"הזכייה הייתה טראומטית": ישראל בר און על החיים לאחר 15 דקות התהילה

אני מרגיש שעברתי כל מיני דברים שאנשים בגילאי משבר 40, 50 אולי לא עוברים מכיוון שחוויתי את הכל ביחד ויש בי כישרון שאני לא עף עליו אבל גם לא מחסיר ממנו הוא כישרון מאוד מאוד מיוחד וכל שאני מרגיש לי חוט להוציא אותו בעולם הזה זה ידוען ידוען סלבריטי באנגלית הוא אדם מפורסם לרוב עקב פעילותו בתחום הטלוויזיה, קולנוע, המוזיקה או הספורט. לעתים זוכה הידוען לפרסום למרות שתרומתו לתחום עיסוקו היא אישוליק. ישנם גם מקרים של ידוענים שהפכו פעילים בתחום הפוליטיקה וישנם גם אנשי עסקים שנחשבים לידוענים. ישראל ברון שלום

שלום עליכם שלום

בוגר כוכב נולד עונה שש

נכון

מה זה כוכב נולד יש לנו צופים צעירים כוכב נולד זה בעצם הפורמט אב המייסדים זאת אומרת דור המייסדים של הכוכב הבא וכל הריקושטים למיניהם אקס פקטור ודוויז זה התחיל הכל מכוכב נולד והיא זוכרים המודל הוא לוקחים אדם תמים א עם שפטנות כנראה מהאזרחות א נער דווקא איזה יש הגבלה לגיל מסוים

אה יש הגבלה של גיל אם אתה מתחת לגין מסוים צריך הפוטרופוס הורים

ש מתכוון מעל גין מסוים

אה אני חושב ש16 זה המינימום שמה

המקסימום

המקסימום כל עוד א

כנראה אבל שמישהו לא בגיל 50 מגלה שהוא יכול להיות זמר

הוא הוא הוא יכול לגלות אה מבחן התוצאה אומר שלא מתקדמים יותר מדי כי מי שמצביע ומי שמקדם את העניין הזה זה דבר המפרסם ולדות שהגיל שלהם הוא בדרך כלל גג שבגגות 14 15

אז לוקחים מישהו אה א שהיה די אנונימי אנונימי למדי אפילו והופכים אותו לכוכב

ואם הוא זוכה במקום הראשון הוא הופך להיות סופר כוכב

תהילת עולם

זה קרה לך

זה קרה לי

היית על גג העולם

על גג העולם כן אפשר להגיד

מה לכמה שעות ודאי לכמה ימים לכמה

לכמה קוראים לזה 15 דקות תהילה הייתי על גג העולם ועודני היום זאת אומרת ממשיך את אותו נתיב את אותו את אותו דבר בדרכי שלי

בן כמה כן ופה ופה מתחילה שיחתנו באמתכ בן כמה הייתה הייתי אז בן 19 וח הגעתי מבאר שבע מבית דתי בן זכונים א חמיש מתוך א א ארבעה אחים ואחות

שם המלא שלך זה ישראל יעקב

יעקב ישראל

ש מי אומר לי יעקב ישראל אתה יודע אתה כבר לא

על שם סבא

זה זה דתלש כאילו בתעודת זהות כתוב ככה זה אמת אבל זה לא סתם זאת אומרת מותיר מותיר הכבוד אין עשן בלי אש אני חונכתי בבית דתי גדלתי על משנתה של חבד אני מאוד אוהבת חבד עד היום עד כיתה ג' מהגן עד כיתה ג' הייתי בחינוך של חבד ידעתי את פרק לב תניה בעל פה ואת הפסוקים והרבה מאוד ספקתי מהעולם הזה אחר כך עברתי תחנה בחיים לבית ספר שהוא ממלכתי דתי גם כן מתפללים בבוקר והכל סובב סביב שולחן ערוך וחיי א היהדות א עם כיפה כמובן והכל ולאחר מכן גם כן בחטיבת ביניים הגעתי לבני עקיבא

שים התייחסות צדדית למוזיקה איפה היא נכנסת בג

המוזיקה היא צומחת שם בין לבין מכיוון שה ה הרגישות שבי אה והבן זכונים שלי וכל מה שהבאתי איתי וכל הסטמים מבאר שבע אני קורא לזה בעצם על על עולם שהוא מחייב אה ציוט להלך אה חיים ואורח חיים דתי הלך חשיבה ואורח חיים דתי של לצומ כיפור לשמור שבת לשמור כשרות ולאט לאט איפהשהו שמה עם הרגישות הזאתי והבן זכונים וכל הזה באמצע התחלתי למרוד והתחלתי להצמיח כאלה כל מיני מרפיקים והתחילו לצוץ כל מיני שאלות ו א זאת אומרת זה מוביל את זה זה ה זה הנתיב

דרך המרידה אתה מגלה כישרון מויל

דרך המרידה אני אני מגלה כישרון מוזיקלי מכיוון שלא הרבה יודעים אני הייתי ילד מוחרם שלוש שנים היום שמדברים על חרם וזה זה זה נורא בכל גיל ובכל מצב ובכל צורה אבל אני הייתי שלוש שנים במצב מסוים גם שלא ידעתי לא לא לא הרגשתי כאילו שנים הרגשתי שנים של פספוס של המערכת לא רואה אותי ומפספסת אותי ומשמה

מוכר מחרם חברתי טוטלי מדבר עם ישראל שלוש שנים בעצם הייתי בחרם כיתה ד' על כיתה ו' המוזיקה נולדה אצלי מהמקומות האלה ממש ממקומות הכי זכים טהורים מכיוון ש היה לי את ה היה לי את הזמן הפנוי ואת המוטיבציה הרגשית להסתגר בחדר ולנגן אז קלידים שמונה שעות 10 שעות ביום כי זה היה המקום המפלט שלי זה רק אני והניגונים והשירים וכל מה שהיה שם כחברים והכל לא היה תראה איזה דבר שאפשר היום להסתכל עליו בראי בוגר לאחור ולהגיד אוקיי היה מה שהיה היה צריך יותר טוב פחות טוב יש על מה להודות יש מה לשפר אני אומר כי משם מהמקומות האלה אני אומר תודה על מה שאז אכלתי קש וכאילו קיללתי חס ושלום את העולם ואת הכל כל מהמקומות האלה אני אומר תודה כי זה אפשר לי בעצם להיות מי שאני היום

אבל אני מדגדג לי כבר על הלשון לדבר איתך על כוכב נולד ועל איך חולפת תהילת זהו אתה פותח פה תיבה שממש

אני כולי תיבה פתוחה

חשק לי כן לציב

שלוש שנים אתה בחרם ואף אחד לא יודע ההורים המורים

יודע אבל זה אתה יודע להבדיל

יש פה לפניך ישבו כאלה שסיפור איך זה נגמר אחרת

מוזיק להבדיל אלפי הבדלות אסוציאציה שלי לוקחת אותי לתספיתניות ולשבעה באוקטובר. מה זאת אומרת? הם לא התריאו. הטריאו. יש איזה משהו כזה שעד שלא קורה לנו אנחנו בני אדם משהו שמביא את המציאות בהתנגשות חזית לפנים כזבנג. אנחנו לא קמים ועושים מעשה לפעמים. ומה שאני מבקש בחיים לעצמי ולאחינו שנידע לפעול ובאהבה בקדימה מתוך התגעגעות לאור ולדברים טובים, לא מתוך הזבנג. אז מה לעשות? לא ראו את הזבנג הזה שחטפתי שלוש שנים. ולא גם מדבר לפני עידן הרשתות והרבה פחות מודעות הייתה באמת בנושא כן לא ידעו לא ידעתי אני לבוא ולהגיד אני לא מסוגל להמשיך אני חייב לעצור ובוא ננסה משהו אחר שהוא פשוט שהוא פחות חונק לי את הצו שלוש שנים מאוד קשה להיות מנודה חברתיץ

מה קרה בכיתה בגילו שאתה נחמד

לא עברתי בית ספר עברתי עברתי זה וכאילו

בעצם ניתנה לי הזדמנות חדשה רגע לפתוח איזה פרק מחודש מכיוון ש אה א ה הסיבה השתנתה אני הבנתי שיש לי

מישהו מהחברים

משהו חדש כאילו איזה הזדמנות חדשה

מישהו מהחברים מד עד ו צופה בנו עכשיו מה אתה רוצה לומר לו

וואו א

הוא לא ילד

הוא לא ילד הוא בגיל שלי

כן

אה שזה סוג של ילד תלוי באיזה שעה גם אבל א מה שאני חושב להגיד למי שעכשיו צופה והוא יודע נגיד הוא מרגיש איזה קוץ' בלב על זה ש קודם כל תסלח לעצמך תסלח לעצמך כי אני כבר סלחתי לך הרבה מראש. אני כן חושב שיש מקום אפילו בתודעה לא פיזית כן לנהל איזה שיח ודין וחשבון פנימי כדי להגיד אוקיי לנקות את זה מהלב לעשות איזשהי מחילה כזאת פנימית גם אם לא ניפגש פיזית וזה יכול לקרות גם כן הכל אנחנו מדינה קטנה אבל אני חושב ש קודם כל תסלח לעצמך אבל עברתי עברתי שעות לא פשוטות זאת אומרת היה לי מאוד לא פשוט אז אמ אבל ילדים ילדים ילדים איזה איזה מודעות כבר יש לנו כילדים? אמת ממש זה חבל חבל על לגמפש אבל אני יש לי כל כך פוסט טראומה מסיפורים כאלה

אני עם פוסט טראומה אגב בוא בוא בוא בוא בוא נגדיר את זה ככה אני עם מה שנקרא

כן אני עם פוסט טראומה מורכבת בהגדרה מה שנקרא א יש לי דמיון שיש לי פוסט טראומה ואני כל פעם מוצא את עצמי מראן את הילדים שלי אם אצלם בכיתה אין איזה מישהו כזה שהוא ה זה שכולם צים

כן לבדוק לא לבדוק שזה לא בסוף כאילו שיש לנו איזשהי שליטה כמו שאתה אומר זה ילדים לשמחתים לא מבינים אפילו על מה אני מדבר אני מנסה לתאר איזשהו טור טיור ציורי כזה

ב

אז א

ברוך השם זה אומר שיש שם מחנכים וסביבה מודעת

הם בידיים טובות ברוך השם איך זה לזכות בכוכב נולד ולנחוט בחזרה לחיים אמרת 15 דקות תהילה גם אם זה נמשך יותר

הזחיה הייתה לי אה טראומטית טראומטית היום אני באמת מסתכל על זה שאני מזמן לעצמי כן כן לעמוד על במוד ולהמשיך ולעשות דברים גדולים ביחס לאיך פעם זה היה לי טראומטי ואני מוצא את עצמי בתשובות שמניחות לעצמי את הדעת. אני אסביר אחרי שיצאתי מהתוכנית הרגשתי כמו שכאילו משה משה כל העם מחכה כאילו כל העם מחכה למוצא פיך 56% א זכיתי בהם בפר באותה הצבעה זה רוב שאז אמרו לי לך לממשלה אתה יכול להקים קואליציה בזמנו זאת אומרת האדה והלך הרוח ואני הרגשתי אחרי כל המסע הזה שהוא חודשים את כל הצילומים וכל הזה זה מאוד אינטנסיבי ובאמת כל אחד פתאום מכיר אותך ויודע את הסיפור שלך שלעצמך בחדרי חדרים אולי לא סיפרת ופתאום זה בחוץ

בשיר גם שאיתו זכיתי ומגלם את הסיפור זאת אומרת הכי הכי הכי הלב בחוץ בלי הגנות ואז כל זה מוביל לזה שאני מרגיש כאילו משה משה כל המחק זאת אומרת מחכה מחכים אנשים לשמות מוצא פי אוקיי אז חכית אז מה אתה עושה עם זה עכשיו והתשובה שיש לי היום על הדבר היא שלא הייתי מגובש זאת אומרת זה היה צריך לעבור עוד איזה גיבוש בוש מסוים של האנשים זה נראה כאילו אה הוא ותר או אנשים

אתה בעד הפורמט אתה אומר רק לא באתי מוכן

אני בעד אני בעד הפורמט זאת אומרת כל אחד א צריך איפהשהו א לקחת את ה להבין כשהוא מגיע למקומות כאלה א מה הוא מה הוא צריך היום אני יודע להגיד מה אני צריך בשביל לעשות את זה ומה אני צריך את הסטופים שלי וכדי לבסט את עצמי וכולי זה אבל זה אומנות שהלכתי ולמדתי על עצמי בדם ויזע במשך כמעט 16 שנה מאז

דם יזה ודמעות שעות של עושר ושעות של עצב עמוק זאת אומרת פגשתי את המקומות זה מוביל אותך בסופו של דבר לפגוש אותך במקומות הכי קיצוניים שיש אני אומר מוצא את עצמי אומר שעברתי בגלגול הזה ארבעה גלגולים אני מרגיש שעברתי כל מיני דברים שאנשים בגילי משבר 40 50 אולי לא עוברים מכיוון שחוויתי את הכל ביחד ויש בי כישרון שאני לא עף עליו אבל גם לא מחסיר ממנו הוא כישרון מאוד מאוד מיוחד וכל שאני מרגיש ליחות להוציא אותו בעולם הזה וזה מה שמחזיק אותי כל השנים מאז מכיוון שאני יודע מה יש לי בידיים עם כל השעות הקשות והפיקים הגדולים אני יודע מה יש לי בידיים אז אני מחזיק את עצמי ברוך השם יש לי משפחה שתומכת ברוך השם יש

ברוך השם זאת אומרת שמחזיק אותי אני גם אומר את המודה אני וניגע רגע תכף באמונה לא אמונה כן כיפה לא כיפה עוד רגע אבל אני אומר את המודע אני כל בוקר מכיוון שלא ברור לי מאליו העובדה הפשוטה שנשארתי בחיים מאז ושאני פה וממשיך לגדול ולצמוח והסיפור שלי הוא רק זה רק היה פרק אחד מני רבים אז אני מודה על זה רואה את כל הדבר הזה ב

מודע אני אנחנו אומרים כל אחד שב בידו מפקיד רוחו, אבל היה לך אפילו מחשבות שאתה לא מצליח להחזיק מעמד.

בוודאי.

מה הכי גרוע?

באופן חד משמעי שכן. הדיכאון בעיניי בהגדרה הוא המפגש בין הרגשת הפוטנציאל והשליחות, הקול הפנימי שאתה מרגיש צורך להביע דרך הסיפור האישי שלך בעולם וההתנגשות החזית שאתה לא מצליח לממש אותו.

זאת התולדה של הדיכאון והביא אבות כל הזה. ושם אני לוקח את זה בדיוק מאותו מקום להודיה להודיה להודיה

הצלחה היא הפכה לאויב הכי גדול של החיים שלך

היא הפכה

שאתה אומר קיבלתי משהו מטורף ואני לא יודע מה לעשות איתו

היא הפכה לכלי כושר עם עם א עם משקל מאוד גדול שלא היה לי אז את השרירים להחזיק זה בא לפתח אותי אני פחות נמצא בעולם התרבות ממך שלא לומר בכלל אבל למשל שראיתי שאישה עירי בוקר פרה לאלבום השני שלו, אתה זוכר את השם אולי פחד גבעים. ואמרתי יואו באמת איזה אני כל כך מתפלל עליו שיצליח כי האלבום הראשון היה אין אין לי מילים לתאר את ההצלחה ואז כולם מחכים נו מה יהיה באלבום השני ותמיד יש את סינרום מאלבום השני שאתה נופל אז הוא כבר שם את השם על על האלבום פחד גבעים

כאילו זה כאן אני מרגיש

בכותרת

כן אז איפה נותן לנו את זה אתה נותן לנו תאוריות מדהימות וכל מי ששומע אותך מזדהה אבל תפרק לנו את זה לסיפורים

ניגע במה שאתה אומר חות הכפיים אתה נכנס לחיים הפרטיים צינת הפרט היא זה משהו שהוא ממך והלאה כנראה איך איך מגיעה נפילה איך מגיע ספר סיפור

אני אני אגיד לך שיש עניין באמת של צנאת הפרט של כל בן אדם רוצה את האנונימיות שלו הרבה מאוד אנשים אומרים אה אני רוצה שכולם הכירו אותי ולהיות ידוען וסלב ומה מסתתר אבל מאחורי זה א אז שמה הגיעה הנפילה אצלי כי אמרתי אוקיי אני כבר באמת מקום של אתה אומר על גג העולם כולם מכירים אותי יש איזה באמת בז מאוד רציני ואני מבין בעצם על החיים שלי מתוך ילד דקה לפני כאילו בבאר שבע תמים באמת מבית דתי שלא הבין את ההשלכות של איפה שהוא נכנס שאין כזה דבר יותר פרטיות אין כזה דבר ללכת עכשיו מתחת לבית ולא יצלם אותי פפרצי וזה מפורסם אחר כך להבין רגע לעשות פאוזה על הדבר הזה מה שאמרתי עכשיו זה דבר ששורט את הנפש כי אתה אומר

רגע שנייה ה האנונימיות היא מובנת מאליו, היא מובנת מאליה לאנשים. כשנלקחת ממך ברגע אנונימיות וזה לא תהליך מדורג של אומן שלא הולך ועושה תבילת אשק כזאת כמוני בוולטאז' כזה גבוה, אלא הולך ובונה את עצמו במשך שנים בלי ריאליטיונות, הוא לא פוגש את המקומות האלה מכיוון שהוא בונה את עצמו מדרגה אחרי מדרגה. הוא מכירים אותו עוד 200 איש ועוד 1000 איש, לא פתאום ביחד 200,000 או חצי מיליון. אז התשובה היא במקומות, בין המקומות האלה.

יש קושי להתחיל את הקריירה מהשיא.

יש קושי להתחיל את הקריירה. אתה אבל אתה קודם כל לפני קריירה אתה בן אדם. אז הבן אדם שבך עובר שמה חיבוט רציני. ומה קרה אחרי?

בודעתי את עצמי מכל העולם. היו קודם כל לא הלכת לאולפן הקלטות לקחת א סוכן בודתי. בודעתי את עצמי אבל זה היה כמו רכב שעכשיו נסע ב300 קמש ויש לו פאנצ'ר. עכשיו הוא לאט לאט מנמיך מוריד את הזה כזה זה היה קרי א היו הופעות הרבה מאוד הופעות שעשיתי אחרי התוכנית ובאמת צברתי ניסיון ושימחתי אנשים ועשיתי את שלי ובאמת אבל לא היה לי כבר את ה הייתי צריך את הפאז הזה הפאז הזה שהיום אני יודע לעשות אבל אז לא ידעתי איך לקרוא לו ואיך לעשות אותו ויש רצף כזה של הופעות ומחויבויות שבאות אחרי התוכנית בקיצור הוא מרגיש כמו יום אחד ארוך כזה זה ואז מהמקום הזה אתה אומר כאילו לאט לאט כאילו הגוף עושה כזה התבודדות והגעתי למקום שבודעתי את עצמי על אה מאוד

גם מהמעגל הקרוב ההורים האחים

מעגל קרוב הורים אחים א ממש כאילו יצאתי לחיפושים כאלה אמרתי אוקיי אני חייב כאילו משהו באינסטינקטיבית אמר אני חייב להתחיל הכל מאפס רגע להוריד מעליי כל התחייבות, כל הופעה, כל ציפייה, כל מפגש עם בן אדם זה קיצוני. אבל אני מדבר איתך על תקופה קודם כל אז כמה חודשים שלא יצאתי מהבית.

וואו.

לא פגשתי אף אחד וכולי וכולי וכולי. ומהמקומות האלה גם כן השיח האמוני עולה וצף. כי באתי עם טיקט של יוצא בשאלה. למרות שאני לא הגדרתי את עצמי כזה. העולם מגדיר אותך כזה, אבל בלי כיפה מתוך בית שאז גדל עם כיפה. יוצא בשאלה, באתי כזה ופתאום אני אומר, רגע, אבל למה מי אמר שהתחייבתי להגדרה של חילוני דתי? אני מוצא את עצמי, מדבר עם עם הבורא, מוצא את עצמי מדבר עם הטוב עם עם עם היצר הטוב שבכן אומר בוא נראה מה עוד אפשר לעשות פה טוב. זאת אומרת אני מדבר איתו. אז ושמה מהמקומות האלה, איך אומרים מן המצר קרטיה, לאט לאט עקב בצד הגודל, פשוט הבנתי שאני לוקח את זה סטפי סטפ, עושה מה שאני אוהב, מבין קודם כל מה זה ההגדרה

של מה שאני אוהב. אם התרגלתי לשיר שירים כאלה או התרגלתי שמצפים ממני ללכת ולעבוד עם ההוא או לא יודע מה, אני מטיל את זה רגע בספק, אני רגע, בקיצור מתבגר לי לאט לאט מאז. באמת זה באמת חיפוש עצמי במובן הכי פשוט של המילה. מחפש את העצמי שלי לא את ה

ככה זה נראה.

לא את מה שהקהל רוצה.

ככה זה נראה.

ויש לזה זה בא ליד ביטוי גם ב אתה אומר על השיח בינך לבין הבורא אבל גם באורח החיים. באורח החיים א בקטנות יש כל מיני דברים שאני מאוד אוהב עליהם. נגיד לברך על המים שהכל זה דבר שהוא כל כך יפה. או להגיד לעצמי הרי אני מקבל עליי מצוות ואהבת לרחה כמוך. אין דבר יותר יפה מזה. למה לי בגלל איזשהיא סטיגמה או איזשהי תבית לבוא ולהגיד רגע אבל אני הגדרתי את עצמי לא כזה זה בצד הלאה דברים מהסוג הזה הייתי בחולז פעם ראשונה לבד מצאתי את עצמי סיפור אמיתי במדם טוסו באמסטרדם באמסטרדם מי שלא יודע מאשנים צינגלך גם כן א עוד יותר עם כל המתנות הגדולות שכילד ראיתי וחקרתי וזה מצאתי את עצמי באמסטרדם באותה תקופה הכי טועה ועבוד

ומחפש והכי כאילו סיפור רומנטי כזה של בן אדם שמחפש את עצמו באמת רגע בעולם את המקום שלו ואת הכל שלו בעולם מצאתי את עצמי באמסטרדם במדם טוסו מבולבל עד כל הרפש מי שמכיר מה זה מדם טוסו מי שלא זה מקום כזה שהוא א מיצג אומנותי גדול של אנשים מפורסמים מהעולם

עברית מוזאון השאבה

מוזאון השאבה תודה רבה

מצאתי את עצמי שמה פתאום באיזשהו חדר כזה של כאילו אה הגויים האלה מביאים עליך כל מיני חדר חשוך כזה עם כל מיני כאילו יני רוחות כאלה שקופצות עליך סתם תחפוסת כדי לגעת באיזשהי תחנת חיים בהיסטוריה שלהם ההולנדית אבל אני אותו ילד מבאר שבע המבולבל והכל והסיפור הרומנטי שמחפש את עצמו מגיע לשם אל אותו חדר ונבהל בעלת מוות כי אני אומר משהו משהו בי עובר לי בראש ואומר רגע אולי אני יהודי עכשיו תפסו את זה קלטו את זה ואולי אני רצים לי בשנייה אחת מלא סרטים בראש ואתה יודע ראל אתה יודע מה עובר לי באותו רגע בראש out of the blue בסוף העולם זאת אומרת הכי לא קשור הכי לא משונן ולא שגור בפי כבר שנים באותו רגע אני מוצא את

עצמי בחדר שר גם כי אלך בגי צל מוות לא ירה כי אתה עם הד מי שמסביבי בטוח חשב שאני שר באינדיאנית או משהו לא יודע מה או שהוא זיה אבל אבל זה אבל זה זה זיזה אותי זה כמו השמע ישראל הזה שתמיד כאילו מחבר אותך אז מצאתי את עצמי אסוציאטיבית מגיע למקום הזה מגיע למקום הזה ש שאלתי את עצמי ר מאיפה זה בא והשאלה הזאתי ושימת הלב רגע לדבר הדבר הזה למה שקרה לי שמה היא פתח ל בכלל לאיזשהו שיחמוני והתה אומר זה לא משנה א לאיפה אני הולך בחיים אני אשתדל להיות טוב אני משתדל לחשוב טוב אני משתדל להיות ודי טוב בן אדם טוב אבל לא משנה כמה אתה מורד הוא לא עוזב אותך לא עוזב אותך וזה לא עוזב אותך

הוא הגיע מבאר שבע למדם טוסו

למדם למדם טוסו בשביל ככה להרגיע אותי רגע גם כן באיזשהי בעלה שגם כן אחרי חצי דקה יצאתי לחדר מואר וכינורות ואנשים מחייכים וכאילו הכי צחקתי על עצמי אבל עבר בי משהו שמה שהייתי צריך לעבור והוא אמר לי כזה יעקב ישראל אתה נכון אתה עובר מסע והכל טוב ויפה והכל נכון ועכשיו אתה בלי כיפה ואתה לא נוח לך הכיפה הכל בסדר תבוא עם זה איך שנוח לך זאת אומרת תמצא את הדרך שלך בעולם הזה כדי להיות הגרסה הכי טובה של הובב ישראל שאתה יכול על כל מה שזה אומר.

לא היו שאלות על המוזיקה באופן כללי. זאת אומרת אולי אני ומוזיקה כבר לא. אני אנגן בחדר אה יש לי גם קלידים בחדר ואני אצא לעולם ויהיה יעבוד במסעד אורחי דין או אין לי מושג.

היו אני אגיד לך גם אני מהר מאוד שנה אחרי הזחייה אותה זכיה חזרתי לעבוד במשהו שאני עושה עד היום. זאת זה עבודה בקפה. אני אוהב קוראים לזה בריסטה. זה בן אדם שלקח את תחום הקפה כמה כמה צעדים קדימה. אני אוהב להכין קפה מא' ת. יש בזה הרבה מאוד רכיבים ולצייר לבבות כאלה בקפה.

אתה עושה זה אתה זה שעושה את זה?

זה אני. גם אני גם אני תבוא אליי תקבל א לבקפה מכל הלב.

זה משהו שאם תרצה רגע לפרוט אותו איך למה כמה ולמה אבל משהו שאני מאז עושה ועד היום אני עושה אותו פשוט מוצא שזה מנח אותי. זה מנח אותי וגם כן עוזר לי להיות מוזיקאי יותר טוב בהפוך על הפוך תרתי משמע אתה יודע שלפני כמה שבועות איתן מור א חזר מאז השבוי ופורסם כל כך מהר שהוא חזר לעבודה בבית הקפה ואמרתי לעצמי יש עוד הרבה שורדי שבי שחזרו ועוד לא חזרו לעבודה יודע עובדים בהייטק בתחום אחר יש משהו בעבודת כפיים בזה שזה נותן לנפש הוא לא הוא לא חזר כי הוא סיים את התקופה שהוא צריך להת תעברר לך אומרים ריפוי בעיס

אומרים ריפוי בעיסוק זה נותן לך פחות

ריפוי בעיסוק תלוי באיזה עיסוק

תראה אני חושב שזה באמת אתה אתה יפה שאתה מציין את זה כי אני קושר את זה לכל השיחה בצורה הזאת של ברגע נלקח ממני הריפוי בעיסוק שאז התחלתי לעבוד בעבודה בקפה עוד לפני התוכנית פתאום זה נלקח ממני כי אתה סלב ואתה בתוכנית ואתה בהופעות מה שאני גם כן על זה טלתי ספק ובזתי רגע ל למקום הזה של מי אמר שעכשיו אני ידוען סלב מוזיקאי מפורסם ואסור לי לעבוד בעבודה שאני כל כך אוהב. אז באתי וקראתי תיגר על הדבר הזה ואני עד היום קורא ליו תיגר. אני אומר אני עושה את זה בבוקר ואני מופיע בזפה בערב ואני מתמודד וחי עם הרחוב שבא אליי מההופעה אתמול בלילה ואני עושה לו היום קפה.

ואתה גם

נגן אתה מבין מה אני עושה?

כ זה יותר מזה כי אתה גם נגן רחוב נכון? אני גם אני גם פותח ציוד באופן בלתי א בלתי תלוי באף אחד בלי בלתי פורמלי ובלתי תלוי באף אחד בכיכר דיזינגוף או בכיכרות בלא משנה מה בכל מיני מקומות בארץ מתחבר ככה בלי חשמל נגני רחוב כן אגב כמו שראיתי ב שמה באמסטרדם גם כן נתנו לי את ה שתלו לי את הרעיון ואני נוגע באנשים בלי פילטרים יכול לבוא ההוא שאומר זה מה ש כאילו באו זה מה שנהיה ממך פורס את הגיטרה וזה מקושש כמה ג'ובות ברחוב וזה מאותו מקום זה כביכול הכי מוחין דקטנות אני אומר כאילו זה זה כל זה נרטיב של הבורא איפשהו שהוא גם כן מכשיר כושר נגעתי מקודם על מכשיר כושר זה בא לפתח אותי למה איך כי אני משתמש בו באותו

אחד אגב הוא אחד מיני רבים שפשוט משתעים ולא אכפת להם ואני אני נוגע בהם והם שמחים ואני אז אז אז הוא מפתח אותי כמכשיר כושר הדבר הזה למה כי אני אומר הנה אני לא קשור אני לא עושה לעצמי כל פסל ותמונה מה שנקרא אני לא קשור ולא ולא מחוייב לשום רעיון לא מתחתן עם שום רעיון אני רוצה לפתוח עכשיו מגבר בכיכר דיזינגוף ולשיר ולשמח אנשים וכן גם זה אתה יודע אתה צינור אתה משקה אז אני משמח אותם הם מוצאים לו נכון להשאיר לי איזשהו בסדר גמור וגם ככה אנחנו בעולם של עשייה צריך להתפרנס, צריך להתפתח אבל אין שום פסול בזה ולהפך וגם הרבה מאוד אנשים אני מרים אותם ברחוב אחרי השביעי באוקטובר באו אליי לא מעט אנשים בכיכר ואמרו

לי בעיניים דומעות אני פעם ראשונה מרגיש עכשיו משהו מזה חודשים תודה לך אני מזכיר לעצמי משתדל להזכיר לעצמי כל בוקר כשאני מניח תפילין יש את ה-13 עיקרים שכדרך אגב הוא מספר לנו שהוא מניך תפילין כל בוקר כדי כבד

אמרת לנו שהכל נהיה בדברו עיקר הראשון אני שאני משתדל להזכיר אותו לעצמי זה שהוא אומר שהקדוש ברוך הוא מצוי ומשגיח אז גם הבן אדם ההוא שעכשיו אומר לי אה הוא חלק הוא חלק ממשהו אני לאו דווקא משליך עליו ישר את התפקיד כן אני לאו דווקא ישר אומר אוקיי אז אבל אני מקבל את זה שזה חלק מה מההוויה שכרגע קוראת וככל ככל שעובר הזמן ואני מתגבש עם עצמי ובאמת משתדל ומתפלל לטוב אני גם יודע לקחת ולטאל את הדברים האלה הלאה וקדימה ומעלה שאלה הכי קלישעתית אבל אתה יכול לשאול את מי ש כל מי שישב על הכיסא לפניך וישבו לו מעט אני לא שואל אותה אבל אצלך היא קצת מתבקשת איפה נראה אותך בעוד אסור בעזרת השם אלבמות גדולות א הרבה אבא

ואיש טוב ושמח בחלקו מוציא שירים שאתה שר אותם, מתחבר אליהם, דומע איתם משמחה ומעצב, תלוי באיזה שעה, תלוי לאיזה צורך, הכל הטוב ולמותב.

ושת הבוקר בבית קפה

ואתה יודע מה שר יחד עם הלביאים בבית המקדש. היידה בעזרת השם. אגב, אגב, איך אומרים בי דו, הדברים הכי חשובים, נאמרים, אתה מכיר את זה על סף הדלת כבר ביציאה. אני כהן אז א לא יודע איך זה השתדר שירת הלביאים. לא זוכר בדיוק מה איך זה אבל אני מוכן לשיר שמה בכיף באהבה בשמחה

וואי ולא ולא פעם מצאת את עצמך כקורבן צריך לחשוב

קורבן קורבן תמיד עולה ויורד

כן בעזרת השם קורבן תודה תודה לך שאתה מדבר על הקפה אז בטח יש אנשים אומרים הייתי רוצה לשבת איתו לכוס קפה אבל אני שומע את הסאבטקסט את כל איך שאתה מנתח את הדברים אני הייתי רוצה לשבת איתך לדף גמרא לא לכוס קפה

וואו אני אומר את זה אפילו מול המצלמה אתה רוצה אפשר להכין קפה גם תוך באהבה

אפשר לעשות איזה איזה תניעל

תאמר רבי שמואל זה מגמרא נכון

נכון ברכות מסכת ברכות ישראל ברון

יעקב ישראל בוא נגיד בוא נגיד כבר ליתר כבר הגענו לכאן נדייק עד הסוף

שבטך ומשנתך ימנ החמוני

אוף

זה הפסוק שם באמסטרדם עוד אסור נתרגש מכל שיר שלך אבל כבר היום א יש שירים שאתה נוגע בהם ומרגישים את את הטעם המיוחד אחד מהם זה שיר ישן אושן של הרב ארוךצ'ייט מאי שחפץ חיים כל כך הרבה אנשים שואלים אותי תגיד מה עושה הפסנטר מאחוריך הוא רק לתפורה

אז הנה התשובה יעקב ישראל ברון מי האיש על הפסנטר

אידה

תודה

מי האיש החפץ חיים אוהב ימי אוהב ימי לראותו נצ לשון חמר ושפתך מדבר מרמה סור מרע עשה טוב בקשה לו ורודפ