"הפציעה זו המתנה הכי גדולה שקיבלנו לזוגיות": זוגיות במבחן, הפעם עם נגה ונהוראי נמיר

נאורי נמיר אב לשני בנים מטפל ברוורסינג ומאמן אישי ועסקי נוגן אמיר בת 25 סטיילסטית רגשית ומורה לאומנות ומלאכה בואו נכיר אותם היא הייתה בתחילת ההריון הראשון שלה והייתה זקוקה לבעלה יותר מתמיד הייתה להם ציפיה משותפת לבנות את הקן המשפחתי שלהם. אבל אז השם תכנן עבורם מסלול אחר. ברגע אחד החיים השתנו. כשהוא נפצע קשה והעתיד שלהם רק התחילו לדמיין נקטע בבת אחת. איך מחזיקים אהבה כשבקושי מצליחים לשרוד את היום יום. שלום וברכה לנוגה ונאורי. מה שלומכם?

ברוך השם. טוב.

טוב שהגעתם לכאן.

מתרגשים קצת?

כן.

כן. מאוד מרגש זכות. ברוך השם. אז בואו תספרו לנו איך הכרתם. האמת שחברה שלי מהמדרשה ואחותו היו חברות ו אחותו התקשרה לחברה שלי במדרשה בשביל לשאול אותה תקשיבי אולי נאורייה מתאים ל לזאתי וזאתי מישהי בשם אחר וחברה שלי אומרת לה סבבה תספרי על אח שלך בואי נשמע ואז א ראיה ככה מספרת ומספרת ומספרת ואז החברה שלי אומרת וואלה עולה לי מישהי אחרת אה היא עמדה איתי שנה במדרשה נוגע ממרן וזה אמ א בואי נראה ואז ככה באמת א פשוט ככה הכירו בינינו ואני אחרי הרבה חששות אמרתי כן ובאמת ככה יצאנו אה רוצה להמשיך

למה אחרי הרבה חששות כי מה היה

א סתם כי

נפרדנו אחרי שבוע

לא כאילו החששות שהיה בהתחלה זה פשוט כי נראה לי זה פשוט כזה היה נראה לי טוב מדי ואז כזה זה הביל אותי כאילו גם הוא היה נראה לי כזה גדול גדול גדול ממני וכזה שעבר כבר יותר ממני. זה קצת כזה הפחיד אותי. אמ זה כאילו גם כזה לא מה שדמיינתי וגם זה היה נראה לי טוב מדי. לא יודעת כל כך להסביר אבל נראה לי פחות או יותר זה. אמ קיצר ואז יצאנו

נפרדנו אחרי שבוע ואז אה תמיד היא הייתה זכורה לי מכל הבנות שיצאתי בטוב כזה. טוב אני מקבלת א בחירתה ויצאתי לחבר שלי שהיא צאיתה

והם יצאו וזה לא הרך

יצאנו דיט אחד וזה היה לו שמחנו מזה

ואז א אחרי חצי שנה אמר לי תגיד למה נפרדתם בכלל מה הקטע תשמע זה לא שלי זה כאילו שאלה אני מכבד אותה אז אומר אני בוא אני אני אסדר כאילו שתחזרו אתה זורם אמרה לי כן ואז אה בחנוכה

בני ראשון וואי זה מטורף

ג

בני ראשון של חנוכה אני אני כאילו נפרעתי ממנו אחרי שבוע ולא חשבתי עליו כל החצי שנה הזאת ובני ראשון של חנוכה זאת אומרת הדליקוני ראשון בערב בבוקר התפללתי שחרית ופשוט אמרתי להשם זהו אני מתחתנת שנה הבאה אני אני מדליקה נרות עם בעלי בבית לא מעניין אותי אני שנה הבאה נשואה בחנוכה ותוך כדי שאני מתפללת פשוט עולה לי נאורה נורן אמיר נוראי אמיר תוך כדי התפילה

וואו

ואז אני אומרת כאילו וואי אבל כאילו הוא היה אחלה גבר וזה אבל הוא לא מה שדמיינתי וזה לא מה שחשבתי וזה אז אמרתי טוב אני לא עושה כלום אבל אם הציעים לי אותו שוב אני אצא איתו והציאו לי אותו כמה פעמים בחצי שנה הזאת ואמרתי כבר יצאנו זה לא מתאים באותו ערב אני מקבלת הודעה מהחבר הזה שהוא שהציעו לי כשהוא הציע לי ויצאנו פעם אחת

הוא אומר לי תקשיבי נוגע א נאורה בעניין כאילו להכיר אותך שוב את בעניין הייתי בשוק חצי שנה בן אדם אדם כאילו אותו יום שכאילו פתחתי פתח ווא

שנתתי פתח לך מחקש

ממש ל לקשר הזה

אז זה פשוט קרה כאילו השם ממש הביא את זה עד אליי והייתי כל כך בהלם מזה והייתי כזה צריכה לחשוב ובאמת אחרי זה יום יומיים כזה אמרתי יאללה ובאמת יצאנו ו תודה לשם זכינו להתחתן וואי ברוך השם

כן אז ברוך השם התחתנתם ומה קורה אחרי ארבע ארבע חודשים הנישואים.

בארבעה חודשים האלה התגלה בינינו המון א אתגרים וקשעים ואני לקחתי את זה מאוד מאוד קשה והייתי ממש בלא בטוב.

מה למשל כמו איזה אתגרים או איזשהו קושי מסוים שבלט שם?

פשוט התחתנו וזה התחיל להציף אצלי כל מיני דברים שקרו לי בעבר. נפגעת ימינית וזה בעצם הציף לי את הפגיעה אבל מה שלמה עכשיו שאלתי אותו בגלל שכאילו זה יותר קשור להריון

עלו המון דברים סביב הפגיעה והתחיל שמה איזשהו התפרצות א של פוסט טראומה שהתחילה מהרגע הזה ובהריון זה רק התעצם והתעצם ואני נשוי כמה חודשים טריים ואני לא יודע מה אני עושה עם החיים שלי כאילו בעצם היינו נשואים ארבעה חודשים ואני כבר בהריון בחודש שלישי כאילו זה היה מאוד מהר הכל אז מיץ

אז כאילו זה היה כזה דבר

הכל היה מהיר והיה מלחיץ

טיפלת בזה לפני שהתחתנת

כן כן זה משהו שהיה מטופל אבל פשוט מערכת אינטימית וזוגית זה ישר משהו שהוא הוא מציף במיוחד הריון

שקרה מאוד מהר אז א

ואחרי ארבעה חודשים אני הולכת לטיול עם הפנימיה שעבדתי בה פנימיה לנו הרבה סיכון

סליחה שאני מזכה אתכם במה זה התבטא בדיוק בריבים בריחוק ב איך זה התבטא בעצם מהצפות האלה א

לפני הטיול שאנחנו עוד מעט נגיע אליו

אה אני חושבת שזה היה פשוט א המון המון דברים חדשים ברגע אחד המון כאילו את צורך לתקשר את צורך להסביר מה מה קורה לך את צורך כאילו שאת בעצמך כאילו א לו בהכרח מבינה. א אני חושבת בעיקר כזה המון המון ניתוקים וצורך לגשר וצורך לתקשר שזה לא כל כך קורה וזה וזה נוצר איזשהו פער שמצריך המון תקשורת יזומה וכזה מה קורה ו

התחלת לספר בדיוק על הטיול

אה למה חשוב להגיד את זה כי בתפיסתי דברים קורים ש אתה דברים דברים מורכבים מגיעים ביחד

שכאילו שנפתח פתח אז האתגרים מגיעים ב הלכנו לטיול עם הפנימיה שעבדתי בה אה במעלה אפרים פנימיה לנו הרבה בסיכון ונסענו לנחל ג'ילבון בצפון ואני כזה זה עם עצמי, המחשבות, לא כזה בטוב, לא כזה יודע מה, איפה אני ומה מומי. אה, ואני מגיע ראשון לנחל. הייתי שמה חודשיים לפני, היה לי תחושה שאני מכיר את המקום הזה א בעל פה ואני נותן קפיצת ראש. אה,

כמה מטרים זה היה? זה משהו כמו שתי מטר ואני מוצא את עצמי בתוך המים, לא מצליח להזיז לא ידיים, לא רגליים ואני קצר בראש אני שאני לא יודע איך הגעתי לסיטואציה הזאת. ונכנסתי לענייני הנשימה עוד לפני זה ואמרתי לעצמי אם אתה רוצה לצאת מפה בחיים אה הדבר היחיד שאתה צריך לעשות זה להרגיע את עצמך כי האוטומט הוא זה להילחץ ומה עושים ואיך עושים אה לאט לאט הרגליים חזרו לעבוד ואני יוצא מהמים א שתי אנשי צוות כבר קופצים לתוך המים מים כי הם רואים בועות של דם עולים למעלה והם שולפים אותי החוצה. כעבור שעה וחצי מגיע מסוק של 669 ומחלצים אותי לבית חולים. א מורידים אותי ברמבם, עושים סדרה של בדיקות ואני מבין ש לא רק שיש לי איזה פגיעה בקרקפת שיורד מעלי דם זה אלא התרסקו לי שתי חוליות בצבוא

והשיקום הוא לא תפרים והולכים הביתה אלא זה משהו הרבה יותר רציני. ממתי את קיבלת את הידיעה על מה שקורה? אה אזזה היה היום לימודים בזום רגיל א ופשוט אני זוכרת שקיבלתי טלפון מחמי אני נראה סודיין אמיר למה שהוא התקשר אליי טוב לא חשדתי עניתי לו והוא פשוט אמר לי כאילו מי שמכיר את סודין אמיר יודע שהוא הוא כאילו רופא והוא פרופסור לא זה אבל בקטע הוא כאילו הוא מאוד מקליל אירועים א רפואיים וכזה אז הוא כאילו אמר לי כזה ב אני מבחינתי זה היה כאילו כאילו זה לא חשבתי שהוא עובד עליי אבל כאילו הכי באווירה של צחוקים כזה וזה אה נוגה את יודעת איפה בעלך אני כזה כן בטיול עם ה עם הפנימיה שלו בספר אמר אה כי הוא קפץ והוא

נפצע בראש והגיע מסוק ופינה אותו וזה ואני כאילו מה לא הבנתי מה אתה אומר לי עכשיו את זה ואני כאילו הוא כל כך הקליל את זה שפשוט לא נלחצתי אני כזה בסדר קפץ כנראה יש לו איזה חטח אוקיי לקחו אותו לבית חולים תפר כאילו האמת היא שגם זה מה שהוא חשב שזה פשוט אה א א שכאילו נפתח לו הראש ופינו אותו במסוק פשוט כי זה תנאים שאין איך להביא אמבולנס או משהו זה תנאי שטח

אז הוא אמר המסוק זה לא אומר שזה כזה מקרה גרוע ובאמת הוא הגיע לבית חולים ותפרו אותו ובעצם במקביל אני כזה לא יודעת מה לעשות כאילו אני נמצאת בכוכב יעקב אצל ההורים שלי שזה בבנימין ואני צריכה להגיע לרמב"ם הוא נמצא בחיפה אני בתחיית הריון כאילו אני לא אנהג עכשיו את כל הנסיעה הזאת לא ידעתי מה לעשות אמא שלי אמרה לי בואי אני אשיע אותך וזה התלהבנו בסוף פקחתי מונית פשוט הגעתי ל מאיפה הגעתי לשער שומרון איזה שר פשוט א חמותי מתקשרת אליי אומרת לי נוגה אנחנו פה באזור אריאל תצטרפי אלינו בואי נסע ביחד אל תסי לבד את כה הנסיעה אז באמת הצטרפתי אליהם הם אספו אותי וכ הנסיעה ככה אמרנו תהילים וזה וסודי תוך כדי בקשר עם

רופאים והוא פשוט מתחיל להבין את המצב ואנחנו רואות איך הוא מגיב ואנחנו פשוט נשברות מאחורה כי הוא באמת לא נלחץ מדברים ופתאום הוא נלחץ פתאום הוא כזה כזה השם ישמור אוי ואיוי ווא אומרים לו ה הוא רסק שתי חוליות והורקים שלו נפגעו כאילו התחילנו לגלות כזה מלא מלא דברים והבנו שזה סיפור כאילו רציני וש בוא נראה כאילו לאיפה אנחנו הולכים ופשוט ככה הגענו לבית חולים ולקחת מנגם עד שנתנו לנו לראות אותו וכזה חיינו בחוץ והיינו מאוד מאוד מתוחים א עד שסוף סוף נתנו לנו לראות אותו ומה המשפט שאמרת כשספר לא איזה משפט אמרת שזה לא באתה הכרה כאילו קלטת שהם מטפלים בך

איך שהוציאו אותי מהמים ממש רציתי לאבד את ההכרה ופשוט אנשים ישבו לי על הראש שאני לא אבד את ההכרה

ואיך שהגענו למסוק אני מאבד את ההכרה ואני מתעורר בין ה אה מסוק לאמבולנס ואני מקיטן שמה א ומי שאמר עוד פעם מאבד את ההכרה ונכנס לרצף של צילומים של בדיקות של לא יודע מה אה ואז מה היה משפט

לא שאמרת אבא שלי זה

אה בנחל כמו שאנוגה אמרה אבא שלי הבן אדם הכי מקליל בארץ אירועים אמרתי א אבא שלי יהרוג אותי אה סליחה אבא שלי קרא מצחוק ואשתי תהרוג אותי בפועל זה היה הפוך נוגה נקרא מצחוק אבא שלי רצה להרוג אותי

כן

א אנחנו עוברים מרמבם לאיחילוב כי

רגע איך היה לך לראות אותו אחרי כל התיורים מה דמין שאת הולכת לראות ומה ראית בפועל אז הגעתי וקודם כל באמת ראיתי שהוא בהכרה וזה הוא ממש חיקה כבר שאני אבוא וזה שהוא יראה אותי ושנדבר וזה הייתי כאילו בהלם אמ אבל אבל ראיתי שהוא הוא כאילו בסדר היה לו כזה תחבושת על הראש והיה לו שצוא כזה והוא היה נראה מאוד מאוד קאוב אבל אמרתי אוקיי זה נאורי בסדר זה לא ש זה לא שכאילו זה היה נראה כזה זה היה זה לא היה נעים למראה אבל זה גם היה נאורי אז באמת הגעתי ודיברנו ואפילו קצת צחקנו כזה והוא אמר לי שהוא כזה חיקה שאני אבוא אמ א ואני פשוט זוכרת שזה נקודה ממש משמעותית באמת מהסיפור שחמותי ואני ממש כזה בחינו לפני שנכנסנו

לחדר ובאמת כשנכנסנו לנאוריי פשוט הסתכלנו אחת על השנייה ואמרנו אנחנו פשוט אנחנו לא פה אנחנו כבר במסיבת הודיה אנחנו מגיעות אנחנו מצלמות אנחנו אנחנו רואות את העתיד כאילו אנחנו לא רוצות ל נכון נפל עלינו עכשיו משהו אבל אנחנו באווירה תורה ובאמת ככה נכנסנו אליו באנרגיה מאוד מאוד חיובית מאוד מתלהבת כאילו צילמנו אותו ונאורה ואנחנו פה ואנחנו רק חושבות על מסיבת הודיה שלך ואתה תצא מזה וזה לי ולחמותי זה נתן מאוד מאוד כוחות ונראה לי שגם לנאוריי איך יזק אותך

ס

ומה קרה באמת במעבר מאיכילוב ל

סליחה מרמבם לאיחילוב

עברנו מרמבם לאייחוב אחרי שדיברנו עם הרב פירר ואמר לנו תקשיבו יש א שתי רופאים שמתעסקים בתחום הזה זה שהם א בטופ בארץ

ובסוף הלכנו ליחוב כל הלילה עוד פעם בדיקות אה ביום שישי בשעה 10 בבוקר יומיים אחרי מגיעים א חמישה שישה רופאים ואומרים לי תקשיב יש לך פגיעה רב מערכתית יש לך פגיעה רצינית בקרקפת יש לך סדק ב א בלסת רסקת שתי חוליות בצו ויש לך חסימה רצינית בעורקים מה שמסכן את האפשרות לעשות לך ניתוח שלמפריע זה גם מה שהטיל אותי א וצריך לשים לך מתקן חיצוני שנקרא אלו זה גופית פלסטיק שיוצא ממנה ארבע ברזלים שמוברגים עם ברגים לראש. ממש רואים את הצדקות עד עכשיו שהם ממש מוברגים כמו בורק. מחזיקים את הראש בלחץ ככה שאתה לא יכול להזיז את הראש לא למעלה, לא למטה, לא ימינה, לא שמאלה, כלום.

צרחק על זה ש גרמניה נצית המציאה את המתקן הזה סתם רוב שהוא כאילו

ברוב שזה כואב וזה חיצוני.

וואו.

וזה נורא. אז ככה מעבירים אותי משמה לטיפול נמרץ בשירי שבת מרדימים אותי ואני מתעורר בשבת בצהריים בתוך המתקן ואני מבין שככה הולך להיות חיי לתקופה הקרובה

כמה זמן זה התקופה הקרובה

הביקורת הראשונה הייתה אחרי שלושה חודשים זאת אומרת היינו 14 יום בית חולים רק לבדות שהכל תקין ואחרי ארבעה חודשים אנחנו עוברים לגור בחדר בבית של ההורים שלי בשביל שאבא אחרי 14 יום אנחנו עוברים לגור אצל ההורים שלו היינו שבעים בבית חולים ואז עברנו

כן עוברים לגור

אגב ההריון בינתיים התקדם

כן כבר מתחילים לספר למשפחה כאילו אנשים החיות שלו משפחה מגיעים לבקר ואני כזה תקשיבו אני ביר ריון אפילו לא ידעו כאילו זה היה

איך איך אמא שלי גילתה את זה שהיא לא יכלה להיכנס לחדרי צילום

לא אמא שלך ידעה את זה כבר אבל א הגיע איזה בדודה ולא יכולתי להיכנס איתו לחדר צילום אז אמרתי תקשיב אני בהריון אני אני

ככה

כאילו הכל קרה כזה כן

ואיך את קיבלת את זה לראות ככה את בעלך עובר את כל ה טיפולים האלה מסד הזה שחיברו אותו לכל הטיפולים נמרץ ל מחובר למכשירים, למכונות, לילדים

א כשחיברו אותו ל באמת ל להלו הזה שזה היה הוא באמת הרגיש בתוך כלוב, זה היה ממש כמו כלוב, הוא היה קלו א כדי שהוא לא יהיה בתזוזה. אמ שמדהים אותי, אני גם כל פעם שאני חושבת על זה, זה פשוט מדהים אותי שזה פשוט זה הזוי כמה כאילו אני אומרת וואי איזה הזויה, שזה פשוט לא הפריע לי. כאילו אני זוכרת שפעם כאילו בהתחלה זה היה כן צריך כזה להתרגל וזה כאב לי לראות אותו אבל זה לא הפריע לי בר כאילו לא ראיתי את זה ראיתי אותו ראיתי את העיניים שלו ראיתי את הפנים שלו ראיתי אותו זה לא הפריע לי לשום דבר כאילו ואפילו פעם כזה כשהוא היה כבר נראה לי איזה שלושה חודשים פלוס עם המתקן אז היינו אמיצים ונועזים ועלינו על האוטו כאב

לו נסיעות ממש לא היה אפשר לנסוע איתו כל נסיעה הייתה לו ממש סיוטית כי התזוזות של האוטו והכבישים וזה הכל מזיז את הברגים. עם כל תנועה הכי קטנה כן

וואי

כן זה זה היה ממש מתקן קשוח

אז היינו ככה באיזה רוח טובה וזה אמרנו יאללה נצא לקצפת לבית שמש ההורים שלו גרים ביד בנימין נסעת עליתי על האוטו נסענו וזה שרדנו את הנשא היה בסדר ושתביני שאנחנו הולכים ברחוב זוג נכנסים לקצפת מזמינים לידה כאילו זה נראה זוג הזה אי אפשר להתעלם ממה שרואים פה וזה לא הזיז לי זה פשוט פשוט לא הפריע לי וזה פשוט אני כל פעם מזכירה זה ואני פשוט נדהמת שזה היה מבחינתי כאילו זה הגבר שלי זה האיש שלי בסדר יש לו איזה זה אבל אני חושבת שזה מתנה שהרגשתי את זה כאילו זה לא משהו שהיה קשיים ברור היה המוני קשיים ומחסומים וזה אבל אה זה פשוט מקרה קטן שבאמת מסביר את ה את החוויה הכללית אז יצאתם מבית רפואה וחזרתם הביתה 14 יום

הייתם שם עד שעברתם להורים אבל ב-14 יום האלה לא הרגשת שת שבתור אישה שרעיון ראשון נכנסת אליו ובד יש למקומות האלה של הורמונים ושרוצה קצת סומי וכולי ושיו קצת מסביבך ופתאום את היית כל הזמן צריכה לטפל בבעלך כי עכשיו כבר לא בבית רפואה אין רופאים אין אחיות אין א מישהו להטריח אותו שהוא יעשה את זה ואת רק מגיעה לבקר או להיות איתו אפילו יום שלם אבל את לא מטפלת בו באמת רפואית ומתאום פה את צריכה לטפל בו כל היום אז איפה זה תפס אותך

אמ בבית חולים א אני חושבת שהיינו מאוד עטופים גם הוא וגם אני עם המשפחה, עם המשפחות גם שלו, גם שלי כאילו ממש עטפו אותנו מאוד לי באופן אישי כל הזמן דאגו כאילו חמותי כל פעם שהייתה עושה ארוחת בוקר הייתה דואגת גם לי לאכול טוב לאכול בריא הייתה חותכת לי רק פירות כאילו כל הזמן היא מאוד אה היה לה חשוב כזה בתוך הבית חולים כזה בואי תשבי אל תעמדי כאילו תנוכי כל הזמן כזה להתייחס באמת אה להריון. א אחרי שעברנו לבית שלו, לבית של ההורים שלו, טוב, שמה באמת התחיל יותר ה שמה התחיל יותר האתגר. בבית חולים היינו מאוד מוקפים כל הזמן.

אני ממש זוכרת שכזה לקחת אותי בבית חולים ביום האחרון, אמרת לי, נוגה, תקשיבי, אמ אין אין ברירה. כאילו אבא שלו רופא, נעבור לגור אצל ההורים שלי, אין ברירה. אנחנו לא יכולים להסתדר לבד, אנחנו לא זה ובאמת ככה היה. אמא שלו דאגה שיהיה לנו חדר בקומה למעלה, חדר כמו יחידה כזה א עם שירותים מחובר וזה קצת לייצר לזוג נורמלי אפרט.

כן. בכל זאת א זוג נשוי כולה ארבעה חודשים. א אז אז ככה היה נראה המציאות שלנו במשך חצי שנה. מה קורה שם בחצי שנה הזאת? שוב להגיד שבן אדם שכואב לו פיזית ונפשית אני לא יודע אני אדבר על עצמי אתה הופך להיות חיה ממש ש שלא קיבלת את המשקחרי כאבים בזמן כל האנשים שהכי קרובים אליך אתה פשוט הופך להיות חיה אני התקפי זעם ממש דברים נוראים זורק דברים כאילו אתה אתה הופך להיות משהו שאתה

אתה לא מכיר את עצמך,

שאתה לא מכיר את עצמך ואתה ממש כאילו נגעל מעצמך. לפעמים הרגע אחרי שאתה לקחת את המשכח כאבים ואתה אומר היה לי ממש א ייסורי מצפון גם סביב הדבר הזה. חושב שהאתגרים הרציניים היו בלילות. הלילות היו אתגרים ממש מטורפים כי אני הייתי קם מכאבים והיינו נרדמים ואז היא הייתה מתעוררת מהחרדות

מהחרדות שלו

מהחרדות שלי

מהחרדות שלו מהחרדות שליחרדות שלה

היה לו התקפי חרדה כאלה וזה היה מאוד מביל אותי מאוד

מה זה התקפי חרדה כמו מה אתם יכול להסביר לנו מה

אתה יכול לקום באמצע הלילה להתחיל לצעוק להשתולל אתה יכול פשוט לקום ולהתחיל לבכות באמצע הלילה.

זה גם ממש א תגובה פיזית. זה ממש זה רעידות, זהות כאלה. זה אני אף פעם לא ראיתי בן אדם בהתקף חרדה לפני זה ואותי באופן אישי זה היה לי מאוד קשה. כאילו הלילות ושהייתי רואה אותו פתאום התעורר בהתקף חרדה. זה זה היה מאוד מאוד קשה. זה משהו שככה רק שיצאתם מבית רפואה שגם בבית רפואה זה קרה פשוט לא עם אנשים שארו את זה. משפחה

לא זה התחיל אחרי זה

אחרי

כן

כי מה קרה שחזרתם הביתה וזה התחיל ולדעתכם לא קרה בבית רפואה

שזה היה איזשהו נקודת סיום שאתה אומר בסדר אתה מסיים שלושה חודשים ו זה בסדר ואנחנו הולכים ביקורת ראשונה אחרי ששלושה חודשים הכל בסדר יחסית הפרופסור מסתכל על הצילומים אומר שום דבר לא השתנה תעבור עוד שלושה חודשים

וואו גזר עליך כל

ואז אני יצאתי ואמרתי וואו זה מה זה יותר גרוע משופט בבית משפט כאילו גוזר עליך עוד שלושה חודשי מעשר שמה אמון ב בזה שזה מוגבל בזמן כלשהו ממש מתחיל להסדק כי זה סבל נוראי מטורף ואתה תמיד יש לך עוד איפשהו היה לי עוד אישהו מקום להחזיק שעוד שלושה חודשים זה נגמר שלושה חדשים זה את יודעת שלושה חודשים זה כזה מגביל להריון כזה הכל אה ואמרנו בסדר נגיע לזה נחזור לחיים שלנו ועובר שלושה חודשים ואני מבין שזה לא נגמר ואז שמה מתחיל כל העניין הנפשי תופס שמה נפח מאוד רציני א כי אין לך כבר אמון בכלום אתה סובל בלי סוף אז בוא נחזור שנייה ללילות. דיברתם על זה שפתאום

אתה מתעורר מהתקפי חרדה

ואת גם מתעוררת מהתקפי חרדה שלו וגם שלך או ממנו?

אז באמת לי גם היה את ההתמודדויות שלי. באמת אני חושבת שזה הקושי המרכזי כאילו שאני חוזרת על התקופה של הפציעה אני באמת חוזרת לקושי הזה שהוא פצוע סובל מכאבים ומתמודד את ההתמודדויות שלו ואני מתמודדת את ההתמודדויות שלי האישיות אם זה ההריון שמתקדם הפוסט טראומה שכאילו כל הזמן באוויר ובאמת גם החרדות שלי הזכרונות שלי ובעצם שאני מה שאני הכי צריכה זה את האיש שלי והבטריה שלו תאונה 20% כאילו מה שהיה לו לתת לי הוא נתן לי אבל הכוחות שלו היו מאוד מאוד מאוד דלים כאילו היה המון רגעים שהייתי מאוד מאוד צריכה אותו אני לא בבית שלי אני לא באזור הנוחות שלי אני זוכרת את ההתחלה שעברנו שם שבאנו לשם אחרי הבית חולים כל כך

התביישתי לרדת למטבח כאילו את בהריון את צריכה לאכול טוב ובאמת הם היו מהממים כאילו חמותי הכי נתנה לנו את הספייס והיא הייתה יוצאת מלא ונותנת לנו את הבית כאילו שנרגיש הכי הכי נורמלי שיש. וגם היו מגיעים המון לבקר. אז אבל היה המון רגעים כאילו ממש אה ממש בודדים שהייתי צריכה משהו ו ולא היה לי את הפרטנר ש להגיד לו וואי נאורי לך תביא לי משהו לאכול לך תביא לי איזה פרימיום קר כאילו לא ועוד לא הייתי בעמדה שהרגשתי באמת בנוח ואני אני ממש זוכות את זה אני פשוט זוכרת שפעם פשוט הייתי גם סטודנטית כל זה ואני סטודנטית כן

אני סטודנטית ארבע ימים בשבוע אני לומדת חינוך ואומנות לימודים אינטנסיביים המון מטלות שזה גם מה שקצתש אמר לי השגרה שפויה היה לי קצת במה לאחז הייתי קם בבוקר יוצאת ללימודים זה נילנו שגרה בסוף אמ גם כל יום שני הייתי נוסעת לישון אצל ההורים שלי כדי טיפה להתפנק טיפה להשתחרר היינו כאילו הוא היה נשאר אצל ההורים שלו אני הייתי נוסעת קצת להרגיש בהריון קצת שידאגו לי קצת שיפנקו אותי כזה קצת א להשתחרר הוא מספר שזה היה א הייתי נוסעת בשני בבוקר על לימודים נוסעת לישון אצל ההורים שלי קם בבוקר נוסעת ללימודים וחוזרת אליו בשלישי באיזה 7 בערב חמותי מספרת שזה היה לו מאוד קשה

אני אגיד שהמתנה שלי זה היה ההתמודדות ההתמודדות של נוגה ממש הרגשתי שעם כל הכאב עם כל הקושי שלי הפיזי והנפשי יש לי עוד משהו לתת לאישה שלי זה נתן לי המון כוח אם לפני

שצריכים אותך

כן שאני שיש לי עוד למי לתת ויש לי עוד מה לצאת ממה שיש וכמו שסיפרתי אני הייתי מתעורר התקפי חרדה ואז היא הייתה מתעוררת והייתי קם מהצד שלה נותן ולא רק מהצד שהמקבל וזה היה בעיניינקודות אור שלי ביום יום

גם באמת זה כל המהות של הגבר כאילו זה באמת היה ה ה הכוח הגברי כאילו שבאמת השאיר איזה מקום שפוי בתוך כל התקופה הזאת

וכל הבדיקות וכל ההתקדמות של העריון הכל את עוברת לבד שאת משתפת אותה תוך כדי כו איך זה היה בעצם הז אז באמת א הייתי לא הייתי רוצה ללכת לבד אז הייתי כל פעם מחפשת מישהי שתבוא איתי פעם אחת זה היה בדודה שלו פעם אחת זה היה אחות אותי אה לא רציתי ללכת לבד ואני זוכרת שהלכתי באמת ככה לזכירת מערכות הראשונה ו נכנסתי אליה ובאמת ככה הראתה לי את ה ש מתחילים ככה לראות והדבר הראשון שראו זה היה את ה את העמוד שדרה ואז היא אמרה לי וואי תראי איזה יופי איזה עמוד שדרה יש לו וזה ואמרת לי תקשיבי בעלי כאילו נפצע עכשיו בעמוד שדרה

סתם זה היה כזה הכל מתחבר וזה ואמרתי וואי תודה לשם שהעמוד שדרה שלה הוא בר שלם ו בסך הכל גרנו אצל ההורים שלו חצי שנה שזה המון יצאנו משם כשהני כבר בסוף חודש מיני אמ כן משמה עברנו לגור מעל ההורים שלי הדירה שלהם הייתה פנויה וככה כדי גם שהוא יוכל לשכם את עצמו מבחינת פיזיותרפיה וכזה ושלי את כל התמיכה והעזרה עם התינוק אז באמת עברנו לגור מעל ההורים שלי בכוכב יעקב וזהו חודש אחרי זה ילדתי רגע, מבחינה כרונולוגית אה אחרי חצי שנה אנחנו בביקורת, אחרי שהיה עוד סיוכים בדרך לא נעלה בפרטים אבל אה אמרו לי שהמצב לא השתפר ואני צריך ללכת לניתוח כאילו אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה אני מהמצב הנפשי שלי הייתי בטוח ש

ב-200% הייתי בטוח שאני אני לא הולך להתעורר מהניתוח הזה וזהו אני צריך להיפרד מכל מה שנשאר ממש מצב נפשי נוראי אבא שלי שמע את זה והוא אמר משהו פה מוזר לי צריך לשמוע עוד הצעה מעוד א רופא אחר והלכנו לפרופסור אחר בשיבה שאמר תקשיבו באמת המצב לא השתנה אבל אחרי אחרי חצי שנה אה בשביל שהעצמות יחזרו להתחות

צריך להתחיל אה להיות תנועה ואי אפשר שזה מקובע ככה כי זה לא מאפשר לעצמות להתחות מה שאומר שתבואו אליי מחר אני אוריד לכם את המתקן והכל בסדר

בן רגע זה היה הזוי

וואו

ואני מצב נפשי שאשתי לא היה בשמיים מבן אדם שבטוח שבו מחר הכל בסדר כאילו המצב א טוב אז א רק מלחיץ אותי יותר ויותר מאשר אה מרגיע אה ואנחנו הולכים יום אחרי וכולם בשמחה וששון א ומורידים לי את המתקן ואני בטוח שכולם אה א מזויים שהם עושים את זה ואני בטוח שמישהו נותן לי איזה צ'פחה בגב או מישהו לא יודע מה אני עושה איזה תנועה לא נכונה ואני הופך א להיות נכה כי זה היה החששכף שמה כל הזמן

שכל תנועה כאילו יכולה לגרום חס וחלילה לניחוט

לקרוא את חוט השדרה שהוא היה ממש פתוח לגמרי הבתחתי לעצמי לא לפעמול רק מהבטן. עכשיו בתוך הראש שלי יש קצת סדר לא לבד. אני אף פעם לא לבד. בערבים בבקרים התפילות הלימודים עוזרים לי להחלים להרגיש את החיים כי אני לא לבד. אף פעם לא לבד. איך התאוששת והגעת למצב שלך היום שאתה אחרי שלושה חודשים נלחמת בעזה? זה אתה מתאר פה מצבים ממש מצבי קיצון כאילו מלחימה ממקום שלא יכלת לזוז ומחובר אליך איזה מכשיר שכל תנועה דקה כואבת ומצד שני לחיינו באז אז אה וואו איך זה קרה

א' הבנתי יש פה אדם קיצוני אה

ילדים א רגשים

יותר מזה אני חדדת את השאלה עכשיו אתה מטפל נכון

כן

מטפל ב באיך קוראים טיפול בנשימות

בכלל אתה הפכת למטפל ממצב רגשי כל כך אה קיצון מקום שכל דבר פחדת שזהו אני הופך להיות נכה עכשיו וחוסר אמונה בעתיד ובתקווה בכלל למקום של לעזור לאנשים אחרים

כולנו נכים קצת

אין בן אדם שיושב פה או רואה את זה ולא אומר כואב לי הרגל, כואב לי האוזן, מי כואב יותר, מי כואב פחות. יש שלב שאני החלטתי שאני מנהל את הפציעה שלי והיא לא מנהלת אותי. אותו דבר בלחימה אמרתי אני אני מרגיש שאני מספיק א בריא בגוף ובנפש בשביל ללכת ולהילחם. אז פשוט אמרתי טוב אני שם את כל הדברים בצד ואני הולך להילחם וזה נותן המון המון משמעות ואם נלך לתחום של הטיפול אני חושב שאין חכם כבעל ניסיון אה עצם זה שאתה יכול להתחבר ולו במקצת בבן אדם שהוא בדיכאון או בן אדם שחווה עכשיו התקפי חרדה כל לילה או פוסט טראומה שגם דרכה עברתי אחרי איזה שנה וחצי אחרי שסיימתי עם הפציעה הייתי מתעורר כל לילה הייתי היו לי סיוטים

היה לי את כל המנגנונים התנתקתי מכל החברים לא היה לי כוח לשמוע מאף אחד לא הייתי רוצה לפגוש בני משפחה ממש השתבללתי בתוך זה ובתוך זה מתבסף גם האורות אה וגם בתור זה עברתי וחשוב להגיד הלכתי וטיפלתי בעצמי השקעתי בעצמי היה לי שנה ומשהו אולי כמעט שנתיים שהשקעתי מעצמי בגוף ובנפש הייתי הולך שלוש פעמים לפזיותרפיה פעמיים בשבוע לטיפול נפשי וממש לעבור דרך הכאב ולפגוש את האור שבחיים. יכול להגיד יותר מזה ש אה בסוף אני תופס את החיים שכל אחד הגיע לפה עם שיעורים שהוא צריך לעבור בעולם הזה. כל אחד יש את האתגרים שהוא צריך לעבור בהם ואת הקשיים. כל אחד בעניינו שלו. ועד שאני לא לומד את השיעור אני צריך לעשות מועד ב'

ומועד ג' לאותו מבחן. לא בא לי לעשות את אותו מבחן, בא לי ללמוד את השיעורים. ואני באמת גם עובד היום סביב הדבר הזה להעיר לעצמי, להעיר לעזור לאנשים אחרים לראות את השיעורים שיש להם. פשוט להשלים עם הדבר הזה. זה גם חלק מההליכה לנחימה. זה שאני משלים עם זה שמושלם אני לא אהיה

אבל אני מושלם בגוף עד כמה שאפשר ובנפש עד כמה שאפשר וזה

ומה הלידה עשתה לזוגיות שלכם

וואו זה באמת היה א זה היה היד הנחסף הכל היה כשתבוא עלידה הכל יהיה בסדר אתה תהיה אבא בריא ויהיה לך תינוק והכל זה היה כל הזמן זמן להגיע לשם. זה היה היעד ובאמת זה הגיע והיה לידה מדהימה ו נאורי מאוד היה שם מאוד תמך מאוד מאוד מאוד א גם מבחינה פיזית גם מבחינה נפשית כאילו מאוד היה כמו גבר נורמלי כאילו שבשבילי זה היה מאוד משמעותי כאילו לא הרגשתי שבעלי פצוע למרות שהוא עדיין היה עם הסד צ אחרי ההתאוששות כאילו שהורידו לו את המתקן ו אה א ובאמת הגיע תינוק ו הקושי שאני כמה בלילות להנהק ו צריכה לדפל בתינוק ואני רואה שנאורי כאילו נדודי שינה מתמודד עם אה עם סיוטים עם דברים שלא כאילו זה היה חיינו כמו בעולמות

נפרדים אני מגדלת תינוק והוא בכלל הוא עדיין משתקע מהפציעה הוא עדיין מתמודד שם זה היה תקופה מאוד קשה כי לא לא היינו על אותו הגל בכלל. גם היה לו קשה כאילו תת להרים את התינוק ל מה קשור להיות אבא עכשיו ולי זה היה כל כך ברור כאילו חיכיתי לזה כל כך אני מאוד הייתי שם והוא לא וזה היה זה היה אתגר מאוד מאוד אה

לי זה היה נוראי הלידה אה הרגשתי ש יורד עליי עוד אחריות ש אין לי כוח אליה. כאילו אני לא בנו לדבר הזה וכאילו אני לא מצליח לטפל בעצמי. אני עכשיו כאילו צריך איזשהו מחויבות לילד ו זה התערבב לי ביחד התסביך של ההורות והתסביך של ה של הפציעה בתוך זה. אה ובאמת היה לי תקופה נוראית. כן, הייתי ממש מנותק. א הייתי הולך לישון ב4 בבוקר, תורר בשהריים, כל הם הם משקחי כאבים, אני לא יודע אם זה היה משקחי כאבים של גוף או נפש. א וכמו שאמרתי הייתי הלכתי לטיפולים פיזיים ונפשיים. ובמקביל יש איזה צללית של של הם והתינוק שנמצאים איפשהו שמה שלפעמים הם נפגשו

ואני רוצה להגיד שאחד הדברים המדהימים זה שכאילו אני הרגשתי שהיא אומרת לי תשמע תעבור את התהליכים שלך אני פה אני מחכה וואו

האם שם במקום הזה?

זה יהיה.

היה קשה מאוד, אבל א הבנתי ש ששמה היה האתגר האמיתי. כאילו א זה היה תקופה קשה מאוד. שמה היה האתגר האמיתי כי שמה זה היה כבר א ביום שעברנו לגורמה להורים שלי אז זה היה סוג של להתחיל שוב פעם מחדש אבל לא באמת כי היינו מעל ההורים שלי כשעברנו ליישוב הדעת ליישוב שאנחנו גרים בו כיום אני ממש זוכרת שהכנסנו לישון ואמרנו אין פה לא את אבא ואמא שלי לא את אבא ואמא שלך זהו כאילו עכשיו באמת התחלנו את ה תקן הזוגי שלנו המשפחתי שלנו כי

כמה שנים כל כך כל כך מהר שני ניסים

זה היה א היינו נשואים אפילו לא שנתיים לא היינו נשואים שנתיים היינו נישואים שנתיים

אז שמה התחלנו שאנחנו באמת הרגש אנחנו באמת מתחילים את ה את התהליך הזוגי

התקופה שם בחודשים הראשונים של אחרי הלידה היה באמת היה קשה אבל א אני חושבת שהשתדלתי להיות באמת לשמוח במקום שלי היה לי את התמיכה היה לי המון עזרה בסוף כאילו הייתי עטופה אז הוא כאילו באמת להתקדם ב בתהליכים שלו ואני כאילו זה היה כזה זה נהנה וזה לא חסר זה היה טוב לשנינו מאיפה היה להח סבלנות לחכות לתהליך הזה כי את בעצם פחות או יותר סוג של שנתיים כבר בתוך תהליך כזה שהיא מלאה בסבלנות

כמו שצמה לב היא לא היא לא כל כך פה היא

מה זאת אומרת

היא יותר מדי אה מה

מצליחה להכיל דברים מורכבים מדי?

חמודי צוחקת עליי שאני לא אני לא עושה עניין מכלום. היא כאילו מה בעלך נפצע את בהריון ואת כאילו בסבבה שלך. תשמעי ברור שאני כנראה שהחיים חישלו אותי. יש לי יכול להיות התונדות עם המונה מצבים מאוד קשים אבל א שום דבר לא מכין אותך למה שאתה קורא למה שקורה לך ולמה שיקרה. לא תכנתי שאני אתחתן ושנייה אחרי זה בא לי להיפצע. אבל זה פשוט קרה ו לא יודעת פשוט פשוט הפקדנו פשוט עשינו את זה לא הייתה ברירה ואני אני חושבת שאם אתה כבר זה הניסיון שלך תעשי את זה במלכות כאילו אין מה לעשות וואו איזה משפט

לך זה לא עובר

לוג כזה

זה לך תעשיתי במלכות אהבתי

לא אבל אני זה זה כאילו נשמע כזה פתטי באמת יפי אני באמת אני באמת מאמינה בזה ואני כאילו אתה תעיד אני באמת חיה ככה

נכון נכון לכן אמרתי ש זה לא עובר מסך

וואו מטורף מה נתן לך את הכוח מה נתן לכם בכלל את הכוח בזמן בתקופה המורכבת הזאת שעברתם במיוחד שהחלתם לעבור לבד זאת אומרת בלי ההורים שלו בלי ההורים שלך מתחיל את החיים היינו חייבים את זה היינו היינו פשוט חייבים את זה. פשוט היינו חייבים להתחיל לבד מחדש, לצעוד בלי רשי רקע. למרות שזה היה יותר קשה. זה היה מאוד קשה, אבל זה גם כל כך התחלנו לנשום להסביר לך כאילו עברנו כל כך, הכל היה כל כך אינטנסיבי. זה זה היה פשוט צחקו עלינו שאנחנו כאילו נשואים 10 שנים מרוב מה שעברנו בכל השנה וחצי שנתיים. זה באמת היה אז אז אז נראה לי ההשקעה אחד בשני, הבחירה אחד בשני לעשות א אירה לעבור כזה פתאום אישוב הייתי באמצע תואר ההורים שלי עזרו לי והמשפחה שלי עזרו לי לשמור על התינוק כאילו זה היה לא הגיוני

נכון

אבל ביטלנו את הלא הגיוני ובחרנו בעצמנו זה היה ממש בחירה להגיד אנחנו הכי חשובים מהכל וו ואיך צלחתם את זה בסוף למרות הפגיעה שלך, הפציעה שלו, ההריון שלך והלידה שלך והלימודי התואר שלך ותוך כדי שהוא יהיו פוסטרום איך איך איך בסוף ניצחתם את כל המערכת אני מרגישה שה הפציעה וכל מה שעברנו זה המתנה הכי גדולה שקיבלנו לזוגיות

כן

זה היה זה בנה אותנו בטירוף אני ממש מרגישה שזה היה אימונים קשים מאוד שנתנו לנו המון מתנות. אני מסתכלת על התקופה הזאת, היא הייתה קשה אבל אני באמת רואה מלא מתנות, מלא מתנות. אני מאוד מאוד פחדתי מהכניסה למשפחה שלו, משפחה של החצר אחים, שבע חיות, בואי מרחיץ להיכנס לשבעה אחיות ולהי פציעה אני לא בטוחה שהייתי מצליחה, כאילו הם כל כך קיבלו אותי וכל כך חיבקו אותי ואני כל כך מרגישה שם בנוח ובבית שזה לגמרי מתנה של הפתיעה לגמרי. מדהים שאת מסתכלת על זה ככה.

הדבר שהכי נתן לנו כוח זה שבחירה מודעת או לא מודעת נתנו לכל אחד את הזמן שלו לעבור את התהליך שלו. אני השתניתי 180 מעלות מקצה לקצה. היא גם עברה שינויים מטורפים בתוך התקופה המטורפת הזאת. מרה שהיינו כצופה מהצד וכחבר טוב, לא בתור בן זוג שיפוטי שבא ואומר לך, "מה זה לא מתאים לך? זה לא ה זה לא הגבר או האישה שהתחתנתי איתה? כי זה באמת לא אנחנו לא התחתנו עם אותם האנשים שאנחנו נמצאים היום וגם אז הבנו שיש פה תהליך מורכב שכל אחד עובר וכל אחד בסוף עם כמה שאנחנו אוהבים אחד את השני ורוצים לעזור אחד את השני כל אחד צריך לעבור את זה לבד וזה נתן לנו המון כוח זה שנוגה כל פעם בשבוע א הלכה להורים שלה גם בשבועות שהיה

לי ממש קשה ש וגם ש היא ידעה להגיד ש אני צריכה את זה גם שהיה מורכב ללכת גם שאני הייתי התחננתי אליה שתישאר היא אמרה לא אני צריכה את היום הזה בשביל עצמי רגע להתאפס זה לדעת להגיד יש לי את הגבולות שלי אני פה איתך כמה שאתה כמה שאתה צריך וכמה שאתה רוצה אבל בתוך זה אני גם נמצאת פה ואני יודעת מה עושה לי טוב אני יודעת מה אני צריכה וואו וואו וואו מסכימה מדהים ובעקבות כל המסע הזה שבסך הכל אתם ארבע שנים נשואים נכון וברוך השם נולד לכם עוד ילד עוד ילד כן

מתוק ומקסים מה התובנות הכי משמעותיות שחשוב לכם להעביר לכל מי ששומע אותנו כרגע שאם יש לכם לכם נסינות אז תעשו אותם במלכות סתם לא אמיתי שכאילו אנחנו לא בוחרים את החיים שלנו באמת אנחנו במציאות מאוד כואבת מאוד כאילו באמת אין בית שלו מרגיש כבדות וחורבן וזה בכל הבתים כאילו גם המלחמה הזאת באמת אנחנו במציאות הזויה וכואבת ו השם עושה לנו את זה לא סתם אנחנו צריכים א לעמוד זקוף לא יודעת, פשוט פשוט לעבור את זה ולעשות את זה טוב כמו יהודים. אנחנו ממש בתקופה שהעכב נוגע בכולם, בין אם בקרוב, בין אם ברחוק ולכל אחד יש את ההתמודדויות שלו ואת הניסיונות שלו. השם יתברך הוא אהב רחום וחנון והוא בוחר את הניסיונות שלנו

בקפידה. הוא תופר לנו את החליפה שמתאימה לנו לפי הכוחות שלנו וגם הוא מביא עם הניסיון ועם כל שלב בניסיון את ה את הכוחות שלו ואת האמונה שלו. אני שמעתי אחרי זה, אחרי שפיתחתי תיאוריה בעצמי, הבנתי שפיתחו אותה הרבה לפני, זה ש ישר אחרי שנפצעתי, אתה מפוצץ באמונה, אתה מפוצץ בהודיה, אתה רק מודה להשם שאתה עוד נשארת בחיים. ואז מגיע השלב שאתה מתחיל להגיד מה למה למה השם עשה לי את זה או למה זה קרה לי ואתה מתחיל לכעוס על אנשים שקרובים אליך מתחיל לכעוס על עצמך ואתה מתחיל ממש לעבור מסע של ינויים סביב הדבר הזה אבל אין מה לעשות אתה הצלחת לראות את האמונה אחרי שהצלחת בהתחלה לקבל את הבוסט של האמונה כמה שלא תהיה מאוד

אחרי זה תמיד ת יהיה לך בראש שהיית ברגע הכי שפך מה לעשות הזמן הקרוב של הפציעה הוא הזמן הקריטי הוא הצלחת שמה להיות באמונה אז עכשיו זה רק לתזכר את עצמך ש שיש חיים בחוץ ויש עולם בחוץ והמתנה היא אה להסכים להודות על מה שיש ומה שלא השתנה מה שלא השתנה אין אין ברמה הפיזית, אין ברמה הנפשית. צריכים ללמוד להשלים עם זה ולא לנסות להתנגח בזה ולהגיד למה אני לא כמו אז? אני היום כמו היום ומגיע עם זה המון המון מתנות והמתנות האלה אם אני מצליח אם אני מוכן להכניס אותם ללב וידעת היום והשבות האלבך הידיעה לא מספיקה צריך שזה ישב לי על הלב זה ממש ירד וינוח במנוחה ובשלום

וואו ובעקבות כל ה החיים זה נראה באמת כמו שאתם כמו שאמרת מקודם זה נראה שאתם נשאים כבר 10 שנים עם כל מה שעברתם

ממש

אבל א בעקבות כל המסע שלכם של הארבע שנים נישואים מה המשפט שאתם הכי רוצים להגיד א זה לזו אם אתם יכולים ככה להסתכל אחד לשני בעיניים ו שאיזה כיף שאנחנו שותפים מסער ואנחנו עוברים את זה ביחד זה המתנה הכי גדולה שיש זה פשוט מדהים אותי איך את לא עושה עניין וכלום עד לרמה שזה לא אמין כבר אבל אני חי איתך כבר כמה שנים וזה אמיתי

הבנת שזה אמיתי

וואו מדהים את צריכה אחרי זה להגיד לי שהמצלמות חבו ככה באמת מה הטיפ שלך איך את באמת לא עושה עניין מכל דברי מושג ג כוח החיים אולי וואלה

כשאין ברירה אין ברירה האתגרים בדרך מביאים המון המון כוחות

אין מה לעשות ככל שהכאב יורד יותר עמוק כמה ככה הכוחות יותר א חזקים

אבל זה מעניין כי יש אנשים שנשברים האתגרים ואתם רק צומכים מהם אני ממש ממש מודה לכם שהגעתם לכאן תודה לכם תודה לך

זכות שלנו

אם יש בן אדם אחד שיקח פה נקודה וחצי נקודה החיים שלו עשינו אותם

וכמה נקודות

נוגה ונאורי זוג צעיר כל כך עם סיפור מורכב כל כך היא סחבה טראומה מלפני הנישואים והוא נקלה לטראומה בדיוק אחרי הריון שיקום חרדות לימודים מעבר דירה בנייה עצמית וזוגית, נפשית וגופנית. ועל הכל הם ניצחו במלכות, באצילות, בענווה. כמה הם מחייבים את כולנו להמשיך, לא לוותר

ולהרוויח אחד את השנייה. ‏Ja.