"מאז לא ראיתי את אחי הקטן": מיכאל קדם על הרגע המכונן בחייו

ואתי פשוט עובר אני עובר כאילו פשוט פתאום ככה התחילו לראות ואני התחלתי לרוץ קצת הראש שלי משתובב קצת נפלתי נגעתי בעצמי ככה וא רואה דם אחרי זה הולך מתושתה שלי נפלתי שומע כמו חלום כזה מישהו אומר לו קום קום קום

שלום לכם קוראים לי מיכאל מסודן מדרפור מקום שגדלתי זה מאוד מאוד מקום חמוד לא פשוט ההורים שלי נרסחות גם נרסחה חברים שלי גם נרסחו מישהו אמר לי שמתי שהורים שלך נרסחו אתה היית בגיל שלוש שם הבריחו אותי עם כמה ילדים ללוב היה לי אח קטן מישהו בא מהחנות קנן לנו שוקולד והוא לקח לאח שלי ואני לקחו אותי למשפחה אחרת ואמרתי איפה האח שלי ואמר אח שלך תכף יבוא מאז לא ראיתי אח שלי מאז והם החליטו לעבור למשרד מסודן ללובל לוב למסרים גם באנו ברגל זוכר שאנחנו הולכים ברגל איש מסרי אמר מישהו לוקח כיוון אחר הוא הולך להתפוסס אנחנו ילדים משתוללים לפעמים מפחדים כאילו יש לנו טראמות בראש הם אמרו אנחנו רוצים לשלוח אותך למשפחה

אחרת כל החיים שלי הייתי עובר למשפחות משפחות כאילו כמו הרגשתי כמו שמוכרים אותי כאילו לעבד או הוצאים שמה עסקים לא יודע יודע לקח אותי הגענו למדבר כזה ממש בלילה תן לבקבוק מים ואחר אחר כך אמר לי תלך לכיוון האורות אני לא יודע איפה אני הולך בכיתי גם הבכי נגמר להם הדמות נגמרו לי אין לה שום דבר שבוע שלם אחיתי בלי נעליים כבר ידעתי את זה חם מאוד מאוד כאילו לא יומן אז אני באתי בלינה אני רואה אנשים עם ה עם הנשקים כי אני גדלתי אני ראיתי את הכל הנשקים וכל ההרבג'י ואלה כי אני רגיל עליהם פחד גם שה חפשות העכפר שלנו וראיתי כל כך אונסו חיות אוכלים אנשים ונתן לי כאילו להיות חזק גם קצת וגם אבל יש טרומז עכשיו גם אם

משהו מישהו יכול יבוא יתרוק את הדל אז אני נאבד באתי להיכנס שמה באתי פשוט עובר אני עובר כאילו פשוט פתאום ככה התחילו לראות ואני התחלתי לרוץ הראש שלי משתובב קצת נפלתי נגעתי בעצמי ככה רואה דם אחרי זה הולך מתושתה שלי נפלתי שומע כמו חלום כזה מישהו אומר לו קום קום קום בבוקר אני נושא את עצמי איפה בתוך החיילים מדברים שפה שאני לא מבין בכלל אני אמרתי ממה מי זה הוא אמר לי אתה במדינה של היהודים אמרתי מה זה שונן ליחות אין לי מושג אלי מושג רק סתם ואחרי זה הוא אומר ל אתה ירו בך וסלב אדום תפסו מסע אותך ולא רצו להחזיר אותך למסרים אז הביאוך לישראל פה בתוך ישראל וזה מסרים ירו ומשמה נתנו לי ממש תרופות ו לקחו אותי

לסורקו הוסילו את הכדורים הייתי שמה ברך שלושה חודשים מהבית חולים לקחו אותי לאום בתל אביב שמה הזכרו לדירה שלושה חודשים כאילו כשת להתרפא והיו גם מביאים לו תרופות שם שמה ויש שמה קצת רופים באים שמה רואים כאילו אם הכל בסדר ומאז אמרו לו מה אתה רוצה בחיים אמרתי להם אני רוצה ללכת ללמוד אני לא יודע לקרוא לא יודע לכתוב לא יודע כולם אני רק עושה להתקדם בחיים שלי היה פנימיה ברישון ציון זה פנימיה ממש זה בית ספר חגלי גם הייתי גוי ולא הייתי הורידת השפה הייתי בתוך הכיתה עם החברים הישראלים והיה שמה חבר שלי מאוד קרוב עדיין איתו בקשר היום אמרו לנמרוד תעזור לו היום בשור הבית כיתה י וקוראים קוראים ואני התחלתי קצת

לקרוא אתה משפט אבי ואני הזבוני והשם יעשה ספר פתאום ככה הרגשתי משהו חזק כמו אור היה מחובה ופתאום ככה להקי את הכפתור ונהיה כל אור הלכתי למנהל ואמר לי הוא ראה אותי ככה אומר לי באמת אתה רוצה להיות יהודי אמרתי לו כן אמר לי יהודי להיות יהודי זה לא פשוט אבל גם אני לא יודע איך את הדרך הזה עושים על זה זה רק רבנות והגיל 21 עברתי הגיור שלא מוכר ברבנות בגיר 28 29 עברתי גיור לחומרה ברוך השם בבני ברק בישיבה שלנו ב בקטמון שמעזרו לי כולנו חסידים אני חבד ברוך השם קשור לרב מלבב ממש שורה מאוד מאוד חזקה ברוך השם התחתנתי בגיל ה31 אחד שנה שעברה ונולדת לנו התינוקת החמודה ברוך השם מאז שס ראיתי את הפסוק קראתי את

הפסוק הזה ונכנס לממש חזק חזק בלב יש מישהו בלבי פה אני לא לבד אם הייתי לבד היום לא הייתי פה וזה הרגע ששנה לי את החיים שלי אני אומר לה בורא עולם אני מגיע לה תודה שהסילו אותי מ כל החיים היא לא אישה מקסימה אישה שאין עליה בעולם ברוך השם