''יש לי שני ימי שואה. הראשון הוא היום בו נפל נכדי בעזה'': ניצול השואה אברהם דניאלס בריאיון

המלחמה התחילה עם ההולנד ב40 הייתי בן שמונה אני נולדתי ב-72 הייתי ילד בכור בבית א משלושה ילדים תחתי אח ועוד אחות הם נפטרו בינתיים וגרנו בפרפר של אמסטרדם הםסטידה אבא שלי היה בטדו וילה שתי מלטות והבית שלנו גרו גם כן את ההורים של אבא סבא וסבתא שלי שנשפעו באושוויץ אני מאוד הייתי קשור עם הסבא שלי כי אבא שלי ואמא לא ירבה בבית הם נשו ארמון אבא אבא שלי לעסק לקחת אמא אני הייתי תלוי מאוד בסבא בסבתא שלי בבית אנחנו יהודים מדור ודור אני בדקנו את זה מ1800 אפילו גם מצד אבא וגם מצד אמא כולם התחתנו עם יהודים אבל לא היו דתיים ההורים של אמא שלי הם היו מסתיים אבל מאבא חילונים לגמרי אני אגיד לך אני מגיד לך בבית

שלנו איפה אני גדלתי אבא ואמא אכלנו חזיר ביום הכיפורים עד כדי כך חזיר ביום הכיפורים לא ידעתי מיהדות כלום אבא עשה רק לנו ברית מילה וזה הכל הוא התחתן היה לו חופה לפני לפני הרב הרב ראשי באמסטרדם מכיוון ההורים של אמא עמדו כך שהוא יעשה את זה שיהיה לו יהיה להם חופה אבל זה היחיד מה שהיה. לא היו במשפחה שלנו דעתיות כלום. הנאצים רצו שאנחנו לומדים בבית ספר יהודי. אנחנו לקחו אותנו בבית ספר הגויים. בית ספר הכתי שמה בית ספר יהודי במלחמה. לפני שאני השתרתי הכרתי ילדים יהודים וכדומה. אבא שלי היה קשר עם אוטו פרנק. אוטו פרנק זה אבא של אדה פרנק ואוטו נצעל היחיד של המשפחה הוא היה בשוויצריה חידברך למצריה במלחמה הוא

ברח לשמה ואשתו ושתי בנות נהרגו באשוויץ בתעלה באמסטרדם היה לא אבא עסק עסק בבת וכדומה בת לחייתים וכדומה זה העסק שלו על יד על ידו היה עסק של אוטו פרנק באותו דבר אוטו פרנק היה לו עסק בבדים וכדומה ובגדים וכדומה זה אוטו פרנק זה מה שאני יודע מאבא שלי שהשכן שלו בתעלה שמה בעבדם היה אותו ברחוב שאנחנו גרנו היה משפחת שוסטר הם ברחו לארצות הברית בדיוק בזמן אבא ידע שבנמל בהולנד יש אוניה לוקח יהודים לארצות הברית וזה אוניה האחרונה והוא נרשם אבל הוא נסה לשכנע את האבא ואמא שלו ללכת איתנו ביחד על חשבונו לא הם סרבו ללכת אז אבא החליטו בכלל כיבוד אפהם לא יצאנו לארצות הברית פספסנו את האוניה וזהו זה המשפחה היחיד שאני

הכרתי משפחת שוסטר והם ירצו ונצלו בארצות הברית ואנחנו לא שהם הסתתרו בדרום הולנד הם סתרו עם משפחה כתולית ואני תמיד הבנתי גם כן אבא כדי להודות להם ובלברי הוא לא רצה לדעת מהדות כלום הוא קם חשב מהודים בורן אין כלום יותר הוא התנסר שמה התנצר שמה גם אמא גם לא הייתי הייתי במקום אחר לגמרי כשאני הייתי כבר מושתר במקום אחר אה בא קומר אליי פעם ראשונה בחיים ראיתי קומר קומר קתולי והוא אמר שהוא רוצה לתת על הראש שלי מים קודשים. ואז מאז מאז הוא לקח אותי לכנסייה, הייתי בסופו של בן 13 במקום מרצ הוא הוא עשה ממני נוזרי וזה מה שהיה אבל זה החלק של התהליך שלי לבת כל הזמן. אתם צריכים להבין דבר אחד. האח שלי והאחות שלי

הם היו אצל אנשים שאמרו עליהם. איתי משהו אחי לגמרי. הייתי בחור. אבא לקח אותי לפני שהייתי צריך ללכת ולעזוב את הבית. אמר, "תשמע, מאז קוראים לך פרדי הנדריקס. אתה פרדי הנדריקס? אז יש לך שם גוי. האמא שלך היא בבית משוגעים. ואבא שלך היה קצין בצפא הולנדית והוא באיזה מקום בבית סו סיפור שלך הייתי בן בן 10 מאז אני משתופ עם מי לי משתף עם הא אח של אבא אבא היה אח צעיר לועי לא היה לו תליי שום דבר לא הוא היה כביכול א הולכת מטעם בתחרושת פספטי לרופאים לרופאים להמליץ על תרופות של הבית חוש היום כבר לא קיים דבר כזה אז היה דבר כזה הוא הלך מרופא לרופא להמליץ על איתו אני הלכתי איתו הלכתי וזה אני רוצה רק להגיד לך אז

איתו הלכתי איתו התלחתי כל הזמן הנאצים התחילו לרדוף את היהודים רק שנתיים אחרי שנלכסו זאת אומרת 42 התחיל הרדיפות של היהודים מ-42 אז 45 אני הייתי מגלגל ממקום מקום בכל מיני א גויים ש שקיבלו אותי וחשבו שאני ילד גוי בדרך כלל היו משפחות בלי ילדים ואח של אבא היו לו מכירים היא הכניס אותי שמה ומשמה כל מיני מקומות הייתי גם זממה ואז אחרי זה הלכתי למקום קיר הסתובבתי ממקום למקום על פי הוראות של האח של אבא היה נתק מוחלט ההורים היו בדרום הולד אני לא ידעתי איפה מה שידעתי זה רק הדוד לוי שידעתי חוץ מזה לא ידעתי כלום לא מה בסבתא שלי כלום הייתי נפחץ מהמשפחה לגמרי הדוד שלי שלקח אותי לפני שהכומר הקומר בא ושאלתי למה

הקומר באה לקחת אותי איפה הדות הוא אומר הדוד שלך בבית סובר אחרי המלחמה אבא שלי סיפר לי הוא היה ברכבת חשמלית בננהק עצחו את המרכבת ברחוב נכנסו לרכבת חיפשו אותו רצאו אותו ברור החבת והגשו את את ה את הניירות שלו ידעו שהוא יהודי הוציאו אותו מרכבת הרביצו מכות רצח מכות רצח כנראה הייתה על שנה על שנה על שנה של גוי אחד עליו העבירו אותי ישר לסובי בור שבד המשפחה האחרונה שלי הייתי א לפני שהשתחרתי שבבא אבא ואמא לקחו אותי משם הם הם היו תותול מובקעים אני אמרתי לה קוראים את זה משפחה ריו ריו משפחה מפורסמת בן שלהם היה מנצח ואז הנכד שלו עכשיו הוא מפורסם הוא נוסע לכל העולם א עם התזמורת שלו למה אני דיברתי איתו

בטלפון והוא אמר מתי מתי שאתה רוצה לבוא לקונסרט שלי תבוא תבוא אבל זה משפחה אחרונה הדודה שלי דודה דודת דין כמו שקראתי לה היא רצתה של אחד של הבנים של היקומר ואף אחד לא רצה אז היא התחילה איתי היא לקחה אותי לכנסיה היא הכניסה לי את הילד של להיות קומר קתולי אז קיבלתי כמו שזה חזרתי אחרי זה הביתה וה הבית היה קתולי ואם הלכו לכניסיה קתולית ולקחו אותי לכנסייה כתולית וגם האחות וכ ככה התחלתי להיות חיים קטול לגמרי בתוך המשפחה שלי. אני ידעתי שודי שילד קטן כבר כי הסבא לקח אותי פעם על הברקליים שלי סבא וסיפר לי יציאת מצרים על פסח הוא סיפר לי זוכר טוב מאוד סבא שנשפע בשורה הוא לקח אותי בלילה הייתי בן שת על

הברכיים שלי ואומר עכשיו זה פסח זה סיפור של יציאת מירים של היהודים אז אני זוכר זוכיר גם הוא דיבר על על היהודים נכנסו לים והים נפתח ונצלו כולם כולם זה אני זוכר כילד בן שמונה אני ידעתי יהודים חוץ מזה לא לשכוח היטלר הוא אמר לנו אתם יהודים אני רוצה להשמיט אותכם אני ידעתי כילד קטן ילד קטן כבר שאני יהודי וה רוצה להשמיט אותנו לא עשיתי בחי במצווה כי במצווה היה במלחמה שניתי אצל האנשים האלו שטיפלו בי שהייתי חולה השתגעתי אני רוצה לצאת החוצה אז אמרו לי מה שאתה יכול לעשות תביא ביא אוכל לבעל הבית שהוא עובד בעיריית דנהק יום מה שעשיתי אני הבאתי לאוכל צהריים ביקשתי יום אחד אני רוצה ברכבת חשמלית אני רוצה לראות

את הים אז הוא אמר בסדר נתן לי 11 אגורות כדי שאני אראה את הים אני נוסע ברכבת הרכבת יוצא מהיפסים ולא מגיע לא מגיע לים יוצא מיפסים אנשים יורדים כולם מרפרת ומה עושה ילד קטן כמו אני רוצה לראות איך מרים את הרכבת בתוךפסי רכבת עומד שמה בין כל האנשים צועק ילד אחד בן 16 17 כאן עומד ילד יהודי הוא הצביע אליי את הסיפור הזה שיפרתי לכל מיני ביתי ספר שהייתי אמרתי סיפרתי את עצמ לכיתות שהייתי נתתי הרצאה שאלתי את הילדים מה הייתי מחוצים לעשות במקומי כולם אמ אמרו לברוח. אמרתי זה מה שלא עשיתי. אני עמדתי עשיתי כמו שלא שמעתי כלום. הקדוש ברוך הוא עסר לי. אני אומר לך עמדתי שמה אני יודע שהוא הצביע עליי. אני אני ברחוק

ראיתי בעין אחת זה בן 17 18 שהצביע עליי. אני לא הסתכלתי עליו. אני עמדתי שם. לא הסתובבתי כלום. אמרתי כך ניצלתי. אחרי המלחמה אני הייתי צריך ללכת לתיכון. אז במקום תיכון אני הלכתי לפנימיה של הקומרים בדרום הולנד ושמה התחילו להשפיע עלינו על כל הילדים האלו להיות קומר בעתית. זאת אומרת אפשר להגיד שכאיזה מין תיכון ישיבתית ישיבתית של הקתולים ושם פשוט מאוד אני התחנכתי כהיות קומר בעתיד זה לא נורמלי עכשיו אני אני עושה דף יומי היום כך התחנכתי וככה הבית הבית תמך בי אבא תמח בי זה היה בשבילו זה היה משהו מיוחד שהבן שלו היה קומר קתולי ובכל זאת הקתולי הצילו אותם מהמלחמה דוגמה חותכת של הצלה של המשפחה כביכול וכך

המשכתי השלב הזה שהקום אומר להסיל אותי ולקח אותי אני הייתי במשפחה אחת של גויים הייתי חולמות היה לי דלקת אוסניים הם לא ידעו שאני יהודי המשפחה הזאת הם קיבלו כסף בשבילי בוש של דבר הם טיפלו בי בסדר גמור אבל השמינו רופא וכנראה בדקו אותי לא ידעתי עניתי בלי הכרה בדקו אותי רוציא אתצפים רצו שאני יש לי ברית מילה אז אז הרופא אמר זה ילד ילד יהודי ילד יהודי הם פחדו בקומר לקחת אותי אז אבא שלי כבר היה קתולי והוא היה לקשר עם הכניישה הקתולית והקומר היה במחתירת של ההולנדים והוא לקח אותי למשפחה אחרת מאז אני נכנסתי לעניין של הנוצחות עם הקומר הזה שלקח אותי אתה בא שמיים על ראשי וכדומה ואז התחיל ללמד אותי קצת מהתורה

שלהם בצורה כזאת נכנסתי זכות אני הורדיין בנותריון קם בארץ כן שהתחלתי ללמוד משפטים באוניברסיטה באמסטרדם אז א התחלתי להכיר יהודים שלומדים שמה והם הם דיברו איתי הם דיברו איתי ואז אה הם לקחו אותי לישיבות של היהודים של הציון יוים הארגון הציוני ההולנדי והייתי שמה ושמעתי ואני התחשמתי על ישראל התחשמתי על הדעת התחשמתי על היהדות והשפיעו לי השפיעו לי אז ראיתי שעשיתי טעיתי לא לשמתי לא לשמתי ובצורה כזאת החלטתי לחזור לעט לא בתשובה אני שאלתי את הרב שלי את הרב שלי ובכל זאת אין לי חיוף לעשות קדיש ויצת בשביל אבא אני עושה אני מתליק נר אני אומר קדיש אני יעשה שלו אותו דבר עם אמא שלי אותו דבר אמנם שזה הייתה לוויה

קתולית הייתי הייתי עם כיפה על הראש אני דיברתי אפילו דיברתי אפילו על היהדות היהדות לפני האנשים האלו ב-168 אני יליתי הרצאה זה מעניין מאוד אני הייתי בצבא ההולנדית רב סמל אז מה עשיתי חוצפקני התקשרתי עם שגרות ישראל בדנהק דנהק וביקשתי בערק מה מנספח אמרתי תראה אני רוצה לעזור אתם התחלתם מלחמה אני רב סב רב סמל בצה ההולדנית אני רוצה לעזור הוא אומר תעזוף אנחנו כבר גמרנו שבע ימים זה היה סוף בשבע ימים אתה גמרנו תעלה ארצה הוא אמר אין אין אתה תאזור לנו אחר כך לא עכשיו תעלה ארצה אז אכן אחרי זה אחרי זה אני הייתי בבתוס הראשון בראש ראשון מאמסטרדם לארץ ואני באתי כתייר קודם באתי כת עליתי אחקה באתי רציתי להכיר את

הארץ למצוא לחפש עבודה לחפש עבודה ומטוס היה השגריר הישראלין שסילקו הרוסים סילקו אותו ברוסיה הוא היה איתי במטוס במטוס היה מלא תחמושת הרבה תחמושת שלצבא לא היו אנשים המטוס היה אחד המטוסים של הל הראשון שיצא מעבדם לתל אביב הייתי במטוס הזה בטוס הזה למט אז אני באתי באתי ללוט היו כל מיני עיתונאים עיתונאים אני יורד אחרי שגריר לתוך סי תעופה אז באו לדבר איתו ולשמור אותו כי אתם יודעים הרבה ארצות שירקו את השקרים שלנו שקררים שלנו החוצה זה א בששת הימים זה ששת הימים אז בסופו של דבר אני ירדתי עם המטוס וחבר שלי שגר שמה בתל אביב קיבל קיבל אותי ואז התחלתי לטייל בארץ זה היה ארץ תכף אחרי מלחמה היה איזה תגל ארץ אחרת

לגמרי לא כמו היום אני חזרתי להולנד חזרתי להולנד ועבדתי כעורך דין מפלפה מצפתי אורגנון א היה לי משכור טובה א תנאים טובים מאוד הלכתי לבוס הגדול אמרתי אני רוצה לעלות ארצה אני רוצה לעלות ארצה אני יהודי אני מרגיש צריך להיות שמה ולא כאן זה תכף אחרי מלחמת מלחמת של ששת הימים כבר היה דבר כזה כן שאני ביקשתי כבר כבר להיות בארץ היו הרבה נערים הרבה נערים ונערות שרוצו אותו דבר. איך גליתי את זה? כי עליתי ארצה והיתי באולפני ציון בירושלים אולפני ציון המון נהרים ונהרות בדרום אמריקה מארצות הברית כולנו השפיע עלינו את מלחמת יום מלחמת ששת הימים עד כדי כך שהחלטנו כולנו כולנו לעלות ארצה הרבה הרבה כאילו היום היום השבע

הראשון שהנכד האוף שלי, נכד ההוב שלי נרק נרק רואי מלך והיה קשה ללמוד קשה לימוד אני רואשן זה בתהוב שלי באריב בת הראשונה שלנו יש לה שלושה ילדים והוא השני א בחור נהדר בחור נהדר מאוד הוא היה שירן בפלוגת תומר, פלוגת טומר של גיפטי. בפלוגה שלו היו הרבה חרדים הוא ידעתי כמובן הוא שמר אליהם ודאק להם א אני דיברתי איתו הרבה בטלפון שהי בעזה ושאלתי אותו נו מה את עושה שמה ב מה עם האוכל? מה עם השינה? אומר סבא רוצה הכל בסדר אני דואק על החבר'ה שלי לא לדאוג חבה הכל בסדר אני הייתי חייל במלחמת יום הכיפורים אני יודע מה זה להיות חייל אני יודע הייתי בצפת השני בסויץ אני יודע זה מקום מסוכן אני יודע אי אפשר אי אפשר

בהולנד קיבלתי קיבלתי גם הדרכה ברימוני ית בתחמושת אני יודע מה זה אני הרו הראש שלי לא היה שק. לא היה שק אבל כל אני המוות שלו היה פיתומית. היה פיתומית פיתומית. ממש לא כך פתומית. חמסיק הרק אותו הרק אותו. הרג אותו שם במקום וזהו. זה השואה הראשון שלי. השועה הראשון שלי. אני אמרתי בלוויה שלו אני הייתי רוצה לבוא לעולם הבא. במקומו אני מזמיל אותך לשבת אצלי בבית אני רוצה לדבר איתך לשבת איתך עלחות שבת ללכת איתך בבית הכנסת כמו ששינו בעבר לדבר איתך לשוכח איתך ולהכיר אותך יותר טוב מה שאני רוצה להגיד את כל הצירים גם הנכדים שלי לאהוב את הראהו לאהוב את הראהו כל יהודי צריך לדוק לחץ לשני. לא משנה אם חילוני, לא

משנה אם דתי, כל יהודי צריך לעזור ולהוף את הראו, את היהודי השני. זה מה שעוד חשוב לי. ככה לימדתי גם את הנכדים שלי וילדים שלי.