"לא עובדת בשבת, שומרת על צניעות": דניאל וינריב על השינוי המרגש בחייה

שואלים אותי מה איתך עכשיו? מה קורה? מה את עושה? אני אני האמת שלי חוזרת שמה. זה מצחיק אבל א אנשים מפחדים לשמוע ואני אומרת אני לא מפחדת לומר את זה. דניאל וינב, בת 23 מתל אביב, עוברת מסע שהתחיל מתוך משבר והפך לתבנית משמעותית. איך מליצור תוכן בדיגיטל הפכה ליוצרת תוכן יהודי. זה לא רק סיפור של מהפך, זה סיפור של גילוי מחדש. את יודעת, כל בן אדם בחיים שלו עובר כל מיני תחנות משמעותיות. את יוכל לשתף אותנו אולי באיזה שלוש תחנות משמעותיות שעברת בחיים שלך, שהגעת למי שאת היום בזכות אותם תחנות? כן. וואו. אז התחנה הראשונה באמת זה עכשיו ככה עלה לי. אמ הייתי בת חמש, אבל שאבא שלי נפטר מסרטן. א כן. עכשיו בשנים

האחרונות לא הבנתי עד כמה זה השפיע על החיים שלי עד נראה לי השנה כאילו לא הבנתי איזה איזה מקום איזה חלק זה תפס בחיים שלי זה משפיע עליי בוודאות אני יודעת היום זה איזשהו פצע מסוים פתוח כזה שצריך לרפא ומשפיע עליי במערכות יחסים עם אנשים באופן כללי וכאילו זה תפס מקום א שלא הכנסתי לו מספיק חשיבות כי אני לא באמת זוכרת את אותם ימים אבל אה בתכלס כן כן זה מאוד משפיע אה תכנה שנייה זה בשחרור שלי מהצבא לפני שלוש שנים אמ כי התחלתי להתבגר ולהיות עצמאית וקצת יצאתי כבר יותר מהבית והתחלתי אני מאמינה שם כן יותר לחפש את עצמי א מה אני רוצה מה? אני יוצרת תוכן כבר כמה שנים טובות מגיל ממש צעיר, מגיל בערך 15. מה את

אומרת? התחלת ממש מוקדם? כן, כמעט 10 שנים. וואו. מה? במה זה התחיל? אה, סרטונים שלי שרה. מעניין כן. אה ולאט לאט אור החיים שלי ושיתפתי תמיד הכל, כל מה שאני עוברת, כל דרך שעברתי, א מעברים בילדות או קשיים. גם המעבר דירה שלי לבד שעכשיו אני אדבר עליו שזאת תחנה שלישית כל דבר מאוד שיתפתי מאוד פתחתי ברשת ודיברתי על הכל וואו הרגש זה מה שזה עושה לך טוב שזה בונה אותך שמה זה ממלא אותך מה הרגשת למה בעצם הרגשת צורך לשתף אני בכללי בן אדם שמאוד א משתף אני מאוד צריכה את זה כנראה להתמודדות אולי וזה היה כיף כזה מול המצלמה וכיף לחזק אחרים כי זה מחזק אותי. מעניין אם עכשיו זה עדיין באותו מקום. כן. כן, זה ממש זה הכי

הרבה עכשיו. כן. וואו, מה את אומרת? אוקיי, טוב, אנחנו נדבר על זה. אני מניחה את השאלה הזאת בצד, אבל אנחנו עוד מעט נגיע אליה. א בתחנה שלישית, המעבר שלי לבד לתל אביב א לפני שנה וקצת, שזה באמת אה הכי הכי לאחרונה אבל הכי משמעותי מרגיש לי עד היום. כן. כי מה? אמ כי תמיד לא אהבתי להיות לבד ופתאום את יוצאת לעצמאות עוד יותר גדולה לגור לגמרי לבד. רק אני לא עם שותפים או שותפות או משהו כזה. ידעתי כאילו מה אני עושה, ידעתי שזה הכי נכון לי. בהתחלה היה לא קל וגם הייתה לי כזה בדידות וגם התחלתי לחפש את עצמי. זה הדבר הכי נכון שעשיתי בדיעבד לדעתי. א התחלתי להתחבר לעצמי יותר להתפתח באופן אישי. הייתי תמיד נורא

רוחנית, אבל א שם גיליתי את זה עוד יותר וחיפשתי. קראתי מלא ספרים ומלא פודקאסטים ובאמת עולם המזרח בכלל תפס אותי. כאילו בהתחלה מהיוגה וכל הספרים האלה. אמ ועכשיו לפני ארבעה חודשים התחיל המסע האמיתי. וואי איזה מרגש לשמוע את זה. כן. וואו. אז לפני שנגיע לכל ההתקרבות שלך, שזה באמת מה שמעניין, בוא נחזור אחורה בזמן. בדיוק להגיד שהתחנה הראשונה זה היה בגיל חמש שאבא שלך נפטר מהמחלה הידועה. מה קורה שם? באיזה בית גדלת? אה, קצת ספרי על האחים שלך, על על אמא שלך. אמ אז בגדול גדלתי בבית חילוני במודיעין ואני בת סכונים. יש לי שלושה אחים גדולים א בהרבה, שלושתם מאבא אחר, טיפה מורכב. אה, אמא שלי התגרשה ממנו ואלמנה

מאבא שלי. אני הבת היחידה כאילו מאבא שלי. אז יש בינינו הפרש של אסור בערך ביני לבין שלושת האחים הם כזה רצופים והם עזבו נורא מוקדם גם את הבית כי אני הייתי צעירה הייתי בת איזה 14 כבר סימו צבא כולם עזבו נורא מוקדם אה ואבא שלי נפטר בגיל חמש וגדלתי גם תקופה בבית אריה ולאט לאט גם רוב רוב חיהיי גרתי אני גרנו אני ואמא שלי לבד וגדלתי בבית די חילוני א לא מסורתי כל כך א לא הדלקנו נרות שבת אפילו כן נרות חנוכה כאילו זה מה שפתאום זכור לי כאילו שזה דבר נורא וואי כן אבל אה זה לא בא מהבית בכלל הבנתי אז איך הגעת לזה בעצם זאת יוצרת תוכן גר בתל אביב הכל מאוד מאוד אחר כביכול מהיהדות איך פתאום מה גרם לך להימשך זה

תהליך שהתחיל לפני שלוש שנים שהשתחרתי מהצבא אז התחלתי להדליק נרות שבת אח שלי א חזר בתשובה לפני בערך חמש שנים קצת יותר משהו כזה בווגס או בחבד שם אז הוא בא לארץ והוא הביא לי נראות שבת ומאז אני מדליקה ווא שיני ובאותה תקופה גם שהשתחררתי רציתי להתחיל לקרוא א ברכות השחר בבוקר אז גם את זה התחלתי ומאז אבל חוץ משני הדברים האלה, שום דבר. לא הייתי הולכת לשיעורים, לא הייתי, לא הייתי עושה עוד משהו. היום אני מרגישה שהדברים שאני עושה הם הרבה יותר עם כוונה. אני הרבה יותר מבינה. אה ולפני ארבעה חודשים היה לי איזשהו משבר שעשה תפנית ב בחיים שלי, אבל לפניו היו גם כל מיני משברים קטנים. כאילו מרגיש לי קודם כל שהמעבר

לתל אביב בדיוק שלשום דיברתי על זה עם מישהו ש מאז יצא מתוק כאילו מכל הריקנות ש שהרגשתי וראיתי אז חיפשתי אמת כאילו אומרים גם שאיפה שיש הכי טומאה יש הכי קדושה אמ שזה ממש הגיוני שזה מה שקרה לי וגם תמיד אני מרגישה שתמיד חיפשתי תמיד הייתי בן אדם מאמין תמיד גם ידעתי שיש בורא לעולם. פשוט לא זה לא תפס מקום גדול בחיים שלי כמו היום. וחוויתי לאורך כל השנה הזאת כל מיני משברים. אמ היה לי קשה עם האנטנס עם הקצב של החיים בעיר הזאת פלוס כל העניינים שאני ברשת אז זה עוד יותר מעצים את זה. וגם בתור עצמאית אז הייתי גם א בלי לשים לב הייתי רואה שאני עובדת בשבת לפעמים כי לא שמרתי. היו לי פעמים בחיי שכן החלטתי לשמור

שבת עם חברות. כן קרה לי את את הפעמים האלה שרציתי. זה תמיד היה שם, מרגיש לי, אבל פתאום הבנתי כמה זה לא נכון לי להמשיך ככה בדרך הזאת. אה, מהאטרף של החיים, בלי הפסקה, המקום הזה בעצם תפס אותך? זה נראה לי בהתחלה מה שתפס אותי. העניין של השבת באמת והעבודה בשבת. אה, זה התחיל מלהפסיק לעבוד בשבת. זה המשיך ללא לנסוע בשבת עצמה ואז זה התחיל ללכת לסעודות כי אני רוצה לשמוע וללמוד לדברי תורה ומשפחות ולהתארח אז הייתי נוסעת לסעודות אמ ואז זה התחיל להיות לשמור חצי שבת נורא קשה לי בגלל שאני גרה לבד אז הבדידות באמת השבת זה ה זה מה שהציף הכל אבל זה גם הניסיון הכי קשה שהיה לי בכל התהליך הזה שממש עכשיו אז הצלחתי

לשמור לבד ד במלואה את השבת וואו כל הכבוד השם שזה בעצם הייתה השבת הראשונה שכן שהצלחת לבד לשמור שבת כן לבד לבד בדירה שלי ברוך השם מצאתי זה גם זו גם הייתה השגחה מצאתי קהילה ליד הבית ובית כנסת ומשפחות מדהימות משהו שחיפשתי הרבה זמן בתל אביב וזה מה שמאוד עוזר לי כי אני לא באמת לבד רוב הזמן כן בעצם נמצאת אנשים אז זה אחרת כן כן. איך התחלת להתחבר? זאת אומרת, אם יש ספרים מסוימים, שיעורים ששמעת, רבנים מסוימים שדרכם התחלת להתחבר. אז זה התחיל באמת בלכת לסעודות ולהחליט שאני מפסיקה לעבוד בשבת. וזה המשיך א לדברים שלקחתי על עצמי, שחשבתי עליהם הרבה זמן לפני ופתאום יש את היום הזה שאת אומרת טוב, אני מתחילה. אז

התחלתי ליטול ידיים בבוקר לפני בערך שלושה חודשים. לאט לאט רציתי ללמוד תפילת 18. לא ידעתי מה זה, לא ידעתי כלום. זה לא כזה מסובך. אני עושה את זה כבר א זמן מה ברוך השם. ותוך כדי גם מלא שיעורים וזה פעמים ראשונות יחסית שאני הולכת לשיעורים. אני חושבת שהייתי בעבר וזה פשוט לא תפס אותי, זה לא נגע בי והרבה שיעורים של הרב זמיר כהן המון. גם הייתי שומעת ביוטיוב ובאותו משבר גדול זה ממש אה עזר לי. זה היה מרגיע אותי. הייתי גם אצל הרב יובל אשרו ובאמת המון מחפשת המון מקומות של יהדות בתל אביב דווקא מאוד מעניין אותי וואי מדהים התהליך הזה הוא מדהים הוא מדהים ממש מה היה שם במשבר שבעצם א האמונה תפסה אותך כי עברת

איזשהו משהו אני מבינה שאת לא רוצה לדבר עליו אבל בעקבותיו בעצם מה גרם לך להימשך דווקא לאמונה כי מה הבנת שם אז א זה משבר שדי באמת החזיר אותי באיזשהו מקום לעובדן של אבא שאמרתי לך שהבנתי השנה כמה זה תפס אצלי מקום ומשפיע עליי היום בהתנהלות שלי ועל הנפש שלי הנשמה שלי ובאותם ימים שיתפתי חבר מאוד קרוב א שהוא גם בתהליך תשובה ואת אח שלי ואני ואח שלי ברוך השם חזרנו זאת אומרת חיזקנו מאוד מאוד מאוד את הקשר פתאום כי הוא לא גר פה והיום אנחנו מדברים המון לא כמו שהיינו מדברים לפני כי יש לנו המון המון על מה לדבר והם חיזקו אותי דרך האמונה בהשם וזה פשוט תפס אותי הבנתי לאט לאט שזה זה ה זה האמת זה מה שפותר לי הכל

אני משליחה על כאילו זה ממש הם הם עזרו לי הם היו שליחים הם הובילו אותי בדרך ממש והייתי צריכה לאחז במשהו והאמונה תמיד הייתה בי וגם הרוחניות והחיפוש הזה אז פתאום כל א פתאום מצאתי באמת תשובה לכל השאלות כאילו יש איזשהו משפט או סיפור שהם סיפרו לך או מישהו אחר סיפר לך שמעת או קראת שחיזק אצלך במיוחד את המקום הזה אה נראה לי במשפט א קולדה אביד רחמנא לתב אביד אם רבי עקיבא אמר את זה א שכל מה שהשם עושה הוא לטובה. א וזה עוזר לי בכל רגע ביום שמשהו משתבש, שמשהו לא הולך כמו שאני רוצה. ופעם הייתי נוצה לקחת את זה מאוד אה בדרך אחרת. והיום אני אומרת מזמור לתודה. וואו הרבה פעמים פשוט אה מהדבר הקטן לגדול. וואו חזק.

כן כאילו זה לא פשוט לעבור את השינוי הזה. מקום של זה ממש סווץ' ממקום של לקטר ולהתלונן פתאום למקום של אוקיי תודה השם תודה אני מבינה שזה יהיה לטובה לא מבינה איך מממו אבל בטוח שיגיע מזה משהו טוב תגידי איך הולך בעצם השינוי הזה בדרך כלל שבן אדם עובר איזשהו שינוי בחיים שלו מאוד קשה לו לשתף אחרים כי הוא לא כל כך מבין מה עובר על עצמו הוא צריך איזשהו סוג של רגע שנייה אני עם עצמי מקום כאילו פנימי ואז אחרי שהוא עובר איזשהו תהליך אז הוא יכול לשתף איך בעצם את מצליחה להתמודד גם עםמקום השיתופי מאוד כי כמו שאת אומרת את יוצרת תוכן ואת כל הזמן מדברת ברשתות ואת את יודעת ככה יש לך את המקום הזה ומצד שני העולם

הרוחני שלך העולם הפרטי שלך העולם ה השינוי הדרך הזאת שאת עוברת איך את משלבת איפה איך את מוצאת איזונים אני לא לא מרגישה שאני יכולה להסתיר משהו שכל כך בוער בי וגם שינויים חיצוניים לפעמים יש אני מרגישה שאני חומה למשל צניעות אה צניעות כמה שיותר משתדלת זה עושה לי טוב אני מרגישה אני אומרת תמיד שאני רוצה לא רק בשבת ללכת עם חצאית בתל אביב כי אני גם יש לי כאילו יש לי דברים שאני רוצה להגיד בא לי שיראו מה שאני מרגישה בפנים בא לי שהחיצוניות תשקף את הפנימיות אה יפה אז א פשוט תרגיש לי הכי נכון ולהשתמש בכוח שלי ולשתף על זה לדעתי היום אני מבינה כמה זה ברכה באמת וא את האיזון אני מוצאת איפה ש איפה שהשיתוף הזה

נהיה כל הרשתות החברתיות שלי זה פשוט נהיה רק זה רק יהיהדות כן בעיקר לזכות את הרבים וגם אני ממש משתפת בתהליך שלי וממש נותנת לאנשים לעבור את זה יחד איתי. זה כן א אני באמת לא מספיקה להקל לפעמים דברים אז זה כן כזה מלחיץ ובאופן כללי יש תמיד את הרגעים האלה גם שמעתי שמישהי אמרה לו מזמן שעובר בראש הרבה פעמים ביום אפילו אם זה רק לשנייה עובר בראש האם זה בטוח כאילו נכון לי האם אני יודעת מה אני עושה ו האם זה האם זה נכון לי אבל א איך עצמך? אז אני בשנייה פשוט עוזבת את המחשבה הזאת כי אני יודעת שכן בפנים וזה בסדר אני אומרת לעצמי זה בסדר שאני מפחדת כי אני בן אדם בן אדם פועל לפי הרגש צריך לחזק את ה את הידיעה

מדהים איך אני ממדת מול ביקורת ברשתות בכלל בחברה בסביבה שלך בכל זאת זה שינוי שאת עושה יש הרבה סיעתא דשמיא בעניין הזה אומרים גם שאנשים חוזרים בתשובה אז באמת הבעלי התאר מסיין לו ובאמת ברשתות מחזקים אותי בטירוף, רושמים לי שאני מחזקת אותם, אבל זה אמרתי זה ממש מחזק אותי. זה הכוח להמשיך ממש. ובסביבה הקרובה יותר זה יכול יותר להשפיע עליי אם יש איזה לא תגובות לא טובות, אבל שאלות שכזה הסתכלות שאני מרגישה שהיא שזה מוזר להם, שהם מפחדים. מצד אחד אני מזכירה לעצמי אחרי שזה ממש לגיטימי שהם יפחדו, שאני אתרחק או שהם יאבדו אותי. מצד שני היה לי מאוד קשה בהתחלה להכיל את זה, גם לעבור את השינוי וגם להסביר למה ומה

ואז רגע אז עכשיו חוזרת בתשובה ו מה תשימי כיס כאילו מאיפה אני יודעת מה כאילו זה זה כן זה שאלות הגיוניות אבל ועל הצניעות ועל השינויים שרואים מה הקושי הכי גדול שעברת מאז בתחילת המסע הזה שאת עוברת עם עצמך. הקושי באמת הכי גדול נראה לי היה השבת. א כי גם בהתחלה רצתי והתחלתי ממש והייתה לי גם תקופה באמת של משבר. אז הייתי לא בטוב כל כך. ואכי יהיה אצלי שהרמב"ם לדעתי אמר את זה שהוא כאילו ד הוא דחף אותי לקצה ועכשיו הוא דוחף אותי לקצה השני והוא אומר לי חכי רגע עם השבת. את לא צריכה עכשיו לשמור ישר, כאילו תלכי לסעודות ותעשי מה ש מה שנכון לך לעכשיו ואז תמצאי את האמצע, את הקו אמצע, את האיזון ומה שנכון לך.

ובאמת ככה היה. זה תהליך, זה לא ברגע ואני לא רגילה, לא גדלתי לשמור שבת ו אבל זה עושה לי הכי טוב בעולם השבת. גם אם עד עכשיו נניח לא הצלחתי לשמור אותה לבד במלואה והכל, הייתי שומרת חצי, זה הרגיש לי שאני שומרת. אני מזמן כבר לא נוסעת ולא יוצאת ולא קונה. אני וואו, איזה כיף זה, נכון? איזה כיף זה. אתה יודע איך זה משהו שתמיד נשאר? אני זוכרת את השבת הראשונה שלי גם היה בערך מסיבות גיל 20 א גם אני חוזרת בתשובה אז אני זוכרת גם הייתי חיילת וכולי. ואני ממש זוכרת את השבת הזאת. וזה לא פשוט. באמת ההתחלה היא לא פשוטה. אבל עד עכשיו שאני מה אני 20 שנה אחרי בואי אני כבר אמא לשישה ילדים הכל ברוך השם אני כל פעם אחרת

דקת נרות אני יושבת על השפה ואני אומרת יואו תודה השם תודה השם תודה השם על השבת זה משהו ש באמת מי שלא היה לו את זה ופתאום יש לו את זה הוא כל החיים יודע על זה כל החיים יודע על השבת כי אין כמו שבת באמת זה נותן כוח לכל השבוע ממש לא יודעת גם איך באמת התנהלתי באור החיים של לעבוד כל יום בשבוע או לחשוב כל יום בשבוע ולהתעסק ב זה לא הגיוני זה לא הגיוני נכון אתה מתחיל שבוע אחרת עם כוחות אחרים לחלוטין בוא נדבר קצת על עצניעות דברי איך את רואה את זה את המקום של עצניעות כי אני מתארת לעצמי שתדעת את בחורה מאוד מאוד יפה ומאוד יודעת זה ניסיון הוא יותר גדול אז זה גם אתגרה בתל אביב והכל ולא כל הסביבה שלך היא כזאת

זאת אומרת זה לא שאת נדעת עכשיו לצפת והתרחקת מכולם, לא, את נמצאת באותו מקום, באותה סביבה. איך זה מסתדר? איך זה איפה זה מהדהד לך המקום הזה של עצמיות? איך את מסתכלת על זה? איך את א זהו? זה באתי להגיד שזה בא לי קצת בדיליי, אבל זה לא באמת דיליי כי מרגיש לי שהתהליך הזה הוא הרבה יותר ארוך, אבל אני רק בהתחלה ואני מזכירה לעצמי, זה ממש התחלה, נכון? אבל רק לפני בערך חודש וחצי התחלתי נראה לי לקנות חציות ולחשוב על זה ו ולהתחיל בשבת לשים וכזה סרט וכאילו ולהתגנדר בשבת לאט לאט זה נהיה גם לשיעורי תורה ואני לפעמים הולכת גם ותניה וכדומה אני לפעמים הולכת גם פעמיים שלוש בשבוע אז תמיד עם חציות וזה התחיל להיות גם

ביום יום רצון רצון להביע את מה שאני מרגישה וגם גם באמת כל דבר שעשיתי הבנתי לפני ברוב הדברים למה אני עושה אותו. זה באמת מהפך כי סביבי הלבוש הוא נורא שונה ומסתכלים נורא גם שונה על זה ואני התלבשתי פעם נורא שונה אבל אני רואה בזה באסתר. אני רואה בזה משהו מאוד מיוחד. אני מבינה למה למה צריך להצניע ומתוך כבוד ולהסתיר ו בעבר אני יכולה להגיד לך אם היית שואלת אותי לפני שנה לדעתי היו רגעים שאמרתי בא לי לקנות חציות ארוכות או סתם לא יודעת אם זה היה קשור ליהדות באמת אבל בא לי כאילו להתלבש בצניעות פעם בשבוע אפילו לפני בערך חצי שנה שסתם זה עבר לי בראש לא לא באיזשהו תהליך ואמרתי לעצמי ש שזה קשה, שאני לא אוהבת

את זה, שזה לא זה מוזר לי, זה מרגיש לי לא יפה עליי אוה תשמעי, כן, יש אתגר וקושי. זה ממש א שינוי. גם אם אני לא כל יום עם חצאית, אני כבר אה רוצה ושומרת על הצניעות שלי. אה, שזה לא משהו שהוא היה חד משמעי לפני. את מרגישה אחרת שאת הולכת ככה וככה? אני אגיד לך למה אני אשאל את השאלות האלה? כי יש הרבה בנות שנולדו לתוך המקום הזה ם מאוד קשה להם ללכת בצניעות וקשה להם להיות בצורה כזאת. נכון? אז דווקא שבנות כאלה שגדלו לתוך מקום כזה שומעות אותך שאת בוחרת ללכת ככה זה נותן להם כוח. אני מרגישה שמסתכלים אחרת כן שרואים אותי. זה מה שאמרתי על האסתר שניסיתי להגיד ואת הפנימיות שלי ואת המבט בעיניים ולא מסתכלים על הגוף

או על דברים כאלה וזה נותן כוח כי לקבל את הביטחון משם ולא מהלבוש או מהצורך לחסוף דברים ש אחרים מדהים תגידי דניאל את יכולה אולי א לתאר לי מה בעיקר השוני אולי במקום הזה של המשמעות בין החיים של שהיית בעבר לבין עכשיו החיים עכשיו שאת החלטת ללכת עליהם וגם עוד שאלה זה שאלה בתוך שאלה מתי החלטת להגדיר את עצמך כי חוזרת בתשובה כי זה אומץ עכשיו אתה צריך אומץ להגיד לעצמך יש איזשהו שלב כזה שאתה מתחיל לקחת על עצמך דברים ואתה אומר לא אני לא חוזר בתשובה אני רק מתעניין זה פה שם ופתאום יש את השלב הזה שאתה אתה מסתכל במרב ואתה אומר, "אוקיי, אני באמת חוזר בתשובה, כאילו רגע שנייה זה קורה." אז זה סוג של איזשהו תהליך

כזה שעוברים. אז מתי את החלטת פתאום להגדיר את ההגדרה הזאת? אז א אני אלך לשאלה הראשונה. מה ההבדל שאני מרגישה בין החיים הקודמים שלי? אה, לחיים של היום. קודם כל הראייה שלי, ההסתכלות שלי על החיים השתנתה ממש והאמונה שלי כל כך חזקה ואני מתפללת כל יום שהיא רק תתחזק עוד יותר שאני לא אני לא דואגת והייתי דואגת בעבר מכל מיני דברים בכללי היה לי את זה וזה זה פתר לי את כל ה את כל העניינים שבנפש וכל דבר קטן אפילו שקורה א וגם כללי החיים שלי כן השתנו א אם זה באמת בחיצוניות ובדברים שאני עושה ואוהבת לעשות ופתאום התחומי עניין והשיחות עם אנשים והסביבה קצת משתנה כי פתאום את מחפשת דברים אחרים ממה שחיפשת לפני לגבי

השאלה שלה מתי הגדרתי את עצמי זה באמת שלב יחסית מוקדם אבל אני לא זוכרת שזה היה מול המרע כזה זה נראה לי שזה יותר היה באמת בציבור לשתף. יש לי את הקטע הזה. פשוט אמרתי את זה כבר בקול לאחרים. לפני שאמרתי את זה נראה לי לעצמי. וואו. כן. באלן אלן לא באיזשהיא צרה. פשוט א מדברת על החזרה שלי בתשובה. ממש ככה. כאילו אני לא הרבה מפחדים מה מהמילה הזאת גם סביבי ושואלים רגע אז את חוזרת בתשובה? שאלות כאלה מפחדים להגיד את זה ואני אומרת את זה הרבה פעמים לאנשים גם שאני לא מכירה הם שואלים אותי מה איתך עכשיו מה קורה מה את עושה אני אני האמת שלי חוזרת שמה זה מצחיק אבל א אנשים מפחדים לשמוע ואני אומרת אני לא מפחדת לומר

את זה כי בסוף א כולנו חוזרים בעיניי וזה גם אה אני אותו בן אדם לדעתי פשוט גרסה יותר טובה זה מה שאני תמיד אומרת זה לא מפחיד אותי מדהים. איזה כיף לשמוע את זה. יש איזה משהו ביהדות שהפתיע אותך? אינסוף. שזה לא נגמר, שיש כל פעם עוד מה ללמוד ועוד מה ללמוד. ואני יודעת את זה. זה לא שיגיע היום ואני אגיד, טוב, אני יודעת הכל, זה לא נכון. לא, שתה לומד יותר, אתה מרגיש שאתה ממש לא יודע כלום. כלום. ממש. ככל שאת אה כן. וגם בכל מצווה ובכל הלכה ובכל חג אני מוצאת משמעות בכל מיני דברים שלא שלא חשבתי לפני לעומק עליהם. מה את הכי אוהבת לעשות באופן כללי? כן, לשיר מאוד חלום א עכשיו שאני דיאקתי את עצמי אז א לזכות את

הרבים שירי אמונה אולי בעתיד וואו נשארה ושומעת המון שירים בסגנון הזה אז א זה ממש לבטא את עצמי מרגיש מדהים ואיפה את עוד חמש שנים וואי אני מקווה ש נשואה אמן אמן אני צעירה לא יודעת אולי ילדים עוד חמש שנים כן אמן אמ ומאושרת כמו עכשיו בדרך הזאת א ולהמשיך לזכות את הרבים ו וואו יפה אמן הלוואי יש איזשהי דמות שהיא דמות א השראה בעינייך כאילו אין לי מישהו ספציפי אבל פשוט הדרך של הבעלי תשובה אני מאוד מתחברת כי אני מאוד שם וזה באמת כמו שאמרת אומץ מטורף לשנות את החיים שלך ביום אחד בסוף ולהגיד אני לא ממשיך בדרך הזאת אולי באמת אב ארבעני קפץ לי לראש כי הוא אמר את המשפט הזה באיזה ראיון שזו גדולה לבוא ולהגיד

לאנשים חבר'ה אני לא ממשיך בדרך ש שכאילו שאתם נמצאים או שאני הייתי גם אני לא ממשיך עם הזרם אני הולך לדרך שלי אז אה מעריכה מאוד את הדרך הזאת כי זה לא קל יש איזשהו שיר שאת במיוחד מתחברת עליו אל תעזבי ידיים של עקיבא כי שארתי אותו שהוא יצא לפני לדעתי כבר ארבע שנים או יותר ועשיתי לו גם קו בזמנו והיום הוא גם מקבל עוד יותר משמעות ואני שומעת המון שירים של עקיבה ואני מאוד מתחברת מאוד מחזק יש לך איזה מסר לסיום משהו שחשוב לך להעביר הלאה במיוחד אולי לכאלה שרוצות לעשות את הדרך הזאת רוצות לעשות את השינוי הזה אבל מאוד מאוד קשה להם להתחיל אני רוצה לשלוח המון כוחות א ולהזכיר משהו שלי תמיד הזכירו ותמיד מזכירים

ותודה על זה כי בלי זה אולי הייתי הולכת קצת לאיבוד זה שהכל בנחת וזה לא ביום ולכל אחד גם יש את הקצב שלו. מה שלא לקח שנה לה יכול לקחת חודשיים ולהפך. אז לא ללחוץ ו פשוט א ללכת בדרך שמרגישה נכונה כי לכל אחד זה באמת יכול להרגיש דברים שונים, דרכים שונות. וואי, בעזרת השם. אמן. תודה. דניאל תודה רבה לך יקרה