משנים את המחשבה ומקבלים גוף חדש

אני רוצה שנסתכל רגע על כפות הידיים שלנו, נסתכל על האור, על הקווים. אנחנו בטוחים שאלו אותן ידיים שהיו לנו לפני 10 שנים, שזה אותו גוף, אבל המדע הביולוגי חוסף בפנינו עובדה שפשוט מרסקת את התפיסה שלנו, את המציאות. הגוף שלנו הוא לא אובייקט מוצק, הוא נהר של חלקיקים. כל תא הגוף שלנו מת ומוחלף בחדש. תאי האור שלנו מוחלפים כל חודש. תאי הדם כל ארבעה חודשים. אפילו העצמות שלנו שנראות כמו בטון מתפרקות ונבנות מחדש לחלוטין כל 10 שנים. המשמעות הפיזיקלית היא מטלטלת. האדם שהיינו לפני עשור לא קיים יותר. אפילו לא אטום אחד מהגוף שלנו אז נמצא בגוף שלנו היום. פיזית אנחנו יצורים חדשים לחלוטין. ופה מתחילה התעלומה

הפסיכולוגית הכי גדולה שלנו. אם הגוף שלנו חדש לגמרי, איך זה שאנחנו סוחבים טראומות מלפני 20 שנה? איך זה שאנחנו כועסים על משהו שקרה בגיל ההתבגרות? אנחנו מחזיקים פחדים, עלבונות ותחושות של אנחנו לא מספיק טובים על אירועים שקרו למישהו אחר, לגוף שכבר מזמן הפך לאבק. אנחנו נותנים לרוחות רפאים של העבר שלנו לנהל את הגוף החדש שלנו בהווה. אנחנו מתעגשים להיות פסל בזמן שהביולוגיה צועקת לנו שאנחנו נהר. אלפי שנים לפני שהומצא המיקוסקו, היהדות בנתה את כל מערכת ההפעלה שלה על הפיזיקה הזאת. בתפילת שחרית אנחנו אומרים משפט שאנחנו ממלמלים בלי להבין את הגאונות הטכנולוגית שבו. המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.

הבריאה היא לא אירוע היסטורי שקרה פעם. הבריאה קוראת עכשיו בכל שנייה. הנשמה שלנו היא לא רק דבר שנמצא בתוך הגוף. הנשמה שלנו היא השדה המגנטי שמחזיק את כל התאים האלה יחד. היא קוד המקור, היא התוכנה שכל יום מדפיסה לנו חומרה חדשה. ותהליך התשובה הוא לא רק סליחה על העבר. תשובה היא עדכון תוכנה. היא ההבנה שאם נשנה היום את המחשבה שלנו, את האני שלנו, הגוף שיבנה מחר בבוקר יווצר לתוך מציאות חדשה לגמרי. אין עבר. יש רק את מה שאנחנו יוצרים ברגע זה. אמונה מהזווית הזאת היא הפסקת ההזדהות עם ההיסטוריה שלנו. זה להסתכל על כישלון ישן ולהגיד זה קרה לאדם שכבר לא קיים. החלקיקים שלו התחלפו. אני פטור. זה להפסיק להגיד ככה

אנחנו. זה האופי שלנו. שום דבר לא קבוע בנו. אנחנו מיוצרים מחדש בכל נשימה. אז בפעם הבאה שהעבר קורה לנו, שהפחד הישן מנסה לשתק אותנו, שמישהו מזכיר לנו מי היינו פעם, אל להתווכח איתו. נסתכל על הידיים שלנו, נבין שהם חדשות מהניילונים, נשאיר את העבר לגוף הישן שמת ונתחיל לחיות את היצירה החדשה שנולדה ממש הבוקר.