הרב זמיר כהן - נפש האדם בראי המדע

שלום וברכה וער טוב. אנחנו נתבונן היום בנפש האדם מנקודת מבט יהודית במקביל למחקרים שנעשים במאה השנים האחרונות. כידוע, כל תורת הפסיכולוגיה, ההכרות עם נפש האדם היא לא כמו במדעים אחרים שהם מדעים מדויקים כמו מתמטיקה שאפשר לדבר על דיוק. כאן בעצם מדברים על נפש האדם, דבר שמשתנה מאוד מאדם לאדם. כל אדם שמגיע למנהיגות, בין אם הוא מנהיג של כיתה בבית הספר, מנהיג של מדינה, הורה, גם הורה הוא מנהיג, מנהיג את כל המשפחה, חייב להיות מודע למבנה של נפש האדם, שאם לא כן, הוא לא ידע איך להתנהל, הוא לא ידע איך לכוון, איך לייעץ, איך לחיות בעצמו. לכן באמת משה רבנו לפני שנפטר והקדוש ברוך הוא מודיע לו שהוא עומד לעזוב את

העולם, הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא ממלא מקום אבל בניסוח לא שגרתי. נקרא את לשונו וידבר משה אל אדוני לאמור יפקוד אדוני אלוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם וכולי הניסוח הזה אלוהי הרוחות לכל בשר זה ניסוח נדיר בדרך כלל מדברים אלוהי השמיים אלוהי הארץ כאן הוא פונה לקדוש ברוך הוא כשהוא מבקש מנהיג שינהיג את ישראל במקומו הוא מבקש יפקוד השם אלוהי הרוחות לכל בשר. מסביר רש"י, אלוהי הרוחות למה נאמר? אמר לפניו, ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומים זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיסובל כל אחד ואחד לפי דעתו. כלומר משה רבנו שהיה מנהיגם של ישראל ראה עם הזמן עד כמה

האישיות של כל אדם שונה. איך אתה צריך לדבר עם זה ועם השני לדבר בצורה שונה לחלוטין? פה אתה נכנס ללב של האדם הזה בסגנון מסוים. אצל אחר זה לא יעבוד. כך גם כל הורה בחינוך ילדים צריך לדעת להכיר את הילדים. כל ילד וילד עם האופי שלו, עם הסגנון שלו. אנחנו נתבונן מנקודת מבט יהודית גם במה שנוגע למורכבות של נפש האדם. מה שפרויד בעולם המחקר חילק את נפש האדם לשלוש רשויות. העיד, האגו והסופר אגו. העיד שזה היצר החייתי שיש באדם, האגו שזה האני, והסופר אגו שזה האני העליון. כך חילק פרויד ועד היום לומדים את הדברים באוניברסיטאות על פי היסודות האלה. נראה מה שיש ליהדות לומר בזה וגם את החלוקה בכלל של כל האנושות, כל

הסוגים, כל הטוים. כמה קטגוריות יש לחלק את הטיפוסים השונים שיש באדם. זה חשוב גם כדי להכיר את עצמנו, לדעת לאכן אנחנו נוטים, לאיפה שייכים, אז נדע איך להתמודד ואיך לבנות את עצמנו. וגם מה שיותר חשוב לילדים שלנו שאנחנו מופקדים עליהם, אחראים עליהם, מחנך, מחנכת בכיתה. הרי כל העתיד של הילדים האלה, עשרות ילדים בכיתה אחת, העתיד מופקד בידיים של מי שמלמד אותם, מי שמחנך אותם, שנה שלמה ועוד שנה ועוד שנה. זו אחריות גדולה גם על עצמנו, גם על אחרים. אז נראה גם מבחינה זו לכמה קטגוריות אנשים בעולם כולו משתייכים על פי התורה שהיא תורת האלוקים. חשוב לציין מה שכותב הרמב"ם בהלכות דעות שהאדם נולד עם טבעים מסוימים, עם

דחפים מסוימים. זה נקרא אופי מולד שאדם נולד עם אופי מסוים ויש אופי נרכש שאדם רוכש אותו במשך החיים רואה איך אחרים מתנהגים או קרה על איזה עניין הנהגה מסוימת ראה מאוד התחבר לזה והוא מאמץ לעצמו את אותם דפוסי התנהגות את אותם רעיונות יש מולד ויש נרקש בתורת הקבלה כותב רבי חיים ויטל נקודה מאוד מעניינת שלעטים אנחנו מושפעים מגלגולים קודמים. כלומר, יש דפוסי התנהגות או סוגים של אופי שהאדם מזהה בעצמו או אפילו לחצים פחדים שהוא לא מבין מאיפה זה בא לו, כי הוא גדל כמו כל האחים, אבל הוא עם קשיים, עם התמודדויות שאין לאחרים והוא לא מבין למה דווקא לי יש את החרדה ואת הלחץ מהעניין הזה. אומר מהרחו שהנפש נושאת זכרונות

מהגלגולים הקודמים ופעמים שהלחץ של האדם מדבר מסוים נובע מזיכרון שהוא מביא איתו בגלגול הקודם. דוגמה לכך שהוא מביא. יש אנשים שמתקשים מאוד לשמוע צליל של חיכוך של מתכות. כשסכין מתחכת בסכין אחרת. יש אנשים שמקבלים מזה צמרמורת ויש כאלה שזה לא מפריע להם ולא מבינים מה זה כל כך מפריע לו. בסך הכל שני ברזלים נגו אחד בשני. למה הוא כל כך מתרגש מזה? אומר מהרחו, אדם שבגלגול הקודם נפגע ממתכת, נחתח, נדקר, יש לו זכרונות לא טובים ממתכות, כשהוא שומע צלצולי מתכות בגלגול הזה, הוא מרגיש זעזוע, מרמורת והוא לא יודע שבעצם זה זיכרון של לחץ שהוא נושא מהגלגולים הקודמים. מזה נלמד לעוד מצבים שכשאדם מזהה אצל עצמו התנהלות שהיא

לא כל כך מובנת, צריך להרגע את עצמו. לא בהכרח שמשהו לא בסדר אצלו, אלא לומר אני לא יודע בדיוק מה היה בעבר. יתכן שאני נושא איתי זכרונות מגלגולים קודמים, אבל היום ברוך השם הכל בסדר. שירגיע את עצמו, ידבר עם עצמו לכל אדם שסובל מלחצים, מחרדות, מכל העניינים שקשורים לנפש האדם. צריך לדעת שיש לו בתוך הגוף, בתוך הנפש, יש בית מרכחת פרטית שלו. הוא צריך לגשת ולהוציא מהמדפים את מה שנכון לו. אם הוא יצליח להסתכל נכון בצורה בריאה על החיים, על הבורא, על הבריאה, על תכלית החיים, ישקיע במה שבאמת צריך להשקיע, מה שטפל יעבור לצד, מה שעיקר יוביל, הוא פחות ילחץ ממה אומרים עליו ומה חושבים וחשבונות ופלפולים שהוא עושה

לעצמו שמסבכים אותו, מביאים אותו להתנהגויות שהם לא רצויות, הוא יקבל גם ביטחון עצמי. הוא פחות ינהל את החיים על פי מה שאחרים חושבים ועל פי מה שאחרים רוצים אלא על פי רצון השם תמיד הוא בוחן את עצמו על פי הקו של התורה האם אני בסדר אז לא אכפת לי מה חושבים אני לא בסדר צריך לתקן אם אני נוגע בדבר אז אתייעץ עם אדם שאני סומך עליו מה יש לתקן מה אני צריך לעשות בעולם הישיבות יש מה שנקרא משגיח רוחני בכל ישיבה יש משגיח רוחני מה התפקיד שלו הוא לא מלמד גמרא ולא מלמד הלכות התפקיד היחיד שלו הוא לעצב את האישיות של הבחורים. אז הוא נותן שיחות מוסר. אם בחור מתקשה, מתמודד עם יצר מסוים, עם כעסים, אז הוא יושב איתו, מבקש

פגישה והוא יושב איתו בחדר, פורס את הכל בפניו, הוא נותן לו עצות, מכוון אותו לספרי מוסר. בדרך כלל לבחור משגיח רוחני זה אחד האתגרים הכי קשים כשמקימים ישיבה כי צריך להיות אדם שהוא גם דוגמה אישית בהתנהגות שלו וגם שבקי בידע יש לו המון ידע בכל מה שנוגע לנפש האדם לא שהוא למד באוניברסיטה פסיכולוגיה אני לא מכיר אפילו משגיח רוחני אחד בישיבה שלמד פסיכולוגיה אבל הוא מכיר את נפש האדם הרבה יותר טוב מהרבה פסיכולוגים שלמדו במשך שנים כי הוא השקיע את חייו בספרי מוסר בהנהגה, בהדרכה האלוקית של הקדוש ברוך הוא. נפתח קודם כל בחלוקת הקטגוריות של בני אדם, גם של עצמנו, גם של ילדינו, ואחר כך נעבור לחלוקה הפנימית של נפש

האדם. אם נשאל היום פסיכולוג, פסיכיאטר, קח את כל הטיפוסים שיש בעולם, לכמה קטגוריות אתה תחלק אותם? יהיו בזה המון דעות, גם תלוי מה הכותרת שאתה נותן לכל קטגוריה. אבל התורה אומרת שהקדוש ברוך הוא ברא ארבעה סוגים של טיפוסים שאם נדע ונכיר את ארבעת הטיפוסים האלה אנחנו נדע גם לזהות את עצמנו לאזו מחלקה אנחנו משתייכים לזהות את ילדנו וכך נוכל גם לכוון אותם נכון לא הרבה שמים לב שהסוד הגדול הזה זה יסוד בנפש האדם יסוד פסיכולוגי מופיע באגדה של פסח על פי פסוקים שנמצאים בתורה. באגדה של פסח אנחנו אומרים כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. מה פירוש המילים האלה? דיברה תורה. איפה היא דיברה? אדם שיעבור על הפסוקים שבתורה

ימצא בארבעה מקומות שהקדוש ברוך הוא אומר לכל אבא, תספר לילדים שלך על יציאת מצרים. והגדת לבנך ביום ההוא לאמור. בעבור זה עשה השם לי בצתים ממצרים. הסיפור של יציאת מצרים מופיע בארבעה מקומות בתורה. במה שהתורה מצווה ספר לילדים. לא מובן למה צריך לחזור על זה ארבעה פעמים. למה צריך ארבע פעמים? מספיק מקום אחד כבר נדע. צריך לספר לילדים. מלבד זאת התורה שינתה. מי שיבדוק את ארבעת המקומות האלה, התורה שינתה את הניסוח גם במה שנוגע לשאלה של הבן וגם במה שנוגע לתשובה של האב. למה התורה שינתה? לימדו אותנו חז"ל שבזה הקדוש ברוך הוא שהוא יוצר האדם מלמד את האבא ואומר תדע לך אני בראתי ארבעה סוגים של בני אדם תבדוק כל ילד

לאיזו מחלקה הוא משתייך ואז תדע איך לחנך אותו האחד חכם האחד רשע האחד תם והאחד שאינו יודע לשאול מה זה רשע יש ילד שנולד רשע כל ילד הוא טהור ונקי וצדיק מה זה שיש ארבעה בנים אחד רשע איך אפשר להגיד על ילד שהוא רשע אבל הפירוש הוא כך, יש ילד שהוא נולד עם אופי מסוים, שאם לא נכוון אותו נכון, הוא עלול חלילה בסוף להיות רשע. האחד הוא חכם. מה זה חכם? יש ילד שאתה רואה אותו מטבעו שהוא נוטה לטוב. הוא מחפש תמיד טוב, אוהב לעזור, אוהב לסייע, הוא לא מרדן. אתה מסביר לו, הוא מקבל את הדברים וזה לא נובע מטיפשות. הוא פיקח גדול, הוא חריף, הוא חכם, הוא נבון אבל הוא נמשך לטוב. אוהב ללמוד, אוהב לעזור, מלמדים אותו, הוא מיד

מתחבר. זה נקרא ילד חכם. אבל יש עוד טיפוס שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם. האחד רשע. מה זה רשע? הוא פיקח, הוא חריף, הוא מבין. ויחד עם זאת הוא נולד עם אופי מרדם. הוא אוהב תמיד ללכת נגד. אתה אומר לו כך, הוא מנסה דווקא להציק לך. תסביר לי למה. אם לא אני אעשה את ההפך. אופי מרדם מבחינת פיקחות וחריפות הוא כמו החכם. הוא חכם לא פחות. אבל האופי שלו הוא לא אופי שמתחבר ואתה מלמד אותו, מדריך אותו והוא מיד שמח לעשות. הוא נותן למרדנות. ילד כזה צריך להשקיע בו המון. כי אם לא תשקיע בו המון ותלך לפי הראש שלו, חלילה הוא עלול לצאת רשע. השלישי זה תם. מה זה תם? הוא לא פיקח גדול. רואה משהו, שואל שאלות פשוטות, אתה עונה לו

תשובות פשוטות, הוא מקבל את הדברים, זורם הלאה. ויש אחד שאינו יודע לשאול שהוא בכלל לא סקרן, לא מעניין אותו כלום. ואם אתה לא תעודד אותו, לא תעורר אותו, להתבונן, לראות, להתקדם, להתפתח, הוא ישאר במקום מאוד נמוך. אלה ארבעת הסוגים שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם. למה לא כתוב שם כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. האחד חכם, השני תם, השני רשע, השלישי תם והרביעי שאינו יודע לשאול. לא כתוב שם כך. כתוב אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד ש למה אחד אחד? גם בזה יש מסר. כשיש לך כמה סוגים של ילדים בבית, תראה כל ילד כעולם בפני עצמו. זה לא 1 2 3 ארבח 5.5. כל ילד הוא עולם בפני עצמו. תלמד להכיר אותו. כמה חשוב שהורים ישחקו עם הילדים,

ידברו איתם. יש היום הורים שעסוקים מאוד בפרנסה, בעניינים שלהם. הילד מגיע הביתה, מיד מושיבים אותו ליד מסך, סוג של בייבי סיטר, נותנים לו שיאכל משהו, מחכים שילך לישון. בקושי מכירים את הילד. אבל כשההורים יושבים עם הילד, משחקים, אמנם היום יש הרבה עול של פרנסה, גם על האיש, גם על האישה. בדורות הקודמים נשים היו יותר פנויות, היו בבית, יושבות עם הילדים. היום זה חסר, אבל לפחות לנצל את ימי שישי, ימי שבת, שאפשר לשבת סביב השולחן, בית שומר שבת כהלכה, אף אחד לא ממהר לשום מקום. יש 24 שעות שהלבבות מחובקים יחד. אבא הולך לבית הכנסת עם הילדים הקטנים, הגדולים, חוזר, קידוש, יש רוגע בסעודה, הוא מדבר, הם מדברים,

שואלים שאלות, מספרים חוויות, דברי תורה, שרים ביחד, ברכת המזון, זה עולם אחר למחורת כל היום. אבל למצוא את הזמן של לשבת עם הילדים, לשחק איתם, לדבר איתם. כך ההורים מכירים את הילדים, הילדים מכירים את ההורים וניתן לכוון כל ילד לפי מה שבאמת נכון וטוב עבורו. לכן באמת כתוב שם שארבעת הטיפוסים האלה שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם, טיפוס אחד שהוא פתוח לקבל, הוא פיקח, חריף, רק תלמד אותי, אני עושה, מתנהג כמו שצריך. מצוין. ילד כזה, תלמד אותו, תדריך אותו, תמלא אותו בידע, הוא התקדם. אבל יש את הטיפוס המרדן. הוא פיקח, אבל הוא תמיד מציק לך. תמיד הוא הולך הפוך. אתה אומר לו כך, הוא רוצה דווקא את ההפך. מה עושים עם ילד

כזה? כתוב שם באגדה של פסח, אף אתה אקה את שינה ואמור לו, בעבור זה עשה השם לי בצתי ממצרים. לי ולא לא. אילו היה שם, לא היה נגעל. יש כאן הדרכה פסיכולוגית, חינוכית יסודית מאוד. מה זה אף אתה כה את שיניו? אין הכוונה תשבור לו את השיניים. כמו שיש כאלה שהבינו, כאילו כתוב תן לו אגרוף. לא לזה הכוונה. זה לא דרכה של תורה. דרכה של תורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. אדם ששינב כהות, פירושו של דבר שהוא מרגיש חוסר נוחות בשיניים. אדם ששותה חומץ השיניים מתחקחות אחת בשנייה הוא מרגיש מאוד שלא בנוח בשיניים הקהה את שיניו פירושו של דבר תן לו להרגיש לא טוב בדרך השלילית תלמד אותו שמי שהולך בדרך השלילית גם אם עכשיו

נחמד לו אבל בסוף הוא יפסיד איך עושים את זה אתה אומר לו לא שתגיד לו אתה תסבול ברגע שאומרים לילד מרדן אם לא תשמע לי אתה תסבול אני אתן לך מכות אתה הוא מפתח נוגדנים אני אסתדר בלדיך הרי הוא בטבעו מרדן אז הוא ילך נגד מה צריך לומר לו בעבור זה עשה השם לי בצתי ממצרים לי ולא לו היה צריך לומר לי ולא לך אבל חז"ל לימדו אותנו אל תגיד לילד לי ולא לך אלא תראה לו מישהו אחר ספר לו על אנשים שהלכו בדרך שלילית לאיפה הם הגיעו אני שהולך בדרך טובה יוצא יצא לי טוב בחיים. ההוא שהולך, לא אתה, ההוא אדם אחר שהולך בדרך לא טובה, אילו היה שם, לא היה ניגע. כי תראה לאיפה הדרך הזו מובילה. שאנשים חושבים שהם נהנים מהחיים, אבל אם

לא הולכים בדרך נכונה, בסוף נפלים בבור. למה הקדוש ברוך הוא שם לך גדרות בתורה? הוא אומר לך, תהנה מכאן ועד כאן ואז תהנה כל החיים. אז למה לא לפרוץ את הגדר לההנות עוד? כי אחרי הגדר בורא עולם יודע שיש בור והוא לא רוצה שתיפול בבור. אז הוא אמר לך פה תעצור כי אם תמשיך לא יהיה לך טוב. אם מצליחים להעביר מסר כזה לילד שהוא מרדן שאם תשמע לי אתה תרוויח מזה את כל המנוע החזק שיש בו הוא ינטב אותו לטובה. הוא יכול להיות מוצלח יותר מהבן החכם כי יש לו מנוע של עזות, יש לו מנוע של מרדנות שהוא יכול לקחת את זה לכיוון טוב. לכן באמת רואים בספר משלה שלמה המלך היה פסיכולוג גדול כל ספר משלה ספר קהלת שפע של פסיכולוגיה יש שם

לעומק נפש האדם עם הדרכה מי שלומד את הדברים בעיון מקבל הדרכה בכל תחומי החיים שלמה המלך חכם באדם היה לו אq יותר מאיינשטיין יותר מניוטון יותר מכולם הרמבן כותב בהקדמה שלו לבאורו לתורה איך שלמה הכיר את כל הצמחים כל צמח מהתרופה והכיר את העורקים שיוצאים מירושל שלים לכל העולם ונטה על זה נטיעות שמתאימות לאותו אקלים ידיעות מדהימות שיו לשלמה המלך הכיסא עם כל המנגנונים שהוא עשה שם כיסא שלמה כשהיה דורך על כיסא כולו זהב אבל שבע מדרגות כשהיה עולה על המדרגה הראשונה היו באים שני עריות מהצדדים נעים על על מסילה כזו מרימים אותו על כפות ידיהם מעבירים אותו למדרגה השנייה דורך על המדרגה השנייה באים שני הנמרים מעלים

אותו לשלישית כך כל החיות שהיו בצ סיד עד שהיה יושב על הכיסא הייתה יוצאת יונה מניחה לו ספר תורה ספר תורה קטן בחקו שהיה עומד לשפוט אז לא היה חשמל אבל ידע איך לעשות את המנגנים האלה כשהיה מזהה במשפט שיש עד שהוא משקר אבל אומרים לו אתה משקר הוא אומר אני לא משקר נו אז מה אפשר לעשות אבל הוא מעיד שלמה היה לוחץ על כפתור בכיסא שלו וכל החיות היו שם המון חיות מזהב כל החיות כל חיה הייתה צועקת בצליל הטבעי שלה. העד היה מדבר דברי שקר, פתאום כל החיות צועטים. אפילו היום זה היה מלחיץ, אפילו שיש חשמל ויש עוד בזמנם שאף אחד לא לא זיה שיש דברים כאלה בכלל. מיד היה מודה על האמת. מאיפה היה לשלמה את כל החוכמה הזו של כל

הטבע והטכנולוגיה ששלמה ידע? אומר הרמ"בן ששלמה קיבל גבוה. אז מה? מה עשה לו הQ הזה? לפי זה הוא יכול לדעת צמחים. על ידי החוכמה שבו הוא ידע לפענח את הפסוקים שבתורה. התורה היא התוכנית האדריכלית של כל הבריאה. כל פרט שיש בעולם חייב להיות בתורה. לכן בעצפנות היום מוצאים בני אדם, מאוראות, כל אדם. אם אתה כאן, אתה חייב להיות בתורה עצמה כמו בתוכנית אדריכלית. אם אתה רואה בבניין דלת חלון, משום שזה נמצא בתוכנית. אם לא היה בתוכנית, אתה לא היית רואה את זה בבניין. כך כל פרט שיש בעולם, כל מאורע, הכל מוצפן בתורה בשיטות שונות. היום עם המחשבים מגלים הרבה עצפנות שיש בתורה. יש באתר הידברות הרצאה שנקראת הצופן התנכי.

שם הרחבנו בזה גם בספר מסע אל האמת. עם כל השאלות שמתעוררות בדרך כלל. איפה הבחירה של האדם? אם הכל מוצפן. יש שם תשובות על כל השאלות האלה. על כל פנים, שלמה בחוכמתו ידע להוציא מתוך התורה את כל הפרטים, כל הנתונים, כל סודות הבריאה, כל סודות הטבע שידע אותם שלמה. זה זוהי גאונות. שלמה היה מבין גדול בנפש האדם. וכשבוחנים בספר כהל את ספר משלה, תמיד כשהוא מטיף מוסר, הוא מקפיד על שני עניינים שהם לא במקרה. מי שקורא חושב שבמקרה הוא הכניס את הדברים האלה. אבל כשמבינים איך נפש האדם בנויה, רואים שזה לא במקרה. ואפילו ילד מרדן, אפשר לכוון אותו נכון, שאת כל המנוע של המרדנות הוא יוביא לטובה ויצא תלמיד חכם, יצא צדיק

גדול. איך עושים את זה? כששלמה המלך מטיף מוסר, הוא תמיד מכניס את המילה בני. שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך. מוסר השם בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו כי את אשר יאהב השם יוכיח למה הוא מכניס תמיד את המילה בני דבר שני שהוא מקפיד תמיד כשהוא מוכיח נותן דברי תוכחת הוא מסיים עם מסר אם תשמע לי אתה תרוויח מזה למשל כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך אם תשמע לי אתה תרוויח שלמה לימד אותנו יסוד גדול בפסיכולוגיה האנושית. אם אתה בא לילד, אתה בא לתלמיד ואתה נותן לו מוסר מתוך אינטרס שלך, הוא לא רוצה לשמוע. אבל אם אתה פותח בפניית אהבה, שמע בני, אתה הבן שלי, אתה יודע למה אני מדבר איתך? כי אתה יקר לי, אני

אוהב אותך, אני רוצה שיהיה לך טוב. ואם תשמע לי, אתה יודע מי ירוויח מזה? אתה תרוויח מזה. ניקח דוגמה. אם שיש לה בבית ילד מהטיפוס שהזכרנו ילד מרדן תמיד הולך נגד תמיד באנטי ההורים מיואשים חדרו תמיד הפוך היא מדברת איתו שיסדר הוא לא שומע לה בדרך כלל אם האמא לא מכוונת נכון אלא פועלת על פי הדחפים שלה איך היא פונה לילד תגיד אתה חושב שאני המשרטת שלך אני צריכה לסדר לך תמיד את החדר מתי תהיה בן אדם מתי היא תהיה מסודר, צועקת, מטיפה מוסר, סיימה את שלה, הוא ממשיך בשלו. לכל היותר, באותו רגע, בגלל שהוא רואה אותה כועסת, הוא עושה משהו, אבל הוא לא משתנה. אם האמא תיקח את העצה של שלמה המלך, היא תקרא לילד הזה בן

השמונה, בין ה-10, בן ה-12 ותאמר לו, "בוא נשב, אני רוצה לדבר איתך על עניין חשוב." בנה אחת בלי מתח ובלי עצבים. ואז היא פונה אליו באהבה ואומרת לו, "אתה יודע, יוסי, אתה הבן שלי, אני אוהבת אותך, אני רוצה שיהיה לך טוב. אם לא היית הבן שלי, זה לא היה מעניין אותי. אבל בגלל שאתה הבן ואני כל כך אוהבת אותך, אני רוצה שתרוויח כל החיים, תשמע לעצה שלי." פה היא כבר פותחת לו את הלב. ואז היא אומרת לו, "שים לב, שיש לך בחדר המון משחקים שאתה לא יכול לשחק בהם כי חסרים חלקים." למה חסרים חלקים? כי בכל פעם עבד חלק אחר. תשמע לעצה שלי, אתה מסיים לשחק, תהרוז את הכל, תעלה, תוציא קופסה אחרת, אז אתה תהנה, יהיה לך טוב. שים

לב שכמעט הפסדת את הטיול בשבוע שעבר, ההשעה כמעט יצאה בגלל שלא מצאת את הנעל שלך. אם היית שומע לי שהפינה הזו היא הפינה הקבוהה, אתה חולץ את הנעליים בערב, שים אותם שם, אז אתה תמיד תמצא אותם בבוקר. תשמע לי, אתה הבן שלי, אני אוהבת אותך, תקשיב לי יהיה לך טוב. גם אם הוא לא יהיה מלאך ביום, אבל מסרים שבאים בצורה כזו, הם חודרים ללב. אפילו ילד מרדן מטבעו, זה מה שלומדים באגדה של פסח, אפילו ילד מרדן מטבעו, אם מעבירים אליו את המסר הזה, שאם תשמע לי אתה תרוויח, אם אתה תלך בדרך הלא טובה, אתה תפסיד. אם הזמן הוא ישתנה. יש את הטיפוס השלישי של הטם שהוא לא חריף ופיקח כמו השני הראשונים. שואל שאלה בתמימות כזאת, תכוון

אותו בהתאם, תלמד אותו לפי הקיבולת שלו. שני הראשונים פיקחים מאוד, השלישי פחות. ויש שאינו יודע לשאול, שהוא אפילו לא מסתקרן לשום דבר. אז מה כתוב שם באגדה של פסח? שאינו יודע לשאול, את פתח לו, אתה תפתח לו, כלומר תעורר אצלו סקרנות, תגרע אותו לשאול, תגרא אותו להתעניין כדי שהוא יתפתח, שהוא יתקדם. יש כאן סוד אלוקי שהתורה גילתה לנו שכל בני האדם בעולם מחולקים לארבעה סוגים של הקטגוריות האלה שהזכרנו, שאם נדע לנתב אותם נכון, נרוויח. כעת נעבור לחלוקה של נפש האדם. דוקור זיגמונד פרויד המפורסם שהיום לומדים באוניברסיטאות את כל שיטת תורת הנפש שלו, חילק את האדם לשלוש רשויות. הוא אומר שהאדם עצמו אתה צריך להכיר את

עצמך ותדע שאתה מורכב משלושה רבדים. הוא קרא לזה עיד. כלומר, בכל אדם יש יצר חייתי, שאם לא היה לו את האגו והסופר אגו, הוא היה מתנהג כמו חיה. גונב, טורף, מזיק, לוקח בלי לשאול אף אחד. לא היה אכפת לו גם לרצוח. כמו חיה ביער. זה העיד, תאוות ויצרים. מצד שני יש את הסופר אגו. זה האני העליון. זה השכל הנקי שדורש שלמות. ויש באמצע את האגו שזה האני שהוא בעצם מתווך בין אלה לבין אלה. על דרך המשל, כש מנסים להסביר את הקו של פרויד מבחינת נפש האדם, נותנים דוגמאות של סבא, הורים ונכד. הסבא והסבתא בדרך כלל הם רוצים שלמות. אלה שהם באמת כאלה יקים כאלה מאוד מה שקוראים היום מאוד מדויקים אז הם דורשים שהילד יהיה ממש מתנהג

על פי הספר הילד עצמו קיצוני לצד השני הוא לא רוצה גבולות רוצה לעשות מה שבא לו ההורים מתוווחים בין הדרישות של הסבא והסבתא שרוצים שלמות לבין הילד שיש לו גם את הבלבולים שלו את היצרים שלו אז על דרך המשל כך פרויד חילק את נפש האדם שיש את שלושת הרשויות האלה העיד שזה היצר החייתי יש את האגו שהוא המתווך והסופר אגו שזה האני העליון שהוא דורש מהאדם דרישות של הנהגה של דרך ארץ של תרבות למעשה ביהדות אצלנו הדברים כתובים הרבה לפני ועם הרבה יותר עומק הרבה יותר סוד יש גם הרבה שטוענים יש חוקרים שטוענים בספר המהפך הבאנו את החוקרים שטוענים שפרויד בכלל לקח את כל החלוקה הזאת מתוך התורה שלנו. פרוידר היה יהודי, אמנם גדל

בבית, לא שומר מצוות, אבל הסבא שלו, הדורות שלפני היה בית חסידי. הוא גם נפגש עם אחד מאדמורי חבד שבא אליו. סיפור ארוך בספר הבאנו קצת מהפרטים האלה. על כל פנים, אצלנו ביהדות כידוע, נשמת האדם מחולקת לשלוש רשויות. נפש, רוח, נשמה. ראשי תיבות, נרן. כל מי שלומד קצת ספרי קבלה מיד פוגש את המושגים האלה של נרן שזה ראשי תיבות נפש רוח נשמה נקרא את לשון הזוהר הקדוש נשמתה נשמת האדם היא היא קלילה בתלת תרגין היא כלולה משלוש דרגות כלומר יש בה שלושה רבדים ועלדה תלת שמה נינון לנשמתה כגבנה דרזה עילאה ולכן שלוש שמות יש לנשמה כפי הסוד העליון, נפש, רוח, נשמה. אומר הזוהר הקדוש, תדע שנשמת האדם יש בה את שלושת הגלדים האלה,

כמו גלדים של בצל, נפש, רוח, נשמה. נפש הווקמוה דהייתאה מכלה. הנפש היא הנחותה מכולם. היא זו עם היצרים, עם החייתיות שיש באדם. המקובלים קוראים לה הנפש הבהמית. כמו שיש לבעלי חיים נפש, גם לאדם יש נפש. מה שבעל חיים רוצה, גם הנפש רוצה. היא הנפש הבעמית היא זו בעצם שמחברת בין הגוף לבין הנשמה. היא המתווכת בין הגוף לבין הנשמה, אבל מבחינת הנשמה היא הכי נחטה, היא הכי למטה, היא הנפש הבהמית. כל היצרים החייתיים שיש באדם, תאוות של אכילה, תאוות אחרות, כל זה הנפש. רוח היא הוא קיומה דשלתה על נפש. הרוח היא הקיום, כלומר המציאות ששולטת על הנפש. והיא דרגה עילאה עלזה, דירוג גבוה יותר, לקיימה עלה בקולה קדקה חזה. היא זו

שמפחת מפקחת על הנפש לשים לה גבולות ולכוון את האדם כראוי, כדקה חזה כמו שצריך. נשמה היא קיומה עילאה זה המציאות היותר עליונה על קולה ושלטה על קולה היא שולטת על הכל. דרגה קדישה עילאה על כולו. איפה נמצאים הנפש רוח נשמה בגוף האדם? אמנם הם ממלאים את הגוף אבל הנפש הריכוז שלה הוא בכבד. הרוח בלב והנשמה במוח. כך על פי תורת הסוד כתוב בתורה. כי הדם הוא הנפש והדם איפה הוא נמצא? בעיקר תחנה מרכזית של הדם איפה הוא נמצא? בכבד. כבד כולו דם. הרי כל חלק בגוף כשרוצים לאכול בשר צריך למלוח אותו כדי שהמלח ישאב את הדם או לצלוט. אבל הכבד לא מועיל לו מלח ובישול אחר כך אלא רק צליע. חייבים לצלוט אותו. למה? כי כולו דם צריך

רק האש יכולה לשאוב את כל הדם מתוכו. הדם הוא הנפש הכבד בגוף האדם. זה בעצם הריכוז של הנפש. זה התחנה המרכזית. שם היא נמצאת. הרוח גבוהה יותר. היא שוכנת בלב. על מה היא אחראית בתורת הסוד? על הרגשות של האדם. כל אדם יכול לחוש בעצמו. כשהוא כועס הוא מרגיש את הלב רותח. עצוב הלב מתכווץ. שמח הלב מתרחב. מתגאה הלב מתרומם. הלב הוא מקום הרגשות. הלב עצמו הוא שריר בשרני. אבל החלק הרוחני שבתוכו זו ירוח. והנשמה שוכנת במוח. המוח אוסף של חלבונים. אבל יש את החלק הרוחני שנמצא במוח שזוהי הנשמה והיא אחראית על החשיבה, על הרציונל, על השכל. זו הנשמה. אז הדירוג מוח, לב, כבד, שזה בעצם נשמה, רוח ונפש. מי ששם לבקבלה לדברים של

פרויד, רואים ממש את היסוד הזה ויש חוקרים שטוענים, מצאו בספריה של פרויד, ספרי קבלה מתורגמים לצורפתית, שבעצם הוא לקח את היסודות האלה, רק החליף את השמות וזכה לתהילת עולם בזכות היסודות האלה שבתורת הקבלה. אדם שמבין את החלוקה הפנימית שלו, יכול לנתב את עצמו בחיים לחיים הכי נכונים והכי מאושרים. כל אדם כשהוא מזהה בעצמו יצר חייתי הוא יכול מאוד לכעוס על עצמו מה אני כזה כזה אפס כזה ירוד אני כזה בעל חיים איך בכלל אני חושב על כיוונים כאלה איך בכלל יש לי נטייה כזו אבל ברגע שהוא יודע שזה בסדר גמור הקדוש ברוך הוא ברא לך נפש והנפש היא החלק הכי רדוד אבל יש לך גם רוח יש לך נשמה הנשמה שנמצאת בשכל היא עצמה גם

יכולה לטעות איך היא יכולה לדעת מה נכון ומה לא נכון? אתה יכול לשכנע אנשים מה עשה היטלר? נכנס לשכל של האנשים ושיבש להם את הכל מבפנים. איך השכל עצמו, הנשמה עצמה, איך היא תדע מה נכון? על ידי שהוא לומד מה שהקדוש ברוך הוא אומר בתורה, השכל יכול ללמוד, השכל יכול להחקים, הרגש הוא רגש, היצר החייתי הוא יצר חייתי. אבל המוח שנמצא, הנשמה שנמצאת במוח, היא יכולה ללמוד ולהחקים מתוך התורה ואז לקבל הנחיות ואיזון נכון בחיים. מה נכון ומה לא נכון. ניקח כדוגמה פשוטה עד כמה אדם יכול להתעט בשכלו בלי התורה. נתאר לעצמנו אדם שמצבו הכלכלי לא טוב. הוא בקושי גומר את החודש. שקשה לו מאוד להתפרנס ויש לו אפשרות לפרוץ בנק והוא

יודע שהבעלים של הבנק יש לו נניח 100 מיליארד דולר ויש לו כעת אפשרות לקחת מהבנק בסך הכל 300,000 שק. האדם הזה יש לו מאות מיליארדים של דולרים והוא רוצה 300,000 שק. הוא יודע שהוא לא יתפס בוודאות ועם ה-300,000 שק האלה הוא יצליח לפתוח עסק חדש ולהסתדר ויוכל לפרנס בכבוד את הילדים. ייתכן מאוד שאם הוא יבוא לשאול נכון או לא נכון על ידי מהלכים והסברים יכול להיות שמישהו יאמר לו תשמע מה הבעיה אתה תיקח 300,000 שק ההוא אף פעם לא ירגיש כי יש לו מאות מיליארדים ואתה מסודר לכל החיים אז למה לא באה התורה ואומרת לא תגנוב סגרה את הדלת השכל האנושי יכול לנתות לכיוונים שהם לא נכונים הוא יכול להמציא רעיונות שישמעו

אידיאלים מאוד נעלים ונכונים בלי אלוקים שאומר לך זה נכון וזה לא נכון האדם יכול להתבלבל כשהתורה אומרת לא תגנוב אז זה לא תגנוב וכן הלא אפשר לתת הרבה דוגמאות כאלה שהשכל האנושי יכול להתעט על ידי הסברים שנשמעים מאוד הגיוניים אבל כשיש הוראות יצרן אתה יודע שזה כך כשהשכל מיושר על פי התורה הרגש והתאווה שניהם יכולים להיכנס מתחת המטרייה הזו וזה חידוש שכותב לנו הזוהר שהנשמה מה היא קיומה עילאה זה הקיום המציאות העליונה על קולה ושלטה על קולה השכל יכול לשלוט בכל האדם יכול עם ההיגיון שלו על פי התורה לשלוט ביצרים החייתיים שיש לו אפילו ברגשות שלו האדם יכול לשלוט על פי התורה פרויד טען שה האמצע החלק האמצעי של האגו

הוא בעצם המתווך בין האיד לבין הסופר אגו על פי היהדותי יש בזה משהו כי בעצם הרגש גם נותן סוג של איזון. לפעמים האדם עם השכל יכול לראות שהאדם הזה שעשה לו עוול עם השכל הוא מרגיש אני רוצה להזיק לו עד הסוף כי והוא יכול להזיק לו עד הסוף והשכל אומר לו שמגיע לו אבל בא מידת הרחמים שבלב זה כבר הרגש שמתערב פה בתמונה ונותן איזון נכון שאתה יכול להזיק אבל תרחם גם את זה הוא מקבל מהתורה ורחמיו על כל מעשיו מקבל הדרכה אבל הרגש נותן לו את הכוח הלב נכנס לתמונה ונותן סוג של איזון. כידוע, כל אדם בעולם מחפש להגיע לגדולה. זה טבע אדם שהוא רוצה להגיע לגדולה. רוב האנשים בעולם, אם יציעו להם אפשר למנות אותך למלך. במדינה

שאתה נמצא יחתירו אותך למלך. אתה מעוניין או לא? רוב האנשים יקפצו על המציאה. מי לא רוצה להיות מלך? חז"ל לימדו אותנו שכל אדם יכול להיות מלך אמיתי. אם הוא יקח את הכלל שבפרקי אבות, איזה הוא גיבור הכובש את יצרו. מלך ראשי תיבות, מוח, לב, כבד. אדם שמשליט את המוח, שזו הנשמה, על הלב, שזה הרגש, שזה הרוח, ואת שניהם יחד על הכבד, שזו התאווה, שזה הנפש הבהמית, זה מלך אמיתי, כי הוא יודע לשלוט בעצמו. הוא יודע לכוון את עצמו נכון. גם כשהיצר בוער בתוכו, אבל הוא נותן לשכל להיות המנהיג. חכמי הסוד אומרים שזו הסיבה שהאדם הולך זקוף. בעלי החיים, רוב בעלי החיים הולכים כפופים. המוח, הלב, הכבד פחות או יותר באותה שורה. אבל

אצל האדם הוא זקוף כדי שיזכור תמיד המוח למעלה, הלב פחות והכבד הכי למטה. זה תזכורת מידית לאדם שידע איך צריך להנהיג את עצמו. יש עוד נקודה מעניינת שפרויד עמד עליה ובעצם חידש אותה בעולם המדע שניתן לטפל באדם באמצעות שיחות ריפוי באמצעות דיבור הוא טען שאפילו בעיות פיזיות שיש לאדם בגוף קשורות הרבה לנפש האדם הייתה לו את הספה המפורסמת שלו שהיו באים אליו מטופלים שוכבים על הספה נשאנים הוא היה יושב ליד הראש ונותן לאדם שידבר שואל אותו שאלות אבל נותן לו שישתפך שידבר שידבר בר שיספר הוא טען שעצם הדבר שאדם מספר על עצמו מספר על הקשיים על ההתמודדויות אפילו שהוא חושב שהוא מספר כדי לקבל תשובה כדי לקבל פתרון עצם

העובדה שהוא מדבר זה כבר חלק מהריפוי של האדם חידוש גדול בנפש האדם וזה הוכח עם הזמן לא הרבה יודעים שגם זה כתוב אצלנו בתלמוד יש פסוק ששלמה המלך אומר דאגה בלב איש ישכנה מה זה ישחנה תנמיך אותה כשיש לך דאגה, הדמיון מנפח את זה הרבה ואז אתה מרגיש מוטרד הרבה יותר מהאמת. זה דרכו כל אדם שיבדוק מכל דבר שהילחיץ אותו, הנקודה האמיתית הייתה מאוד קטנה, אבל הדמיון רץ קדימה ואם יקרה כך, אז התוצאה תהיה כך ואז יבואו ויגידו לי כך ואז יהיה הדמיון מנפח את הדבר עד שהוא באמת נכנס לפחד גדול ללחצים. אז שלמה המלך אומר דאגה בלב איש ישנה. יש לך דאגה תקטין אותה, אל תנפח אותה. איך עושים את זה? אומרת הגמרא שיש שני דרכים. יש

אומרים דאגה בלבא שישכנה על ידי שישיחנה מדעתו. ויש אומרים על ידי שישיחנה לאחרים שיספר לאחרים. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. שניהם נכונים. גם לעניין להסיח את הדעת מזה תתעסק עם דברים אחרים. אתה צריך לעשות השתדלות כדי לפתור את הבעיה. תעשה השתדלות. אבל את ההשתדלות עשית. אין לך מה לעשות יותר. רק לאכול את עצמך עם דאגות. ניקח למשל דוגמה פשוטה. אדם שלא מרגיש טוב, אישה הלכו לקופת חולים, הרופא נבהל, שלח אותם לבית חולים, עשו בדיקות שהבדיקות האלה קריטיות לגלות האם חס ושלום יש מחלה מסוכנת מקננת בגופו. האדם הזה מאוד לחוץ. רק הלחץ והפחדים שלו יכולים להזיק לו יותר מהמחלה. רוח איש יחלקל מחלהו. כך אומר שלמה המלך.

הרוח של האדם, המצב הנפשי שלו יחלקל מחלהו. זה יכול לפרנס את המחלה שלו בין לטובה בין לרעה. תלוי איך הוא מנתב את עצמו. שמחה מביאה לריבוי נוגדנים של כדוריות לבנות בגוף. עצבות גורמת ההפך הגמור להתכווצות. האדם עשה את ההשתדלות שלו. מכאן ואלך תסיח את הדעת מהדברים. דאגה בלב איש תסיח מדעתך. כל ההמתנה הזו עד שמחכים לתשובות שיגיעו יש אנשים שהם נגמרים רק מהמתח עשו את הבדיקות. עכשיו מחכים שלושה שבועות עד שיגיעו התשובות האם יש מחלה מסוכנת או שזה שום דבר. האם מדובר חס ושלום בגידול ממיר או ב באיזה בלוטה שהיא שום דבר איזה גוש של שומן. האדם נלחץ בשבועות האלה. מה יהיה כאן? צריך לומר לעצמו אני עשיתי את ההשתדלות

שלי. לאחר שעשה את ההשתדלות, השאר בידי שמיים, מסיח את הדעת ממה שמלחיץ אותו, נהיה יותר רגוע. ויש אומרים ישיחנה לאחרים. זה עוד שיטה מה שמייחסים לפרויד. למעשה זה כתוב בגמרא כשמדברים עם אדם אוהב ומספרים לו את ההתמודדויות, את הרגשות, את הקשיים, עצם הדיבור פותר הרבה. יש אנשים שמאוד כועסים על מישהו והם כל הזמן בוערים. מדברים עם עצמם בזעם על אותו אדם. עצה טובה. לקחת דף ועת, לרשום מכתב לאותו אדם ושם את כל העצבים להוציא. מסיימים לכתוב, לקחת את המכתב, לקרוע לזרוק לפח. פתאום האדם יגלה שהוא נרגע אף על פי שהוא לא קיבל את המכתב. עצם העובדה שאדם כותב הוא הוציא את הדברים מעצמו, העלה את זה על הכתב, גם כשהוא

זורק לפח זה מרגיע אותו. כי אתה יודע שאתה לא תלך עכשיו לומר לו את הדברים ולא יוצא מזה שום דבר. ואם תגיד לו רק תריב הוא יותר אבל אתה יכול לפרוק את המתח דאגה בלב איש ישיחנה או בדיבור או לפחות בכתב ואז פותר הרבה בעיות יש עוד נקודה מעניינת שפרויד התייחס אליה כל הנושא של חלומות איך להתייחס לחלום עד זמנו של פרויד בעולם המדע התייחסו בביטול מוחלט לכל תופעת החלומות מאז פרויד מתייחסים ברצינות לחלומות פרויד טעם שניתן וצריך להשתמש בחלום כמפתח לגילוי עולמו הפנימי של האדם. כל זמן שהאדם אר כך טען פרויד גם התודעה ארה והיא לא מאפשרת לפחדים לתשוקות למאוים מה שיש לאדם בתת ההכרה הדברים לא באים לידי ביטוי אבל

כשהאדם ישן גם התודעה ישנה ואז כל מה שיש לו בפנים צף באמצעות חלום אז על ידי חלום אפשר לדעת למה האדם הזה משתוקק ממה הוא מפחד מה הלחצים שואלים את פרויד האם חלום יכול לגלות ידיעות על העתיד הוא מתייחס לזה בספר שלו וכותב זו כמובן שאלת שב לדעתו חלום לא יכול לצפות עתידות. עצם הדבר הזה שהאדם פורק בחלום את המחשבות של היום זו גמרא מפורשת. חז"ל אומרים שאדם רואה מעירורי ליבו ומספרת על חכמי ישראל שהשתמשו במידע המדעי הזה שלא היה גלוי לאומות העולם אבל עם ישראל ידע את זה מתוך התורה. השתמשו בזה כדי לפתור בעיות. הגמרא מספרת שהקיסר הרומאי שאל פעם את רבי יהושע בן חנניה. יש המון סיפורים על חוכמתו ופקחותו של רבי

יהושע בן חנניה ועל הקיסר הרומאי שהיה אוהב לשאול אותו שאלות. שאל אותו פעם אחת הקיסר הרומאי אמר לו אמריתו דחכמית טובה אתם היהודים אומרים שאתם חכמים הרבה אם אתם כאלה חכמים תאמר לי מה ראה בחלום אמ לי מה אכזה בחמיי תגיד לי מה ראה בחלום באותו זמן היה מתח בין רומא לבין פרס אמר לו אתה תראה שפרצה מלחמה והפרסים לקחו אותו בשבי את הקיסר הרומאי יתנו לך מקל של זהב רואה צאון, יש לו מקל. אמר לו, "לך יתנו מקל של זהב, אבל אתה לא תראה צון. ישימו אותך רואה חזירים." אומרת הגמרא, כל היום חשב על זה. ההר בה כולי יומה. נלחץ מזה באמת יקחו אותו בשבי. הוא יהיה רואה חזירים, עוד עם מקל של זהב. אוליורטה חזה. בלילה. זה מה

שהוא ראה. באמת רבי יהושע בן חנניה ידע שזה מה שהוא יראה בחלום. הוא לא ידע שזה מה שהוא יראה, אבל הוא תפר לו חלום. אמר, "נסדר חלום עם סממנים של מלכות, מקל מזהב, עם מה שילחיץ אותו, נופל בשבי, דברים מוזרים שיטרידו לו את המחשבה כל היום, בטוח זה מה שהוא יראה בלילה." ויש עוד סיפור שם בגמרא ששבור מלכה מלך פרס, שאל את שמואל, גם הלך באותה שיטה, המציא לו איזה סיפור וזה מה שהוא ראה בסופו של דבר בלילה. אז כבר כתוב בתלמוד שהחלום מגלה ממטה לחוץ, מלמד את האדם על עירורי ליבו. אבל בניגוד לפרויד התורה אומרת שהאדם יכול באמצעות חלום לראות עתידות. אפילו אנשים פשוטים כמו כל אחד מאיתנו. יש המון עדויות על אנשים

שבאמצעות חלום ראו מה קורה במרחקים, מה יהיה בעתיד. לא ניכנס כעת לעדויות ולסיפורים, אבל יש המון אנשים, אני בטוח גם כאן בציבור שכי לא היה עדיין קהל שכשהיה יותר זמן וביקשנו לשתף, לא היה מצב שאנשים לא שיתפו בסיפור האישי שראו עתידות, ראו דברים שקורים במרחקים. גם כאן לפי החיוכים רואים שיש לא מעט שיכולים לשתף בסיפורים האישיים שלהם. ובאמת הרמח"ל כותב שאיך האדם באמצעות חלום יכול לצפות עתידות או מה קורה במרחקים? אומר הרמח"ל, ראינו קודם שיש לאדם נפש, רוח, נשמה, שזה נמצא בתוך הגוף. יש עוד שני רבדים גבוהים יותר, חיה ויחידה, שבזה הרמח"ל כותב, "חיה זה מעטפת רוחנית שעוטפת את האדם מבחוץ ויחידה זה רק סביב הראש,

כמו אור כזה שאלה מדרגות יותר גבוהות של הנשמה, אבל בתוך הגוף זה נפש, רוח, נשמה. כשהאדם נפטר, כל הרבדים האלה יוצאים מהגוף. הנפש רוח, נשמה, כולם מסתלקים. כשאדם ישן, הנפש נשארת בגוף, רוח, נשמה, חיה ויחידה מסתלקים. לכן אדם ישן הוא כמו מת, אבל הוא לא מת. הוא לא הולך. מדברים איתו, הוא לא שומע, הוא בלי הכרה, אבל הוא נושם, חולם חלומות. כשהאדם ישן, אומר הרמח"ל, החלקים, הרבדים שיצאו מתוך הגוף יכולים לפגוש יצור רוחני כמותם, רק רוחני יותר. שיש לו גם נפש. כלומר, הנשמה של אדם ישן יכולה לפגוש נשמה של אדם שנפטר, הסבא, הסבתה, ההורים שבעולם האמת. והם יכולים להעביר מידע על מה שקורה במרחקים, על מה שיהיה בעתיד.

כן, בעולם האמת. הגמרא אומרת מסכת ברכות שהמתים יודעים מה קורה עם החיים. אדם שהורב נפטרו, הם יודעים מה קורה איתו. כתוב שאסור להתאבל על המת יותר מדי. אדם שנפטר לו מישהו, כמה פעמים השם ישמור, פגשתי הורים שקולים שכאהובים וכל הזמן בבחיות על הילד, אפשר להבין אותם. זה כאב עצום שאי אפשר, לא נתפס. אבל בכל זאת אומרת הגמרא, אסור להתאבל על המת יותר מדי. הנפטר נמצא בעולם האמת. אם בוכים עליו קצת, הוא מבין את זה שמצטערים. אבל אם בוכים יותר מדי, זה כבר מציק לו. הכל בסדר איתי. למה אתם בוכים כל כך הרבה? וגם זה מראה כאילו שהאדם הזה לא מאמין, מי שבוכה יותר מדי, כאילו לא מאמין שיש חיים לאחר המוות. אז זה גם מעורר

עליו קטרוג. לכן כתוב לא להתאבל על המת יותר מדי. יש בגמרא סיפורים לא פשוטים על מקרים כאלה שהתאבלו יותר מדי, בסוף הם עצמם ניזוקו מהדבר הזה. אותם שנמצאים בעולם האמת יכולים לבוא ולהעביר מדע לאותו אדם שישן. ואז המידע הזה מוזרם אל תוך הנפש שנמצאת בגוף וככה האדם יכול בשעת השינה לגלות מה יהיה בעתיד או מה יהיה במרחקים זהו דבר מעניין שהתורה גילתה לנו מסודות הבריאה גם את מה שפרויד גילה לפני 100 שנה שנפש האדם פורקת את הלחצים שלה בשעת השינה וגם את המידע שפרויד לא עמד על כך שעל ידי חלום ניתן לגלות עתידות עוד נקודה פסיכולוגית מאוד מעניינת חז"ל אומרים שלמצב רוח של האדם יש השפעה גדולה על קליטת הלימוד. לפעמים

רואים ילד שהוא הוא לא מרוכז בלימודים או אדם מזהה בעצמו אפילו סטודנט רוצה ללמוד בחור ישיבה רוצה להתקדם והוא מרגיש שהוא לא מרוכז בלימוד חז"ל אומרים שאם יהיה לו מצב רוח טוב יהיה לו הרבה יותר קל להתרכז יש שרואים ילד מתקשה בלימודים מיד עוברים לתרופות יש כמה דברים שצריך לבדוק מראש אולי הוא מורד ממשהו אולי הוא עצוב אולי הוא פגוע כי אם הנפש שלו מקוות אז הוא לא מרוכז. ובאמת שמעתי כמה פעמים מצעירים שהעידו על עצמם שהם אף פעם לא היו מסוגלים לשבת. נתנו להם כל מיני כינויים של היפרקטיבי וכולי ופתאום שמעו איזה הרצאה שמאוד דיברה אליהם וא תראה אותו בסמינר יושב כל ההרצאות וזה אדם שלא יכול לשבת בכיתה. מה מתברר?

שהוא כן מסוגל להקשיב. אבל הוא צריך שידברו איתו במה ש בנושאים שמעניינים אותו דברים שנכנסים לו ללב. שהוא יהיה באווירה טובה, בהרגשה טובה. כשהאדם מקווץ בנפש הוא ננעל. לכן צריך לבדוק גם אצל ילדים. אולי הוא מורד ממשהו. לפעמים זה לא קשור לזה. לפעמים זה חוסר שינה. יש ילדים שלא ישנים מספיק והמורים בטוחים שהוא צריך רטלין. הוא לא צריך רטלין, הוא צריך לישון יותר זמן. לפעמים זה עניין פיזיולוגי של חוסר ברזל. לפני שמזדרזים לתת תרופות כימיות לילדים שמתקשים בלימודים, צריך קודם כל לכסות את כל הדברים האלה. לבדוק שהוא ישן מספיק, שלא חסר לו ברזל, שאין איזה עניין שמציק לו מבחינה חברתית, שהוא לא פגוע מהמורה או

מהמורה או בבית יכול להיות שהוא מרגיש יותר מדי לחוץ. לא לחינם אמרו חכמים, לא הכפדן מלמד. כתוב שם, לא הבישן למד ולא הקפדן מלמד. כלומר, תלמיד לא מבין צריך שישאל. והקפדן אסור לו שיהיה מורה. אדם שהוא טיפוס עצבני, אישה שהיא טיפוס עצבנית, אסור להם ללמד. לא הקפדן מלמד כי אם אתה משדר לחץ, משדר מתח, אתה נועל את כל התלמידים בכיתה. ואחר כך יש טענות למה הם לא מתקדמים בלימודים, אבל הם כל הזמן בלחץ. צריך שיהיה אווירה טובה. יהיה כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. אין הכוונה שלא להאיר לו, שלא לנזוף בו איפה שצריך, אבל לא להשפיל אותו. לדעת שיש לו את הכבוד שלו. גם כשמאירים ונוזפים בלי השפלה. לדבר עניינית שזה לא בסדר.

כך צריך להתנהג, לנזוף אבל לא להפוך אותו לאפס. ואתה לא שווה כלום, לא יצא ממך שום דבר. כל הביטויים האלה הם לא במקום. לא כלפי ילדים בבית ולא כלפי תלמידים בכיתה. יקבו תלמידך חביב עליך כשלך. הגמרא אומרת שרבה, רבה היה גדול הדור בזמנו. כשהיה בא לשיעור ללמד את התלמידים, היה חשמל באוויר. היו במתח, כאילו ה היה יראת כבוד עצומה, רב כזה גדול היה בא ללמד. כולם היו במתח. הנוהג שלו של רבה היה מתחיל את השיעור במילתא דבדיחותהא כל שיעור היה מתחיל בבדיחה היה רואה שכולם מחייכים אחר כך היה מתארגן נהיה רציני ומתחילים ללמוד אבל קודם היה מפיג את האווירה הזאת של המתח שבאויר שירגישו נעימות ירגישו פתיחות אחר כך כתוב ש

היה מרצין כך אומרים חז"ל שאחרי זה נהיה רציני הלימוד עצמו אפשר לעשות צחוק אבל היה מתחיל קודם כל בשחרור האווירה רואים עד כמה חז"ל יחסו חשיבות מרובה למצב רוח טוב של תלמידים. כי נפש האדם מאוד מושפעת מהדברים האלה והפקחות והחוכמה הם לא הערובה היחידה להצלחה. גם הנפש צריכה להיות שותפה בעניין הזה. לקראת סיום נוסיף עוד נקודה שנוגעת לנפש האדם. כמה חשוב לחזק בילדים שלנו ובעצמנו את היסודות של האמונה והביטחון בקדוש ברוך הוא. ילד שגדל בלי אמונה, אין לו ביטחון, כל החיים שלו הוא חי בצורה שהוא תלוש מהמציאות, אין לו על מי להישען. כמה יש היום שסובלים מחרדות, מלחצים, שאם מראש עוד מילדות היו מכוונים אותם שכל דעביד

רחמנא לתו אביד, שהכל משמיים, הכל לטובה, אתה עושה את ההשתדלות שלך, ודאי מוטלת עליך חובת ההשתדלות, אבל לאחר שעשית את שלך, איך שהקדוש ברוך הוא ינטב אותך, זה לכיוון הכי טוב, למקום הכי טוב. כשילד מכוון בצורה כזו, יש לו כלים להתמודד עם מצבים שונים שהוא פוגש במהלך החיים. אחרת, גם אם הכל זורם, הכל בסדר, אבל ברגע של מבחן פתאום קורא איזה עניין מלחיץ, עניין מפחיד, מרגיש קריסת מערכות, או שהוא קורס נפשית, או כמו שהשם ישמור, יש אפילו צעירים כאלה שברגע של משבר הזיקו לעצמם, שלחו יד בנפשם וההורים לא מבינים, הכל היה בסדר על דבר כזה קטן. אבל איך הוא הגיע לזה? כי הוא הרגיש שאין תקווה שאין עתיד וזה לא נכון. יש

תקווה ויש עתיד והכל טוב והוא חושב שהוא יברח מהצרות שכאן והוא לא מבין שאם הוא שולח יד בנפשו הוא יוצא מצרות קטנות לצרות הרבה יותר גדולות בעולם האמת אבל את זה הוא לא יודע אף פעם לא לימדו אותו אז הוא חושב שזה סוג של בריחה כמה חשוב שנשלח את הילדים שלנו למוסדות חינוך תורניים שילמדו בדרך של תורה בתי ספר שמלמדים איתם על כל המושגים שכל היסודות הפסיכולוגיים שיש בפרקי אבות. איזה הוא עשיר השמח בחלקו. איזה הוא גיבור הכובש את יצרו. איזה הוא מכובד המכבד את הבריות. מכובד זה לא שאתה רוצה עכשיו שכולם יכבדו. אתה תכבד. הכבוד שתקבל זה כבוד אמיתי. לא כבוד מזויף כי אתה מכבד את האחרים. אלא יסודות פסיכולוגיים בנפש

האדם שחז"ל במשפטים קצרים לימדו אותנו איך להתנהל בעצמנו ואיך לחנך את ילדינו. ויהי רצון שנזכה כולנו לרבוות נחת מכל יוצא חלצנו ולהתעלות בעצמנו גם ברוחניות גם בגשמיות שהדברי תורה יהיו להצלחת כל הציבור שנמצא כאן לכל הצופים בכל מקום שהם לבריאות אתנה פרנסה טובה זיווגים אגונים זרע קודש קימה אמן ואמן ‏Men