"אמא, נפצעתי. חטפתי כדור בגב": תמר עמר, אם לבנים מגויסים, בריאיון עוצמתי

אני רואה את השם שלו על הצג אני עונה לו הוא אומר לי אמא אני נפצעתי אני בברזילי אמרתי לו מה קרה הוא אומר לי חטפתי כדור בגב אומר תנעלו את הבית אל תצאו הוא חשש מאוד מזה שמחבלים יפרצו ויעשו את אותו דבר מה שעשו בדרום גם בנו צוף שלום וברכה לתמר אמר מה שלומך ברוך השם וואו בזמנים האלה באמת המה שלומך זה שלומי כשלו אמי ממש ממש זה לא פשוט במיוחד שיש לך ארבעה לוחמים שנמצאים בחזית מה שנקרא וחתן גם לוחם ברוך השם שזה וואוו זה לא פשוט אני מתארת לעצמי רק איך הלילות שלך נראים ומה את חובה כל לילה ואיך את נרדמת וזה עצמו לא פשוט בהתנהלות במשך היום אנחנו תכף נשמע ממך איך את עושה את זה והכל וגם הקמת ארגון שהוא מאוד

מאוד חשוב רוצה לספר לנו קצת ככה גם על עצמך גם עלייך וגם על הארגון שהקמת כן אז כמו שאמרת אני מורה ומחנכת באולפן ה צפירה גרה בנב סוף בבנימין ואכן יש לי ארבעה בנים וחתן ששלושה מתוכם לוחמים הבן הבכור הוא מתנדב במגב והחתן גם הוא לוחם בסירת גולני הארגון שהקמנו נקרא אמהות הלוחמים הקמתי אותו כבר עמות חברה בשנת 2014 כשהייתה מלחמת סווק איתן הרעיון שלו והמטרה שלו היא לחזק את חיילי צהל את ההנהגה של צהל ושל הנהגה הפוליטית ולקרוא להם לנצח את המלחמה קודם כל ולא לסכן את חיי חיילינו גם במחיר חיי אזרחי האויב בהחלט ממש ואת לא הגעת למסקנה הזאת מה שנקרא כמו הרבה אמהות אחרות אלא את חווית את זה בנפש שלך זאת אומרת

על הבנים שלך רוצה לספר לנו גם עכשיו הבן שלך נפגע בעזה ממש על היום הראשון נןז בעוטף ביום הראשון כן הוא קצין ביחידת מגלן אה הוא היה בחופשה בשמחה טורה בבית ובבוקר בשעה 7 הוא ככה דופק לי על הדלת 10 לשבע אולי זה היה משהו כזה אומר לי אמא אני קראו לי אני לצבא אני חייב לחזור טוב קמנו מהר הוא התחיל להתארגן אמרתי לו מה קרה הוא אומר לי יש טיילים בכל הארץ ואו ואני רואה שהוא כל הזמן בטלפון ופתאום ככה ב7 ו20 הוא אומר לי אמא זה מלחמה זה לא מה שחשבתי ואז הוא מתחיל ככה אמרתי לו מה קרה הוא אומר לי מכבלים בתוך הארץ ואז הוא גם ככה הוא התארגן מהר אבל באותו רגע הוא פשוט ממש טס מהבית בשתיים בצהריים בשמחה תורה אני

רואה אני מקבלת טלפון אני רואה את השם שלו על הצג אני עונה לו הוא אומר לי אמא אני נפצעתי אני בברזילי אמרתי לו מה קרה הוא אומר לי חטפתי כדור בגב א אמרתי לו איפה הוא אומר לי במוצבים היינו על הגדר אני בסדר את יכלה אפילו לדבר עם האחות אמרתי לו אתה הולך על הרגליים כן אני הולך על הרגליים א אל תבואו אל תבואו תנעלו את הבית זה זה הייתה אומר תנעלו את הבית אל תצאו הוא חשש מאוד מזה שמחבלים יפרצו ויעשו את אותו דבר מה שעשו בדרום גם בנ צוף א שהוא אמר לי כדור בגב בעיקר חששתי שחלילה יש איזשהו נזק לעמוד השדרה אבל לא והוא אמר לי הפציעה שלי הוגדרה קלה עד בינונית אבל היא קלה וגם דיברתי שם עם האחות היא אמרה לי זאת

פציעה יחסית קלה אז חיכינו עד מוצאי שבת השתגענו כבר כמובן וואי זה לא פשוט אני תרת להשי מעבר עליכם בזמן הזה בהחלט אבל בוא נגיד שזה כבר שבת חמישית שלא נעים לומר שמחכים שהשבת תצא כדי להתעדכן מה שלום כולם א זהו וביום ראשון על הבוקר נסענו אליו כי מוצאי שבת היה מאוד מסובך לסוע לאשקלון הכבישים עדיין היו סגורים והיה מסובך להגיע לעיר הוציאו לו ביום ראשון את הקליע מהגב ואז הוא נשאר בבית החולים ושוחרר הוא התעקש להשתחרר כל הזמן הופים אמרו לו נחכה עד מחר לא אני רוצה היום בקיצור שחררו אותו ואמרנו הרופא אמר לו תלך הביתה עשה ימים אז הוא אמר אני לא חוזר הביתה אין מצב אמרתי לו אתה לא יכול ללכת לצבא ככה יש לך

פצע פתוח אגב זה ה שיטת הריפוי של הפצע נשאר פתוח הוא אמור להסגר לבד ואז אחד היה איתנו מלווה של יחידת מגלן הוא אמר טוב אני אקח אותו לאן שהוא רוצה לקח אותו לפיקוד של מגלן לא ללחימה כי הם הבינו שלחמה הוא לא יכול עדיין עעם פצע פתוח הוא וזר פצ פתוח בגב הוא צריך להחליף תחבושות כל יום וזה הוא חוזר לצבא זהו ואז אמרתי לבעלי ש וואו רגע זה מסירות נפש תקשיבי אז בעלי אומר לי תראי מצד אחד אתה אומר וא אני רוצה אותו בבית הוא פצוע אני אטפל בו מצד שני אתה אומר בתוך הלב שלך זה החינוך שנתתי לו החינוך שנתתי לו זה זה לחזור וכאילו בתוך הלב שלך אתה מבין אותו לגמרי זה קצת מזכיר לי כשהבן הגדול היה בישיבה גבוהה והחליט

לא לחזור הביתה כל אלול עד אחרי כיפור אז מצד אחד אתה אומר וואי אני רוצה ש יבוא הביתה זה המון ימים מצד שני אתה אומר יאללה שלא יבוא שישאר שם זה טוב שהוא נשאר שם ו אז גם פה זה קצת תרגיש ככה וואו זה לא פשוט ה לא אז כמו שאמרת בשמחת ורה גוא איסו ארבעה מתוך חמשת הבנים במשפחה הגו יסו מיד בשמחת תורה בבוקר כולל החתן שלי שהוא לוחם מפקד נמר בסיירת גולני יצא גם הוא בשמחת תורה מהבית ואשתו היא הייתה התחילה רק חודש כשזה מדובר על הרעיון מאוד יקר שחיקו לו ארבע וחצי שנים זה גם הרעיון ראשון בעתם ראשון ומאוד ככה לא פשוט היה להשיג אותו ו הגיעה אליי כמובן מיד למחרת שמחת תורה איך שיצא החג היא הגיעה אליי ומאז הא איתי

זאת אומרת שכל החודש התשיעי היא בכלל לא ראתה את בעלה א הוא היה באימונים לקראת הכניסה לתוך עזה ושבוע לפני הלידה התאריך הלידה המיועד הוא נכנ נכנס לעזה זה היה כאילו תקופה מאוד קשה היה מאוד קשה הא בחתה הרבה וככה היה מאוד קשה בבית לחזק אותה מצד אחד ולהחזיק את זה כאילו להחזיק את זה ש שהיא תוכל לעבור את הלידה הזאת בשמחה ובשלום ו זה לא היה קל זה הציף אותה מאוד מאוד בטח שזה הציף בכלל לידה זה דבר שמציף אז עוד יותר שאתה יודע שבעל כאילו זה רן שככ מחכה לי כ כך מחכה עליו ופתאום הבעל לא נמצא שם הוא נמצא במקום ששם ששמור וציל החשש הזה כל הזמ חשש שעולה כל הזמן אמרתי אני חושבת שכל אמא ששומעת אותי ויש לה בן לוחם

בוודאי בתוך עזה יודעת שאין הורה שלא מדמיין את זה אין הורה שלא זה עולה לו זה לא יעזור שדופקים לו בדת ואז התייעצתי עם כלתי כלתי פסיכולוגי ה אמרה לי נכון זה נורמלי שכל הורא שיש לו בן עכשיו בתוך עזה עולה לו בדמיונות שלו גם הגרוע מכל אבל השאלה אם זה עולה לו ואז עולים לו גם מחשבות אחרות וזה לא מציף אותו וזה לא וזה לא לגמרי וא לא מצליח לראות תמונה אחרת או שכן זה עולה ואחר כך עולה לא הנה הוא יחזור הביתה והכל נהדר והכל יהיה טוב אז ניסינו ממש ככה להוציא אותם מזה החלטנו גם המשפחה ממש בחודש התשעי יום אחד לצאת להתנדב בחקלאות כל המשפחה כי שמענו את המצוקה האדירה של החקלאים עכשיו אנחנו אנשים עובדים בעלי הוא

מרצה באוניברסיטה ואז עודנו על הבת הקטנה הכל סבבה ואמרנו הבת הגדולה כבר הייתה ממש בסוף תשיעי היא אמרת טוב אני אבוא איתכם גם בבוקר ווזה הבוקר ש מדמים הבוקר שבו הנמר הנמר הזה עם ה-1 לוחמים הודיעו עלה זהו והיא ידע ש שבעלה הוא מפקד נמר עכשיו ברור שזה לא היה הוא כבר כי לצערנו המשפחות כבר קיבלו את ההודעה אבל זה שוב הציף את הכל כי תראו מה קרה ל הכלי הזה וזה מסוכן והיא לא רצתה לקום מהמיטה ואמרנו לה תבוא איתנו בואי אנחנו הולכים להתנדבות לא ידענו אם להשאיר אותה לא יודעת ברגע האחרון עוד פעם נכנסתי לחדר אמרתי לה בואי בואי יהיה לך טוב אל תשארי ואז היא היא אומרת טוב אתם יודעים מה תחכו לי אני באה באמת ברגע

שהיא היא קמה אספה את עצמה ובאנו והיינו כל היום בחקלאות שמה זה הגבורה היא פשוט גיבורה היא באמת גיבורה זה היה ממש טוב נכון זה לא קל לא קל בכלל לא קל ואז הגיע רגע הלידה אז שתינו נסענו אני והכלה באמצע הדרך אנחנו כמו שאמרתי גרים בבנימין התחיל פקק גדול לפני המחסום וואי התקשרתי לשוטר המקומי הקהילתי אמרתי לו תקשיב אלא אין מצב אני צריכה להגיע לבית חולים אני מתחילה לעקוף את הפק אומר לי לא לא לא את לא עוקפת את הפקק כי היום זה מסוכן כל רכב שעוקף החיילים יכולים לחשוב שחלילה זה משהו אה ביטחוני חכי אני מדבר עם החיילים נזמין אמבולנס אז גם זה היה לנו באמצע הפקק הגיע אמבולנס ולקח אותה אז הגענו לבית החולים ואז

קיבלו אותה באמת ללידה ואז ניסינו לצור קשר עם הצבא להודיע שהלידה מתחילה ואם אפשר להוציא את הבעל מעזה הצלחנו דרך מישהו להגיע באמת באמת לקדמית ושמה אמרו תראו אנחנו נעשה כל מאמץ כרגע אין אפשרות להוציא אותו עד הערב אין אפשרות הם נמצאים באמצע הלחימה אז הלידה התחילה והתארח ו התארכה זה הייתה הלידה הראשונה בשעה תע בערב כבר ממש הלידה התקדמה והתחיל השלב האחרון של הלידה התקבלה הודעה שהוא יצא מעזה הוא נמצא בבארי וואוו ואז אני אומרת למיילדת 10 בלילה זה כבר היה כשהוא נמצא בבארי אז אני אומרת למיילדת מה את אומת ה אומרת לי אין סיכוי אין סיכוי אנחנו כבר זהו זה השלב האחרון ואז הוא מתקשר הוא הצח וד מדבר עם הבת

ככה היא אמרה לו היא כבר ככה די השלימה עם זה היא אמרה תראה או שכן או שלא אני כבר השלמתי שאתה לא כאן אני אני אילד כנראה עד שתגיע אבל אני אבל ממש רוגה פתאום רגע שהודיע לה שהוא יצא מעזה כאילו היא נרגעה הכל נרגע כזה אין סכנה אין סכנה והיא כילו היייתה שמחה כבר והי אמרה טוב מה שיה יהיה בלידה לא יהיה בלידה לא משנה כן הגר שהוא לא במקום של סכנה זה המקום שכאילו מקרה פתאום משהו וכ בד נכון אבל לא תאמינו גם המילדת לא האמינה שהתינוק פשוט בשוט צרב לצאת סרב לצאת באמת זה לא ה רגע לדה ופשוט לא לא לא יצא לא יצא וזה נושך חיכה פשוט חייכה לאבא שלו אבא שלו הגיע ברבע ל12 בלילה וואי וואי ווואי כשמי ת כבר היו תנאים

לסוף לידה א ופשוט חיכה לו אבא שלו הגיע תבינו הגיע אחרי שבוע שהוא לא ירד מהנמר מהכלי המשוריין שבו הוא שרט הוא היה מטונף כולו בחול לכלוך בגדים שהוא לא החליף שבוע ג עם נשק אגב בתי ילדה במעייני ישועה והשומר בתחלה לא רצה לתת לו להיכנס כי לא היה לא תעודת זהות לא טלפון כלום שיכול לזהות אותו בסוף בא וד שומר אומר לו תקשיב הבחור הגיע מעזה תן לו להיכנס והוא הגיע לחדר הלידה זה היה מרגש בטירוף ממש מרגש תקשיבי שהתינוק התינוק יצה המיילדת אומרת לו תשמע אני רוצה לתת לך אותו אבל לא במצב שלך ואז היא אומרת לו אתה רוצה להתקלח כאן נביא לך בגדים של רופא והוא התקלח פה בחדר הלידה בתוך החדר הלידה יש מקלחות בדרך כלל

היולדות ו הם היו ממש מקסימים זה בית חולים שלא רגיל לראות לוחמים הרבה זה לא האוכלוסייה שמגיעה לשם אבל ברגע שהוא הגיע והם כל כך התרגשו מזה ובאמת כל יום של האשפוז הם באו מה כשרי לקוחות שלהם ואמרו אנחנו רוצים לעזור ללוחמים אנחנו רוצים מה אפשר לעזור לכם ביקשנו שהוא יוכל לאכול שם כי גם לא היה לו אוכל נורמלי הם אמרו ברור כל האוכל עלינו הם הביאו מתנה גדולה מטעם הבית חולים הם הביאו להם חדר לבד שזה היייתה הבקשה היחידה של הבת שלי שהיא לא ראתה את בעלה מעל למעלה מחודש וואו איזה מדהים זה זה ממש מרגש לשמוע את זה באמת ברוך השם הגיע רגע הברית שזה ממש מרגש אז גם הברית ברוך השם הצבא אפשר לו להישאר עד הברית

והברית הייתה אתמול מאוד יפי מזל טוב ממש אתמול ברית וואו זה טרי טרי ו יולדת אצלך היולדת אצלי החתן אצלי כרגע כן דיברת מקודם על העניין של הארגון שהקמת ארגון וכולי בואי תסבירי לי בעצם ננו הקם ארגון שנקרא אמאות הלוחמים הארגון הזה הוא קם ב-2014 כשהבן שלי השני שהיום משרט בהודה בשומרון היה אז לוחם בדוב דבון והיה בתוך עזה זה הייתה זה היה מבצע סוק היתן א ואנחנו חשנו כמה אמהות שהקמנו את הארגון הזה ש מסכנים את של החיילים שלנו לפעמים בשביל להציל אזרחי אויב וזה היה נראה לנו משהו מאוד מאוד לא מוסרי אני כל כך מסכימה איתך צוקן גם אח שלי שרת בסערת צנחנים אז אני כל כך כל כך מסכימה איתך עם כל מה שאת אומרת א

לכאורה בקרה כן לכאורה הקריאה בשם המוסר האנושי אז א בשם המוסר האנושי להציל אזרחי אויב אז קודם כל מי זה אותם אזרחי אויב שהיום אנחנו מדברים עליהם מי הם מחלקי הסוכריות למחבלי חמאס א הבוזזים שראיתם את הזקן הזה שהגיע לבזוז אם כן עם הקל הוא הולך עם הקל ונכנס לקיבוצים לבזוז שמה את הבתים אז אני אומרת אין שמה אמרתי שבעזה יש היום 240 חפים מפשע זה החטופים שלנו זה בוודאות יש בעזה כל היתר הם או פושעים או אוכלוסיה מכפה על פשע את האוכלוסיה הזאת החיילים שלנו לא צריכים להסתכן בשביל להציל אותה והארגון הזה שהקמנו זה הקריאה שהוא קורא אגב זאת קריאה שאיין אמא שלא תזדהה איתה לגמרי לגמרי כך שהוא חוצה מגזרים זה ארגון

של אני חושבת גם שעכשיו רוב האוכלוסייה פה בארץ מזדהם זה זאת אומרת אז שהקמתם את הארגון יכול להיות שהרבה היו נגד גו לא נכון זכויות האדם וכולי אבל עכשיו עכשיו זאת קריאה שור זה גם בצהל גם בצהל וגם בממשלה אנחנו רואים ואנחנו גם שומעים ואנחנו מדברים לוחמים שיוצאים מעזה שבאמת ההנחיות הם השתנו זה לא כמו שהיה פעם בהנעלה של הארגון יש כ10 אמהות אבל אנחנו כבר א מונים מאות אמהות שחתמו על המכתב הזה ומזדהה עם זה כמובן שזאת קריאה שכולם יכולים להזדהות איתה בחלט מה אנחנו עשינו בעיקר פנינו לראש הממשלה וגם כן לשר הביטחון במכתבים פנינו לתקשורת הארגון קיבל בשבוע האחרון התקשרותי נרחב היינו כמעט בכל הערוצים וגם אנחנו

כרת רוצים להגיע לפגישות עם מקבלי החלטות לפגישות בכנסת א להעלות את הקול הזה שהוא ישמע בעיקר שהוא ישמע ובתקווה שהוא באמת א שלנו יקבלו את את הגיבוי שמגיע להם וואו בהחלט זה כל כך חשוב וחיוני ואני רוצה עוד להדגיש אולי משהו זה כלפי הלוחמים שלנו לחזק אותם אני לא לא להקרין להם חולשה נורא חשוב להם שהעורף יהיה חזק ויאמין בהם אז זה לא שאני אומרת להם טוב תוציאו את החיילים מאז אנחנו לא ארבע אמהות זה לא הקריאה שלנו ור לנו שהלוחמים שלנו היום צריכים להשמיד את הרוע ואמרתי שהרב זקס אמר שכש הקדוש ברוך הוא ת האדם זה הבריאה היחידה שהוא לא אומר עליה והיה אלוהים כי טוב על האדם והרב זקס אומר למה הוא לא אמר על זה כי

טוב כי זה בחירה של האדם להיות טוב ו רע וראינו בשמחת תורה שיש מי שבחו ברוע המוחלט אני לא אומרת אפילו שהם חיות כי חיות אין להם את הרוע הזה ממש לא בחרו ברוע גמור ואנחנו בחרנו בטוב ואנחנו צריכים להראות את זה וגם לחזק את ה ברור לנו שהלוחמים שלנו אנחנו לא קוראים להוציא אותם מעזה הם צריכים להשמיד את הרוע הזה כי אחרת לא יהיה לנו פה אתתי אבל מצד שני כמו שאמרתי הם צריכים להשמיד את הרוע הזה בתנאים המוסריים האמיתיים ולא לסכן אותם בשביל להציל את תומכי הרוע הזה במילים אחרות במוסריות היהודית ולא במוסריות של העולם הזה נכון ולא במוסריות השקר הלכאורה מוסריות שהיא שקר גמור של מי שמרחם עעל אכזרים בסופו של דבר

מתאכזר לרחמנים ולצערנו ראינו את זה בשמחת תורה נכון וואו זה מסר מאוד מאוד חשוב שחשוב להביר אותו חשו להשמיע את הכל שלו יש לך כל כך הרבה כוחות שהשם ימשיך לת לך כל כך הרבה כוחות באמת בעיקר גם סליחה שאני אומרת את זה אבל בעיקר לישון בלילה כי צריך לישון בשביל אחר כך לתפקד ולעשות ולהמשיך לפעול בעולם הזה ולהעיר לעשות כל כך הרבה טוב כמו שאת עושה אז יש לך איזשהו ככה מסר אחרון לכל מי ששומעת אותנו כרגע משהו שחשוב לך להעביר אותו הלאה א מעבר למה שדיברנו עד עכשיו כן אני אומרת שברוך השם זכינו לחנך את הילדים שלנו לתורה עם דרך ארץ הם כולם כל בנים שלנו גם החתן כולם היו בישיבות גבוהות א לפני הצבא ואחר כך התגייסו

לשירות מאוד משמעותי אני אומרת גם לוחם הקצין שנפצע בשמחת תורה הוא היה בבית ברוך השם וככה הצליח מהר להגיע לצבא אבל הוא היה על סף לחזור לישיבה באותו הוא אומר לי אולי ניסע לישיבה כל הזמן הישיבה היא חלק מהחיים שלהם גם מה שהם קיבלו בישיבה ומה שהם קיבלו זה תמיד חלק נשאר מהחיים שלהם גם בצהל וגם אחרי זה ממש ברוך השם זה שעוזר להם גם בלחימה שאתה נשאל באמת לא על כוחי ועוצם ידי אלא אתה נשאל באמת על כוח השם והשם ילחם לכם אז זה אחרת לגמרי זה גורם להצלחה של כל של כל מה שקורה כאן אני חושבת שבמלחמה הזאת באמת זה משהו שוא לא ראיתי אותו עד עכשיו באמת המקום הזה של ה להכניס את הקדוש ברוך הוא לתמונה הרבה יותר מכל מה

שהיה עד עכשיו אם זה אומר בציציות ותפילין ותות ש ציציות אצלנו באולפנה גם כן יום אחד התגייסו כל הבנות למדו לקשור ציציות וואו וקשרו ציציות הבנות והחתן אמר לי אין חייל אחד בעזה בלי ציצית שתדעו אין פשוט אין זה פשוט מרגש הם כולם עם ציציות תקשיבי זה מרגש אני לא חושבת אי פעם שהיה איזה מבצע או מלחמה שזה היה עד כדי כך באמת וגם זה ברור לכולם זה משהו גדול קורה בעולם זה ברור זה ברור איך אומרים בעל מלחמות זורע צדקות ככה אחנו מתפללים שבסוף המלחמה הרב קוק אומר את זה היא בסוף מביאה צדק גדול יכולה להביא צדק גדול אז אני מקווה שנזכה ל וו בעזרת השם אמן ואמן אני חייבת לספח ככה איזשהו סיפור באמת בקשר לציציות זה ככה

התקשר לי אנחנו גם יש לנו חמל בבית שאנחנו ממש חפא כזה יודעת שאנחנו חלקים המון ציציות וטליתות וכולי ותפילין והייתה איזה מישהי ממש מיוחדת שהגיעה אליי הגדירה את עצמה כשמאל כן כאילו אני לא חושב שאי פעם אני דרוך בבית חרדי ובבית דוסי וכולי ועוד אני אחלק ציציות לבן שלי ולכל הפלוגה שלו זה משהו שהוא הפתעה בשבילי שאני עושה את זה ויא אמרה לי את לא מבינה זה מה שהם רוצים עכשיו הם רוצים רק צציות וזה מה שמבקשים אומר ואני בטוחה שאני אדרוך בבית שלך עוד הפעם ווצ הלב נפתח והתחילה פתאום לשמוע עוד דברים ולראות עוד דברים והיא אמרה אם כל מה ש בוא נגיד אם זה לא היה קורה כל מה שקרה אני בחיים לא הייתי מתקרבת איכשהו

לעולם התורני הזה ומה שקורה שם תקשיבו יש כמעט חצי מיליון מגוייסים אי אפשר להתעלם מהם זה כל השדרה של ה של הצעירים בישראל הם יחזרו הביתה איך אומרים לפעמים יש משיב לב אבות בנים ויש לב בנים על אבותם זאת אומרת לפעמים זה בא מלמטה אין לי ספק זה גאולה שתבוא מלמטה כי הלוחמים האלה שיחזרו הביתה עם כל מה שהם הם לא יתנו לנו אני מקווה ומאמינה הם לא יתנו לנו להיפרד שוב