עמית נסע על אופניים חשמליים ועלה עליו מערבל בטון הוא מתעורר לחיים מורכבים אבל לא מוכן לוותר על החלום

תרו לכם אתם בחיים שלכם בני 19 החיים לפניכם כיתה יא כם מבחן מרגישים אני הולך למקום טוב ולים על אופניים חשמנים יחד עם חבר ומתעוררים לא בבית לא לאופניים במקום אחר מקום אחר שחודשיים וחצי מהחיים שלכם נמחקו מה קרה לכם בוא נראה את זה ביחד ‏sm טוב זמית ספר לך הכל התחיל הכל התחיל לפני כמעט שלוש שנים א אני אז בן 17 וחצי תלמיד בתיכון כיתה י א א עשיתי מבחן נגשתי לעשות מבחן הייתי כביכול ילד רגיל עד כיתה ח הייתי אוהב לשחק כדורסל כל העולמי זה היה כדורסל כיתה ח בערך הפסקתי הלכתי קצת עניין אותי יותר חברים הכרתי קצת חברים לא טובים קצת הראש היה בלגנים כמו כל נהר גיל הטיפש איפה אתה גר בארץ ברמתן ו באמת כמו

שהתחלתי לספר לך הלכתי ב בבוקר של השביעי לשישי 2021 הלכתי למבחן סיימתי את המבחן הייתי אמור גם לעבוד א הייתי עובד בשטיפת רכבים אצל אבא שלי והייתי אמור הלכת לעבודה והחלטתי להבריז כי כל החברים רצו ללכת לים אמרו יאללה אחרי המבחן בוא נלך כולנו לים אמרתי יאללה מה אחד מהחבר'ה בוא נלך לים ועצרנו רגע לקנות בירות אמרנו צ'יק צ'ק תל אביב מפה לשם מה עכשיו אוטובוס פקקים בוא רגע נעלה בלי קסדות בלי כלום רגע אנחנו מגיעים אופניים חשמליים אופניים חשמליים היה לי חבר שלי אופניים חשמליים אני והוא עלים על האופניים חשמליים הוא מרכיב אותי ובום אני מתעורר מאושפז קשור לא זוכר מה לא זוכר למה לא זוכר איך כולם מסביבי ידעו

מה קרה לי ואני היחיד שקם לשיא הטראומה עם רגליים פתוחות מוקדם מונשם כמו שאתה יכול לראות ידיים קשורות כי הייתי משתולל קם עם כמויות של סמים נתנו לי כמות של סמים כי הגוף היה פתוח אז בשביל שהגוף ישרוד למה הייתי קורס ואני לא מצליח להבין בכלל איפה אני ומה אני עושה פה אני לא מצליח להבין בכלל שעברתי תאונה אני לא יודע בכלל באותו אותו נקודת זמן אני בכלל לא יודע שעברתי תאונה כולם יודעים שעברתי תאונה ואני היחיד שלא יודע מה קרה לי אתה מסתכל ע אנשים אתה מזהר אותם אתה מבין זה היה הכי מתסכל אני בהתחלה אני מזהה את את המשפחה שלי ובאים חברים לבקר והכל אבל אני מאוד מעורפל אני אני מנסה אני חושב שאני יכול ללכת אני

לא יכול ללכת אני חושב שאני יכול לדבר אני לא מצליח לדבר אני חושב שאני מצליח להזיז את הידיים אני לא יכול כאילו הרגשתי שהקדוש ברוך הוא לקח לי הכל ממני בשנייה אחת בשנייה אחת וזה תסכול ברמות הכי גבוהות שאני כולם יודעים מה קרה לי ומרגישים שגם מסתירים ממני כי אני הרופאים ביקשו מהמהם לא לספר לי מה קרה לי כי הם פחדו שאני לא צליח להתמודד עם זה ואני פתאום ככה קם מסיטואציה כזאתי אז מה באמת קר לאט לאט אז לאט לאט אני מבין שעברתי תאונה קשה שעלה עליי מארבל בטון שמרב בטון עלה עליי ו שהייתי בין חיים למוות חודש וחצי הייתי מוקדם מונשם העבירו אותי בית חולים אני בכלל לא קמתי באיכילוב התאונה קרתה ליד איכילוב המזל

שלי שהייתי שתי דקות מאיכילוב אם לא זה אמר אמרו לי שמרוב אדם שאיבדתי פה בעורק הראשי נפגע לי הייתי הולך כבר זה המזל ואז אני עובר לבית חולים אסף הרופא קח אותי עכשיו באמת לרגע שמישהו באמת מתחיל לספר לך תקשיב אמית עברת תאונה אז אז אני אספר לך איך זה היה זה לא היה בדיוק ככה אני פתאום מתחיל לשמוע דברים אבא שלי פתאום מדבר עם הרופא בצד לחשושים אני מבין שרצו להוריד לי את שתי הרגליים מהבטן אבא שלי לא הסכים לחתום לכן העבירו אותי בית חולים אני לא ידעתי את זה כל זה קורה שהייתי מוקדם מונשם היה לי נמק גם ברגל ופה כל הפציעה שלי פציעה מאוד בגפיים התחתונות מאוד קשה לכן רצו להוריד אותה ואבא שלי לא חתם היה בעיות

החליטו שמעבירים אותי לאסף הרופא עברתי לאסף הרופא לטיפול נמרץ שמה אתהה עדיין לא יודע שום דבר לא יודע שום דבר לא יודע תאונה אני דז חי עם הסיוטים לא יכול לדבר בגלל זה אני גם לא יכול לשאול אני מנסה אני אני בחוסר עוני מוחלט זה מה שאני אומר אי וודאות מוחלטת אני רק בסיוטים מהסמים שכאילו עובדים על הראש אני רק לא מבין מה קרה לי מה אני עושה פה אני חושב שפעם אחת נפלתי ממטוס פעם אחת ממסוק פעם אחת זה קרה שהלכתי לא יודע לבית כנסת פעם אחת זה קרה לי שהייתי בבסיס צבעי שעוד לא התגייסתי פעם אחת ממכות כאילו אל ואחת וריאציות שונות ואני רק תחי את הסיוטים ואז אני לאט לאט מתחיל לשמוע שבאים הרופאים בביקור הזה עבר

תאונה עבר תאונה קשה מערבל פתאום אני מתחיל לשמוע שוב ושוב בגלל הסמים גם קשה לי קצת להקל אז כאילו אני שומע את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ואז אני מבין כבר שעברתי תאונה אבל בהתחלה ממה ששמעתי וסיפרו לי אני אמרו לי עברת תאונה חשבתי שמסתירים ממני כאילו לא הבנתי מה היה לי תחושת הסתרה שכולם מנסים להסתיר ממני משהו ואני היחיד שלא יודע את האמת וזה היה קשה וכואב עם כל הכאבים ובלי יכולת לדבר ו מת ז אחורה הייתה מבקש שיספרו לך כן חד משמעית שלדעת האמת זה איזה משהו המזל שלי שאני גם רואה את זה מבורא עולם שהיה שם מישהו שצילם אותי צילם את התאונה אותי ככה עם כל אדם עם הרגל פתוחה עם ה מחוסר הכרה כאילו באתי את

ההכרה באותו רגע מישהו צילם את זה ולה את זה לרשתות החברתיות לטלגרם לוואטסאפ הפיץ את זה וואוו אז החברים סיפרו לי שהיה את הסרטון אז אחרי זה שקצת התחלתי פתאום לדבר שיכלתי לדבר ביקשתי לראות הסרטון והסרטון נתן לי את החותמת הסופית שקרא תאונה רואים את המחבל באטון לידי אני שוכב כולי דם רואים את הפנים שלי זה נתן לי את החותם הסופי שעברתי תאונה קשה וש מה עם החבר שהכיר אותך א יצא ברוך השם ללא פגע יצא מכר אותך כן כן כן ס הוא סיפר לי טיפה יותר מאוחר גם הוא בהתחלה ללא קשה עם כל הט מה ולראות אותי וזה היה לו קשה בהתחלה שאלות יותר באו מאחותי שאלתי מההורים מחבר אחר שלו היה שם שאמור לפגוש אותנו בים אחרי כמה זמן

התחלת לדבר שיכולת לשאול בכלל אחרי מהתאונה עצמה נראה לי אחרי חודשיים וחצי שלוש מאז שקמתי אחרי איזה שלושה שבועות א אבל התסכול הוא מאוד גדול כי נפגעתי גם ברקטום נקרא לי השופכה גם שבר באגן זה פגיעה רב מערכתית זה דימום פנימי בבטן פגיעה בגולגולת סדק בגולגולת עם דימום שבר ביד יש לי פה פלטינה פה ברגים שטל אור שטל אור וזה פשוט הביא אותי מצב שאני סעודי ב-100 א מצחצחים אותי מקלחים אותי אני לא יכול להזיז את היד ואני ברמת חוסר ונים הכי גבוהה אין יותר מתסכל מזה ומבאס מזה ואתה מרגיש במקום הכי נמוך בחיים שלך אני הרגשתי במקום שמה הכי נמוך אמית אני צא אך שנייה אתה בחור בן 17 18 בסדר עובר כזאת טראומה נמצא במיטה

בבית חולים חסר עונים אתה יודע מרגיש מה מה עובר בראש ברג מיל א קושי קושי מאוד גדול שואל את עצמי הרבה שאלות אם אני למה למה זה קרה דווקא לי איך לי זה קרה איך אני אחיה אם אני אוכל להמשיך לחיות אם אני רוצה להמשיך לחיות אני הייתי מקורקע למיטה כמעט חצי שנה בטיפול נמרץ מקבל אנטיביוטיקות כמו חמור רגליים פתוחות כאילו בטה הכי קטן שבחיים שלך ארבע מיטות שאתה לא יוצא מהם לא כלום לא יכול לעמוד לא יכול ללכת קשור אתה מרגיש אסיר לדבר הכי קטן עם כל הצינורות והנשמה היה לי הנשמה זונדה לאף אוכל לא יכלתי ר כלום כלום לא יכלתי לעשות מתסכל ואתה שואל את עצמך כאילו אם הם אני רוצה להמשיך לחיות הרבה פעמים בראש אמר אם אני

רוצה להמשיך לחיות ככה מה יהיה איתי האם אני אוכל לחזור לשגרת חיים רגילה להיות בן אדם רגיל באותם רגעים מה שעברתי אמרתי בורא עולם אני מוכן לעשות הכל אני אוכל לתת לך הכל רק תן לי לחזור להיות לשניה אחת לרגע אחד בן אדם רגיל בלי כל זה בלי כל ה כל הדברים שנפלו עליי ברגע אחד שמבחינתי אני אספר לך איך זה אנשים לא מבינים את זה שאני כאילו הלכתי לשינת ארוכת דווח נקצר להחיים חייתי חיים רגילים פתאום אני לא זוכר כלום לא יודע שקור בום צריך להתמודד עם סיטואציה חדשה שכנראה גם זה היה להיות בלי רגליים אתה מבין פתאום לקבל את כל הסיטואציה הזה שעם הכאבים עם ה עם עם החוסר עונים שאני לא יכול לעשות כלום עם הסיעודיות עם

ה אני לא הייתי רגיל להיות במרכז העניינים אני לא הייתי רגיל להיות שזה שכולם עוזרים לו ומרח מים עליו ושזה שלא יכול לעשות כלום וזה שנז אני הייתי הפך אני הייתי עוזר ואני הייתי זה שעוזר בבית ותורם ועובד ועושה ועשיתי רישיון והייתי ילד מאוד עצמאי ופעיל ולומד והכל ועובד הייתי מאוד בחור עצמאי ופתאום כאילו ברגע אחד הוא לקח לי את זה ברגע אחד הוא שם אותי במקום הכי לא נוח שלי אמית בתוך כל החושך הזה היו נקודות של אור א היו היו טיפה הם באו טיפה ביותר בשלב יותר מאוחר הם הגיעו טיפה על ידי אנשים על ידי מה אה אתה האמת ללידי המשפחה החברים עטפו אותי כל הזמן הם הגיעו וביקרו אותי וביקרו אותי וזה כאילו גרם לי נתן בי

איזשהו רצון לחזור ל לחיים התמיכה מאוד מאוד עזרה לי ובאמת אני יכול להגיד לך שנקודת מפנה שאני שם לב לזה בסיפור שלי בחיים בשיקום גם שם כבר טיפה יותר התפכחתי הפסיקו לי טיפה עם הסמים הביאו לי את המשחים כאילו גם דברים ו פיאטי משקרים מאוד חזקים והרבה תרופות אבל שם כבר טיפה יותר התפכחתי ו לי אז פתאום בא הקושי הנפשי פתאום להתמודד עם כל זה שאני עדיין כבר שנה במשהו די סיעודי לא מצרך לעשות כלום מלבישים אותי מצחצחים לי נעליים שמים לי אני צריך עזרה בכל דבר אני לא יכול לעשות כלום לבד מילד שהייתי הכי עצמאי וכאילו זה שובר וזה עוד מכה ועוד מכה ועוד מכה ובאמת היו לפעמים רגעים שהייתי כאילו מוכן לתלוש הכל ולוותר

על חיים היה בי את הרגעים האלה אבל דווקא שם במקום הנמוך הזה שאמרתי אני אני אין מקום הכי נמוך בחיים שאני יכול להיות הבנתי שאני שאף אחד לא יעזור לי הבנתי שאבא שלי בסוף הולך לישון במיטה שלו שאמא שלי הולכת לישון במיטה שלה שהחברים שבאים לבקר אותי הולכים לישון במיטה שלהם וש אחותי הולכת לישון במיטה שלה ובסוף אני נשאר עם הגוף שלי ישן במיטה לבד עם השקיות האלה אני זה שקם בבוקר צריך לעשות את הפיזיותרפיה אני זה שמתמודד עם הכאבים אני זה שחווה את הכל ושם אני הבנתי שרק אני יכול לעזור לעצמי ושאם אני לא יעזור לעצמי אף אחד אחר לאלא יעזור לי זה לא משנה כל הסביבה כל הזה שהם באים עוטפים אותי כל התמיכה זה לא ישנה

כלום ואני לא אצטריך להתקדם ושם אמרתי שמתי לי מטרה בחיים שגם אם לא עכשיו גם אם לא עוד שנה גם אם לא עוד חודשיים גם אם לא עוד חצי שנה אפילו אם לא עוד 10 שנים אני רציתי להיות בן אדם רגיל אני שמתי לי מטרה אני רוצה לחזור להיות בן אדם כמה שיותר רגיל בן אדם שהוא עצמאי בן אדם שהוא שולט על החיים שלו בן אדם שהוא לא נותן לדברים לשלוט בו ובמצבי רוח שלו בן אדם שהוא עצמאי ו וחי עכשיו אתה הולך לרגליים אנחנו אתה הולך איתי עכשיו מה קרה איך זה קרה זה הם לא האמינו גם שהגעתי הפיזי הפיזיותרפיסטית והרופאים לא האמינו שאני יצליח ללכת באמת ככה כל הזמן ניסו להגיד לי שאני צריך להבין שיכול להיות שאני לא אצליח ללכת

ושעושים כבכל ואותי כמרחב יכולתם והרגל הזאתי בהתחלה הייתה פלטה יישרה כי מרוב שהרבה זמן היייתה ישרה נבדו הטבחים ועם כל הכאבים וזה ועם פיזיותרפיסטית אני מתחתי את הכל וברוך השם הצלחתי להחזיר את הטבחים כיפוף של הרגל ועם הרבה עבודה יומיומית שזה היה עוד חלק מה ממשהו מטרה ששמתי לעצמי שאני כל יום יעשה את ההשתדלות שלי וייתן את ה-10 א אני כל יום בזה שאני הולך לפיזיותרפיה ב-45 דקות אני אתן את ה10 א שלי ואני אעשה את הכי טוב שאני יכול לעשות ואם זה עם כאבים והייתי לפעמים חוזר בוכה ובוכה ולפעמים אחרי זה גם הייתי הולך אפילו לחדר כושר הפיזיותרפיה נסגר ואני היחיד הולך לחדר כושר עולה מדרגות עם אבא שלי הולך עושה

הכל וחוזר אחרי זה בערב בלילה אני בוכה מכאבים מכל הגוף כבר כואב אבל ה אמרתי שרק ככה אני אתקדם יום יום יום יום יום יום כי אני הייתי מוכן לעשות הכל רק בשביל לא להיות יותר במקום הנמוך הזה אני אמרתי שמתי לעצמי מטרה ואמרתי לא משנה כמה מה הזמן זה ייקח אמרו לי בהתחלה אני שנתיים יהיה בשיקום שנתיים ובגלל העבודה הקשה וההתמדה והנחישות והרצון לחזור סיימתי את זה בשבעה חודשים וואו השתחררתי אחרי שבעה חודשים לשיקום יום אבל זה באמת רק בגלל העבודה הקשה וההתמדה והרצון לחזור להות החיים ושבתי ומתחתי את הגבול עוד קצת כל יום מתחתי את הגבול שלי עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת ועוד קצת וגליתי על עצמי כמה כוחות יש לי כאילו

תוך כדי התהליך הזה שלא ידעתי שבכלל יש לי אותם מדהים טוב אמית אם היית יכול לחזור בזמן אחורה אתה בא לבכיר את אמית בבית חולים שוכב גמור מיואש מה היית אומר לא ולא רק לא יש עכשיו הרבה אנשים שורים אותנו במערכות השונות נמצאים במצב קשה מה היית אומר לעצמך ולהם א הייתי אומר שלפעמים בחיים יש לנו סיטואציות שנכפו עלינו מבלי שאנחנו בוחרים אותם או רוצים אותם שגם הרבה אנשים קוראים לזה ניסיונות שבאות עלינו לעולם הזה ואני רואה את זה ככה השאלה שלנו זה איך אנחנו מתמודדים עם זה איך אנחנו יוצאים מזה אני הייתי אומר למיט הזה או לכל האנשים שמתמודדים שתמיד יחפשו לראות את הטוב שאני למדתי בתהליך הנפשי שלי בכל הדבר הזה

שתמיד יש לי בחירה אני יכול לבחור לראות את הרע תמיד אם חיפשתי מצאתי את הרע אבל אותו דבר הבנתי שאם אני לחפש את הטוב אני תמיד אמצא את הטוב תמיד לחפש את הטוב ולמצוא את הטוב והבנתי שתמיד צריך להסתכל קדימה אנחנו לפעמים לא רואים את הקדימה אנחנו לא רואים אנחנו רואים עכשיו את השחור את הכבד וזה אבל לדעת שזה זמני וזה עוד מעט יעבור שתמיד יש את ההמשך החיים ממשיכים החיים לא עוצרים הם לא עוצרים בשביל אף אחד השמש שוקעת היום ומחר בבוקר השמש תזרח וככה אנחנו נמשיך ועוד יום ועוד יום ובסוף זה השתנה אתה מבין בסוף המצב התהפך רע רע רע חודש חודשיים שנה שנתיים ובסוף יום אתה גדל ואתה לוקח מזה את ה תובנות וזה הופך למי

שאנחנו היום אני בדיעבד אם לא הייתי כל מי שאני עובר לא היה לי את התובנות האלה ואיין מה לעשות גם החיים זה סבלנות שהם החיים אני לבונת שזה סבלנות אני ם כמה שלא הייתי סבלני לפני התאונה אני הרגשתי שבורא עולם בא שם לי מראות מול הפנים ואומר לי החיים זה סבלנות אתה צריך להיות סבלני סבלנות זה שם המשחק בחיים אז ות אמונה כוח רצון ותמיד להסתכל קדימה לשים מטרה ולדעת שעם המטרה והכוח רצון ונחישות והתמדה השמיים זה הגבול וכל מטרה תשיג לא משנה עכשיו לא עוד שנה לא עוד שנתיים לא עוד 10 שנים אבל מתי שהו שמת לעצמך משהו זה יבוא זה יגיע אמית לפני כן שחק כדורסל ספורטאי שכתם זה אחר כך או שדי אז באמת אחרי הטיפול הנפשי

שהייתי היה לי קצת קשה והכל בדיוק עברתי איזה ניתוח מאוד גדול הייתי בבית ולא מצאתי את עצמי כל כך ואז הרימו לי טלפון בדודה שלי שהכירה פה את המאמן מישהו מבית הלוחם הכירה לי ובגלל ששיחקתי כדורסל אז הוא אמר לי אם אני רוצה לבוא לראות לנסות כדורסל נחים על כיסאות גלגלים אז הגעתי לפה באמת לנסות איזה יום אחד אחרי הניתוח חקו לי עדיין עם השקיות עם הזה עם הדברים אבל הוא השיב אותי ישר על הכיסא ך שאני עם הכיסא נוסע התלהבתי זה אפשר גם לסע וגם לכדרר כאילו זה זה קשה זה קשה זה קואורדינציה מטורפת כמה שחשבתי שכדורסל רגיל צריך קורדינציה זה פי שתיים צריך יותר קואורדינציה זה מטורף זה קשה ואתה רואה אני אוהב אתגרים אתה

מבין אני אוהב משהו שמאתגר אותי שקשה לי זה דוחף אותי ואת הרצון שלי להצליח בסוף של דבר לעשות את זה וזה זה עושה לי רק טוב זה החזיר אותי לחיות זה פורק ממני אגרסיות אנרגיות טובות זה עושה לי רק טוב וגם בזכות זה התחלתי באמת לעשות הרצאות הפסקתי עם רוב ה תעופות מאוד הקשים עם הסמים עם כל ה משככים והתרופות הנפשיים בזכות זה והצלחתי להפסיק עם רוב הדברים הקשים אמונה עוזרת אמונה מאוד אני מאז ה מאז התאונה וכל המקרה בעיקר מאז שעברתי את נפשי מאוד התחזקתי בעיקר באמונה בעיקר בהודיה לבורא עולם על זה שאני פה בגלל שאיבדתי את הכל אני אני לא לוקח שום דבר כמובן מאליו אני מבין כמה צריך להגיד תודה וכמה שצריך להודות

לבורא עולם שהוא בשנייה אחת יכול לקחות מאיתנו הכל בשנייה בשנייה בלי לשים לב בום לקח ממני הכל הכל לקח ממני את העצמאות שלי את החיים שלי את הכל ואיך זה לא מובן מאליו זה שהוא החזיר לי אני כל יום כל יום אני מודה כל יום אם זה שהנחתי להניח תפילין ואם זה ש התחלתי עם משמירת שבת והתחזקות וזה אבל הדבר שהכי התחזק אצלי זה האמונה זה איך אני לומד הכל כל דבר לראות לטובה גם עכשיו החזרתי איתי ראשון אני בפקק אני אומר תודע שאני בפקק נראה אני צריך להיות בפקק ואני לא צריך להגיע לין שנית צריך להגיע בזמן למדתי הכל להגיד זה הכל לטובה לראות הכל בעין טובה והאמונה הכי זה דבר שהכי התחזק אצלי האמונה וההודעה לבורא עולם על

זה שאני פה בחיים אז משחק כדורסל אני יכול גם לנסות ברור בא לך יאללה בוא בוא מה אפשר לחטוף אחד מהשני אתה יודע כן כן כן זה זה זה זה בהתחלה אתה יודע זה אומר רגע מה נחים זה אולי צריך להיזהר יותר מדי זה עם הפצה שזה אבל שמה אתה יודע יש גם משותקים וזה וכל אחד עם הפציעה שלו וזה אבל במגרש כולם שווים כולם שווים מי הפצוע הקשה ביותר לפצוע הקל ביותר כולם על המגרש שווים ומשחקים ועם אנרגיות ועם אמוציות ועם רעל בעיניים ועם הרצון לנצח ועם הספורט וזה כ זה חיוה גם לראות משחק כזה אם אתה תרצה אני אפילו אזמין אותך לראות משחק כזה זה חווייה באמת זה חווייה מד טוב רועי אתה האמנת את עמיד תכניסו קצת לעולם הזה של הספורט

נחים מה כדורסל איך כדורסל הגיל לגמרי כדורסל הוא אותו דבר במשחק עצמו רק שאתה בסוף אתה צריך תרגל לכיסא למגבלה שלך ולשלוט בכיסא במגבלה שלך ובכדור זה ההבדל בין כדורסל ההבדל בין הכדורסל רגיל לכדורסל לכיסאות גלגלים ניסיון שלך ראית הרבה מאוד שחקנים אנחנו בבית הלוחם רובם חיילים מה הקריטריונים או איך יכול לזהות שחקן שהולך להצליח יש כזה דבר ברור שחקן שרוצה להצליח הוא צריך לעבוד קשה להתאמץ הרבה יותר מכדורסל רגיל כי בסוף הידיים עושות גם הגנה גם התקפה גם צריחים למסור הכל בידיים אין את הרגליים ואז אתה צריך לעבוד הרבה יותר קשה חדר כושר אתה רוצה להגיע לרמות הכי גבוהות באירופה עם ונבחרת אתה צריך לעבוד יותר

שעות מספורט העיר הגל וואו כי אתה צריך גם לנצח את הנחות שלך יש פה נבחרת ש של ישראל שמתאמנת פה או ש מנבחרת ישראל מתאמנת פה בבית הלוחם תל אביב אריאל אוטולנגי הוא המאמן נבחרת א כן ומית הוא גם בנבחרת העתודה שמכינים אותם לבוגרת הוא יגיע רחוק אם הוא יעבוד קשה ולא יחפש תירוצים ולא יחפש דלקות ו כל הסיפורים שהוא מספר לי הוא יגיע רחוק אמיתי אני לא יכול להיות אמיתי יפה מ ספר קצת עליך איך אתה הגעת לכאן אני אני נפצעתי לפני 32 שנה בצבא אני חקתי בנפחת ישראל 22 שנה שתפתי 13 אליפויות אירופה ש אליפויות עולם אולימפיאדה היתי כן זר בליגה האיטלקית א אני בכדורסל נחים מיום הפציעה שלי למה כדורסל ים כי הייתי כדורסל

לפני בדרך כל אנשים מגיעים שהיו כדור סלים או שכל אחד לא הרוב זה לא היו הרוב לא א שירתתי בשיריון חטיבה שבע זהו ואני פה כבר 30 שנה אתה התגייסת אני כן אני אני פברואר א אני 52 בן 52 נו אני פברואר אפס בחטיבה שבע חטיבה שבע לא 89 אוגוסט 89 איזה גדות היית הייתי בפרסה אה בפרסה אוקיי למה איפה הייתה אני ב 77 75 הייתי וואלה ג אני פברואר אפס זה אותו חזור זה אותו גיל נכון ה קצת אחריי כן כן טוב וואו וואו אתה גם בגיל שלי כן כן אותו גיל כן לא אני לא תמיד הייתי דתי אני לא תמיד הייתי דתי זה ורסיה דשה ורסיה מעודכנת כן וו כל אחד לבחירתו כן כן מדהים מאיפה אתה במקור הרצליה לא גם במקור מקור כאילו גדצ דת היום לא היום

אני במודיעים אבל גדלתי בהרצליה ה שעדיין שם החלפת החלפת אירוע קדומת כן יפה אז אתה אתה מאמין שלהם כאן כן אני ואריאל לפני 16 שנה 16 משהו כזה 15 החלטנו שאנחנו מתחיל לגדל צעירים צוים צעירים מכל הסוגים ובאנו והקמנו את ה ון הזה של אימון צעירים מה שאתם רואים עכשיו חברה שיוצאים מהשיקום זה לא ילדים אנחנו פה מתעסקים עם אנשים שנפצעו בגיל 20 18 ומעלה זהו ואנחנו מגדלים פה זה עוזר הספורט שיקום הכי טוב בעולם השיקום הכי טוב בסוף לפצוע זה לעסוק בספורט והמקום הזה בת לוחם מה שהוא עושה לפצועים אין דבר יותר טוב מזה זה משקם אותם זה נותן להם את התהליך בין הבית חולים לחיים האמיתיים הכי טוב זה נותן להם את המגלשה לחיים

האמיתיים הכי טובים כי בין הבית חולים לחיים האמיתיים יש הבדל אוקיי פה דואגים לך אתה בחממה אחרי זה אתה הולך לחיים אמיתיים וזה זה מגשר בך וזה בסוף בית ו המיד בא מהבוקר החסויים באים מהבוקר לאימונים ועד הערב מקבלים פה פיזיותרפיה הידרו וחים חדר כושר כדורסל ובערב הולכים הביתה עייפים הולכים לישון ואז פחות פחות יש לה זמן לשטויות ולדברים ש שלא צריכים להתעסק בהם אני יכול לנסות לשחק כן ותר לך נס תאמין אותי תמית קצת יאללה תביא כיסה יאללה איך זה אני הלך לשחק כדורסל עכשיו כמו גדול רגע הופה הופה אני אני אביאו רגע כן קרב קצת טוב אבל יפה תדע לך הרבה לא מגיעים בהתחלה זה קשה הפה רגע צריך לראות איך אני מתקדם ככה

כן בדיוק ככה שניים בדיוק ככה כן בדיוק הופ זהר לא להסתובב כן מה שנקלה כאילו מה נעשה כן שניה אני מסתובב הזה ר ובוא טוב לא נח יפה עוד אחד חכה חכה שם הופה ראית אתזה כליה דפק יש שלוש נקודות גם כן יש שלוש של זה קשה הופה טוב שמע אין הרבה שיש לו כישרון אין הרבה שמצליחים ככה יפה מאוד מה אין הרבה לאנשים שבאים את הקשת מהישיבה כי אין את אין את הקפיצה אין את הניתור אין את ה אין את הרגליים קבל טוב איזה צ'אקה יי יש יש מה זה יש אין הרבה שמצליחים להגיע ככה מהכיסא שלוש נקודות שלוש נקודות רגע וה הופה להיות מאוזן בום טוב זה טוב יפה מה נשמע לה טוב לראות אותך החיים זה כמו משחק לפים אתה לא קובע את החוקים אתה לא

בוחר את הקלפים אבל אתה יכול לעשות את המקסימום עם מה שיש לך ביד עמית בבוקר אחד הכל משתנה אצלו רותק למיטה היא בחור עצמאי שיכול לעשות מה שהוא רוצה צא הוא מוגבל הוא נזקק הוא נתמך במקום לשקוע למטה למטה למטה מחליט להגיע הכי גבוה שהוא יכול נקודה ראשונה מבין שאם אין אני לי מי לי אם אני לא יעזור לעצמי אף אחד לא יעזור לי דבר שני לחפש את הטוב בכל מצב כי בכל מצב יש גם טוב גם רע שלמה אתה מחפש בסופו של דבר פשוט להוד לא לקחת שום דבר כמובן מאליו כעצם זה שקמת בבוקר כל השאר זה בונוס בהצלחה