"המלחמה שבפנים, המלחמה שבחוץ" | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

שלום וברכה. ברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש. בימים איך להגיד מיוחדים אלה שכולנו בהתמודדויות וכולנו באמת מאותגרים כעם וגם כפרט אנחנו שומעים באמת שומעים מכל כיוון אם זה אמהות שמתאספות בגינות ועד שמגיעה את רעה כמובן וחולקות את השותפות גורל למצב הזה באמת של ההספקים לפסח ושל ההתמודדויות עם ילדים ושל ההתמודדות התמודדויות שלנו עם עצמנו ועם הקשיים של תקופה מאוד מאוד לחוצה וסוערת. אז יש את המלחמה של עם ישראל שכולנו כל הזמן מתעדכנים ושומעים ושאנחנו עוברים אותה כעם ויש מלחמות פנימיות שאנחנו עוברים בתוכנו א בתוך כל המצב הזה ואולי גם בלי כל קשר אולי הדברים שאנחנו מתמודדים איתם בימים האלה הם מקבלים

איזשהו משני תוקף ואולי מתחדדים אבל כנראה שהם כבר היו שם ולקראת בעזרת השם הגאולה השלמה שתבוא אלינו בחסד וברחמים אנחנו נדרשים לפתור את כל הנקודות את כל מה שצף ועולה כדי שבאמת נגיע מצוחצחים מוכנים שלמים ומתוכנים כמה שאפשר כי אנחנו יודעים שלפני הגאולה ניתנת לנו הזדמנות באמת לתיקון אז אנחנו כאן נהיה עם השאלות שלכם ועם מה שאתם מציפים מהב הבית, עם מה שאתם מתמודדים, עם קונפליקטים שאולי אי אפשר באמת לקחת אותם למקום של טיפול בגלל המצב. אז הנה אנחנו כאן א נמצאים איתכם בבית דרך המסך אבל בשידור חי ואתם יכולים לשלוח את השאלות שלכם למספר שמופיע לכם על המסך ואנחנו כאן נגיד שלום לרבנית פרק כהן מה שלומך? ברוך השם.

אז א כן, כל התשובות לכל המצב הזה אה שבאמת זה כמו ההזקה שעולה ויורדת. יש לנו התמודדויות במהלך היום, אני מרגישה את זה גם על עצמי, שהם כמו גלים שעולים ויורדים. יש את הרגעים שיש איזשהיא רגיעה שאת אומרת הנה אני מצליחה לייצב את המצב, אני מצליחה להתקדם בעוד משהו, אני מצליחה לייצר איזשהיא נורמליזציה ואז ברגע אחד הכל מתכנס לממד וולקושי הזה עוד פעם עוד פעם כל אחד עם הכמות הזקות שלו, כל אחד עם ה עם הרמת קושי שלו אנחנו יכולים להגיד שיש אנשים שבשבילם ללכת לממד זה לעבור מחדר לחדר, אבל יש אנשים שזה אומר להתכנס עם אנשים זרים במקלט שכונתי או בבניין, מקלט של בניין, והתמודדויות שהם באמת לא פשוטות ביחד עם

התמודדויות כביכול רגילות של ילדים בחופש, בוא נקרא לזה כבר חופש, אנחנו סוג של כבר הרפנו מלהמתין לחזרה למסגרות או יסלחו לי אלה שעדיין מקווים שהילדים יחזרו למסגרות, אבל אני סוג של קיבלתי את זה וזה אפילו עוזר לי ובין לבן יש לנו את החג שמתקרב שזה גם מוסיף ללחץ אומנם טוב חג של גאולה של חירות של שמחה אבל הכל מתערבב לנו ביחד אולי תשתפי אותנו איך את עוברת את זה

אז אני רוצה לומר לך א שקודם כל אני מאוד מאוד אהבתי וזה ממש נוגע לי אפילו ממש ברגעים האלה אז שבאמת זה כמו הזקה זה עולה ויורד זה כמו התקף חרדה. הוא בא בגלל ענק ואז הוא יורד ואז פתאום הוא עולה עוד פעם ויורד. ואנחנו רק מתחנים לקדוש ברוך הוא שחלס. כי באמת קשה לנו באמת באמת באמת קשה לנו. זה הופך להיות זה אז לפעמים זה באמת מאוד גבוה וממש קשה לנו כבר ולפעמים יותר נמוך ואנחנו מאוד עם זה ומקווים. דיברתי עם סבתא שלי השבוע אישה מאוד מאוד מבוגרת א שחיה ונושמת עד 120 ולא מוותרת. והיא הייתה בכותל בשבת לפני שבועיים והיא נפלה ושברה את הכתף. ואז אני מתקשרת אליה ואני אומרת להסבתא מה את עושה אומרת לי מה אני עושה

אני מרקת עוונות מה אני עושה וכאילו באמת אנחנו ממרקים עוונות נקודה אנחנו עוברים כאלה טלטלות והקדוש ברוך הוא לא מוותר שלא ישאר לנו אפילו לא טיפה משהו שמסתתר לנו מתחת לפני השטח ולמה אני מתכוונת אז אמרת שיש כזה כאלה שהזעקה זה בעצם התכנסו לעבור לחדר אחר ויש כאלה שהזקה זה סטרס מטורף ויש כאלה שהזקה זה ללכת להתכנס עם עוד שכנים וכל אחד ההזקה זה משהו אחר אבל זה יושב לנו על דברים גם אלה שעוברים מחדר לחדר והם נורא נורא נבעלים בהזקה זה יושב לנו על דברים מהעבר ופתאום קראתי משהו מאוד יפה במסכת סנהדרין דף צו יש שמה איזשהו דיבור על זה שנבוזרדן מגיע לירושלים והוא מחריב את ירושלים מחריב את בית המקדש ואז הוא ככה

דעתו זכוכה עליו והוא מרגיש שהוא ניצח ויוצאת בת קול ואומרת אמקטילה קטלת היכל קליה קלית קמח תכינה תחנת בעצם בת הקול הזאת אומרת בארמית אבל מה שהיא מתכוונת זה שהעם שכבר נגזר דינו למות אתה הרגת בית מקדש שכבר נחרץ דינו להישרף אתה שרפת לא חידשת פה שום דבר בעצם באה הזקה והיא מבעילה נורא אבל היא לא חיד קידשה שום דבר. היא רק מרימה לנו, מוציאה לנו מתחת לפני השטח את מה שכבר היה שם, את מה שכבר נכתב שם. ומה נכתב שם? אז השבוע א יצא לי ללוות זוג שהיה להם ממש קושי. ה הבעל קיבל מאוד מאוד קשה את הסיפור של ההזקות. היה לו ממש לא פשוט. וכשנכנסנו לעומק ושאלנו מה יש שם, מה זה הזעקה בעצם? אז הזקה זה תחושה של חוסר

ביטחון, חוסר עונים. ככה הוא אמר. יש כאלה שהזקה בשבילם זה כלום, זה אפילו מצחיק. אוי אקשן, אבל יש כאלה שזה אז מה היה שם? אז היה שם תחושה של חוסר עונים. אוקיי, אז מה אתה עושה עם התחושה של החוסר עונים הזה? ולאן זה לוקח אותך? והתחושה של החוסר עונים הזאת לקחה אותו לאנשה כשהוא היה ילד קטן והוא עמד מול ילד ש שהקה אותו והוא לא ידע לאן לברוח. ואז כל פעם שהייתה הזעקה ההזעקה הזאתי הקפיצי לו את התחושה של החוסר עונים ושוב את התחושה של חוסר עונים ושוב את התחושה של החוסר עונים והוא חושב שהוא מפחד מהזקה אבל בעצם היא מסמלת לו תחושה של חוסר עונים וכשהוא היה צריך למצוא אותה את אותה תחושה מהילדות הוא נפגש עם עצמו

במצב שלא נעים לו לזכור את זה זה מצב שאני אני חלש והזקה מסמנת לו כל פעם כמה הוא חלש כמה הוא חלש כמה הוא חלש והיינו צריכים לנקות את זה ואז

איך מנקים כזה דבר עם

מתמודדים עם הסיטואציה מתמודדים עם הסיטואציה עכשיו לא כולנו יודעים לזהות מה הסיטואציה והקדוש ברוך הוא תראי כדי להגיע לגאולה כדי שעם ישראל יוכלו להיגאל הם צריכים ללכת 40 שנה במדבר כדי להיכנס לארץ המובטחת ודיברנו על זה למה כדי להוריד את הגלותיות להוריד את הדברים שמגבילים אותם והקדוש ברוך הוא יודע שיש בנו דברים שמגבילים אותנו ואנחנו רוצים להיכנס לגאולה ושאנחנו מדברים על גאולה השלמה. הגאולה השלמה זה גם גאולת הגוף וגם גאולת הנפש. זה גאולה בכל הרבדים. והקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נחווה גאולה גם בנפש. ובנפש יש לנו כל כך הרבה דברים שאנחנו סובלים מהם. והקדוש ברוך הוא אומר אבל אתם לא תוכלו להיות גאולים

אלמלא הנפש שלכם נגאלת. וכדי שהנפש שלכם תיגאל, אתם צריכים לעבור ייסורים. ומי שיודע מה זה התקפי חרדות ומי שיודע מה זה וואו איזה ייסורים. זה ייסורים ממש ואני מדברת מדם ליבי כי כי אני חובה את זה וזה קשה כשזה בא אבל הקדוש ברוך הוא אומר איא בנתי בת יקרה שלי אני כל כך רוצה שאת תיגע לי באמת ורבונו שלם אל תיתן לי את הייסורים האלה אני לא רוצה אותם זה קשה לי זה מבהיל כל כך כשזה מגיע זה מבהיל אל תתן לי את זה אבל הוא אומר אבל אין ברירה אני חייב כי את חייבת להגיע לגאולה השלמה ואותו האדם הזה שאנחנו בעצם מגיעים למקום, אנחנו מגיעים למקום הזה של ה של ה החוסר הזה, של העמידה מול מול החבר הזה שבעצם כל כך מקשה

עליך וגורם לך לפחד וזה לא נעים אבל ברגע שאתה מנקה את זה אתה מנקה את התחושה של החוסר עונים כשמגיעה הזעקה אתה כבר לא כזה חסר עונים אתה חזק ויותר מזה היה עוד שלב של שעבר אותו אדם שלב מאוד מעניין כדי שלא נפ מפחד. אנחנו צריכים להיות באמונה שלמה. אני זוכרת שהחתן שלי שדיברתי איתו על זה שאני סובלת מהתקפי חרדה ואמרתי שהתקפי חרדה באים בעצם להציף את זה משהו שקשה לנו וכשאנחנו חווים את זה זה בעצם זה זה לטובתנו ואז הוא אמר אבל אם זה לטובתך אז למה את פוחדת כשזה מגיע? אוי כי אנחנו לא חיים באמונה השלמה כי אם היינו חיים באמונה השלמה שזה היה מגיע ואז אני אומרת אוי זה לטובתי זה כמו התרופה שהיא לרגע מראה אבל עוד

שנייה היא עוברת אז זה עובר ממילא אז אני שמחה בזה אבל זה לא ככה כי קשה לנו לראות ברגעים רעים קשה לנו לראות את את הטוב שהקדוש ברוך הוא מביא וזה יושב על משהו אחר הרי הריכ כשבא נבוז הרדן זה כבר כבר יש שמה יש שמה איזה משהו שרשום בלב אז מה היה רשום בלב היום כשדיברתי בבוקר בקול חי אז באמת אחת השאלות שנו אחת הבקשות שיפנו אליי זה בעצם אנחנו מדברים היום המון אמונה כולנו כבר מדברים אמונה כל המלחמה הזאתי רק מסבירים לנו כמה אמונה ואנחנו רואים את הטוב שבזה אנחנו רואים את הדברים המדויקים ועם כל זה יש לנו קושי מאוד גדול אז ריבון עולם למה יש לנו קושי אם יש כל כך הרבה אמונה אז למה יש לנו קושי למה יש כזה קושי

חשבתי על זה שכתוב א היש השם בקרבכם עם עין יש בקרבכם השם תפשפשו רגע בקרבכם ותראו יש שם השם ובקרבכם פתאום עלתה לי המילה קרב יש שם איזשהו קרב בתוכנו עם השם היש השם בקרבכם מה הקרב שיש לך עם הקדוש ברוך הוא מה המלחמה הזאת שיש לך עם הקדוש ברוך הוא האם להכניס אותו אל הלב שלך או לא האם יש השם בקרבך או עין פתאום התחדש לי שאנחנו יודעים את השם יש לנו את ה וידעת המון אמונה אתה איפה שאתה פותח אתה מקבל אבל קשה לך להשיב את זה אל הלב ולמה קשה לך להשיב את זה אל הלב? כי אתה מפחד. אתה מפחד ממנו. וכששאלתי את אותו אדם, למה הוא מפחד מהקדוש ברוך הוא? ומי היה האדם בחיים שסיימ לו את הקדוש ברוך הוא וגרם לו לפחד. ואז

הגענו לזה שכשהילד הזה היה מפריע לו, היה מפחיד אותו, מה שהוא עשה כדי להרתיע את הילד, הוא אומר, "היתי ילד מאוד טוב, הייתי גם חלש, אבל כדי שאני אוכל להרטיע אותו, תפסתי כיסא באוויר כאילו לאיים עליו." הוא אומר, "לא היה לי את העומס לזרוק עליו את הכיסא, אבל הרמתי את הכיסא כאילו להפחיד אותו." ועל המזל עבר המנהל של החיידר והמנהל של החדר רואה אותו ככה והוא אומר לו, "מה אתה עושה? איך אתה מעיז? בוא אליי לחדר." והסיכום היה שמעכשיו, חודש ימים הם לומדים ביחד על שליטה בכעיסים. חודש ימים הם לומדים איך לשלוט בכעס. והוא אומר, "אבל ניסיתי להסביר למנהל שלא אני השם, שאני בעצם המותקף שאני הלא ב אני הבסדר, הוא הלא

בסדר, אבל אני מקבל את העונש." ובעצם אותו מנהל, כשאנחנו מנתחים את זה לעומק, אותו מנהל הוא שליח השם בשבילו, הוא ילד קטן. הילד הקטן בעצם בא ללמוד על הקדוש ברוך הוא בחדר, בא ללמוד על תורה בחדר, מי מעביר לו את זה? המנהל או הרבי? וכשהמנהל הוא לא פייר, אז כביכול ההקבלה זה אם המנהל לא פייר והמנהל מקביל לי את נותן לי את ההבנה של מי זה הקדוש ברוך הוא, אז אז אז הוא בעצם הקדוש ברוך הוא גם הוא הוא כביכול לא בסדר. אז אם ככה אז אז אני לא יכול לסמוך על הקדוש ברוך הוא כמו שאני לא יכול לסמוך על המנהל ולכן קשה לנו לעשות את ההשבות האלה לבבך את הוידעת אנחנו יודעים אני מבין א שהמנהל רוצה לטובתי אני מבין שהמנהל

רוצה לחנך אותי אני מבין שיש פה מישהו גדול ש יש לו דרך מסוימת שאמורה להוביל אותי למשהו טוב אבל אני לא סומך עליו כי הוא לא הקשיב לי ולכן לפעמים קשה לנו להכניס את הקדוש ברוך הוא אלינו כי אבא לא הקשיב לי כי המנהל לא הקשיב לי אז והם שיוקו לי את הקדוש ברוך הוא אז איך אני יכול לסמוך על הקדוש ברוך הוא במצב הזה? לכן קשה לנו להכניס את האמונה לתוכנו לתוך הלב. ופה זה פוגם בנו. פה אנחנו מפחדים כל כך כי אם אנחנו מסתכלים אז אנחנו יודעים שזה לטובתנו. ואם אנחנו קוראים שבעצם מספרים לנו שהכל בניי אל תתייראו. כל זה עשיתי בשבילכם. אל תפחדו. זה בשבילך. זה בשבילך החרדה. זה בשבילך ה מה שאתה עובר. אז למה אתה מתיירא? אני מתי כי קשה לי להכניס אותך אל תוך הלב שלי. למה? בגלל קרב עבר שהיה לי עם המשמעות של השם בתוכי.

וואי, את יודעת, כשאת את מדברת המילה הזאת משמעות היא סוג של מתרגרת אותי. א אם דיברנו קודם על העניין הזה של באמת מה מה המשמעות של ההזקה שגרמה לאותו אדם לכזה חוסר עונים? מה המשמעות שאנחנו בעצם נותנים לכל דבר וככה לפי זה אנחנו חיים? כי זה לא זה לא משהו שהוא הוא מוחלט. הדבר המוחלט האמיתי זו האמת. האמת שהיא היא מתקיימת בין אם איתנו או בלדינו מה שנקרא. אבל המציאות היא היא נתונה לפרשנות שלנו. ההזעקה זה משהו שהיום אנשים לקחו את זה למקום ש ששמים שיר ורוקדים ונכנסים באמת בשירה ובריקוד. והזקה זה יכול להיות גם ההזדמנות שלנו לקבל איזשהיא תזכורת אולי אפילו לאיך ששופר נשמע אולי עוד רגע במקום שתישמקה היא שמה

כל שופר גדול וזה בעצם יבשר לנו את הגאולה שאנחנו כל כך מחכים לה ברחמים יש פה הרבה מקום לפרשנות לאיך אנחנו נותנים לעצמנו לחוות את הדבר הזה וכשאנחנו מדברים על חרדה עם כל זה שקשה לנו להגיע לנקודה נקודה הזאתי של באמת לחיות מתוך הלב את מה שאנחנו יודעים בראש את וידעת והשבותה אנחנו אנחנו כשאנחנו מרגישים חרדה והיום אני חושבת שבאמת אחוזים מאוד מאוד מאוד גבוהים כשאנחנו אומרים את המילה חרדה כבר חווים על בשרם ואחד הדברים ש שהתחדשו לנו על ידי הרב זמיר כהן שליטה זה שהחרדה היא היא באה לקרב אותה אותנו אל השם היא בעצם המקום הזה שסוגר עלינו מכל כיוון עד כדי כך שאין לנו אלא להרים עיניים לשמיים ולזעוק לבורא עולם

כי אין לנו על מי להישאן חרדה זה המקום הזה שמשאיר אותנו תלויים בין שמיים לארץ וזועקים בורא עולם אנחנו בידיים שלך כי אם אתה לא תתפוס אותנו או שאנחנו נטבע בים או שאנחנו נתפזר לרוח זה המקום שבאמת באמת בן אדם לא משנה איפה הוא מונח על המפה העולמית על הגלובוס ועל המפה הרוחנית ועל המפה הפוליטית לא משנה איפה מי שחווה את זה יודע על מה אני מדברת שזה פשוט רק המקום לשת עיניים לשמיים ו ולבקש מהשם תאסוף אותנו יש עוד מקום כזה שאנחנו מכירות כנשים יש יש את הבדיחה הידועה שאישה באה ללדת והיא באמונה שלה הכל זה טבע והיא לא יודעת שטבע בגימטריה זה אלוקים ומבחינתה הכל זה הטבע והיא מחוברת לטבע והטבע יעזור לה לעבור את

את השלבים הכהובים של הלידה ואת הכל והיא מדברת עם הטבע והיא קוראת לטבע ו המיילדת מראה לה את המקום איפה ממתינים ושהיא מסבירה לה שעוד יש נשים בתור היא רואה שהיא עוד בסדר היא נושמת היא עושה תרגילים והיא עוברת את זה ו אומרת אומרת לה, "עוד לא, עוד לא, רגע, יש לך עוד קצת זמן?" אומרת לה, אני מרגישה שהטבע קורה לי והיא אומרת לה לא, עוד לא, יש עוד קצת זמן. אמרת לה אבל איך את יודעת? אני פה אומרת לה אל תדאגי, אני 20 שנה במקצוע, אני אני אקרא לך כשזה הזמן. והיא יושבת וממשיכה עם הנשימות וקוראת לטבע ואז מגיע רגע, שזה מה שנקרא רגע האמת, ציר שמה שנקרא אי אפשר לעמוד בו. והיא קוראת לאלוקים, היא לא קוראת לטבע. ואז

המיילדת אומרת לה בואי, עכשיו הגיע הזמן. זאת אומרת זה רגע האמת. כשקוראים באמת לאלוקים זה רגע האמת. ראינו את זה בחתופים. ראינו את זה באמת במקומות הכי הכי אמיתיים כשמגיעים למעמקים זה ממעמקים קראתיך השם. אז גם זה המקום שבא לקרב אותנו. וכשאנחנו באמת בכזאת התבוננות לראות מה אנחנו יכולים לקחת מהתקופה הזאתי, מה אנחנו יכולים ללמוד מהתקופה הזאתי, באים גדולי ישראל ואומרים לנו עכשיו הגיע זמן גאולתכם. אנחנו יודעים שבכל דור ודור קמים עלינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם ועכשיו קמו כל גדולי ישראל ובאו ואמרו יש פה קריאה שכולם מתאחדים וכולם אומרים אם שומרים ישראל שתי שבתות מיד נגעלים יש כאן הזדמנות שה הזדמנות של

הדור וקריאה קדושה לכל עם ישראל להצטרף למיזם הזה של גדולי ישראל ושל הידברות לשמור את שתי השבתות שלפנינו השברת השבת הראשונה שתבוא עלינו לטובה ג' בניסן והשבת אחריה שהיא כבר השבת הגדול, השבת שלפני פסח, שתי שבתות חשובות מהן כמוהן. כל השבתות חשובות אבל הם אלו השבתות שאנחנו יכולים עכשיו לתפוס אותם בשתי ידיים ולקחת את ההזדמנות הזאת להיגאל גאולת עולם ברחמים ולהצטרף כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד כדי להצטרף למיזם הזה ומה שנקרא א אה לכתוב את זה ו ולסמן את עצמכם שאתם מצטרפים למיזם הזה אתם כותבים הודעת SMS למספר שמופיע על המסך הודעת וואטסאפ סליחה על המספר שמופיע לכם על המסך עם הפרטים שלכם והשמות שלכם יועברו

לגדולי ישראל בהם הרב זמיר כהן שליטה לברך אתכם להתפלל עליכם לברכה להצלחה לכל הישועות לכל משלות ליבכם לטובה ולברכה אז מה יותר טוב מזה להרגיש באמת עם ישראל ביחד מחכים לגאולה השלמה יש לנו הזדמנות להביא את זה אלינו במקום לחכות שזה מה שנקרא יהיה בזמן שלו אנחנו יכולים להשפיע ממש על המציאות שלנו והנקודה הזאתי של משמעות ושל השפעה היא הנקודה שאנחנו צריכים עכשיו לתפוס בזמן הזה וזה לא סתם שבדיוק בנקודה הזאת באים כל גדולי ישראל וקוראים לנו לשמור שבת ואולי שבת אם דיברנו על חרדה זה באמת זמן שהנפש בו נחה שבת ונפש נכון

נכון בשבת בכלל אנחנו נחים הגוף והנפש אמורה. אה, קצת קשה לומר שכשאדם מסובל מחרדות אז בשבת הוא נח כי מה לעשות זה משתלט עליו. אבל ראיתי משהו מאוד יפה אני חושבת שזה בשם הרב מנס פרידמן אני חושבת אה שכתוב שאין ישראל נגלים א סליחה שישראל נגלים בדור או שכולו חייב או שכולו זכאי. אז איך זה יכול להיות? או שהוא זה אבל אנחנו רוצים כבר את הגאולה עכשיו אז הוא אומר שיגיע דור שהוא כולו יהיה חייב גאולה ובזכות זה הוא יהיה זכאי כבר בשעה טובה לגאולה ואני רוצה טיפה באמת טיפה לשתף במה שקורה אצלי בקליניקה שזה מדגם בסדר אבל זה רק יסביר למה כל כך אכפת לי מהמיזם הזה של שבת למה אני כל כך מבקשת שאנשים ישמרו שבת אני לא בן

אדם שמטיף המשפחה של בעלי משפחה חילונית לחלוטין ומעולם עולם לא ביקשתי מהם שיעשו אבל אני הולכת באמת השבת הזאת לבקש מהם כי כל כך אני רוצה כבר שתגיע הגאולה אני יושבת בקליניקה שלי ואני שומעת כאלה סיפורים קשים מתקשרת אליה היום המזכירה והיא אומרת פרי אני לא יכולה כבר לעמוד בשטף של הבקשות של עוד טיפול ועוד טיפול ואין לנו כבר את האפשרות לתת ואנשים שאומרים שזה מקרה חירום ומקרה והם לא יכולים יותר וזה פיקוח נפש ועוד אחת ועוד אחת ואין לנו אפשרות לעזור ריבון עולם הדור הזה לא יכול לעמוד בסבל יש כל כך הרבה סבל וכל כך הרבה קושי ואני ממש ממש באופן אישי מבקשת, מתחננת, בואו נסיים את זה. ניקח לנו את השבתות האלה,

שתי שבתות שנתחזק בהם ונשמור בשביל שסוף סוף לכל אחד מאיתנו יהיה טוב. כל אחד יגאל מהגלות שלו, מהכאב שלו, מהצער שלו, מהחרדה שלו, מכל אחד ממה שמה שהוא עובר בבית. הרי כל אחד יש שם סבל. איך אומר מנסה ספרידמן? כולנו נהיה חייבים כבר גאולה. אנחנו באמת חייבים כבר את הגאולה. אז באמת כל אחד שישמור את יודעת מה זה עושה לי באופן אישי טובה כי אני כבר לא יכולה לשמוע את הסבל הזה זה ממש כואב לי זה ממש קשה אז באמת שאני אזכה כבר זה שתי שבתות שאנחנו נשמור אותם מעבר לזה שלשמור שבת זה וואו זה תענוג לחש להרגיש את השבת נכנסת בדלת את ההרפיה הזאת את השקט הזה מעבר לזה מעבר לטובה האישית שיש לנו זה הטובה לכלל ישראל ואנחנו

יודעים שבמלחמה כאילו אנחנו ביחד ננצח איך איך אומר הסלוגן, ביחד ננצח. אז אז הנה הביחד הזה שכולנו נשמור שבת סוף סוף ננצח.

אני חושבת שאם זה היה תלוי בציבור אנשים אז אז רק להגיד לנשים תקשיבי זה זמן שבעלך ישאיר לך לפני כל המשפחה. אה זה זמן שאת לא צריכה לנקות בו. את חופשיה מן לנקות אפילו א בבתים שככה מחנכים לשבת המלכה ושהאישה היא סמל למלכות הזאת. כי אישה היא ספירת המלכות. אז הילדים מפנים את השולחן ואת ככה שבת עם בגדי מלכות אולי באמת להביא את המקום הזה של של מלכה מלכה אמיתית בכ ולא בק ומתוך כך כמו שאז א אנשים של עם ישראל לא הסכימו לקחת חלק בעגל הזהב ולא הסכימו להביא את התכשיטים שלהם לטובת העניין אז גם כאן נשים לא יסכימו לוותר על המלכות הזאת ועל במקום הזה להרגיש שעכשיו זה המקום שלי כל השבת כל השבוע עבדתי עכשיו שבת המלכה ואני הסמל של זה

ממש את יודעת

זה מתנה לא תיקחו

זה בדיוק ואת יודעת הרבנית ימימה אומרת שכשרוצים לדעת מה המצב של השכינה ללכת לבדוק מה קורה אצל אנשים בבית מה קורה אצל השכנה שלך מה קורה אצלך בבית אישה היא אומרת היא מסמלת את המצב של השכינה ובאמת שכינתה בהפרה באמת נשים כל כך לא פשוט להם היום אנחנו תכף אנחנו תכף נשמע ונתייחס לשאלות של כולכם שאתם שולחים אלינו מהבית וממש עכשיו אנחנו נצא להפסקה מוזיקלית אנחנו נשמע לאחר מכן את הרבנית חגית שירה שתדבר איתנו גם כן על ה על קטע מיוחד שמדבר על הפרויקט של שמירת השבת ואנחנו נחזור עם השאלות שלכם ובשבילכם

כי אשמרה השבת אל ישמר אל ישמרני אל ישמרני אותי לאול מעד בנובובני בנוובני בנוובני כי יש מרשבת אלישמרני אלישמרני אלישמרני אותי לעול מעד בנוני בנוני בנוני אסור צוחפת עצות דרחים גם לדבר בו דברי צרכים דברי סחור דברי מלך כבתלךמני כי אשמר שבת אין איש מרני אין שמרני אלישמרני אותי לעוד מעבנו ובני בנוני בנו ובני בוא אמצא התמיד נוח לנפשי נוח לנפשי נוח לנפשי הנה לדור ראשון נתן קדושי נתן קדושי נתן קדושי מופד בת לחם משנה בעשישי משנה בשישי משנה בשישי ככה בכל שישי יכפיל מזול יכפיל מזוני יכפיל מזוני כי אשמר שבשמרני אלמרני אלשמרני אומי לעול מעט בנוני בנו ובני בנוני היום מכומבד הוא יום תנוגים יום תענוגים יום

תענוגים לחם ויין טוב, בשר ודגים בשר ודגים בשר ודגים שמחים בם שמחה מסיגים שמחה מסיגים שמחה מסיגים כי יום שמחותו הוא צמכני הוא שמכני הוא שמכני כי יש מרשבת אין איש מרני אין איש מרני אין שמרני אותי לעולמע בנובני בנובני בנוני

עם ישראל יקרים ואהובים בואו נשמור את שתי השבתות האלה הקדוש ברוך הוא רוצה לגעול אותנו. אנחנו בימי ניסן מסוגלים מאוד מאוד לגאולה. אנחנו כל כך קרובים לגאולה. בואו נעשה את הצעד הזה. אין יהודי שלא יכול לשמור שבת. יש יהודי שאולי קצת לא רוצה. בוא נפתח את הלב. נעורר את הרצון שלנו ככה מבפנים ונשמור את השבתות האלה. קידוש, בית כנסת, פלטה, לנתק פלאפונים, לעשות שבת ונפש. שתדעו לכם. יש בשמיים שער מיוחד, אומר הזוהר הקדוש, שנפתח רק בשבתות. השער הזה הוא שער של גאולה, של שמחה, מסלק את כל הדינים, את כל הרוגז מהעולם. ואומר רבי שמעון בר

יוחאי, עם ישראל שומרים שתי שבתות ומיד נגעלים. אין לכם מושג איך בשמיים כל התכונה היא תכונה של גאולה. ומחכים בשמיים רק לעם ישראל שיעשו את הצעד הזה, שיעשו משהו ובעזרת השם נזכה לגאולה. וכשיישמע כל השופר וואי זה יהיה כזה חיבוק גדול וכאלה דמעות של שמחה וכמה אנחנו מחכים לזה כמה אנחנו מחכים לזה אז כל יהודי בעזרת השם יפתח את הלב יעורר את הרצון לשמור את שתי השבתות האלה ונזכה לגאולה בקרוב ממש אמן ואמן

לאור הניסים ההשכחה העליונה וחסדי השם שאנחנו רואים בתקופה הזאת עם ישראל שומרים שתי שבתות זה הרגע להצטרף למיזם הגדול של עם ישראל שלחו עכשיו את שמותכם לוטסאפ ושמכם יועבר לתפילה מיוחדת אצל הגאון הרב זמיר כהן 0733111 ישראל שומרת חזרנו אליכם אנחנו בתוכנית ש ממשיכה את ההתמודדות עם כל המצב, עם כל אחד מה שעובר עליו, ועם היכולת שלנו להשפיע על כל מה שקורה, אבל להשפיע בפועל. ו הלוואי שנבין את זה, הלוואי שנבין באמת איזה כוח הקדוש ברוך הוא נתן לנו בידיים. וזה לא סתם שכתוב בתהילים ותחסרה הוא מעט מאלוקים הוא נתן לנו את הכוח ואת היכולת להשפיע ולהפוך את העולם לעולם של גאולה ברחמים ואם כל אחד מאיתנו מרגיש שאולי

אנחנו בבית ואנחנו קטנים ואנחנו מתעסקים כל אחד עם ה עם ההישרדות ועם החיים שלנו ועם איך לעבור את המצב הזה ויאללה ומתי תחזור השגרה אנחנו צריכים לדעת שבאמת יש לנו כוח השפעה אדיר בתוך הבית שלנו וגם על עם ישראל כולו וזה משהו שאומרים אותו בדרך כלל בימים נוראים או או כשאנחנו רוצים לדבר על ה על התשובה אבל הרמבם אומר לנו שאנחנו כל הזמן צריכים לראות את העולם חציו חייב וחציו זכאי ומה שהולך להשפיע עכשיו זה עוד קבלה שנקבל זה עוד מעשה טוב שנעשה ועכשיו עכשיו גדולי ישראל קוראים לנו בקריאה כזאת מאחדת ומרגשת שאנחנו נזכה לקיים את זה שאם שומרים ישראל לשתי שבתות מיד נגעלים והמיד הזה באמת יכול להיות כל כך מיידי שאת

פסח אנחנו יכולים כבר לחגוג בבית המקדש וזאת מציאות אמיתית שאנחנו יכולים לזמן אלינו ולתוך חיינו אז אנחנו כאן בהידברות מזמינים אכם בשם הגאון הגדול הרב זמיר כהן שליטה להצטרף למיזם האדיר הזה של שמירת שתי השבתות הקרובות הבאות עלינו לטובה. אתם שולחים הודעת וואטסאפ עם השם שלכם והשמות שלכם יעברו לברכה לגדולי ישראל, לרב זמיר כהן, לכל מה שתבקשו בעזרת השם שיתקיים לטובה ולברכה. אנחנו כאן עם הרבנית פרי כהן משיבים את הנפש ומשיבים על השאלות שלכם שאתם שולחים אלינו כאן בשידור חי מההתמודדויות שלכם. א כי אני בטוחה שמה שכל אחד עובר ואנחנו נקריא כאן את השאלות אז בוודאי שעוד אנשים יגידו וואי איזה השגחה פרטית לשמוע

את השאלה הזאת זה בדיוק מדבר אליי ועליי וכל אחד עם מה שעובר עליו אז אנחנו נציין רק שהודעות קוליות אנחנו לא נוכל להשמיע או לשמוע בשידור אז בבקשה תשלחו לנו שאלות א יש לנו כאן שאלה שבאמת התקופה הזאתי היא כל כך קשה וכל כך מטלטלת. אין שום שגרה בבית. לא עם הילדים הקטנים, לא עם הילדים הגדולים. אין לנו שעות שינה מסודרות. אני לא מדברת על פסח ועל הספקים. אני מרגישה בתוך בלאגן אחד גדול ולא רק בגלל הבלאגן הפיזי בבית, אלא גם בנפש. איך אפשר לעבור את התקופה הזאת? אמרה הכל.

כן. כלל עם ישראל. אנחנו באמת כולנו אחד וכל אחד מרגיש את המצב הזה ואת התחושות האלה. ואיך אפשר לעבור את זה? באמת עם להתחזק בענק בקטע של אמונה. להתחזק בענק שהקדוש פה, הקדוש ברוך הוא פה יושב ורואה ושומע ומרגיש והוא לא עוזב אותנו לשנייה. עכשיו שוב וידעת אז אנחנו יודעים והשבות האלה בבך אז לנסות לבדוק למה אנחנו לא מצליחים להירגע ולהשיב את זה אלינו כי אנחנו יודעים שיש ימים של אחר הצהריים שאת מאוד מאוד ממוקדת ואת מפוקסת ואת רגועה ואת מצליחה לא עכשיו במלחמה אלא בכלל בכללי ואת מצליחה להכין ארוך יותר וכמו שצריך ואפילו מספיקה לסדר עוד איזשהיא מגירה תמיד אני אומרת שיש מגירה אחת שנמצאת שם הכתובה זאתי המגירה

של הבלאגן שיש לך מלא מלא מלא מלא מלא מלא דברים ואת אומרת לא אני רוצה לסדר אותה רק בשביל שאני אני אבדוק שהכתובה כשרה, כאילו חייבים, הכתובה נמצאת למטה, את אפילו בפסח אף פעם לא מגיעה אליה. אז אז ויש ימים כאלה שאת את מספיקה אפילו את המגירה הזאתי של המסמכים ואת נשארת רגוע אפילו שאת מוצאת שם החובות שלו שילם וכאילו את כל הדברים שאת דוחפת לשם והכל הולך לך כמו שצריך וזה ימים כאלה כיפיים ומה יש בהם? יש בהם איזשהו סדר וסדר אמיתי מתחיל כשיש סדר עולמי וסדר עולמי אומר שהקדוש ברוך הוא נמצא שם והכל יש לו סדר שום דבר הוא לא טוב ובבו הכל הכל מסודר ואת זה אנחנו צריכים לעשות ולנקות את המקום בלב שלא נותן לנו

להשיב אותו את הקדוש ברוך הוא לתוך הלב שלנו ואז באמת אפשר יהיה להגיע להתמודד עם המצב הזה שאלתי א את אבא שלי א למה יש כאלה שמרשים לעצמם להיות יותר רגועים יותר שעננים אז הוא אמר שכתוב שמי שהקדוש ברוך הוא נמצא בליבו ממש מי שזוכר את הקדוש ברוך הוא דבק בקדוש ברוך הוא כל הזמן אז הוא ינצל איך ומה אין צדיקים שעוברים דברים לא פשוטים אז כשהוא עובר את הדברים הלא פשוטים אבל הקדוש ברוך הוא איתו זה נראה אחרת זה אחרת. השלווה נמצאת. תראה מה בסוף אנחנו רוצים. אנחנו רוצים לעבור את זה בשלווה. רוצים לעבור את העולם הזה בטוב. אז כשאנחנו רואים את הקדוש ברוך הוא למול העיניים שלנו כל הזמן אז הכל טוב ובזה להתחזק ואז אפשר יהיה לייצר איזשהיא שגרה ואז אפשר יהיה לייצר איזשהו טוב. כי אפשר לתת.

זאת אומרת זה לא כאילו לפי מה שאני מבינה ממך. זה אפילו לא תלוי מה קורה מסביב. זה כביכול כל דבר אפשר לעבור. אולי זה באמת מסביר את מה ששאלת את אבא שלך שאיך יש אנשים שעוברים את זה שעוברים שערות החיים שואה מלחמות אסונות יצאו מזה יצאו מזה יהיו אנשים לא רק שיצאו מזה יצאו מזה מחוזקים א הקימו משפחות מחדש הקימו מוסדות הקימו

זאת אומרת זה זה ההסבר לזה ש שהם כביכול היו לא מנותקים זאת לא המילה הנכונה מנותקים אבל לא לא משנה מה מסתובב בחוץ הם היו ב

השם בקרבם יש השם בקרבם

הם היו בחיבור כזה ששום דבר לא משנה מה קרה לא ניתק אותם

נכון יש שם מקרבם בדיוק דיברנו על זה בעלי ואני היום בבוקר אז הוא הוא אמר לי שהרב א בן פורט אומר שאנשים שעברו את השואה ונשארו א יהודי מאמינים אלה אנשים שהיה להם לפני השואה אמונה מאוד חזקה ואלה שלא נשארו מאמינים לפני זה כבר לא הייתה להם אמונה חזקה בעצם כשהקדוש ברוך הוא אומר תכניסו אותי בתוככם זה לא זה לא על פניו זה נראה לנו כאילו מה הקדוש ברוך הוא רודף גדולה חס ושלום הקדוש ברוך הוא רוצה שנזכור אותו כל הזמן כי הוא כמו איזה אישה שבעלה הלך לדבר עם חברים שלו או יצאה לקפה עם המשפחה שלו ולא לקח אותו והיא רוצה רק לוודא שהוא זוכר אותה להבדיל אלף אלפי הבדלות לא בשביל זה הקדוש ברוך הוא רוצה הקדוש ברוך הוא

ברא אותנו ומרגע שהוא סיים לברוא אותנו הוא רוצה רק להטיב לנו והוא יודע שהטובה האמיתית שלנו והרוגע הפנימי הכי נכון שלנו יגיע רק שיהיה השם בקי רבנו ואמר אחד מהפילוסופים הוא אמר שהאמונה היא כמו אופיום להמונים זה כמו זה כמו סם שמרגיע אותך אתה רגוע כי כשהקדוש ברוך הוא נמצא בתוכה זה ממש בתוכך זה ממש זה נותן לך כמו סם של שקט כזה של שלווה אתה רגוע ושלב וזה מה שהקדוש ברוך הוא רצה זה לא כי הוא חייב שנזכור אותו בשבילו מה שהוא בעצם מבקש בשבילכם, תכניסו אותי בתוככם. זה יעשה לכם טוב. כמו שאמא אומרת לילד שלה, תקשיב אבא לתזכור את אמא. הוא אומר, אמא, אבל מה אני זוכר אותך? לא מאמי, אתה לא צריך לזכור אותי

בשבילי. תזכור אותי כי זה יתן לך כוח. וזה מה שהקדוש ברוך הוא מבקש, תזכרו אותי, זה יתן לכם כוח. אתם תהיו חזקים יותר ואז יהיה לכם קל יותר להתמודד עם החיים. בעזרת השם אנחנו מקווים ושואפים להגיע לזה וזאת כנראה עבודת חיינו נכון

צריכים לזכות להגיע לזהכן נכון לגמרי

אה יש לנו כאן שאלה א על זוגיות אני מרגישה שאני אישה בונה שמכוונת את בעלי שעושה הכל כדי שיהיה לו טוב והוא מצידו אין עליי כלום אין הערכה בכלל מה אפשר לעשות כדי שיעריך אותי

לעשות בשביל לעשות עצות הכל בלי שהוא יעריך אותה. מה זאת אומרת? צריך להפוך להיות לא תלויים. את עושה דברים בשביל עצמך בלי להיות תלויה במה הוא יגיד. כי אם את עושה כל הזמן עם קריצה לחור הוא ראה לא רע? הוא הבין לא הבין. הוא הרגיש לא הרגיש. הוא מעריך לא מעריך. אז אז את לא באמת חיה. את חיה בשבילו. תנתקי את עצמך רגע ממנו כדי שתוכלי אחר כך לזכות בהערכה שלו. זה יהיה הטעם לוואי שמצטרף לכל הסיפור הזה. טעם לוואי בטוב. אבל אם את תחכי כל הזמן לראות מה הוא אומר על מה שאת עשית, הוא לא יעריך אותך בחיים, כי את לא שייכת לעצמך, את שייכת אליו. וזה לא נעים. זה זה נידי כזה. כן? זה תלו ואף אחד לא אוהב שתלוויים בו, כי

הוא צריך כל הזמן לזכור להעריך אותך והוא צריך כל הזמן לזכור להגיד לך את המילה הטובה והוא צריך כל הזמן לוודא שאת תקינה ובסדר. כמה בן אדם יכול לסחוב על הגב שלו מישהו אחר? לא צריך. די. תלמדי לתת לעצמך את מה שאת צריכה. זה לא יעזור לך שאת כל הזמן תצטרכי מישהו אחר. ואני כל הזמן אומרת את זה לאנשים שמגיעות אליי. אני אומרת לה, "אל תצטרכי אותי בויד, אל תצטרכי את בעלך בוריד, אל תצטרכי את אמא שלך בוריד, אל תצטרכי את הילדים שלך בבריד, זה לא יעשה לך טוב, כי את הופכת להיות תלויה בהם. ואם יש להם יום לא טוב, אם יש יום לא טוב, אז מה? אז והוא לא יכול להחמיא לך, אז מה? אז אז את מתמוטטת? אז את נופלת. אם הבורסה שלו

לא לא בפעילות היום, אז מה קורה איתך? למה להגיע למצב הזה? שיהיה לך את בזכות עצמך. ותתני לעצמך, תפסיקי להסתכל כל הזמן. הוא ראה, הוא מעריך. די

זה מזכיר לי מה שאת אומרת שכתוב שאדם שבורח מהכבוד אז הכבוד רודף אחריו. אלא אם כן הוא מסתכל לאחור לראות אם הכבוד רודף אחריו.

אז זה כזה וזה מאוד יפה באמת לדעת, ללמוד, לעמוד בזכות עצמך ולא לא להיות תלויה. להיות בלתי תלויה. מה שקרה לאשתו שלוט, היא הפכה להיות נציב מלך. אומרים לה, "תסתכלי לאחור, מה הבעיה שהיא מסתכלת לאחור?" מה זה? לא, היא מסתכלת לאחור. אה,

אז את נשארת כלום. כלום. ריקה עומדת ניצבת. עד סוף חייך רק בודקת. הסתכלו, ראו, אמרו, "די לכי קדימה, תתקדמי." אמרו להסתכל אחורה. אל תסתכלי אחורה, תתקדמי קדימה. לכי לכי. תדעי לך שאם תלכי כולם יבואו אחרייך. אבל אם תסתכל הזמן אחורה, את נשארת, את ממשיכה להסתכל, הם כבר יתקדמו. פתאום איפה הם? התקדמו. הם קו

גם תיזהרי שלא תתקי בעמוד. אה טוב א אני חווה א מהילדים שלי תופעה שמקשה עליי מאוד את את ההתנהלות. הם פשוט נדבקים אליי פיזית לא יכולים להיות בחדר לבד ורוצים פיזית להיות בקרבה כל הזמן וכמה שיותר. אני אמא שלהם ואני אוהבת אותה מחבקת ומנשקת אבל זה עובר את הרמה הסבירה הנורמטיבית. ככה נראה לי. וגם מקשה עליי את ההתנהלות. בדברים הכי פשוטים אפילו לשטוף כלים או כל דבר אחר. מה זה התופעה הזאת ומה אפשר לעשות?

אז אני אשתף שכשהייתי אמא צעירה, כי היום אני ממש לא אמא צעירה, אמ

נתווכח על זה. א אוקי אז כשהייתי אמא צעירה לא אני מעודדת את עצמי לפני זה שאני לפני שאני ממשיכה אז ככה אז כשאני אמא לילדים קטנים אז הייתי שמה לב שאני אחר הצהריים מדשדשת והם רוצפים אחריי ואני די טוב רגע שנייה הנה הנה הנה אמא פה אמא פה די מה יש לכם אמא פה ואני ממשיכה לעשות כלים והם אמא אמא אמא פה ואז הייתי אומרת פרי תעצרי הם לא סתם רוטפים אחרייך הם רעבים לתשומת לב תעצרי שבי איתם רגע תני להם תצאו מת לב הזאת, תני להם את מה שהם צריכים, הם יהיו שבעים, הם יעזבו אותך כי בן אדם שבע, לא רוצה לאכול, אבל לפעמים אנחנו אמא, אמא פה, אמא אוהבת אותכם, חמודים, אמא, הכל בסדר, אמא פה ואת ממשיכה לתים ואז הילד מרגיש

שאמא אין לה סבלנות, אמא רק רוצה להמשיך את שלה והיא זורקת לו מילה וזה לא עובד, תעצרי. נכון שזה נראה על פניו שזה לוקח לך מהזמן, לא, זה לא לוקח לך מהזמן. להפך, זה משחרר אותך להמשיך קדימה. אתהצרי שבי איתם תרגיעי אותם תני להם את מה שהם צריכים הם יהיו רגועים ושלבים תוכלי להספיק את הכל אחר כך ממש לעצור לתת להם תשומת לב לעצור זה כמו שילד רעב ואז את אומרת הנה תכף תכף ארוחת ערב קחפלה הנה הנה תכף קח ביסקוויט הנה הנה אבל הוא לא סבע כי הוא אכל טיפה אכל טיפה אכל טיפה וזה גם לא בריא אז לא תעצרי כי זה כמו ופל שעושה לו חור בשיניים וזה כמו זה בעצם כשאמא אומרת לו אמא פה אמא בסדר היא אומרת לו טוב, תקשיב, אין לי סבלנות כרגע, אבל אני פה, מה אתה רוצה? ואז הילד מרגיש עוד יותר בחוסר.

כי זה לא אוכל, אם את לוקחת את ה את המשל הזה של הופל והפה, זה אוכל שאולי סותם אותם לרגע, אבל זה לא מזין אותם. הם צריכים את המשהו שיזין אותם.

בדיוק, בדיוק. ולכן תעצרי, תזיני אותם, תני להם ואחר כך תמשיכי ותראי שזה יעבוד מצוין. אז השאלה הזאתי דווקא אני חושבת ש שהיא היא יכולה להיות קשורה למצב או שכי את מתארת שאת חווית את זה לא בזמן מלחמה נכון

כן כן היא יכולה להיות קשורה למצב היא יכולה להיות קשורה אפילו בזוגיות בעלך אומר את לא מתייחסת אליי מה מה אני לא מתייחסת אליך הנה תראה הנה הנה בוא נשב לא זה לא תפני זמן לזוגיות תפני זמן לילדים תפני זמן לעצמך שלכל דבר יהיה נוכחות בתוך בתוך העולם הזה כתוב פרשת השבוע שתהיה אדם כיריב מקרם קורבן והשבוע דיברתי על זה בשיעור השבועי על מה זה אדם כי יקריב מכם קורבן כשהאדם הראשון הקריב קורבן הוא הקריב קורבן מעצמו הייתה היה לו את הרצון להקריב קורבן לקדוש ברוך הוא מעצמו וזה היה קורבן שלו זה מזכיר לי שכשחברה שלי דיברה איתי חברה שלי היא אמנית והיא דיברה איתי על הבדל בין אמן לאומן והיא אמרה לי האמן אומן מוציא

אומנות שלו פנימית והאומן מחכה אומנות של מישהו אחר. אז אז אדם הראשון היה אמן. הוא הקריב קורבן מהרצון שלו

בלי להיות מצווה בלי להיות מצווה אבל גם בלי להסתכל על מי עשה כך או כך. אחר כך באו קין ואבל. קין ואבל מקריבים קורבן כל אחד משל עצמו. אבל עם פזילה לראות מה השני עשה. ופה התחילה הקנאה ופה התחילה התחרות ופה התחיל גם החוסר שקט. למה שלא כן ושלי לא למה כשאנחנו עושים דברים מתוך שזה בא מתוכנו אז זה נראה אחרת אדם כי יקריב קורבן האם אתה אדם או שאתה מסתכל קדימה או שאת עושה מה ש אמרו לך או שאת רק בגלל מה שאת צריכה או ש או שהחלטת שעכשיו את נותנת לבעלך עכשיו את נותנת לילדים שלך עכשיו את נותנת לעצמך לכל אחד יש נוכחות האדם הוא לא תלוי סביבה הוא לא מה אמרו לי מה עשו לי איך זה נראה אצל ש לא לא אני עכשיו מפנה

מקום ליצור משהו שהוא שלי אני לא יושבת איתך בעלי היקר כי אתה רצית שעכשיו אני אשב איתך כי אני פיניתי עכשיו מה קורה אם את מפנה זמן בשבילו הוא לא יבוא בדרישות אז הוא לא יציק לך אם את מפנה לילדים שלך הם לא יבואו בדרישות הם פשוט יואו שם

זה זה כל כך יפה אני יושבת פה ואני כל כך נהנית כי זה האמת של התורה שלנו זה היופי של התורה שלנו שיודעת אה איך אנחנו אנחנו בנויים בעומקים וזה לא איזה משהו רק שבא לסמן V אלא זה משהו עם נוכחות כל כך חזקה וכל כך עמוקה וזה השורש של הכל. זה עובר כחוט השני בין כל הציוויים בין כל ה החיים שלנו כיהודים במהות שלנו. זה לא משהו לעבור עליו הלאה. אני קראתי בספר של הרבנית ניישט זכר צדיקה לברכה שהיא כותבת שם ש באנגלית המילה חיים כותבים אותה לי באמצע המילה יש את המילה א אם מילה תנאי החיים קורים והם נחשבים את נחשבת אם את מצליחה אם השגת אם הגעת אם התחתנת אם ואם ואם ואם הכל באיף הכל בתנאי אבל חיים חיים ודיים חיים

באותיות הקדושות של התורה הקדושה שזה ח י וי ומ סופית זה מה יש לנו בעצם באמצע זה שם השם זה שם השם הקדוש ברוך הוא שהוא נמצא בחיים שלנו זה נקרא חיים וזה לא תלוי בשום תנאי חיצוני ובשום איף ובשום אם השגת כמו שאמרת קודם גם זה לא תלוי במה יגידו ובאם השגתי וב אני לא צריכה להסתכל מסביב כי מעצם היותי מעצם מהותי מעצם היות בריאה של הקדוש ברוך הוא הוא בחר בי בחיים האלה זהו זה הנוכחות הזאת ואני חושבת שאין מקום שמציין את הנוכחות הזאת שמאפשר לנו לפנות מקום ובאמת לחשוב ובאמת להתבונן על עצמנו על המשפחה שלנו על החיים שלנו על כל הדברים שהם כל כך לא מובנים מאליהם שיש לנו אותם כשאנחנו יושבים בשבת סביב שולחן ערוך,

כשהכל מוכן לפנינו, שכל מלאכתנו עשויה ושאנחנו פשוט מצווים להיות בחדר איחוד המיוחד הזה ביחד עם הקדוש ברוך הוא ולהרגיש את הנוכחות שלו בחיינו ממש. וזה מה שאנחנו רוצים שכל יהודי ויהודיה יזכו בשתי השבתות האלה הקרובות. שבת ראשונה של חודש ניסן שיש בה המון סגולות והמון מסוגלות, המון רוחניות והמון קדושה שכל אחד יכול לקחת לתוך חייו ובעזרת השם השבת לאחריה שהיא כבר השבת הגדול שבת שלפני פסח שתי השבתות האלה שכתוב שאם אנחנו שומרים אותם ישראל מיד נגעלים המיזם הקדוש והמבורך הזה של הידברות של הרב זמיר כהן שליטה שמצטרפים אליו כל גדולי ישראל בקריאה קדושה של לשמור את שתי השבתות האלו כדי לזמן לנו את הגאולה לכל עם

ישראל, לחיילים שלנו, לכל עם ישראל שנמצאים בגלות שבעזרת השם יעלו ולישועות של כולכם. אתם שולחים הודעת וואטסאפ עם השם שלכם ועם הבקשה שלכם ובעזרת השם תתקיים לחיים טובים ולשלום בזכות ברכתו של הרב זמיר כהן שליטא שהשמות של כולם יועברו אליו לברכה. אז כולם מוזמנים להצטרף לברכה הגדולה הזאתי שכולנו יכולים לקחת בחלק השבת הקדושה אנחנו לא יכולים לפספס ואנחנו לא יכולים לעמוד מנגד כמו שאת בעצמך פרי קראת לכולם באמת להצטרף ככה זה היה עוד משהו עוד משהו

תראי אני זוכרת שאחרי החתונה שלי היה לי ממש ממש לא פשוט את יודעת אני לבד וההורים שלי לא הגיעו לחתונה והיה לי כזה עצוב אבל יום שישי אחד שהיה לי באמת יום שישי ממש ממש קשה וו אני ממש קמה להדליק נורות שבת ואני נזכרת שהרבנית ימים המזרח היא אמרה שזמן של כניסת שבת זמן של הדלקת נרות זה זמן של כניסה של אישה לחופה עם בורא עולם וחשבתי על זה באותם רגעים שיש שמה משהו כל כך מרפא ועמדתי שם כיסיתי את השיער שלי ועמדתי ליד הנרות והדלקתי שתי נרות ונתתי לעצמי לשכוע לתוך האור של הנרות הזה וממש ליפול לתוך חלומות ואמרתי ריבונו של עולם זמן של החופה שלי היה כל כך לא פשוט וזה היה רגע של כניסה לחיים כל כך לא מוכרים עם

כל כך הרבה אתגרים ריבונו של עולם אז עכשיו ברגע הזה שאני נכנסת לחופה שלי איתך אני מבקשת את כל מה שאישה מבקשת תחת החופה מהחתן שלה שיתן לה אישה נכנסת מתחת לחופה עם חתן כי היא יודעת שהוא ידאג לה, שהוא ישמור עליה, שהוא יגן עליה, שהוא יישם בשבילה. ריבונו של עולם, עכשיו אני מבקשת ממך שתשמור, שתגן, שתסלול לי את הדרך, שתעשה שיהיה טוב. עמדתי שם, הרגשתי החינומה הפרוסה מעל הראש שלי ואיך הקדוש ברוך הוא נמצא איתי תחת היינומה ומבטיח לי את כל מה שביקשתי. כי זה הרגעים האלה. חתן תחת החופה, מוכן לתת לכלה שלו את הכל. הוא שם לה את הטבעת על האצבע והוא אומר לה, הרי את מקודשת לי. זאת אומרת, הרי את נבדלת בשבילי ואני

אעשה בשבילך כל מה שאני אוכל. וזה הרגע שהקדוש ברוך הוא אומר, בואי מאמי, אני אעשה בשבילך את כל מה שאני אוכל. רק תבקשי. לכן אומרים שיש כזה כוח בבקשות שלנו ליד הנרות. ואם את פומדת ואת מדליקה נרות והשבת הזאתי את גם מצרפת ואומרת בורא עולם עכשיו לא רק אתה החתן מבטיח לי לעשות את כל מה שאני מבקשת גם אני הכלה מוכנה להתחייב בשבילך מוכנה לתת לך עוד יותר קצת ממה שאני נותנת תמיד אז השבת הזאתי אני אשמור כי אני יודעת שהיא כל כך חשובה לך ואני אתן לך אז אתה נותן לי ואני נותנת לך ובעזרת השם אני אני מאמינה שכל אחת מאיתנו תזכה שכל משאלות ליבה יתגשמו לטובה ולברכה אמן כי אם אם אנחנו יכולים לדעת ולבוא ולהגיד ממי

אפשר לבקש, על מי אפשר להישאן, מי באמת החתן שיכול לקיים ולמלא את כל מה שהוא מבטיח זה הקדוש ברוך הוא. ואני חושבת שהמון המון המון אמהות מהזמן של השביעי לאוקטובר שלקחו על עצמם אם זה אמהות של חיילים ואם זה כל האמהות בעם ישראל מרגישות את הזמן המיוחד הזה של הדלקת נרות שיכולת להתפלל על החיילים שלנו ועל עם ישראל ועל הבקשות הפרטיות והקדוש ברוך הוא נמצא לידינו כמו שאמרת כחתן שעומד ליד כלתו ומקשיב ומאזין ומוכן לחתום על הכל מאחורי החתימה של הקדוש ברוך הוא זה שאפשר לפרע ואני חושבת שאם כל אחת אפילו תעשה את זה לעצמה ותביא את עצמה לרגע הזה לבושה מאופרת מבוסמת תעמוד שמה תחת החופה ותרגיש ממש איך היא כמו קלה ממש

תרגיש את זה יתן לה את את החשק לעשות את זה זה יתן לה את ה את את הנופח הזה של ה של ה של ה התחושה המיוחדת להגיע לשמה לעשות את זה ובעזרת השם היא יודעת שזה מטרה מטרה נעלה למען עם ישראל במטרה לכל אחת ואחת בשביל עצמה הרגעים המיוחדים האלה ששום שום דקה במהלך השבוע לא משתווה לרגע הזה לרגע שאת עוצרת מלכת נכנסת תחת החופה ומאמינה שאת הולכת לקבל את כל הטוב הזה ועכשיו אני שומעת נשים שאומרות אבל בסדר ביקשתי כבר כל כך הרבה ולא זכיתי נכון אבל לא לא דומה תפילה של אדם אחד לתפילה של כל כך הרבה אנשים ביחד והשבת הזאת בעזרת השם אנחנו כולנו אחד למען השני. כל אחת שעומדת שמה תחת החופה מרגישה שהיא נכנסת עם הקדוש ברוך

הוא תחת החופה אבל גם יודעת שבזכותה עוד מישהי זוכה ועוד מישהי זוכה ועוד מישהי זוכה ובזכות נשים צדקניות נגאלנו ובזכותינו אנחנו הולכים להיגאל. אנחנו יכולות לעשות את זה ביחד כולנו בעזרת השם.

אמן. אמן כן יהי רצון. אה יש לנו כאן שאלה א מאמא. הבן המתבגר שלי נסגר עוד יותר ממה שהוא היה מלפני המלחמה. הוא כבר לא משתף אותי בשום דבר, גם לא במעט שהיה משתף לפני. אני כבר לא יודעת אם זה קשור למצב או לגיל, אבל זה החמיר מה אפשר לעשות.

אז זה קשור גם למצב וגם לגיל. מה שצריך לעשות כשהילד מסתגר יותר והמלחמה כבר סיכמנו שזה טריגר. כן, זה יושב לו על משהו שהיה קודם. אז בעצם מה שצריך לעשות מול ילד מתבגר זה לא לחפור לו כי הוא לא סובל. הוא ממש לא סובל שחופרים לו גם ככה המוח שלו קודח את עצמו. אני מאוד מאוד מציעה בזמן של רוגו השלווה לתפוס לו את היד, להסתכל לו בעיניים ולהגיד אמא נמצאת פה בשבילך. הוא יושב בחדר סגור מול המחשב שלו, מול כל הכל ים של רשתות שיש, הרשתות החברתיות שיש היום. יכנס אחת לכמה זמן להביא לו איזה משהו טעים, איזה גלידה, איזה קוביה, שתי קוביות של שוקולד, איזה סנדוויץ' טוב שהוא אוהב, לרדת לגובה העיניים שלו ולהגיד רק תזכור

שאני כאן בשבילך. זהו, ולצאת. זה מחזק לו את ההבנה שיש פה אמא שמבינה לליבו כרגע ואין לו סבלנות, אבל כשתה אני פה, זה נותן איזשהיא רשת מגן אדירה. אני רוצה להוסיף ולשאול כשאת אומרת לא לחפור לו אז לכל אחד יש איזשהו רף נכון גם אנחנו כמבוגרים זה לא רק בני נוער כל אחד יש לו איזשהו רף של מה מה שמתחיל כבר לחפור ואי אפשר כבר לשמוע יותר השאלה אצל מתבמגרים מה זה מתחיל במה שלומך זהו שמה לעצור או שאיפה הרף נמצא איך מזהים את הרף זה מה ש

מה שלומך והודעה אי מה עשיתי? מה קרה? זה אני לא צוחקת ממקום שיפוטי, אבל באמת ברמה כזאת כ זה ככה,

את יודעת, יש איזשהו מערכון של מישהו שמתאר איך איך נראים מתבגרים והוא מתאר את זה כל כך מצחיק וכשהראתי את זה לבן שלי הוא אמר לי, "די די אמא, אבל אני לא כזה."

ואז הוא אמר לי, "אי אוי כנראה שאני כזה."

כן,

מודעות זה חשוב.

בוודאי. קשה להם, קשה להם נקודה הם עוברים. ותדעי לך שככל שעובר הזמן ואנחנו מרגישים יותר לחוצים, גם המתבגרים שלנו מרגישים יותר לחוצים וכל כך הרבה בלאגן וכל כך הרבה היסטריה והורמונים שלהם ומתבגרים במהירות אבל בגוף קטן ו ממש ככה ואז את באה אלי אומרת לו מה שלומך והוא שומע הו הו ה הו הו הו וואו תשחררי אותי אז באמת אם את רוצה להיות שם בשבילו אמא נמצאת כאן זהו זהו

אני המזל שלי שאני עוד לא שם אבל אני דודה אז ממש חשוב לי להבין אותם אבל כלפיי הם לא הם לא הם לא שם אני אני שם בשבילם אני במקום הטוב תליח זה בדיוק זה אחד הדברים ש שבתור דודה זה עזר לי הכי להבין מה זה הקדוש ברוך הוא למה למה אנחנו קוראים לו אני לדודי כי זה זה באמת זה המקום הכיפ הזה הלא מלחיץ ה הפשוט רק כיף אין פה שום דבר חוץ מכיף אני בחיים לא אחפור להם ובחיים לא זה פשוט המקום הכיפי הזה אז אנחנו כהורים צריכים צריכים עכשיו להחליף את הכובע של ההורים ולמצוא את המקום הכיפ הזה כי אחרת אין לי מי לדבר ככה זה נשמע

נכון ואני רוצה לקחת אבל משהו אחר שאת אמרת ואמאל'ה בא לי ככה הברקה בהבנה למה הקדוש ברוך הוא קוראים לו דוד את אמרת אני מהמקום הלא מלחיץ ואני אומרת הקדוש ברוך הוא לא מהמקום המלחיץ ואת זה אנחנו צריכים לזכור הקדוש ברוך הוא הדוד הוא זה שבא ומחלק את את הממתקים וזה שבא מחלק את המתנות והוא רק אומר אני מגיעה לביקור עצמך שאני בא ואזה אנחנו צריכים לשמוח שהוא בא ותדעי לך שהקדוש ברוך הוא יש לו המון מלבושים והוא בא במלבוש של פחד והוא בא במלבוש של של א א פתאום שמחה גדולה והוא בא בכל מיני מלבושים ואנחנו צריכים לזכור שהוא בא הרגע הזה של שמחה גדולה הרגע הזה של פחד גדול הרגע הזה של זה המלבושים שלו הוא בא ותזכרי

לראות שזה אדון מאמריקה הוא בא לתת לך מתנה אז פעם זה יהיה במלבוש של תינוק חדש שנולד במשפחה ופעם זה יהיה במלבוש של חרדה גדולה שבא עלייך ופעם זה יהיה במלבוש של הפתעה פתאום סכום כסף גדול שנכנס הוא בא ואת זה אנחנו צריכים לזכור ולזכור שהוא לא מלחיץ זה עדוד מאמריקה

אני גם יודעת שאת אומרת את זה מליבך מתוך חייך כי מגיע לך מזל טוב נכון בת בבית אור בביתון

אנחנו לא נשאל איזה מספר בלי העין הרע ואנחנו נקווה שהאור לא יהיה בגלל שמחכים לבלות אלא שזה יהיה אור אמיתי אור כמו שסבא שלי היה מברך שבאמת הוא התכוון לזה שהיא מביאה אור לא בגלל שמחכים לבלות

ממש אנשים לא יחשבו שמהשידור הקודם לעכשיו אני ילדתי בעצמי זה חדשה

לא נראה לי שה יכולים לחשוד אף אבל מזל טוב זה משאיר אותך או שאת לא שם

רגע חכי היא איך

את שומרת על השער היא עוד לא חוזרת

כן קודם כל חזרתי על הנחדה על הגדולה יותר

זהו

והיא מהממת והיא מתוקה כזאתי

סבתא פעילה אה

סבתה סבתא פרי וכל נכדה שנולדת אני רצה ל למראה כדי לבדוק אם זה הוסיף עוד כמט.

לא, זה לא רק חן. רק חן ויופי.

בסדר.

הרבה נחת.

אמן.

איזה כיף. אז א עוד שאלה מהצופים שלנו. אני מרגישה ריקנות וחוסר כוחות לעשות דברים אפילו פשוטים. אני אפילו לא מזהה את עצמי אם נהיתי עצלנית או שזה משהו שעובר עליי בגלל המלחמה. האם זה רק תירוץ? אני לא יודעת איפה לשים את עצמי.

מאמי, את לא נהיית עצלני. הכל בסדר, יש כובד באוויר ויש תחושה של חוסר וודאות וכשאנחנו נמצאים במצב כזה, קשה לנו להרים את עצמנו. ואז את פותחת את הסטטוסים ואת פותחת את הטיק טוק ואת האינסטגרם ואת רואה איך כל החברות שלך מנקות ארונות ואת מקבלת קלוז לחיים שלהם ואת לא זוכרת שזה קלוז ל-60 שניות ונראה לך שככה זה נראה אצלם ואת רואה שהם ניקעו עוד ארון ועוד משהו והיא חיפקה את הילד שלה והיא חיפקה אותו בכזאת אהבה וזאת הכינה לבעלה איזשהיא ארוחת ערב מדהימה ואת אומרת וואו בכל בית ישראל החיים ממשיכים ורק אני מעובנת לכיסא לא את קיבלת לאזה 60 שניות את לא יודעת מה הולך מעבר זה רק מחליש אותך. תפסיקי לראות את

הסטטוסים, תפסיקי לראות מה הולך. תתני לעצמך לפחד מהמלחמה, תני לעצמך להיות קצת מרובנת. ואחרי שתתני לעצמך יהיה לך כוח ותקומי ותלכי עלה ותפסיקי להסתכל על זאתי ועל זאתי ועל זאתי. זה לא נותן לך שום דבר. הכל בסדר, תרגעי. את לא עצלנית. את בסך הכל כרגע קצת בהלה מהמלחמה ולאט לאט תתחזקי והכל יהיה בסדר. בעזרת השם. אני מרגישה צורך לשלוט בכל דבר קטן בבית. החוסר יציבות שבחוץ מערער אותי אם זה שאני מחפשת לשלוט בכל דבר קטן זה עוזר או שאולי זה מלחיץ עוד יותר.

בוודאי. הרצון שלנו בשליטה נובע מחוסר שליטה. וכשאנחנו נמצאים בחוסר שליטה אנחנו מחפשים מהר מהר לשלוט במצב. ועוד אנחנו מחפשים לשלוט במצב אז אנחנו נתפסים בכוח. ואז אנחנו נתפסים בכוח אז אנחנו מרגישים עוד פעם את החוסר שליטה וזה גלגל שחוזר בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות זה לשחרר להרפות להרגיע להניח הכל בסדר גמור מותר להיות במצב הזה בחוסר שליטה לשחרר ולתת לקדוש ברוך הוא לנהל בשבילנו אבל רגע מה אני אעשה כאילו אם אני לא אשלוט אז אז אז אני מאבדת את זה לא מאבדת את זה להפך כשאנחנו משחררים שליטה אנחנו נמצאים בשליטה הרבה יותר חזקה בחיים שלנו נראה לי את צריכה לחזור למשפ משפט הזה פעמיים כי זה כאילו הפוך ממה

שהיינו חושבים כשאנחנו משחררים שליטה אז דווקא אנחנו מקבלים יותר שליטה אבל זה נשמע בדיוק הפוך בדיוק כמו הצורך כל הזמן להתעדכן אנחנו חושבים שזה מה שירגיע אותנו לדעת מה קורה איפה הוא נפל מה קורה עכשיו בהמתלה כזאתי של רגע אנחנו צריכים לדעת אם האירוע הסתיים אנחנו צריכים לדעת מה קורה ועוד איזשהו פרט שכביכול יתן לנו עוד מידע שיתן לנו מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים להיות בשליטה. בסדר? מאיפה זה מגיע? קרה לי משהו מאוד מעניין. את יודעת, אנחנו כל פעם מדברים על זה על להרגיע. תרגי, תרגי. נכנסת למיטה ואת אומרת, "תרפי." וא את רוצה להרפות אבל זה לא נרפע. להפך. את מרגישה איזשהי התכבצויות בגוף? את מרגישה איזשהי

מוויברציות כאלה בגוף. את אומרת, "אבל תרפי, תשחררי, תשחררי את הידיים, תשחררי את הרגליים, אני מרגישה במצוקה." ואז שואלתי את עצמי, "מה? מה? למה? למה למה זה קורה? אני רוצה להרפות, למה? אני אני מתכו ואז הבנתי שבמהלך אחרים קוראים לנו כל מיני דברים ואז אנחנו מבקשים מעצמנו להגן על עצמנו קרה לך ככה וככה את חייבת להיות בשליטה את חייבת להיות בשליטה אז את לא מרפה אז את הופכת להיות בפוקוס ואז כשאת אומרת לעצמך תרפי אבל הת מודה אומר את לא יכולה להרפות מה פתאום את זוכרת שקרה ככה וככה וככה לא מרפים ואז את אומרת אבל תרפי אני רוצה להירגע ואתמודה אומר מה פתאום אסור לך להרפות ואז זה נהיה מן רצוב ושוב את רוצה

להרפות ואתמוד לא לא נותן לך להרפות אז ועד כמה מותר לי להרפות עד כמה מותר לי לשחרר האם לשחרר כי ברגע שאת משחררת את מקבלת מתנה מטורפת פתאום את מקבלת שליטה על החיים את מבינה שזה לא תלוי בך אז אז את לא צריכה לעשות שום דבר אפשר לשחרר הכל טוב

מהמם טוב אנחנו נצא להפסקה מוזיקלית קצרה ונמשיך עם השאלות שלכם

דה בן אדינו דבר כס בני ישראל אומר לו יברך וישמרך אדנו פנו לך כונק

סדינו פנו לך לך שלום

מו את שמי על בני ישראל ואני אעבור לכםצה בןצה

כ זכות האבות זכות אבות יגן עלינו כך זכות האבות יגן יגן יגן עלינו כך זכותב זכותב יגן עלינו כזכות בוד יגן יגן יגן עלינו הה נצח ישראל מצרותינו גיע עלינו ומבורגלו דלינו דלינו ועלינו נצח ישראל מצרותינו געלינו ומבורגלו דלינו דלינו והלינו אי לנצח לנצח לנצח המלכת בית השם לנצח לנצח לנצח המלכת בית השם זכות אבות

זכות אבות

זכות אבות יגן עלינו

יגן עלינו זכות יגן יגנו יגן יגן יגן עלינו הה נצח ישראל מצלותינו געלינו ומבגלו אלינו הה נצח ישראל מצרותינו געלינו ומבור גלות לנו לינו והלינו

לנצח

לנצח

לנצח לנצחצ

היה מלכת השם לנצח לנצח לנצח על מלך בית השם

שלום לכולם אני מקווה שאתם שומעים על עצמכם כל המצב אני רוצה בדיוק להציג לכם ולספר לכם על מיזם שידברגרו עושים עכשיו וקוראים לנו בעצם מקדש את שתי השבתות הקרובות עם שבת ויקרא בבית בניסן ושבת גדול לפני פסח בתניסן שדרך אגב זו שבת מאוד גדולה לפני כמה שנים שמרתי כזה רק אותה ממש לפני כמה שנים א אז זה מרגש אותי מאוד ובואו נעשה את זה בואו נתקדש אנחנו עם סגולה ושם איתנו ואנחנו עושים את זה מצליחים

לאור הניסים ההשכחה העליונה וחסדי השם שאנחנו רואים בתקופה הזאת עם ישראל שומרים שתי שבדות זה הרגע להצטרף למיזם הגדול של עם ישראל שלחו עכשיו את שמותיכם לוואטסאפ ושמכם יועבר לתפילה מיוחדת אצל הגאון הרב זמיר כהן 0733111 ישראל שומרת

כן אז אנחנו שוב איתכם בתוכנית שלנו ישיבת נפש עם באמת כל כך הרבה טריגרים והתרגשויות ותחושה שאלו ימים קדושים ומיוחדים, ימים שבהם גדולי ישראל רואים הזדמנות ממש ממש שעת כושר שאנחנו יכולים לתפוס אותה בשתי הידיים ולכל אחד ואחת בעם ישראל יש את ההזדמנות הזאת להצטרף למיזם ולהביא את הגאולה השלמה ברחמים עם שמירת שתי השבתות הקרובות השבת הראשונה של חודש ניסן השבת הקרובה והשבת שלאחריה שהיא השבת הגדול ולשמור אותם אנחנו שומרים שתי שבתות מיד נגעלים ולפעמים המילה הזאת גאולה יכולה להביא אותנו אפילו לאיזשהו פחד, פחד מהלא נודע. אנחנו צריכים לדעת ולהזכיר לעצמנו כל הזמן. גם מי שהמילה גאולה היא מה שנקרא נמצאת

בלקסיקון שלו צריך להזכיר לעצמו שגאולה זה בעצם לצאת ממצרים לצאת מכל הצרות מכל הקשיים מכל ההתמודדויות החולים שהתרפאו א כל זה זה כאילו כמו יום הולדת שמגשימים את כל מי שאלות ליבנו לטובה וואנחנו הילדים של הקדוש ברוך הוא שהוא אבא שלנו שבאמת רוצה רוצה להגשים לנו את כל מי שעות ליבנו לטובה. אנחנו רק צריכים לפתוח את הפתח ולאפשר את זה. פתחי לי אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי. נאמר בשיר השירים שאותו אנחנו אומרים בשבת, בליל שבת, שיר אהבה של הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל. אז הפתח הזה מגיע עד אליכם. אתם שולחים הודעת וואטסאפ עם השם שלכם, עם הבקשה שלכם. מקבלים ברכה מהגאון הגדול הרב זמיר כהן שליטה ובעזרת השם זוכים

לקחת חלק של כל עם ישראל כולו במיזם הנהדר הזה של שמירת השבת ואנחנו כאן ממשיכים הרבנית פרי רוצה להוסיף משהו על העניין הזה של השבת אני רואה שאתה דיברת על זה זה אפילו עוד לא על הש לא על השבת אלא אמרת שאנחנו עוד מעט פסח ואנחנו רוצים לזכות לגאולה השלמה ואנחנו מדברים על כל ה על כל מה שעובר עלינו וכל אחת שולחת את השאלות שלה והפחדים דים שלה ווהחוסר איזון ומה יהיה שמה אני מסתכלת ואני אומרת תראי הרי כל במהלך כל החיים מה שאנחנו עושות אחר הצהריים זה נמצאות עם הילדים ומכינות ארוחות ערב ומסדרות קצת ועושות קצת ופתאום פה א אם נפתח לנו יום שלם של להיות עם הילדים ולנקות ולסדר את אותם דברים

כל היום אחר הצהריים

כן כן ואותם דברים א אז למה אנחנו לא מסתדרות מה יש שמה חשבתי על זה שכתוב חד גדיה אנחנו נשיר בפסח את השיר חד גדיה. מה היה בחד גדיה? אבא קנה דזבין. אבא בטרזו זה. מה הוא קנה? גדי. והמפרשים אומרים לנו שהגדי הזה זה אנחנו עם ישראל. ואז מה קרה? בא הכלב ובאש ובא וכולם הם ניסו לאכול אותו ולהרוג אותו ולעשות לו ועד שבא הקדוש ברוך הוא והציל אותנו מידם. ואני מסתכלת על זה ואני אומרת א רבי נחמן אומר שלא שלא נתפחד מה זה שלא נתפחד שלא נפחיד את עצמנו ואנחנו כמו אותו גדי שפתאום נראה לנו שיש אש ופתאום נראה לנו שיש חתול ופתאום נראה שיש כלב ופתאום נראה שיש ופתאום נראה שיש ופתאום נראה שיש אבל מה יכול לעזור לנו שבא

הקדוש ברוך הוא ומציל אותנו מידם שנחזק את עצמנו באמונה ושנזכור שהקדוש ברוך הוא כאן ומציל אותנו בכל רגע נתון מהסיפור הזה ואז פתאום אחר הצהריים לא נראה כזה מפחיד וזה שהחופש לא נגמר לא נראה כזה מפחיד וזה שאם יש טילים לא נראה כזה מפחיד כי הקדוש ברוך הוא מציל אותנו מידם של כל אותם דברים האלה ובעצם לוקח אותנו לגאולה השלמה שנזכה זה ברחמים אמן אני פשוט מסתכלת על עוד שאלות ועל הזמן שנותר לנו לסיום ואנחנו רוצים באמת לגעת בנקודות שהכי הכי מדברות לכולם. אז באמת יש את את החוסר ודאות שנגענו בו ויש פה את החוסר שגרה שדיברנו עליה וגם את הריקנות וגם את ההתמודדות של הבני נוער. ויש כאן עוד שאלה שאולי באמת א שווה

לגעת בה. אני מוצאת את עצמי שעות מול הטלפון רק לעדכונים. בדיוק דיברנו על זה ובסוף יוצאת יותר לחוצה. זה מתחיל כמו לופ שאני לא יודעת איך לצאת ממנו. יש לי צורך להתעדן. אני מרגישה בשליטה כשאני מתעדכנת, אבל אחר כך אני מרגישה הרבה הרבה יותר גרוע. מה גם שהמון זמן מתבזבז לי מול המסך. איך עוצרים את זה? והאם אני מכורה?

אני לא אוהבת את המילה מכורה כי היא מילה גדולה וכדי להיפתר מהתמקרות צריך ללכת למכון גמילה. ומי יש לו זמן ללכת למכון גמילה בימים אלו? ולכן בוא ניקח את המילה מכורה ונשים אותה בצד ואנחנו כן נתייחס למה שיש כאן. זה כמו אכילת פחמימה. כן אני זקוקה עכשיו למשהו מתוק אז אני אוכלת משהו מתוק זה מחזיק אותי לשתיים שלוש דקות ואז זה נגמר ואני אשחקה כבר שוב פעם. שתיים שלוש דקות פרי את לא אוכלת את הפחמיות הנכונות

כנראה אני רק פותחת את המקר מסתכלת עליהם וסוגרת אז לכן זה כנראה מחזיק לי לשתיים שלוש דקות אבל הרצון הזה בידיעה של מה יש אני רוצה להיות בשליטה אז אני רגע לוקחת לעצמי פחממה אני רגע לוקחת לעצמי ידיעה מה יש שמה אוקיי אז נפלתי לשמה ושמה ושמה אוקיי לא נפל פה בסדר אוקיי אז אז נפל שם א סגרתי את הפלפון א רגע שנייה אבל זה עשה שם נזק אה אז אני פותחת עוד הפעם זה עשה שם נזק אוי ואבוי טיפה וזה לא אצלנו בבית. בסדר? ממשיכים הלאה. א ואז יש שוב פעם יש התראה. יש התרה. אוקיי, נו נו. עכשיו זה מספק לנו עוד משהו. זה מספק לנו את האדרנלין הגבוה הזה, כי אנחנו נמצאים במצב של מה הולך לקרות? מה הולך לקרות? נו, שכבר יקרה

משהו, שכבר זה יגמר, שכבר מה מונוטוני מדי. רגע, בוא בוא בוא נקפיץ את עצמנו רגע שנדע מה הולך, שנדע מה קורה, שוב פעם זה נופל. רגע ש וככה אנחנו הולכים בתוך הרכבת הרים הזאת.

זה גם מתחבר לגלים שדיברנו עליהם.

כן, כן, כן, כן. כל זמן אנחנו צריכים רגע ואז אני בשליטה ואז אני מרחש שאני שמה ואז אני עבדה לי השליטה כי רגע שנייה אבל אולי התחדש משהו חדש אז רגע בוא נשמע לעצור לעצור ממש להתחיל להוריד את המינון ואיך אני מורידה מינון הרי אני צורכת את זה כל הזמן אז בעצם על ידי שאני נותנת לעצמי משהו אחר במקום אז בתחילה קשה לך לשמוע את השקט ראיתי את נוע ירון דיין היא דיברה על זה ש אחרי השביעי באוקטובר והילדים שלה היו בצבא והיא כל רגע רצתה לדעת אבל מה קורה מה קורה שלא קרה שום דבר שלו זה ואז ואז זה הגיעה למצב שהיא כל הזמן רואה אז אז אז יש את החדשות כל שעה אבל רגע יש כל חצי שעה רגע שנייה אבל אולי להיות והחדשות הרי מספקות וואו וואו וואו וואו

אגב את אומרת חדשות את מזכירה את נוע אז אנחנו נזכיר את את בני החייל שיהיה לו רפואה שלמה הוא נפצע בלבנון א נתן בן נוע שיהיה לו באמת רפואה שלמה בתוך כל שער חול עמו ישראל

וזה באמת זה בדיוק כמו שאת מתארת שהיא מתאר

שהיא מתארת זה כל הזמן כל הזמן כל הזמן אנחנו צורכים את זה צורכים את זה צורכים את זה צורכים את זה ואנחנו לא מסוגלים שיהיה לנו רגע אחד של מנוחה.

אז איך את יכולה לקרוא לזה חוץ מהתמקרות שזה מילה שאת לא אוהבת? אז מה כן?

אז אנחנו יכולים להגיד על כל דבר שהוא התמקרות. לא. זה אנחנו צורכים כרגע משהו שימלא אותנו ולכן

כן אבל השאלה פה היא היא בשליטה או לא. זה ההבדל.

אז אז מה שאנחנו מה שאנחנו רוצים זה במקום לתת לזה שם גדול שיהיה לנו עכשיו קושי גם להתמודד עם השם הזה. לא מספיק שקשה לך ורא לך ואת צריכה לצרוך את זה. ואז את גם צריכה להתמודד עם הטייפ שאת נתת לעצמך. כאילו אוקיי, עכשיו את גם במצב מאוד קשה חמודה, את לא תוכלי לצאת מזה, את מכורה, נכון? איך יוצאים מהתמכרות? תקשרי לרטור תבדקי אם יש להם מקום כן לא נכון אז אנחנו רוצים לתת לעצמנו מענה עם המון החלה וסלחנות אני לא מכורה, אני לא כזאת ילדה רעה, אני בסך הכל כרגע במצוקה, אז אני נותנת לעצמי תחליף. אז במקום לצרוך את החדשות כל כך הרבה ואני למה אנחנו צורכים את זה כדי להיות בשליטה, נכון? אז בוא אני אמלא את עצמי

בחומר אחר. בוא ניקח איזשהו חומר של אמונה. זה יתן לי שליטה. הרשת מלאה בחומרים מצוינים של אמונה. בוא נקשיב. בואי נשמע.

אולי אפילו ספר במקום רשת יכול להיות או שבגלל שזה לא באותה רמה אז זה לא יהבט.

גם גם וגם אנחנו כבר התרגלנו לפתוח את הפלאפון, להרים אותו. שנייה לבדוק.

את יודעת אבל את פה מרימה להנחתה. למה? כי את אומרת התרגלנו. אבל יש משהו שמנצח את הכל. גם הבן אדם שהמסך זה ההמשך של היד שלו, כמו רבים וטובים שאני מכירה, עוצרים מתי? כשיש להם סיבה מספיק חזקה שמנצחת את זה כמו השבת. אפילו את יודעת מה עם הילדים, בוא ניקח את הילדים כדוגמה ילדים כל דבר, המשחק הכי חדש, המשהו הכי מרגש שאנחנו יכולים להרגיל אותם אליו א אופניים, כל דבר ש שהוא בעצם אסור בשבת. כשמגיעה השבת, גם הם בתור ילדים קטנים וגם אנחנו בתור מילה שאת לא אוהבת מכורים או בתור איך שתקראי לזה יודעים לעצור פתאום כן לאסוף את עצמנו להתכנס למקום של שליטה לדעת להגיד די לדעת אה אה לקחת תחליף כמו שאמרת לקחת משהו

שהוא אחר ווזה כל כך יפה כי באמת אין אין אה אין הגדרה כזאתי של מחור בעולם היהדות כי לכל דבר תהיה בעצם את התשובה שיש משהו חזק יותר מזה. יש מישהו שעומד עלינו ווהוא יותר חזק מכל רצון פנימי שלנו, מכל חוסר שליטה, מכל רצון לעדכון. אני זוכרת שבת שעברה ישבנו ואמרתי לבעלי אנחנו לא יודעים מה קורה אז הוא אומר לי אז מה אם יש הזקה אנחנו שומעים מספיק מה מה אנחנו צריכים לדעת מה קורה שבת

אבל מה שבעלך לא הבין זה את הצורך שיסלח לי כן את זה אל תראי לו א זה את הצורך שלנו באמת הוא הוא גבר בסדר אז גבר יש לו א כאילו הוא יש לו את ה את הודיך אותו מיותר מהאישה הוא כן ולא והאישה בעצם רוצה להיות כל הזמן בפוקוס בשליטה לדעת אם צריך לעשות אם צריך לסדר אם צריך להכין משהו אם צריך לתת איזשהו מענה וואת אומרת משהו ואני כל כך מסכימה איתך כי בליל שבת שעבר נכנסת שבת ואז אני אומרת לעצמי וואו אני לא יכול לפתוח את הפלאפון ואני באמת לא מכורה אני ממש ממש ממש לא צורכת חדשות דבר אבל אה את מזדה עם זה כי זה רק ה הדקה הזאתי של להיכנס להתקן את יודעת מה

קורה ונגמר או שאנחנו אומרים את זה לעצמנו, אבל עובדה שכשלא היה לנו את זה והנחנו את זה בצד זה היה חסר. אז התשובה שלו אז מה היא? היא היא דיכוטומית נכון אבל היא נכונה היא אמיתית כל מלאכתך עשויה. זה ה המינדפולנס הכי חזק שאנחנו זוכים לו כל שבוע פעם בשבוע בין אם נרצה או בין אם לא. אבל ברוך השם שאנחנו כבר זוכים להגיע למצב שאנחנו רוצים את זה ומי שחווה את השבת מהמקום הזה מחכה לה ממש יושב ומחכה לה עם שולחן ערוך עם סלטים קנויים או או מעשה יד עם כל המשתמע עם כל המעטפת הזאתי שמרגישים את האווירה המיוחדת הזאת שאי אפשר להסביר אותה אפילו במילים זה שמלה לבנה של שלווה ושל של רוך ושל חיבוק אלוקי שמגיעה השעה הזאתי

והעולם פשוט מתנגן אחרת והכל נשמע אחרת. גם אם אנחנו עדיין ממשיכים ומתפללים ודואגים לשלום חי אלינו ודואגים למצב של המדינה אבל זהסטייט אוף מיינד אחר זה מיינדפולס אחר של שמירת שבת ולנו עכשיו יש באמת הזדמנות לקחת את היוזמה הזאתי של השבת וגם מי ששומר שבת להתחזק בעוד משהו של שמירת שבת להדר יותר את השבת לחזק את השמירה שהיא כבר קיימת אבל כדי שבאמת כולנו נצטרף כאיש אחד בלב אחד למיזם הנפלא הזה של שמירת שבת כדי שנזכה אם שומרים בני ישראל שתי שבתות מיד נגעלים אתם שולחים הודעת וואטסאפ למספר שמופיע לכם על המסך מוסרים את השמות שלכם שיגיעו לברכה לגדולי ישראל לגאון הגדול הרב זמיר כהן שליטה ובעזרת השם יתגשמו כל

מי שעות ליבנו לטובה ולברכה בזכות שתי השבתות האלה שאנחנו מכאן קוראים לכולם להצטרף לחזק לשמור להפיץ את זה הלאה, לא לפספס, לא להחמיץ, לא להחמיץ את ההזדמנות האדירה הזאתי שנמצאת לנגד עינינו ושאנחנו יכולים לקחת אותה. ואנחנו כאן ביחד באמת מתחסקים מלחשוב מה הפתרונות לכל המצב הזה, עם כל ההתמודדויות שיש לנו. וזה נראה שהשבת היא היא יוטפת את הכל. כל תורה רגילה שנכתבה, תורת הרפואה, כל אתורות המדע, בעצם מה ש מה שזה עושה זה נכתב על ידי בן אדם ואתה יכול למצוא בו המון סתירות. ואילו בתורה שלנו שהיא תורת אמת, הקדוש ברוך הוא נתן בה את המענה שלא יהיו בו סתירות. אם אנחנו מדברים אפילו על הקטע של ההתמכרות, כל תורה

רגילה שתבוא ותגיד תקשיבי תנסי להימנע מכך, תנסי להימנע מזה, זה יעזור לך מפה ואת מוצאת סתירות, לזה זה עוזר, לזה זה לא עוזר. ואילו באה התורה ואומרת, "תקשיבי, את רוצה להפסיק עם הפלאפון?" אז יש תורה שהיא מוכטבת מלמעלה, אין לך, את לא יכולה ליגוע, את רוצה לתת לעצמך מנוחה, הנה באה השבת, התורה הכתיבה אותה, את לא יכולה כרגע לא לבשל, לא לנקות, לא לעשות חלונות. את חייבת לשבת. וכל החיים אנחנו חולמים על נופש, אנחנו חולמים על להרים את הרגליים. לא לעשות כלום, לשבת במנוחה. תני לי יום שלם לברהות. הנה הגיע הזמן. יום שלם להרים רגליים, להניח לעצמך לנשום שלווה. זה הרגע הזה. איזה זכות. באמת אם אנחנו נזכה באמת להבין

במה מדובר ואיזה כוח יש לנו להכניס כזאת שלוות נפש לחיים שלנו, זמן איכות עם המשפחה, זמן שאנחנו מפנים את עצמנו מכל מכל תרדות העולם, עד כמה שאפשר, אנחנו כמובן ממשיכים להישמע להנחיות ואת מה שצריך לשמוע זה יגיע כבר אלינו, אבל זמן שהוא הוא באמת זמן קסם, אין אין דרך אחרת לתאר אותו. חוץ ממה שחז"ל תיערו, אז באמת אנחנו שוב קוראים לכם בקריאה נרגשת להצטרף למיזם של שמירת השבת, לשמור את שתי השבתות האלה שיבוא עלינו לטובה ולזכות לכל הטוב שתמון במי ששומר שבת ולזכות לכל הברכה שהשבת מביאה איתה לתוך חיינו. תודה רבה על הרבנית פרק כהן על עוד תוכנית. תודה לכם שהייתם איתנו, על השאלות שלכם. תודה להשם על הזכות שנזכה

בעזרת השם לשמוע על הבשורות הטובות ועל הגאולה השלמה ברחמים אמן כן אני יהי רצון וניפגש בעזרת השם בגאולה השלמה