מה עובר על נשות הפצועים מרגע הפציעה? אפרת ברזל בשיח פתוח על הרגעים הקשים

ואז היא פתאום מגיעה שיחת הטלפון הנוראית הזאת ומהצד השני הבעל שלך נפצ נשות הפצועים מה עובר עליהן מהרגע הראשון הזה אל ההתמודדות קדימה היום נפגוש את נוי שבעלה נפצע בעזה זוכרת את עצמי כאילו דופקת על הראש דופקת על הברכיים רק רוצה שמישהו כאילו יתפוס אותי ואני אגיד לו בעלי נפצע עכשיו בעזה מה אני אמורה לעשות אחריה נדבר עם תהילה כהן מלווה נשות פצועים אם אני סיימתי להיות עם בעלי בבית חולים אז אני צריכה עכשיו להיות חזקה בשביל הילדים ואני כל הזמן צריכה להיות חזקה וחזקה וחזקה והרגע שלי לא קורה בואו נדבר פתוח שלום נוי מזרחי שלום ר ברז ת משהו מקסים בואי נתחיל איתו להיות אישה שלוחם להיפרד בבעלה בשביעי לעשירי

לא לדעת איפה הוא ומה עושה לקבל פתאום שיחה בקוד נכנסים לבכות לדאוג לא לישון להתפלל בלי סוף להדליק נרות לצדיקים לקבל טלפון בשבת בצהריים ולהיות בטוחה שמודיעים לך עכשיו שהחיים שלך משתנים ובסוף זאת טעות לקבל שיחה בקוד יצאנו להתכונן לבואו בכל רגע נתון תכונן לדמיין את הדפיקה בדלת בכל רגע נתון לשמוע בלילה תפיקות ולפחד לפתוח ובסוף זה חלום להיות מופתעת מבו ואז לגלות שזו רק ל-1 שעות לחבש מהר הכל טלוט לקפל גאץ לשמוע להתייחס להאכיל להכין אוכל של בית להיות שוב אישה של במקביל להמשיך להיות אמא ולדעת לתווך נכון לילדים להיפרד אחרי 12 שעות ושוב הכל חוזר חלילה להתלהב שבא לשבת ולשמוע טלפון באמצע הקידוש שצריך

לחזור מוקפצים להיפרד שוב בדמעות של שבת לחוות הכל לבד שיעורי בית אספות הורים הערות ביומן ארוחות שבת הבדלה ולא גדל לי זקן ילדים בוכים ומתלוננים לראות בעלים של אחרות שבבית ושלך לא והם מבלים ולהם כיף וטוב לישון בחדר אחד עם כל הילדים להיות הכל יחד מעורבב ואז השחרור מגיע ובום מרגישה הצלה גדולה אבל לא החיים משתנים בעל רגיש יותר וטוב לב שחושב שהוא עדיין ישן עם אחי הז היות בלילה ולפעמים ביום חוסר תאבון כפה שלוקח כמה זמן לקלוט אותה ושוב חוזרים לשם סבב ב פציעה בעזה פיצוץ מתן ועכשיו אני מבינה שהכל היה רק בדיחה ומעכשיו החיים באמת משתנים חזק ספרי לנו מה זה זה להיות אשתו של וחם אבל מה זה לקבל את אותה שיחת

טלפון כן אז רוב נשות הפצועים וגם אני בתוכם הבעלים שלהם נלחמו תקופה מאוד ארוכה עד שזה קרה ולכן הקראתי את זה בהתחלה כדי שירגישו את כל מה שחווינו עד הפציעה שזה לא רק פציעה בעלי נפצע בראש חודש אב שזה היה החמישי לאוגוסט הייתי עם הילדים באיקה בכלל ו בתור לג'ימבורי עם גלידות בידיים טלפון לא מוכר מתחילת המלחמה עונה לכל מספר וזה לא משנה מה א נוי אני אומרת כן רציתי להגיד לך שאני בהכרה ואז אני לא מבינה בכלל מה מי זה מה קרה אני בהכרה ומישהו לוקח את הטלפון אומר לי שלום מדבר החובש היה פיצוץ מטען בעלך נפצע בעזה ובהכרה תגיעי לסורוקה את לא יודעת מה לעשות אני זוכרת שאני רציתי לצעוק רציתי לצרוח אבל את בהיקה עם

הילדים מה את אמורה לעשות עכשיו איך את אמורה לתווך את זה בכזאת מהירות לילדים ומאוד רציתי שמישהו ייראה את הצורך הזה והתחלתי להשתולל שם ולא ידעתי מה אני אמורה לעשות ו התקשרתי לאבא שלי שהוא היה השיחה הראשונה לספר לו שבא לי נפצע ו והוא אמר לי אני מגיעה אחר כך לחמי גם לספר לו שהבן שלו נפצע ו התקשרתי לאחותי שהיא המלאח השומר שלי בתקופה הזאתי ו שכל העת הזאת את את בכניסה למשחקיה שלי כ נכון בכניסה למשחקיה אני חייבת להבין שנייה אמ הרי המלחמה נמשכה והיא נמשכת וכל הזמן ואד כל הזמן באיזשהו מתח קבוע ש של של של אני אספר לך שאני לא דמיינתי אף פעם שהוא יפצע הפחד היה מהתפילות זה זה היה רק זה זה היה איך את מסבירה

את זה כאילו תפיקה בדלת כן פציעה לא לא יודעת זה בכלל לא היה במחשבה שלי לא הכנתי את עצמי לזה הכנתי את עצמי לחס ושלום הכנתי את עצמי איפה אני רוצה שיהיה חס ושלום האוהל ומה אני רוצה שיגידו והכנתי לעצמי מה אני אדבר והכל בראש ידעתי בדיוק מה יקרה אבל לא התכוננתי לפציעה בכלל הפציעה היא היא ארוכת ווח היא משהו אחר יש פה התמודדות אחרת אחרת לגמרי הילדים שלכם קטנים כ הילדים שלי קטנים א את עומות בנות שלוש נכון א ואת את לבד בעקב ואת מבינה אגב יש יש רוטינה של להתקשר אם אפשר להתקשר ולהגיד אני בהכרה וזה עשה טוב נכון אה כן ולא זה היה מאוד מבלבל כאילו למה צריך להגיד לי שהוא בהכרה אולי משהו שמה שהם מסתירים ממני

חמי כשסיפרתי לו ישר ביקש ממני את המספר טלפון שהתקשר אליי חזר אליהם ושאל כל האיברים שלו שלמים אני לא מביא את אשתו עם כל האיברים שלו לא שלמים ואי תראי איזה איזה מחשבה ואיזה פחד רגע תהיתי ברגעים האלה האלה שקע טלפון אני בהכרה ביי ואת מתחילה לצלצל ואני ממש זוכרת את עצמי כאילו דופקת על הראש דופקת על הברכיים רק רוצה שמישהו כאילו יתפוס אותי ואני אגד יד לו בעלי נפצע עכשיו באזה מה אני אמורה לעשות ואז באמת כמו שאמרתי התקשרתי לאחותי והיא אני אני הייתי כאילו פשוט עומדת לא יודעת מה לעשות מאובנת ממש מאובנת עומדת שמה מנת שכאילו ברגיל קו מקחי את המפתחות ויסי לא הצלחתי לעשות כלום פשוט עמדתי והילדים מסביבי וש

מיליון שאלות אמא מה קרה ולמה לא להיכנס לג'ימבורי ומה לעשות ומה לעשות עם הגלידות ואת לא יודעת מה לעשות ואז אחותי אמרה לי את שומעת אתיתי יופי את זוכרת מאיפה יוצאים מקה תלכי עם הילדים לכיוון היציאה כולם לזרוק את הגלידות היא פשוט הפעילה אותי דבר דבר לזרוק את הגלידות לפח ללכת לחניה להיכנס לאוטו להדליק את האוטו לנסוע הביתה אני באה אני מחכה לך בכניסה לבית אני אקח את הילדים את נוסעת עם אבא והיא פשוט הייתה איתי עלקה והפעילה אותי כי קופאים קופאים פשוט לא לא יודעים מה לעשות וגם לא יודעים למה לחכות באמת לא ידענו למה לחכות זאת אומרת היייתה מין דום שתיקה פנימית וחיצונית ולכאורה ההפעלות הפשוטות האלה שבדרך

כלל אנח לא שמות לב אליהם שאנחנו עושות אותם זאת היייתה הנצרכות כדי להמשיך כמו אוטומט על אוטומט לתפקד כון חד משמעית ובהתחלה אין בכי אני לא בכיתי אני כמו שאת אומרת פשוט התאבנות כילו לא ידעתי מה אני אמורה לעשות התכוננתי לזה בכלל לא חשבתי שזה יגיע אליי שזה יקרה מה עכשיו אני הולכת לבית חולים מה אני רואה שמה מה אז בסדר אז הוא בהכרה אז הגדילו לעשות ועשו לי משם וידאו שזה לא היה נחמד כל כך וראיתי בעל שחור וכתפיים עם דם ראו לי עד לכאן ולי זה לא עשה טוב אולי יש כאלה שכן א ואת לא יודעת לא יוד מה קורה עכשיו למטה אני מגיעה מה אני רואה רגע אז אם אני הולכת אית הכרונולוגית אבא מגיע הילדים הולים עם אחותך נכון

הולכים לבית של ההורים שלי כן שגם חברה שלי חיקתה להם שמה נתניה נתניה כן אבא שלי חמי וחמתי נוסים אני מתקשרת גם לבינתיים במקביל רם שת שזה בעצם החיילים הצבעים שנמצאים בבתי חולים יצרים איתי קשר את צריכה להביא בגד ליום יומיים יום יומיים שלושה תביאי בגדים בשבילך אפילו את זה לא ידעתי איך לארגן זה חברה אחרת שה היא מלוים ניקית פשוט עזרה לי תכניסי ככה וככה תשימי אני אפילו לא זוכרת מה הכנסתי בתוך התיק הזה הוא לא נפתח עד שיצאנו משמה כאילו פשוט לא התעסקתי עם זה ו נסענו וכל הדרך בכי ואתה לא יודע לאן אתה הולך ומו שלושת אבא ש נכון אבא שלי חמי וחמתי בכי לחץ א פחד מה מה מה הולכים לראות שמה מה בדקות האלה שוקים

נוסעים ושותקים דרומה כן אבא שלי קרא תהילים בלי הפסקה חמתי בכתה את חייה אני פשוט קראתי שלוש פרקים שאני יודעת בעל פה וזה מה שאמרתי פשוט בלי הפסקה את זוכרת את המחשבות פרגיים האלה לאן הם הולכות הוא חי הוא חי עכשיו אני פה בשבילו זה הכניס אותי מאוד ללידות שלי כאילו כמה הוא היה איתי ולדות שלי אז אני עכשיו שלא ב-100 א אה כשהגעתי לשמה עוד לא נכנסנו ומי שקיבל את הפנים שלי שאמורים לקבל רם שתיים את הפנים זה אחי אחי הוא גם לוחם מילואים זה חשוב לי להכניס אותו כי הוא היה ה עליו אני בכיתי עליו הוא אחי הקטן הוא לוחם הוא לחם מה השביעי הוא איבד כמעט את כל החברים שלו ואת המפקד שלו עברנו איתו פשוט כאב עצום של

שחול ו הוא חיכה לי שמה הוא הגיע מעזה כשההוא שמע את זה הוא פשוט הגיע מעזה הוא הגיע הוא קיבל אותי הראשון אני זוכרת שרם שתיים התקרבו אליי הוא שם את הידיים שלו לצדדים פשוט להגן עליי ואחי הוא גבוה ממני אני חיבקתי אותו אני זוכרת שהרגשתי כמו תינוקת בזרועות של אבא שלה הוא פשוט חיבק אותי כל כך חזק והוא אמר לי ראיתי אותו הוא בהכרה הוא הוביל אותי אליו ואז ראיתי בעל שוכב במיטה מסוחרר לא זוכר מה קורה איתו מלא מכשירים עליו איפה הוא נפצע א מה שקרה זה שהתפוצץ מטען שהוא נזה כן בעזה בחניונס התפוצץ מטען ונכנס לו חלק מהמטען לזרוע שמלית ריסק לו את היד א נפגעו לו הריאות זזו שם דברים בפנים פגיעה של דף קצת טשטוש

ראייה כל מיני דברים קטנים אבל בעיקר מה שהתעסקו איתו זה היד א זהו באנו הם היו אחרי בדיקות חבשו אותו סידרו אותו הכינו אותו לסדרה של ניתוחים שהוא אמור לעבור א וכל הזמן המון ביכי והמון בילבו והמון חוסר ידיעה מה הולך לקרות עכשיו הוא כל הזמן שאל מה עם החברים שלו כולם חיים האם כולם חיים והוא לא הפסיק עם זה וגם אני לא ידעתי והצבא לא מספק את המידע הזה עד שבאמת לא יודעים שכולם יצאו מכלל סכנה הם נפצעו שישה באותו באותה פציעה א וזה זה אני חושבת שזה השיק אותו יותר מהכאב שלו כל הזמן הוא שאל מה קורה איתם מה קורה איתם אחר כך ש בעצם ראו כאילו ידעו מה הולכת להיות ה ההבחנה הרפואית שלו העלו אותנו למחלקה מחר ניתוח

או שניים שלושה אל תדאגו יהיה בסדר הוא מתלונן על כאבים בלי הפסקה פשוט ובעלי לא אחד שמתלונן ממש אני לא יכול יותר ובוכה אני לא יכול אני לא יכול ו טוב תכף תכף יבוא רופא תכף יבוא רופא כל פעם עד שבאמת הרמנו שמה אתרם שתיים על הרגליים והם מדהימים שמה הם קראו לרופא עכשיו מכניסים אותו לחדר ניתוח הרופא יוצא והוא אומר לי אתת אשתון אומרת לו כן אומר לי את הצלת לו את היד עוד רבע שעה היה צריך לקרות אותה בסיטי לא ראו את החל את הגודל של החלק שהוא פשוט ישב שמה עלע על חלקים כבר היד הייתה כמעט נמק ופשוט אם לא היינו מתקשים על ה על זה שיטפלו בו כמה שיותר מהר מהכתף היו צריכים להוריד לו את היד זה היה מטלטל אחר כך עבר

עוד ניתוח ועוד ניתוח ו כל התהליך הזה של סוג של לסעוד בעל עוד אני ברוך השם בעלי עומד על הרגליים ואני אדבר על עצמי אבל יש פצועים הרבה יותר קשה זה ברמה של הכל של של שירותים של מקלחת של להאכיל את הבעל וצריך להסתכל על זה גם מה קורה בזוגיות בזמן הזה אחר כך הזוגיות הזאתי צריכה לחזור להיות את חוזרת להיות אישה אישה שהיא בעצם ה שמה היא נשענת על הבעל שלה לא הבעל שלה נשן עליה זה התפקיד שלנו כנשים להיות סוג של קצת קצת מתחת קצת קל את ה את הסמכות שלו ואיך איך מחזירים את זה לשגרה זה לא תמיד פשוט כמה זה פוגע להם גם בביטחון לבעל שצריכים לטפל בו להאכיל אותו לטפל בו בכל הצרכים שלו כשלפני שנייה ה לוחם שזה אומר

חזק עצמאי יודע יורה שומר מתפקיד השומר הוא הופך להיות תפקיד ד החלש נכון זה כל כך כל כך קשה בנפש כל כך קשה להם מה עבר עלייך רגשית אמ בהתחלה עבדתי באמת על אוטומט כל מה שהיה צריך פשוט עשיתי צריך לא הסתכלתי מה מו צריך להילחם בשביל שהוא יכנס עכשיו לנתוח נילחם צריך לעשות ככה נעשה הכל לא היה בכי לא היה שום דבר עד תשעה באב תשעה באב הגיעה זה זה שבר אותי אני אני כאילו ציפיתי לו ציפיתי למשיח ציפיתי לו שהוא יבוא וזהו והוא הגל אותנו והסיוט הזה יגמר שאני לא אשמע יותר חברות שאיבדו בעלים ועוד ועוד פצועים ואצלנו בעדה נהוג שאחרי חצות שוטפים את הבית ומנקים ומ מצעים ומחכים שהמשיח יבוא הכל נקי ולא עשיתי את זה השנה

וישבתי בבית חולים כתבתי לסבתא שלי שמה שהיא חינכה אותנו ככה מכתב ובכיתי לה ואמרתי לה את את חינכת אותנו שהוא בא בתשעה באב והנה עבר חצות אני יושבת פה בסורוקה מטפלת בבעלי עושה הכל בשבילו והוא לא הגיע די אנחנו באמת רוצים אותו כדי שכל הצרות האלה יגמרו זה באמת כמעט בלתי אפשרי כבר מתי מתי הרגע ואם כן שבו את מצליחה לדבר עם בעלך על על על מה קורה כאן מבחינת הביחד שלנו באינטימיות ברגישות נכון רק אחרי יותר מחודש וחצי עד אז פשוט צריך ללכת כמו שאומרים ללכת על ביצים כדי מה כדי להישאר רגישה הוא עבר משהו וזה טלטל לו גם משהו בנפש וגם משהו בגוף הוא כבר לא אותו בן אדם חזק אפילו להרים שקיות לסופר הוא לא יכול ללכת

הוא לא יכול א גם כשהוא חזר הביתה זה לחתוך שניץ ל הילדים כל שום דבר הקטנה היייתה מבקש ממנו אבא תרים אז הוא לא יכול להרים את זה ה הייתה אומרת לו אבל היד הזאתי טובה כאילו היא רוצה לחזור לאבא חזק לאבא חזק ו וזה זה לוקח זמן צריך ממש לתת להם את את הזמן שלהם ואת הסבלנות עד שהם חוזרים להבין שנפצעתי ואני אחזור להיות בסדר ואני ההסתכלות של העולם זה על גיבור ישראל ההסתכלות שלהם איזה פר שיצאתי שנפצעתי כאילו הם לא רואים את זה אני גיבור ישראל כשהיו באים לבעלי ומחלקים דברים ואומרים אתה גיבור אני לא גיבור אני הנפצה אני לא הגיבור פתאום כמו שאת אומרת מהחזקת אתה נהיה חלש ו כביכול בשביל עצמך בלי משמעות חברים שלו

ממשיכים להילחם כשהחברים שלו נכנסו בערב ראש השנה ללבנון זה היה השבר הכי גדול שלו הוא היה בשיקום אני זוכרת שהוא כתב לי ליב במזרח ואנוכי בסוף מערב הוא אמר לי אני לא מסוגל לחשוב שחברים שלי נכנסו ללבנון אני בבית לוינשטיין ואני לא יכול ללכת להיות איתם איך זה יכול להיות אני רוצה להיות שמה בשבילם אני רוצה להמשיך להילחם עד שהרופא אמר לו זה חלק מהתהליך מה זה יעזור שאתה תלך להילחם שאתה לא יכול להרים נשק חכה את תחלים אם חלילה המלחמה תמשיך אתה תחזור א וזה גם זה עוד פן מה מה קורה שם בנפש מה קורה שם בנפש בכלל של בית אני יכולה לספר לך שהרבה דברים במהלך כל ה כל התקופה הזאת שהוא חזר הביתה כי כמו שאמרנו הוא היה

במלחמה כמעט שנה אחר כך הפציעה אז יש הרבה דברים שאומר מה מתי זה קרה איך לא אמרת לי מה לא סיפרת לי מה זה היה ככה כן חמוד אתה לא היית שנה בבית אני לא אתחיל לספר לך כל מה שקרה ושרש מתי אותו ושהוא עשה ככה ושזה קרה לא יש נשים שעברו עברו דירה בלי שהבעלים ידעו הם היו שולחות למפקד את הכתובת שהבעל יחזור לכתובת שעברו אלי הדירה הנה פה אתה גר הנה פה את הגר כן זה קרה שנה שלמה לא היה יותר מדי קשר ויש פה משהו עוצמתי ועוד אחר כך פציעה שגם כך את מורידה לך את הביטחון העצמי למטה וילדים מה איך טיווח את את את אבא בהתחלה זה הם ראו אותו איכשהו חבוש בטח הוא נפצע ביום שני בבוקר ביום שישי אחותי הביאה אותם אליו לראות

אותו הכנו אותם שהבא במיטה הוא לא יכול לקום מהמיטה באותו זמן הוא עדיין לא יכל א הוא חלש הוא כאוב יש תחבושת יש א כל מיני דברים על הגוף בכל מיני מקומות מי שרוצה לראות תראה אבא יהיה מכוסה עד הראש מי שרוצה עד הכתפיים מי שרוצה לראות אנחנו נוריד ונראה לו ובאמת כל אחד לפי הרצון שלו והצורך שלו מי שרצה לראות את הפציעה כמובן היא היייתה חבושה רעה ומי שלא לא רעה זה היה מאוד מאתגר כי זה היה חופש גדול את תארי לי את הרגע הזה שבו הם רצים על המיטה שלו והוא שוכב שם וואו זה זה היה אחורה וקדימה זה היה אבא אבא כי אני רוצה אבל זה לא האבא שראיתי לפני חודש שנפרדנו בפעם הראשונה שהוא הגיע פעם באותו פעם שהוא הגיע לכמה

שעות זה לא זה לא אותו אחד עמדת בצד באותו רגע כן עמדתי בצד וראית וראיתי וחיבקתי אותם גם על הגבורה שלהם להיות משפחה במילואים לילדים זה אתגר שבאמת מי שלא חווה אותו לא יכול לדעת מה זה לא להיות עם אבא כל כך הרבה זמן מה זה לקבל שיחות טלפון באמצע קידוש ולהגיד נכנסים חזרה לעזה מה זה אבא ש לא מרוכז לוקח לו הרבה זמן בהתחלה לקח לו גם עוד לפני הפציעה המון זמן לחזור למציאות את יודעת מי שלא מגויס ומי שלא פצוע הוא רוצה להרגיש חלק הוא רוצה לתת הוא באמת רוצה להיות שותף ולעזור נכון נכון אז אני חושבת שאחרי הפציעה אני למדתי הרבה ואחד מהדברים שהבנתי זה לא לשאול מה הצריכה היו אנשים שהיו עוברים במסדרון נכנסים כזה

לחדר אנחנו עמותה זו וזו אם צריך משהו דברו איתנו והיו את אלה שהיו מגיעים כבר עם דברים כמה ילדים יש לכם יאללה משחקים מה יש לכם מה מאיפה אתם בארץ מה צריך חומרי לימוד מה צריך מחברות מה כאילו ממש הם כבר היו שמה עם הדברים אל תתקשרו לאשת לוחם או אשת פצועה ותגידו יש משהו שאפשר לעזור מה צריכה עזרה היא לא תגיד היא לא תגיד הרי ברור שכולנו צריכות ארוחת צהריים וארוחת ערב שלחי לה הביתה את לא מצליחה לבשל תזמיני לה הביתה איזה משהו שיהיה לה ליד הדלת זה חסד עצום עצום אין לנו זמן לגשת לזה בין נסיעה מבית חולים לשיקום לקחת את הילדים לבית ספר להחזיר לקחת לחוגים לנהל את הבית לחבש לבשל לעשות את כל מה שאישה רגילה

צריכה לעשות העורף של העורף ממש תהיו שמה תמצאו פתרונות להיות בלי לשאול מה את צריכה כי את מטארת נוי בעצם הבית אני אמורה כאותה לביאה להמשיך לשמור על איזשהיא שגרת בית ואני לא יכולה כי אני צריכה להיות בשבילו שם ובשביל עצמי גם בקרבה הזאת אז איך אני ממשיכה לא להרוס עוד חלקות מתוך השיבוש היומיומי הזה תעזרו לי לעשות את זה נכון וואלה זה מצחיק אבל הכי עוזרים זה העמותות החרדיות כמויות של עמותות חרדיות מגיעות עוזרות נותנות מעל ומעבר ובנפש ובנפש א מה היא צריכה הכי כשאנחנו כבר מתפנות לעולמות הפנימיים שלנו אחרי שנתנו סיוע של א מה שאנחנו יודעות ברפואה אל בעל פצוע ואחר כך אולי סי סיוע בשיח אם הוא היה פתוח לקבל

את זה בכלל ולילדים ומה קורה בתוך אשת הפצוע מה מה מה היית צריכה אחי תמשי לי את זה לשקיות של המשחקים כן איזה שקיות של ידע רגשי איזה שקיות של סיוע נפשי א שישמעו אותי שישמעו מעבר נו מה קרה שאולי גם אם זה יהיה אנשי מקצוע שירימו את הטלפון ויכוונו ויעזרו לעשות לעשות את זה נכון נגיד לטווך נכון לילדים או לך אפילו עצמך איך אני עכשיו ממשיכה לפעול שכל הנפש שלי מטורללת ולא ממש מצליחה להתאפס על עצמה תגידי כשבעלך יראה אותך כאן מה הוא יגיד על אשתו בעלי הוא כל כך שקט והוא כל כך לא מחפש בחוץ שידעו ואני באמת מרגישה שאני צריכה לצעוק את הצעקה הזאתי אני חושבת שאני לא מספיק צועקת אותה כמה ש הפצועים כמו שאמרתי

בהתחלה הם ממשיכים עם זה הם ממשיכים לחיות עם הפצע והפצע לא תמיד גלוי באמת יש לנו את הקטועים של ונדה ויש את האנשים שרואים את זה ועד 120 ידעו שהם פצועי חרבות ברלה אבל יש כאלה שהולכים בינינו שהפציע פנימיות או פציעות רגילות בלי טיות שלא רואים והרבה יוצא שאנשים רואים אותו ואומרים לו וואי איזה יופי איך אתה לא נראה פצוע והם מה זה מרגישים שהם עשו משהו טוב כי הם באו לעודד איך אתה נראה לו פצוע איזה יופי לדעת איך זה מחליש וא אתה לא נראה פצוע אתה אתה לא באמת פצוע אתה שלם אתה הולך מישהי אמרה לי בעלך הולך מה את רוצה אז מה אם הייתי מבקשת ממך לשאוג שאגה אחת לסיכום בשם נשות הפצועים שהם ד די שונות ומגוונות

מגוונות מאוד כן מה זה הקה המרכזית וואו תזכרו אותנו נראה לי תזכרו אותנו גם כשתיגמר המלחמה תזכרו אותנו גם כשנחתכים גם ברגש וגם בגוף זה זה פה זה פשוט איתנו ותתנו לנו כוח תנסו גם אם זה בתפילות לתת לנו כוח שנוכל לעבור את זה ולחזור לחיי שגרה שלמים ובטוחים גם ם שונים גם ם שונים כן שנדע גם ללמוד ולהתמודד עם זה נוע מזרחי תודה רבה שבאת לדבר את הלב של נשות הפצועים תודה רבה תודה רבה תודה רבה תהילה כהן שלום מפר מלווה נשות פצועים ברגעים לא פשוטים בואי נלך כרונולוגית מהרגע הזה שבו מגיע טלפון נוי סיפרה על איקאה משחקיה גלידה על הרגע הזה שבו אישה מבינה ש שבעלה נפצע א באירועי טראומה שיש לנו כאירוע פוטנציאלי

לטראומה מתמשכת בכל מגוון סיטואציות בין אם זה תעונת הרכים אנחנו כרגע נתרכז בשיחת טלפון בטראומה שמלווה את נשות הפצועים א שבעצם אני נמצאת באיזשהו אירוע חק ש אם הזיכרון שלי לא יהיה מעובד כמו שצריך במוח של מה שחוויתי כרגע שאני אוכל לזכור את זה כזיכרון האירוע יכול כל הזמן לצוף ולהתעורר ולהישאר איתנו חי בזמן מתמשך לאורך תקופות להפוך להיות כרוני א וזה מה שבעצם יוצר טראומה ואנחנו רוצים למנוע את הדבר הזה כדי שהזיכרון יעובד כמו שצריך אז מה שאנחנו בעצם צריכים לעשות בתור האנשים שצופים או שמקבלים את השיחת טלפון אחר כך על מנת לתת מענה ועזרה לדבר הזה א זה נקרא תוכנית יהלום בטכניקת מגן שגם בצבא משתמשים בה

באירועים צחק אנחנו בעצם עובדים בצורת סדר פעולות אנחנו דבר ראשון ניצור קשר אפרט את שומעת אותי כאילו תסתכלי עליי אנחנו רוצים שיהיה איזשהי יצירה קשר איתי דבר שני אנחנו נוודא את העובדות שקרו כרגע בשטח איפה את נמצאת לאחר מכן אני רוצה לברר את השתלשלות העניינים מי היה איתך באוטו לאן נסעת איפה לאיפה את נמצאת דברים שהיא תוכל לענות לי עליהם והם יוציאו אותה רגע מהחוויה הזאת כדי שהיא תוכל להתאפס ולחוות את ה את האירוע שהיא חובה באיבוד בזיכרון גם באותו רגע הגע וגם בשביל טוב אחר כך חד משמעית אנחנו נמשיך ואז אנחנו בעצם אחרי שביררנו את העובדות אנחנו נדגיש את המחוייבות של מה שקורה אם אני עם הילדים אם אני באמצע

הכביש אם כדי להדגיש את המחוייבות של הסיטואציה כרגע וניתן משימה כדי להדגיש גם את המחוייבות שהייתה וגם את המחוייבות של ההמשך שאני כרגע צריכה לעשות משהו כדי להתקדם אני כרגע צריכה לקחת את הילדים שלי הביתה אני כרגע צריכה לצאת על האוטו לסוע לבעלי להזמין מונית להגיע לבית חולים לסדר תיק המון המון דברים שצריכים לקרות וברגע שנדגמו בות אה ויש גם שאומרים שהמן בחירה הוא נכון ומחזיר את הבן אדם לשליטה כלומר יש לך אופציה שאני אבוא לקחת אותך או יש לך אופציה להיכנס לרכב לבד מה את בוחרת לעשות ואז זה מחזיר את הבן אדם למין שליטה והוא יכול רגע לחוות את האירוע בצורה נכונה ויש לזה אחוזי הצלחה מאוד גדולים במיוחד בצבא

זה איזשהו איזשהו איפוס א רגע מאוד מאוד מאוד משמעותי שיכול למנוע את הטראומה להמשך וואי רגע אני רוצה שניה להבין תהילה זאת אומרת כשהצבא מצד אחד מודיע מי מטעמו לאישה תשמעי קרה ככה וככה באים כוחות העזר הוו הרגשיים האלה ובעצם עוזרים בדקות הראשונות האלה מצד אחד לקבע את המציאות מה את רואה ילדים חניה ומצד שני מה את עכשיו עומדת לעשות כדי לעזור לה לשלוט על ע או להשתמש בכוחות שיש בתוכה על אף שבוטלו הרגע המון יכולות אחרות מפני שאנחנו מדברות פה על איזהשהו רגע שיכול להיות קיפאון אישיותי נכון זה נקרא בהתקפי חרדה וחרדה בכלל כהפרה שאדם שחוה איזשהו התקף חרדה וכל הצפה הזאת אנחנו נרצה לעשות לו כרוע אנחנו רוצים

להחזיר אותו לקרקע להחזיר אותו למצב הזה אם בן אדם רגע מרגיש שהוא מוצף אנחנו נגיד תספרי לי שלוש דברים עגולים שאת רואה בחדר תספרי לי ארבע דברים אדומים שאת רואה בעצם אנחנו מנסים לפקס את הבן אדם כי יש לנו בחרדה איזשהו בלבול הקו בין פחד לסכנה מטשטש אנחנו קצת חושבים שאנחנו בסכנה המון פסיכולוגים אוהבים להשתמש במושג של דוב גריזלי שרודף אחריי ואין לי אין לי מה לעשות אני כאילו אני אלא קופץ במצב שהמון אנשים עושים או שאני נלחמת על חיי או שאני בורחת ומה אני עושה ואנחנו צריכים לעשות איזה ש יצר רע שאנחנו לא במצב של סכנה אנחנו במצב של פחד אנחנו יכולים לקחת את הנשימה הזאתי וברגע שאנחנו עושים את הכיר קוה אז לא

יכלתי לעשות קרקוע עם דוף גריזלי היה כאן כי הייתי חייבת לברוח נכון ולכן הקר הקו הזה הוא משהו עוזר ומחזיר אותי למציאות וזה בסדר לחבות את החרדה הזאתי ואני יודעת שאני חובה חרדה ולא סכנה וככה אני יכולה בעצם לאבד את התחושות ולא לחוות את זה באיזשהו ריפיט כזה חוזר אז זה בשלב הראשון זאת אומרת להעביר את זה מ סכנה לפחד נכון בואי נראה רגע את נוי ונבין דרכך אחר כך את השלבים הבאים בליווי אישה שחובה דבר כזה אני אני הייתי כאילו פשוט עומדת לא יודעת מה לעשות מובנת ממש מאובנת עומדת שמה שכאילו ברגיל מכרה את המפתחות בטסי לא הצלחתי לא הצלחתי לעשות כלום זה זה בדיוק מה שהסברת זה הרגע הזה זה הרגע הזה שפשוט קופים זה

אנחנו פשוט צריכים ליצור קשר לבדה את העובדות א לתת משימות להדגיש את המחוייבות לסיטואציה וככה אנחנו בעצם מוציאים את הבן אדם מהאירוע הטראומטי שהוא חווה באותו הרגע א להמשך מתן פעולות להמשך תפקוד שהוא נורא נורא חשוב כדי להמשיך חיים בריאים יותר אחר כך זה שוב זה לא ב-100 א יכול לבנות את ה למנוע את הטראומה אבל זה בוודאות מסייע בצורות מדהימות אחת ההוכחות לכך זה שבאמת כשמדברים עם נשים ואפשר להגיע כבר אל השחזור של אותו תהליך זכרונות שהיה בזמן אז אז הם באמת זוכרים את זוכרות את כי נעשה עיבוד בתוך הדבר הזה מכאן רוב רוב אנשים יבקשו לראות את את הבעל ומכאן זאת נסיעה לבית חולים משהו שאת רואה אופייני על האזור

הזה ואו בואי נגיע אל הפגישה עם הבעל כמו שאמרתי אירוע טראומטי הוא יכול גם להתבטא באובדן א ואנחנו בעצם מה שקורה עעם נשות הפצועים ולצערנו החטופים שלנו שזה איזשהו ובדן עמום אנחנו אנחנו לא באובדן ודעי אני לא חוויתי איזה משהו סופי שנסגר המעגל ומכאן אני מתקדמת הלאה בדרך לבית חולים אני לא יודעת מה אני אראה אני לא יודעת מה המסוגלות של בעלי אני לא יודעת מה היכולות תפקוד אני אני לא יודעת מה קורה וגם אם כן הדבר שאני רואה כרגע הוא ישתפר עוד חודשיים הוא לא ישתפר עוד חודשיים הוא הולך להיות יותר גרוע יש לי אי וודאות מאוד מאוד גדולה שקשה להתמודד איתה וזה זה גם משהו שנורא נורא מקשה על איבוד האירוע כדי שנוכל

להמשיך א להתקדם ולתפקד בהמשך ולכן זה משהו שזורק את את האישה אחורה ובנוסף לכל התקופה הזאתי שהיא עוברת כאשת מילואים והתפקידים המגדריים אולי מתחלפים ומתערבבים א אז זה גורם לאיזשהו טעייה איך אני ממשיכה הלאה וזה גורם ממש לעובדה המום של אני לא יודעת מה אני אעשה כאילו איך אני אמשיך מפה יש לי ילדים מישהו צריך לטפל בהם יש לי בעל שהופך להיות עכשיו גם מישהו שנזקק לי עד עכשיו הוא היה דמות גברית חזקה גופה לוחם והכל פשוט מתהפך ולכן כל המימות הזאתי נורא נורא נורא מקשה על איבוד הרוע כי יש פה איזה עניין תהילה ש כשפתאום אפשר לרוץ אל אהובינו אל אל הבעל שלי שהוא עזב את הבית ואולי גם לא דיברנו כי לא יכולנו כי

מלחמה עזב אותו אותו ברי שלם גדול וחזק ופתאום המפגש הזה כשהוא נגיד שברוך השם הוא בהכרה חלש מדמם חבוש מנותח יש איזה מבוכה ברגע הזה יש מה מה מה רואים א מרגישים את זה שהיא גם א קמיה מאוד גדולה את הייתה האישה החזקה הלויה בבית ש חקה לבעל הלוחם ומגדלת את הילדים בזמן הזה ומתמודדת לבד עם עם קשיים אינסופיים שיש בתוך המצב הזה ולוקחת על עצמך אחריות שלא היה יש שם אנשים שמדברות על שהם לא יתעסקו עם הכסף ולא יתעסקו עם הבנק והכל הופך להיות תחת אחריותך את הופכת להיות עכשיו מולטי טלנט של הבית ואז יש משהו ש פשוט הכל הופך להיות חלש וקשה ו זה זה משהו שנורא מציף את האישה גם עכשיו פה לקחת עוד עול על עצמה שהיא שוב

כמו שאמרנו אי ודעות אני לא יודעת עם מה אני צריכה להתמודד כדי לתת את מה שצריך על מנת לתת את המשאבים שהוא צריך בשביל להשתקם לתת את המשאבים לבית א לתת את הזמן לעצמי הוא לא קורה בדרך כלל אם אני סיימתי להיות עם בעלי בבית חולים אז אני צריכה עכשיו להיות חזקה בשביל הילדים ואני כל הזמן צריכה להיות חזקה וחזקה וחזקה והרגע שלי לא קורה באמת משהו ש שלא קיים כמעט אז מתי אני מרשה לעצמי להיות עם עצמי כשאני כל הזמן למען אחרים נכון ולכן כאן אניני חושבת שנכנס מאוד העניין החשוב הזה כמו שדיברנו קודם להיות הבן אדם הזה שנותן את האוזן הקשב את הציר שעושה את המהלכים כדי להוציא אותך רגע צריך נורא נורא לטוף יש איזשהיא

תחושה שאפשר לשאול מה שלומך ובן אדם לא רוצה בהכרח לשתף בקשיים שלו או לא להוד גם בפני עצמי אני הרי צריכה להיות חזקה אני המודל לילדים לגבר אני הוא נשבר פיזית מתמצאת מולי האם אני רוצה שהוא גם ישבר נפשית בכל העניין הזה אני צריכה להיות נורא נורא חזקה ולכן אם אני אשבר מול אחרים המצב רק ילך ויהיה יותר קשה ולכן אנחנו צריכים להיות שם בשבילם ולהיות כמו שאנחנו רוצים להיות קונקרטיים עבורם ולקבל עובדות מהם באירוע הטראומטי הזה מה קורה איתכם אנחנו גם צרי צריכים לבוא חד משמעיים אני אני אני באה אני לוקחת ללך את הילדים כדי שתהי לבד רגע לאבד את היכולת הזאתי או לא בהכרח לבד אם אנחנו שניים שיכולים לעזור אז שמישהו

יקח את הילדים ומישהו ישב ישמע רגע מה עובר על האישה את אומרת פה משהו חזק מאוד את אומרת זה שמישהו עוזר לנשות הפצועים טכנית ולוקח את הילדים רגע לגינה שעתיים אחרי צהריים זה מאפשר לה להישאר מול המראה פנימית האישיותית העצמית שלה ולבכות מה שהיא לא יכולה מול הילדים או אפילו להיות בשקט רגע עם עם טלפון עם ספר עם עם עם לקלוט איבוד פנימי של המצב ויש פה עוד משהו שאני רוצה שנעבור אליו א יש פה את ההתמודדות הרגשית שלה שהיא אינסופית בזמן תוך כדי ואחרי אבל יש פה גם התמודדות עזר כנגדו מול המצבים הרגשיים שהוא עומד לעבור כי הוא יצא גיבור ולוחם מהבית וגם הוא עובר מעבר להברה הפיזית ולשיקום הפצעים להגלדת כאב ה הוא

הוא גם עבר משהו עם הפציעה הזאת בואי נעבור לקטע הזה רגע ההסתכלות של העולם זה על גיבור ישראל ההסתכלות שלהם איזה פר שיצאתי שנפצעתי כאילו הם לא רואים את זה אני גיבור ישראל תהילה אנחנו לא לא בעניין מה מה קורה בנפש של פצוע כשהוא מאוכזב בואי נדבר על התמיכה הנשית בזה ש האינסטינקט הכי טבעי שלנו זה לעודד את האחר נפצעת אבל אתה גיבור ישראל וואו גיבור שלי אחד פה מה שאנחנו מבינים שנשים צריכות להתחבר אולי או האם לזה שהוא מאוכזב אני מרגישה שבכלל בתרבות המערבית יש לנו איזשהיא תפיסה של מדירים את הגוף ה את הגוף הנכה את הגוף הלא שלם את הגוף הלא גברי הגוף הנבחר שיוצא להילחם א ובעצם נשות הפצועים עומדות פה אזה

באיזשהי מקום שצריך לעשות שינוי לכל התפיסה הזאת בעצם של שהוא הוא מתחיל לקרות אצלנו במדינת ישראל של ה החלה לדבר הזה וקבלה שהוא לא פשוט בכלל זה שינוי תפיסתי זה משהו מאוד מאוד גדול ולכן חשוב מאוד גם להבין בתור האישה שקורה פה שינוי לא בהכרח לנסות למשוך אחורה כל הזמן ולהחזיר למה היה לפני הפציעה זה בסדר יכול להיות שהיכולות ישתנו זה בסדר אנחנו לא נחזור לאותה הנקודה יש תמיד איזשהו רצון לפתוח דף חדש לפתוח דף חדש לפתוח דף חדש לא כל הדברים שקורים לנו בחיים הם חלק ממי שאנחנו וברגע שאנחנו מצליחים לעשות גמישות פסיכולוגית ולקבל את זה שדברים השתנו החיים שלנו הופכים אנחנו הופכים להסתגל נכנס בנו חוסן זה אחד

גורמי חוסן הכי גדולים הגמישות ה ולוגית הזאתי וברגע שאני גמיש את זה ויתן מקום לשינוי הוא גם יוכל לתת את השינוי כדי להתקדם הלאה ואנחנו נוכל להמשיך ביחד ועוד גורם חוסן שהוא נורא גדול לכל האירועים האלה הוא שייכות ברגע שמרגישים בשייכות אנשים נעזרים בחוסן ברמה גבוהה ואנחנו גם ראינו את זה בתחית המלחמה כבר לא היה חילונים דתיים חרדים כולנו ביחד והשייכות הזאת בבית היא לא חות חשובה כי מלא אלמנטים נפגעים הבית המשפחה בין עם הקיום והתפקוד יש לנו גם ילדים זה עוד מעגל שלם שנפגע בתפקוד הזה וברגע שנרגיש את ניתן את התמיכה הזאתי של השייכות שאנחנו חלק ממשהו אנחנו חלק מתוך המשפחה הזאתי אנחנו חלק מתוך משפחת הפצועים

אתה חלק מהגיבורים האלה כן נכון זה לא מרגיש עכשיו ככה זאת אומרת גם כשאתה פצוע אתה לא פרש אתה לא פרש אבל מותר זה בסדר להרגיש בוא נתרגל לשינוי הזה רגע נעשה את הגמישות הזאתי נקבל את עצמנו קבלת עצמי זה גם בין הדברים החשובים בתוך החוסן נקבל רגע את עצמנו גם אני בתור אישה אני גם עוברת איזשהו שינוי אני הופכת להיות אשת פצוע אני כבר אולי כמו שאמרנו קודם ע על הרגע הזה לעצמי אני כבר לא עומדת בתור עצמי אני הופכת לאיזשהו טייטל אני הופכת לאיזשהו נשות הפצועים וברגע שאני יוכל לקבל את עצמי ולעשות את הגמישות לשינוי הזה שקרה לנו בחיים שהוא עצוב ונורא וקשה אנחנו נכין את הקרקע טובה יותר להתמודד עם האירוע הזה ונוכל

לעשות הסתגלות למצב חיים שישתנה כדיי להתקדם הלא ולצמוח שיהיה איזה צמיחה לא ריסטארט של חדש כי כשמנסים לעשות ריסטרט הזה אי אפשר למחוק את הזכרונות אלא שמיכה מתוך הקושי בעזרת האלמנטים של חוסן בעזרת הקבלת העצמי בעזרת הגמישות הפסיכולוגית לשינוי תאפשר לנו באמת לעשות את זה בצורה טובה יותר דברי תי מילה או שתיים על על הזוגיות אחר כך עם עם הפציעה כי יכולות פיזיות משתנות נכון גם יכולות של תפקוד רגיל וגם יכולות של קשר נכון וגם יכולות ש של יצירת קשר לא בהכרח הבעל נמצא בבית הוא נמצא בשיקום הוא נמצא בבית חולים בבית חולים הוא נמצא עם עוד מישהו בחדר לבד בחדר יש לנו את הרגע הזה לדבר לעצמנו אמ קשה נורא מאוד לחזור

לשגרה ולדברים הבסיסיים שהיו לנו פעם כי אנחנו נורא מרוכזים בכאן ועכשיו בתוך הדבר הזה גם יש שינוי בדינמיקה שמפריע לאינטימיות האישה הופכת להיות כל יכול הגבר אולי לפעמים מרגיש חלש יש דברים שהאישה עסוקה בהם ביום יום והגבר נמצא בבית חולים ואולי שכחתי לספר שהיה א' וב ואז לקחתי את הילד לשם ואז זה וזאתי התקשרה ו הרשמת את הילדים לחוק חדש בשביל שיהיה לי זמן אליך ועוד קצת שקט והוא לא יודע בכלל מה קורה עם הילדים בבית שזה כל המחוייבות והקשר הזה של בין בעל ואישה מתערער שמשפיע על האינטימיות והקשר א ולכן אולי לשתף ולספר לא בהכרח הדבר הנכון לומר כי לא תמיד יש את הזמן הזה אבל לא להיות בלחץ מזה שצריך לחזור לשגרה

הזאתי שכל סוף יום הייתי אומרת לך מה אני עושה בדיוק ומה זה בסדר אפשר להתרכז בדברים הח שומעים אבל לקבל את השינוי יאפשר לי לעשות בסיס א קרקע טובה יותר כדי שנוכל להמשיך את זה כי הלחץ כל הזמן לחזור אחורה הוא לא מקדם אותנו קדימה כי דווקא את יודעת לפעמים הרי אנחנו יודעות שיש צמיחה מתוך משבר והנה הולכות קדימה עם ה את הרגע הזה ש שהוא שהוא אני אגיד קדוש הוא אינטימי וקדוש שבו פתאום חוזר היחד עם הפציעה ועם ההבנה של מה החיים יצטרכו להיות מעכשיו אבל אנחנו כאן וזה זה רגע גדול מאוד של אהבה חדשה ן נכון יש איזשהו קשר שאפשר לראות אותו בין איכות זוגית שהייתה לפני הפציעה לבין התמודדות של אחרי אנחנו יכולים לראות

את זה במחקרים שנעשו א ברגע שאנחנו בתוך השייכות הזאת בזוגיות מקבלים את השוני אנחנו נוכל באמת כמו שאמרת לצמוח מתוך המשבר הזה ולפתח גם איזשהו א סוג של אינטימיות אחרת משהו חדש אנחנו כמו שאומרים שהמשבר מחשלים אותנו לעתיד אנחנו עוברים איזשהו א זה כבר לא הזוגיות הרגילה עברנו משהו אחר שזה הדבר הכי נורה זה ה אירוע הטראומטי הזה של איך אפשר להתמודד מולו אני מתרסקת ואנחנו אחרי והתקדמנו צמחנו ואנחנו פה ביחד ואני משלימה אותך ואתה משלים אותי למרות הקושי שיש כאן והילדים מקבלים אותנו נוצרת איזשהי משפחתיות חדשה שלא הכרנו ואפילו גדולה יותר כאילו אנחנו אפשר לדמות את זה לאיזשהו א בית שהיה קיים והוא נשבר הקומות

נשברו והתרסקו ואנחנו בונים בית חדש דברים שלא היו בבית הקודם אנחנו יכולים להוסיף רציתי לעצב קצת שונר רציתי להוסיף עציץ רציתי את הווילון היפה הזה שיהיה בבית חדש ויפה יותר בגלל האלמנטים האלה של המשבר שנתנו לי את האופציה להכניס דברים שלא הכרתי לתוך הדבר הזה כדי לצמוח חזק יותר טוב יותר קשור יותר לעבור משבר ביחד נותן לנו איזשהיא אחווה חדשה שלא הכרנו בהכרח בתוך הזוגיות יש אנשים 20 שנה גם יכולים להיות בתוך זוגיות ולא לחוות משבר כזה וזה באמת מה שהצמיחה הזאתי תגרום ל לקשר יותר טוב ליחסים טובים א שוב אנחנו לא ב-100 א תמיד יש לנו את ה דברים שפחות מצליחים ופחות באים לטובתנו אבל ברגע שנקבל ונהיה בתוך החוסן

הזה ואת הגמישות הזאתי ואת הקבלה העצמית ואת השינוי ומכאן אנחנו בונים אנחנו לא מנסים לעשות ריס ת אנחנו בונים חדש אנחנו נבנה בית הרבה יותר יפה ונוכל להכניס בו המון דברים שלא היו קודם וואו לדבר על על על אזורים בנפש שלא האזנו ולא היה גם צורך להיכנס אליהם לפני שלא הכרנו לא הכרתי לא הכרתי את אשתי ככה לוחמת ככה מאפשרת ככה דואגת כאילו אנחנו לא היינו במצב הזה אני לא ידעתי שאשתי מסוגלת אשתי הנקיה ו הסטרילית א מסוגלת לשבת בבית חולים להתקלח שלושה ימים העיקר להישאר לצידי על הכיסא איזה כוחות איזה תעצומות נפש אומרים הקשר הזה גם עם הילדים רגע לעשות נתק ולאפשר יש המון אנשים שנורא קשה להם להשאיר את הילדים

במקומות מסוימים ולאפשר למישהו אחר רגע לשמור לי על הילדים כי אתה הדבר הכי חשוב לי כרגע זה מראה צדדים אחרים תודה רבה ושתמשיכי לעשות טוב לנשים האלה ים הקריטיים האלה למען המשך חיים משותפים תודה רבה תודה רבה אנחנו רגילות לדבר כנשים על כמה אנחנו צריכות אותם אבל הנה הרגע הזה כמה הם צריכים אותנו