אישים ביהדות: לאה אימנו - הרב עמנואל מזרחי HD (עם כתוביות בעברית)

שלום לכם, צופים יקרים. היום נדבר אודות אחת האימהות הקדושות של עם ישראל - לאה אימנו. ידוע, לעם ישראל יש ארבע אימהות: שרה, רבקה, רחל ולאה. יעקב אבינו בפרשת ויצא, אומרת התורה: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה." יעקב אבינו יוצא לחרן ישר במצוות הוריו - יצחק ורבקה, לקחת בת לאישה להתחתן. יוצא יעקב אבינו, מגיע לחרן, שם כתוב: 'ברוך בואך לחרן.' פתאום אומר יעקב אבינו לעצמו: עברתי במקום שאבותיי התפללו, ואני לא התפללתי? מה זה האותו מקום? זה היה הר המוריה שלעתיד היה בית המקדש. מה עושה יעקב? עושה פרסה, ישר קופצת לו הדרך, הוא מגיע בשעת הצהריים, לאן? לאותו מקום - להר המוריה. מיד אומרת התורה: "ויפגע במקום וילן שם

כי בא השמש." מה הכוונה "בא השמש?" השמש שקעה לפני הזמן שלה. למה? אמר הקב"ה: "צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה"? אני רוצה שיעקב יישן במקום הזה. שוקעת לו השמש, ישר יעקב מתארגן לשנת הלילה, "וייקח מאבני המקום "וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא". מה עושה יעקב? לוקח 12 אבנים סביב הראש שלו, ואז אמור לישון בדיוק באמצע. הכוונה, הראש יהיה באמצע בצורה כזו, ועל ידי כך יישן שם. דרך אגב, ישנה סגולה נפלאה למי שקשה לו להירדם בלילה. בשם המקובלים, כך אומר האדמו"ר מבעלז וגם כן החיד"א: אדם שרוצה לישון בצורה טובה בלילה, דבר ראשון ישכב על צד שמאל, גם מבחינה בריאותית זה הטוב ביותר, וגם מבחינה נפשית היות שהלב - הצד

השמאלי של הלב, שם משכן היצר הרע, המחשבות הלא טובות. ברגע שהוא שוכב על הצד השמאלי, הוא מכניע את המחשבות הללו. הדבר הזה בדוק. דבר שני, מה יעשה? לא יאמר 'אני הולך לישון' - 'אני הולך לנוח.' אני הולך לנוח. דבר שלישי: יחשוב בגלי הים. מישהו אמר לי "כבשים", אמרתי לו "גם כבשים, אבל יחשוב בגלי הים וכך ישכב." והנה אותו צדיק, שנקרא צדיק יסוד עולם, הוא הבכור שבאבות - הוא יעקב אבינו, שנים עשר אבנים סביב מראשותיו, אומר רש"י: למה עשה כך? "שירא מפני חיות רעות." ישאל השואל: יעקב אבינו, מה יעזרו לך 12 אבנים סביב הראש? הרי כל הגוף שלך חשוף. אם יעקבו עכשיו אריה או נמר או איזה ברדלס - זה אריה של המדברות, של

הג'ונגל, לא של הספארי, אם יבוא עכשיו, כל הגוף שלך חשוף, אתה צריך איזה בונקר עם 25 סנטימטר בטון, משהו ככה שישמור אותך היטב, מה יעזרו לך 12 אבנים? אלא אומר יעקב אבינו: "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה." הקב"ה יבטיח לו: "ושמרתיך בכל אשר תלך," אם יגיע נזק לי - זה רק מהקב"ה, אם יגיע נזק, לא יעזור לי שום דבר. אין עצה, אין חוכמה, אין תבונה נגד השם. ואם לא יגיע, גם לא יעזור שום דבר, היות שאני מאמין בצורה מושלמת בקב"ה. אבל אומר יעקב: אני חייב לעשות השתדלות, אני לא יכול לסמוך על הנס. מהי מידת ההשתדלות של יעקב? שנים עשר אבנים סביב הראש. אנחנו, מידת ההשתדלות - צריכים בונקר באמת,

צריכים איזה מקום סגור באמצע המדבר מקום סגור, אבל יעקב - 12 אבנים. והנה למוחרת, אחר שחולם את חלום סולם יעקב, מגיע לחרן. איך שמגיע לשם, את מי הוא פוגש ליד הבאר? את אשתו לעתיד, איתה הוא רצה להתחתן. אותה הוא אוהב - את רחל אימנו. היות שיעקב היה נביא, גם רחל הייתה נביאה, כל האימהות היו נביאות. היא רואה שהוא אמור להתחתן איתה, אמר לה: את הכלה שלי, אמרה לו: אני יודעת שאתה החתן שלי, אבל תדע לך, אבא הוא רמאי. למה נקרא אותו 'לבן'? לבן הארמי, רמאי, ארמי, אותן אותיות. למה? למה לבן? היות שהרמאות שלו הייתה ברורה כמו צבע לבן. אמרה: אני מפחדת, יש לי אחות גדולה ממני, קוראים לה לאה, ייתכן שהוא יחליף בינינו. אומר

לה יעקב: דעי לך רחל, אני נותן לך כעת 3 סימנים. ביום החופה אני אשאל אותך מה הסימנים - אני אדע שזו את ולא אחותך. והנה, באותה עת, איזה סימנים נתן לה? ראשי תיבות: חנ"ה. יש עושים חינה לפני החתונה, מה זו החינה הזו? חוץ מהכתם הכתום, 3 שבועות קשה להוריד אותו מהיד. הכתם הכתום הזה, מה זו החינה? אומרים לבת ישראל - זה אחד הטעמים, יש לך 3 מצוות תלויות בך יותר מבעלך: מהן? ראשי תיבות חינ"ה: ח - זו חלה, נ - נידה, ה - הדלקת הנר. ברגע שאישה עושה בצק מעל 1,560 קילו, 1,600 קילו ומעלה, היא צריכה להפריש חלה, יש לה ברכה מיוחדת, טוב שהיא תלמד זאת. ואז היא לא חייבת להפריש חלה, רק אם היא עשתה בצק. וזו מעלה גדולה מאוד

לאישה לעשות הפרשת חלה, היות שלדבר הזה יש זכות גדולה ביותר. בהרבה בתים בעם ישראל זה כפרה לבית. הרבנית קנייבסקי, עליה השלום, אותה אישה גדולה, ארבעים וחמש שנים לא פספסה ערב שבת אחד שהיא לא עשתה הפרשת חלה. אפילו בערב שבת הגדול, שזה ערב שבת לפני פסח, הייתה עושה הפרשת חלה. וכשהיא הייתה עושה, הייתה עושה כמויות גדולות מאוד של בצק, היו הרבה נשים עוזרות לה וזו הייתה זכות בשבילן לעזור לרבנית קנייבסקי בהפרשת החלה. והיא תמיד הייתה אומרת לבנות שהיו מגיעות אליה: "דעו לכן שהזכות שאתן עושות "הפרשת חלה, זו כפרה לבית שלכם, לבני הבית שלכם". כדאי מאוד! המצווה השנייה: ח - זו חלה, נ - נידה. מצוות טהרת המשפחה, היסוד

של הבית היהודי. המצווה הזאת היא מאוד יקרה. לא רק לפני החתונה האישה הולכת לטבול במקווה טהרה, היא מברכת בשם ומלכות: "אשר קדשנו במצוותיו על הטבילה". שתדע לעצמה בת ישראל, שהזכות שלה כאישה, היא מאוד גדולה במצווה היקרה הזו. הנשמה שלה מקבלת כוחות עצומים מכוח הטבילה במקווה. שמירת טהרת המשפחה לאישה מגביהה אותה ביותר. היא מתכבדת מאוד בבית היהודי על ידי כך. זו זכות גדולה מאוד לכל בת ישראל. לכל בית יהודי. יום אחד פגשתי זוג באיזו הרצאה, אחר כך כשדיברנו מעט, אמר לי הבעל: "תדע לך, יש לנו איזו מצווה שאנחנו שומרים אותה מהיום שהתחתנו. "לא מפספסים. אומנם הרבה אנחנו לא עושים, אבל על זה אנחנו לא מוותרים". שאלתי

אותו: "מה זה"? אמר לי: "מצוות טהרת המשפחה". שאלתי אותו: "למה דווקא זה? זה לא כל כך קל". אמר לי: "אני אגיד לך את האמת, זה לא קשור לדת. זה שומר לנו את הנאמנות בבית. "זה שומר עליי ועל אשתי"! בדור שלנו, אם אנחנו לא נשמור על המצווה היקרה הזו כמו זהב, כמו יהלום, איך נשמור על הנאמנות בבית? עשרות בשנים לחיות בחיבה, בחביבות, באהבה אמיתית. זה לא ייתכן. המצווה היקרה הזאת, היא כל כך חשובה לחיים שלנו, לא מוותרים על זה בעד שום הון שבעולם. שמעתם? אני מאוד התפעלתי מהדברים האלו. תראה איזה יופי. כמה התורה הגיעה עד סוף דעתו של אדם כדי לחיות בשלום בית אמיתי. פעם בשבוע, פעם בחודש, יש ריחוק בין הבעל לאישה למספר

ימים, לאחר מכן, האישה הזאת הולכת, מברכת בברכה כמו שהיא מברכה על נרות שבת, יש לה את המצווה של טהרת המשפחה. לאחר מכן, המצווה השלישית: הדלקת הנר. ערב שבת, האישה הזאת מדליקה את נר השבת, הבעל לא יכול להדליק נר, זה שייך לאשתו. אם ידליק נר, צריך לתת לה 10 זהובים, זה הרבה כסף. אלא, מתי יכול הבעל להדליק נר? אם האישה זוכה להגיע בעזרת השם ללידה קלה, לבית החולים, לבית הרפואה שם ללדת, אז באותה עת, ערב שבת אין אף אחד בבית, נמצא עכשיו בבית החולים, מי ידליק נר? הבעל ידליק את הנר. רק בעת הזאת, היות שנר איש וביתו. טוב, והנה, יעקב עובד 7 שנים, ואומר ללבן: אני מוכן לעבוד 7 שנים בעבור רחל, וכדי שלא תביא לי רחל

מהשוק ותקרא לה רחל, אז בתך, זו דווקא הבת שלך, אבל כדי שלא תהפוך את לאה לרחל - אז הקטנה. אבל לא עזר שום דבר. 7 שנים עובד יעקב בשביל רחל. והנה, הגיע הזמן שיעקב אמור להתחתן עם רחל. באותה עת, זה היה יום שישי החתונה שלהם, יום שישי, הכוונה לפני שבת. ובאותה עת, רואה רחל שהאבא, לבן, הולך להכניס לחופה את לאה. לא עזר כלום. הוא חייב לרמות את יעקב. מה עושה רחל? היא רצה ללאה ומוסרת לה את הסימנים שיעקב מסר לה לפני 7 שנים, ליד הבאר. אמרה לה רחל: דעי לך, לאה אחותי, בבית יעקב, במשפחת יעקב, יש להם 3 סימנים, טוב שתדעי, זו המסורת שלהם: חלה, נידה, הדלקת הנר. את זוכרת אחותי? חלה, נידה, הדלקת הנר. - תודה רבה,

אחותי. באותו לילה, שואל יעקב: מי את? מה הסימנים? אמרה לו: חלה, נידה, הדלקת הנר. והנה, למחרת: "למה זה רימיתני"? אבל לאה זוכה להתחתן ראשונה עם יעקב. מה זוכה לאה להתחתן ראשונה עם יעקב? הסיפור הזה, הוא לא מתחיל מכרגע, יש לה זכות גדולה מאוד בשמיים, שהאישה הזאת, היא מהאימהות הקדושות שלנו, נביאות של עם ישראל, זוכה להתחתן עם יעקב! היא מביאה 6 שבטים בעם ישראל, חצי מעם ישראל יוצא בזכות לאה אימנו. מה היא זוכה? מכוח מה? באים חז"ל ומספרים בתלמוד, במסכת בבא בתרא, המסכת הכי ארוכה בתלמוד, התלמוד הבבלי, למעשה זה התורה שבעל פה כאשר משה מקבל תורה, "ואתנה לך את "לוחות האבן", זה עשרת הדיברות, והתורה זה חמשת חומשי

תורה. "והמצווה אשר ציוויתי להורותם" - זה המשניות והתלמוד הבבלי. לעם ישראל להורות באותה עת - התלמוד הבבלי, המסכת הארוכה ביותר - 176 דפים. יש דבר מעניין: בספר תהילים, המזמור הארוך ביותר - איזה מזמור הוא? קיט. המזמור הזה בנוי על מ - א' עד ת,' כל אות, יש בה 8 פסוקים. זה קיט, זה מזמור כולל והחשוב ביותר בספר תהילים כשם שאומרים לנו חכמינו הראשונים בעם ישראל. 176 פסוקים נמצאים במזמור הזה. דבר נוסף שמעניין ביותר, שהפרשה הארוכה ביותר בתורה - איזו פרשה היא? נשוא, היא נמצאת בחומש במדבר. כמה פסוקים יש בפרשה הזאת? מאה שבעים ושישה פסוקים. מפליא. והנה, תוך כדי, במסכת בבא בתרא, שם מסופר על לאה. כולם ידעו

באותה תקופה - שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, הגדולה אמורה להתחתן עם הגדול, הקטנה עם הקטן. היות שבאותם ימים לא הייתה מדיה, ואפשרות לברר מי זאת הקטנה, מי זה הגדול, מי זה הקטן, אומרים חז"ל שהייתה עומדת לאה בפרשת דרכים בתחנה המרכזית של אותה תקופה ושואלת את העגלונים על הכרכרות: אתם מכירים את הבנים של רבקה? אמרו לה: בטח, אלה אנשים מפורסמים מאוד. אלה נכדים של אברהם אבינו, אברהם אבינו היה אחד מהאנשים המפורסמים ביותר בעולם. מה טבעו של גדול? אמרו לה: עשיו? רשע, מלסטם את הבריות, אל תדברי עליו! זה עושה את כל העבירות! היא שמעה שזה החתן שלה, זה המזל שלה, "מה טבעו של קטן?" אמרו לה: "יעקב איש תם

יושב אוהלים צדיק." לא ייאמן! שמעה זאת לאה, ואומרת התורה 3 מילים, 3 תיבות: "ועיני לאה רכות." מה זה רכות? שבח הוא לה. "וירא השם כי שנואה היא". מה זה שנואה? שהיו שנואים מעשיו של עשיו בעיניה. זה היה שבח לה. אמרה: ריבונו של עולם, אני לא רוצה ליפול בחלקו של הרשע, אני רוצה ליפול בחלקו של הצדיק. אבל לאה, הרי המזל שלך בשמיים זה עשיו. חז"ל במסכת סוטה, בתחילת המסכת אומרים, ש- 40 יום לפני שנוצר הוולד, יוצאת בת קול ואומרת: בן פלוני לפלוני, בת פלוני לפלוני. זאת אומרת, עם מי הוא הולך להתחתן כבר 40 יום לפני שנוצר הוולד, כתוב כבר בשמיים, יש הכרזה. והנה, אחרי 25 שנים, "פגשתי מישהי," "הכרתי מישהי", אם זה על ידי

שידוך, או הכרות כזו, זה לא מהיום, זה מלפני 25 שנה ועוד 9 חודשים, ועוד 40 יום. שם כבר הוכרזה ההכרזה הזאת. 40 יום לפני יצירת הוולד, כך אומרים חז"ל בתלמוד הבבלי. והנה, שואלים שם 'התוספות' שאלה: מי נוצר כשיוצאת ההכרזה, הוא או היא? זאת אומרת, כשהיא נוצרת או הוא נוצר? אומרים 'התוספות': כשהוא נוצר, 40 יום לפני כבר יוצאת ההכרזה. יכול להיות שהיא צריכה להיוולד עוד 3, 4 שנים אבל כשהוא נוצר, אז יוצאת הבת קול. רגע, אבל המזל שלך, הוא עשיו. מה היא בוכה? מה יעזרו הדמעות? באים חז"ל ואומרים במסכת ברכות: כל השערים ננעלו, יש שערים בשמיים שלא ננעלים אף פעם. אתם יודעים אילו שערים הם? "שערי דמעה לא ננעלו." לא

ייאמן. זה מין סוד כזה, צופים יקרים. יש שערים בשמיים של דמעות, שברגע שפורצות דמעות, כמו שעכשיו אבא, הבן או הבת שלו בוכים, הוא לא יכול לעמוד בזה. למה? זה הילדים שלו, יש לו קשר מיוחד. כך אצל אבינו שבשמיים. אלה שערים מיוחדים שמעוררים את כל שערי הרחמים על האדם. שערי דמעה לא ננעלו. והיא בוכה, והיא בוכה בלי סוף. ומה היא אומרת? ריבונו של עולם, אני לא רוצה ליפול בחלקו של הרשע, בחלקו של הצדיק. והיא בוכה, עד כדי כך שאומרים חז"ל, יש לאדם ריסים בעיניים - נשרו לה הריסים מחמת ריבוי הדמעות שהיא בוכה, לאה אימנו. היא בוכה בלי סוף. מה קורה? הדמעות האלה עלו בשמיים ושינו את כל הטבעים, והיא מתחתנת ראשונה עם יעקב,

והיא זוכה - לאיזה שבטים! מביאה את ראובן - הבכורה, מביאה את לוי - הכהונה, מביאה את יהודה - המלכות! 6 שבטים. מתעברת בשבט שביעי, לאה. אבל היא עושה כזה דין לעצמה, תראו איזו צדיקה הייתה לאה, אמרה: אני הבאתי 6 שבטים, השפחה שלי, זלפה, הביאה שניים, השפחה של רחל אחותי, בלהה, הביאה שניים. זאת אומרת, אני שישה, שניים ושניים, זה עשרה. רק שנים עשר שבטים יוצאים מיעקב. היא הייתה נביאה, היא ידעה זאת. אם אני מביאה עוד אחד, כמה יישאר לאחותי רחל? אחד. אני לא מוכנה שאחותי יהיה לה בן אחד, ולשפחות שני בנים. אני לא מוכנה. אני לא רוצה שהיא תהיה פחותה מהשפחות. היא מתפללת לקב"ה: ריבונו של עולם, יהי רצון שזו תהיה בת,

מתהפך לה העובר, אומרים חכמים, ארבעים יום ראשונים, זה יכול להתהפך. ויוצאת לה בת, איך היא קוראת לבת שלה? דינה. למה דינה? שעשתה דין לעצמה. את הדין הזה, שאחותי לא תהיה פחותה מהשפחות. תראו כמה צדיקה. למרות שרצתה להעמיד שבטים בישראל, אבל עם כל זה, היא חסה על אחותה. לאחר מכן, רחל אימנו מביאה את יוסף: "יוסיף לי השם בן אחר ואת בנימין," בנימין, נולדה איתו תאומה. והנה, הדבר הזה מפליא ביותר. לאה אימנו בוכה, והכוח של הדמעות שלה מעורר שערי רחמים בשמיים. השערים הללו, צופים יקרים, זה לא דבר פשוט הדמעות. זה כוח אדיר. אומר דוד המלך במזמור תהילים ב- קמה: "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר "יקראוהו באמת". יש מעלה

גדולה מאוד בבית היהודי. ליל שבת, כל בית, כל משפחה שעושים קידוש בליל שבת - זה בלילה, לפני הסעודה. שולחן השבת, מפה פרוסה, שתי חלות, מפה על החלות זכר למן, שהיה יורד 40 שנה לעם ישראל במדבר. הייתה שכבת טל - זו המפה הלבנה, שתי מנות מן ביום שישי - זה שתי החלות, והייתה שכבת מן על המן - זו בעצם המפה העליונה, והשולחן הזה, זה ברכה לבית. האבא עושה קידוש ליל שבת, לאחר מכן, שהוא אומר: "שלום עליכם מלאכי השרת," הוא מנגן את זה. אחר כך, "אשת חיל מי ימצא... רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה." כך אמר שלמה המלך לאימו בת שבע. עושה את הקידוש: "יום השישי ויכולו השמים...", הילדים מסתכלים על אבא, אתם יודעים כמה

ערכים הם מקבלים כרגע? כמה כיבוד הורים הם מקבלים כרגע? עכשיו המעלה הזאת שאבא עושה את הקידוש, הוא מקבל כוח של ברכה, כך כתוב בספרים. טוב שהילדים יבקשו ברכה מהאבא ומהאימא באותה העת. אתם יודעים, הברכה של האבא והאימא, זה מכל הלב! זו הברכה שהכי שווה. כדאי לקחת אותה יותר מהכול! למה? זו ברכה אמיתית מכל הלב. כמו שאומר דוד המלך: "קרוב ה' "לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת." למה? כשזה מתבקש מעומק הלב - זה מתקבל בשמיים. לא לוותר על הברכה של האבא והאימא. גם אם לא סמוכים על שולחן הוריהם, יבקשו שיברכו אותם. יברכו אותם בערב שבת, יברכו אותם מכל הלב, לכל מה שרוצים. הברכה של האבא והאימא שווה מאוד בשמיים. "ישימך

אלוקים כאפרים וכמנשה," "יברכך ה' וישמרך, "יאר ה' פניו אליך ויחונך, יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום." זו הברכה לבן. לבת, מה אומרים? "ישימך אלוקים כשרה, רבקה, רחל, ולאה" ואז אומרים ברכת כוהנים, ומברכים אותם מכל הלב, שיהיו להם חיים טובים, שיהיו להם מידות טובות, שיהיו מוצלחים, מה שרוצים אומרים בשבילם. הברכה של אבא ואימא מאוד מתקבלת. זאת אומרת, כדאי לבקש מאוד את הברכה של אבא ואימא. וההורים מברכים את זה מכל הלב. אדם זר לא יכול לבקש את הברכה של אבא ואימא. זה אחרת לחלוטין. זה כדאי מאוד. אני רוצה לספר איזו סגולה נפלאה לעניין של תפילה בבוקר, שהדבר הזה מאוד מאוד מקובל ומתבקש. בבוקר יש מעלה שאומרים ברכות

השחר, גם איש, גם אישה, דבר נפלא ביותר. נוהג בעם ישראל שאומרים ברכות השחר. כך מוזכר גם בהלכה היהודית. בבוקר, אדם קם בבוקר, פוקח את העיניים, יש כאלה שנוהגים להגיד: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". נוטלים את הידיים, לאחר מכן אומרים ברכות השחר. אדם הלך לישון מותש, שם את ראשו על כר, קם בבוקר רענן, כוחות חדשים: "ברוך אתה ה' הנותן ליעף כוח," "פוקח עיוורים", "מתיר אסורים," "זוקף כפופים", הוא אומר ברכות. ברכות השחר, זה 20 ברכות נפלאות לאישה, 21 לאיש, ומאירות לאדם אור גדול מאוד על הבוקר. הוא פותח את היום שלו ב- 20 ברכות לקב"ה. אומר הזוהר: "כל המברך מתברך." יש לי אור גדול

מאוד על ידי כך. אחר ברכות השחר, כדאי לעצום את העיניים, צופים יקרים, לריכוז, ולהגיד 4 מילים: "בשם השם נעשה ונצליח." אם יש לך באופן כללי יום כללי שאין לך משהו מיוחד ביום, מה תכוון כשאתה אומר את ה- 4 מילים האלה בעצימת עיניים? תכוון להצלחת היום. "בשם השם נעשה ונצליח." אבל אם יש משהו להצליח בו ביום, איזו פגישת עבודה, לעבור טסט או תיאוריה, להצליח באיזה מבחן, לא משנה, משהו שאני רוצה - אני עוצם את העיניים, מכוון על אותו דבר, "בשם השם נעשה ונצליח," אחר ברכות השחר, זה אור גדול מאוד להצלחה. בעזרת השם. נאחל לכל הצופים בבית שיתמלאו משאלות ליבכם לטובה ותצליחו בכל אשר תעשו.