שרדו את השואה, אך לא שרדו את פוגרום קיילצה

במאי 1942 נער בשם יוסף שוט הצליח לברוח מהגטו עם אמו ושתיים מאחיותיו. הם נמטים ליער הסמוך, חופרים מונקר באדמה ומסתדתרים בו במשך שלוש שנים. בתום המלחמה יוסף חוזר הביתה לטישובה, כפר קטן בדרום מזרח פולין בתקווה להתחיל חיים חדשים. אבל אז שעות מודדות לאחר חזרתו, הוא נרצח על ידי שכני הפולנים. יוסף שוץ היה אח של סבתא שלי והסיפור שלו הוא רק אחד מתוך רבים. מלחמת העולם השנייה הסתיימה באירופה באופן רשמי במאי 1945 אבל בניגוד למה שנותים לחשוב התרון נגד ודים נמשך עוד חודשים ארוכים לאחר מכן דמינו את זה יהודים שהשתחרו ממש עכשיו עם מחנות המוות רוצים לחזור הביתה הם עולים על רכבת לכפר שלהם לפטע באמצע הדרך הרכבת

נעיצרתי פנים חמושים פורצים לקרון ושואלים מי כאן יהודי כולם שותקים אבל יש נושאים שלא מצליחים להסתיר את הזהות היהודית שלהם הם נגררים החוצה ומוציאים להורג ביער הסמוך אלה שמצליחים חול בכל זאת לחזור הביתה נתקלים שכנים עונים שישתלטו להם על הבית. במקרה הטוב הם פונים אחורה ומסתלקים משם. במקרה הרע הם נרצחים בדם קר. היסטוריונים מעריכים שבין השנים 1944-1947 נרצחו בפולין כמה עשרות אלפי יהודים ששרדו את השואה. האלימות הגיע לשיאה בקיץ של 1946 בעיר קייל. ב-1 ביולי הנריק ילד נוצרי בן שנה נעלם. כעבור יומיים הוא שב לביתו בריא ושלם. כשהרב דרשו לדעת היחנה בדה הנריק סיפור ואמר שודים חטפו אותו וקלאו אותו באחד הבתים

בעיר למחרת הנריק ואביב הלכו להגיש תלונה בתחנת המשטרה בעיר בדרך הצטרף עליהם חבר משפחה וכשהם חלפו על פני אחד בתים חבר הצביע על בית אחד ואמר להנריק להגיד שהוא הוחסק בבית הזה כשנשאל אם הוא מזהה את האיש שחטף אותו הצבע הנריק על אדם אחד שבדיוק עומד מחוץ לבית איש נמוך עם כובע ירוק שמו היה קלמן זינגר בחור יהודי ששרד את מחנות הריכוז ועבר לגור בבית ההוא יחד מסורדי שואה נוספים שחזרו לקילצה לאחר המלחמה. הוא נלקח לתחנת המשטרה שם הוקה והונה באכזריות. השוטרים פרצו לתוך הבית ואליהם הצטרפו אזרחים מן השורה. דרה הבית נגררו החוצה ונטבחו בכיכר העיר לאור יום ברובים, מקלות וגרזנים. הפראות התפשטו גם לשאר חלקי העיר.

יהודים נוספים נרצחו ברחובות הסמוכים ובתחנת הרכבת של קילצה. רק עבור כמה שעות הגיע כוח צבי מורשה שעצר תלימות. בסך הכל נהרגו בפגרום קילצה 42 יהודים רובם סורדי שואה. ‏y