פדוי השבי רום ברסלבסקי: ״כל דקה בשבי הרגשתי השגחה פרטית מהקב״ה״
היה הפצצות מטורפות של חיל האוויר. אני זוכר שהוא היה נועל אותי באזיקים מהבוקר עד הלילה ומגיע אליי פעם אחת בבוקר. ואז הוא שואל אותי מה הולך? ואז אני שואל אותו, יש פה הרבה הפצצות בשפת הסימנים, אני לא יודע לדבר ערבית, אנחנו לא מתקשרים, הוא לא רוצה גם לתקשר איתי. אני אומר לו שאני מפחד ושיש פה הרבה הפצצות. א אותו שך בן 60 אומר לי, "ככה זה עזה בחצי חיוך. פה הבנתי שבאמת ככה זה עזה ושאני באזור מלחמה והבנתי שכל יום שאני נשאר בחיים זה חסד מאלוהים וגאולה. הרגשתי השגחה פרטית מהקדוש ברוך הוא במשך כל דקה ביום. כל דקה שנופל ליד טיל. כל דקה שיש יריות ממש קרוב אליי או שאני שומע טנקים ולא פוגע בי שום דבר. הבנתי
שכל יום זה נס מחדש. לאחר חצי שנה בערך אחרי שעברתי מספר בתים הגעתי למצב שאני לא מסוגל לעמוד יותר עם החקירות ועם הלחץ ובעצם א הסגרתי את עצמי כחייל אמרתי לו אני מצטער בשם אלוהים לא תעשה לי כלום אני חייל בקצרה גן ישראל אני א לא הייתי לא היה לי את האומץ להגיד את זה עד עכשיו וככה בעצם התוודדתי באחת החקירות הקשות שבה עשו
היחס השתנה אבל האמת נשאר אותו דבר. זה לא עניין אותם מי אני ומה אני. הדבר היחידי שעניין אותם זה שאני יהודי. לא משנה מה הדעות שלי, לא משנה מי אני, לא משנה בן כמה אני. הדבר היחידי שעניין אותם זה שאני יהודי. לאחר שהגילו שאני חייל, כל הדברים הטובים שהיו
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שבת, י״ב בתמוז התשפ״ו (27.6.2026). משך: 1:49
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.