פיניתי את הפצועים למרות שהצבא לא אישר -הבנתי שזה או עכשיו או שכולנו נהיה בתוך שקית

גלעד הונולד איש מדה בן 42 מקיבוץ אלומים אב לשבעה ילדים מתעורר ביום שמחה תורה לכל הזקת צבע אדום לאחר שארבעה מחבלים מצטערים לעברו הוא מצליח להימלט לרפת שם מקבל הודעת עודות שני פצועים קשה תחת אש הוא מגיע לבית ומטפל גם בהם את כל המשך היום גילעד מאוויר בקרבות עם מחבלים ופינוי פצועים בזכות גבורתו ואומץ ליבו ילד מקבל היום את אות הגבורה היהודית אז חג שמח לך גלעד אוולד היקר שמח יש מה שלומ תשמע סיפורים אין ספור יש על החצי שנה האחרונה הזאת וגילויי מסירות נפש עצומות נפש אדירים אבל אני רוצה לשאול אותך דווקא כאן עכשיו בערב החג הזה שאלה מלב לב מה באותו רגע דוחף אותך אל תוך האש ללא התחשבות בחייך ללא התחשבות

בפגיעות שלך אתה הולך להציל יהודים ברור לי מא' עד ת שיש רגעים שאתה חי על קידוש השם ויש רגעים שאתה מת על קידוש השם זה היה שעת צרה לישראל והיה לי ברור שזה המקום שלי בעולם שאדם מחפש את המשמעות שלו בעולם ואם יש לך אפשרות גם אני כאיש מדה א יש לך את אפשרות להציל אנשים לעזור לאנשים אתה קופץ רגע אני רוצה שנסביר גם לצופים וגם שאני אבין את זה אתה באותו רגע בטוח לפחות ב50 60 70% שאתה לא חוזר מכאן ואתה בלב שלם עושה את המלאכה כן אני זוכר שהילדה שלי מחזיקה לי את היד אומרת לי אבא אל תלך כי אני בהתחלת הלחימה הייתי רק בתור איש מדה לא היה לי נשק וידעתי שאני הולך למקום שש בו כבר הרבה מאוד מחבלי חמאס והייתה הבנה

שאני יוצא ומה שיקרה יקרה והחזיקה לי את היד אומרת אבה אל תלך אל תצא אל תצא ואמרתי לה זה הזמן תחזרי למעמד ואני יוצא החוצה אגב זה לא בת יחידה אתה נשוי ואב לשבעה ילדים כן ירבו אמן איזה אחריות של אבא של בעל משפחה בכל אופן אתה אולי הולך להשאיר חלילה שבעה יתומים אישה אלמנה משפחה גדולה זה לא עומד בסדר המחשבה והעדיפו לא כי אני אומר כי בסוף אני כאבא למשפחה כדוגמה לילדים שלנו אתה מצפה שגם הם יעשו את זה שאחנו שולחים את הדים שלנו לצבא עכשיו אנשים נכנסים לעזה לרפיח בכל מקום ברור להם שם יכול להיות שהם סכנות חיהם אבל יש תפקיד מסוים לעשות יש אמונה בצדקת הדרך אנחנו חיים במקום מסוים במקום מסוכן יש אנשים שצריכים

אותנו ופשוט לא יסוס לרגע לא היה הרי זה דבר שלא בא באותו רגע זה דבר שמתחנן עליו כל החיים כמה האמונה שלך בתור אדם דתי אמוני ירא שמיים כמה היא עוזרת לך בקבלת ההחלטות ולא להסתכל ימינה ושמאלה אלא לשאוף ולחתור אך ורק להציל יהודים גם כשאתה יודע בוודאות שיכול להיות שאתה תשלם על כך בחיים שלך אז זהו זה בדיוק הנקודה שאתה אומר לעצמך הקדוש ברוך הוא הביא אותי לעולם הזה לרגע הזה למקום הזה הוא משגיח אם הוא הביא אותי כנראה שיש לי תפקיד פה ואתה פשוט יוצא החוצה וזה כל החיים שלי כשאתה מזהה מקום של גם בצבא וגם במדה וגם במהלך החיים שלי אתה מזהה מישהו שצריך עזרה ואת היכולת שלי תיפגע אתה פשוט קם והולך כי זה התפקיד

שלך זה המשמעות זה איזה אור חדש איזה זמן חדש שאתה פשוט הוא בשבילך זה התפקיד שלך ו חבל לפספס אג צריכים גם לומר שזה לא איזה החלטה חד פעמית באותו יום אתה כל פעם נכנס אל התופת פנימה מוציא פצועים או חלילה הרוגים ומחליט להיכנס שוב פעם אל מקום שבו אתה יודע שמאוד יכול להיות שלא תוכל לחזור נכון נכון אתה גם מאבד חברים בסיפור הזה כן א אני לא מבת חברים יש לי ארבעה חברים שנפצעו כיתת כוננות שלנו נפצעו יש לנו אבל 22 עובדים זרים שנרצחו באותה שבת שבעצם חלק מהם חברים שלי כ הם עובדים אצלי אבל ההבנה היא בעצם שכל רגע נתון אתה יכול לקלל מקום של סכנה וממש לזה אבל ברור לך שאם הצלחת הצלת עוד בן אדם ופשוט תוך כדי

הלחימה כל שעה שיורים עליך ואתה יורה בחזרה והם דווחים לך שיש מקום נוסף שצריך עזרה אתה פשוט רץ ל זה זאת אומרת לא היה איסוס לרגע וואו זה זה קטע ש זה הסקרנות שלי בתור בן אדם יש איזה דקה בכמה שעות הסיפור הזה קורה התחיל בסביבות 6 ח0 ועד ח ש בערב שעות רצופות של של יש לך איזה דקה שנייה שאתה רוצה רגע רגע גילעד בוא תחשוב שנייה ניצלת 10 פעמים כשחזרת האם בפעם ה1 זהזה יכול להקות בוא אולי נעשה מחשבה יש מחשבה כזאת או ששו ממש לא גם במשב לחור אולי היתה לי מחשבה כזאת היה פעם אחת שבעצם המחבלים רדפו אחיי ובעצם ממש התחבאתי באיזה מקום מסוים והייתה רצו לכיווני אני בלי נשק והם באים לדע עלי ואני כבר אומר שמע ישראל

אומר וידוי והכל ונפרד ממש נפרד הפחד הכי גדול שלי זה אשתי שאם הם לא יהרגו אותותי היא תהרוג אותי זה הפחד הכי גדול שלי לגמרי אבל הרגע הזה זה הרגע של באמת של וואלה אולי יכול להלי משהו טעות כאילו שיצאתי והכל אבל מהרגע שבעצם חברתי לקיטת כוננות אחרי שהלכתי ועשיתי פינוי ראשוני ולקחתי נשק אז בעצם כל הכל ב בריצה איפה איפה אפשר להטיב זאת אומרת שעד שחברת לכיתת הכוננות אתה בעצם נכנס לאירוע לא חמוש נכון סליחה למילה אבל נלחם בידיים נכון אני הולך לפנות את העובדים הזרים שלנו שנרצחו ואת הזה רק ס כתום של מטה תיק של מדה א חבר שלי שבעצם הוא היה מכיתת כוננות והוא בעצם כן עם נשק אבל בשלב מסוים אנחנו גם כן נפרדים כי

הוא נכנס להתכלות גדולה ואני נשאר לבד עם העובדים הזרים והמחבלים בעצם רצים לעברי ואז אני בעצם בור בורח הם רצפים אחריי ואני בעצם יותר מאוחר חובר לכיתת התכוננות לוקח נשק מחבר שנפצע אני רוצה טיפה לחדד את הנקודה שעליה דיברת אתה לא הלכת להציל את אחריך יהודים אתה הלכת לחרף את נפשך בשביל עובדים זרים צריכים לדבר על זה על העם היהודי שלא בוחל בדברים הללו ולא חושב רק על עצמו אתה הלכת אתה הלכת מה שאומרים למסור את נפשך על בעצם הצלה של אנשים מעם אחר נכון הכניסה הראשונה של המחבלים זה הם פגעו ורצחו עובדים זרים חלק הם פצעו אותם זה הייתה הכניסה הראשונה של המחבלים בשבע בבוקר לקיבוץ הלומים אגב הם ידעו שהם עובדים

זרים הם ידעו הם אמרו להם באנגלית יש לנו אחרי זה גם בעצם לא בחלו בשום דבר הרוצחים שמה ובעצם הריצה לעבר ם כי כל אדם אר הוא אדם יש לך מצווה גדולה להציל ואתה רץ כי להציל אותם יותר מאוחר זה היה כמובן א ישראלים שבעצם נפצעו אצלנו גם קטת כוננות וגם אנשים שהגיעו מראים תגיד זה מעציב אותך קצת או מתסכל אותך קצת שרק בעיתות של מלחמה ומצוקה עם ישראל זורח בגדלותו ובמסירות הנפש שלו כי הרי אתה לא היחיד יש לנו כאן שורה ארוקה של אנשים שבחרנו בכפ מתוך מאות מאות ואלפים שכמוך מסרו נפש על מנת להציל מישהו אחר זה זה מתסכל מאוד זה הכי מתסכל העניין של האחדות זאת אומרת אנחנו גם אני אומר באותה שבת הגיעו לינו אנשים שבאו

לאזור הקיבוץ ולאזור בעירי ונובה שבאו להציל נרגעו על קידוש השם וכולם באו גם חילוניים וגם דתיים וגם הינו יחידות ממטכל ושייט את כל היחידות הגדולות בצבא באו ולהציל וגם שלדג ונגו אצלנו אנשים דתיים ושאינם דתיים וחשבתי שמפה יצא איזה אור חדש שזה אור של גאולה אור שבעצם אור של לא לא לא חשבת יצא יצא אור של גולה אסור להקשיב לתקשורת או לכל מיני חברה שמנסים סכסך יצא אור גדול משמחת תורה זה אור ענק שאגב אנחנו מנסים למסגר אותו לקמט אותו כאן לאירוע שלנו ולות הגבורה היהודית שאנחנו מעניקים פה לכמה וכמה אנשים אגב אפרופו אות הגבורה אתה חושב שאתה גיבור לא אני תמיד אני צוחק על זה שמר איזה הוא גיבור ה כובש תצרו והיצר

שלי אבל יצר החיים כבשת אותו היה יצר שלך שקשת טו ואמרת אני דוחק אותו הצידה ויוצא להציל אנשים בשעה שני מנש אלזה זה האופי שלי זה אמרתי חלק מהגיבור זה אם הייתי נשאר בממד עם המשפחה זה ה הייתי מתגבר על היצר שלי אבל היצר שלי אמר לך תחפש אפ אתה יכול לעזור איפה אתה יכול להיטיב אז אני לא גיבור הגיבורים האמיתיים זה אנשים שהיו בממדים המשפחות שלנו שהיו בממדים וזה בעצם אנשים אמיתים אז גלה דונלד קודם כל תרשה לי לחלק ליך אבל לומר שלדעתי ולדעתנו אתה גיבור גדול א אני בטוח שגם הצופים שלנו כאן בהדברות שרואים אותנו בארץ ובעולם מצדים לך עכשיו מביתם תגיד בקטע האישי גיבור או לא גיבור היית מספיק גיבור אחרי זה לעמוד

מול אשתך ולספר לה שכמעט ויתרת עליה אז אני אומר אז חלק מהיכולת של המשפחה שלי גם לא להיכנס לסוג של פוסט טראומה מאוד רציני שב נכנסו זה לדבר על הכל וגם לצחוק על הכל ולבקש סליחה וגם להתחבק ולבכות כ היינו בסיטואציה במצב מאוד מאוד קשה אבל גם באתי אליה ואמרתי לה סליחה שיצאתי והיא אמרה אני מכירה אותך היה לי ברו שיצא תגיד חלילה שיקרה אבל היום לאחר שיצאת מתוך התופת וככה הקלת את הדברים וראית את העניינים חלילה זה קורה עוד פעם אתה שוב פעם שם כמובן באמת ללא מחשבה שנייה היינו בסיור באזור השטחים קטות כוננות שנפגשנו איתם ואמרנו להם חס וחלילה אם קורה אצלכם אנחנו בדרך אליכם באזור בצפון מה שנגיע אנחנו לוקחים את

האמבולנס שלנו לוקחים את התחמש עם נשקים ווסטים וקרמי והכל אנחנו בדרך אליכם להציל אותכם אין לנו פה שאלה בכלל תגיד האנשים שהצלת אותם חלקם לא בני עמך ן חלקם לא בדעה הפוליטית שלך חלקם אולי יכולים אפילו או יכלו חודש קודם א חודשיים קודם להיות בראי פלקטה מאוד מאוד קשים שלך יש בך איזה מחשבה אם הם יודעים להעריך האם הם יודעים להוכיר את פעולתך שאין יותר ממנה למסור את הנפש זה הדבר הכי גדול כן ברור שהם יודעים וגם הייתה באמת הקרת התוב ובאמת היה גם עכשיו זה ממשיך גם העובדים הזרים וגם הישראלים ש שהצלנו אה וש הוונה באמת שזה שאיין פה שכולם אנחנו בעם אחד מיוחד יש לנו אוייב אחד אכזרי וגדול אם הוא החי לא בוכל ו לא

שואל אותך מאיפה אתה אומ נכון המטרה הבנה שמה שנלחמנו ביחד בעזרת השם גם ימשיך להיות ביחד גילה דונלד בשמנו בשם הדברות בשם עם ישראל שצופה בנו כעת מכל העולם אנחנו גאים להניק לך את אות הגבורה היהודית מגיע לך אותו אני יודע שאתה לא אוהב את זה אבל תקשיב מבחינתנו אתה גיבור על יותר מהגיבורים בקול נוער בספרי הקומיקס אתה לגמרי גיבור ותודה שהגעת לכן לאולפן ני מקדיש את זה גם לקיטת כוננות שלנו כמובן שנלחמה ביחד ולכל קיבוץ צלומים ולכל הגיבורים שהיו ב באותה שבת בעזרת השם נעלה ונצליח אמן