"במשך שבע שעות נסיעה לא הפסקתי לבכות": סיפור התשובה של אורן לוגסי

ביום האחרון של הטיול פגשתי מישהו מהחבר מהשכבה בתיכון שראה אותי ככה הוא בדיוק הגיע אני בדיוק הולך היה לנו שיחה ככה יפה על איזה גג של גסטהאוס והוא אמר לי ראה אותי עם כיפה על הראש הוא אומר לי אז מה אתה דתי עכשיו ברגע שהוא שאל את השאלה הזאתי ירד לי כל הדם בגוף קוראים לי אורן לוגסי חוזר בתשובה בן 32 בירושלים במקור גדלתי בעוד שרון משפחה חמה אוהבת ארבע אחים בית מצחיק בית זורם בית כיפי הרבה מאוד אוכל ברוך השם בית שנותנים לך בו יד חופשית מה שנקרא בית חילוני כמעט לגמרי היינו עושים חגים פה ושם א בלי לדעת מה זה הלכה או משהו כזה יותר מנהגים מה שאני חייב ככה להורים ש באמת כל כל כיוון שבחרנו בחיים אחד

מהאחים הם נתנו לנו נתנו לנו להרגיש כאילו זה המטרה זה היעד שבאמת רצי הם רצו שנגיע אליו וזה נתן לנו באמת ביטחון לעשות מה שאנחנו רוצים לא לא היה לי שום דוסי אח עם דתיים שום דבר כאילו היה לנו אני זוכר שהיה לנו מישהו בגיל שלנו בשכונה היינו קוראים לו הדתי כאילו זה הוא הדתי אבל לא עכשיו לא היה לנו חבר דתי או משהו שקשור לזה או מישהו שמקשר אותנו לא יצאנו לדבר עם אף אחד וזה את האמת זה גם לא עניין אותנו כל כך היינו כל כך במרכז כל כך עסוקים בלבנות את התדמית העצמית שלנו לא עניין אותנו שום דבר מחוץ למעגל שלנו כל כך לא לא בטלוויזיה ולא שום דבר אכפת לנו מעצמנו מה עושים היום איפה הולכים היום איפה יוצאים זהו

לא לא שום שום קשר מיוחד ליהדות חגים אולי בכיפור הולכים להגיד שלום לחבר'ה בבית כנסת ו לא יודע פורים מתחפשים לא לא משהו מיוחד באמת הייתי בתאילנד חלק ח כחלק מהטיול הגדול אחרי הצבא נסעתי לתאילנד הגעתי אני זוכר שזה היה בפסח והייתי נמצא הייתי באיזה אי הי יחסית שקט לא הרבה אנשים שמה הייתי הייתי לבד שם ודיברתי עם אמא שלי היא אמרה לי שמע אתה בכל זאת פסח וזה אולי אתה יודע לך יש הבנתי שיש בבית חבד ב בפוקט אולי תעשה שמה סדר אני אשלם לך לך תעשה שמה סדר אמרתי האמא עזבי איזה ארבע שעות עכשיו הפלגה ספינה מה לא לא שייך עכשיו אני טוב לי אמרתי לך מה אני משלמת לך מה מה אכפת לך זה טוב רק בגלל שזאת את אני הולך אין

בעיה באמת ארבע שעות אני שת לשם והכל מגיע ליל הסדר הגעתי בדיוק בערב ליל הסדר שאלתי איפה זה בית חבד איפה הם עושו באמת עשו את זה במין מלון גדול כזה ו שם אותי ליד משפחה מרעננה משפחה מאוד נחמדה מרעננה לא נראים דתיים יותר מדי אבל אני גם כן לא הייתי כל כך נראה דתי היה לי מין אפרו מכובד מאוד וכמובן בגדים לא לא שום שום קשר ל שום קשר ליהדות כל כך וגם שכחתי גם שלוש חודשים הייתי כבר בחול אז ככה שעברית לא דיברתי הרבה זמן אז פתאום ראיתי ישראלים אז לא יודע כנראה התנוצצות מסוים ראיתי הרבה ישראלים בבות אחת פתאום הנוצץ בי איזה משהו מסוים ועוד הגעתי ככה ב בליל הסדר פתאום חג פתאום מצות אני רואה משהו שמה משהו שמה

דלק אני לא לא יכול להסביר בדיוק לא לא יודע בדיוק מה להסביר זה לא קרה איזה משהו חיצוני כביכול זה משהו מאוד פנימי שנכנס לי ומאז התחיל להתבשל חזק ואני זוכר שמ מפ קט המשכתי חזרה לבנקוק בשביל לנסוע לטוס להודו לסגור כרטיס להודו התעוררתי בבנקוק התעוררתי מאוד מוקדם בסביבות 4ב בבוקר התעוררתי א לא יודע למה והתחלתי להסתובב ברחוב התחלתי להסתובב באמצע בנקוק שכל ה כולם מנקים את הרחוב ואמרתי טוב איפה אני יכול להדפיס כרטיס טיסה עכשיו נלך לבית חבד עכשיו בכל זאת חבר'ה חמודים בוא נלך נכנסתי לבית חבד היה שם חבד ק חמוד שהציע לי קפה אז שתיתי ולאט לאט ככה התעסקתי במחשב והכל דיברתי עם חברים שהיו נמצאים בנפל באותו

רגע שכנעו אותי שכנעו אותי לסוע לנפל אז באמת שיניתי את הכרטיס כרטיס יסה לנפל ולאותו יום ממש וסגרתי את הכרטיס הסתכלתי ימינה ראיתי את החבדניק ואני לא יודע מאיפה יצא לי הדיבור הזה אבל אמרתי לו סלח לי אני אני יכול אולי להניח תפילין חמדי כששואלים אותו שאלה כזאתי זה לא זה לא בדיוק אין הוא ישר קפץ עליי בשמחה באושר הביא לי תפילין הניח לי תפילין ואמרתי לו בואנה זה לא לא כזה קשה זה פשוט לא הנחתי קרוב ל10 שנים לא הנחתי תפילין מהבר מצווה נראה נחמד דווקא נשמע כאילו לא לא מנהג כל כך מסובך יפה אולי אני בבוא מן הימים אני ככה אאמץ משהו נראה ולאט לאט לא ידעתי פתאום מה השם מתכנן לי הגעתי לנפאל ו איך שהגעתי

לקטמנדו ראיתי את חברים שלי מהשכבה זה באמת היה צירוף מקרים שראיתי אותם שמה וחבר שלי בא אומר לי אורן אתה מניח תפילין אמרתי לו אני אגיר לך את האמת היום בבוקר הנחתי תפילין לא לא יודע אין לי אין לי תפילין עלי היו משהו אבל התי בחבד היום אני אומר לי טוב טוב טוב תקשיב תקשיב מהיום אני ואתה אנחנו יוצאים לטרק אני ואתה אני אעזור לך אתה תעזור לי כי קשה לי וחבר שלנו פה לא עוזר לי כל כך אז בוא נתחזק אנחנו נניח אמרתי לו שמע אני זורם מה שאתה רוצה היה לי קל תעזור לי אתה אני ככה אני רואה שזה סבבה אז באמת בטיול שלי שכמה חודשים א בסוף הטיול זה קרה כבר כל התהליך שבאמת ככה התחלתי להכיר מה זה יהדות כל השאלות שהיו לי

באמת באמת היו לי הרבה מאוד שאלות שלא לא ידעתי לשאול אותם ולא ידעתי שאני שואל אותם אפילו כי במשך הטיול יש לך כל כך הרבה ך דעת וכל כך הרבה דברים לעשות אז באמת שאתה מוצא את עצמך לבד ברון או שלא ברצון והשאלות מתחילות להעלות אין לך תמיד את מי לשאול ו אתה מסתובב עם הדברים האלה הרבה מאוד זמן ואתה לא יודע מה מה בעצם אתה רוצה מעצמך ואן זה הולך ושהייתי כבר בחזרה חזרתי לבית חבד לקראת סוף הטיול ושמה התחלתי לשאול את השאלות ובאמת קיבלתי אחד לאחד כל דברים שלא ידעתי שאפשר להענות עליהם דברים שהלב שלי שאל שם לא יצאו לי מהפה ופשוט קיבלתי תשובות ישירות והדברים באמת התחילו להתחבר לי והתחלתי ככה באמת לקחתי שמתי

כיפה ביום שבת והתחלתי לשמור שבת אפילו בהודו זה היה מאוד קל בדרך כלל יש שם הפסקות חשמל של של שלושה ימים אז ככה שזה מאוד קל לשמור שבת שמה ומה שהיה קל זה גם שאתה לא לא מקושר לחברה כל כך אתה אין לך את המניעה הזאת של החברה הקרובה אליך שמכירה אותך כמו מי שאתה אתה רחוק מהבית אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה אז באמת עשיתי מה שאני רוצה והתחלתי לשים כיפה לשמור שבת ביום האחרון של הטיול פגשתי מישהו מהחבר מהשכבה בתיכון שראה אותי ככה הוא בדיוק הגיע אני בדיוק הולך היה לנו שיחה ככה יפה איזה גג של גסטהאוס והוא אמר לי ראה אותי עם כיפה על הראש הוא אומר לי אז מה אתה דתי עכשיו ברגע שהוא שאל את השאלה הזאתי ירד לי כל

אדם בגוף לא הבנתי בכלל שלא לא קלטתי את מה שהשם עשה לי בעצם לא קלטתי את התהליך שעברתי בכלל זה היה כזה בסך דעת מעצמי אפילו שבאמת פתאום בבט אחת קלטתי בוא'נה אם אני אני עכשיו מחליט אם אני הולך על זה או לא הולך על זה יש לי פה בחירה עכשיו הבחירה מתחילה אני חוזר לארץ אני ממשיך עם זה או לא ממשיך עעם זה אני יכול להגיד טוב זה היה בלבול של חודש וזהו לשכוח מזה או שאני תחיל לקחת אחריות על החיים שלי ואני חוזר לארץ ו לא מעניין אותי אני שם כיפה ואני שם ציצית ואני הולך על זה בכל הכוח ובאמת השם נתן לי כוחות אדירים ובאמת הגעתי וכל כל הנסיעה אני זוכר שפשוט היה לנו שבע שעות נסיעה עד לדלי שבע שעות אני לא הצלחתי

להפסיק לבכות שבע שעות יצא ממני פשוט ליטרים של ליטרים של דמעות שלא הצלחתי לעצור אותם לא הצלחתי לעצור את זה ולא הבנתי מאיפה זה נובע והגעתי לארץ אמא שלי השם ישמור אותה ברוך השם היא מאוד קלילה מאוד נינוחה ראתה אותי עם כיפה היא לא נבעלה כל כך היא אמרה אנחנו איתך מה שאתה עושה אנחנו איתך אחרי כמה שנים של כמה שנים של תשובה וחשבון נפש שאני לא יותר טוב מאף אחד לא יותר טוב מאף אחד אני יכול להסתכל על הבן אדם הכי גרוע בעולם ולראות בו משהו שגם בנקודה הזאת יותר טוב ממני גם כן וזה נקודה מאוד זה תובנה מאוד חשובה כי זה בעצם מוציא אותך מתחרות תמידית שגדלנו עליה של אני יותר טוב ממנו וזה דברים סמויים שנמצאים בלב

כל הזמן כל מעשה שאתה עושה כל דבר גלוי ולא גלוי אתה בתחרות מ מידית וזה גומר את הנפש ובאמת הידיעה הזאתי הקניה ההסכמה הזאתי לתובנה הזאת שאני אני לא יותר טוב מאף אחד זה רוגע נפשי עצום כמו כל אחד מתחילים ע האתגרים ואיך שבן אדם חוזר בתשובה ובדרך כלל האתגרים הגסים יותר הם בהתחלה כי השינוי הכי גדול הוא בהתחלה השינויים הכי גסים החיצוניים עליהם באים האתגרים הכי גדולים אז באמת דבר ראשון זה שיש לי הלי אורך חיים בדיוק מהו שרציתי כביכול קם בבוקר עובד חוזר מהעבודה הולך למכון כושר הולך לשחק כדורגל הולך לבר לשבת עם חברים על בירה אורח חיים מה מה צריך יותר מזה עכשיו ברגע שחזרתי בתשובה ונכנס לי אורח חיים אחר

פתאום אוקיי הנחת תפילין בבוקר וזה לא כל כך הפריע לי אבל ברגע שאני מבין שצריך להתפלל במניין וברגע שאני מגלה שיש מנחה וערבית גם לעשות אבל רגע מה אני רוצה ללכת למגרש אין לי זמן מה עם החברים עכשיו הם יגידו ליי שני היתי דוס יגידו שהשתבש בחול מה אני אמור לעשות עם הדבר הזה וזה היה מלחמה יומיומית וברוך השם התחתנתי אני כבר עוד מעט שבע שנים נשוי יש לי ילדה ברוך השם א מטריה ואני כרגע לומד בישיבה של הרב ארוש אברך עד אברך יום שלם ואחרי זה אני גם כן זוכה לעבוד קצת עם הרב באולפן של הישיבה שמשדרים שם תוכניות באמת לכל העולם וברוך השם חיים