הרב זמיר כהן - איך עורכים חתונה כדת וכדין?

עד כמה חשוב ואיך אפשר לשמור שהחתונה תהיה אירוע שבו השמחה נובעת מהמעמד הקדוש ולא תיגר להוללות או לקלות ראש ודוחקת הצידה את ערך החתונה איך נכון לאזן בין השמחה לבין שמירה על האופי הרוחני והקדושה של החתונה

למי שיש ניסיון וביקר גם בחתונות שיש שם שמירת גדרי הקדושה זאת אומרת יש מחיצה גברים רוקדים עם החתן, נשים רוקדות עם הכלה. כשהוא משווה את זה לחתונות אחרות של תערובת, מרגיש שהשמחה יותר גדולה נמצאת שם דווקא במקום שהכל בקדושה. ולא צריך אלכוהול וכל הבלאגן שמסביב, אלא כשבאמת באים מתוך מטרה לשמח את החתן וכולם רוקדים מתוך אהבה ורוצים שהוא יהיה שמח ולא שהראש מתחיל לעבוד על יצר הרע עם מי הוא ירקוד עכשיו ואם הוא ירקוד אחר כך וזאת אשתו של ההוא ומחשבות לא טובות ומגע שהוא אסור בשביל מה צריך בכלל חתן וכלה חכמים צריכים לזכור שיום החתונה זה היום הכי גדול בחיים שלהם לא סתם במילים הזוהר הקדוש אומר שכשנולד אדם הוא

רק חצי נשמה. כל נשמה לפני שבאה לעולם מורכבת משני חלקים והיא נפרדת. חצי נכנס בבן, חצי בבת. והשלמות שלהם שהופכים להיות אדם שלם זה ביום הנישואין שאומר לה, הרי את מקודשת לי בטבעת זו, עם החופה והשבע ברכות הנשמות התחברו. זו הסיבה שביהדות כל כך מקפידים על שמירת נגיעה אחרי החתונה לפני החתונה. ואחרי החתונה מצווה גדולה להיות ביחד כשיש את המקווה והכל בקדושה כי הנשמות התחברו לפני שהנשמות התחברו כל מגע נזק לשניהם אחרי שהנשמות התחברו אז רצון השם שיחיו ביחד עם כל המשתמע אז יום החתונה זה יום גדול שנכנסים בעצם למצב שלמות אנושית כתוב שלחתן ולכלה יום החתונה זה כמו יום הכיפורים שאם הם עושים תשובה מתחפר כל

עוונותיהם. יש עוונות שהתשובה מיד מכפרת. יש עוונות שהתשובה מתחילה את הניקיון לרק יום הכיפורים מכפר. חתן וכלה זה כמו יום כיפור. הרבה באים לבקש ברכות מהחתן והכלה כי באמת שווה. שווה לקבל מהם ברכה. אנשים כאלה חשובים בערב הזה שמגיעים לשלמות האנושית שלהם. אבל החתן והכלה צריכים לדבר בינם לבין עצמם. אנחנו לא צריכים לסחוב על עצמנו עוד שקי עוונות של אחרים שאנחנו מכשילים אותם. אם עושים ריקודים מעורבים ואין שמירת נגיעה, הם שותפים, הם מקבלים מניות בעוונות של כל האנשים שם שנכשלו. מה? מה צריך את זה? חסר לאדם את העוונות שלו, צריך להוסיף עוונות של אחרים. אז אדם שהוא חכם עושה את החתונה בקדושה, בהפרדה. הבנות

משמחות את הכלה ורוקדות למענה. הבנים רוקדים בשביל החתן, משמחים אותו. ואז באמת החיים שהם נכנסים אליהם הם חיי איכות רוחניים. עם הרבה סיעתא דשמיא וברכה. בפרט זוג ששומר נגיעה לפני החתונה, איכות החיים שלהם אחרי הרבה יותר גבוהה. השלום בית שלהם הוא אחרת. אם זוג חי הוא לפני החתונה כמו אחרי החתונה בלי שום הבדל. אז מה זה החתונה? רק הלכו לאיזה חגיגה וחזרו הביתה. אבל מבחינת התחושות אין שום התקדמות. ובכלל יש מציאות שרואים היום אצל הרבה זוגות שהיו גרים אפילו ביחד חמש שנים, שבע שנים ואחרי החתונה חודשיים, שלושה, חצי שנה, שנה מתגרשים וכששואלים אותם מה קרה? כל השנים חייתם ביחד, אבל זה לא היה אמיתי, זה לא היה

טהור. ובפרט הגבר כל חתונה הוא מרגיש ברגע שאדם מתחתן הוא מרגיש שהוא לא משוחרר כמו לפני לפני כן הוא היה רווק יותר משוחרר עכשיו יש לו את ה חז"ל קוראים לזה ריחיים בצברו האחריות שיש לו כבר בתוך הבית יש לו סוג של מחויבות אז אם לפני החתונה היו אסורים במגע ואחרי החתונה מותר ומצווה אז כנגד הריחיים בצברו שהוא קיבל יש לו דברים מותרים שלפני כן לא היה זה נותן לו איזון אבל מ שיש לו לפני יש לו גם אחרי מה עשתה החתונה רק שעיבוד רק עול אז קשה לו גם לשת את זה וזה לא פלאש כל כך הרבה חיים ביחד לפני אחרי החתונה פתאום כבר רוצים להתגרש איבדו טעם זה בזה כשאדם הולך עם הוראות יצרן עם ההוראות של התורה אז הוא מרוויח לא

רק עולם הבא גם בעולם הזה מרוויח חיים הרבה יותר נכונים הרבה יותר בריאים ומאושרים יש לפעמים מצבים ששאלו צעירים וצעירות מתחזקים שהם רוצים חתונה בהפרדה, אבל ההורים מתנגדים. ההורים לא מוכנים. המשפחה לא תשמח ולא יבואו. החתן והכלה יכולים להסביר להורים ש מכיוון שזו החתונה שלי, אם הערכים הרוחניים יהיו נוגדים את התחושה של מה שאני מצפה, אני אהיה עצוב. זו מציאות. אדם שיש לו אמת פנימית ורואה בחתונה שלו הדברים שהוא לא רוצה לראות זה מעציב אותו אז אז שלא יכנסו עם ההורים להתנגשות אבל יסבירו להם תן לי לשמוח בחתונה שלי תרשו לי לשמוח להיות מאושר אל תדאגו החתונה תהיה שמחה החתונה תהיה טובה אנשים מעידים אחרי שהם

באו שלפני כן הם חששו ואחר כך ראו חתונה טהורה וקדושה אדרבה מגיעים בסופו של דבר לשלום וכולם שמחים ומאושרים ‏in