מעבר לתגובות

הרב שלמה לוינשטיין | חידושים ופנינים מפרשת ויצא | תשפ"ד

2.9 אלף צפיותלפני שנתיים

שלום וברכה מורי ורבותיי שוב בתחילת הדברים לגבי הנושא של ה מה שנקרא נושא בעולם חברו דבר מזעזע כתוב בנביא אמוס בתריסר פרק ו כותב הנביא הוי העננים ובוטחים בהר שומרון השוכבים על מיתות שן ושרוכים על רשותם ואוכלים קרים מצאן ועגלים מתוך מרבק הפורטים על הנבל כדוד חשבו להם כלי שיר השותים במזרקי יין וראשית שמנים ימשכו ולא נחלו על שבר יוסף מה קרה חלק מעשרת השבטים כבר גלו והם למרות שכבר חלק גלו הם לא מתייחסים לזה עושים חיים רגילים לכן אתה הגלו בראש גולים ושר מרזח סרוחים זה הנביא אמוס בפרק ו' מסביר המלבים סליחה ארדק מה זה לכן עה כאילו מה הם עשו אומר ארדק לכן הנשארים מ שלא נחלו על שבר אחיהם לא נהיו חולים

מזה שאחיהם הלכו בגלות הנשארים מיוסף שלא נחלו על שבר אחיהם שגלו אתה בקרוב הגלו בראש גולים תחילה לגלות יהודה אז רואים מפה שוב את היסוד הגדול הזה ש הרי לאט לאט עובר הזמן ואנחנו מתרגלים אסור להיות שאננים ואסור לשכוח ואסור לבטל את הרגשות כלפי המצב יש עדיין אחרי שיהיה רצון שהעסקה הזאת תצליח ושבאמת יחזרו ולפי ה אולי לפי התחזיות הכי טובות א אולי יחזרו 100 נשארים שם 140 אז צריך להמשיך להתפלל ולהתפלל כל הזמן ולהיות נושא בעול עכשיו נעבור לפרשת השבוע פרשת ויצא מתחילה עעם זה שוויצ יעקב מבאר שבה ויילך חרנה בשביל מה צריכים לכתוב מאיפה הוא יצא אני יודע איפה הוא היה אז רשי כותב שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם

שכל זמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה ועכשיו כשהצדיק עזב אז פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה לכן כתוב ויצא מבאר שבע יש תירוץ נוסף היה ליעקב אבינו היו לו שתי סיבות למה הוא עזב את באר שבע והלך לחרן סיבה אחת אמא שלו אמרה לו תברח מפה כי אח שלך רוצה להרוג אותך סיבה שנייה אבא שלו אמר לו לך לחרן לקחת משמ אישה אז היה לו סיבה של ויצא כיבוד אם היה לו סיבה של וילך כיבוד אב לכן כתוב ויצא יעקב מבאר שבה וילך חרנה א הסבר נוסף אומר הסטייפלר ידוע הוא מפורסם שהחזון איש אמר שכש לא החזון איש אמר זה כתוב בתורה שכשיש מבול צריכים תיבת נוח החזון איש אמר שהעולם היום במצב של מבול הרחוב צועק כל הזמן כפירה והבלאגן

הוא גדול אז לאן בורחים אמר החזון איש שהשיב זה התיבת נוח של של הזמן הזה אז יוצא שכשאדם הולך ללמוד בישיבה יש לו שתי סיבות אחד יצא מבאר שבע הוא בורח מהמבול הולך לישיבה אבל יש לו עוד סיבה ויילך רנה צריך ללכת לישיבה בשביל ללמוד אז ממילא זה שתי הסיבות ויצא יעקב מבאר שבע ויילך הרנו ויפגע במקום וילן שם כיבה השמש ויקח מאבני המקום וישא מראשותיו וישכב במקום ההוא ויחלום סיפור מאוד מעניין התפרסם גם כן מאוד הרב זילברשטיין בא אליו יהודי מהעוטף עזה וסיפר לו שהוא בעל תשובה וכשהוא חזר בתשובה הוא כמובן רצה לעזוב מקום מאוד חילוני איפה שהוא גר רצה ללכת למקום ש יותר דתיים הרב שלו אמר לו לא אתה תישאר במקום שלך מה

הסיבות אני לא יודע מי זה הרב אני גם לא יודע אבל ואז בליל שבת ליל שמחת תורה הרב הזה בא לו בחלום אמר לו תקום עכשיו ותברח מפה עכשיו הוא התעורר והוא אמר מה החלום שום דבר נרדם עוד פעם והרב שלו בא לו בחלום עוד פעם והפעם התחיל לחנוק אותו ואמר לו תברח מפה זה מקום של מוות תברח מפה עכשיו אז הוא קם מרי את אשתו ואת הילדים נכנס לאוטו ונסע ואז קרה מה שקרה ואחרי כל זה הוא בא לרב זילברשטיין שאל אותו האם היה מותר לי לנסוע בשבת בגלל חלום האם זה מצדיק טוב אחרי שקרה אז אנחנו יודעים אבל אולי לא ידע לפני כןן מה יקרה האם בגלל חלום מותר לחלל שבת או לא אז הרב זילברשטיין אמר שתלוי אם זה אדם שחולם כל לילה את אליהו

הנביא אז כנראה שהחלומות שלו לא משהו כאילו אז ודאי שלא אבל יש יש יש סימנים מתי חלום הוא חלום רציני למשל שהוא חוזר פעמיים כמו שאתה אמרת ואם האדם הזה הוא אדם רציני שלא חולם את אליהו הנביא אתם יודעים למה אני אומר אליהו הנביא פעם בא אחד לרב חיים קנייבסקי אמר לו הרב כל לילה אליהו הנביא בא לי בחלום ואומר לי ככה ווא אומר לי ככה אז מה הרב אומר אז אומר לו רפואה שלמה אז עכשיו אני חוזר לעניין שלנו כשהאדם הזה הוא אדם רציני שלא סתם הוזה הוא אומר שהוא חולם פעמיים את הרב שלו זה נשמע כמו משהו אמיתי לכל הפחות זה הופך להיות ספק פיקוח נפש ומה הדין בספק פיקוח נפש מחללים שבת אבל אחד הדברים המעניינים שהרב

זילברשטיין נביא זה מספר שם הגדולים של רבינו הקדוש החידה שהחיה מספר על האבא של הראש הראש רבנו אשר איך קראו לאבא שלו יחיאל הרב יחיל כן מהראשונים ומי מביא את הסיפור הזה לא פחות ולא יותר רב חיים ויטל מביא סיפור שהוא שמע בשם האבא של הראש אבא של הראש רבי יחיאל היה לו חבר טוב שקראו לו רב מוישה רב שלמה כהן רב שלמה כהן והם היו ידידים עד כדי כך שהם נתנו תקיעת כף אחד לשני שהם יהיו שותפים בכל המצוות שלהם ביחד והכל אצל האשכנזים יש מנהג ביום הכיפורים מדליקים נר נשמה בבית הכנסת מנהג כזה האבא של הראש רבי אחיאל בליל יום הכיפורים הביא את את הנר שלו לבית הכנסת והוא ראה שזה נכבה היה לו מזה פחד גדול והוא באמת

נפטר בכל המועד סוכות ואז בלוויה בא הידיד שלו רב שלמה הכהן ואמר לו אתה היש הצדיק ואתה ככה ככה ותזכור שאנחנו שותפים בכל העניינים עוד שנייה אחת לפני כן היה מנהג עוד דבר היו סוחבים את האדם בתוך הארון אז מטלטל בדרכים וזה אז כשהיו מגיעים כבר לבית הקברות היו פותחים את הארון לראות שהוא שוכב ישר שלא מכל הטלטולים פתחו את הארון ואז ניגש הרב שלמה הכהן הזה ואמר לו תזכור שאנחנו משותפים והוא חייך וכולם ראו את החיוך ממשיך כל זה רב חיים ויטל מספר ויי בשישה חודשים אחר זה ולאחר פטירתו בליל שבת בחצי הלילה נראה לאשתו בהקיץ ואמר לה מה את עושה מערי וקומי וקחי בנייך ובנותיך והוציא מהרה מהמקום הזה כי מחר יהרגו כל

היהודים אשר במקום הזה ו כן נגזר על כל הסביבות והתפללנו עליהם ונתקבלה תפילתינו חוץ מעל המקום הזה אז קחי את הילדים תברחי שבת ואתה הקום ואתה עס כן וחזרה להציל את אשר לה אחר אשר הוציאה משם לאבי אדוני זאת אומרת מספר את זה הבן של הראש אז הוא מספר לקחה את אבא שלי ואת אחיו וכולם יצאו בליל שבת אבא אבא שלי ואחיו רב רב חיים והיא ושישה אחיות עד כאן אז הנה אתה רואה נכון שכאן כתוב בהקיץ אבל גם כן אתה רואה שיש משמעות לדבר הזה אפילו לחלל שבת אז הרב זיפ שטן אמר שבמקרה הזה של החלום ההוא של היהודי הזה מעוף עזה לכל הפחות היה מותר לחלל מצד ספק פיקוח נפש עכשיו יעקב אבינו חולם ומה הוא חולם בא אליו הקדוש ברוך הוא

והנה השם ניצב עליו ויאמר אני השם אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק הארץ אשר אתה עומד עליה לך אתננה אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך והנה אנוכי אמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותי אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך א זה סיפור מאוד יפה מהדבר חיים מצאנז שמעתם בוודאי את השם הזה היה מגדולים מאוד והיה לו שבעה בנים אז יום אחד הגיע יהודי להתייעץ משהו עם הדברי חיים שואל אותו אחד הבנים מה באת לשאול את אבא שלי אז הוא סיפר לו יש לי צרה כזאת צרה כזאת אמר לו אם לא אכפת לך כשאתה יוצא תגיד לי מה אבא אמר לך יוצא

היהודי שואל אותו נו מה אבא אמר לך אמר לו הוא אמר שהשם יעזור אמר לו ומה יהיה עד שהשם יעזור אמר אני לא יודע אמר אז תיכנס תשאל אותו עוד פעם מה יהיה עד שהשם יעזור אז הוא נכנס כשהוא יצא אמר נו מה הוא אמר לך הוא אמר לי הוא אמר אז הוא ענה לו הוא אמר לי שהשם יעזור גם עד שהשם יעזור מאיפה הוא לקח את זה מפה והנה אנוכי אמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותי אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך אני אעזור גם עד שאני אעזור יש לי הבטחה ואני אעזור לך אבל גם עד אז השם יעזור וההבדל הוא רק בדבר אחד רבים הכאובים לרשע והבוטח בהשם מה זה חסד יסובבנו אין לו קשיים אדם שבוטח בהשם אין לו קשיים יש לו

קשיים אבל זה שיש לו את השם זה חסד יסובבנו זה כמו התרופה שאתה לוקח אבל בתוך קפסולה אז יש סבל ויש קושי אבל הביטחון בהשם נותן לבן אדם חסד יש לך במי להתעלות מי שאיין לו במי להתעלות אני לא יודע אם סיפרתי לכם הייתי בערב אחד עם אבא של אחד החטופים סיפרתי לכם אז בסוף הדרשה בסוף הערב הוא קם לדבר הוא אמר שאם לא האמונה אין מצב שאני יכול לעמוד על הרגליים עכשיו אם לא האמונה אז הוא סיפר שממי יש לו את האמונה היה לו סבא שלא יודע קרוא וכתוב והסבא הזה ה אומר אני הייתי עומד לידו ביום כיפור אני עם המחזור והוא מקריא לי בעל פה מה שכתוב במחזור הסבא הזה היה הולך כל יום למאפיית נחמה קונה שמה לחמניה הולך למכולת קונה

לבן אחד אני הייתי אומר לו סבא למה אתה קונה רק אחד תקנה גם למחר הוא היה אומר לי מי ש יתן לי את הנשמה מחר בבוקר יתן לי גם כסף לקנות עוד לחמניה ועוד לבן בשביל מה אני צריך לקנות מהיום למחר זה היה יהודים שלא ידעו קרוא וכתוב בדור הקודם אז ה אומר מהסבא הזה למדתי מה זה ביטחון בהשם אומר ואני רואה את אלה שאין להם כ הקבוצה כ כל אלה שנחטפו להם המשפחה אומר באמת אנשים לא מסוגלים לעמוד על הרגליים כי מי שאיין לו אמונה זה זה משהו בלתי אפשרי מי שיש לו אמונה זה לא שאין לו קושי אבל חסד יסובבנו יש לו במי להתעלות במה להתעלות אתה שואל יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית איפה ויפגע במקום וילן שם אז למה תפילת ערבית בדיוק

הופכת להיות תפילת רשות נכון שאנחנו קיבלנו עלינו חובה והיום אין דבר כזה שאדם לא יתפלל תפילת ערבית אבל בעצם במקור של הדין זה תפילת רשות התשובה היא כך בגמרא יש שתי סיבות למה מתפללים תפילת ערבית או כנגד יעקב אבינו שתיקן את התפילה או כנגד פדר ואיברים שהיו מקריבים על המזבח כל הלילה זאת אומרת בלילה בית המקדש סגור אין קורבנות אבל אם היה לחץ גדול ביום ולא הספיקו לשרוף את כל ה האיברים של ה של הקורבנות על המזבח אז כל הלילה אפשר לשרוף את האיברים עד מעקר הדין עד הבוקר אבל עד חצות למה להרחיק את האדם מן העבירה כמו הרבה דברים עכשיו השאלה היא כזאת פדר ואיברים חייבים להקריב בלילה לא אם יש לך זמן אם זה קיץ

והרבה אנשים נמצאים בנופש בשוויץ ולא באו להקריב הרבה קורבנות אז מה שהקרבות אתה מקריב וגמרנו אתה שורף את זה אחרי צהריים נגמר אז בלילה אתה לא שורף כלום אין חובה רק אם נשאר כי היה לחץ גדול אז אתה יכול לשרוף את זה כל הלילה נכון אז יוצא שתפילת הרביעית רשות כי אם זה כנגד שריפת איברים אתה לא חייב לשרוף בלילה אז יוצא שזה רשות יעקב אבינו לפי לפי הדעה שתפילת הרביעית היא כנגד שיעקב אבינו תיקן את התפילה הזאת תספר לי מה קרה למה הוא תיקן תפילת הרביעית למה לא הסתפק במה ש שאבא שלו עשה תפילת מלחה והסבא שלו עשה תפילת שחרית למה הוא עשה תפילת ערבית ב ש לא מפני שהוא פספס מנחה למה הוא פספס מנחה כי פתאום שקע השמש

וילן שם כיבה השמש אז הוא לא הספיק מנחה אז הוא תיקן תפילת רבעית ממילא שוב פעם זה רק רשות הבנת נכון שאחרי כל זה זה עיקר הדין למעשה היום חובה להתפעל ערבית ואין דבר כזה שנגיד תפילת ראשות אני לא חייב אין דבר כזה קיבלו על עצמם בני ישראל להתפלל תפילת ערבית וזה חובה כמו שחרית ומנחה אין הבדל אבל מעיקר הדין בתקנה הראשונה זה באמת היה רשות מהסיבה הזאת יעקב עשה את זה רק שלא הייתה לו ברירה ואם זה כנגד איברים ופדרים אז אין חובה לשרוף דרים ואיברים טוב אז יעקב אבינו הג הגיע לחרן הוא רואה את החברה האלה שמה על על הבאר הוא שומע אותם הוא שואל אותם מה מה הסיפור שלכם יש כאן אבן גדולה על פי הבאר ו אומר להם בסדר אבל

אשקו צון הולכו ראו אז הם אמרו לו לא נוחל למה האבן כל כך גדולה שרק כולם ביחד יכולים למה עשו את זה כי לא היה מספיק מים כשאין מספיק מים צריכים לעשות חלוקה צודקת אז עשו כזה מין שרק שרוב האנשים נמצאים יכולים ביחד להרים אותה ואז כבר יחלקו שווה בשווה אם כל אחד יוכל להרים את האבן אחד יבוא עם כל הצון שלו יגמור את המים לכולם וזה מה שקורה כשאין מספיק אז צריכים לעשות חלוקה צודקת ולסמוך על הטוב לב של האנשים שייעשו את זה מרצונם קצת קשה לסמוך אז שמו אבן גדולה ואז כשהוא ראה את רחל מגיעה עם הצון אז כתוב ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר אומר הפסוק והי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו וא צון לבן אחי אמו

ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו אומר רשי ויגש יעקב ויגל כאדם שמעביר את הפקק מעל הפי על צלוחית להודיעך שכוחו גדול מה זאת אומרת היה לו הרבה שרירים ומה זה עוזר לי לדעת את זה ום מילא אם הוא היה חי אני עובר דירה אני אגיד לו שיבוא לעזור לי אבל מה הוא כבר מת אז מה א צריך לדעת שכוחו גדול מה זה נותן אז רבותיי הסבר אחד אם היה כוחו כל כך גדול למה הוא לא נתן זבנג אחד לעשיו וגמרנו וליפז אליפז בא לה כי רצה להרוג אותו אמר לו לא תשמע קח את הכסף וזה למה תן לוז בנג אחד וגמרנו לבן גם ולבן גם אם עד כד יכך אתה מבין עומדים שמה חבר'ה רואים רואי צאן זה לא דווקא החברה החל השלושים האלה זה

חבר'ה והם יכולים רק כולם ביחד להרים והוא בא נגש ככה מרים את זה מה גע אחיזה הספר הישר כתוב שכשהם נכנסו לארץ הם כן עשו נכון כשלא היייתה להם בריירה אז אם ככה למה הוא לא עשה את זה עם סב עם ליפז וועם לבן והתשובה היא ללמדך שכוחו גדול ואף על פי כן אם אפשר להסתדר בלי זה אז הוא ניסה להסתדר בלי זה קח את הכסף שלי בוא נגמור את זה יפה אני יכול לברוח מעשו אני אברח מעשיו אני יכול להסתדר עם לבן אני אסתדר עם לבן עם הכוח משתמשים רק כש אין בריירה וזה מה שקרה במקום שאתה מציין שאחר כך היה להם מלחמה שם בפרשת וישלח אז באמת לא היה לו בריירה אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי כשהם באו להילחם ומסכנים את החיים שלי אין

לי ברירה אבל אם יש ברירה להסתדר אחרת זה מה שצריך לעשות יש לומד איתי בשיעור יהודי בשם שפיצר אז הוא ניגש אלי אתמול אומר תסתכל רגע מה הדיבור המתחיל של רשי אתם מסתכלים עליי כאילו אני רשי תסתכלו בפנים מה הדיבור המתחיל מה רשי כותב לא הדיבור המתחיל ויגש יעקב ויגל בל מה רשי ויגש יעקב הה צריך להגיד רק ויגל כי אדם שמעביר את הפקק מה זה ויגש יעקב בשביל מה רשי מצטט את המילים האלה בתחילת ה ויגש יעקב לא קשור תגיד ויגל כאדם שמוריד פקק מעל הצלוחית להודיע לך שכחו גדול אמר לי הנקודה כאן הייתה אתה רואה את כל החבר'ה האלה הגלוב האלה הם עומדים לא עושים כלום למה מחכים לעוד שניים שלושה שיגיעו אז ביחד יוכלו להרים אז

כשאתה רואה את זה מה אתה בכלל ניגש אתה מבין שלא תצליח מה אתה ניגש הוא ד שיש לו כוח כזה כזה כוח כמו 10ה אנשים כמו 15 איש מה אם הוא ניגש התשובה היא יעקב אבינו אמר אני אגש ואני אנסה גם אם אני לא מסוגל כרגע לחשוב שאני יכול לעשות את זה אני אנסה ויגש יעקב יגל אין בעיה כשאדם לא מתייאש מלנסות הקדוש ברוך הוא נותן לו את העזרה אבל אם בן אדם מראש מרגיש את עצמו ונהי ככה גבים בעינינו וכן היינו בעיניהם ויגש יעקב זה היה הנקודה להודיעך שכוחו גדול ה כוחו גדול היה בזה שהוא אמר מי אמר שלא אני אנסה זה הנקודה ודי אחה שכוחו גדול באמונה שלו הוא ידע אני עושה את מה שאני יכול מעבר לזה השם יעשה אז זה כוחו גדול כוחו גדול

באמונה פעם ראיתי כזה סטיקר או אני לא זוכר מה משהו אדם לא נכשל עד שהוא מפסיק לנסות שהוא מפסיק לנסות כשהוא מפסיק לנסות אז הכישלון הגיע אבל כל זמן שאתה לא מפסיק לנסות אז לא נכשלת עדיין זאת אומרת כן מדבר עכשיו על החיי המעשה אדם מפסיק לנסות כי הוא מאמין שוא לא יכול זהו נגמר אבל כאן כשאדם אומר אני לא עושה אני רק משתדל אז למה שאני לא אנסה הקדוש ברוך הוא אני אעשה את מה שאני יכול ואפשר השם יעשה אז הכל יכול להצליח רק לאמונה בשואה אני לא זוכר על מי מספרים את זה היה אחד האדמורים הצדיקים והייה שמה איזה פרופסור כאילו רחוק מיהדות אבל היה להם הרבה קשר ואז יום אחד הרשעים האלה עם מח שימם עשו בור באדמה וא אמרו

שעכשיו כל אחד צריך לקפוץ מעל הבור ומי שיפול לתוך הבור הם יורים בו כי הוא נכשל עכשיו מה הסיכויים היה ברור שהבור הזה מספיק רחב כדי שאף אחד לא יצליח לקפוץ מעל אז הפרופסור אמר לו אין לנו מה לנשות אמר למה אין מה לנשות בוא נתעלה בהשם וקפוץ והם קפצו ושניהם עברו אז הוא שאל אותו איך הצלחת אומר אני לא הצלחתי אני החזקתי בשמיים ועם זה הגעתי מה זה לא אני אני פשוט החזקתי בשמיים אדם יכול לעשות לפעמים דברים שהם לא הגיוניים אפילו אבל אם יש לו את האמונה זה יכול לקרות הקדוש ברוך הוא יכול לעזור עכשיו הוא הגיע סוף סוף ואז הוא בא אלבן ולבן ולבן אומר לו מה אתה עובד אצלי בחינם הגיד אלי מה משכורתך אה למה הוא ענה לו

אחי אחי אתה ועבדת ני חינם הגיד לי מה משכורתך פשוט לבן עשה חשבון כל זמן שהוא עובד בחינם אם יהיה גנבות הוא לא חייב לשלם לי כי שומר חינם מה הדין פטור מגניבה ועבדה אמר לו שמע בוא למה למה שתעבוד בחינם תגיד לי מבחינתו זה היה לעשות ביתוח רק מה הוא פחד שיגיד לו 10,000 שק אז אמר לו תשמע אחי אחי התאהבה אבדתי אני חינם ארי סוף כל סוף את האחיין שלי בעצם צריך לעבוד בחינם אבל בוא תגיד לי כמה כדי שהוא לא יבקש הרבה אתה מכיר את את הממרה הזאת שלא הד לא הסיפור עושה את האדם אלא האדם עושה את הסיפור לא בוא אני אספר לך סיפור היה שיכור אחד ש כל החיים שלו היה ב סוף כל סוף הלך למות ובימים ההם בחוץ לארץ לא היה בלטות

רצפה היה חול עוד דבר בחורף כדי ששום דבר לא יקפא אז היו עושים בור ובתוך האדמה היו מחביאים גזר ותפוחי אדמה כל הדברים שיכולים להחזיק מעמד ומכסים את זה ככה זה ככה זה לא היה קופא אז הוא הלך למות השיכור הזה אז הוא קרא לאשתו ולילדים ואמר להם תראו אחרי שאני אמות יצטרכו לעשות לי טהרה ואז ישפכו מים אז לא לעשות את התערה בבית כדי שתפוחי אדמה לא יתקלקלו למה צחקת שוגר זה זה מה שמעניין אותך עכשיו שיכור אחד עכשיו אני אספר לך עוד סיפור רבי סואל סלנטר לפני שהוא נפטר הוא קרה לאנשים אמר את הטהרה לא לעשות פה בבית שלא יתקלקל תפוחי אדמה ראית מה זה אפילו לפני מותו היה לו מחשבה שלא לא לעשות אז מה הבדל בין שני

הסיפורים לא הסיפור עושה את האדם האדם עושה את הסיפור שאתה שומע על שיכור שאמר את זה שוג זה כפת לך עכשיו סלנטר אמר את זה הוא התכוון ממש זה וכולי נכון אז ככה זה שאתה קורא סיפור על יעקב אבינו אתה מחפש איפה הדברים הגדולים פה שאתה קורא סיפור על הלבן אז אתה מבין שטמון פה איזה עוקץ בוא נחפש איפה הרמות למה כי זה זה סיפור הלבן טוב אז הוא עבד שבע שנים ואז הגיע הזמן והוא אומר לו מה קורה תן לי את אשתי אומר לו אין בעיה נעשה מסיבה תן לך חתונה כן והוא אסף את אנשי מקומו ואז הוא עשה את המסיבה כך כתוב תסתכלו בפרק כט פסוק כב ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה אני לא יודע אני פעם אחרונה שעשיתי חתונה קודם עשיתי

את המשתה ואז הזמנתי את האנשים לא קודם אתה אוסף את האנשים ואז אתה מתחיל לבשל לא אתה מכין את החתונה ואז אתה מזמין את האנשים למה כאן כתוב ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה שהאנשים מביאו את הוכל בעצמם אומר המדרש הוא אמר מה אני פרר את החתונה אני עשה לחשבוני קרה לכל אנשי המקום אומר להם חבר'ה תראו אני מצטער להודיע לכם אתם יודעים שמאז שיעקב פה הכל פה פורח וזורח לא היה לנו מים עכשיו יש מים לא היה לנו זה עכשיו יש זה אבל זהו עבר שבע שנים הוא לוקח את הבת שלי הולך הביתה אמרו לו אז מה עושים אמרו לו היה לבן אתה הרי חכם תגיד לנו איזה עצה אמר את האמת יש לי איזה עצה אבל אני מפחד שתגלו לו אמ אנחנו נגלה לו

אנחנו רוצים את זה אמר חברה אני צריך ערונות זה הלך הביתה הביא מעיל פרווה שם אמר לו בחדר השני תשים זהבי טבעת יהלום ככה כל אחד אמר חבר'ה תשימו שמה עכשיו אני אספר לכם אני אתן לו את לאה במקום את רחל ואז אני אגיד לו שיעבוד עוד שבע שנים אמר לו איזה גאון אתה צדיק אמיתי אמר לו טוב תלכו הביתה ומחר תבואו לחתונה אמרו לו ומה עם הערבות אומר לו עד החתונה לא נותן לכם את זה חזרה למה שאתם תגלו לו אמרו בסדר מה עשה לבן לקח את כל העוונות האלה הלך לשוק הפשפשים מחרת זה יד שנייה קנה בזה סעודה לחתונה וזהו לכן כתוב ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ואז ויעש משתה על חשבונם אחרי החתונה הם באו אמרו לו מה קורה אמר להם מה אכלתם

לא אמרו לו מה זה אכלנו אומר אכלתם חשבתם על חשבוני אתם אכלתם גמרנו זה לבן וייתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאב איתו שבחה ויהי בבוקר והנה היא לאב ויאמר לבן מה זאת עשית רחל עבדתי עמך ולמה רימיתני מה הוא עונה לו לא יעשה כן במקומנו לתת זה מאיפה אתה אתה מבאר שבע א אצלכם באר שבע אצלינו לא אין דברים כאלה אצלכם בבאר שבע אתה נולדת שני קנית את הבחורה אצלכם זה רמאויות אצלנו אין דברים כאלה לא יעשה כן במקומנו לתת את הצעירה לפני הבחירה מוסר כן הוא עוד נותן לו מוסר עכשיו מה תעבוד תיקח תן לך גם את רחל אבל תעבוד עוד שבע שנים הוא עבד עוד שבע שנים אחרות ואז אומר לו יעקב תשמע מספיק רק מה לפני כן התחילו להיוולד הילדים

ילד ראובן אמרה כי ראה השם באונ אי כי אתה יאהבני אישי ותקרא שמו ראובן נולד עוד ילד אך מה אמרה כי שמע השם כי שנועה אנוכי וייתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון לא יודע ביום בילד הראשון השם ראה ובילד השני השם שמע אומר רבינו אלשיך הקדוש פשוט מאוד היא הרגישה לא חס חלילה שנאה כי אצל יעקב אין מהמוצר הזה שנקרא שנאה מה כן היא הרגישה שיהיה חיסרון של אהבה את רחל הוא אוהב יותר אבל מה אנשים דיברו ברחוב הוא שונא אותה א אמר מה פתאום אין דבר כזה הוא לא שונא אותי הוא פשוט יותר אוהב את רחל ואז היא קיבלה הריון אז היא אמרה אה כי ראה השם באוני כי אתה יאהבני אישי כלומר החיסרון באהבה תרפא על ידי שאני מולידה לו ילד ואז

פתאום הא קיבלה ילד שני אמר למה בשביל החיסרון באהבה מספיק ילד אחד למה שניים כנראה שמע השם את מה שאנשים מדברים כי שנועה אנוכי הבנת לכן הראשון זה אמר כי ראה השם בעוני כי אתה יה אבני אישי והשני אמר כי שמע השם כי שנועה אנוכי יפה מאוד אתם יודעים אבל כשהוא זה לבן רימה את יעקב אז יעקב כעס הוא אמר ללבן למה רמיתני ואז הוא הלך לאנשי המקום ואמר להם מה קרה לכם ראיתם שהוא מרמה אותי למה לא אמרתם כלום מה הם ענו לו אנחנו לא אמרנו כל הלילה שרנו לך הילה הילה הילה הילה לא ו לא שמעת אתה לא שם לב מדברים איתך לילה שלם אתה לא שומע טוב הלך ללאה אמר לה תגידי למה אמר לו אמרו לי כל החיים שא צריכה להתחתן עם הגדול שמעתי

שאתה הגדול קנית את הבכורה לא היחידה שהוא לא בא אליה בטענות זה רחל והיא בעצם היא עשתה את הכל היא משרה את הסימנים למה הוא לא בא אליה בטענות אומר האלשיך הקדוש לא רק שהוא לא בא אליה בטענות אלא ויבוא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה מה זה מלאה יותר ככה זה נשמע האלך אומר לא ולמה הוא אהב את רחל בגלל מה שהיא עשתה ללאה שהיא מסרה לה את הסימנים ויהב גם את רחל מלאה כיוון שהיא מסרה ללאת הסימנים אמר כזאת צדיקה איתה אני רוצה להתחתן מילאה ככה אומר האלשיך הקדוש טוב רבותיי עכשיו א הגיע אחרי שש שנים נולד יוסף ואז הוא אמר ללבן שמע אני רוצה ללכת הביתה אמר לו לא נקבה שכרך עליי ואתנה אמר לו יעקב טוב בוא נעשה עסק אתה

זה והנקודה הבודי כל הסיפור הזה ומספרת לנו התורה והיו העטופים ללבן וה והקשור ליעקב מה זה עטופים אלה שמאחר ללדת מה זה הקשורות אלה שממהר ללדת כך מסביר רשי והיה העטופים ללבן אלה שמאחרת ללדת ויולדת ילדים כבסים פחות טובים הם היו של לבן ככה זה נוצר המצב הזה ויעקב קיבל את הדברים הכי טובים לפי ההסכם שלהם למרות שלבן כל הזמן ניסא לרמות זה מה שיצא מה השם עשה את זה נכון זה מוכרח להיות שהשם עשה את זה אני אסביר למה מה יעקב עשה כתוב שהוא פיצל במקלות ווא שם להם את זה ברהטים שהם יראו את זה ולפי זה הם ילדו ילדים בעיה היא שלבן רימה אותו 100 פעמים החליף לו את ההסכם בתוך כמה שנים זה 100 פעמים לא שש בעד משכורת הוא

עבד רק שש שנים בשש שנים כמה חודשים יש 72 אז 100 פעמים ב-72 חודש הוא החליף לו את המשכורת זאת אומרת שכל שלושה שבועות בערך החליף לו אמר לו עקודים אמר לו לא לא התכוונתי ברודים אמר ברודים אמר לו לא התכוונתי שגע אז שיגע אותו עכשיו בוא תחשוב יעקב שם מקל של עקודים וכל הצון תעברו עקודים אבל שלושה שבועות אחרי זה החליף לו את המשכורת אמר לו לא התכוונתי ברודים אז מה עזר לך כל הזה לא עזר אם לא שהשם מתערב פה לא כל ההשתדלות של יעקב לא עזרה כלום אז ברור שהשם התערב פה והיה עטופים ללבן תסתכלו בפנים ברשי פרק ל פרק ל פסוק פרק ל פסוק פסוק פסוק הנה פסוק ב פרק ל פסוק מב והעט הצאן לא ישים והיה העטופים ללבן והקשורים

ליעקב אומר רשי מה זה העטופים לשון איחור לשון איכור העטופים זה לשון איכור אלה שהיו מתעברות יותר מאוחר הם היו של לבן ואז הוא לא שם את המקלות אבל כשבאו אלה שקשורים אלה קשורים הכוונה ממערות להתעבר אז הוא שם את המקלות כי זה שלו זהו עד כאן עכשיו אני רוצה להגיד לכם יסוד רבותיי אדם שכבר יש לו קושי אז להתפלל על הקושי הזה צריך הרבה תפילות למה כיוון שההוא כבר בתוך הגזירה החוכמה היותר גדולה זה להתפלל קודם לפני הגזירה למשל אדם יש לו בריאות אז התפלל שימשיך להיות בריא כי אחרי שהוא נהיה חולה אוורים לו הב זכות ויפטר זה לא פשוט ככה זה תמיד לפני הגזירה יותר קל לפני הקטרוג שיש מהשטן יותר קל אם החרת עכשיו אתה

צריך לעשות הרבה מאמצים אז לכן מה זה אמרנו מה זה עטופים מאחרים אם ככה יש לנו הסבר חדש בפסוק פרק קב בתהילים תפילה לעני כי יעטוף מה מה זה יעטוף או יחר הוא כבר בתוך הצרה ואז זה לא פשוט לצאת מזה ולפני השם ישפוך סיכו מה הוא מבקש ענה לי ביום צר לי כי כבר יש את הצרה החוכמה הגדולה זה להתפעל לפני שהצרה באה ואז יותר בקלות אפשר לסדר את העניינים דבר אחרון לא קשור לפרשה אלא למצב שלנו מכירים את הסיפור על העל על הרעב שהיה בג'ונגל היה רעב וחיות אמרו צריכים לעשות כנס התעוררות כנס תשובה גדול הגיעו כל החיות הזאב האריה הנמר וגם הכבשה כמובן ואז אמר האריה טוב כל אחד יתוודע על העוונות שלו ונראה מה צריכים לעשות תשובה

אמר האריה אני בד ראשון אני יום אחד ראיתי משפחה אבא אמא שני ילדים טרפתי אותם אמרו לו כל החיות זה לא עבירה אתה היית רעב לא טוב לא עבירה לא עבירה אמרו לה זאב מה איתך אומר אני פעם הלכתי ראיתי ואכלתי אותם וזה א אתה זאב הרי אז מה בסוף הגיעו לכבשה אמרו לה מה איתך אני פעם הלכתי בדרך והייתי מאוד רעבה וובה שמה עגלה שלקחה את ה ציר לשדה ונפל כמה חתיכות לקחתי זהו זה בגללך רב ועכשיו העונש חתכו אותה לחתיכות כל אחד קיבל חתיכה זהו נגמר עכשיו מה על מה זה נמשל על המצב שלנו בין האומות ה לא יאומן כי יסופר איראן איראן נציג שלהם הוא יושב ראש הוועדה באום לזכויות האזרח איראן ובסוריה ובזה ובכל מקום וכולם אומרים שאנחנו

השודדים אנחנו הגזלנים אנחנו הרוצחים ואנחנו היה יום הילד העולמי לפני יומיים יום הילד העולמי באום אמרו להם ומה עם הילדים שלנו שחטו בעזה אף אחד עוד לא ראה אותם ומה מי השם אנחנו אנחנו השמים זה ממ זה אבל ראיתי השבוע מאחד מהצדיקים מהדורות הקודמים שהוא מסביר לפי זה את הפסוק האחרון בפרק קיט בתהילים נו מה הפסוק תעיתי כסה עובד בקש עבדך הוא אומר אל תקראי בקש אלא טעיתי כסה עובד בקש בגלל קצת קש הורגים את השא אנחנו הרוצחים אנחנו הזה תפסיקו לה אנשים ב בעזה ומה עם החטופים שלנו יש לנו שם חטופים אף אחד לא יודע אם הם חיים או מתים מה לא מעניין את אף אחד זהו זה זה כבשה אחת בן 70 זאבים שהשם ישלם לכולם את כלל מה שמגיע להם

התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.

פורסם ביום חמישי, י׳ בכסלו התשפ״ד (23.11.2023). משך: 40:14

0 תגובות

תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.

עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.