דברי שיר - מידה כנגד מידה (כתוביות)

ליוסי, בני ודודו היה מגרש לממכר מכוניות יד שנייה. התקופה הייתה תקופת צנע, תקופה קשה. הם יושבים במגרש, חוץ מזבובים אף אחד לא נכנס למשרד. לפתע מונית עוצרת, יורד איזשהו אברך צעיר, נכנס למגרש. "הו, הנה קליינט." דודו קם, מקבל את פניו. "נו, איזה אוטו אתה כבר רוצה לקנות היום?" בחיוך. תראה, אני משהו... משהו צריך, אתה יודע, ב-15 אלף שקל. בוא, בוא, תראה, יש פה איזושהי סובארו מצוינת, תיסע לך, בובה, אוטו נפלא ביותר. טוב, אתה אומר שזה אוטו טוב? -כן. הוא לא מבין הרבה, הסוחר משבח את המכונית. טוב, אני מחר אבוא עם כסף ואני אקח את האוטו. האוטו לא היה בדיוק מצוין. למוחרת הוא מגיע עם הכסף, אבל הוא לא מגיע לבד.

עוד פעם עוצרת מונית, ילד יושב במונית, האבא מוציא כיסא גלגלים מהבגאז' ועוזר לילד לרדת מהמונית, מושיב אותו על כיסא גלגלים. יוסי, אחד השותפים, ניגש לילד ושואל אותו: איך קוראים לך? -עקיבא. זה אבא שלך? -כן. קונה אוטו? -כן. הוא לוקח אותי כל יום בבוקר קילומטר וחצי עם העגלה לתלמוד תורה ומחזיר אותי. אתה יודע, קשה לו. הוא רוצה רכב בשביל לקחת אותי לתלמוד תורה. יוסי יודע שהאוטו הזה לא יחזיק בדיוק מעמד, אולי 500 ק"מ, 600 ק"מ הוא כבר ייתקע. ליבו לא נותן לו לתת לאברך הזה לקנות את הרכב, אבל מה הוא יעשה? יש לו גם שותפים. והם כבר צוחקים איתו במשרד, מנסים למכור לו קצת תוספות. יוסי נכנס למשרד, מסתכל על השותפים,

מסתכל על האברך ואומר לו: חביבי, אל תקנה את האוטו הזה. "מה?" בני ודודו מסתכלים על יוסי, אומרים לו: יוסי, מה קרה לך? שתית משהו? אתה בסדר? תקשיב לי, האוטו הזה לא טוב, אל תקנה אותו. קח את הילד, סע לשלום הביתה. אל תקנה את האוטו. אני לא צריך לספר לכם מה התחולל שם אחרי שאותו יהודי לקח את הבן שלו והלך הביתה. צעקות וגידופים שלא המקום כאן לספר. אבל יוסי נזרק מן העסק, הוא היה צריך להפסיד עשרת אלף שקל לשותפים שלו, שלא היו מוכנים לוותר לו. וכך, אחים יקרים, הוא נע ונד ללא פרנסה. עובר חודש, חודשיים, שלושה. החיים לא קלים, הוא חותם בלשכת אבטלה. אשתו אומרת לו: תדע לך, יוסי, אתה עשית מעשה טוב, אתה לא תפסיד. שנה

לאחר מכן הוא רואה מודעה בעיתון: "דרוש אחראי רכב לחברה גדולה." ידע יש לו, ניסיון יש לו. הוא ניגש. מה הוא יגיד להם? שהיה לו מגרש מכוניות שהוא רב עם השותפים שלו? הוא לא ידע מה לומר להם. הוא ישב שם בריאיון ומספר שיש לו ידע ברכבים והוא יודע לסדר ולנקות ולטפל ולקחת למוסכים והוא חושב שהוא מתאים. אמרו לו: תמתין בחוץ. אחרי איזה עשר דקות קוראים לו בחזרה, אומרים לו: התקבלת. התקבלתי? אז מסתכל עליו, מסתכל עליו האברך הזה ואומר לו: תגיד לי, אתה לא מזהה אותי? אתה לא זוכר אותי? רגע... רגע, אתה לא... לא אותו... אותו יהודי שבא אז לקנות את הרכב עם הבן שלך? כן, זה אני ואני החלטתי לקבל אותך כאן לעבודה אצלנו בחברה

בגלל היושר שלך, בגלל האמינות שלך. זה שווה את הכול. תדע לך, אתה יהודי מאוד מיוחד ואותך אני רוצה אצלי כאן בעבודה, לכן המלצתי לחברים שלי שיקבלו אותך. אז זהו, אחים יקרים, זו מידה כנגד מידה. אנחנו חושבים שאם אנחנו עושים עכשיו איזשהו מעשה של מסירות נפש כדי לעזור למישהו וקצת קשה לנו, אנחנו "ניזוקים" מזה, כביכול, במירכאות כפולות, אז מה קרה? סוף העולם. אז אולי לא כדאי לעזור? מה? למה אני צריך לדבר בשבילו? הרי זה לא עסק שלי בכלל. צריך לדעת, אחים יקרים, יושב בשמיים רואה הכול, מתבונן על כולנו, על כל מעשה שלנו, על כל מעשה טוב וחסד שאנחנו מוכנים לעשות למרות שאנחנו לא חייבים. הקב"ה משלם לנו טבין ותקילין. אני

רוצה לשיר לכם שיר שלי שנקרא "עימך אני." אני משמיע לכם אותו כאן בהשמעת בכורה, השיר הזה עוד לא יצא לעולם. והשיר הזה מספר על המאבקים שיש לנו כל יום, לכל אחד מאיתנו, עם היצר הרע. איך אנחנו צריכים באמת להסתכל על זה ואיך הקב"ה עוזר לנו מלמעלה. "כהלך במדבר שדרכו לא נהירה "כמו בגן המבוכה שסופו אינו נראה "מבקש אני לראות אור בקצה המנהרה "זועק הוא לעברי: אבוד אתה "נכנע, אני מותש, נוחל תבוסה "זעקת ליבי האם אתה תשמע? "עימך אני, אינך בודד "סועד את נפשך הכאובה "עקבותיי בחול הן מעידות "כי לא אטוש אותך לבד "בלב אותה שממה "אינך בודד, עימך אני "בת קול קוראת מתוך האפלה "עקבותיי בחול הן מעידות "כי לא אטוש אותך

לבד "בלב אותה שממה "כגלים אל מול שובר מתנפצת לה תקווה "מתייסרת נשמה אבודה ובודדה "מבקשת לטפס, לבקוע אור מאפלה "חרבו שלופה נגדי "מלומד הוא מלחמה "מבקשת לטפס, לבקוע אור מאפלה "חרבו שלופה נגדי "מלומד הוא מלחמה "אינך בודד, עימך אני "סועד את נפשך הכאובה "עקבותיי בחול הן מעידות "כי לא אטוש אותך לבד "בלב אותה שממה "אינך בודד, עימך אני "בת קול קוראת מתוך האפלה "עקבותיי בחול הן מעידות "כי לא אטוש אותך לבד "בלב אותה שממה "אינך בודד, עימך אני "סועד את נפשך הכאובה "עקבותיי בחול הן מעידות "כי לא אטוש אותך לבד "בלב אותה שממה "אינך בודד, עימך אני "בת קול קוראת מתוך האפלה "עקבותיי בחול הן מעידות "כי לא אטוש אותך לבד "בלב אותה שממה"