
"כשהתקשרתי לרזיאל, הוא סיפר לי שירו בו": יעל שבח על ההתמודדות עם השכול
חני ליפשיץ פגשה את יעל, אלמנתו של הרב רזיאל שבח הי"ד, שנרצח בפיגוע ירי בדרך לביתו בחוות גלעד, ושמעה ממנה על ההיכרות המיוחדת שהובילה לחתונה, על הפיגוע ששינה את חייה ועל ההתמודדות עם האובדן והתובנות בעקבותיו: "בגלל שראיתי את המוות, אני פתאום רואה את החיים". צפו
הוא אמר לי אני אוהב אותך במילים הראשונות לפני שהוא מספר לי מה קרה וזה לקח לי זמן להבין כאילו ש הוא יכול הוא היה יכול סתם ככה להגיד לי כן אבל כל יש איזה משקל כזה אבל זהו זה כאילו מילות פרדה בסוף אני אני לא יכולה לתת לזה פרשנות אחרת ין שבח ח כיף שאנחנו ב כאילו המצלמות הם רק תירוץ להיות ביחד קצת לאכ אני נפעמת בית מהמם כיף היה להגיע לכאן איזה כיף אייזה כיף חשבתי על זה לפני שהגעת מה אני אשאל אותך שאלה ראשונה אני אף פעם לא חושבת אבל אמרתי כאילו לא בא לי להתחיל מהסיפור כן שכאילו שלשמו התכנסנו כןכ כן זה פורמלי נורא נורא פורמלי ואנחנו שתינו לא פורמליות דיברנו על זה קודם אנחנו לא יודעות להיות פורמליות
איזה ילדה היית כאילו בא לי להכיר אותך קודם כזה תספרי לי קצת על על הילדה ידעת לפני כמה זמן בדיוק חברה ראתה תמונות שלי כשהייתי כשהייתי ילדה והיא אמרה לי את ודת זה מעניין אבל בכל התמונות את את נורא בולטת כאל רואים רק אותך רואים את כולם אבל רואים אותך וזאת חווייה שגדלתי איתה מאוד כאילו ההורים שלי הם אנשים מאוד פעילים הם מאוד חברתיים אבל מאוד שקטים במיוחד אמא שלי מאוד שקטה א האחיות שלי גם מאוד שקטות אח שלי גם מאוד שקט ואני לא אף פעם לא הייתי לא ידעתי איך להטמיע את עצמי בתוך ה החבורה א כן הייתי כאילו תמיד לא מתביישת מביישת את כולם צועקת יותר מדי בכל צוחקת יותר מדי בכל אומרת דברים שאסור להגיד תמיד
כל החיים שלי זה היה החווה ומה הם עשו כשהיית עושה את זה זאת אומרת איך איך זה היה חווייה במשפחה כשאת הילדה שאפת חנית אני אני אני לא יודעת איך כאילו איך הם אכלו אותי צ שאלה שאני צריכה לשאול אותם אבל כאילו היום כבר זה מצחיק כאילו זה ידוע שיאלה הזאת ש קשה לאכול אותה אבל הם איך שהו הצליחו לא יודעת איך שהו הנקודה הזאת של להיות דומיננטית מאוד זה היה משהו שהייתי צריכה להנמיך ללמוד ללמד את עצמי להנמיך לבסט כן כל החיים בתך דעת למה אני מתכ ממש כי גם אני גדלתי עם אמא מאוד שקטה ומאוד שזה ממש הסיפור שלי ואני הייתי תמיד בהצגות וב ב קטע נכון אני ממש מבינה מה את שעבודה שלי באמת תמיד אתם אומרים שכאילו איך איך
ללמוד לדבר העבודה שלי תמיד הייתה כאילו לא להראות שאני כבר יודעת איך מדברים עם קהל ואיך מדברים עם מבוגרים אלא לעשות אתן עצמך קצת בישנית וקצת פחות זה היה מאוד קשה זה היה מדש פחות תבלת כן זה היה מאוד קשה זה חווייה שלמדתי למדתי להטמיע את עצמי בעולם ואת בעצם גדלת לא בארץ נכון גדלת בצרפת האמת שגדלתי זהו הגעתי הייתי בת 8 וחצי בעד כתא ג' בעצם את נכנסת לבית ספר לאיזה בית ספר את נכנסת בית ספר ממלכתי דתי בכפר סבא גדלתי על רכי הציונות הדתי זה תמיד שייחתם לחברה הדתית ל כן כן ההורים שלי מאוד א אני חושבת שזאת הסיבה שבגלל בסוף הם הגיעו לארץ גם הם לא רצו לגור בקהילה צרפתית סגורה אתת יש נתניה וכל מיני מקומות
הילה מאוד חשוב שנשתל מבחינת אבא שלי הניצחון זה שכולנו נשואים לצברים ממש כנכן רצי להגיד לך באמת שאת היית נשואה לצבר זה כן כן לא אין לנו אין כאילו את ודת אנחנו מאוד מקורבים לקהילה הצרפתית והכל אבל כולנו התחתנו עם צברים זה ככה הניצחון הקטן של ההורים שלי כן מתי את פוגשת את רזיאל א אז באמת אני א היחידה מהחיות שלי בעצם שהלכה לפנימיה א למדתי באולפנה באמנה בכפר סבא מהר מאוד בעצם היתי הייתי בחוץ א מאוד פעילה מאוד מחפשת כל הזמן את הפעילות החברתית החיצונית וגם אולי קצת קצת יותר רחוק מהבית ש זה לא באמת רחוק מושיב אותך כן אבל הבית שמשיב אותך להיות הילדה הטובה ו כן א באמת מצאתי יותר עניין היום אני אני יותר
מחפשת לחזור הביתה אבל מצאתי יותר עניין באמת בחיי חברה חיצוניים א ן אז למדתי באולפנה בפנימיה ומשם בעצם עשיתי שירות לאומי ואז איכשהו חזרתי הביתה אתת אחרי שירות לאומי חזרתי הביתה התחלתי ללמוד בהתחלה הייתי במעונות אבל כל הדברים האלה קרו בצורה שלא כאילו לא היה לי טוב שאני בבית הרבה זמן מה למדת ולמדתי חינוך חינוך מיוחד אה יפה לא ידעתי אה כן הייתי מורת א מורה לחינוך מיוחד לא לחינוך מיוחד אף פעם לאל י נחתי אבל כן אני מורה לחינוך מיוחד ב ק שתצטרכי תצטרך אוקיי ו וחיפשתי זה היה תקופה של הגירוש ושל כל המלחמות על הניסיונות למנוע את הגירוש וכבני נוער ככה מאוד הייתי פעילה ומאוד מיוחד עשתי שרות לו באשקלון אז
ככה זה האזור שהוא מאוד א נכון כל הפגנות בדיוק כל החמה לחמה לו שם אבל אבל זה נשאר איתי זאת אומרת זה טלטל אותי ההבנה הזאת ש אני תמיד חשבתי שזה הסיפור של כולם אבל פתאום ברגע הזה הבנתי וואלה לא זה לא הסיפור של לכולם נכון סיימנו את התקופה של הגירוש עם איזה ריק אפור מאוד מאוד גדול אנחנו דברת על הבני נוער שפתאום כאילו אחרי שנתיים של התעסקות במשהו שהוא הרגיש שליחות אבל בעיקר כאילו בעלי חברה שכל הזמן ביחד מאוד אינטנסיבי פתאום מה עכשיו כאילו סתם ה הגנו אח כך לנפל וראינו כמה כמה מחפסים קשה החיים האפורים האלה היו מאוד מאוד לא פשוטים והתחלתי להתנדב בעצם ודת למצוא את המקום שבו אני אוכל להעביר את את האש
למקום אחר א התחלתי להתנדב בעמותה שקוראים לה שמחה לילד היום היא כבר עמותה פעילה מאוד אבל אז זה היה בדיוק ההתחלה שלה כן ושם פגשתי את רתאל כי מה הוא עשה שם הוא עד יש לנו מבחינת האש יש לנו את אותו את אותה טמפרטורה שנינו הוא גם מתנדב במקום התנדב הוא כבר היה ותיק בהרבה מאוד עמותות בקו לחיים בזכרון מנחם עזר נציון הוא כאילו היה מאוד מאוד פעיל בהרבה מאוד עמותות הוא היה מאוד חריג רזיאל כי א היום היום אולי זה לא ישמה מאוד חריג אבל אז בציבור שלי יודעת מה שאני אומרת על ברקי הציונות הדתית אז יש לנו מורה מאוד קלאסי זהו הנהרות שלו היא באמת לא זה נכון כי הנהרות שלו הי היא טיפה טיפה י מבלבל מבלבלת אין ספק כן
כן זה נכן הוא הי פיות מאוד ארוכות וזה כאן ושם זה היה משהו וכיפה גדולה כזאת הואה נראה כמו גבעון כן זה יודעת כאילו והוא באמת היה קצת גבעון אבל אבל הוא הסתובב בחוגים שהם לא של גבעונים כן אז אולי תסבירי מה זה גיבון למי שלא מבין את אז גיבון זה כן גן זה בעצם באמת הטיפוס הזה שהם עם הזקנים ועם הפאות המאוד ארוכות ציציות ככה השתוקקות מאוד גדולה לי יוסף הצדיק וציצי צמר כזה הרבה פעמים בחוץ ומסתובבים בגבעות ביהודה ושומרון בחבות וככה רועי צאן וכל מיני ובונים אז זה ה פחות או יותר הסגנון שלו למרות שהוא הוא היה יותר בחור ישיבה אבל הוא תפס את את הלוק הזה אם הוא היה כאן עכשיו הוא היה אומר זה לוק תימני קלאסי כן
אבל כן אבל אבל בוא בוא בוא נשים את הדברים על השולחן א ויחסית לכל הסביבה שלו זה באמת היה מאוד בולט בחריגות הזאת יחד עם זאת הוא גם היה הוא ידע להשתמש באותם אמצעים מאוד מחייבים ומאוד דוסים כדי לעשות מהם גם קצת צחוקים כי שמה בעמותות האלה מה שחשוב זה באמת כמה כמה חיוכים אתה מצליח להוצא אותם ילדים כמה אתה מצליח לשמח אותם ה היה עושה מופעלי צנות לילדים הוא היה קולע את הפיות שלו לשתי צמות כאלה וקושר אותם ביש מלא תמונות שלו כאלה עם הוא היה תוחב כל מיני דברים בתוך הזקן שככה כאילו עושה איזה מ מופע כוסמות ובוא נחפש ב סתר כל מיני הופך את המשקפיים הופך את הכיפה כל מיני כדי ש את ודת אותם אמצעים שהם לא גם
יהבו איזשהו מסך כן שחוסם האמת היא שזאת הייתה באמת החוכמה המאוד גדולה של רזיאל שהוא ידע לשדר את ה את התחפושת הזאת בעצם של אני דוס ואני לא מתפשר על החיים הפרטיים שלי אבל זה לא מפריע לי מיד אחר כך לשבור את זה עם איזה בדיחה או עם איזה סרט מצויר הוא הכיר סרטים מצויירים בעל פה בשלוש שפות כן א ישר והפוך ויחד עם זאת הוא היה יכול לשבת איתך לספר לך כאילו בדיחות ואיזה מערכון של הגשה שחיו בעל פה ואחרי זה לכת לבית כנסת ולשבת עם איזה בגדדי אחד כאילו שניהם עכשיו יצאו ברחו מעיראק וממש להרגיש את אותה הרגשה כאילו היייתה לו כן אני אני מבינה הייתה לו את השפה הזאת גם עם ילדים קטנים הוא הה מדבר עם ילדים קטנים את
חושבת שהוא בגיל שלהם כאילו מנהל איתם את השפה הזאת כן זאת היייתה באמת יכולת א מתי הב זה שזה שלך שזה בת כמה את הית בן כמה הוא ב תחופה 20 כזה א 19 וחצי 20 כן ילדים נכון לי לקח זאת אומרת הוא כאילו ישר שאל אותי בעצם למה אנחנו לא מתחתנים ואני הייתי צריכה עוד לבשל את ההורים שלי לתוך המהלך הזה הם כבר הכירו אותו והוא היה בן בית אבל אבל מכאן ועד אנחנו מתחתנים צריך פה לעשות איזשהו מהמהלך איזשהו שינוי ואתם בעצם מתחתנים ועוברים לגור איפה בסדרות הייתי סטודנטית בחמדת הדרום ב בכללה וסדירות היה נראה לנו ככה אני אגיד מקום טוב באמצע אם כי הוא מחולון אני מכפר סבא לא בדיוק באמצע אבל הוא היה מגוש קטיף באמת ואני
הרגשתי שככה זה מקום ש שמאפשר לנו להישאר קרובים לדרום עדיין באיזשהי קהילה סגורה כזאת הוא חיפש ישיבה אחרת בסוף בסוף הוא מצא את עצמו בכולל ושם הוא התחיל גם איזשהו תהליך של התחרדות נשרף מה שנקרא בעצם כן כן שמה בסדרות גם בנהרות הוא שינה את הניירות שלו בה כן בסופו של דבר הוא כבר היה עם מגבעת וחליפה עד סוף ימיו איך ת עם זה הרגשתי הרבה שאני רצה אחריו כאילו באיזה ריצת מרטון מהירה ואני כזה ואיך באמת זה כי את הירת לי את האש הזאת שלך בתוך המשפחה שלך איך האש שלך באה על ידי ביטוי בזוגיות הזאת אני יכולה לשאול כ אז אז אמרתי ג גם לא היייתה את האש הזאת היה בינינו אבל אש ואש זה לא תמיד קל לא אז זה לא היה קל אבל
הוא נורא הצחיק אותי וכאילו אני חושבת שזה מה שבסוף הפך אותנו ל לזוג כי פשוט אני לא הפסקתי לצחוק ממנו והוא לא הפסיק לצחוק ממני והיה לנו מין כל אחד העלה את השני כזה היה מין מתח בנוי כזה בתוך המערכת יחסים הזאת היינו מאוד מאוד דומים מאוד מאוד דומים ם הייתי נקלט לבית שלכם הייתי הרבה צוחקת הרבה צוחקת כן ה היה מאוד מצחיק היה היו גם קטעים מאוד קשים כן כי א כי הוא היה הרבה בחוץ והרבה צת איש הוא נהפך להיות איש ציבור זה נשמע כ כן כן אני גם אחר כשהיינו בחוות גלד הייתי רכזת קהילה וכי בחוות גלד אין לא היייתה כל כך אפשרות לא להיות בחוץ כי זה קהילה מאוד קטנה מתי אתם עוברים בעצם לחוות גילעד שלוש שנים אחר כך
אנחנו לקדומים ואז בונים את הבית בחוות גילעד בעצם ארבע שנים אחר כך בחווה שוא החיד שהוא בעצם בחוות גילד אני הייתי שם הוא היחיד שהוא בחזות חרדית אז מגיע איזה חרדי לחוות גילד יהיה לי איתו הממוצע הקיצוני החרדי יותר הדמות התורנית בעצם בחוות גילד הרבה כולם שמה בני תורה וכזה מאוד מחוברים אבל בסוף הוא היה אברך היחיד עם התעודת רבנות גם אני אני באופן די מובנה ומודע הנמכתי את עצמי ואת כל הש הבאתי בתוך הבית א תקופה שבאמת הייתי מאוד מאוד מאוד אמא מאוד מאוד ילדת גם שישה ילדים באותה תקופה די שנתיים שלוש משהו כזה א 16 לש ככה י את כל השישה כן בערך שנתיים בין אחד לשני אז יש פסר חוץ די ברור סרת פנים שהיא מלאה
באש ודת היתי מחנכת והשתדלתי כאילו אי אפשר אתה לא יכול להכניס לכלו באמת את כל הכוחות האלה בפנים כן אבל אבל כן הם היו אה ה הם ייצאו התפרצו החוצה הרבה יותר אחרי שרבל נרצח זהו זה זה זה מאוד ניכר זה ממש מעניין הפסיכולוגיה שבזה זה כן יש לזה שני שתי סיבות שאני חושבת באמת הסיבה הראשונה זה ש זה אני זה האופי שלי והסיבה השנייה הא קצת יותר אולי אמוציונלית זה שאחרי שבן אדם כל כך גדול וכל כך חיי א נרצח לי באופן אישי אז אני הרגשתי צורך כאילו אני עד היום בעצם מרגישה צורך ך להשאיר אותו נוכח באותה עוצמה נכון וזה כאילו בעצם לחיות פעמיים כן לחיות את הפעם הזאת שלי שהיא מלאת עוצמות ולחיות את הפעם הזאת שלו שגם היא
מלאת עוצמות זה כ כל דיבור שלך אני רואה זאת אומרת מבחינתי אני לא מרינת אותך באמת מהרגע הראשון ראיתי את זה מבחינתי הוא יושב פה לידך והוא צוח נורא צוחק עכשיו כן אני את יודעת מישי כל הזמ א תגידי הוא שמח הוא מרוצה מהחיים שלך ואני כל הזמן הרבה פעמים אני צוחקת ואני אומרת וואי אם הוא חוזר תנו לי התראה כדי שאני אוכל לברוח כיכ זה שאת אומרת חולה עלי את יודעת אני אחלק את זה לשניים אני בטוחה שהוא גאה מאוד כן אבל אם נלך צעד צעד אני בטוחה שההוא בולה כמה צפרים כן ברור אז את בעצם אותו ערב תתארי לי אותו א איך וואי פתאום בא לי לשאול אותך איך המצב רוח שלך באותו ערב את יודעת א אני כתבתי ספר ספר א' אלמנה ו וכתבתי
יש פרק בספר שקוראים לו הפעם האחרונה ושם בעצם אני מתארת מנקודת מבתי איזשהיא כאילו אתת תובנה פנימית איזשהו דיאלוג פנימי שיש לי בתוכי מונולוג פנימי יותר נכון האם אם הייתי יודעת שלשמה הערב הזה מתרחש האם הדברים היו נראים אחרת ומסכמת את זה בסופו של דבר בתודה שלא ידעתי כי א כי זה היה ערב מאוד רגיל זאת אומרת זה היה יום מאוד רגיל כשאני אומרת מאוד רגיל אני מתכוונת שאפילו רבנו א מזה אכשיו מה זה רבנו אם זהיה לי אפשר היה להריב לא באמת רבנו אני רבותי אש ריב איתו אני רבתי לא לא היייתה לו בעיה שאני רבה כאילו את רואה את ההודעות שלי אני אני בוויכוח מריצה את כאילו תוקפת תוקפת תוקפת תוקפת תוקפת זה לא שהוא לא
עונה הוא כאילו יעשה לב בסוף מבינה או שהוא יגיד א הוא יגיד נכון כל העוקץ ניטל פה מהסיפור בצורה מאוד והוא כאילו את צריכה שאני אעזור לך למצוא תעסוקה משעמם לך הייתי ביום חופשי כלו מה אני קשור לה כאילו דבריה מה את כועסת עלי כאילו גם מה מה את בא אליהם בטענות את יודעת שהם כאלה כאילו הוא לא הבין איפה אני מונחת כאילו קצת גבר קסי בדוכן זה הקוח של גבר קלסי שהוא סיכם אותו שבאתי אלי ואמרתי לו אני מרגישה שאין לכם כלים להכיל את מי שאני אז הוא אמר לי נכון בגלל זה התחתנו כי אני פה כדי לאזן אותך זה כאילו ועם זה נפרדתם המשפט הזה לא עוד המשכתי לריב איתו מה זה לזן אותי אה אתה כאילו מה אתה חושב שה חושב שאתה תצטרך
לחסן אותי אתה לא תצליח אבל כאילו נשארתי עם האמירה הזאת אני פה כדי לאזן אותך כך הוא חזר הביתה בעצם והוא היה בתענית דיבור כל הויכוח הזה הדבר הזה של התענית דיבור כל הויכוח הזה שניהלתי אז בעצם זה היה רק בהודעות כי הוא לא יכל לדבר כמה זמן הוא לא דיבר אני שמעתי שהוא עשה תעניות כאלה ששה שבועות כאילו כל ימי השובבים בעצם כל השבועות האלה שזה בעצם שמות פרשיות שמות רבו בשלח תרו משפטים תרומת צוו שזה שנה מעוברת זה לא היה שנה מעוברת ולא מדבר בכלל שכמו רמדן שיש כזה מזריחת שקיעה א כן מזריחת שקיה זאת אומרת בלילה הוא כ כן מדבר לא הוא טען שזה יש לו כאבי גרון בגלל שהוא לא מדבר כל היום זה עשה לון כאבי גרון ידבר א
לא בכלל הוא לא היה כזה דברן כן זה לא כאילו הוא היה מאוד דברן בחוץ אבל בינינו כאילו זה היה יותר ג'סטות כןמ הבנו אחד את השני כאילו זה תמיד גם היה משהו התעניות דיבור הזה זה משהו שכל החברים שלו אף פעם לא הבינו הוא היה מתקשר אליי נגיד סיטואציה קלאסית של לגור בחבת גילד א זרקת אבנים על הציר במקרה זרקו אבן על הרכב ש רזין נסע לכיוון הכולל ביצר והוא מתקשר אליי עכשיו הוא התכוון להתקשר אליי כדי להרגיע אותי כדי שאני לא אשמע על מישהו אחר ממישהו אחר ש שאלה נדרת אז הוא פשוט התקשר ואיכשהו הבנתי אני היום לא יודעת כאילו להסביר לך איך זה קרה אבל הבנתי מה קרה הבנתי וגם הבנתי שהכל בסדר והיה איתו איזה שני טרמפיסטים
ום הם עד היום לא מבינים מה קרה שם זאת אומרת כאילו הוא דיבר ב והיא הבינה וכאילו הוא היה מסמן כ גם הבנות שלי הם תמיד הבינו אותו עם סימנים שהוא היה מסמן להם ווא הם היו כאילו כאלה במין אתגר כזה מי תבין ראשונה את מה שהב אומרם תמיד הבינו בשמ בערב אני מורה מחנכת באולפנה במעלי לבונה חודש תבד זה תקופת מבחנים כזה תקופת הזנה ציונים לתעודות כן א אני יושבת על הספה ובעצם מזינה ציונים לתעודות והתקשרתי אליו א אני תמיד זוכרת התמונה התמונה שקפאה אב בם הוא בדרך ל הביתה הביתה מתל אביב באותם רגעים אוקיין ואני יושבת על הספה בבית הילדים במיתות 8 בערב עוד מעט מתחיל שיעור תורה תמיד אומרים שמרגישים הרגשת נכון תמיד כזה
ואז את אומרת אוי זה לא בסדר כי לא הרגשתי כאילו שזה כלום כלום תרא אני יכולה להגיד לך בדיעבד על כל מיני סימנים קטנטנים שאולי אבל וגם כאילו פעם הסברתי את זה ל הרב מזוז העביר שיעור כמה זמן אחר כך והיה לי מאוד מורכב הנקודה הזאת שלא הרגשתי וגם יותר יר מזה כאב לי שהוא לא הרגיש כאילו לא לא ואז הוא אמר לי תקשיבי זה היה כאילו שיחה כזאת הוא נסע ואני כזה ליוויתי אותו האוטו נוסע לאט כזה הוא אמר לי הנשמה מרגישה וזה כאילו המשהו שקצת סגר לי את הפינה הזאת כי זה לא אוקיי בוא בואו נתכנן את זה אלא משהו ב בנשמה נפרד עכשיו אני באמת יכולה לראות ה יש לי שלושה שלושה סיפורים קטנטנים כאלה שבאמת היו מבחינתי פרידות ש סתם
אם היינו ממשיכים ככה בחיים שלנו לא ב מ ממש לא אבל הם היו פרידות למשל נעלנו איזשהי שיחה בינינו ו והוא דיבר איתי על זה שהוא מתחיל לחשוב על האופציה של לעזוב את הכולל וואלה וא אני אני לא לא יכולתי לשת את המחשבה מה זה לעזוב את הכל אל אתה כל אחד כל עולמך כן זה גם כל עולמנו אני לא מכירה משהו אחר מה תעשה עכשיו כאילו בואי הוא כבר מועל ושוחט וסופר סתם ויח כשות לא לא לא היה חסר לו והוא גם כבר עסק בהרבה מאוד מהדברים ה מה הייתה ו ימה היה רצון לעזוב את הכוהל אלה אז זה בדיוק מה ששאלתי אותו והוא אמר לי שמעי קיבלתי עכשיו את התעודת רבנות ואני לומד עכשיו דיינות ואני מרגיש שאני יכול ללמוד לבד והוא בנה בנינו
איזשהו חדר חדר לימוד בבית שהיה במין קומה עליונה כזה לבית משהו מאוד לא לא בטיחותי אבל ככה איזה מין קומה קטנטנה כזאת וההורים שלי קנו לו את אוצר ההורים שלו קנו לו את אוצר החוכמה שככה יהיה לו גם את כל עולם הספרים והוא אמר אני מרגיש יש לי את כל האמצעים ללמוד למעלה א אוקיי עכשיו הוא אומר את הביטוי ללמוד למעלה והוא מתכון לחדר למעלה אבל את זה ביטוי שצמ מורי די כן את שומעת אותו אז הנשמה נפרדה כאילו בעצם בביטויים האלה וזה הכל חוכמת הבדיעבד זהו זה אתרי לא באמת חושבת ללמוד למעלה זה שהוא יעלה כמה מדרגות וילמד למעלה בדיוק כן יואו ו וזהו וזה ואז בעצם אם נחזור בעצם לאותו לילה אז הילדים היו במיתות ואני הגדולה
ישנה אני חשבתי שהיא ישנה א הקטנים ישנו אה הגדולה חשבתי שהיא קצת הייתה בשלבי התפצות כאלה ואחרים במיטה שלה א והתקשרתי אליו כי רציתי לדעת אם הוא יספיק להגיע או ש או שאני זאת שאקבל את הלומדים שיגיעו הטלפון לא מחייג כמעט זאת אומרת אולי תיט קטן כזה ואז הוא עונה לי לטלפון מאוד מהר ומספר לי שיראו בו וש ושהוא בדרך את הזימון הזה שבו התקשרת אליו את מבינה כאילו זה מצמרר זהזה זה היה מאוד קשה גם אחר כך כאילו זה היה הטראומה שלי היא ישבה על ה על הזמן הזה מרגע שהיה את הפיגוע ועד שבעצם התקשרתי אליו שמבחינתי זה הרגע שבו הצתתי מחדש את החיות הרגעית שהייתה בו תכנית אך הוא מצליח עוד לענות זאת אומרת הוא ירוי במצב
ענוש הוא עונה והוא עוד מדבר איתי גם א עם עם מצב מאוד מאוד קשה מבחינת ה רביית החמצן בדם אצלו כאילו כבר הוא כבר היה ממש רק דג ה בעצם נוסע א בן הוא נסע על ציר 60 בעצם פנה אחרי צומת ג'יט שזה בעצם קצת אחרי קדומים אה רכב פלסטיני ערב לו וזהו בעצם המחבלים ביצעו הקיפה ותוך כדי כבר בעצם ירו בו איפה הם פוגעים בו א פלא גוף עליון א ממש א קצת היה גם איזשהו חסד קטן בתוך הדין המאוד גדול הזה א בעצם הם מבצעים בו פעולות ירי ומסתובבים ו פונים חזרה לכיוון שכם א והוא בעצם את רוב הירי שלו מקבל עוד מהגב הוא לא ראה את המחבלים והמחבלים המשיכו לראות את העוד מקבץ ע על השמשה הקדמית אבל הוא כבר היה נפול בשלב הזה זאת אומרת
שבעצם הפנים שלו היו נקיות א כל הזמן וזה באמת א א זאת אומרת זכיתי לא לא לא לחטוף את הטראומה של ה של הירי שזה באמת יכול להיות מאוד קשה אז הוא מצליח ז אמרת אני באמת טלפון כוח יש לו ו ובדיבור הזה דעבד א אני מבינה שכן הוא אמר לי אני אוהב אותך ד במילים הראשונות לפני שהוא מספר לי מה קרה וזה לקח לי זמן להבין כאילו ש הוא יכול הוא היה יכול סתם ככה להגיד לי כן אבל כאל יש פ איזה משקל כזה א אבל זהו זה כאילו מילות פרידה בסוף אני אני לא יכולה לתת לזה פרשנות אחרת כלו מבחינתי זה שהוא אומר את המילים האלה זה או איזה הכלה שאת מתקשרת אליי אני רוצה לספר לך מה קרה או אני נפרד ממך וא אני לא מבינה בכלל מה קורה באותו
רגע מבחינתי בסדר יש הרבה אנשים שיורים בהם ו שנפצעים זאת אומרת אין לחץ גדול מבחינתך א הילדים שלי את שאלתי מהגדולה ישנה אז היא הבינה שמשהו התרחש מהשיחה גם מיד ניתקתי את השיחה והתקשרתי למדה ושלחתי הודה לקית הכוננות ולקבוצת החרום של היישוב אז את כאילו מיד תפלתי את ה מדמיינת לעצמך איזה פציעה שאת תצטרכי ללכת איתו זה חודש כזה הרגל נפגע ביו זה לא לא היה לא בקטע אני מספרת לעצמי איזשהו סיפור על על משפחה עם פצוע עם רגל קטועה עעם עעם יד קטועה לא לא לא יכולתי להעמיק עם המשב ר רחו בסדר עשית הקטיעה זה כאילו היה המקסימום שיכולתי להגיע אליו בראש אבל בחסדי השם באמת ממש חסד אני לא נבהלתי בכלל עד כדי כך שבאמת
כאילו בואו נשב בואו נקרא תהילים בואו כאילו ננסה לנתב את הפחדים האלה למקום קצת יותר מעשי ובמקביל גם אני מתעדכנת כל הזמן בהודעות כדי להבין מה קורה בזירת הפיגוע שוב כדי לא להתקשר להבהיל אותם וחמותי מתקשרת ואני לא עונה וכאילו מאוד לא רציתי להכניס את כולם להיסטריה בטח לא את הילדים שלין אבל הבית שלי מתחיל להתמלא בשכנות שהם גם שמו תוך בגלל וואטסאפים ו אני שלחתי הודעה וגם הם שמעו את הירי האמת היא ששמעו את הירי בתוך חבת גילד ומגיעות א את יודעת כל אחת עם הלב הרחב שלה כדי א להבר את האווירה כאלה מגיעות עם איזה משחק או עם איזה שקית ממתקים לילדים מנסות לקחת לי את הילדים שאני אתפנה יותר באמת לתפעל את את
האירוע הזה וה מעודדות אותי יאללה עשי לבית חולים אנחנו אנחנו נישאר פה עם הילדים אין לך מה לחפש כאן סיפרתי לעצמי סיפור סיפרת לעצמך סיפורים מאוד מאוד מקביל לתסריט המקורי שתביני כאילו בסוף כשאני כן משתכנעת לסוע לבית החולים אנחנו נוסעים אני נוסעת ביחד עם אותו אחראי רפואה ואני מבקש ממנו לעצור בזירת הפיגוע כדי להוציא מהאוטו את התפילין שלו כי מה יהיה מחר הוא יצטרך להניח תפישה את יודעת מה בעל הדבר הראשון ש אחרי שהוא אומר לך אני בסדר הדבר הבא זה איפה התפילין שלי כאילו שעה ש בח אל מה מחר ו ולרגע אחד לא כאילו זאת אומרת הוא ממש פחד שאני ארד מהאוטו ה אביאל כאילו האחראי רפואה הוא אמר לי עזבי אני אביא לך
כאילו אל תצאי מהאוטו כי הוא ממש לא רצה שאניה קורה ש ואני כאילו לא לא אין לי אין לי הכל היה סטרילי מבחינתי לא לא ראיתי קשר בין הדיווח שלו לבין מציאות של טראומה בשטח לא לא לא העליתי על דעתי שיש משהו שיבי אותי למזלי באמת נשארתי באמבולנס ונסענו לבית חולים הם הבטיחו לי שהביאו לי את התפילין מאוחר יותר מתחילים להסביר לי משטרה מזב כל הדברים האלה ואנחנו נוסעים לבית חולים ושם כבר נמצאים ההורים ו חלק מהגי שים שלי מהאחים שלי שגרים יותר קרוב א ואני אני לגמרי ת אני כשאני ככה מנסה להיכנס חזרה למי שהייתי שם אני ממש לא מבינה על מה כל ה על מה כל הטר הרם בסדר כאילו הוא בחדר ניתוח טפלו ב מה הגעתם מה אתם עושים פה
מה גם למה כולם מחכים זאת אומרת חיכינו חיכינו שמישהו יגיע וידווח עכשיו ה הוא עכשיו פצוע במצב הנוש זהזה ה הגדרה אנחנו לא יודעים הוא שם אנחנו כן אבל אחר כך את יודעת הוא עדיין בחיים באותה ות לא הוא כבר בעצם הוא יצא מהזירה כבר ללא רוח חיים ובעצם כל הדרך עשו בו אחייה כי זה היה טנץ שזה בעצם אמבולנס צבאי ולא היה שמה פרמדיק לא היה משיקה מוות וכשם הגיעו לבית חולים הם עוד המשיכו לנסות אחיה מאוד מהר א מאוד מהר כבר כאילו קבעו מות כאיל כשהוא הגיע לבית חולים ואז בעצם הגיע הצוות הרפואי א עם ה עם הבשורה ש שהם ניסו מה שהם יכולים לצערם ללא הצלחה ואני עדיין לא מבינה נו יש את הרגעים האלה שאני שואת לעצמי לרגעים
שבאמת כבר אלמנה כאילו החלף קדומת את אלמנה זה מורה כבד המילה הזאת באמת זה היה כאילו המשקל הראשון שכי קשה שיש ואת בעצם לא מבינה שאת אלמנה נכון ומתי זה קורה שאת בעצם מבינה בום קרה לי האסון הכי גדול שיכל לקרות לי לא לא אני יכולה להגיד לך כל מיני נקודות בדרך שבהם הב הבנתי כל מיני דברים שקשורים לאלמנות הזאת אבל אני לא חושבת שזה משהו שאפשר להבין אותו באמת זאת אומרת עד היום אני לא חושבת שאני מאבדת בצורה מלאה את המשמעות ואולי באמת אי אפשר אולי באמת זה משהו שהוא גדול מה מהתפיסה האנושית ושמה ממש באותה באותה סיטואציה גם לא רציתי לקבל את זה זאת אומרת בתוך החדר אחרי שהרופא א מספר לא בדיוק מספר אתה כאילו
נותן דיווח מאוד א מאוד יבש של מה שקרה אבל הוא ממש אני זוכרת את העיניים הכחולות שלו בתוך העיניים שלי ומסיים את המילים מסתובב והולך וכולם מסביבי כבר הבינו ואני עוד משתיקה אותם רגע הוא לא סיים הוא לא סיים לדבר זאת אומרת אין פה איזה מקרה של זעקות שבר וצעקות יש זעקות שבר בחדר לא שלי לי שלך לי זה אז אני התחלתי לרוץ הם הגיעו זה הכות השבר כן אבל הם לא הגיעו מיד התחלתי לרוץ כת אישה שה בורחת מבשורה כל מי שהיה שמה זה בדיוק מה שהוא ראה התחלתי פשוט בפיזי מה שהרגשתי שאני חייבת אוויר אני הייתי בתוך החדר הזה ללא חלונות הרגשתי שאני לא מצריכה לנשום אני חייבת לצאת החוצה ו נפשית פשוט הרגשתי שאני היה לי איזה קול
פנימי כזה שמלווה אותי ואומר לי עזבי הכל תחזרי הביתה תסגרי את הדלת של הבית עוד שנייה הוא נכנס כאילו אל אל תאמיני תשב ל אל תשברי את המציאות שלך אל אל תתני למציאות הזי באמת להישבר תתפסי מה שאת יכולה כאילו זה כן ההגדרה היותר נכונה ו ורגע לפני שאני באמת פורצת את הדלתות בית החולים תביני כאילו את הסיטואציה כבר אי אין צלם שלא לא נמצא בזירה הזאתי זירת זירת פיגוע אז א אז אח שלי שבעצם רץ אחריי והבין לאן אני דוהרת ולאן האירוע הזה מתחיל להדרדר מצליח לעצור אותי לתפוס אותי הוא גם בעבר עבד בבית החולים אז הוא גם ידע הכיר כל מיני מקומות ו והוא מוביל אותי לאיז שהיא מרפסת צדדית כי גם אני לא מסיכה להגיד אני לא
אין לי אוויר אני צריכה אוויר ואז באמת ברגע הזה אני מתיישבת שמה באותה מרפסת צדדית ואת יודעת מה אני חושבת שאין אין הגדרה מדוייקת יותר למה שהרגשתי שם מאשר מגילת אחה פרק א' פסוק ב' בחות תבכה בלילה ודמעתה לחיה ואין לה מנחם מכל אוהביה איזה דמעה זאת על הל י שהיא אין לה לאן ללכת היא שם היא פשוט קבועה א וכאילו אני גם ת כל רודפיה סיגו בין המצרים שככה זה נגמר בעצם אותו פסוק זה זה תודעת חיים זאת אומרת באותו רגע את כמו מזהה את כולם ממשיכים ללכת ואת משהו שמושך אותך השיגו אותך זהו את את את נטועה לאיזשהי מציאות לאיזשהו בור ואין שום אין לך אין לך את את הכלים את השרירים הנכונים שיוכלו להפעיל את הגוף שלך מחדש
אין לך את האוויר הנכון אין הכל כאילו זה כמו לעבור למציאות מקבילה זה לחיות באותו עולם אבל הוא לא אותו עולם זאת אומרת הכל הכל הכל שונה שם כל אלמנה תתאר לך כל כל מי שחוה איזשהו משבר כל כך גדול יוכל באמת לטאר את ה את הרגע הזה שבו בעצם את רואה את את החיים שלך את רואה את עצמך בתוך החיים האלה אבל את לא חלק מהם כבר כאילו ואף אחד לא לימד אותך אף אחד לא סיפר לך שיש את החיים הנוספים האלה במקביל פתאום נפתחים העיניים ואני אני אגיד במאמר מוסגר שפתיחת העיניים האלה פתיחת העיניים הזו לחיים הנוספים האלה הם גם הם גם אותם כוחות שבעקבותיהם בעצם שהיום הרבה מהדברים שאני עושה הם בקריאת הכיוון הזאת כי היום אני רואה
הרבה דברים שאז לא לא יכולתי לראות מה את רואה היום מה את רואה נגיד שאני לא רואה שאנשים אחרים לא רואים מה איך מה זה החיים המקבילים זאת אומרת אני קודם כל אני חושבת שכאילו זאת מילה שהיא קצת הפכה ללהסה בתקופה האחרונה או בכלל באופן כללי אבל אני חושבת שאני אני רואה פרופורציות כן אחרות זאת אומרת הרבה דברים שאין לי משמעות אליהם אני רואה מעבר להם או מעליהם אני לא רואה את הקטן את ה סליחה את הקטנוני אני רואה אותו אבל אין לו ערך מבחינתי עוד משהו שאני חושבת ש אני רואה אותו זה את החיים ז אומרת א מצחיק לומר את זה אבל כאילו בגלל שראיתי את המוות כן אז אני פתאום רואה את החיים משהו שהם נורא נורא מובן מאליו אצל
הרבה מאוד אנשים אני זכייתי להתגלות של הנצח כבר באותו לילה שהתחיל בעצם ב ב אני יודעת שיחשבו שאני משוגעת כשאני אומרת את זה אבל מבחינתי זה באמת ה התגלות כש נשאלתי בעצם מה עם רזיאל ואיפה מה עושים עכשיו זאת אומרת איפה נקבור אותו את ודת זה שאלה מאוד גדולה כזאת וות את הדוגמה של כאילו אישה אחרי לידה שהיא צריכה עכשיו לתכנן ברית היא שבועה צה ורצוצים למיש כ עכשיו תחיל להתארגן לברית אז אותו דבר זה אותו דבר רק בלי הברית ובלי השמונה ימים וכאילו את עכשיו אמורה להפיק איזשהו אירוע צום ממדהים כאילו כון ו ואני לא יודעת אני מוצאת באותו רגע את את הנצח הזה שפשוט נותן לי יד את השכינה שפשוט ירדה מהשמיים ונתנה לי יד
ואמרה לי בואי אנחנו עושות את זה ביחד את ואני אני בת למין הוא קם באותו לילה חוות גילד וואו תת אכי מתגעגעת אליו אני יודעת שזאת השאלה הכי קיצ'ית בעולם אבל לא יודעתי יצא לי מהפה אני ניתן את התשובה קטנה ואז את התשובה יותר רחבה אני מאוד מתגעגעת אליו כל ערב כשהשמש שוקעת בתור אישה זה זמן שככה תמיד מרגיש לי זמן געגוע כן זה הגיוני בתור ראייה כ כן אני חושבת ש אי אין לי הסבר ספציפי אבל אני חושבת שזה אני זוכרת תמיד שבאמת זה הזמנים שאת שולחת לו יודע מה קורה מתי אתה חוזר לא יודעת כי ותורת ה ששוקעת אז את ואז הוא צריך לבוא את רואה את ה אותו מגיע כן א אבל אם נלך יותר זה זה המקומות שבהם אני מתרפקת על הגעגוע יש
את המקומות הכואבים של הגעגוע וזה בזמנים ייחודיים אם זה בזמנים שבהם הילדים עושים דברים מיוחדים או זמנים של חגים זמנים של מפגשים משפחתיים זה כמו חלל תמיד אומרים כאילו מה זה חלל הרי בעצם זה איזהשהו בור ש נפער ווא הולך לצידי כל הזמן הוא כן זה לא ש זה לא שהוא פשוט לא כן מבינה לא הוא כן הוא כן שהבן שלי ה קטנצ'יק שהוא היה עוד יר קטן אז פעם אחת הוא אל ארוחת ריים עם החים שלו שהם גם היו נורא נורה קטנים והיה על השולחן איזשהו איזשהו עיפרון איזשהו ע של אבא שלו זאת אומרת מסתובבים לנו בבית כל מיני פריטים ששייכים לו ואחד מהילדים שם לקח את העיפרון והתחיל לשחק איתו אז הוא אמר לו תעזוב זה של אבא שלי אז הוא אמר
לו אין לך אבא אז הוא אמר לו יש לי אבא לא אין לך אבא אז אומר לו יש לי אבא הוא בשמיים עכשיו זה אותו דבר אין לך אבא ויש לך אבא בשמיים בסוף כאילו מבחינת נוכחות אין לך אבא אבל המינוח הטרמינולוגיה הזו מאוד חשוב כי זה לא שהוא הולך בלי אבא הוא הולך עם נוכחות חסרה תמיד מה החלום שלך לסיום אל תתחשבי יותר מדי וואו החלום שלי אני יכולה שניים חלום פרטי וחלום כללי נו בסדר כי את אלמנה לא יכולה להגיד לך חלום שלי הפרטי זה שאני אצליח לשכנע את עצמי שאני אמא טובה אני רוצה שלא רק שאני אצטרך לומר לי אתזה אלה שאני באמת אדע את זה כן חלום ענק חלום גדול והחלום הכללי יותר שנפסיק להתעסק בשטויות יאללה אמן נכון פרופורציות
בחיים פרופורציות בחיים ש את יודעת מה גם שנסכים להחזיק מחלוקת אנחנו לא יודעים לעשות את זה נכון וזה עדיין בסדר כן איך בבית חבת קטמנדו יו שמים חילונים דתיים צעירים מבוגרים כל העדות כל המינים וכולם כל כך חברים טובים בדיוק צריך לאמץ את הקונספט את הקונספט איזה כיף לי כאילו אני מבחינתי יכולה להות שעות לשבת תח תודה יל שבע האחת והיחידה באמת תודה קודם כל אני באופן אישי למדתי ממך כל כך הרבה המון הוספת לחיים שלי בשעה הזאת שישבנו כאן כל כך הרבה אז אני מודה לך באופן אישי באמת תודה על זכות ואני בטוחה שגם מי שצופה בנו אומרת נכון נכון גם לי הוספת כל כך הרבה תודה נשמה תורת תודה ודב תודה איזה זכות
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום רביעי, ט״ז בכסלו התשפ״ד (29.11.2023). משך: 34:52

15 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
אז קל וחומר עכשיו. הייתי בניחום אבלים שלכם גם. יאווו איזה אישה מדהימהההה
מעריצה !!!
איזה כוחות איזה אישה מדהימה
שהקב. ילווה אותך תמיד ויתן לך כח
ושיבוא המשיח ותראי דוב את האהובך בפתח
מאוד מזדה אתך מפני שאני בקטגוריה שלך
ממש מרגת אשה עוצמתית
וואו יעל!
ריגשת בטירוף!! איזה עוצמות נתת לי!
וחני-את האישה הכי חמה ומתוקה שיש!
והחלום שלך על להרגיש שאת אמא טובה ממש הדמיע אותי! כ"כ הזדהתי!!
יעל, את מדהימה, גם בתוך הקושי את לא מפסיקה לחייך. למדתי ממך המון!
מסכימה עם המשפט האחרון של חני
חזקת אותי בטרוף תודה על הראיון המדהים ושיהיה בהצלחה
שאלוקים ישמור אותך!
גם אני לא מפסיקה לבכות
יעל יקרה
איזה עוצמה, איך את ככה ממשיכה בשמחה כל הזמן עם חיוך
כמה כמה ללמוד ממך!!!
שיבוא המשיח מהר ותתאחדי עם בעלך בתחיית המתים אמןןן
למדתי ממך המון יעל, תודה רבה
תכף המשיח כבר אצלנו ותוכלו להתאחד יחד
אני משתוממת מהיכולות של יעל, שאיני מכירה כלל, אבל כן זוכרת את האסון שקרה, שהיא כה מיטיבה להגדיר את המחשבות והרגשות שלה ול"צייר" אותם במילים ולהנגיש אותם להדיוטות באופן כה מוחשי. יש המון מה ללמוד ממנה ומהצורה שהיא מודעת לעצמה ומודעת לסביבתה. שתיתי בצמא כל מילה, דברי חכמה ואמת. רק פלא אחת לי, איך היא לא מודעת ומשוכנעת שהיא גם "הכי" אמא שהיא יכולה להיות. זה ברור לי כשמש ולו רק מהעובדה שהיא כה כנה ואמיתית במהותה, שזה הדבר הכי ערכי שהיא יכולה להעניק לילדיה, לתלמידותיה שזכו בה כמורה, ולכל עם ישראל.
שיבוא משיח!!! החלום שלי בשבילך- משיח נאו!!!
נכון! נכון! גם לי הוספת המון!!!
פעם ראשונה שאני רואה סרטון ובוכה ממשש!