"קפצתי ראש מגובה מטר וחצי. נתקעתי בתוך סלע": נהוראי נמיר על הרגע המכונן בחייו

קפצתי ראש מאיזה מדרגה בסלעי זה גובה של מטר וחצי ונתקעתי בתוך סלע קוראים לי נאוריין אמיר אני נשוי יש לי שתי ילדים מתוקים אז הסיפור שלי מתחיל לפני שלוש וחצי שנים א ארבעה חודשים אחרי החתונה עבדתי בפנימיה לנוער בסיכון ויצאנו לטיול פתיחת שנה עם כל הפנימיה הלכנו לנחל ג'ילבון בצפון נכון? אני הובלתי את הטיול כי אמרתי למנהל פנימיה שהייתי שמה חודשיים לפני מכיר את המסלול על בוריו אז תן לי להוביל את המסלול מקצה לקצה ויהיה בסדר. הגענו לנחל הראשון, אמרנו ניכנס עד שהם יבואו. קפצתי ראש מאיזה מדרגה בסלע, איזה גובה של מטר וחצי, ונתקעתי בתוך סלע. אני מוצא את עצמי בתוך המים בלי יכולת להזיז לא ידיים, לא רגליים.

לא מבין איך הגעתי למצב הזה. היה לי איזה קצר בראש ואני אומר לעצמי, אם אני רוצה לצאת מהסיפור הזה בחיים, קודם כל תרגע את עצמך. אחרי כמה זמן הרגליים חוזרות לתפקוד ושולפים אותי אחד המחנכים שהיה שמה בעוד איש צוות. לא היה קליטה אז היינו צריכים לעשות שרשרת אנושית עד א עד למעלה. משמה מעבירים אותי במסוק לרמב"ם. אני שוכב הייתי בטוח נפתח לי הראש. אבא שלי הוא רופא רציני. התקשרתי אליו אמרתי לו אבא מה הסיפור? תפרו אותי בוא נלך הביתה. ואז הוא אומר לי ריסקת שתי חוליות בצו אבל קיבלת את החיים שלך במתנה. ומשמה מעבירים אותי לאיחילוב. אנחנו מגיעים לאיחילוב אחרי לילה שלם של בדיקות. יש לך פגיעה ממש רצינית בקרקפת.

אסקת שתי חוליות בצו. יש סכנה בכל רגע נתון שיהיה לך שבמוכי או משהו כזה. לכן אי אפשר לעשות לך ניתוח. והם בחרו לשים לי מתקן שנקרא הלו, שזה ממש גופית פלסטיק שיוצא ממנה ארבע עמודים מברזל שמוברגים לתוך הראש חיצונית ככה שהראש א לא יכול לזוז זה כאבי טופת ואתה צריך לחכות עד הביקורת אין לך מה לעשות בכל תקופת הביקורת ואנחנו עוברים א לגור בבית של ההורים שלי שאבא יוכל לפקד לוקח על העניין מבינים שאשתי בהריון ברוך השם תחילת הריון ואנחנו ממשיכים ככה שלושה חודשים ראשונים ערב שבת אחת המתעורר כאבי טופחות א שתי הברגים מקדימה משתי החררים א אני חוזר לבית חולים מתקנים מסדרים לי את זה חוזר הביתה ומפה מתחיל הדרדרות

ממש ממש קשה של המצב הנפשי על קהצ עצמית ושנאה למה עשיתי את זה ומה הייתי צריך לעשות בעקבות זה וממש התחיל שמה תופעות ממש א נוראות שאתה לא מצליח לישון בלילה סיוטים אתה מתעורר אתה צועק והפרופסור אומר לי תשמע בוא אנחנו רוצים לנתח אותך אה כן מה לעשות עבר חצי שנה מצב לא השתנה אנחנו נמצאים בנקודת התחלה אבא שלי אמר שזה קצת מוזר שאחרי חצי שנה אנחנו בנקודת התחלה אז הוא אמר בוא נתייעץ עם הרופא השני שהרב אה פיר המליץ לנו הוא הלך עליו הוא אמר לו תקשיב באמת התוצאות הם אותו דבר אבל עצם בשביל יתחות היא צריכה א תנועה אז מחר במקום לעשות ניתוח תבוא אליי נוריד לו את המתקן ואני מתחיל תקופה של פיזיותרפיה אני לא עושה

כלום פחות או יותר לוקח בלי סוף משקחי כאבים ביום אחד מגיעים אליי ואומרים לי נאוריי אתה יכול לחזור לחיים רגילים הלוז שלי נורא נוראי בסדר הייתי מעשן כל היום קנאביס מכף רגל ועד ראש כל היום רואה סרטים הילד שלי שהרגע נולד היה בוכה לא היה קיים מבחינתי אני בסיטואציה הזאת ואני קולטת אשתי מתפרפרת סביב הלידה וסביב הילד וסביב העזרה שלי ואני כאילו נמצא באיזה פלנטה אחרת לא איתם בתוך בתוך כל הסיטואציה הזאת קמתי בשתי שים בצהריים ישבתי לפתוח את המחשב כמו שאני עושה בדרך כלל היה לי איזה מתנה מהשמיים שהקדוש ברוך הוא בא ואומר לך זה או שאתה מתאפס על החיים שלך או שככה החיים שלך הולכים להראות באיזה הבנה של כאילו אני

על הרצף ההתמכרותי כבר ואם אני לא עוצר את זה כאן ועכשיו אז א ככה הולכים לראות חייך ואני לא הייתי מוכן לזה וקשה ככל שיהיה אני מתמודד ואני יודע שאני אצטרך להסתכל על דברים נורא נורא קשים, אבל אה אם לא תעשה את זה עכשיו, מי יודע מתי יהיה לך כוח לעשות את זה. ריבונו של עולם אוהב רחום וחנון ואם הוא הביא לנו אתגר כלשהו זה כי הוא רוצה שנעבור שם איזה שיעור ואם ממשיך לכאוב לנו כנראה לא לא סיימנו את השיעור והוא מביא לנו המון כלים חיוביים בדרך אם זה אשתי אם זה המשפחה שלי אם זה אבא שלי שהוא בתחום הרפואה שעזר לי יד ביד אה אבל בפועל הוא בנה את כל המעטפת בשביל שאני אוכל ללמוד את השיעור הזה ולהעביר את זה הלאה.