"לא יורדים מההר עד שהדגל מונף" סיפורו של מבצע קינוח

הש באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפור שני חזיתות מרכזיות החזית הדרומית מצרים חוצמת את העלה בכוחות גדולים החזית הצפונית הסורים חודרים לרמת הגולן אנחנו נתמקד בקרב על החרמון בגלל החשיבות האסטרטגית של מוצב החרמון אסור ידעו שהם חייבים לשים את ידיהם עליהם ולכן הם שולחים את החטיבה הקומנדו שלהם הלוחמים הטובים ביותר נשלחים לקבושת מוצה וחרמון מי שאמור לעצור אותם. מי שאמור להילחם איתם ולבלום ולמנוע את כיבוש המוצב זה בסך הכל 13 לוחמים מחטיבת גולני. הם מאבטחים עשרות תצפיתנים, אנשי חיילי האזנה, אנשי חיל האוויר שנמצאים בתוך המוצר. החק קרב היה עבוד בתוך זמן קצר המוצב נכבש. אמיר דרורים אחת החטיבה פונה לפיקוד

הצפוני ואומר שיגיע הרגע וצריך לכבוש את המוצר החרמון לחטיבת גולני. זה לא נורא יש פצע פתוח ולכן אני מבקש שהמשימה תטעל עלינו בסוף המלחמה בלילה שבין ה-21 ל-22 באוקטובר אמיר דברי מקבל מיקוטאל אדם את האישור לפתוח במבצע הקינוח כוחות גדולים אמורים לעלות על החרמון חטיבת הצנחנים שלוש שב יחד בפיקוד של חיים נדל אמורה לכבוש את החרמון הסורי ואת מוצב הפיתולים סיירת גולן עם הפיקוד של שמריה ובויניק אמורים לכבוש את הרחבן התחתון הרחבל לעניין אך המשימה העיקרית לקבוש את גבעה 16 ו-17 שדרכם אפשר להגיע לחרמון מוטלדות 51 הפיקוד של יוד כפלד מי שאמור לעלות הייתה פלוגה ג' מחטיבת גולני בפיקוד של איגל פסו המשימה שלהם

הייתה לעלות על גבעה 16 להגיע למוצב החרמון ולאחל את הכיבוש אך פרט אחד הלוחמים שלנו לא ידעו מוצב החרמון לא מעויש על ידי קומנד הסורי תבינו כמה ימים לפני כן החיילים הסורים יורדים למטה על גיבה 16 הם מבוצרים אתדם את עצמם בעמדות. ירי צלפים, ירי כבד, ירי של נשק קל. אבל הם הם מבוצרים כל כך טוב שהקרב הולך להיות קשה מאוד. הלוחמים שלנו עולים על גבעה 16 בפיקוד של איגל. איגל הולך בראש ולפתע נפתחת עליהם אש טופת. הקרב היה קשה מאוד ברגע אחד מדרלמוס שלמה על ההר. איגל פסו קופץ מעמדה לעמדה, מתרבן את הלוחמים להמשיך קדימה. הפקודה היא ברורה. לא יורדים מההר עד שמוצב החרמון בידינו. הלוחמנים נלחמים בשיניים. זה עליה

מאוד קשה ומסיבית. יש להם משקלים על הגב. הם בנחתות מספרית. הם נשלטים על ידי כל כיוון הבעל הגולנצ'י כי מגדות 51 לא מוותרים. הם מודעים לחשיבות של מוצב החרמון. איגל פסו באחד הדילוגים שלו שבו מבקש סיוע מכוחות שנמצאים בעורף. מסמיך מפקדים חדשים מכיר את שטחי השמדה. מטפל בפצוע שהוא יכול וזורק פקודות להעביר על מנת לקדם את כל הלוחמים שלו קדימה לפתה נפתחת אש והיא גלה ממפה הנערץ נופל הפציעה שלו הייתה קשה ארך אפילו פציעה קשה לא תעצור את הגלם ממפי הוא מרים את העיניים מסתכל על הלוחם שלצידו ואומר הקרב עדיין לא נגמר אבל ממני תקבל שני פקודות אחרונות פקודה ראשונה תספר מה הלוחמים שלי עשו בקרב הזה והפקודה דה

השנייה יש לי חיפוי כי אני יוצא להסתדרות אחרונה ואיגל יוצא להסתרות האחרונה לוחם בדהקרה ולא ידע מה קרה איתו רק למחרת בבוקר נתקבלה ידיעה שהיגל פסו הממפה הנארץ להתבקש לישיבה של מעלה הקרב היה קשה רק ב10 בבוקר נשמע הפקודה בקשר תחנות קודקוד עולם מוצב החרמון בידינו בדגל מדינת ישראל בדגל חטיבת גולן מונפים ממרומי המוצב. אנשים הבינו מה הלוחמים עברו כדי להשיג. המבצע הזה גביר יקר מאוד. אותו לילה גל פסו עולה בסערה השמיים עם כוח של 55 לוחמים. לוחמים שמסרו את נפשם ואחד הקרבות הקשים במלחמת יום הכיפורים. לוחמים שהוכיחו לנו פעם נוספת מה ערכו של הלוחם היהודי. לוחמים שהוכיחו לנו שאהבתם לעמם גברה על אהבתם לחיים

ולכן נשאלת השאלה הם עשו את הכולח מה לנו נותר אז ארגון דבוד יוצא במיזם מיזם שהם קריאת תהילים לעילוי נשמת כל אחד מהנופלים הגיבורים שלנו שלא תבינו הנופלים לא צריכים את זה נחלתם בגן עדן מובטחת אבל אנחנו צריכים את המזמור תלים כדי שאנחנו נזכור נזכור את המחיר הכבד שאכן שילמו על מנת שאנחנו נעמוד בו. אז כל מי שרוצה לקבל עליו לזמור תהילים. אלפי יהודים בארץ ובעולם שקורים תהילים לעילול נשמתם.