הרגע שבו נזכרתי בדוד וגוליית

שמעתם על אהבת ישראל?

אהבת השם? אני אהבת ישראל, אני עוד לא נלחמתי איתי. אהבת השם והתורקי אמרו לי, היה קרב, אחד הקרבות היפים. מגיע יהודי עם כיפה, לא מתבייש ביהדות שלו, עומד, מגיע טורקי, אנטישמי, ההר אדם ואהבת השם הולך וגובר עליו. מכוח מה הוא גובר עליו? לאדם יש הרבה יותר כוחות ממה שהוא חושב כשהוא ממוקד מטרה. נזכרתי בדוד וגוליאית, גוליאית היה הר אדם וקילל את הקדוש ברוך הוא. בא דוד, בלי כלום, אתה בא אליי בכוח אנושי, אני מביא את מי שאני נלחם למענו איתי ביחד. אדם שהולך עם הראש למעלה מנצח את כולם. אדם שמתבייש להביא את אבא שלו לאספת הורים, אומר אלוקים, אז עכשיו מה אתה רוצה ממני? מה אתה מתביבש להגיד שאתה הולך לשיעור תורה?

את מתביבשת בצניעות שלך? אתה מתביביש בתפילין שלך, בציצית שלך? איך מה קרה לך? עמד על הבמה, כל המצלמות עליו קיפה על הראש, לא רואה אותכם ממטר, אני באתי איתו, אני לא באתי איתכם. ככה האדם צריך להסתכל. לא סתם הוא נקרא אהבת השם, הוא ניצח כי יש לו אהבת השם.