איך בוכים על בית המקדש? המחשה מרגשת לילדים

בסדר שאני אלך איתך ככה

בטח

ככה פעם ש יודע בתחינת התשובה שלי היה אה הרב שהייתי היה הולך איתי ככה פתאום היה מחזיק את היד ככה וזה היה כל כך א נעים ונחמד

מקרב כ

כן מקרב בוא נדבר על ה כאב שיוצא מתוך המגילה ואתה שאלת אותי מלפני כן למה צריך לעלות את הכאב הזה?

נכון?

אני חושב שבן אדם לא יכול באמת לרפא את הלב שלו אם הוא לא עובר דרך הכאב הזה. אז בעצם מגילת אכה מה שהיא אומרת זה ש צריך לתת מקום לכאב ש

חייב לא צריך חייב לתת מקום לכאב כי אם אתה רוצה לעבור תהליך של ריפוי אתה צריך לעבור בתוכו לא יעזור כלום אתה יודע אנשים כדי א הרבה פעמים אנחנו שנים רגילים להסתיר את הכאב לברוח ממנו לטשטש אותו כי זה לא נעים אתה לא רוצה לחוות את זה

אבל בתוך התיקון של התיקון של הנפש שלנו. אנחנו ככה למדתי ממורתי עם אמא צדקת, כך אה ממורי רבי ומורי הרב גיל דמרי אה שכדי אתה צריך לפעמים לעבור בתוך החולשה הזאתי להכיר בה להכיר בפחד לראות אותו ולהוסיף לו אור אתה לא יכול להגיד לא זה לא קיים חבר'ה הכל בסדר הכל סבבה לא לא לא

כלומר שאם אתה תכחיש או תדחיק את הכאב אז אתה לא תצליח באמת להגיע ל

להשלמה לא רק זה הוא יפרוץ הוא ימצא את הדרך להעכות בך

כן

ובעצם זה צריך הרבה אומץ ובגרות כדי לעמוד מול הכאב הזה ולהסתכלו בעיניים ולהגיד כן אני מרגיש את החולשה הזאתי אני מרגיש את החרדה הזאתי את הפחד הזה את העצבות הזאת שעולה בעצם כל הרגשות האלה זה רגשות ששנים חיכו שנכיל אותם

כן

ואנחנו דחקנו אותם והברחנו אותם אז בעצם הזמן הזה של תשעה באב אומר לך יש בתוך החיים ממד של חורבן תיתן לחורבן הזה להיות רגע תשב באבלות על הכיסא תפכה על זה ש

תפר

תבכה תפרוק שזה אנחנו לא רק לפרוק את הפורקן האישי שלך אלא

גם את הפורקן הזה גם את הקב הלאומי אין לנו בית מקדש אנחנו עדיין בריב בתוך העם עם ישראל עדיין יש חטופים בעזה עדיין

עדיין יש חיילים שהשם ישמור אותם ש שנהרגים

כן

ויש משפחות שהכל יש אלמנות הנה הדימוי הזה שלך הייתה כאלמנה כמה אלמנות יש לנו

כן

חסר לנו על מה לבכות אז יש לנו זמן כזה שבו אתה יכול להביא גם את הכאב הלאומי גם את הכאב האישי ולבכות ולהגיד לשם יתברך די אנחנו רוצים גאולה אנחנו רוצים שהמימד הזה אנחנו לא יכולים לחוף אותו יותר הנה איני איני יורדה דימה אומרים שמי שבוכה על ירושלים יזכה גם לראות בבניין ירושלים.

כן.

אז להצליח לפתוח את הלב ולבכות. יש שמה לבכות. הרבה פעמים שאני אני זוכר שקחתי את הילדים שלי בתחילת התשובה, ישבתי להם על הרצפה, התחלתי לקרוא להם את מגילת איכה והראתי להם אז זה כבד עליהם הטקסט הזה. אז מה שעשיתי פשוט א הראתי להם תמונות של בית המקדש פעם שהיה ואמרתי להם וזה ואין את זה. לא באמת זה אין אותו יותר עסו אותו אנחנו מתגעגעים לזה הם מסתכלים עליי ורואים אותי בוכה

ומנסים להבין מאיפה

אז זה זיעזה אותם

כן

אתה יודע זה אז אנחנו כן צריכים לעבור דרך הכאב ביום הזה ולתת לו להיות ולזה אנחנו לא מברכים שעשה לי כל צרקי כאילו אני לא הולך עם נעליים, אנחנו הולכים נעליים מבד,

נכון?

א למרות שהם נעלי ספורט זה משהו כאילו נוח,

אבל נעלה אור זה, אתה יודע, זה הפעם הנחשב חזק ונוח יותר ואנחנו בצום ו זוכרים זוכרים את החורבן בעיקר

וממש מרגישים אותו גם לנוכח התקופה הלא פשוטה שאנחנו עוברים. כן, חושב ש ביום הזה כל אחד מאיתנו, צופים יקרים, כל אחד מאיתנו, אני אגיד לכם את האמת, אני באופי שלי האישי, אני לא אוהב להגיד בוא תיקחו עליכם מצוות, תיקחו עליכם זה אני אני זה לא האמת שלי ה אבל ביום הזה כן אנחנו יכולים לקחת על עצמנו משהו להיות יותר טובים. עוד איזה מצווה שנוסיף, עוד איזה אפילו להרים טלפון אנשי אנשים שלא מדברים האחים שלהם. יש אנשים כאלה שהם בריב משפחתי ולא מדברים ביניהם. תרימו טלפון, תגידו תשעה באב, אני אבקש סליחה, אני הכי חשוב שנהיה בקשר, שנדבר, לא יודע, תסלח לי, אני סולח לך, לא משנה. לפתוח את הלב, לעשות איזה משהו, לקחת

על עצמכם איזה משהו ואנחנו רוצים גם לדעת ולהתחזק מזה. אז יש טלפון שמפורסם פה למטה ופשוט תתקשרו ותגידו מה אתם לוקחים על עצמכם. יהיה רצון שנביא את הגאולה.

אמן ואמן.