"אני עבדתי, זה הכסף שלי – למה שאתן?" | מתי סרי בראיון שלא מתבייש לשאול

אנחנו מתפללים בברכת המזון כשאנחנו אוכלים וזה שאל תביאנו לא לידי מתנת בשר ודם כי אם לידך רחבה וברגע שאתה מסדר לאדם עבודה אז הוא כבר מתפרנס ממעשה ידיו הוא כבר לא כל הזמן אה אתה סידרת לי עבודה אני כל הזמן חייב לך. אני חייב לך. אני חייב לך. אני חושב שהיום כדאי לנו לדבר על צדקה. שאתה אומר צדקה, בעצם זה נגזר מהמילה צדק. צדק. קיבלת? תן, אל תעצור, תחליק את זה. צדקה זה דבר קשה מאין כמוהו. אני עבדתי, אני טרכתי, זה כסף שלי, זה הדם שלי. כסף זה דמים, דמי פורים, דמי חנוכה. מה פתאום שאני אתן מהדם שלי לזה? אתה יודע, יש אגדה שלמה או מדרש שלם ש איזה גוי אחד טרונספורנוס בא לרבי עקיבא ואומר לו תשמע אם אלוהים ברא

אצלכם כל כך הרבה עניים למה אתם תומכים בצדקה מה אתם מתערבים במעשה הבריאה אומר לו רבי עקיבא הם נבראו על מנת שאנחנו נוכל כל לתרום ובכך להינצל מדינה של גיהנום. אתה רואה בבתי עלמין, צדקה תציל ממוות. צדקה תציל ממוות. לא ראיתי אף בן אדם שתורם צדקה וניצל מהמוות. המוות הוא נחלת הכלל. אבל אנחנו שוכחים שבעצם רק חצי מהפסוק כתוב. הפסוק השלם זה לא יועילו אוצות רשע. צדקה תציל ממוות לעומת העולם האלילי ש גורס שאם אתה א מה שנקרא אני זוהי גזירת הגורל ואין לי את התערב בבריאה בא היהדות ביום הכיפורים שזה היום הקדוש ביותר ובהפטרה של יום הכיפורים מה אומר לך פרוס לך מכל לעני עם הרודים תביא בית כי תראה ארום בכיס טוב

ומבשרך לא תתעלם הצדקה קודם כל היא תיצור תום דרך ברגע שאתה על הלין של הצדקה על הלין של הנתינה הדרך שלך היא הרבה יותר שלמה היא הרבה יותר נדיבה היא הרבה יותר אדיבה ובדרך כלל כשאתה נותן היקום מחזיר לך העניין של צדקה זה בעצם תורם למרקם החברתי בין התייקון לבין האני. האני יכול להתמרד נגד השלטון מרוב צער על זה שהוא עני והוא יכול להתמרד גם כן כנגד מלך מלכי המלכים. למה? למה? למה? גורלי כו נגזר עליי לחיות לחיות בצער ובעוני לכן כשאתה נותן צדקה אתה איךשהוא מאזן בין הכתבים החברתיים בעצם זה שאתה יוצא מתוך נקודת מוצא של נדיבות כמו שאמרתי לך העולם מגיב אליך העולם נותן לך אבל זוהי אמונה. זוהי אמונה של הבן אדם.

זה לא מדע מדויק. אבל אם אתה באמונה הזאת, הולך באמונה הזאת, חזקה עליך שיגיעו אליך כל הדברים הטובים שבהם תרמת. ‏am