פיצול אישיות - חלק 1 - הרב יצחק פנגר (עם כתוביות בעברית)

טוב, בואו נתחיל. חבר'ה, שלום. ערב טוב. טוב לראות אתכם. הבה נתחילה. היום אני אגע בנקודה, שמבחינתי היא מאוד חשובה. כל אחד מאיתנו סובל ברמה כזו או אחרת מפיצול אישיות. מה... זה לא נשמע חיובי, בפרט בדור של "חשוב טוב - יהיה טוב." אבל אני אגע במשהו שבעצם התורה מספרת לנו על רבקה. רבקה, היא נכנסת להיריון ויש לה שני בנים בבטנה. היא לא יודעת שאלה שני בנים. הפסוק אומר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה." היא, יש לה בלגן בבטן. חז"ל מספרים לנו: כאשר היא עוברת ליד איזשהו בית כנסת - ילד מספר 1, אנחנו יודעים שזה היה יעקב - מנסה לצאת. היי, תני לצאת, תני! היא מרגישה תזוזות. כשהיא עוברת ליד מקום אחר, אנטיתזה לבית כנסת, ההוא

השני, עשיו, מנסה לצאת - לה, לה, לה, לה... עכשיו, היא אומרת: די, מה קורה פה? מה איתו? הוא לא סגור על עצמו. לא, מילא תגיד לי: רוצה בית כנסת - יפה, ילד טוב ירושלים, נהדר. רוצה בלגנים - בסדר, זה הוא. יאללה, סבבה. אבל שיחליט: או או. ואז "ותלך לדרוש את ה"' כי אדם, לפעמים יש לו ככה קונפליקטים. שני בנים, שני בנים. זה מה שמרגיעים אותה בעצם. תהיי רגועה, חמודה. למה? "כי שני בנים במעייך, שני גויים ממעייך ייפרדו." שתי מציאויות שונות, שני עולמות שונים. יש לך פה את עשיו מצד אחד, זה ילד מספר א.' יעקב ילד מספר ב.' אלה שני דברים שונים וזה מרגיע אותה. למה מרגיע אותה? יש לה ילד אחד שהוא יהיה בלגניסט. עצם זה שאני

יודעת אבל שיש פה חלוקת תפקידים, נקרא לזה ככה, זה מרגיע. גם אצלנו יש בערך את אותה תופעה. כתוב בספרי החסידות שהמחשבות של האדם הן מעין הילדים שלו, הן הפירות שלו. ולכן גם אצלנו לפעמים המחשבות נמצאות באיזושהי... נמצאות בקונפליקט מסוים. יכול להיות שיש לנו תקופה, ימים, שעות, רגעים שהמחשבות שלנו ממש גבוהות. אתה חושב דברים ברומו של עולם, אתה רוצה, לא יודע מה, מצד אחד פילוסופיה גבוהה ונקייה כזאת, מצד שני בוא נעזור לעולם, בואו נציל את העולם, אני אוהב את כולם. מחשבות יפות, גבוהות, נקיות כאלה. מצד שני, יש לך מחשבות: בא לי בלגן. לא יודע... והדבר הזה לא מתאים, זה לא מתאים. כאילו, מי אני? מי אני? אני הצדיק

הזה או שאני הבלגניסט הזה? אדם צריך לדעת: אתה בעצם מציאות אובייקטיבית ויש בתוכך שני כוחות. יש בתוכי כוח שימשוך אותי לקדושה, לטהרה, לרצון להיות אדם טוב בעולם, להיות אדם טוב. מצד שני, באותה מידה, עם כוחות שווים, אני אומר לכם, יש לך כוח שמושך אותך ללא טוב. ושניהם זה אני. שני הכוחות האלה הם בתוכי, והחוכמה היא איך אני שולט בהם, איך אני מזהה אותם כי בסופו של דבר אני הטוב, לא הרע. היהדות מסתכלת על העולם שאין בן אדם שהוא באמת רע, במהות שלו רע. אין כזה דבר. יש אדם שעושה מעשים רעים, בהחלט, אבל הוא לא רע. כי אם הוא היה רע בעצם, להבדיל, כמו בעל חיים. אני חושב שנמר, אריה, יש שיכנו אותם רעים. למה? כי הוא

אוכל כבשים. הוא אוכל צביים או איילות חמודות. אבל אתה לא יכול להגיד שהאריה הוא רע, זו לא הגדרה נכונה כי זה הוא. אדם שיעשה דבר כזה, ירצח חס ושלום, הוא יהיה אדם רע. למה? אבל מה אתה רוצה ממנו? לא, כי יש לו בחירה. לכן יש פה יסוד, שאנחנו תכף נראה איך אנחנו עובדים איתו, שאדם מרגיש שהוא רוצה להיות בן אדם טוב, הוא רוצה להשקיע, לכן הוא רוצה גם תגמול על המעשים הטובים שלו. היה איזה אחד שבא למנכ"ל במפעל. עובד שנתיים. אומר: תקשיב, שנתיים אני עובד פה, לא יודע, לא קיבלתי העלאה, לא קידום, לא שום דבר. אני קורע את עצמי וזה, מה קורה? אמר לו המנכ"ל: אתה קורע את עצמך? כמה שעות אתה עובד ביום? אמר לו: שמונה שעות!

שמונה שעות! אמר: נו, אז יש 24 שעות ביום. שליש אתה עובד, בסדר? שליש אתה עובד. אז אם בשנה יש 365 יום - שיהיה קל לחשב, לפעמים זה 366 - אז שליש מהשנה אתה עובד. אז שליש מ-366 זה 122 יום. בסדר? 122 יום אתה עובד. שבתות, כמה שידוע לי, אתה לא עובד. בימי שישי אנחנו גם לא עובדים. יש 52 שבתות בשנה? שישי, יום שישי גם 52, ביחד זה 104? אז תוריד 104 מ-122 - 18 יום אתה עובד. כמה שידוע לי, ראש השנה, סוכות, חגים - אלה שמונה ימים שאתה לא עובד. נשארו 10 ימים. אתה לוקח בד"כ 14 יום בשנה חופשה. אתה חייב לנו ארבע ימים, אח שלי. אתה עוד רוצה העלאה? והאדם מרגיש: אני עושה את המקסימום שלי, אוקיי? אף אחד לא מעריך פה.

יאללה, לכו כולכם. לא, לא, לא, יש בתוכנו מאבקים. זה טבעי, אנחנו בני אדם. אבל בואו ננסה ללמוד איך אפשר באמת אבל להשתנות, איך אפשר באמת להתקדם, איך אפשר לא להיבהל מעצמי אם יש לי מחשבות לא טובות או אפילו, אתה יודע מה, לפעמים אני מתנהג בצורה שזה לא ראוי להתנהג ככה. מי אני באמת? איך אני משתנה? כל זה ועוד בהרצאה שלפנינו. אז יאללה, בואו נתחיל. נקודה ראשונה: תראו, עשיו נקרא עשיו, אומרים חז"ל מלשון עשוי. עשיו נולד אדמוני כולו כאדרת שיער. מה זה "כולו כאדרת שיער?" הוא נולד שעיר עם פלומה. עכשיו, אני לא מאחל לאף אישה פה ללדת... תמיד את מפחדת שהוא יצא שעיר יותר מדי. לא יודע, קירח חמוד, עיניים כחולות - זה

הכי חמוד. אבל אורנגאוטן? לא... כולו כאדרת שיער. לא תגידי פה פלומה חמודה. כולו כאדרת שיער, נולד... מה הרעיון בזה? הרעיון שהוא נולד כביכול - עוד פעם, לא לגנאי - אלא כחיה. מה זאת אומרת כחיה? חיה, כשהיא באה לעולם היא באה מושלמת. מה הכוונה מושלמת? לשון הגמרא: שור בן יומו קרוי שור. השור שנולד - כדוגמה, שור, לא אכפת לי, כל בעל חיים זה אותו דבר - כמעט אין הבדל בינו לבין, נקרא לזה, אבא שלו בן החמש, בסדר? אבא שלו השור הרציני בעדר - אין הרבה הבדל בין השור שנולד לאבא שלו. מבחינת ההיגיון: אני אקח שור בן יומו, אני יכול להמר עליו מה הוא יהיה כשהוא יהיה גדול. קח צב שנולד, נולד מהביצה עכשיו, אני יכול להמר מה

הוא יהיה כשהוא יהיה גדול: מה הוא יאהב, איך הוא ייראה, הכול. זה בעל חיים. בן אדם, אתה יכול להמר עליו? תינוק שנולד, אתה יודע מה הוא יהיה כשהוא יהיה גדול? מאותו בן אדם יש פוטנציאל שהוא יצא משה רבנו, מאותו בן אדם יכול לצאת, להבדיל, לא יודע מה, היטלר, יימח שמו וזיכרו. מאותו ילד קטן. אין, אתה לא יכול לזהות שום דבר. ולכן חז"ל אומרים שהוא נולד אדמוני. ואדמוני, רש"י אומר: יהיה שופך דמים. עשיו נולד שופך דמים. למה? אומרת הגמרא במסכת שבת: יש מושג שנקרא מזל. יש מזלות. על פי היהדות, יש שלושה סוגי מזלות. יש מזל שנקרא מזל החודש. זה אנחנו מכירים: קשת, סרטן, וכן הלאה. יש מזל היום. כל יום הוא מזל שונה על פי

שבעה כוכבי לכת שראשי התיבות שלהם הם: שצ"ם חנכ"ל. שבתאי, צדק, מאדים, נוגה, כוכב... שצ"ם חנכ"ל. ויש מזל שעה: כל שעה מתחלף המזל. אני צריך לתקן. סליחה, טעיתי. כשאני אומר "מזל היום" זה היום של הבריאה. למשל, אדם נולד ביום ראשון - לך ליום הראשון של הבריאה. מה היה ביום ראשון? זה יהיה האופי שלו פחות או יותר. יהיה קיצוני, למשל. יום ראשון - שמיים וארץ, אור וחושך - יהיה קיצוני. יום שני תהיה לו מידה של מחלוקת. צריך להיזהר מכעס. למה? ביום שני נבראה בעצם המחלוקת הראשונה בין המים העליונים למים התחתונים. יום שלישי יהיה אדם שהוא יהיה מפוזר קצת. מה זה מפוזר? הצמחים נבראו ביום השלישי, ולכן ביום השלישי זה אדם

שמצד אחד הוא לא יוכל להתמקד בדבר אחד. יהיה לו קשה להתמקד, ללכת על משהו אחד. הוא ינסה פה, הוא ינסה שם. היתרון שלו שהוא יכול להשתקם מאוד מהר מנפילות כי הצמחים נבראו והצמחים משתקמים מאוד מהר. יום רביעי יהיה אדם חכם, אומרת הגמרא, נבראו המאורות, השמש והירח. יהיה אדם חכם, אדם מעמיק, אדם שמחפש פנימיות. יום חמישי יהיה בעל חסד כי נבראו בעלי החיים מהמים. הציפורים, הדגים מהמים. יום שישי יהיה חזרן, אומרת הגמרא, יחפש כל מיני דברים טובים לעשות כי ביום שישי נברא האדם. האדם נקרא מהלך, הוא מתקדם. יום שבת - יהיה קדוש, קדוש, אבל צריך להיזהר מדיכאון. למה? כי שבת זה כוכב שבתאי, כוכב מאוד קר, מרוחק. זה הרעיון שעם

ישראל מעל המזל, ופה יש נקודה חשובה, ולשם אני חותר. מה הכוונה שעם ישראל מעל המזל? גם דוד המלך נולד אדמוני. כששמואל הנביא בא למשוך את דוד המלך למלך, הוא נבהל ממנו. הוא אמר לקב"ה: וואו, בוא'נה, זה ג'ינג'י עצבני. יהיה שופך דמים. אמר לו הקב"ה: נכון, אבל מה ההבדל בין עשיו לדוד המלך? עשיו ירצח על דעת עצמו, דוד המלך יעשה את זה על פי הוראת סנהדרין. מה הכוונה? יש אופי לבן אדם. זה האופי שלו. אתה לא יכול לשנות את האופי לגמרי. מה שאתה יכול, אתה יכול להטות אותו לטוב או למוטב. לכן אומרת הגמרא: אדם שנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים. רק יש לו שלוש אפשרויות: או שהוא יהיה רשע והוא יהיה רוצח, חס ושלום, או שהוא

יהיה בינוני ויהיה שוחט, לא בני אדם, כן? והוא יכול להיות צדיק ויהיה מוהל. אמרה לי בחורה: מה אני אהיה? מוהלת? לא, היא יכולה להיות אחות, כן? אחות וכן האלה. רופאה, כן, מנתחת, חיילת קרבית, מה שתרצו. יש כאלה שלא מפחדים מדם. סיפרתי לכם פעם שאני... אני, יש לי רגישות לדם. סיפרתי לכם שהתעלפתי פעם? טוב, לא משנה, זה בינינו. הבת שלי, אחת הבנות שלי... לא רוצה לתאר לכם שלא... פעם הייתה לי הרצאה, סיפרתי בהרצאה סיפור על דם, ומישהי התעלפה לי בהרצאה מהסיפור. פעם ראשונה שהייתה לי הרצאה "מעלפת" באמת אבל, אה? סיפרתי את הסיפור באמצע ההרצאה... אמרה לי: אתה מתאר את זה יותר מדי. אל תתאר, תספר: היה וזהו. הבת שלי, אחת

הבנות שלי, שיחקה בבית ספר ולא על אף אחד מישראל, סגרו לה את הדלת על האצבע. איי, איי, איי... זהו, עד פה התיאורים. אז לקחתי אותה ל"טרם," לקחתי אותה ל"טרם" יחד עם אימא, עם אימא שלי... כאילו, אשתי. כאילו, אימא שלה. "תפחד ותישן" קוראים לזה. לא משנה. אבל לקחתי אותה ל"טרם" ואני נוסע ככה. ואני, אתה יודע, אני הגבר, אין בעיה, שום זה... כמה שיותר מהר ויאללה, מגיעים. הגענו ל"טרם" והיה שמה רופא ערבי חמוד. והוא טיפל בה ואתה רואה רופא מסור, רציני, מקצועי. אתה רואה שהוא מקצועי, אבל היא פחדה אז היא אמרה לי: אבא, תהיה לידי. אמרתי לה: אבא פה, אבא פה, אבא פה. ואני מחזיק לה את היד. ואתה יודע, רציתי לראות מה קורה

שמה, רציתי לראות מה הוא עושה לה. אני מסתכל ובדיוק הייתי בקטע... שפתחו שם את העניינים. אני מסתכל ובשנייה נעשה לי לא טוב. תקשיבו טוב, התעלפתי כמו איזה בחו... לא בחורה, חס ושלום. הרב! הרב! תקשיב, טה טה טה טה, בוף! נפלתי. עכשיו, זו חוויה מדהימה להתעלף. חבר'ה, אתה מרגיש שישנת איזה 4-3 שעות. עכשיו, מה הבעיה? הרופא היה ערבי. ולא רק הוא, היו שם עוד כמה חבר'ה. כשאני פתחתי את העיניים הם היו עליי ואני שומע ככה... ואני: יואו! חטפו אותי! חטפו אותי! אתם יודעים איזה סרט זה? זהו, הייתי בטוח שאני בעזה כבר וסיממו אותי ואני... גלעד שליט 2 יוצא לדרך... בפרק הבא. אתם יודעים איזו הרגשה זאת? חבל על הזמן. טוב, מאז

אני לא מסתכל על דברים כאלה. זה לא בשבילי. טוב, בקיצור, לא משנה. אז אדם שנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים, לא תהיה לו שום בעיה עם דם. הוא יכול להיות אח, מנתח, רופא, חייל ביחידה מובחרת, לא משנה מה. בקיצור, לענייננו, הנקודה העיקרית היא האופי. "חנוך לנער על פי דרכו "גם כי יזקין לא יסור ממנה." החוכמה היא לדעת את האופי של הבן אדם. אתה לא יכול לשנות את הבן אדם לגמרי. זה נכון לגבי כל דבר: זוגיות או כל דבר שנרצה. אתה לא יכול לשנות את הבן אדם לגמרי. זה הוא, זה הוא ותלמד לחיות איתו ככה, חמוד שלי. אל תחפש לשנות אותו במהות כי אתה לא תצליח אולי. תנסה לנתב את זה לדברים חיוביים, זה הכול. כל אחד יש לו פוטנציאל

חיובי. תנתב את זה, אל תעקם אותו. איך באמת משנים את הבן אדם? היה איזה אחד שהיה לבד הרבה שנים והוא החליט לקנות תוכי מדבר כזה שיהיה לו עם מי... אתה יודע. הלך לחנות, קנה תוכי. מה זה תוכי, ג'אקו, חביבי, זה 6,000 שקל שם עליו. בא למוחרת למוכר, אמר: שמע, התוכי לא מדבר. אומר לו המוכר: יש לו מראה? יש לו מראה? אמר: לא, לא שמתי מראה. אמר: שים מראה. הוא צריך לראות את עצמו ואז הוא בטוח שיש עוד תוכי והוא מדבר עם עצמו, זה טוב. תביא מראה. קנה מראה. שם לו מראה. למוחרת הוא מגיע, התוכי לא מדבר. אמר: יש לו נדנדה? נדנדה יש לו? אמר: לא, לא אמרת לי אתמול. תביא נדנדה. זה מאוד חשוב נדנדה. קח נדנדה, למה כשהוא מתנדנד

הוא מרגיש ככה, אתה יודע, כמו בטבע וזה... הוא ידבר. קנה נדנדה, חוזר למוחרת, התוכי לא מדבר. אמר: יש לו סולם? -סולם? אמר: התוכי אוהב להיות גבוה. באמת, כל מה שאני אומר לכם זה אמיתי, חבר'ה. מי שיש לו תוכי, תדאג לזה. אני, יש לי תוכי בבית, כן? יותר נכון היה לי, נתתי לאח שלי. אין לי כוח להתעסק איתו. לא משנה, אבל היה לי ג'אקו גם מדבר, חבל על הזמן. סולם, יש לך סולם? -לא, אין סולם. קנה סולם, הוא ירגיש על הגובה ואז הוא מדבר כמו טרזן. טוב, קנה סולם. למוחרת הוא מגיע עם פנים תשעה באב. אמר לו: מה קרה? -התוכי נפטר. התוכי נפטר. השם ירחם. מה, הוא לא... הוא לא הוציא מילה אחת מאז שקנית אותו? הוא אמר: לפני שהוא

נפטר הוא הוציא איזו מילה ברפרוף. אמר לו: מה הוא אמר? הוא אמר: אוכל... השם ירחם. מה הכוונה? אדם, יכול להיות שהוא דואג לכול, אתה מבין? הוא ידאג לכל מה שצריך, אבל אוכל... לכן האדם ממלא את החיים שלו בכל מיני אטרקציות, אתה מבין? יש לו כל מיני גדג'טים ויש לו אייפד ואייפון והאינטרנט שלו והזה, יש לו מלא... מסביב. אוכל. אתה אוכל, חמוד שלי? מה האוכל לנשמה של אדם? פה אני אתן לכם משהו, שבאמת דבר מעניין. אתה רואה שעשיו היה רעב בשלב מסוים. התורה מספרת: אברהם אבינו נפטר. עד כמה... אני אומר לכם, אני קראתי את זה, אני הזדעזעתי. אברהם אבינו היה אמור לחיות עוד חמש שנים. קיצרו לו את החיים בחמש שנים, למה? מכיוון

שעשיו יצא לתרבות רעה וביום שהוא יצא לתרבות רעה הקב"ה גרם לאברהם אבינו לעזוב את העולם הזה ולא לחיות עוד חמש שנים כדי שלא יראה את בן בנו יוצא לתרבות רעה. תראו, סתם, אני אומר לכם, יש פה הורים... אם יש פה ילדים זה יותר חשוב. כמה צער נגרם להורים שהבן או הבת לא הולכים בדרך שהם רוצים או... איזה... איזה כאב לב זה. תחשוב, חמש שנים. אתם יודעים מה זה חמש שנים של אברהם אבינו? יום אחד בחיים שלו זה עולם ומלואו. אברהם אבינו בא בימים, זה אחד שניצל את החיים שלו עד תום. הקב"ה הוריד לו חמש שנים מהחיים כדי שלא יראה את בן בנו, את עשיו, יוצא לתרבות רעה. לא את הבן שלו, את הנכד שלו אפילו, שנכד זה כביכול פחות. אתה

יודע, בסדר, זה אבא שלו, מה אני אעשה? חינך אותו כמו... חס ושלום. הורידו לו חמש שנים כדי שלא יראה את הבן שלו... איזה כאב לב. אני אומר, אם יש פה ילדים, חבר'ה, יש לכם הורים. לא לצער אותם. לא, אני אומר את זה היום בתור אבא, אוקיי? אם הילדים שלי שומעים - תיזהרו. סתם, חס ושלום. טוב, בקיצור, אברהם אבינו נפטר. יעקב עושה סעודת הבראה, מבשל נזיד עדשים. עדשים אדומות כאלה. יעקב חוזר עייף, מת מרעב. עשה בלגן, חמש עבירות עבר ביום הזה, כולו... -עשיו. -עשיו. מה אמרתי? יעקב. -רציתי לבדוק אם אתם מקשיבים, בסדר. סתם, סתם. עשיו חוזר שפוך, עייף, מת מרעב. רואה את יעקב מערבב את הסיר. עשיו אומר לו: תביא. "הלעיטני נא מן

האדום האדום הזה." אפילו לא רואה מה יש שמה, לא אכפת לי, תלעיט... אתה יודע מה זה להלעיט בן אדם? הכוונה שהוא שוכב ככל על הגב, פותח את הפה כמו איזה גמל ויאללה, תרוקן, רוקן את הסיר, רוקן! לא תגיד הוא אוכל עם צ'ופסטיקס, תעמיס! עכשיו, יעקב לא פרייר, הוא מנצל הזדמנויות. אמר: אתה רוצה לאכול? תשלם. תשלם. אומר לו: מה לשלם? מה לשלם? אומר: תמכור לי את הבכורה. בכורה, בשבילנו, מה אכפת לי? שימכור את הבכורה. מה זו בכורה בכלל, מה? אני אלך למכולת, אקנה בכורה? מה זה הדבר הזה? בכורה היא דבר רוחני, הכוונה היא שלפני חטא העגל מי שעבד בבית המקדש, היה אמור לעבוד זה הבכורות. הבכור גם מקבל כפליים בירושה. יש פה מהלך

רוחני הרבה יותר עמוק. צריך לדעת שיעקב לא סתם בכורה... התואר שכתוב לו על השער: אני בכור. בכור, לכן המילה בכור, ב-כ-ר אלו אותיות כפולות. מה הכוונה? ה-ב' כפולה מה-א' שקדמה לה. א' זה 1, ב' זה 2. ה-כ' כפולה מה-י' שקדמה לה. י' זה 10, כ' זה 20. ה-ר' כפולה מה-ק' שקדמה לה. ק' זה 100, ר' זה 200. הבכור מקבל את זה... "להבריך." ברך או להבריך. מה? -מה עם ה-ו?' -לא, אין. זה בלי ו.' אל תקשה עליי, אח שלי. סתם. סתם, סתם. כתוב בתורה בלי, "בכֹר." ה-ו' זה לתלות את ההוא עליו. סתם. לתלות את המן. מה זה קשור? לא יודע. לא משנה. לא, אבל אין ו.' ולכן המציאות היא שבעצם יעקב מוכר לו את הבכורה. תמכור לי את הבכורה. עכשיו,

עשיו רוצה ליהנות. עזוב אותי עכשיו. תן את האוכל עכשיו! תשלם... שילם. יאללה, אני מוכר לך את הזה, חתם לו, תעמיס! תעמיס! ואז אחרי שהוא נהנה - הוא נהנה, אני לא אומר לך שלא, נהנה - פתאום הוא קולט מה שהוא עשה. "וייבז עשיו את הבכורה." יאללה, אני לא צריך את זה. יאללה, מכרתי לך. יאללה, קח, תיתקע איתה. אין בעיה. אחרי זה: "ויזעק זעקה גדולה ומרה." שימו לב טוב: יש פה שיעור לכל אחד מאיתנו. כל אחד מאיתנו לפעמים מגיע לאיזשהו צומת דרכים שצריך לבחור. יש לך מעשה נכון ויש לך מעשה טעים, נקרא לזה ככה. מעשה כיפי, בא לי, מה שתרצה. בשלב מסוים אתה כל כך רוצה את זה שאתה לא חושב. אתה לא חושב. אכפת לך, עכשיו אני איהנה.

אתה יודע, עזוב אותי עכשיו, בסדר... אני לא מדבר איתך על העולם הבא, עזוב אותי עכשיו, עזוב. תן לי, אני נהנה עכשיו. ואחרי זה אתה עצמך מצטער: מה עשיתי? מה עשיתי? זה מהרמה הכי פשוטה, אני לא מדבר, אפילו ברמה הסתם: דיאטה, כן? לא עכשיו ניכנס ל... סתם דיאטה. את רואה איזו עוגה ואת יודעת שזה אסור. ואת אומרת: אני רק מיישרת אותה. לא... לא חתכו פה יפה. תראה איך הם חותכים, הילדים האלה. ואת ככה טה טה טה... זה טעים, אני לא אגיד שלא. ואז כאילו לא יודע, זה לא... רק לטעום, זה נראה לי קצת... מה היא שמה פה בעוגה? העלמת את העוגה, אחותי. העלמת אותה. לא ייאמן. ואחרי זה יש הרגשה מגעילה: אני לא מאמינה שאכלתי את הקצפת

המגעילה הזאת. זה פשוט מגעיל. ככה זה לגבי כל דבר בחיים. אני עוצר פה באוכל, אבל אני אומר לכם, אנשים מאבדים את החיים שלהם. לא צריך לפרט אפילו. מאבדים את הזוגיות שלהם, מאבדים את ה... הכול יכולים לאבד. תיזהר. מאבדים בגלל שטויות, שטויות. בא לו, בא לו... תיזכר בעשיו, הוא גם רצה. לא חושב עכשיו מה הוא יפסיד. לכן יעקב נקרא יעקב להבדיל מעשיו. עשיו זה מלשון עשוי, גמור. ככה הוא, זה אני. אין, זה אני. יש לך בעיה עם זה? יעקב מלשון עקב. עקב זה הסוף. הוא רואה מה יהיה בסוף. "חכם עיניו בראשו." תנסה להסתכל כמה צעדים קדימה, לא עכשיו מה קורה איתי עכשיו, תנסה להסתכל באמת איך אני רואה קצת אחרת. אל תחכה לסוף, כן? מה

הכוונה אל תחכה לסוף? היה איזה אחד שבא לחנות, אז הוא ביקש לקנות מסרק. אז המוכר אומר לו: מה, אין לך מסרק בבית? הוא אומר לו: נשברה לי שן. הוא אומר: בשביל שן אחת קונים מסרק? הוא אומר: לא, זו השן האחרונה. אתה מבין? הוא חיכה... איך הוא הסתרק? יש אנשים... אולי אין לו הרבה שיער, אה. כמו שאחד בא עם שלוש שערות, מכירים את זה? אז הוא בא לספר, הוא אמר לו: תעשה לי שביל בצד. שם לו את זה בצד, הופ, נפלה שערה. טוב, זה לא יפה. תעשה שביל באמצע - אחד פה, אחד פה. עשה שביל באמצע - נפלה אחת. הוא אמר: טוב, תשאיר את זה פרוע וזהו, אתה מבין? לצורך העניין, מבחינתנו, הנקודה העיקרית: חכם עיניו בראשו. כל אחד שעושה איזשהו

מעשה בחייו - אל תסתכל על עכשיו. עכשיו יכול להיות שזה טעים מצד אחד או להבדיל, יכול להיות שעכשיו זה לא טעים. יכול להיות שאפילו עכשיו אני סובל, אבל הסבל הזה ישרת אותי אחרי זה לטובה. אדרבה, נכון, אני סובל עכשיו - אני ארוויח.