הרב שלמה לוינשטיין - פנינים מפרשת משפטים תשפ"ד

אומרת התורה פרק כא פסוק ב כי תקנה עבד דברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינמים בגפו יבוא בגפו יצא מה זה גפו אם הוא בא לבד הוא לא היה נשוי אז לא נותנים לו שפחה כנענית אלא בגפה יצא אבל אם בעל אישה הוא אז ה יצאה אשתו עמו מה זה יא יצאה מאיפה היא תצא מי הכניס אותה מי הכניס אותה היא לא עבד הוא עבד לא היא מה זה ויצאה אשתו אמו אומרים חזל ורשי אומר את זה כאן במקום שהאדון שקונה עבד עברי חייב לשלם משכורת לאשתו במשך כל השש שנים שהוא עובד אצלו עכשיו אתה מבין לקנות עבד דברי זה פשוט התנדבות צריך להיות צדיק בשביל זה מה אני צריך את זה על הראש שלי צד שני אם אדם רוצה לעשות חסד לשני ההוא גנב אין לו לשלם

מוכרים אותו בית דין יבוא אדם טוב יקנה למה הוא יקנה אותו בשביל שיהיה לו איפה להיות מה קרה גנבת אין לך לשלם בסדר בוא תהיה אצלי בבית אני אשלם משכורת לאשתך הילדים שלך יהיו מסודרים בבתי ספר ואתה תעבוד אצלי אבל התורה מזהירה עבד עברי לא תעבוד בו עבודת עבד אסור לעבוד אותו ב ך צריך לתת לו עבודות מסויימות עם קצווה ואסור לעשות בו שום דבר מזלזל אסור להגיד לו בוא תוליך אחריי כילי לבית המרחץ זה לא מתאים ועוד כל מיני דברים שאתה ממש צריך להיות צדיק אבל אם אתה כבר צדיק ואתה קונה אותו אז זה יהיה הפתרון של היהודי הזה ויכול להיות שכשהוא יצא ממך הוא כבר יעמוד על הרגליים אתה בעצם משקם אותו נכון בדיוק בדיוק אמרת זא

אומרת אם אתה רוצה עבד אל תקנה עבד דברי אתה רוצה עבד תקנה עבד גוי אבל אם אתה רוצה לעשות מצווה אז תקנה עבד עברי ואז אומרת התורה אם אדוניו יתן לו אישה וילדה לו נים אוונות כאן מדובר אדוניו יתן לו אישה הכוונה שפחה כנענית כאן התורה באמת נתנה לה לאדון פריבילגיה יש לך שפחה כנענית בבית אתה יכול לתת ליהודי ה זה שהוא כביכול להתחתן איתה הוא לא יכול להתחתן איתה אבל הוא יכול לעבוד אצלך בזה שהוא יהיה איתה והוא יוליד ממנה וולדות הוולדות האלה יהיו מיוחסים אחריה ואז בעצם אתה מרוויח עוד עבדים עבדים כנעניים ובזה התורה נתנה פריבילגיה לאדון אם אדוניו יתן לו אישה וילדה לו אבנים ובנות האישה וילדיה תהיה לאדוניה והוא

יצא בגפו מי זה הוא העבד יצא בגפו הילדים ישארו אצל האדון בתור עבדים כנעניים זה זה הדבר היחיד שהתורה נתנה והתורה קוראת לזה בספר דברים כי משנה שכר כיר עבדך שש שנים מה זה משנה שכר כיר כיר עובד רק ביום והעבד עברי עובד גם בלילה במה הוא עובד בלילה בזה שנתתה לו שפחה כנענית שליד מנו הוולדות זה נקרא משנה שכר שכיר עבדך שש שנים מה קורה אחרי שש שנים הוא משתחרר והאדון חייב להעניק לו לא משלחים אותו ריקם אלא חייב להעניק לו מצוך מגרנך ומעקב אשר ברכך השם אלוקיך תיתן לו תן לו תן לו מה שנקרא סל קליטה תן לוך להתחיל עכשיו אומרת התורה אבל אם אמור יומר ראבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לאצה חופשי אני לא אני אוהב

את הגברת הזאת אני אוהב את האדון נוח לי החיים האלה אני רוצה להישאר אז והגישו אדוניו אל האלוהים כאן מה זה אלוהים זה הדיינים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אוזנו במרצה ועבדו לעולם אבל ועבדו לעולם אין הכוונה לעולם אלא עד היובל עד היובל ביובל עבדים משתחררים יהודיים הגויים לא עבד כנעני נשאר לתמיד בידי האדון הוא וצצו בכל מקרה גם כשהיהודים הזה קנוי לאדון הוא יהודי לכל דבר הוא חייב בכל המצוות חייב בשבת חייב ביום כיפור חייב בהכל יהודי הוא נשאר יהודי כשאנחנו מתפללים בבוקר ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שלא עשני גוי על מה על מה מדברים על אי סליחה שלא עשה ני עבד על מה אנחנו מדברים על איזה עבד

עבד כנעני או עבד ישראלי תשובה היא עבד כנעני כי עבד עבד עברי זה יהודי אנחנו אומרים ברוך אתה השם אלוקים מלך עולם שלא עשה ני גוי אחרי זה אומרים שלא עשני עבד אחרי זה אומרים שלא עשני אישה מה זה שלושת השלבים האלה כיוון שהגוי הוא גוי לגמרי עבד זה עבד כנעני עבד כנעני ברגע שהוא ברגע שיהודי קנה גוי לעבד חייב להטביל אותו לשם גירות אבל זה לא גירות אמיתית זה גירות של עבד אז ממילא הוא יהיה חייב במצוות כאישה במצוות ש הזמן גרמה הוא פטור אם האדון יוציא לו פעם את העין או את השן מה שכתוב בתורה אז הוא יהפך להיות יהודי רגיל גר צדק בינתיים יש לו דין שהוא בעצם גוי קנוי לעבד והובל לשם עבדות והוא חייב במצוות כאישה

אותו הדבר שפחה אותו הדבר אם נולד עבד כנעני בבית של היהודי נולד השפחה הוליד ולד גם חיייבים לעשות לו ברית להטביל אותו לשם אבדות הוא חייה במצוות כאישה אבלע והשלב השלישי אז ממילא גוי זה לגמרי פטור יהודי עבד זה חייב במצוות כאישה אבל הוא עדיין גוי בעצם הוא גוי שחייב במצוות כאישה אבל אחרי זה אנחנו אומרים שלא עשה ני אישה כי אישה פטורה מחלק מהמצוות זה זה שלושת השלבים ואנחנו מודעים על זה שאנחנו נולדנו גברים ואנחנו חייבים ביותר מצוות בעיקר במצוות לימוד התורה אישה אומרת שעשני כי רצונו בוא אני אגיד לך משהו אתה שואל שאלה טובה אדם קונה עבד עושה ממנו האדון שלו כאילו אם יש לך מזרון אחד בבית אז הוא ישן על

המזרון אתה תישן על הרצפה כרית אחת וזה אז לכאורה הרי הוא גנב הוא אדם שפל טוב עכשיו יש לי שאלה בשבילך אתה יציעו לך להכניס הביתה עבד מי זה העבד הזה זה גנב מפורסם אבל בחינם יתנו לך אותו אתה מכניס אותו הביתה למה כי גנב לא מכניסים הביתה אז עכשיו תסביר לי מי קונה גנב מי משלם כסף בשביל להכניס גנב הביתה וצה פה מצווה אני שואל אותך מה ההיגיון בזה מי יקנה התשובה היא לא מדובר על גנב מהעולם התחתון מדברים על מישהו מבינינו שהשם ישמור ויציל המצב שלו היה כל כך גרוע שהוא מה לעשות נשבר הלך לקח פה ב לקח שם אז הוא לא גנב הוא גנב כן ה הוא לקח אבל הוא הילץ אותו המצב ואדם כזה אפשר לשקם אותו ואז אתה מוכן להכניס אותו

הביתה כי הוא לא באמת אין לו את הנפש של גנב ברור וממילא אתה מוכן לשקם אותו אבל זה ייעלה לך הרבה כסף לשקם אותו והרווח שלך הוא לא גדול ממנו אז אם אתה בעל חסד ואתה צדיק ואתה מוכן לעשות את זה זה באמת דבר גדול מה הדין של הג וכי פרק כא פסוק יד וכי יזיד איש על ראהו להורגו בעורמה מאם מזבחי תקחנו למות מה כתוב כאן אדם בא ובמזיד הרג את ראהו להורגו אבל עשה את זה בעורמה מה זה בעורמה בתחבולה הוא לא בא אליו א הוא פחד שהוא יברח אז הוא עשה לו איזה תרגיל מאי מזבחי תקחנו למות איך הגיע לפה המזבח התשובה הי הוא כהן לא לא הוא כהן הרוצח הוא כהן והוא באמצע העבודה עכשיו מקריב קורבן אומרת התורה הקורבן פסול תוריד תוריד

אותו קח אותו להרוג אותו ואם הוא יעשה את העבודה העבודה פסולה הקורבן הזה פסול מאם מזבחי תקחנו למות אבל כאן יש רשי מאוד מעניין אומר רשי וכי יזיד למה נאמר לפי שנאמר מכה איש שומע אני אפילו רופא שהמית ושליח בית דין שהמית במלכות 40 מה פירוש המית במלכות 40 השליח בית דין נתן את המלכות שהבית דין פסקו הוא הרג את המסכן הזה והאב המכה את בנו והרב רודה את תלמידו וה שוגג כל אלה אולי גם צריכים למות תלמוד לומר וכי יזיד ולא שוגג להורגו בעורמה ולא שליח בית דין והרופא והרדי בנו ותלמידו שאף על פי שהם מזידים אין מערימים כתוב כאן בעורמה והם לא מערימים אז אני לא מבין אני רוצה להבין את זה יותר טוב זאת אומרת אז הם

פסולים לעונש מה הם פסולים לא לא הורגים אותם לא הורגים אותם עכשיו אני רוצה להבין מה קרה כאן יש כאן רופא הוא עשה ניתוח והחולה מת הוא היה מזיד אז מה פתאום להרוג אותו מה מה אהב אמינה הרי בלי מזיד ודאי שלא הורגים לא רק מזיד מזיד והתראה צריך שני אלמנטים מזיד שהוא רוצה שיש יסוד נפשי של רצון כל אדם שעולה על מכונית הוא בעצם יכול להרוג אנשים רק מה אף פעם אין כוונה חוץ מהרשעים האלה עם מח שמם שעושים פיגועים הנורמלי בן אדם לא מתכוון להרוג הוא מתכוון להגיע מהר הוא נוסע ל לפי החוק אבל הוא לא מתכוון להרוג אז אם הוא לא מתכוון להרוג אז הוא שוגג עכשיו כאן מדובר על רופא על רב שרודה את תלמידו אב שמכה את בנו ושליח

בית דין אז אין כאן את היסוד הנפשי של להרוג בכלל אז למה חשבת שהוא יהיה חייב מיתה צריך בשביל זה פסוק להגיד שהוא לא חייב מיתה הוא לא מזיד הוא לא מזיד אבא רוצה להרוג את הבן שלו אתה אומר יכול לקרות אבל אז הוא מזיד אבל אם הוא מכה את בנו בשביל לחנך אותו הרודה את בנו הרודה את תלמידו רופא הוא באמצע ניתוח החולה מת היה כאן יסוד של רוצה להרוג מישהו אז מה מה אהוה מינה מה אתה אומר בגלל ההשגחה אז מה אין כאן יסוד נפשי שאדם רוצה להרוג מזיד זה רצון להרוג אין כאן והתשובה היא כך קודם כל אמרנו כבר בשביל להרוג בן אדם צריך שיהיה גם מזיד וגם עדים והתראה מה זה התראה העדים רואים שהוא הולך להרוג והם מטרים בו אם אתה

תעשה את זה אתה תהיה חייב מיתה זה נקרא התראה אם לא היייתה התראה לא חייב מיתה חייב מיתה זה רק בשני התנאים האלה היה אדים התראה ושהוא היה במזיד כמובן אם לא היה מזיד אז אין עדים ואין התראה כי מה יש להתרות הם אבל אם היה עדים והתראה והוא היה מזיד אז חייב מיתה אז כשאנחנו מדברים על זה שצריכים לפתור את הרופא או את האבא שמכה את בנו או את הרב שרו תלמידו או את שליח בית דין איך היה פה דים והתראה איך איך איך מגיע מצב שהיה עדים והתראה מוכרח להגיד שהיה כאן מצב כזה הרופא רוצה לעשות ניתוח באים שני רופאים אחרים הלא אתה תהרוג אותו הוא לא יעמוד בניתוח הזה ו מטרים בו אתה תעשה את זה אתה תהרוג אותו ואתה תהיה חייב

מיתה והוא אף על פי כן עשה את זה רק שניה לאט לאט אותו הדבר אבא ורב שמכה את תלמידו או את בנו אומר לו מה אתה עושה ילד חלש הוא יקבל מכה כזאת הוא ימות אתה תהיה חייב מיתה שוב עדים והתראה והוא לא התכוון להרוג הוא התכוון לחנך הלאה המקרה האחרון שליח בית דין בית הדין אומרים תתן לו את המלכות הוא חייב במלכות תן לו את המלכות באים שני אומרים לו תשמע הבן אדם הזה עבר ניתוח לב שבוע שעבר אם אתה עכשיו מרכה אותו הוא ימות ואתה תהיה חייב מיתה והוא אומר לא מה פתאום הוא לא ימות נתן את המכה האם זה נקרא שוגג אפשר להגיד שפה לא היייתה כוונה בכלל להרוג א אני אגיד לכם מה אני מתכוון לשאול יש לנו אונס דוגמה היה נכד של הרב

ווזנר לפני המון שנים בבני ברק יש שדרה בבני ברק שמותר לסוע שם על 30 כי זה שדרה יש באמצע כאילו גינה משני הצדדים חניה ואז מדרכה אז כאילו יש לך פה לצד הזה ופה לצד הזה וזה ממש צפוף זה מותר לנסוע שם ל30 נהג נסע ל-30 התפרץ ילד נכד של הרב וזר מבין שתי מכוניות ישר לתוך הגלגלים של המכונית ונהרג האם תקרא לזה שוגג או אונס זה כבר לכאורה אונס זה אפילו לא שוגג שוגג זה אני לא נזהרתי במקום שצריכים לנסוע על 30 נסעתי על 60 אבל הבן אדם כאילו לא יכולתי להיזהר לא יכולתי להיזהר הבן אדם קפץ מתחת לגלגלים אז זה אונס יש לך שלב הבא שוגג היית צריך להיזהר לא נזהרת אבל לא התכוונתי להרוג נכון אבל לא התנהגת כשורה מבחינת

הזהירות מגיע השלב הבא מזיד אבל אולי יש באמצע עוד שלב שוגג הקרוב למזיד מה זה נקרא רשלנות יכול להיות הנה זה המקרה זה שוגג שקרוב מאוד למזיד בואנה אמרו לך שני עדים אמרו לך הוא לא יעמוד בזה שני רופאים באו אמרו לך אתה לא יכול לעשות את הניתוח הזה הוא ימות לא לא אני כן יכול אז נכון שהוא לא התכוון להרוג אבל אתה גם לא יכול לקרוא לו שוגג זה הרבה מעבר ל שוגג אבל זה גם לא מזיד במקרה הזה באה התורה להגיד לך שהוא פטור עכשיו יש לנו את העניין הזה של בפרק כא פסוק כב וכי ינצו אנשים ונגפו אישה הרה וייצאו ילדיה ולא יהיה אסון אנוש יהיה ענש כאשר ישית עליו בעל האישה ונתן בפלילים ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש מה זאת

אומרת אם אסון יהש האישה כן מתה אז נטתה נפש תחת נפש עין תחת נפש תחת נפש מה זה חייב מיתה אבל יש לנו עכשיו פסוק שלם עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל קבייה תחת קבייה פצה תחת פצה חבורה תחת חבורה אז קודם כל חזל מלמדים אותנו שאיין הכוונה עין להוציא למישהו עין בגלל שהוא הוציא לשני את העין אלא מדובר פה רק על כסף והרמז בזה כך את המילה ע מה יש מתחתיה אחרי האות ע מה יש באב זה פ אחרי י כ ואחרי נ ואחרי נ ס מה קיבלת כסף ע תחת ע זה כסף זה לא הכוונה עין עכשיו מה ההיגיון בזה תשובה היא בוא נניח בן אדם מוציא לשני עין וההוא היה לו מספר במשקפיים שבע פלוס צילינדר זאת אומרת זווית גבוה עכשיו סליחה לא הוא

לא הוציא לו עין הוא גרם לו לל לשבע פלוס צילינדר נו קח את הרופא הכי טוב בעולם שיסדר לו את זה גם כן אה לא שהי סדר את זה חזרה שהעונש יהיה עין תחת עין תעשה גם לא עכשיו איך אפשר אז זה לא הגיוני אתה לא יכול עין תחת עין בפועל להוציא עין אתה יכול אבל אם הוא גרם לו עיוורון חלקי איך תעשה את זה אז לא יתכן שהתורה תצווה על דבר כזה לכן עין תחת עין שן תחת שן כל הדברים האלה הכוונה כסף ולא בפועל אז למה רצח תחת רצ כי נפש אין אין שניים אתה יודע יש יש יש פירוש מאוד יפה אתה יודע שבחנוכה מה מה עושים בחנוכה יש מצווה לאכול לא מה יש מצווה להודות ולהלל בפורים מה הדין מצווה לאכול ולשתות ומה מה קרה מה ההבדל ביניהם

התשובה היא בחנוכה היוונים לא גזרו להרוג את היהודים רק אמרו לא לשמור שבת לא לקיים את המצוות הגזירה הזאת שווה בכולם שאומרים לא לשמור שבת רבותיי אסור לשמור שבת אז יש יהודי ש מה לא לשמור שבת השתגעת אני מוכן למות מה אני לא לשמור שבת השני אומר טוב אני ממילא לא שומר אז עכשיו זה לפי החוק מצוין השלישי אומר תשמע אני תמיד הייתי דתי אבל אם אסור אז אסור כאילו למה לא אז אזה לא שלכן אז זה לא שווה לכולם שחזרה חזר המצב לקדמותו אמרו אין בעיה עכשיו להודות ולהלל כמה אתה תודה והלל תלוי צלך זה היה גזרה או לא היה גזרה כל אחד לפי מה שהוא יודע ויעלה לפי זה בפורים לא היה אפשרות לך לך לכומר תנשק את הצלב הצלת את עצמך

כמו אצל הטלר אף אחד לא הציל את עצמו ממילא להרוג לכולם יש את אותו קישקה ואת אותו רגליים ואת אותו ראש אז יאללה תאכל זה לכולם יש אותו דבר פרק כג פסוק ב' לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות אז יש לנו הלכה שהולכים אחרי הרוב וכמה פעמים קרה במשך הגלות הארוכה שאנחנו נמצאים בה בפרט במדינת ספרד כשהיהודים היו שמה והנוצרים שלטו שהכריחו את היהודים להתווכח עעם הכמרים כי הרי המלך היה נוצרי והיהודים הם אנטיתזה לזה אז כאילו מה אז מי צודק אז הכמרים הכריחו את היהודים להתווכח וקרה המקרים האלה ויש אפילו תיעודים של זה היה מקרה שהרבו איתם והוא כמובן ניצח בוויכוח והוא נאלץ לעזוב את ספרד לכן

הרמבן היה בארץ א הרעש בו היה לו ויכוח עם הנוצרים היה היה כמה וכמה מקרים הרבה פעמים חזרה השאלה הזאת הרי אנחנו הרוב וכתוב אצלכם בתורה אחרי רבים אחרי רבים להטות למה אתם לא כמונו והתשובה היייתה בדרך כלל מתי אחרי רבים להטות כיש לך ספק מההלכה יש לך ספק מה הקרה אז אתה אומר אחרי רבים להטות אבל כשאין לך ספק שכל העולם יצעק מה שיצעק ברור לי מה היה פה ברור לי מה הדין אז אין פה אין פה שאלה אז על מה אני אלך אחרי רבים מספרים שרבי יונתן אייבשיץ עשה את זה פעם בתרגיל יפה הוא אמר לה הכומר שאל אותו את זה בנסן הבשי זה תקופה הרבה יותר מאוחרת וזה בפולניה בכל אופן אז אז הוא אמר לכומר בוא בוא בוא נצא לרחוב אמר לכומר

עכשיו תסתכל למעלה וגם אני אסתכל למלה תראה מה יקרה שניהם נעמדו ככה הסתכלו תוך חצי שעה עמדו שם 10,000 איש והסתכלו וכולם ראו שמה מה שיש כי הרי לא יכול להיות שהכומר והרב מסתכלים ואין שמה כלום אז אומר הבנת זה לא רבים זה לא רבים כשאני יודע מה האמת אין לי מה ללכת אחרי רבים עוד סיפור דומה לזה שרבי יונתן בשביל שהיה ילד היה נקרא מאוד חכם המלך רצה להכיר אותו אז המלך אז המלך אמר שהוא יבוא אליו לארמון עכשיו הוא נתן הוראה שיטעו אותו איפה הוא ישאל איפה המלך נמצא שיטעו אותו אז הוא הגיע הילד ושאל איפה המלך ואמרו לו שמה הוא הלך לכיוון השני ונכנס אל המלך שאל את המלך איך הגעת אז הוא אמר נכנסתי ראיתי אמר אבל שאלת

אומר כן כולם אמרו הפוך אמר לו אז למה הבת העינה אומר ראיתי שפה יש את השומר שברור לי אז כולם יגידו לי הפוך זה לא משנה זה ברור לי אז מה מה השאלה פה בכלל אז אין אחרי רבים לתות רק במצב שאנחנו לא יודעים מה מה היה או מה הדין אז אחרי רבים לעטות וזה הסיבה שיש לנו את השולחן ערוך כי מה שקרה כל זמן שהיה סנהדרין בלשכת גזית אתם יודעים סנהדרין בלשכת הגזית איפה זה לשקת הגזית בבית המקדש היה מקום מיוחד שבו ישבו סנהדרין של 71 וזה נקרא סנהדרין גדולה עכשיו בכל עיר גם היה סנהדרין של 23 וכשהיה ויכוח בסנהדרין בעיר אז היו עולים אליהם והם היו הערכאה האחרונה שם מחליטים וזהו וזה ההלכה וזה ההלכה לכל עם ישראל ומי שחלק על

זה היו הורגים אותו זה נקרא זקן ממרה תלמיד חכם גדול הוא זקן נקרא זקן זקן זה לא בגיל זה הכוונה תלמיד חכם גדול אם הוא חולק על הסנהדרין זה נקרא זקן ממרה והורגים אותו ברגע שכבר אין לנו סנהדרין זה כבר קרוב ל-2000 שנה אין מי שיפסוק את ההלכה שא תהיה מקובלת על כולם ואז יש לנו מחלוקות בגמרא ובגמרא פוסקים הלכה אבל הבעייה היא שהחיים ממשיכים ויש כל הזמן שאלות חדשות וגם בגמרא לא תמיד פסקו את ההלכה הסופית ואז פתאום אתה מקבל שהרב פסק ככה הריף פסק ככה הריף זה רבי יושי רבי יצחק אלפסי ראשון הראשונים עוד לפני הרמבם הוא היה הוא היה במרוקו ויש לך את הראש שהיה באשכנז בגרמניה והוא פוסק פ צורה אחרת ו אנ אנו באים ואז

בא רבי יוסף קרו שהיה לפני 500 שנה הוא אמר רבותיי אני עושה בית דין מה זאת אומרת אני מושיב את הרמבם את הראש ואת הריף ואני פוסק לפי רוב דעות וכך הוא עשה את השולחן ערוך שתהייה הלכה מקובלת על כל ישראל בא הרמו רמוש אירלי שהיה באותה תקופה של רבי יוסף קר רק הוא היה באירופה בעיר שנקראת קרקה פולין והוא הוסיף לבית דין הזה עוד שלושה ראשונים הריף הרמבם הראש הוא הוסיף את הרש בו שהיה בספרד את הרן שנדמה לי גם היה בספרד ומי זה השלישי איני לא זוכר בכל אופן הוא עשה לפי שישה וממילא הפסקים השתנו בחלק מהמקרים וזה מנהגי אשכנז ולפי זה הולכים עד היום הספרדים הולכים לפי רבי יוסף קרו כי הוא היה הרב פה בארץ ישראל וכל

הספרדים נחשבים תלמידים שלו והאשכנזים הולכים לפי הרמו זהו לסיום יום אחד הרב עובדיה עליו השלום היה בספרד והמלך התכבד להזמין אותו ואז כשההוא היה אצל המלך אמר לו המלך תגיד לי אני רואה שאתה חותם סט ספרדי טהור אתה נולדת בספרד בכלל מה אתם קוראים לעצמכם ספרדים מה כל ה רוצה ליטול את השם יבוא ויטול אני מלך ספרד אתם לא נולדתם פה אמר לו תשמע אנחנו כולנו תלמידים של הרמבם ותלמיד נחשב כמו בן והרמבם הוא ארי היה ספרדי הוא נולד בספרד למרות שרוב החיים שלו היה במצרים ככי הוא גורש הוא לא גורש בגירוש הגדול אבל הוא נאלץ לעזוב אז ממילא אנחנו כולנו ספרדים כי אנחנו תלמידים של הרמ ‏da