"זו שריטה שנשארה המון שנים": לאה דיקלה אביטן וגפן אורן על מסע החיים המאתגר

ואני רואה את החייה מול העיניים שלי אני רואה את הדם שנשפך את החייאה שעושים לה פשוט כמה רגעים כזה בסוג של אלם לא יודעת מה קורה איתי כאילו טוב אז נעים מאוד לליה ול הגפן היקרות מה שלומכן ברוך השצ ברוך השם יופי מעולה אז איזה כיף לריין שתיים מיוחד מתרגשים מיוחד כן במיוחד שככה היה חשוב לכם ביחד להתראיין לאה בואי תספרי לי יש לך ככה שלוש נקודות עיקריות שעברת בחיים שלך שאת מאוד רצית והרגשת זכות לשתף בעניין הזה וגם להעביר לנו את התובנות ממה שעברת עברת חרם בכיתה ח נכון בגיל 14 בגיל 14 וגם א היית שנים הרגשת המון תחושות של חרדות בעקבות כל ה הזכות ובאשקלון זאת אומרת נכון היה לך תחושה כאילו מאוד כמה שנים זה

היה שהת המון שנים ב שהגדרת כ מחרדות בך יותר משלוש שנים לפחות לפחות ארבע חמש שנים אז בואי נתחיל ככה אין אז אני ילידת אשקלון א כיום אני בת 36 אם לשניים את לא נראת בכלל כן תודה יש לי שני ילדים א ברוך ברוך השם זכי א וגדלתי לתוך מציאות מאוד מורכבת מציאות מאוד קשה את יודעת גם היום כשהייתי בחג לא מזמן וחק שני של פסח אצל ההורים שלי באשקלון ככה כל הבומים והחרדות כל דבר מחזיר אותך אחורה לשנים הקודמות שהיית איפ עכשו את גר א בלד א זה מכוון לא גרת במקומות של כן לקחתי מקום נטרלי וכל דבר מחזיר אותך אחורה וגם כשאתה שם אתה רוצה למשל סתם לדוגמה ללכת למקלחת ואתה פוחד לצאת וזה גם משפיע על הילדים ואתה צריך את כל

ההתמודדות כולה אני עם עצמי אני עם הילדים אז כל הכיתה שלך הייתה ככה זאת אומרת זה תספרי לי יחסית לחברות אחרות איך איך זה היה המקום הזה המקום של החרדה כן המקום של החרדה הוא היה אני אני לעצמי אני לא מקשרת כרגע את ה סביבה שלי כרגע אני מדברת עליי ועל הילדים שלי את יודעת הרי בסופו של דבר הם ח הילדים שנייה אנחנו מדברים עליך שהיית קטנה לא כן אוקיי אבל קישרתי את זה כי הייתי אצל ההורים שלי בחק שני של א הבנתי אוקי איש לך אז הם היו איתי והם הרגישו והם חוו כי גם בכל אופן במלחמה היה את בזמן הזה שזה הגיע למרכז לאזור המרכז אז הכל התחבר אליהם ככה כ אה וזהו גדלתי למציאות מאוד קשה א כל היום לשמוע בומים וחרדות

ולקחת את זה לכל מקום והחלטתי שבאיזשהו שלב ד אני עושה לעצמי סטופ ואני מתגברת על עצמי ומפילה אמרתי די להה זהו מפה את לוקחת זה כמנוף כצמיחה באמת עשיתי עבודה עשיתי קברה דרך עבודה פנימית יותר להתחזק באמונה אה לקרוא ספרים א שערי תשובה א כמו שאת מכירה מן הסתם את מכירה שערי תשובה ופלא יועץ ספר המידות אני גם מוד מתחברת לקונספט של החסידות א הרבה קראתי הרבה העמקתי הרבה גם עבודה אישית יחות א וככה התגברת ויצאת מזה בדיוק וואו ברוך השם מה יש לך להגיד עכשיו לילדים שעוברים את זה זה שאלה עמוקה מה יש לי לומר לילדים שחווים את זה א שקודם כל יבינו שכל מה שקורה זה מאת השם הכל זה מלמעלה והכל זה אמונה והקדוש ברוך הוא

שומר אני יכולה להגיד לך בחוש שני חוויתי ניסים לאורך כל החיים שלי ממש זה ישלך על השם יפכ והוא יקלקל לך א ושבאמת בסופו של דבר שורה התחתונה הפחדים לא יועילו לשום מקום לנסות באמת להתגבר על הקושי על המועקה להשיק את עצמם במקל דברים שעשו להם טוב מוזיקה צעצועים מן תרפיה כזו ובעצם זה מפה זה יגיע המקום הבטוח יותר ואי בעזרת השם אמן בעזרת השם אמן ואמן בואי נגיע לגיל 14 מה קרה שם בגיל 14 חוויתי חרם מאוד מטלטל זה לא קל בעקבות איזושהיא סדרת טלוויזיה שהייתה אז בעולם הלא כל כך דתי למדתי אמנם בבית ספר דתי לאומי אבל את יודעת איך התמונת עם זה באותה תקופה מה עשית אה למען האמת הייתה תקופה שאפילו הלכתי לבית ספר

הייתי בבית וההורים שלי התרבו והם הביאו מישהי משם שהיא ביקשה סליחה כמה ביקשו סליחה אבל זה לא היה אותו הדבר תמיד הרגשתי שזה מחזיר אותי לאותה נקודה שגם כשאני הולכת לבית ספר אני מרגישה עדיין את המקום הזה של הניקו עד שעשיתי באיזשהו מקום סוף לסגה הזו ופשוט עברתי בית ספר הק ככה זה נגמר בעצם העתקתי את מקום מגוריי כמו שאומרים מבית פ אולפנה לבית פר ר פשר תיתכן אני מבנה אתך מה יש לך להי ליל שעש ואים תקופה כאת לא פשוטה וואו שאלה מטלטלת הייתי אומרת אז לכל מי שבאמת חוה חרם אל תסתכלו על זה מתוך נקודת מבט של משו טרגי שחוויתם הפוך תיקחו את המקום הזה למקום של מינוף ועצמה תנסו לקחת איזשהי נקודת אור ולהתגבר על

הסיטואציה המורכבת הזאתי ופשוט להתקדם תראי זה לא פשוט לומר את זה לילדים אני גם הייתי ילדה בסך הכל גיל 14 זה גיל של נעורים אבל באמת בסך הכללי שאני מסתכלת על זה ממבט לאחור אני מאוד מזדה עם מקום של ילדים שחווים את זה כי אני הייתי במקום הזה מצד שני אני חושבת שלב ולהיכנס למקום הזה זה מה שייעשה להם הרבה יותר התמסכנות וגרוע לקחת את המקום הזה ולנסות לצאת ממנו גם אם אתה לבד יש לך את הקדוש ברוך הוא יש לך את האמונה ויש לך את הכלי קיבול שלך שאתה יכול באמת לצאת מהמקום הזה אם תעשה את העבודה אמיתית השורשית דיברת על המקום הזה של לצמוח משם אז איך את צמחת משם דווקא אני צמחתי מהכאב החלטתי שדווקא במקום הכי כואב

אני יכולה להגיע הכי גבוה שיש בזכות הכוחות הפנימיים שלי בזכות האור שיש בי ולקחתי סי בידיים פשוט כמו שעברתי את החרדות באשקלון החלטתי שאני מתגבר מעל הכל עשיתי עבודה פנימית כמו שאמרתי והעלתי מעל עצמי שאת שומעת ככה את חברה שלך מדברת מה מה זה מעורר זה פשוט זה קודם כל דבר ראשון מעורר ב המון הזדהות כי בתור בן אדם לאה היא בן אדם מטורף העם בדן מדהים ואני מרגישה באיזשהו מקום גם חיבור למה שהיא אומרת בנושא של החרדות כי כמו שבאשקלון לחילופין יש טילים גם במרכז אך חובים טילים וכל הדבר הזה מעורר באיזשהו מקום צביטה מטורפת ולכל הילדים שחווים את זה עכשיו עם כל המלחמה והם לא מודעים לזה המון פעמים יש גם חוסר

מודעות וזה הרבה יותר קשה להכיל את החוסר מודעות הזו א אז הזדהות והת אישה השרה ואת מדהימה חיזקת המון ועם המון אמונה וכוח שהיא נותנת זה את מרגשת אותי בטירוף ברך השם כן למור וגם את אפרת חרדות נכון נכון אני עברתי טראומה בגיל שש סבתא שלי נפטרה לי מול העיניים איך זה היה ספר לנו שנייה ל היינו בשבת בבית הייתי קטנה אני באת מבן ארבע אחים ארבע אחים כאילו יש לי שתי בנים מעליי ואחות מתחתיי ופשוט א סבא וסבתא שלי היו גרים קרוב אלינו בסעודה שלישית א שכנים דפקו לנו בדלת ואמרו לנו שסבתא שלי נפלה פתחה את הראש והיא במצב לא פשוט ופשוט ללכת אליה הלכנו אליה ברגל רצנו אליה כולם אחד אחרי השני התחיל לבכות ואמא שלי

התעסוקה עם השכנים הרבה שכנים אז אני הכנסתי בפנים נכנסתי בפנים והוא אמבולנס של סבתא שלי התעכב אז היו צריכים לעשות לה אחייה מסיבית של הרבה מאוד זמן ואני רואה את החייה מול העיניים שלי אני רואה את הדם שנשפך את החייאה שעושים לה אני פשוט א כמה רגעים כזה בסוג של אלם לא יודעת מה קורה איתי כאילו פתאום אמונס רואה ילדה בתוך הבית שלה ועושה כזה ילדה מה את עושה פה ציא החוצה מהר ולקחו אותי בכוח החוצה א זה שריטה שנשארה איתי המון שנים המון שנים חרדות שחוויתי מה זה אומר חרדות חרדות ממוות אתי הולכת להורים שלי בוד בדקת שהם נושמים כת לאחים שלי בודקת שהם נושמים עד איזה גיל זה ככה נמשך המון שנים לפחות עד כיתה ז ששם

התחלתי כבר ללמוד תאטרון ונכנסתי לשלב היותר נפשי וכשנכנסתי לשם זה היה כאילו בשבילי ממש ריפול נפשי כי כל שיעור שעשינו כל תהליך שעברנו שם במשחק באיזשהו מקום אחד הזדהתי עם החיים שלי ושתיים זה גם גרם לי לש ור מהאני שלי של החרדות א כיתה י זה היה תפנית בעלילה שממש חוויתי הרגשה מאוד מאוד מאוד סגורה היייתה לי חברה מאוד מאוד טובה שהיא סבלה בבית שלה גם כל מיני דברים ו ופשוט היינו קשורות מאוד דיברנו המון פשוט ה החליטה ללכת לפנימיה אחרי שאת מותת את הלב שלך לבן אדם התנתק ממך ואני גם הכנסתי באמת טיפולים רגשיים מכיתה י וכל התהליך של הטיפול הרגשי חל מכיתה י עד כיתה יב עשיתי ממש תהליך עבודה עבודה עבודה עם עצמי

כמובן במהלך הזמן עם עוד אפקות שעבדתי ועסקתי בתקופה הזו והתהליך תשובה זה זה זה משהו שבא עם הזמן כן ברוך השם התחתנת נכון עד שלוש שנים נשואה נכון ומחכים מחכים נכון מחכים לא פשוט שלוש שנים התגרות ביותר איך עוברים את ההתמודדות הזאת זה לא קל זה התמודדות א מאוד מאוד מאתגרת כי באיזשהו מקום את רואה את חברות שלי אני רואה את חברות שמתחתנות ובאות ילדים וכאילו כבר מקימות משפחה וזאת שתי ילדים וזאת כבר שלושה ילדים ואני בת 23 וכבר רוצה להיות אמא ולהעניק את האמהות שלי לא רק את ה דמות שלי בתור שחקנית או כל דבר אחר וזה חשוב לי מאוד להקים משפחה הגרין המשפחתי שלי אבל את התמודדות הזאת אנחנו לא לא עוברים לבד בכלל

זה התמודדות שהעם בעלי וכל התהליך מה עוזר לך להתמודד אחד תיאטרון זה א מה לעשות אין לאן לברוח ושתיים החיזוק הזה מהמשפחה הכל בסדר זה יבוא כשזה יבוא בזמן הנכון ברגע הנכון זה מתאים הכל טוב ברוגע נכון יש התמודדות אבל יש גם חיים והקדוש ברוך הוא מחליט מתי להביא את החיים לעולם ובעלי שתומר ב מאוד וזה משהו שהוא שהוא בפנים ממש עזרת השם נתפלל עלייך כולם אשמח גפן מלכה בצ מדר ויקטוריה אמן אמן מתפלל זה החי וק כל אנשים שצריכות בעזרת השם לכולם בעזרת השם אנחנו צריכים להגדיל את ה הרבה יהודים פה צריך את יהד צריך הרבה הרבה הרבה שהתחתנו והרבה ילדים והרבה הרבה הרבה הרבה ממש צריך את כולם שככה כולם נפרה ונרבה קדימה

אנחנו אנחנו צריכים אתזה עם ישראל צריך את זה היינו איתך בנקודה הזאת שבגיל 17 18 ככה החלטת קצת לזלוג ואז חזרת מה מה גרם לך קצת לצאת מהמקום שהית קודם כל כל מה שחוויתי א זה סוג של הפיל על הכאב שלי רציתי לטעום מהעולם את יודעת קצת חברות שהשפיעו קצת סביבה שרציתי להיות ב יותר להרגיש יותר שייכת הרגשתי סוג של ריקנות הרגשתי כביכול כאילו אני שייכת לשם אבל זה לא באמת תמיד זהי דד בי הרוחניות והמקום הרוחני הגעת לשם ומה גרם לך כלו מה הרגשת שם בעצם ריקנות כמו שאמרתי לא הרגשתי שייכת וככה עם השנים עד שהגעתי למדרשה הייתי במדרשיה התחזקתי גם שם לא הייתי 100 אח וקצת אחר כך באמת יותר התחזקתי ר הלכתי לשיעורי תורה

החלטתי שאני יותר מתקרבת לקדוש ברוך הוא אז למדת שאפשר גם וגם גם העולם הזה וגם היהדות והפוך דוקא היהדות רוצה שאנחנו ניקח את העולם הזה ונרים אותו לקדושה היום אני חושבת שאני במקום שהוא מאוד מחובר לאמונה לתמימות לבורא עולם כאילו כל מקום אני לוקחת אצלי בחיים שלי קודם כל את השם יתברך בכל מקום קודם כל זה השם חר כך זה כל השער גם בעסקים גם בחיים האישיים גם בחיי משפחה חברה כל זה בורא עולם ובמיוחד כל התקופה של השביע לאוקטובר זה חיבר אותי מוד אני חושבת שכל בן אדם ש לא יודעת אם חבה אבל כל בן אדם ששמע אפילו בנקודה הזאת של השבי לאוקטובר עם כל הניסים והכל זה יותר חיבר אותו לבורא עולם בוא להגיד שהמקום הזה יותר

חיזק אותי מאוד וגם אותך כן חד משמעית כן מה במה החזקתם יותר מהש לאוקטובר אני חושבת שזה זה נתן המון פרופורציה לחיים כי זה אנשים שבסופו של דבר אומנם הלכו ובילו וזה אבל כאילו הקדוש ברוך הוא ממש ריחם על עם ישראל אני חושבת שבאיזשהו מקום ההרגשה של הרחמים העצומים האלה נכון שזה מקרה רגדי מאוד כל הנושא של החטופים ש החיבור הזה של ה שפתאום התפלל עליהם ולהתחבר לעם ישראל בתפילות שלנו והר חמי שמיים שאני רואה בהם בכוח האמונה שגם דרך אגב המון המון המון מניצולי נובה סיפרו סיפורי אמונה מאוד חזקים שהקדוש ברוך הוא היה איתם באותם רגעים ו רואה אנשים שהם היו במקום מסוים ופתאום היה בהם תפנית מאוד מאוד גדולה למקום אחר

בחיים שלהם ואת מקבלת המון המון פרופורציה גם לחיים שלי ושלך להעריך את החיים להעריך את המשמעות לחיים להעריך את הדברים הקטנים להעריך את האוויר שאנחנו נושמים לא מובן מאליו נכון ולמה היה כל כך חשוב לכם להתרים ביחד כאילו החיבור שלכם בואו תשתפו אותי ככה מהמקום הזה אני חושבת שבאמת כל הנושא הזה של ה אמונה והרוחניות דרך חיים כלשהו כלשהיא והחיבור זה גם מהפן הרוחני בעיקר מהפן הרוחני שראיתי אצל לה המון המון המון אמונה והרגשתי לחיבור גם בתקופות הלא פשוטות שהיא חוותה עם החרדות והחרם וכל החברות שאנחנו בעצם משותפות לחברות מאוד ארוכה של טווח פרות של ארבע שנים משלימה ניגודים ממש ככה הרגשנו ממש חיבור וזה לא סתם

החיבור הזה הרגשתי שהיא מאוד טרמה לי כן בכל הנושא הזה של החיזוק של הביטחון העצמי המקום הזה לבוא ולהיחשף יותר לצאת קצת מהמקום הריבועי שליה כי אני אכסף לתהילה כן לבוא ולעשות רעיונות כן להצטלם הרי היא נמצאת שם בעולם הזה של התיאטרון ו היא עזרה לי בנקודה הזו אני עזרתי לה מאוד בנקודה של הפרסום יויו וביחד זה יתחבר וזה יתעצם גם הנקודה של אמונה של החיזוק אני לקחתי ממנה היא לקחה ממני את האמונה שפים שעשינו ביחד וככה דנו ד המון המון כוח ה היא נותנת המון כוח ועוצמה והכוח והעוצמה הזאת היא כל כך גדולה לא רק בצד של הביזנס שזה מחזיר לנקודה הראשונה ששאלת הכוח זה משם העקב הצמיחה הז זה צמיחה ממש צמיחה אז באמת גם

תרמה המון בנושא של היבוא כברר והגענו לאן שהגענו עד הלום עד הלום והגענו לאן שהגענו עד הלום היא בעולם של התיאטרון הבימוי וההפקה שחקנית מדהימה באמת אני מלווה אותה בשיווק אז אני רואהה ואני בכל העולם של הקידום עסקים קידום עסקים שיק קידום עסקים אין להקות תקשיבו אתם מפרגנות אחת לשנייה שזה פשוט מהנה לראות את באמת הגופה אני גמה אני ר שנהנת את זה בהל וכל עם ישראל ככה יחמיא אחד לשני א ח עם ישראל אמן אמן אבל לא רק עם אנשים שנוח לנו וכיף לנו וטוב לנו אשם דווקא להסתכל על אחר ו לראות איך בוני מוצא את הנקודה הטובה ולהעיר אותה ב השם שנזכה ותצרך כל מה שאתם עושות לג אמן ותודה לך את מדמה תודה רבה מורן מדהימה מקסימה