לשבת ולדאוג מה יהיה שנה הבאה בהקבצה? זו לא אשתי. אני מספר לכם דברים שאני שומע אנשים שאומרים: אשתי, אני לא יכול כבר. אין סוף לדאגות. אז סיימנו את האישה, אוקיי. הילדה בכיתה ה.' איזה סמינר אני אכניס את הילדה? תגיד לי, איפה אתה חי? מה יש לך אתה? תירגע. לא, לא, לא. איפה הילדה תלמד בכיתה ה?' אתם מבינים? הבן אדם הוא פשוט מסכן. מה אתה מכניס צרות לחיים שלך? אין לך מספיק צרות? משעמם לך? דרך אגב, בדרך כלל למי שיש לו יותר מדי זמן, נכנסות לו דאגות בלב. מי שעסוק, בדרך כלל אין לו זמן לדאוג. הוא עסוק. הוא הולך, מביא, קונה, לומד, עושה דברים.

אין לו זמן לדאוג. איפה הדאגות מתחילות? כשבן אדם פנוי, אז הוא מתחיל להכניס כל מיני שטויות לראש. בקיצור, רבותיי היקרים, התורה הקדושה, הקדוש ברוך הוא לא אוהב שאנחנו דואגים. ויותר מזה אני אגיד לכם: כשאתה דואג - הוא לא דואג, כשאתה לא דואג - הוא כן דואג. אם אתה דואג, במילים אחרות אתה אומר: "אני לא בוטח בקדוש ברוך הוא שיעזור לי." אם אני עכשיו דואג לאיזה סמינר הבת שלי תיכנס, זה אומר: ריבונו של עולם, אתה כנראה לא תעזור לי. אתה לא בעניין. אני צריך לדאוג כדי לטפל בזה לבד. פיטרו בן אדם מהעבודה. פיטרו בן אדם מהעבודה. זה כביכול הורידו לו את הקרקע מתחת לרגליים, הוא מרגיש שהוא נופל. הוא מרגיש בנפילה, והוא

דואג. אומר הקדוש ברוך הוא: למה אתה דואג עכשיו? אתה יודע למה אתה דואג? כי אתה לא מאמין שאני יכול לעזור לך. זו מלחמה. אני מרגיש שזה קרב. אני אמרתי לכם, אני אחזור על זה: יש מלאך שממונה על להשכיח מהבן אדם את האמונה. כמה פעמים דיברתי פה במקום הזה על שהקדוש ברוך הוא הוא כל יכול, שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, שהקדוש ברוך הוא עוזר לנו. אומר רבי נחמן מברסלב, רבותיי היקרים, יש מלאך שממונה על האדם להשכיח ממנו את הקדוש ברוך הוא בכל רגע ורגע. אתם מבינים מה זה? לכן זו מלחמת קיום עד הרגע האחרון. אתה אומר לעצמך: הגעתי לדרגה של מאמין. אני יודע שהקדוש ברוך הוא רוצה בטובתי. אני יודע. אני יודע את זה בוודאות. אין

לי צל של ספק שהקדוש ברוך הוא דואג לי. אני ראיתי אותו דואג לי במצבים של לא ייאמן כי יסופר. אני ראיתי אותו איך שהוא אוהב אותי, איך שהוא מטפל בי, איך שהוא מסייע בידי, איך שהוא מלטף אותי. נשיקות קיבלתי, הרבה נשיקות ממנו. אז רגע, למה אתה דואג עכשיו? יש מלאך פה שעומד לידך ואומר לך: "תשכח את הקדוש ברוך הוא." ואנחנו צריכים להילחם נגדו ולדעת שהקדוש ברוך הוא עוזר. אנשים שואלים אותי, רבותיי היקרים, מי מבטיח לך? למה, למה מגיע לי? אני הרי הבטחתי לכם הרבה הבטחות. אמרתי לכם, לא אני אמרתי, חז"ל לימדו אותנו, שמי שבוטח בהשם - הקדוש ברוך הוא יעזור לו. מי שמשליך על הקדוש ברוך הוא, הוא יכלכלך. מה שתרצה בחיים,

"גול על ה' דרכך, בטח עליו והוא יעשה." בטוח שהוא יעשה. אז כולם שואלים: "רגע, למה? אולי לא מגיע לי"? התשובה היא, רבותיי היקרים, עצם זה שנלחמת להאמין בבורא עולם, ולבטוח בבורא עולם שהקדוש ברוך הוא יעזור לך, ניצחת את המלאך שמשכיח ממך את זה בכל רגע ורגע - בזכות זה הקדוש ברוך הוא חייב לתת לך את מה שבטחת עליו. זה לא כל כך קל ופשוט להגיע למדרגה שאני לא דואג, ומשליך על השם יהבך. "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך." זרוק על השם את כל הדאגות שלך. זו מלחמה קשה. אבל ברגע שאתה מנצח את אותו מלאך שממונה להשכיח ממך את האמונה, להשכיח ממך את הביטחון, אתה מנצח אותו - בזכות הניצחון הזה, הקדוש ברוך הוא, שניצחת את יצר

הרע, רק בזכות זה, הקדוש ברוך הוא ייתן לך את מה שרצית. בוא עכשיו ניקח את הדאגה הזו וננסה לטפל בה. מספיק לדאוג. אפילו, בוא נגיד, לא נזכיר יותר את המילה דאגה, את אותה מחשבה של מה יהיה. בואו ננסה לנטרל אותה בעזרת הקדוש ברוך הוא ישתבח ויתעלה שמו. כשבן אדם עכשיו יושב ואומר: מה יהיה? מה יהיה עם פרנסה? מה יהיה עם בריאות? הוא בעצם אומר: הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אתה כנראה לא תדאג לי. אני צריך לעשות את זה לבד. זה, רבותיי היקרים, ההפך מהביטחון בהשם. ההפך מביטחון בהשם. אדם עכשיו, שנגמרו לי כבר הדוגמאות של דאגות, כי ברוך השם אני משתדל שלא לדאוג. אבל בואו ניקח דוגמה, דוגמה, כן? זכיתי, הקדוש ברוך הוא

זיכה אותי עכשיו להדפיס ספר על נושא של אמונה וביטחון. להגיד לכם שזה היה קל? ממש לא. טעויות, הדפסות, הקלדות, ניסיונות, טה טה טם... טה טה טם... עד שזה הגיע לדפוס. אני יושב בבית. אני לא עובד בבית דפוס. אין לי מושג איך עובד בית דפוס. אבל מדי פעם יצר הרע קופץ אליי ואומר לי: מה יהיה? הספר יצא טוב? הדפוס לא יעשה בושות? הספר לא יצא עקום? הוא יצא ישר? יעשו את העבודה נאמנה? אין טעויות בספר? זה ימצא חן בעיניי הקוראים? דאגות. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בואו אני אגיד לכם מה המחשבה הזו אומרת, רבותיי היקרים. המחשבה הזו אומרת שאני באותו רגע לא בוטח בקדוש ברוך הוא. אתה לא בוטח בקדוש ברוך הוא. אתה לא נשען על

אבא. אומר "חובת הלבבות" משפט, רבותיי היקרים, אתם חייבים חייבים להכניס אותו ללב שלכם: "מי שבוטח במשהו אחר זולת הבורא יתברך, "מסיר האלוהים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח בו." אני חוזר. אם אתה בוטח בחכמתך, כך כותב "חובת הלבבות" בתחילת שער הביטחון, אם אתה בוטח בכוח שלך, אם אתה בוטח בכסף שלך, אם אתה בוטח בחברים שלך, אם אתה בוטח במנהל העבודה שלך, אם אתה בוטח בפוליטיקאי מסוים שיעזור לך, אם אתה בוטח ברופא שיעזור לך - הקדוש בורך הוא ישתבח ויתעלה שמו קורא לבבות, "מסיר האלוהים השגחתו מעליו, ומניח אותו ביד מי שבטח בו." אומר הקדוש ברוך הוא: אם אתה דואג, זאת אומרת שאתה חושב שאתה יכול לטפל בעניין הזה,

אני לוקח אחריות ממך. תסתדר לבד. במקום שאנחנו נגיד לקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אני לא יכול לטפל בעניין, רק אתה יכול לטפל בעניין. ממילא אם רק אתה יכול לטפל בעניין, אתה תעזור לי. ואז הקדוש ברוך הוא אומר: בוא'נה, שמע, הוא נשען עליי. אני חייב לעזור לו. אני חייב לעזור לו. זה כמו שהתקשרה אליי פעם, לא משנה, קרובת משפחה באחת בלילה. היא הייתה בצרה גדולה. היא אמרה לי: "הרב יגאל, אני חייבת שתעזור לי. "רק אתה יכול לעזור לי." זה היה באחת בלילה. שמעתי את המילים "רק אתה יכול לעזור לי," גמלה בלבי באותה שנייה ההחלטה: מה שהיא תצטרך, אני עושה. מה שהיא תצטרך אני עושה. היא תפסה אצלי נקודה, אצל כל אדם, אין לי

מישהו אחר בעולם, יש לי רק אותך. ככה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, כשבן אדם פונה לקדוש ברוך הוא, ואומר לו: ריבונו של עולם, אין לי אף אחד. אין לי כלום כלום כלום כלום. רק אתה. אני לא דואג, כי אני יודע שאין בידי לעשות כלום. כשאתה נוסע במטוס, אתה דואג איך להחזיק את ההגה של מטוס? אתה חושב לעצמך: בוא'נה, הטייס, כן? הוא יודע להנחית מטוס? הוא יודע בדיוק לשים את ההגה בכיוון הנכון בנחיתה? אתה לא דואג. למה? אתה יודע שגם ככה זה לא... למה, ואם תדאג, אתה יודע להנחית מטוס? אם הוא לא יודע - אכלת אותה. אתה והוא אכלתם אותה. אין לכם מה לעשות. ואם אתה יודע... ואם הוא כן יודע - אז תהיה רגוע. מה אתה יכול לעזור בעניין?

רבותיי היקרים והצדיקים, זה חזק. זה חזק. אם אתה בוטח במשהו אחר, אם אתה בוטח בכוח שלך, אם אתה בוטח בשכל שלך ואתה אומר אני אעשה כך ואעשה כך. יש כאלה מתכננים לטווח ארוך. הוא אומר: אני אדבר עם זה שידבר עם ההוא, וזה ילך אחרי זה לפה, וזה ילך אחרי זה לשם. אומר "חובת הלבבות:" אם אתה בוטח בכוחך שלך, "מסיר האלוהים השגחתו מעליך, ומניח אותה ביד מי שבטחת עליו." אם אתה דואג - הוא לא דואג. אם אנחנו, רבותיי היקרים, חושבים שאנחנו יכולים לעשות משהו, ואנחנו כל הזמן חושבים איך נעשה, אומר הקדוש ברוך הוא: תסתדר לבד, נשמה. זה לא אומר שיהיה כישלון, כי יש הרבה אנשים שלא בוטחים בהשם וכן מצליחים. דוגמה אני אתן לכם. יש

אדם שנולד במזל של פרנסה, ככה אומרת הגמרא במסכת שבת. יש אדם שנולד במזל של פרנסה. הגלגול שלו, גלגול שעבר הוא היה עני, הוא עשה כך וכך דברים. בא בגלגול הזה בתור עשיר. לא יעזור כלום, הוא יהיה עשיר. יהיה עשיר. יעשה עבירות, יעשה מה שלא יעשה, יהיה עשיר. יש מזלות בעולם, זה נכון. הגמרא אומרת. אפילו יש אדם שנולד במזל של גיבור, הוא יהיה גיבור. יש אדם שנולד במזל שהוא יהיה חכם. הוא לא מאמין בכלום, ואף על פי כן הוא חכם. אני לא מתיימר לומר שרק מי שמאמין יהיה לו כסף. לא. הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם בצורה אחרת לגמרי. יכול מאוד להיות שגם מי שלא מאמין יהיה לו כסף. יכול להיות שאדם שלא מאמין, חלילה, לא מאמין

בכלום, יכול להיות מוצלח מאוד מבחינת פוליטיקה. בהחלט. זה המזל שלו. הוא נולד בעולם, הקדוש ברוך הוא... הוא עשה מצווה אחת, כיבוד אב ואם כשהיה ילד, הקדוש ברוך הוא אומר: שמע, אני חייב לשלם לו את השכר בעולם הזה. משלם לו את כל השכר בעולם הזה. כשאומר "חובת הלבבות" "שמי שבוטח בכוחו "או בעושרו או בחכמתו, "מסיר האלוהים השגחתו מעליו, ומניח אותו ביד מי שבטח בו- " הכוונה היא שהקדוש ברוך הוא יוצא מהתמונה, אומר לו: תסתדר לבד. תרוץ על המזל שלך. יהיה לך מזל - תפסת, לא יהיה לך מזל - לא תפסת. אתם מבינים מה שאני אומר? זו לא הכוונה שיהיה לך כישלון ודאי. מי שלא בוטח בהשם - ייכשל ודאי. מי שלא בוטח בהשם - הקדוש ברוך

הוא יתנהג איתו בדרך הטבע. יעני, אם הוא מהבול, הוא לא יודע להרוויח כסף - הוא יתרסק. אם הוא חלש והוא לא יכול עכשיו לנצח את החבר שלו - הוא יפסיד. כמו היוונים והמכבים, כן? חלש, מועט וחלש - תפסיד. אבל מי שבוטח בהשם, ישראל מעל המזל. יכול להיות אדם שנולד במזל, חס ושלום, של עניות גמורה. אבל אם הוא בוטח בהשם - חסד יסובבנו. כי הקדוש ברוך הוא, אמרת לו: ריבונו של עולם, אין לי אף אחד בעולם. יש לי רק אותך. כשאתה אומר לקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, יש לי רק אותך - אומר הקדוש ברוך הוא: אוקיי, תעצרו הכול. הוא עכשיו לקח משהו שהוא בעצם עקף את המזל שלו. עקף את כל העולמות, את כל הגלגלים של המזלות. לו אני חייב

לתת. וזה מה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו. אומרת הגמרא: הקדוש ברוך הוא בירך את אברהם אבינו "וזרעך יהיה כעפר הארץ." אומר לו אברהם אבינו... היו אצטגנינים. מהם אצטגנינים? חוזה בכוכבים. אבל הוא אמיתי, לא כמו היום שיש חולמניים למיניהם. חוזה בכוכבים אמיתי. הוא היה רואה משהו, סיפור בתוך סיפור. רבי עקיבא, האצטגנינים, הם היו ממש יודעים לך את העתידות. יודעים אותן בצורה מושלמת. באו לרבי עקיבא אמרו לו: תשמע, יא חביבי, אנחנו רואים בכוכבים שהבת שלו, של רבי עקיבא, ביום חופתה תמות. כך ראו. זו הגזירה שנגזרה משמים. רבי עקיבא שמר את הדבר. שמר את הדבר בלבו, לא רצה לזה, אבל היה מצטער בקרבו. אומר: אוי ואבוי,

השם יעזור. ואז בבוקר בא, חיכה לראות שוד ושבר. צעקות, הכלה נפטרה. רואה שהכלה מחייכת. "שלום אבא. מה שלומך, אבא? הכול בסדר, אבא"? אומר לה: "בוקר טוב. תגידי, אתמול עשית משהו מיוחד"? היא אומרת לו: "כן, אבא. כשבא מישהו, עני, לבקש אוכל בחתונה, "ביקש אוכל. הוא היה רעב, מסכן. לא הייתה מנה בשבילו. "לקחתי את המנה שלי ונתתי לו." על זה אמר רבי עקיבא: כמה גדולים דברי חכמים שאמרו "צדקה תציל ממוות." המזל שלה היה למות. ככה נגזר עליה משמים. היא עשתה מעשה, היפכה את המזל שלה, שינתה אותו לגמרי מכוח המעשה הזה. ואז הלכו לבית הכיסא וראו, הייתה לה סיכה של השערות, היא תקעה את הסיכה בקיר, ועל המזל של הנחש שבא לעקוץ

אותה, לנשוך אותה, תקעה לו את זה בתוך הראש שלו והרגה אותו. זה צדקה תציל ממוות. אותו דבר אברהם אבינו, בא לקדוש ברוך הוא, אומר לו: ריבונו של עולם, אתה מבטיח לי "זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים" וכולי וכולי וכולי. אני רואה באצטגנינים שאין לי ילדים. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אברהם, צא מאצטגנינות שלך. אתה למעלה מן המזל. עם ישראל הוא למעלה מן המזל. אנחנו לא מסתכלים על בני אדם מה המזל של בני אדם. אפילו אם אדם נולד במזל, חס ושלום, לא טוב, ישתבח ויתעלה שמו, האדם יכול בכוח המעשים שלו, בכוח האמונה שלו, בכוח הביטחון שלו, להפך את המזל ולהפוך את המזל שלו להרבה יותר טוב, למוצלח ומוכשר ביותר. זאת אומרת

ככה, רבותיי היקרים, אני אגיד לכם עוד דבר מאוד חשוב בנושא של דאגה. דוד המלך בתהלים אומר: "ה', לא גבה לבי ולא רמו עיניי "ולא הילכתי בנפלאות ובגדולות ממני. "אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עליי נפשי." מה אומר דוד המלך בפרק הזה? "לא גבה לבי," דוד המלך מתחיל את הפרק ככה, "לא גבה לבי- " זאת אומרת, הייתי עניו. "לא גבה לבי." לא חשבתי שאני יותר טוב מאף אחד בעולם. "לא גבה לבי." "ולא רמו עיניי" - אם עשיתי מעשה טוב, לא ניפחתי את החזה. הסתכלתי למעלה, רבותיי, "היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו." אני הרגתי את גולית. למי היה האומץ? ארבעים יום הוא קילל את עם ישראל. אף אחד לא העז להתקרב אליו. עד

שבא דוד המלך כזה נמוך קומה, ג'ינג'י, תלתלים כאלה, יפה עיניים, לקח איתו כמה חלוקי אבן, נתן לו, ישתבח שמו, נתן לו אחד על הראש, שלח אותו שיטפלו בו, מלאך המוות יטפל בו. "לא גבהו עיניי. "אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי." מה הפסוק שאחרי זה בא לומר דוד המלך? הייתי כמו תינוק על אימא שלו. "כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי." מעיד על עצמו דוד מלך ישראל שהוא בטח בקדוש ברוך הוא, הוא בטח בקדוש ברוך הוא כמו תינוק שבוטח על אבא שלו ועל אימא שלו. ראיתם תינוק דואג? אין כזה מושג של תינוק דואג. בוא נגיד, אם יש את החוסר דאגה המושלם בעולם - זה אצל התינוק. כמו שנוהגים העולם לומר: ישן כמו תינוק.

ישן כמו תינוק. שלו ורגוע. רבותיי היקרים, אני רוצה לשאול שאלה. מה הקשר בין החלק הראשון של הפסוק לחלק השני של הפסוק? זה כמו שאני אומר לך: בוא'נה, חבר'ה, תשמעו, אני לא מתגאה. לא מתגאה על אף אחד. לא רמו עיניי, לא התגאיתי בגולית, לא התגאיתי בשום דבר, ובנוסף אני בוטח בהשם. מה הקשר שני הדברים? אתה עניו, הבנתי. בסדר, לא גבה לבי ולא רמו עיניי. דרך אגב, משפט מאוד חזק. לא גבה לבי. וואי, וואי, וואי, אתה יכול להגיד על עצמך לא גבה לבי? אתה יודע איזה כוח להגיד מה זה לא גבה לבי? "לא גבה לבי" מעיד על עצמו דוד המלך. איזו עוצמה היהודי הזה הגיע. "לא גבה לבי ולא רמו עיניי." "לא רמו עיניי ולא הילכתי בגדולות

ובנפלאות ממני." אחרי זה הוא מוסיף: הייתי בוטח בהשם כמו תינוק עלי אמו. אומר הגאון מווילנה, אמרתי לכם את זה כמה פעמים, אני אחזור על זה עוד כמה פעמים. להזכיר לכם, דרגת הביטחון הגבוהה ביותר בהיסטוריה היא הייתה פה דוד המלך, שאומר שאני נשענתי על הקדוש ברוך הוא כמו שתינוק נשען על אימא שלו. מה הקשר בין הדברים? בין ענווה לבין ביטחון? ההסבר הוא מאוד פשוט, רבותיי היקרים. אם אני עכשיו יושב ודואג איך הבת שלי תתקבל לסמינר תיכון, פה סמינר תיכון כזה, תיכון כזה, תיכון כזה, והיא רוצה את התיכון הזה, ואולי לא יקבלו אותה. מה אני אעשה? במילים אחרות אני אומר: כנראה שאני יכול לטפל בדבר, אני יכול לטפל בדבר, ולכן אני

דואג. למשל, אם אני צריך לאסוף כסף עכשיו. אני צריך לאסוף כסף. הגיע ה-10 לחודש. אמרתי לכם, 10 לחודש זה יום הדין, משכורות. צריך לארגן 30 אלף שקל. אם אני יושב ודואג עכשיו איך להביא את הכסף, זה אומר כי אני חושב שאני יכול להביא את הכסף. כי אם לא, למה אתה דואג? אתה גם ככה לא יכול. תשב בשקט. הקדוש ברוך הוא, מישהו אחר מביא את הכסף. אם אני שולח מישהו שיעשה את העבודה, אני לא דואג. למה? אני יודע שהוא יעשה. אבל אם לא שלחתי מישהו שיעשה את העבודה, אלא אני צריך להביא את הכסף, זאת אומרת שאני חושב שאני יכול להביא את הכסף ולכן אני דואג. רבותיי היקרים, אם אתם רוצים לבטל את הדאגה מהלב שלכם, אז... כולל אותי, אני

ואתם ביחד, אנחנו צריכים לדעת דבר אחד ברור: "לא גבה לבי ולא רמו עיניי." אנחנו סך הכול בובות שמנוהלות על ידי הקדוש ברוך הוא בעולם. אם אתה חושב שאתה יכול לבטוח בשכל שלך שאתה תביא משהו - הקדוש ברוך הוא לא יתערב. אתה תתעסק לבד, ואז תדאג כל החיים שלך. אם אנחנו חושבים שיש לנו יכולת לעשות משהו בעולם - אנחנו לעולם לא נבטח בקדוש ברוך הוא. "לא גבה לבי", אומר דוד המלך. הענווה שמעיד עליה דוד המלך לפני הביטחון, היא חובה לפני הביטחון. זאת אומרת, אתה לא יכול להגיע למדרגה של בוטח בלי שאתה עניו לפני כן. כי אם אתה חושב שאתה יכול לעשות, אתה לא תשים את עצמך על הקדוש ברוך הוא. בן אדם מיליארדר, יש לו ככה איזה מאה

מיליון דולר בחשבון בנק. מחר בא אליו איזה ראש ישיבה, אומר לו: "אדוני הגביר, "אני צריך שתעזור לי בכסף. אני צריך לישיבה." אומר לו: "אני אתן לך מאה אלף דולר בעזרת השם." הוא אחרי זה הולך להתפלל לקדוש ברוך הוא: "שלח לי מאה אלף דולר?" לא, נכון? למה לא? הוא בסך הכול כותב צ'ק ונותן לו מאה אלף דולר. אין לו בעיה. זאת אומרת, ככל שאתה חזק יותר, ככל שאתה מחשיב את עצמך כחזק יותר, ככל שאתה חכם יותר - אתה פחות נשען על הקדוש ברוך הוא. אם אתה למדת למבחן, הרבה מבחנים עברתי בחיים שלי. תאמינו לי, משחק ילדים. זה נראה קשה. אבל אם למדת למבחן, למדת, למדת, למדת. אתה יודע את כל המבחן בעל פה. אתה לא מתפלל לפני כן לקדוש

ברוך הוא, אומר לו: ריבונו של עולם, תעזור לי במבחן. עזוב, ריבונו של עולם, אל תבזבז. לך תעזור לאחרים. אני מסודר. אני יכול להסתדר לבד במבחן. וואי, וואי, בא לי לתת לו איזה... אסור לחשוב ככה. אתם מבינים איזו גאווה יש בדבר הזה? בן אדם שחושב שהוא יכול, הוא לא יפנה לקדוש ברוך הוא באמת. הוא לא יפנה לקדוש ברוך הוא באמת. למה אני צריך אותו? אני מסתדר לבד. ולכן אומר "חובת הלבבות" מי שבוטח בחכמתו ובעושרו, או בואו נגיד עכשיו יש לו חבר פוליטיקאי. אני מכיר סיפור על יהודי מסכן, רב שהיה מחובר לפוליטיקאי מאוד מאוד גדול בארץ, וזה מה שאמר דוד המלך: "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה." הוא היה ממש מקורב אליו,

והוא היה ממש בשיא כוחו, מה שנקרא. הוא סיפר לו שיש לו איזו קהילה. הוא אמר לו: "תתחיל לבנות בית כנסת. "אני מעביר לך שנה הבאה תקציב כמה מיליונים שצריך "דרך העירייה שלך. אני מסדר אותך. תתחיל לבנות, אל תדאג." עכשיו, הוא היה בשיא המעלה שלו, אותו בן אדם. אני לא רוצה להגיד את התפקיד, שלא יבינו מי זה. אבל הוא היה, ישתבח שמו. הלך אותו יהודי ולקח מיליון ומאתיים אלף שקל הלוואות כדי לבנות את בית הכנסת. הוא בנה. כשהגיע הזמן שהוא צריך להעביר את הכסף, תפסו אותו על איזה משהו שהוא עשה. אני לא יודע בדיוק מה הוא עשה. והכניסו אותו, זרקו אותו. נתנו לו משפט, בסוף הכניסו אותו לבית סוהר. באותו רגע אם היית בא לשאול את

אותו יהודי, ואומר לו: "תשמע, מה עניינים"? הוא אומר: ישתבח שמו לעד, מילה שלו זו מילה. אני לא דואג. היהודי הבטיח לי, אמר לי: אני מסדר אותך. אני אתן לך בית כנסת. זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא לא בתמונה. אתה מסתדר לבד, יש לך חבר. יש לך פוליטיקאי חזק. אין בעיה. תרוץ עם הפוליטיקאי שלך. ככל שאדם חושב יותר שהוא יכול לעשות - ככה הקדוש ברוך הוא נמצא אצלו פחות בלב, הוא פחות יישען על הקדוש ברוך הוא, ואם אתה לא נשען על הקדוש ברוך הוא - תסתדר לבד. רבותיי היקרים, הדרך שלנו להתמודד עם דאגה היא "השלך על ה' יהבך- " זרוק את עצמך על השם. זרוק את עצמך על השם זה אומר: כשאדם זורק, אם יזרקו אותי עכשיו, אני באוויר. אני

יכול לעשות משהו באוויר? אני לא יכול לעשות כלום. אני יכול לעשות עם הידיים, עם הרגליים. אני לא יכול לשנות כיוון. אני באוויר. "השלך על ה' יהבך" זה אומר: זרוק את עצמך על הקדוש ברוך הוא, ותגיד לעצמך: ריבונו של עולם, אני לא יכול לעשות כלום, רק אתה. אם הקדוש ברוך הוא יודע ושומע את מה שקורה לך בלב שאתה אומר: ריבונו של עולם, רק אתה - הקדוש ברוך הוא חייב להרים אותך ולעשות מה שתרצה. "גול על ה' דרכך בטח עליו והוא יעשה- " הוא חייב לעשות. הוא חייב לעשות ברגע שאתה פונה לקדוש ברוך הוא ואומר לו: ריבונו של עולם, אין לי מישהו אחר. רק אתה. רק אתה יכול לעזור לי - אומר הקדוש ברוך הוא: תפסת אותי בתור עיקר, אני אעשה

בשבילך הכול. כשאתה עכשיו עולה לאוטובוס, כשאתה עולה לאוטובוס, אתה דואג שהוא ידע את הדרך, הנהג? לא. "אגד" ו"דן" לימדו אותו את הדרך. הבעיה של הנהג. נכון או לא? למה אתה לא דואג אם הנהג ידע את הדרך או לא? יש לך משיהו אחר להפיל עליו. נכון או לא? ככה אומר הקדוש ברוך הוא: אני הנהג שלך. שים ראש מאחורה. לך לישון, טאטי. לך לישון, חמודי. אני אקח אותך לאן שצריך. אומר הקדוש ברוך הוא יש לך שתי אפשרויות: או שאתה תהיה הנהג ותדאג, או שאני אהיה הנהג. אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא ידאג - תן לו להיות הנהג שלך. תן לקדוש ברוך הוא להוביל אותך. אתה צריך משהו. רבותיי היקרים, אני אומר לכם, אלו לא סגולות שאני ממציא. זו הבטחה

של "הבוטח בה' חסד יסובבנו." הבוטח בהשם זה היודע: אני לא נהג, הקדוש ברוך הוא הוא הנהג, ובו אני בוטח. הוא ייקח אותי לשדה מבטחים. קחו את הדאגה שלכם בכל דאגה, ואני אומר לכם, תבדקו את זה אחד על אחד, רבותיי היקרים, בדקתי את זה. אני לא הגעתי למדרגה של בוטח בכל הדברים. לא. אבל בדברים שאני יודע שהקדוש ברוך הוא דואג לי ואני משליך עליו - אין מצב שהוא לא עונה לי. אין מצב שהוא לא עונה לי. אין כזה דבר. אני לא רוצה לספר על עצמי סיפורים סתם, אבל אני אומר לכם, מבחנים שהייתי הולך, ויום לפני הייתי עוסק בשלום בית של אנשים, ושיעורים של אנשים, ואני אומר: ריבונו של עולם, אני רוצה ללמוד למבחן. אני רוצה ללמוד למבחן.

אבל אז אמרתי: רגע, אבל הוא הנהג. אני לא הנהג. אני עכשיו יש לי פה מקרה של שלום בית שהמשפחה יכולה, חלילה, להתפרק. אני עושה את זה למענו יתברך. מה, הוא לא ידאג לי? ואני אומר לכם, זה עבר הכי קל שאפשר. הכי קל שאתם מדמיינים. פתאום נפתח לך איזה וריד במוח. אני לא יודע מאיפה הגיע הווריד הזה. פוק, והמוח שלך מתחיל לעבוד... ואתה זוכר דברים. ואני אומר: אבל אני לא מכיר את הווריד הזה. אני בדרך כלל לא זוכר ככה את הדברים. איך פתאום נפתח הווריד? כי יש נהג למעלה. יש נהג למעלה, הוא לוקח אותך. הנהג שלנו חברמן, ישתבח שמו לעד. הוא לוקח אותנו לאן שאנחנו צריכים. אם אתה חושב שאתה הנהג, יהודי יקר - תעבוד, תדאג, אין

בעיה. לך, תדאג מה יהיה עם הקניות, מה יהיה עם האוכל. רבותיי היקרים, אדם שפיטרו אותו פת לחם, אומרת הגמרא: מי שיש לו פת בסלו, להיום, אוכל להיום, יש לך סנדוויץ' להיום בלילה? בבוקר אין לך מה לאכול, ריק, מקרר ריק. מקרר ריק, ריק, ריק. כלום, כלום, כלום. יש לך מים מינראליים במקרר. מים מהברז התכוונתי, כן? ואתה אומר: מה אני אוכל מחר? הרי זה מקטני אמנה. מה קטני אמנה? דחילק, אין לו מה לאכול בבוקר. הוא הולך לישון, בסדר, הוא עכשיו שבע. יקום בבוקר, לא יהיה לו מה לאכול. הרי זה מקטני אמנה. כן, כן, קטני אמנה. למה מה? אתה דואג לאוכל? ותדעו לכם, רבותיי היקרים, אולי זה נשמע לכם מעלה, מדרגות גבוהות מאוד, אבל מי

שיעבוד, מי שישים ראש על אבא שבשמים, מי שיזרוק את עצמו על הקדוש ברוך הוא, ואני אומר לכם, אסור לבחון את הקדוש ברוך הוא. אל תנסו. תעשו ותראו שזה עובד. "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך- " את כל הדאגות שלך תזרוק עליו. תזרוק עליו דאגות על שידוכים של הילדים, על הפרנסה שלך, על האוכל למחר. בא אליי יהודי היום. בא אליי יהודי היום, אני נותן לכם דוגמה, ששומע הרבה את הדיסקים שלי על השיעורים של ביטחון. הוא אומר לי: "הרב, אני רוצה לעשות הוראת קבע, אבל אני מפחד להתחייב." אמרתי לו: "למה אתה מפחד להתחייב"? עכשיו לא באתי אליו בתור שנורר, בתור אחד שמנסה להתרים אותו, רק שאלתי אותו סתם בתור עצה טובה: למה אתה דואג? הוא

אומר: "שמע, היום אני עובד. "היום אני עובד. אבל אני מתחייב לך לשלוש שנים. "אני יודע מה יהיה בעוד חצי שנה? "אולי בעוד חצי שנה אני לא אעבוד"? זה קורה אצל כולם, נכון? זה עובר אצל כולם. אז בוא, בוא רגע, בוא נראה. אמרתי לו: יהודי יקר, בוא נבדוק רגע. מה אתה בעצם אומר? היום הקדוש ברוך הוא נותן לך פרנסה. אתה אומר אולי בעוד חודש הקדוש ברוך הוא לא ייתן לך פרנסה. בעוד חודשיים, בעוד חצי שנה, הקדוש ברוך הוא לא ייתן לך פרנסה. נכון שזה עובר לנו במחשבה? זאת אומרת שאתה בעצם אומר: ריבונו של עולם כנראה ייתן לי איזו סטירה. וייתן לי סטירה ויפטר אותי מהעבודה, ואז אני לא יוכל לתת, ואז התחייבתי על משהו שאני לא יכול

לתת. ככה אתה חושב על הקדוש ברוך הוא? זה מה שמגיע לו? מגיע לו, זאת אומרת, אם למשל אני אגיד לך: שמע, אבא שלי מאוד מאוד אוהב אותי. אבל אל תהיה בטוח. הוא יכול היום לתת לי כסף, מחר הוא יכול לתת לי מכות. מה אבא שלך יגיד? ינעל... אני? אני, אבא שלך? ארבעים שנה אני עוזר לך, ארבעים שנה אני נותן לך. ככה אתה מאמין בי? זה מה שמגיע לקדוש ברוך הוא שנגיד עליו? שעוד חצי שנה לא תהיה לנו משכורת? הפוך. אני הייתי אומר ככה: בחודש הזה שאני מקבל את המשכורת שלי, אני נותן לך 400 שקל הוראת קבע. אבל בעוד חצי שנה אני מעלה את זה לאלף. ואז אני שואל אותך: מה קרה? מה, אתה יודע איך אבא שלי אוהב אותי? אתה יודע איזה אבא, איזה,

ישתבח שמו, איך הוא אוהב אותי? אין לי צל של ספק, צל של ספק שהיום הוא נתן לי, נגיד, ארבעת אלפים שקל משכורת, שבעוד חצי שנה הוא מעלה לי את זה לעשר אלף. יהודי שחושב ככה, אני אומר לכם, מעלים לו את המשכורת לעשרת אלפים שקל בוודאי. עכשיו, אמרתי לכם כמה פעמים: אם אתם מאמינים - אתם איתי. אם אתם לא מאמינים במה שאומרים חז"ל - זו בעיה. אומר "חובת הלבבות:" בוטח בהשם לעולם לא יכול... אם עכשיו הקדוש ברוך הוא נותן לך מילה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, התקשר אליך עכשיו איזה עשיר גדול, ביל גייטס, מכירים אותו? שמעתי הוא העשיר הכי גדול בעולם. לא יודע, אולי זה השתנה, אבל מן הסתם שיש לו הרבה כסף. לא יודע, חמישים מיליארד,

שישים מיליארד. הוא מתקשר, אומר לך: סליחה, הבן שלי פה הלך לכותל המערבי. נאבד לו הארנק. תעשה לי טובה, תן לו 300 שקל שהוא יקנה פלאפל שם, ואני אחזיר לך. אומר לו: אתה ביל גייטס, אתה? אומר לו: "כן". ראה אותו בווידיאו, הנה, וואלה, זה ביל גייטס. לא תיתן 300 שקל? בבקשה, עיוני. אל תשכח להגיד לאבא שאני גם נתתי לך את זה בחיוך. אולי ישלח לנו גם איזה צ'ק מתנה, משהו? אולי, אתה יודע, על הדרך יבוא לבקר אותי בבית. יראה מה חסר, כל מיני דברים כאלה. זה ביל גייטס, להבדיל אלף אלפי הבדלות. אומר לך הקדוש ברוך הוא, ישתבח ויתעלה שמו, שים עליי ראש. "הבוטח בה' חסד יסובבנו." רבותיי היקרים, זה ביזנס. ביזנס. אני לא מדבר

איתכם עכשיו... ביזנס נטו. איש עסקים עכשיו אני מדבר איתכם. איש מכירות. איפה שווה לכם להשקיע? בקדוש ברוך הוא או בהבל אחר? ביל גייטס יכול להיות מחר, מסכן, בדרך לארץ להביא לך את הצ'ק, ישתבח שמו, הלך לעולם שכולו טוב. הלך לעולם שכולו טוב, ואתה תישאר עם ה-300 שקל שטר חוב. תתלה אותו על הדלת ותכתוב: "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין בו תשועה." שווה לעשות עסקאות עם בני אדם או עסקאות עם הקדוש ברוך הוא? אני אומר לכם עסקה עם הקדוש ברוך הוא. זרוק את עצמך על הקדוש ברוך הוא, הוא יכלכלך. הוא יכלכלך. המילה שלו זו מילה. מילה של הקדוש ברוך הוא, רבותיי היקרים, זו מילה. אומר "חובת הלבבות": אם אין לנו את זה בדם שהבטחה

של הקדוש ברוך הוא זו הבטחה, אנחנו לעולם לא נוכל להגיע לביטחון בהשם, לחסד יסובבנו, לחסד, לשלוות נפש. אני אומר לכם עכשיו כדור הרגעה לכל החיים. שלוות נפש. ששש... שלווה. כיף. פסטורליה. פסטורליה. יעני, אתה עכשיו מול... הכול ירוק, ישתבח שמו לעד. ציפורים מביאות לך כסף ואוכל. פסטורליה. מה אתה רוצה יותר מזה? אני אומר לכם, שלוות נפש, ביטחון בהשם זו המתנה הכי גדולה עלי אדמות. כי יש דברים שכסף לא יכול לתת. כסף לא יכול להביא בריאות, כסף לא יכול להביא ילדים טובים, כסף לא יכול להביא אישה טובה. כסף לא יכול להביא כלום. יכול להביא דברים. לא יכול להביא הכול אבל. אומר לך הקדוש ברוך הוא: "השלך", שים ראש על אבא.

יש לך דאגה, תגיד: רגע, עצרי דאגה. בואי נדבר. דבר איתה. דבר עם הדאגה. דבר איתה. זו גם טכנולוגיה שהפסיכולוגים יודעים אותה היום. קח דף, תכתוב: אני דואג. ואז אתה השואל ואתה העונה. למה אני דואג? כי אני צריך לחתן את הבן שלי ואין לי כסף. וכי אתה מביא את הכסף שאתה דואג? אתה הנהג של הרכבת? לא, אני לא הנהג של הרכבת. הקדוש ברוך הוא הוא הנהג של הרכבת. אז תן לקדוש ברוך הוא להנהיג את הרכבת, ותפסיק לבלבל את המוח, ותשב בשקט כבר. מה אתה דואג? אתה דואג כי אתה כל הזמן חושב שאתה המנהיג של העולם. אני אדאג ואני אדאג. אתה יכול להכניס את הילד שלך לבית הספר? אתה יכול להביא ילדים לעולם? אני ואני ואני. שים ראש על אבא,

נשמה. כל דאגה שיש לך. ואני אומר לכם, זה מה זה מרגיע, ישתבח שמו לעד. יש אנשים ששואלים אותי: "תגיד לי, איך אתה לא משתגע"? אני שומע הרבה צרות במשך היום. הרבה צרות. הרב מזוז כתב לי הסכמה על הספר, אז החתן שלו סיפר: מה זה? נהיה לו זקן לבן. ממה נהיה לו זקן לבן? זה... אמרו לי שזה בגנים, זקן לבן. לא יודע, מהצרות, מהגנים. אבל בואו נגיד, אני לא רוצה יותר להיות עם זקן לבן. אני רוצה להסיר דאגות מלבי. מה אני צריך לדאוג על העולם? ישתבח שמו לעד. והאמת היא, האמת היא, תקשיבו טוב, אומר "חובת הלבבות," אני מדבר עכשיו בתור ביזנס מן. תועלת מול הפסד. הקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו, ייתן לכם את השכר שלכם על זה שבטחתם בו.

זה אל תדאגו. הקדוש ברוך הוא, מילה היא מילה. תקבלו הכול במזומן. אני עכשיו שואל אתכם כמו איש עסקים. בואו נעשה חשבון, בואו נעשה חשבון. אומר "חובת הלבבות": מי שבוטח בכוח שלו, מי שאומר אני יודע לבנות. יש פה יהודי בניין לידנו שהוא בונה. עושה עבודה יפה מאוד. עבודה יפה מאוד. הוא עושה את האבנים הירושלמיות. את הציפוי על הבניין. עבודה, בלי עין הרע. כנראה שבית המקדש, נראה לי הוא יהיה אחד, יהודי ירא שמים, שיבנו את בית המקדש. יש מחלוקת אם ירד מהשמים. אם לא ירד מהשמים כשיטת הרמב"ם, אז נראה לי שמלך המשיח ייקח אותו לעשות את האבנים, את הציפוי. הוא עושה עבודה יפה. אבל ישתבח שמו, אני רק עובר לידו, אני רוצה

לברוח. למה? כל היום הוא חותך אבנים. מסכן, הוא מדבר איתי. כל בוקר אני עובר שם, אומר לי: "בוקר טוב, כבוד הרב." מה זה יהודי חמוד, מנשק אותו. אבל הוא מלא אבק, אני לא רוצה לנשק אותו. ואני רואה אותו, מסכן, העיניים שלו כולן מלאות בלבן כזה, הריסים שלו, הוא מדבר איתך, הריסים לבן. והאף שלו גם כן לבן. והאוזניים, כדי שלא ייכנס לו זה לאוזניים, הוא שם נייר בתוך האוזניים. "בוקר טוב, כבוד הרב." סוף היום הוא מקבל את היומית שלו, הולך הביתה. בסדר. יהודי צדיק ירא שמים, עובד למחייתו. אשריו ואשרי חלקו. לא עדיף לך לזרוק, לשים ראש על אבא, לשים ראש על אבא, והקדוש ברוך הוא כבר ידאג לך וייתן לך את זה הרבה יותר בקלות?

כמה אנשים צריכים להביא את האוכל שלהם, הם צריכים להיות חודש מחוץ לבית וחודש בבית, חודש מחוץ לבית. או להיות במקום סכנה? אומר "חובת הלבבות": הבוטח בהשם הוא פטור מכל הסכנות שבעולם. אין לו סיבה בעולם להיות במקום סכנה. אין לו סיבה בעולם לעבוד קשה. אין לו סיבה בעולם לדאוג לשום דבר. רק דבר אחד אתה צריך לדאוג: אל תשכח את השם. זוכרים את המלאך שמשכיח מאיתנו? המלאך כל הזמן עושה לך: טוק טוק טוק טוק, תשכח את השם, תשכח את השם, תשכח את השם, תשכח את השם. דבר אחד אתה צריך לדאוג: אל תיתן למלאך להשכיח ממך את הקדוש ברוך הוא. שים ראש על אבא, כי אתה לא הנהג של הרכבת. אתה לא יכול לעשות כלום. אתה סך הכול אורח שבא

והקדוש ברוך הוא מנהיג אותך. אומר "חובת הלבבות:" נכון שמי שבוטח במישהו אחר, מסיר אלוהים השגחתו מעליו. אבל מי שבוטח בקדוש ברוך הוא, הוא מעל הטבע. הוא מעל הטבע. אם אדם דואג - הקדוש ברוך הוא מושך את ידו. אם אדם לא דואג, אומר לקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אני לא יודע לעשות כלום, קח אתה ותנהיג אותי. תנהיג אותי אתה. יש לך בעיה? זרוק אותה על השם. עוד פעם בעיה? זרוק אותה על השם. השלך על השם יהבך והוא יכלכלך. זרוק על הקדוש ברוך הוא. ואמרתי לכם, מה זה זרוק? פירושו של זרוק: אין לך יכולת לעשות שום דבר. אתה באוויר, אתה באוויר. רבותיי היקרים, הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו אהבה גמורה. מגיע לקדוש ברוך הוא

שנסתכל אליו. כמה טיפש אותו אדם שאומר לקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, חכה בצד. אני מסתדר לבד. עזוב, ריבונו של עולם. אני אלך לארגן את הכסף עכשיו לבד. מסכן אותו בן אדם. אני קם כל בוקר ואומר: "ריבונו של עולם, אני יודע שאיני כדאי. "אני יודע שאיני ראוי. אני יודע שאני לא יכול להביא כסף. "אני לא יכול להביא כסף. אבל אני יודע שאתה יכול. "אתה יכול, ריבונו של עולם. "קח מעליי את המעמסה הזאת. תביא את הכסף." ואם אתם רוצים ראיה שזה עובד, זה המקום הזה פה שאתם יושבים בו עכשיו. המקום שאתם יושבים בו עכשיו, זה לא, חס ושלום שאני מתגאה במעשיי, כי אני יודע שאיני כדאי וזה לא ממני בכלל. אבל אם אתם רוצים, תבואו לפה

ותראו. אני רוב היום נמצא פה. רוב היום אני יושב ולומד. אני לא עושה שום דבר אחר. שום דבר אחר. והקדוש ברוך הוא מראה: אם אתה יודע שאתה לא יכול ואתה זורק את עצמך עליי, אתה לא דואג - אני אדאג. והוא דואג. אבל כשהוא דואג, רבותיי היקרים, זה בא בכיף. זה בא, בן אדם שבא ונותן פה כסף, ואומר לי: תודה רבה, כבוד הרב. במקום שאני ארדוף אחריו ואשכנע אותו, הוא בא אליי. היום טלפון התקשרה אישה. סתם ככה דרך אגב אני מספר לכם. זה קורה עשרות פעמים. גברת אומרת לי: "שלום, הרב יגאל כהן"? אני אומר לה: "כן." "אני רוצה לתרום." אמרתי לה: "בשמחה." העברתי אותה למזכירה. תרמה 500 שקל. עשיתי משהו בשביל זה? כי בבוקר קמתי, אמרתי

לקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם, לא גבה לבי." זה אני יודע בוודאות. אני אומר לכם בוודאות. אני פעם ניסיתי למכור אתרוגים. אמרתי: אולי אני איש עסקים. בוא ננסה לבדוק אם אני יודע למכור. בסוף אני עושה חשבון, הפסדתי כסף. אני לא מבין איך הפסדתי כסף. למה? בסוף זה בא אליי, אומר לי: "אין לי כסף". -"טוב, יאללה, קח בחינם." זה בא, "אין לי. יש לי רק 50 שקל." -"אבל זה עולה 200." אומר לי: "מה אני אעשה"? טוב, יאללה, מה, אני לא אתן לו מצווה? טוב, קח, יאללה. בסוף הפסדתי כסף. ואז הגעתי למסקנה: אני לא יודע להרוויח כסף. לא יודע. פשוט לא יודע. אם אני לא יודע, מה נשאר לי? רק להישען עליו. רק להישען עליו. רק לזרוק את

עצמי על הקדוש ברוך הוא. אם הקדוש ברוך הוא יראה שאתה זורק את עצמך עליו, וואי, הוא ינשק אותך. הוא ינשק אותך בנשיקות, שאתה לא מבין איזה תענוג לקבל את הנשיקות האלה מאיתו יתברך. זה בא לך בכיף וזה זורם וזה שמחה וזה אושר וזה משהו שאתה לא תוכל לדמיין בחיים שלך את הקדוש ברוך הוא. רבותיי היקרים, בואו, אני אסכם את השיעור בקצרה. דאגה נובעת כתוצאה מזה ששכחת באותו רגע את הקדוש ברוך הוא. שכחת. אם שכחת, אתה אומר: אני אדאג. אני לפעמים צריך לצלם אנשים. אני נכנס, כל מיני פרצופים כאלה... הלו, מה קרה לך? מה אתה דואג? מסכן, הוא דואג. מה יש לך, נשמה שלי? "אשתי עשתה ככה וככה. עצבנית עליי. זרקה אותי מהבית." "זרקה

אותך מהבית, ישתבח שמו. כשם שזרקה, הפה שאסר, הפה שהתיר. תחזיר. "תתפלל לקדוש ברוך הוא. היא תחזיר אותך הביתה." באותו רגע הוא שכח את הקדוש ברוך הוא. שכח את הקדוש ברוך הוא. אותו דבר בן אדם בא אליי עם צרה צרורה, הבן שלו, מסכן, ירד לתרבות רעה, התחיל למכור סמים, התחיל למכור דברים לא טובים. כל מיני... מסכן, הוא בצרה גדולה. אני לא שופט אותו. בצרה גדולה מאוד. באותו רגע הוא שכח את הקדוש ברוך הוא. זרוק את זה על השם. קח את המסע שלך, זרוק אותו על השם. זרוק את הדאגות שלך על הקדוש ברוך הוא. "השלך על ה' יהבך", כל מסע שיש לך, כל כובד שיושב לך על הנשמה. אם אתה לפני חתונה ואתה דואג מה יהיה עם החתונה, אתה לפני

לידה, אישה לפני לידה, היא דואגת: "מה יהיה?" טבעי, כן? קחי את הדאגות האלה, שימי אותן בשקית, זרקי אותן כלפי קודשא בריך הוא. תגידי לו: ריבונו של עולם, אני לא מיילדת. אני לא מיילדת. אחד מהמפתחות שבידיו של הקדוש ברוך הוא, זה הלידה. תזרקי את זה על מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. תזרקי את זה עליו. תגידי לו: "ריבונו של עולם, אני לא יודעת ללדת. "אני לא יכולה לדעת מה יהיה או לא יהיה, אם יצא טוב או לא יצא טוב. אתה יודע. "קח את זה, ריבונו של עולם. תדאג לי אתה." כשאתה עושה את זה, "השלך על ה' יהבך - והוא יכלכלך." תעשו את זה עם פרנסה, רבותיי היקרים. דבר נוסף וקטן זה גם התודה רבה. קראתי ספר נפלא של... לא

קראתי הרבה, אבל שמעתי כמה פעמים בשם הרב ארוש דבר מאוד יפה שהוא מאוד נכון, רבותיי היקרים. להגיד תודה רבה לא רק על הדברים הטובים, גם על הדברים הרעים. כשהתודה רבה גם על הדברים הרעים, אתם יודעים מה זה אומר? שאתה ממליך את הקדוש ברוך הוא עליך. שאתה אומר לו: "ריבונו של עולם, אני יודע שזה אתה ואני יודע שזה טוב. "אני עדיין לא יודע למה זה טוב, אבל ודאי שזה טוב". תגיד תודה רבה. הקשר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא צריך להיות קשר של אהבה, לא קשר של פחד. אותו בן אדם שאמר לי: "אני מפחד להתחייב, כי בעוד חצי שנה "אני לא יודע אם תהיה לי משכורת" - הוא לא באמת יודע שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו. הוא לא יודע את זה. הוא

לא יודע את זה. כי אם היה יודע שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו, היה אומר: "בעוד חצי שנה אני מעלה את ההוראת קבע." נכון או לא? אם אתה יודע שאני אוהב אותך ואתה עובד אצלי, ואתה יודע שאני באמת באמת אוהב אותך, ואתה אוהב אותי ביחד. זה הדדי. אנחנו אוהבים אחד את השני. אז יש לך דאגה שאני אעשה לך משהו מאחורי הגב? שאני אפטר אותך סתם? חס ושלום. אדרבה ואדרבה, מחמת האהבה הגדולה שלי אליך, אתה חוזר הביתה ואומר: "אשתי היקרה, נראה לי חודש הבא הוא מעלה לי את המשכורת." נכון או לא? אמת או לא אמת? אתם עייפים. אני שואל אתכם שאלה. נגיד אתה עובד אצלי עכשיו, אני כל יום: "נשמה שלי, בוא, בוא, תן לי נשיקה, בוא," מחבק אותך. אתה

בלי אבק, אני יכול לחבק אותך, לנשק אותך. "בוא, יפה שלי. בוא, מתוק שלי." כל יום אני אומר לך כמה אני אוהב אותך. ואתה מקבל משכורת. אתה לא תחזור הביתה, לאשתך תגיד: "בוא'נה, הרב הזה אוהב אותי אהבה משונה מאוד. מאוד אוהב אותי." נו, ברוך השם. כנראה שהוא יעלה לך את המשכורת. זו תגובה טבעית. אם אתה כל כך אוהב אותי, יאללה, שחרר. מה זה אהבה בחינם? שחרר. חיבוקים, נשיקות עד... תביא כסף, תביא כסף. כשאתה אוהב מישהו, אתה רוצה לתת לו. אם היינו משוכנעים באהבת הבורא יתברך אלינו, משוכנעים אמיתי שהוא אוהב אותנו אהבה אמיתית, אהבה אמיתית אמיתית אמיתית, אני, חודש הבא כפול במשכורת. והלידה של אשתי, מה זו לידה? צ'יק צ'ק

מגיעה המיילדת. צ'יק, מזל טוב, יאללה, קדימה לברית, קדימה לזה. צ'יק צ'יק. הכול זורם. למה? הקדוש ברוך הוא אוהב אותי. אדם שמשוכנע באהבת הבורא יתברך, ישתבח ויתעלה שמו. אני אגיד לכם רק דבר אחרון, קטן, קטנצ'יק. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, כל העולם שלנו, ישתבח ויתעלה שמו, במאמר. הוא לא היה צריך לבנות כמו שיפוצניקים לסדר, צ'יק צ'יק צ'יק... במאמר אחד הקדוש ברוך הוא ברא. בעשרה מאמרות ברא את העולם, והיה יכול לברוא במאמר אחד, אלא שרצה להיפרע מהרשעים. מאמר אחד לא רק את כדור הארץ ואת ארץ ישראל ואת הפלסטינים ואת זה ואת זה וזה, לא רק את זה. הקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים, כדי להכיר אותו קצת, ברצון שלו רק,

ברצון שלו כשהוא רצה לברוא את העולם, הרצון שלו והיצירה שלו של כל היקום כולו, מיליארדים מיליארדים שנות אור של כוכבים, במאמר אחד, בשנייה אחת הקדוש ברוך הוא ברא. זה סדר גודל של אבא שבשמים. סדר גודל ככה שנבין על מי מדובר. אז יהודי יקר, בשביל בורא עולם, ישתבח ויתעלה שמו, ישתבח שמך לעד בורא עולם. הלוואי יכירו כולם את גדולתו יתברך. "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד." יבוא מלך המשיח, יגיד: "חבר'ה, מה עניינים? חברים"! "שמע, מלך המשיח, אני עשיתי"... ישר, טראח, סטירה. מה? וואי, למה? למה סטירה? אני עשיתי? שכחת מה שכתוב בחז"ל? מה שכתוב בנביא? "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד." מה זה "ה' אחד ושמו אחד?" אין

אני. מה זה "אני עשיתי?" מי אתה בכלל? "ה' אחד ושמו אחד." אין אנחנו, רבותיי היקרים. אנחנו כלום, אפס, אוויר, כלום. יש רק "ה' אחד ושמו אחד." ואני מתפלל ליום הזה, כי מגיע לקדוש ברוך הוא שרק אחד אחד אחד יהיה בעולם. "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד." וזה מה שאנחנו אומרים בקדיש: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא," אנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא, כל העולם יכיר את גדולתו יתברך. כל העולם הוא ברא בשנייה אחת. לא בשנייה, באלפית השנייה יקום ומערכת של כוכבים וגלקסיות. בעיה בשבילו להביא לך 50 אלף שקל בחודש? בעיה בשבילו להביא לך 50 אלף שקל בחודש? בעיה בשבילו לרפא סרטן? בעיה בשבילו לתת זיווג לבן אדם? בעיה בשבילו לסדר לבן

אדם את המוח, יש לו קצת בעיות פסיכולוגיות, לרפא אותו בשנייה? על מי מדובר פה, רבותיי היקרים? מלך מלכי המלכים, מלך מלכי המלכים, מלך בורא כל העולמות, ישתבח שמו, שלפי הקבלה, ברצון שלו רק ברא את העולם. אצל בן אדם, כשאנחנו רוצים עכשיו, למשל, אני רוצה לבנות שולחן, אני קודם כול רוצה. יש רצון, יש מחשבה איך לבנות את השולחן ויש מעשה. שלוש פעולות, נכון? לא שלוש פעולות. זה לא פעולות, שלושה, אבל, שלבים. שלושה שלבים. כשאתה רוצה עכשיו להתחתן, אתה קודם כול רוצה להתחתן, אחרי זה חושב איך למצוא את הכלה, ואחרי זה לוקח את הטבעת ומקדש אותה. אצל הקדוש ברוך הוא ישתבח ויתעלה שמו, הרצון, המחשבה והפעולה - זה בבת אחת. בבת

אחת הוא רצה שיהיה עולם, ממילא המחשבה הייתה בתוך הרצון, והוא ברא את העולם מתוך הרצון. בשנייה אחת של אותו רצון של לברוא את העולם ואת כל הספירות, הקדוש ברוך הוא ברא את כל היקום. אין עוד מלבדו. לא מגיע לו... ישתבח שמו לעד, איזו גדולה. ואז הבנתי מה שאומר רבי חיים מוולוז'ין, כשאתה מתחיל להתאהב בקדוש ברוך הוא, אתה מבין: "ריבונו של עולם, "כפרה עליך, אתה גדול! אתה גדול"! אם ככה, רבותיי היקרים, שים ראש על אבא! יש לנו אבא גדול. מה אתה דואג? מספיק יש לו רצון מספיק, נכון? הוא מספיק חזק בשבילך? הוא יכול לדאוג לך? שים ראש עליו. שים ראש עליו. קח פתק ותכתוב בפתק: "דאגה" היא תענה לך: "כן"? "לכי תחפשי מישהו

אחר, "למה, אני סוף סוף זכיתי להכיר את אבא שלי, "ואני אומר לך: כל טוב, להתראות. מעכשיו והלאה אני שם ראש על אבא."