הוידוי האישי שלי לפני יום כיפור...הרבנית פרי כהן
אני רוב צדיקותי כי אני צדיקה מאוד גדולה כן אז היו מתקשרות נשים זה הגיע לשלב שלשעה 1 בלילה האישה פתאום הלדה שלה לא חוזרת הביתה ומתקשרת אליי והיא בוכה ואני עונה לה ואני רוצה רק לישון אני לא יכולה אין לי כוח זה כבר היה לא הגיוני ואז סליחה הייתי רואה את הטלפון הייתי אומרת די אוף זה שווה את זה אני כבר לא עשיתי חסד אני כבר פשוט פגעתי בעצמי וכבר לא הייתי נחמדה והיתי עונה בכן ולא הילדים של היו צוחקים ואומרים איך את מפחידה כי חשבתי שאני צדיקה גדולה וחשבתי שאני עושה הרבה צדקות וחסד אבל זה לא נכון שאת לא מפעילה את המוח הכבד ישלוט בכל הסיפור אל תתני לרגע שלא נכון מפל אותך תעצור רגע יש לי חלק אלוק ממעל מה
הוא צריך עכשיו לא מה האישה הדהויה שכבר שכחה שהיא חלק אלוק ממעל זאתי שכבר הפכה להיות נרמסת אנחנו משמות את כל העולם שלא מתייחסים אלינו שרומסים אותנו שלא עושים לנו אנחנו רומסות את עצמנו הכי גדולות בעולם ולכן ביום הזה יחפר הקדוש ברוך הוא מכפר מי שלא מחפר את זה לעצמך תעשי את העבודה עם עצמך הוא יכפר לך למה קיבלת רצית שמת השתדלת הקדוש דוש ברוך הוא בשבילו זה שווה עולם שווה עולם
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום חמישי, ו׳ בתשרי התשפ״ז (17.9.2026). משך: 1:02
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.