הרב זמיר כהן - איך מענישים בצורה נכונה?

נתבונן כעת בשאלת הענישה. האם להעניש ילדים? האם להרים יד על ילד או לא? בשאלה הזו יש גישות קיצוניות בעולם. היום רוב העולם עבר לגישה שאסור להרים יד על ילד. ואם ילד קיבל מכה מהוריו או מחנכיו, יכול לפתוח להם תיק במשטרה. והיו דברים מעולם שילדים קטנים על פי ההכוונה של ה של בית הספר הלכו להגיש תלונה אפילו על מכה קטנה שקיבלו מההורה. החוק הזה הפך את רוב אנשי העולם לעברייני חוק. כמעט לא תמצא הורה שאף פעם לא הרים יד על ילד. לא מדבר על האכזריים והקיצוניים. מדי פעם קורה שילד מקבל מכה מההורים. איך הגיעו באמת לחוק הזה? כי ראו הקצנה. ראו הורים ומורים או סתם מבוגרים מתעללים בילדים מכים אותם באכזריות פוצעים

אותם. אז חוקקו חוק שאסור להרים יד על ילד. כי זו הגישה הטבעית של בני אדם שהם נוטים לקיצוניות. אם פה לא טוב אז הולכים לקיצוניות השנייה. מה היא העמדה של היהדות? בגמרא כתוב כך. כי מחית לינוקה לא תמחה אלא בערקת דמסענה. כשאתה מכה ילד לא תק אותו אלא בשרוך הנעל. מה זה סרוך הנעל? שלוקח שרוך ועושה ככה הילד מרגיש כאב. זה כלום. אבל העברת אליו מסר. כשילד מרגיש את החוויה הזו של המכה שהיא לא מכאיבה, היא לא אכזרית, אבל המכה הזאת זה גורם לו לזעזוע. אם הוא ילד שחוטף מכות כל יום, זה כבר לא ישפיע עליו. אז זה גרוע מאוד. מדברים על ילד שסך הכל מתנהגים איתו בדיבור, בכבוד, אבל אחרי הרבה זמן, פעם בכמה זמן שהוא מגזים

ורואים שאין שליטה, מכה קלה על היד. הרקתה דמסענה. כי מחית לינוקה כשאתה מכה ילד, לא תמחה אלא בהרקת דמסענה. הגאון מוילנה כותב, כשרואה שרבה חמתו על הילד, אל יקהו באותה שעה. כשאתה מרגיש שאתה כועס, אסור לך להרביץ. אם נגיד את זה להורים שמקים את הילדים שאתה כועס, אסור לך להקות. מה הוא יאמר? אם לא כשאני כועס, מתי אתה רוצה שאני אקה אותו סתם? התשובה היא ודאי שלא מקים ילד סתם, אבל אפילו כשאתה מחליט שצריך לתת לו איזה מכה כלשהיא, הדבר צריך לבוא מהשכל ולא מהעצבים. כשרואה שרבה חמתו על הילד, אל יקהו באותה שעה, כי המכה תהיה אכזרית. לא יקהו מכת אויב דרך כעס. כך כתוב, צריך להיזהר. זה מכת אויב. מה? אני אויב של

הבן שלי. אם אתה מתאחזר אליו אתה אויב. והילד עלול להרגיש כך כלפי אותו הורה, שאת כל העצבים שלו הוא הוריד עליי, את כל הכעסים שלו. ויש מבוגרים שמדוכים על כך. שהייתי ילד, איזו גישה הייתה להורים, למבוגרים, איך התייחסו אליי? גורם להם לריחוק, לסלידה אפילו מהמבוגרים. אבל כשאדם לוקח לעצמו את היסוד הזה שהתורה הקדושה לימדה אותנו לדעת את האיזון. כשאתה כועס אסור לך להרים יד על ילד. אם אתה מרגיש שיש הכרח כי הילד מגזים אז בערקת דמסענה. זה תמיד צריך לבוא גם עם דברי שבח והסבר ואף פעם לא על ילד שמחר אני אכה אותך על מה שעשית היום. הדמיון שלו 24 שעות הוא בפחדים מי יודע מה יעשו לי מחר אם יש באותה שעה אתה רואה שיש

הפרזה בבית בפרט לפעמים לפני השינה ויש כמה ילדים וכל הבית בחגיגות ורואים שצריכים מכה חלשה כדי להכניס את הבית לאיזון זה דבר שחז"ל התירו אותו אבל מכה אכזרית איסור גמור הגמרא אומרת לפני עיוור לא תיתן מכשול אדם שמכה בנו הגדול עובר על האיסור מהתורה אדם שמכה ילד גדול עובר על איסור מהתורה שלפני עיבר לא תיתן מכשול כי אתה עלול לגרום לו להתמרד ולהחזיר לך ואצלו זה כבר איסור תורה הכשלת אותו באיסור תורה מה נקרא בנו גדול הריטווה כבר לפני 700 שנה כותב שהגיל הולך ויורד מדור לדור כבר על הדור שלו הוא אומר שהגיל הרבה הרבה פחות ובדור שלנו הגיל עוד יותר פחות ושנה הבאה מהיום יהיה עוד יותר פחות כי הילדים נעשים פחות

בעלי יראת כבוד מההורים יש אמנם גמרא שבה נסיים את העניין הזה לגבי יראת כבוד מההורים. יראת כבוד לא משיגים על ידי מכות. יראת כבוד לא משיגים על ידי גערות ונזיפות או שאתה דורש ממנו תכבד אותי. הגמרא מעניינת מאוד בקידושין. הגמרא אומרת למה יש פסוק בתורה כבד את אביך ואת אמך? שם בכבוד הקדים את האבא לאמא וביראת כבוד איש אמו ואביו תיראו. הקדים את האמא לאבא. אומרת הגמרא, גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שהבן מכבד את אמוני שמשדלתו בדברים. האם מפנק את הילד אז הוא מכבד אותה יותר? התורה אומרת, כבד את אביך ואת אמך. אבא לא פחות מאמא. לכן הקדים את האבא. וגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שהבן ירה מאביו יותר מאמו מפני

שמלמדו תורה. לכן אמרה איש אמו ואביו תיראו ביראה אמא לא פחות מהאבא שלומדים את הגמרא הזאת רצים עליה אבל מי ששם לב יש כאן סוד גדול איך יש לילד יראת כבוד מהאבא מלמדו תורה כשילד יודע שאבא הוא לא רק מי שמביא כסף לבית אלא אבא אומר דברי תורה על השולחן אבא זה אדם שאני יכול לשבת וללמוד איתו מדי פעם הוא לימד אותי הלכות לימד אותי משניות היום ברוך השם ילדים לומדים מבתי ספר תורה אבל למצוא את הזמן לא מתוך לחץ שילד מרגיש שאבא רק מעמיס עליי, אלא שהילד אוהב, יושב עם האבא. יש כאלה אבות ובנים, עושים לימודים בשבתות וכולי. אבא מלמד אותי תורה. לא רק בוחן כזה קשוח ששואל שאלות מבית הספר והאוירה הזאת כל כך לחוצה, אלא

באווירה נעימה, עם לימוד, עם שאלות. הקשר הזה בין הילד לבין ההורים זה קשר שגורם לילד לקבל יראת כבוד מהאבא. דווקא על ידי זה שהוא מלמדו תורה. מצד שני צריך להיזהר מהקצנה לצד ההפוך כמו שהזכרנו לא שאבא תופס את הילד והוא כבר עייף מהלימודים בתלמוד תורה בבית ספר ואז בא השב איתי ומלחיץ אותו אלא רק מתוך תענוג ומתוך שמחה ‏Ah.