
"ברחנו מהמנזר, התינוקת לא שרדה": ראובן קמפניינו בריאיון אישי מרגש
ראובן קמפניינו, יליד איטליה, היה בן שנתיים כשאביו נרצח באושוויץ. עודד הרוש שמע ממנו על סיפור ההצלה מהשואה האיומה, ועל הביקור המרגש לאחר 40 שנה אצל חסידי אומות העולם אצלם הסתתר. צפו
כל לילה אחרי כיבוי אורות שושנה הגדולה קפצה למיטה של סערה הזכירה לה את שמה כי הם היו תחת שם שם בדוי הזכיר לה את שמה הזכיר לה שם יהודיות קראו קריאת שמע ביחד חזרה לבתה ראובן קמפניינו מה נשמע ברוך השם עוד נבין שמאחורי השם והתואר המצומצם שניתן עכשיו יש עוד המון המון המון כי אנחנו הגענו היום לפגוש אותך בעקבות משהו שאני לא הכרתי שאתה למעשה משקם ספרים עתיקים וכורך באופן אומנותי נכון לא הכרתי את הכותרת הזאת למה שמישהו יחליט לשקם דווקא ספרים עתיקים אבל א איך הגעת לזה היום זה ענף רציני מאוד שום זה כלומר העסק בספרים עתיקים הוא הוא עסק רציני מאוד חלקם אנשים שהשפים שאוהבים ספרים עתיקים הם הם הספים לא משנה
מה כתוב בהם בדרך כלל זה יהודיי קה וב רוב העבודה שלי זה זה יודקה בודדים באים עם מתמטיקה או דברים כאלה יש מישהו ש יבוא עם ספר בן 200 שני במתמטיקה ווה כן אלא בפיזיקה כן משוגעים יוצא דופן רובם רובם זה חידושי תורה א גמרות סידורים ישנים נושנים אני סליחה שנכנס לחשבון הבנק מקצוע מכניס שאפשר להתקיים ממנו אשתי אומרת שכן אשתי מנהלת את הכספים שלנו את אומר אם היא אומרת היא יודעת טוב מוד ה אומרת שאפשר להתקיים מזה והיית רוצה שאחד הילדים הנכדים יהיה ממש יתעסק במקצוע הזה של כריכה וכולי כן אבל זה לא כי כי הייטק כמו שאתה אומר היטק ניהול מי מפסק בעבודות כפיים אבל ספרים עתיקים תמיד יהיו נכון כן אבל לאלא לא אם ה
מצא אם ה מצא מישהו נכד ש שרצה להיכנס לענף אני אשמח מאוד עושה חשק לצלול לתוך התחום הזה אבל צריך להגיד בהגינות ש לא לא זר לך האומנות הזאת נכון א שלי היייתה כמוני ה היא הייתה העבודה שלה היייתה מחולקת לש לשני מחלקות אחת מלאכת כפיים ואחת מלאכה עיונית המלאכה העיונית שהיא בחרה זה היה מתמטיקה היא למדה באוניברסיטת המתמטיקה ה בעלת תוא הייתה בעלת תואר דוקטור למתמטיקה היא השלימה את את לימודיה רגע לפני שנכנסו באיטליה חוקים נגד היהודים כי אחרת זה היו זורק ים אותם האוניברסיטה אז היא קיבלה תואר דוקטור ממש לפני שנכנסו החוקים האלה לתוקף בשנות ה3 37 38 משהו כזה ו אז אז זה היה העיסוק העיוני שלה היא הייתה מורה
מעולה והמעשי היא הייתה מורה למלאכת יד מלאכת יד מכל התחומים רקמה וקרמיקה וציור כל מה שאתה רוצה בתחום של מלכת יד וזה ה אהבה יותר גילתה בסוף יומיה גילתה לי שזה אוהבת יותר מאשר המתמטיקה כי יש לה קשר קרוב יותר עם התלמידים חזל אומרים מעשה אבות סימן לבנים אבל אפך זה יותר מעשה אמהות כי אבא אבא נהרג כשאני הייתי נרצח צריך לומר כשאני הייתי בן שנתיים נרצח באושוויץ אנחנו קבענו תאריך מותו של של אבא ל שמח עדות מ שניתנה על ידי איזשהו לוי אחד ב במדור לחיפוש קרובים קרוב מאוד עם הקמת המדינה ב48 49 הוא סיפר שהוא היה עם עם עם אבא שלי בצריף של החולים באושוויץ מונוביץ אחד המחנות ש מסונפים לאושוויץ עד יום פלוני
ומיום פלוי ואלך לא ראת או לא ראה אותו אז סבא שלי קבע שזה תאריך מותו וזה התאריך שאתם עוים זה התאריך שציינתי מגיל מגיל תשע ציינתי את התאריך הזה יא באדר כשמלאו 75 שנים לפטירתו להרצחו הנחנו אחותי ואני הלכנו ליד בשם ואז זה כבר היה הכל מוכשר נכנסנו לא שלא הכרנו את יד ושם הכרנו אבל אמרנו נקדיש יום לזכר אבא ו הסתובבנו ביד ושם ובסוף היום נכנסנו למחשב שלהם בהדרכה של של אחת ה עובדות שם והם הם מצאו יומן של כס יומן גרמני של כניסה ויציאה מהצריף של החולים הזה עם התאריך שממנו שהוא וצק כמת התאריך התאים בדיוק וואו אז 75 שנים ציינתם בתאריך הנכון קדיש עם הכל כ כן וואו אתם גדלתם בפירנצה בפירנצה אתה יליד 192 1942
ינואר 42 צריך לומר ממש מלחמת העולם השניה בלב בלב הגיהנום בלב הגיהנום ו אבי ודודי שהיה הרב של פירנצה נתן קסוטו ודודתי נאסרו במהלך שלושה ימים ואמי נשארה לבדה עם שני ילדיה אני הקטן בן שנתיים בן כן בן שנתיים משהו כזה ואחותי בת ארבע וארבעה ילדים של אחיה ארבעה ילדים של אחיה אחת מהם תינוקת שזה התה נולדה נולדה תוך כדי המלחמה כשהיינו במנזר שהיינו במנזר נולדה אמא שמה אותכם במנזר לא אמא שמה אותה אמא הכניסה בהתחלה אמא הכניסה את כולנו שתי האמהות את כולנו למנזר אחד אבל אז צריך היה לברוח מהמנזר מכיוון שהגרמנים פשטו גם על מנזרים כדי לאתר ילדי יהודים לחפש כן יהודים מסתתרים שם אז אז ברחנו מהמנזר ו ותוך שלושה
ימים נאסרו שלושת האישים האלה שאמרתי לך אבי דודי ודודתי ואמא נשארה לבד עם עם עם שישה ילדים שישה שמהם שרדו חמישה כי התינוקת נפטרה מהר מאוד לא שרדה לא שרדה במנזר אני רואה שמרו על חייכם ניקולה תנך עם ברית חדשה יחס מאוד סובלני כן ואני מכיר תמיד סיפורים על זה שגם ניסו להמיר את דתם של היהודים שתי בנות הבנים לא נכנסו לממזר פעם נוספת אחרי שהיינו במנזר ויצאנו ממנו לא אמא לא החזירה אותנו למנזר אלא מצ בש היא מצאה בשבילנו משפחות לא היא חששה מהברית מילה בנים בנים גלה מיד שם שם שהם יהודים כן אז את הבנות היא הכניסה שוב למנזר אחר ואת הבנים לא הבנות היייתה אחת בת שבע בת דודה שלי ואחת בת ארבע פחות מארבע אחותי
כל לילה אחרי כיבוי אורות שושנה הגדולה קפצה למיטה של סערה הזכיר לה את שמה כי הם זה היו תחת שם שם בדוי הזכיר לה את שמה כירה לשם יהודיות קראו קריאת שמע ביחד וואו חזרה לביתה באיזה גיל אתם אתם עולים לארץ בשנת 1945 ממש מ מיד עם השחרור עם השחרור השחרור זה היה בשחרור של פירנצה היה באוגוסט 44 ובמרץ 45 כבר נחתנו פה אבל מרץ 45 זה י בניסן י בניסן תשה מה זה י בניסן קודם כל זה ערב פסח ושנית זה היום שבו יהושע עבר את הירדן אני עברתי את היום התיכון באותו יום עם אמא ואחות כן בשנה הזאת הייתי מוחזק אצל א משפחה א של חסידי אומות העולם שהוקרא לימים שהוקרא לחסידי אומות העולם ו אלכן אחד הספרים שלי של תלמוד ירושלמי
הקדשתי לזכרם אתה רואה הקדשתי הקדשתי ספר בתלמוד ירושלמי לזכרם לחסדי עומות העולם שהחזיקו אותי שסיכנו את חייהם תלמוד ירושלמי שבעמוד הראשון שלו שני לא יהודים שר לא יודים הכרת טוב שמרתם על קשר מאז בוודאי בוודאי ביקרתי אותם אחרי 40 שנה אמתו אמתו ביור כבר לא היה בחיים אשתו לטיציה היייתה בחיים ו וביקרתי אותם עם ששת ילדיי זה היה בקור עצום עצום מכיוון שהבאתי להם את הנכדים שלהם בזכותם ילדים לא היה להם נכדים היו להם כשאתה מגיע אליהם עם ששת הילדים אתה אתה מה אתה מרגיש יותר נצחון העם היהודי או אסיר תודה לא לא אסיר תודה אסיר תודה א
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום חמישי, ט׳ בטבת התשפ״ד (21.12.2023). משך: 11:07

15 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
וואוו מרגש!
🎀🎀🎀
למה לקצר כל כך? לראיין אותו זה ממש לתעד את היסטוריית העם שלנו בבקשה תעשו כתבה ארוכה וממצה לפחות שעה עם הסבא החמודדד הזה!!
ואוו התמונה בסוף = ניצחון מוחץ
לא משנה כמה יהרגו ויטבחו בנו אנחנו נקום מהאפר וניבנה מחדש כי עם ישראל חי לנצח!
מרגש מאוד
אבל מידי קצר. לא ממצא.
חבל..
אנא עודד, אתה מתמצת את הראיונות שלך לפחות מהמינימום.
בבקשה, תמשיך להביא כתבות מעניינות כ’כ.. אבל תאריך במקום שמתבקש..
עודד, אתה איש מרגש ורגיש מאוד! רק לא שמענו מה היה בסוף עם המשפחה של הדודים, נורא קצר! תביאו אותו עוד פעם! תודה רבה
מרגש מאוד ❤️
חבל שכל כך קצר, יש עוד כל כך הרבה מה לשמוע ממנו
פשוט מדיהם
ובבקשה פעם הבאה תנו יותר זמן, נשארנו עם שאלות פתוחות - מה היה במלחמה? איך הוא הפך לכורך ספרים עתיקים? רוצים לשמוע עוד
אמאלה זה קצר!! הוא איש מרתק ונבון הייתי שמחה לשמוע עוד. אבל תודה רבה
אבל קצר מדאי... מן הסתם ראיון שיכול לארוך יותר משעה... עם הגשה נפלאה של עודד הרוש, כרגיל...
ראיון מרתק ביותר. שהשם ישלחלו בריאות איתנה
איש מרתק !