על הפער בחיים שבין חלום ומציאות | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

כמנורה דולקת והמנורה הדולקת הזו תשמור ותגן עליכם וגם תזכה אתכם בשפע של ישועות ואתם יודעים מה זה בדוק ומנוסה התוכנית משודרת בחסות בלי חילול תכירו את בר המים מחדש נועם 2 היברידי כת 20 26 מהפכה בעולם המקוות מקווה מלכות כשר דאורייתא תוך שלושה ימים אצלך בבית שלום וברכה ערב טוב תודה שבחרתם להצטרף אלינו שוב לתוכנית משיבת נפש התוכנית שתשיב לכם בשידור חי על כל השאלות על כל ענייני הנפש שמטרידים אתכם ושאתם רוצים לקבל אליהם תשובה כאן בשידור חי אני נמצאת כאן עם הרבנית פרי כהן היקרה ואנחנו ביחד נטפל בכל שאלה שמטרידה ברקע הנושא שבו אנחנו עוסקים אז היום כולם התחילו איכשהו להיכנס לתלם של השגרה גם אלה שלא

אוחזים בדיוק איזה יום היום רגע מתי היה יום ראשון היה פורים ויש מנגד את אלה שלא זוכרות בכלל שהיה פורים כי הם כבר עם הפנים לפסח אז אנחנו נמצאים כאן באיזשהו שלב שהוא בין לבין ועל זה אנחנו נדבר היום היום אנחנו נדבר על המקום הזה שלכל אחד יש בנפש כולל אותי כולל פרי כולל כל מי שצופה בנו המקום הזה שהוא פער פער בין מה שאנחנו באמת רוצים לבין מה שאנחנו באמת משיגים המקום הזה ש בו המציאות פוגשת אותנו והיא לא בדיוק מתכתבת עם מה שרצינו עם השאיפות שלנו עם התסריט שאנחנו כתבנו כשהתחלנו את היום או בכלל כשיצאנו לחיים עצמם אז הפער בין הרצוי למצוי זה הנושא שלנו התוכנית ואנחנו נדון בו ונחקור אותו נתעמק בו ואתם מהצד

שלכם יכולים ישירות מהבית לשאול את השאלות שיש לכם בנושא הזה או בכל נושא אחר שקשור לעולם נפש ואנחנו כאן נפרק את השאלה ניגע בנימים הדקים של הנפש נראה איך אנחנו מגיעים לפתרונות מהמקורות שלנו מהתובנות שלנו ומכל מה שאספנו בדרך גם אם אנחנו נמצאים בין המקום שהוא בין המצוי לרצוי אז בוא נגיד שלום לרבנית פרי כהן מה שלומך שלום ברוך השם איך את מרגישה היום מצויין ברוך השם איפה איפה את את עוד מאלה ש א מנסות להיפטר מכל הצלופן ומהסס המיותרות או שאת כבר עם הפנים לפסח סיימנו אם אני בא של אמא שמטו בשבט היא מנקה לפסח מיטו בשבט אל תתני זה בסדר אני לא כזאת את לא היא לא כזאת אוקיי אבל אני עם הפנים קדימה כן לגמרי זה

נראה לי תמיד אבל בלי קשר אם פסח דופק בדלת או לא נכון זה חשוב זהו זהו אנחנו ככה צריכים אם אני מסתכלת גם באמת בשנים האחרונות אנחנו פתאום מרגישים איזשהיא חוויה של ריצה אנחנו כל הזמן רצים קדימה טוב לאן אתה רץ לאן אתה הולך לא יודעת אנחנו רצים השם יעזור שאנחנו לכיוון חיובי אנחנו כבר לביאת פני משיח שהלוואי ובעזרת השם הנה הנה בניסן הזה אנחנו נגאל כי זה הזיה מה שאנחנו רואים וחווים ורצים והולכים אז באמת הלוואי שבזה יהיה אז כן אז אני אני רוצה להגיד שאנחנו קודם כל עדיין נושמים את חודש אדר ובואו שנייה ניקח את זה לתוכנו ולא נפספס עוד יום ש גם בו אנחנו מצווים כל חודש אדר להרבות בשמחה גם אם פורים כבר

מאחורינו אז את את מה שהצלחנו לקחת ולהשיג ברוך השם ניקח איתנו הלאה אבל בוא ננשום שנייה עם כל ההכנות עם כל ההסתכלות קדימה עם כל הדברים שאנחנו רצים לקראתם וננסה להשיג ולחיות את הרגע לחיות גם את מה שיש כאן ועכשיו גם אם באופק יש לנו עוד הרבה דברים להשיג ולהגיע אליהם גם אם זה פסח גם אם זה זה כל ליל הסדר עכשיו זה התור שלך לארח בואו שנייה ניקח את זה ובאמת ננשום את זה ואולי מתוך כך יהיה לנו גם את הכוחות להמשיך הלאה כי כי את עוד לא נרגעת מדבר את כבר בדבר הבא כ ג מרגישה את זה לחלוטין לחלוטין בדיוק דיברתי עם חברה ואמרתי לה שאם אני מסתכלת על עצמי לפני 10 שנים היה לנו זמן אפילו לשבת אחר הצהריים רגל על רגל

וזה לא כי היו לי פחות ילדים או שהם היו צעירים יותר היינו יכולות לשבת ולדבר כל כל יום בטלפון איפה היום אין לך זמן לנשום אבל יש לך זמן להסתכל על איך את היית 10 שנים אחורה א תוך כדי עדלי הסמרטוט הזה ההוא את נזכרת בערגה ואומרת רגע למה אני כבר לא שם א כן כן כן אבל באמת ה רגע להיות נוכחת בחיים שלך לעצור ואת יודעת מה זה עושה לנו מאוד מאוד מאוד טוב אתמול היו לי איזה היה לי התקפה של כאב ראש וכאב ראש זה טריגר בשבילי ונכנסתי שניה אחת להיות עם עצמי בחדר תפסתי את הראש ואמרתי פרי מה כאבי הראש האלה רוצים תני להם מקום תני להם לספר לך את הסיפור הכאב לא נרגע לי לגמרי אבל אחר כך וייתי הרגשה נורא נורא נורא טובה

ושאלתי את עצמי מה האופוריה הזאת וידעתי זה היה באמת אני סליחה שאני עוצרת אותך אני חייבת לשאול את באמת מעמיקה בתוך כל הרגעים בתוך כאילו אפילו בכאב ראש את עוצרת להעמיק אולי פשוט היה חם ולא שתית כ לא לא לא לא את פשוט עוצרת ו לג לגמרי הוא נמצא שם ואחר כך כשהיה לי את כזאתי תחושה נעימה ככזאת וטובה ואמרתי מה מה היה שם ידעתי עצרתי העצירה הזאת ונתינת מקום לעצמי לשאול שאלות כמה דקות לתת לעצמי זאת אומרת זה לא חייב להיות עכשיו משהו מאוד מסובך ומעמיק ו אלא זה ממש עניין של דקות ממש נשים אומרות לי אבל כן מתי אני אדחף את זה מתי אני אתן לעצמי מתי בדיוק זה הנקודה שאין אין הרי דיברנו על ריצה דיברנו על זה שאנחנו

במירוץ אז אז הנקודה הזאת שאת אומרת שזה זה לא עכשיו הצירה בואו לעצור את הכל ולשנות פזה אלא משהו שהוא איך אומרים בקטנה כן ממש ממש לקחת את עצמך לכמה דקות אפילו לא יודעת יש שקיעה נורא יפה מהמרפסת שלך לצאת החוצה לסגור את הדלת ולשים ככה את עצמך בתוך השקיעה הזאתי ולתת לעצמך לנשום אותה את היופי שלה את הזה נתת לעצמך מקום בעולם נתת לעצמך זמן במהלך היום זה ממלא אנשים לא מבינים עד כמה זה ממלא אותנו זה מהמם ואת יודעת את תוך כדי שאת מתארת את הסיטואציה אם את שמה לב אני נכנסת לתוכה ואני רואה את זה ואני אומרת לעצמי איך למען השם אני אסגור את יודעת מה יקרה לי אם אני אסגור עכשיו את המרפסת ואני משאירה את החבורה

מאחוריי ואני רוצה לקחת לי רגע ולהביט בשקיעה את יודעת מה יקרה אז אני לא יקרה לא אז אני רוצה למר נו יש לי פתרון תקשיבי תוך כדי אנחנו פה מפרות אחת השניה ברמות שפשוט גם להכניס את החבורה את כל הקטנטנים איתנו לתוך הרגע פשוט לקחת אותם מתי סור עליהם אז פה את מלמדת אותם את מלמדת אותם שירה ממש למה אני קוראת לזה שירה כי בעתיד כשהילדים שלך ייזכו ברגעים מיוחדים הם ייזכו ברגע הזה והם ידעו ממש לעשות ממנו זא תהיה חוויה הרי שיר זאת חווייה ואת מלמדת אבל אבל להפוך אותם להיות חלק מהחוויה זה מהמם ו לפעמים את צריכה זמן בשבילך בסדר אבל לא לא לסגור להם את הדלת מול הפנים אוקיי כ בסדר כי זה מעלה לכם ש זה מעלה לך גם כן

איזשהיא אסוציאציה כנראה הדלת נעולה ואמא מאחורה ורגע והילדים דוקים על הדלת וזה ומה הילדים שלי ואני כאילו אני משאירה אותם מאחור בסדר זה חווייה ש לאבד אותה בזמן אחר כן אבל אבל כ כי יש לך פה איזשהי חווייה שזה מעלה לך אני לא יוכה לסגור את הדלת לילדים אני לא כוה שילדים שלי יעמדו מאחורי הדלת ואמא לא תהיה שם ומסכנים הילידים שלי ואמא תמיד צריכה להיות בשבילה אמא כנראה שנורא א נותנת ורוצה ושם בשביל הילדים בעזרת השם יפה אבל אז לא יודעת אז תמצאי זמן שהם לא את יודעת ידוע ידוע הסיפור היפה על אותה אמא בזמן אוגוסט החופש הגדול שהילדים שלה חיקו ליום הבא וואי מה היא הולכת לעשות והם קמו בבוקר לעוד אטרקצייה את

יודעת בחופש הגדול אז אנחנו תולות את עצמנו מהראש מקשקשות בזנב שלילדים יהיה נורא נורא מעניין לאטרקציה לאטרקציה והילדים לא מצאו את אמא ום התחילו לרוץ בחדרים אמא אמא ממש כמו מרקו שזה אמא ואז הדלת של המטבח התה נעולה אמא והיא צועקת להם הזה תמתינו מאחורי הדלת אני עושה לכם כרגע אמא וה ישבה לה עם קפה ואיזה שהו סנדוויץ עם חביתה והיא עשתה לילדים של אמא אבל כן לשתף את הילדים את יכולה לשתף את הילדים ולומר כשאמא סוגרת את הדלת לא להיבהל אמא כמה דקות לבד וזה בסדר עוד מעט אני יוצאת אלכם בכוחות מחודשים טוב זה כנראה תלוי גיל את יודעת יש דברים ש שבאמת כמו שאת אומרת זה זה זה לא עובד לנו זה צריך לדעת כל אחד מה

עובד לו אז אני מבחינתי לוקחת את את העצה הזאתי ש שהיא מהממת בעיניי ואו שאני מכניסה את הילדים לתוך הסיטואציה או שאני אומרת לעצמי תבחרי לעצמך את הרגעים שזה לא בפנים שלהם כי זה נראה לי יותר מדי זה כנראה תלוי גיל גם זה גל וכנראה ש וכנראה שגם בחווייה שלך להשאיר אותם מאחורי הדלת זהזה זה לא כנראה כנראה כנראה אני אני עמיק בזה יותר עם עצמי כי כרגע זה לא עולה לי מה השורש אבל זה מעניין והנהן אתם שומעים תוך כדי את הטלפון כאן שמחכה להודעות שלכם למספר שמופיע לכם כאן על המסך שאתם יכולים לשלוח אלינו שאלות בענייני הנפש בענייני הים העמוק הזה שנמצא בתוכנו ולפעמים הוא סוער ולפעמים הוא רגוע ולפעמים אין לנו פתרונות

ולפעמים אנחנו מחפשים את האוגן הזה כדי לדעת מה נכון לעשות אז אנחנו כאן בשבילכם בשידור חי כדי לענות לכם על השאלות שאתם רוצים לשאול ולקבל עצה טובה נמצאת איתי כאן הרבנית פרי כהן שהיא מטפלת רגשית שיכולה לקבל את השאלות שלכם כאן באונליין ולמצוא לכם בסיעתא דשמיא פתרונות אז אנחנו מזמינות אתכם לשלוח אלינו כבר את השאלות ובוא נראה אם כבר קיבלנו איזשהיא שאלה מהצופים אנחנו הרבה פעמים גם רואים שאתם שולחים לנו שאלות אפילו לא בזמנים של התוכנית וזה בסדר גמור הכל מגיע אלינו כאן לטלפון ואנחנו כבר יכולים להענות לכם אז תמשיכו המספר מופיע לכם על המסך ואנחנו כאן מקבלים את השאלות אנחנו כבר ניגש לשאלה של צופה או של

צופה ונענה עליה בוא נראה אז רונית אמא של תומר שהוא בן 15 שואלת הבן שלי היה ילד מתוק ורגוע ופתאום הוא מתפרץ עלינו נועל את הדלת דיברנו על דלת בדיוק וכמעט לא מדבר איתנו זה הגיוני בגיל ההתבגרות או שיש פה משהו עמוק יותר שצריך לבדוק אז קודם כל ילד בגיל ההתבגרות שם על ראש שלו שלט הכי הגיוני זה לא הגיוני פשוט מאוד הם הם פשוט מתנהגים בצורה הכי הזוייה שיש בגיל ההתבגרות וזה הכי הגיוני שיש כיוון שהם עוברים המון המון המון טלטלות בעזרת השם שאנחנו נעשה תוכנית על גיל ההתבגרות אנחנו נספר על כל מה שהם עוברים א כל התהליכים שהם עוברים וא באמת הם נמצאים בתקופה לא פשוטה וקשה להם עכשיו זה שהוא היה ילד מתוק הוא

ימשיך להיות ילד מתוק אנחנו רק צריכים לעזור לו בתקופה הלא פשוטה הזאת שהוא עובר להיות אותו ילד מתוק שהוא היה ולפתוח לו את הדרך של איך הוא יכול לשתף אותנו בחוויות שלו וכולי וכולי יש אמאות שמאוד מאוד קשה להם עם דלת סגורה הנה אנחנו חוזרים שוב פעם לשם ואמות כאלה יכולות לספר לילד למה זה מפריע או למה זה אסור או למה זה לא בסדר ילד בגיל ההתבגרות צריך את הפרטיות ש ו ועם כל זה יש אמאות שאומרות הכל טוב אבל אני לא רוצה דלת סגורה כי אני לא יודעת מה יש אחר כך כי אני לא יכולה לעזור לו אם תהנה שמה סיטואציות לא נעימות וכולי לשתף את הילד ולומר תקשיב דלת סגורה בעיניי זה לא דבר שהוא בסדר בבית שלנו א אני אבקש ממך

לא לסגור את הדלת אם אתה צריך פרטיות אז אנחנו נמצא את הדרך שלך וכולי וכולי כי פה היא מציינת את הדלת הסגורה שהיא מפריעה לה כן אבל להבין שילד בגיל ההתבגרות בגלל ההורמונים שמשתוללים בגלל שהוא נמצא במצב לא מו ז יש לו כמויות של הורמונים על גוף קטן זה זה כמו לשים מנוע של משאית ענקית בתוך פיט פונטו פיצית הכל משתולל הכל זה עד שזה מגיע לרמה של איזון הם לא יכולים לסת את עצמם הם לא מוצאים את עצמם הם לא מבינים מה קורה איתם ולכן הם מתנהגים ככה זה בסדר ללמד אותו לדבר רגשות מה אתה מרגיש מה יש שם וכולי וכולי וכולי עכשיו אם אנחנו מדברים וזה לא קשור לשאלה הזאתי אם אנחנו מדברים על על רצוי ומצוי פה יש אמא שבעצם

אומרת הילד שלי היה מתוק ומה נהייה מה מה קרה עם זה למה זה הכי קשור לרצוי ומצוי האמא רוצה שהילד שלה לא יתנהג בצורה הז זה הה מתוק זה היה רצוי אבל בעצם היא מקבלת מצוי שהוא הוא איך איך אם הוא היה דבש מתוק הוא פתאום נהיה דבש מורעל ונורא נורא קשה ז אנחנו צריכים להבין קודם כול מה גורם לפער הזה בין הרצוי למצוי ואני רוצה לתת דוגמה כן זה לא קשור אלי אבל בוא כי בגלל שדיברנו על הרצוי וזה לוי צויר שגבר מגיע הביתה אחרי שנה ממש בשנה הראשונה לנישואיו מגיע הביתה א והוא א בבחירה הבסיסית שלו כשהוא בחר אישה הוא בחר אישה של בית למה כי נורא נורא נורא חשוב לו שיהיה פה בית טוב א הוא מגיע הביתה ביום הראשון למחרת השבע

ברכות שלו והיא מחכה לו מתוקה כזאת עם מגבת מקופלת ועליה מכנס של פיג'מה וגרביים וגופיה מוכנה ככה והיא אומרת לו תתקלח ואחר כך מחכה ל לך ארוחת ערב טעימה והיא יושבת לידו ושואלת אותו איך היה ומה היה וזה והוא אומר לעצמו איזה אושר מדהים זה מחזיק הרבה זמן זה מחזיק אפילו אחרי שהיא ילדה כבר את הילד הראשון שלהם וכל יום יש את הסדר הקבוע יש מקלחת יטה טה טה ויום אחד אחרי שיש להם כבר שני ילדים הוא מגיע הביתה והוא מגלה שהוא נכנס לקריס אשתו מחזיקה ילד אחד בידיים מזיע כולו הוא מסתכל ל כיוון הבתי ווא רוא שם שם מגבת והוא אומר לעצמו מה קורה למחרת כבר לא היה מים חמים במקלחת והוא אומר מה נסגר עם האישה הזאתי מה קרה

לה אני כנראה לא הכי חשוב לה מה הולך פה ו הוא מתחיל לכעוס נורא והיא אומרת לו למה אתה לא מצליח להבין הילדים עשו לי את המוות למה אתה לא מצליח להבין ש שכחתי את הבוילר כי פשוט היה לי לא מצאתי את עצמי לא הסתדרתי והוא מגיב בריאקציה מטורפת היא לא מבינה מה קרה לבעל שלה הבעל המקסים והחמוד והזה שהתנאי כל כך כל כך יפה לא מצליח להבין שהיא לא משתלטת על הסיטואציה וזה באמת לא זה באמת לא מובן אם אנחנו נסתכל א חתיכת חצוף כן חתיכת חצוף במשך שנה וחצי שנתיים אשתך הכינה לך כל יום את ה מה יש לך אז אז להפך תושיט יד תעזור לה מה עובר עליך אני רוצה שאנחנו נבין מאיפה חוויות כאלה קורות כי הרצוי והמצוי בחיים שלנו נובעים

מתוך משהו פנימי אוקיי אותו גבר שהיום בגיל 35 נומר שהוא התחתן מאוחר כן כשההוא היה ילד קטן בן חמש ש שב מה שקרה אצלם בבית אבא שלו היה מאוד עלים כלפי אמא הוא התנהג בצורה מאוד מאוד לא יפה כלפי אמא אוק בגילאים המוקדמים זאת אומרת בערך עד גיל ארבע חש ילדים חושבים הם נולדו לתוך בית כזה ומבחינתם זאת הסיטואציה בכל בתי ישראל זאת המציאות הם לא מכירים משהו אחר כן זה מה שקורה בגיל הקטן קטן כשהוא השמע את הצעקות בפעם הראשונה הוא נורא יבעל ולאט לאט הוא חיה לתוך זה כי זה מה שהוא מכיר וזה נורמלי בערך בגיל חמש שש הוא מתחיל להבין שלא זה לא בסדר יש כאן משהו שהוא לא תקין בגיל שבע הוא כבר מבין לחלוטין שזה ממש לא בסדר

כי הוא רואה בתים של אחרים יש ל שחרים הוא כבר מתחל מתחיל לפתח איזשהי מחשבה משלו וזה לא הגיוני כשההוא הולך לישון בלילה והוא שוכב במיטה והוא שומע את אבא צורח על אמא אז בתחילה הוא מחסה את האוזניים מאוד מאוד קשה לו אבל הוא לא מסוגל זה לילה אחרי לילה אחרי לילה ולאט לאט הוא מפתח משהו מאוד יפה הוא מתחיל לפתח את החלום שלו על איך יראה הבית שלו בשונה למה שקורה בבית שלהם אז הוא מתחיל לדמיין איך זה בגיל שבע אנחנו מדברים ממש כן שבע ושמונה וזה מתחיל לאט לאט להתקדם ולהתפתח ואז הוא מדמיין איך יראה הבית שלו והבית שלו יהיה כל כך יפה הוא כבר אז אומר לעצמו אצלי זה לא יהיה כה אצלי זה לא יהיה אני אעשה משהו אחר אצלי

זה יהיה אחרת אני אתייחס לאשתי כל כך כל כך יפה ואני אגיע הביתה והכל יהיה רגוע ושקט ויהיה אצלנו מגבות יפה מסודרות באמבטייה ואנחנו נשב ביחד לאכול ארוחת ערב והוא כל כך רוצה שזה מה שייקרה כן זה ברצון שלו מצד שני הפחד שלו להיות דומה לאבא הולך וגובר עליו כי הוא הבן שלו ובן אחרי בן זאת אומרת יש לו במחשבה איזשהיא תחושה של רק שאבא לא יעביר לי את זה ואני הולך להיות כמוהו הוא מזמן לעצמו התנהגות ש זאת אומרת שהוא יפגוש בהתנהגות שלא תעמיד אותו במצב שהוא יבחן זאת אומרת הוא בודק כשהאישה הפוטנציאלית שלו תהיה הכי רחוק מהסיטואציה שהוא רוצ יפה עכשיו החלום שלו הוא חלום ילדי החלום שלו התפתח בגיל שבע ואיתו הוא נשער

זאת אומרת בחלום שלו זה יהיה כל כך יפה זאת תהיה אידיליה הוא לא יכול שייקרה בבית שלו את מה שקורה אז הוא בוחר לעצמו אישה מאוד קנועה אישה שתעשה את כל מה שצריך איישה שתהייה קרת ביתית בדיוק ואז מה שייקרה זה שהוא יגיע הביתה הוא לא יתמודד בסיטואציה של אבא והוא בוחר לעצמו דבר כזה כשהוא הגיע הביתה עכשיו הילד בן השבע שפיתח לעצמו חלום כזה הוא לא לקח בחשבון את המשכנתא הוא לא לקח בחשבון את הילדים שצועקים הוא היה ילד קטן שידע רק לחלום על בית בית רגוע בעצם מה שהוא רוצה זה לתקן את החווייה של מה שהוא חווה עכשיו הוא בעצם מבטח את עצמו שיהיה לו טוב כשהוא יהיה גדול ואז הוא זימן לעצמו את האישה הזאתי והיא מדהימה זה

בדיוק חלום שלו של גיל שבע אבל חלום של גיל שבע לא ראה את הילדים שיבואו ולא ראה את האישה הייפה ולא ראה את זה שהיא תשכח את הבוילר וכשהוא נכנס הביתה דולק הוא רואה את אשתו כורסת חלומות ו היא הרסה לי את החלום אני זימנתי חלום אני צריך להתגבר עכשיו על הצעקות של אבא הוא עדיין אוחז בצעקות של אבא זאת אומרת זה סיטואציה שהיא כביכול פשוטה שיכולה לגעת במקומות כל כך עמוקים בנפש והוא אפילו לא יכול להיות מודע לזה בדיוק בדיוק ואז הוא לא מבין אבל למה אני הוא הלך אחר כך עם נקיפות מצפון מאוד גדולות כי בעצם היא גרמה לו להתנהג בדיוק כמו אבא אי השמה כיוון שאני רציתי שהבית שלי יהיה רגוע ושלב למה את מביאה אנחנו שומרים

כל כך הרבה פעמים אני שומעת גברים או נשים שאומרים אתה הבאת אותי למצב הזה אף אחד לא יכול להביא אותך למצב הזה זה משהו שהוא נמצא בתוכך אף אחד לא רק שהקדוש ברוך הוא מזמן לך שבשלב מסוים אשתך תשכח את הבוילר כדי להראות לך שאתה לא ילד קטן בן שבע שמנסה ליצור איזשהו חלום אתה באמת מצליח לתקן את חויית הילדות שלך לא על ידי חלום של ילד קטן אלא על ידי עבודה של בן אדם גדול ולכן זה תמיד יהיה להיכנס בפנים כן הפר הרצוי שלי והמצוי שלי הרצוי נובע מאיזשהי חווייה ילדית שהחלטנו שהיא תגדע בשלב מסוים ואז פתאום המצוי לא תואם את זה ואז מה ואז מה קורה יפה אז קודם כל אנחנו צריכים לדעת שכש שקורה לנו דברים כאלה הריי אנחנו

תמיד מחפשים השמים אנחנו מחפסים אשים אז אז מה אין אנשים רעים שעושים דברים רעים בעולם מה זה לא יכול להיות הרי יש אנשים רעים אנחנו צריכים לדעת שאנחנו מזמנים אותם אל החיים שלנו למה כיוון שהקדוש ברוך הוא אומר תראה באת לעולם לעשות עבודה אם תישאר בחלום הילדות שלך אתה תישאר ילד קטן בן שבע כל החיים ואני רוצה לאתגר אותך כי אני מממש החלומות שלכם אומר הקדוש ברוך הוא בחלום שלך זה שיהיה לך בית אחר עכשיו יש מושג בתורה שקוראים לו נעמ דכיסופא נעמ דכיסופא אומר שבעצם אמ טוב זהזה זה עמוק לא רוצה להיכנס לשם אבל א זה זה כאילו התבייש שלנו למול חווייה שאין לנו עצמאות נעמה דכי סופה זה בעצם לחם בושה זה שבן אדם מקבל

משהו שהוא לא אמר ע שהוא לא בדיוק אז אומר הקדוש ברוך הוא תראה אני יודע שאתה רוצה שיהיה לך סיפוק בחי הנישואים שלך אתה לא רוצה רק לממש את החלום של הילד בן שבע לא יהיה לך שום שם לא יהיה לך שום בשר למה מבחינת מבחינת אותו ילד כן זה מה ש של הילד בן שבע אבל אתה כבר לא בן שבע אתה בן 35 אמרנו כן ואז הבן אדם בן 35 לא רוצה לדעת שהוא טוב בגלל שאשתו קנועה אלא אני רוצה לדעת שבעצם התגברתי על מה שהיה בין אבא ובין אמא שהייתה כאן עבודת המידות שהייתה כאן סיה בדיוק אני עבדתי פה ע על הדברים אני ולכן אין אנשים רעים יש חוויות שלנו שאנחנו מזמנים את המראות כדי שאנחנו נעשה עבודה ולכן בכל פעם שבן הזוג שלנו או מישהו זה

קצת עמוק זה מאוד עמוק זאת אומרת אין אנשים רעים אין אנשים רעים אנחנו שנייה נבין את זה אלא מה זה תלוי בתגובה זה ממה שאנחנו מזמנים ואם אנחנו נלך גבוה יותר זה הקדוש ברוך הוא מזמן לנו אנשים מסויימים בחיים שיעשו לנו דברים כדי שאנחנו נוכל לממש את היעוד שעשינו בו כדי שאנחנו שיקרו לנו דברים כדי שאנחנו נקבל את הסיפוק שלנו תקשיבי זה מדהים כי כי זה בדיוק הנקודה שעוזרת לנו להבין למה דווקא זה שהכי קשה לו עם כסף מתחתן עם הבזבזנית הלט ל הלמות האלה הם בעצם אנחנו יכולים לקרוא לזה טריגרים או אנחנו יכולים לקרוא לזה הדברים שמפעילים אותנו אבל זה כל הזמן לעבוד על המקום הזה שהוא הפער לגמרי ואנחנו צריכים לדעת שאנחנו

מזמנים אותם כי החווייה הילדית אומרת אצלי זה לא יקרה אוקיי ואנחנו רוצים להוכיח לעצמנו שהתגבר על זה אז אנחנו מז מצד אחד אם בחוויה הילדית שלי הייתי ילדה מאוד דחוייה נגיד ואני נורא נורא מפחד אני עדיין מרגישה דחוייה אני אביא על עצמי בן זוג לפעמים אנחנו וכים ברחוב ואנחנו רואים אישה נורא נורא יפה נשואה לבן זוג שנראה לא טוב או ההפך מה הקשר כאילו מה היא לא רואה את זה אני יודעת ואז בעצם אנחנו צריכים להבין שהיא זימנה את זה מתוך איזשהו פחד פנימי בפחד הפנימי שלה היא אומרת לעצמה אני הייתי ילדה כזאת שמנה הייתי כל כך לא שווה ו ואני מפחדת שיהיה לי בן זוג שייראה טוב כי בטוח שהוא לא ירצה אותי באיזשהו שלב כי אני

שמנה שהיא תדחה אותו אני שמנה אז עדיף שהוא יהיה שהוא לא יראה טוב שלא יהיה לו עיניים בחוץ כביכול בחיים הוא לא יפגין הוא לא יילך החוצה וככה אני מוגנת זה השיקולים שמ מניעים אותם בבחירת בן ז לא לא ב לא זה לא בבחירה החופשית בבחירה החופשית שהיא מסתכלת היא יודעת שהא התחתנה עם את יודעת מה אולי אפילו לא רואה את זה רג אני חת ש תשלמי את זה זה מה שאני שואלת כן התת מודה שלה מזמן את הבן אדם הזה כי בעצם זה שיהיה לה בן אדם שנראה ככה היא מוגנת זה תמיד יהיה איזה מנגנון להגן על עצמנו בדיוק בדיוק אוקיי אתם שומעים מה מה מה אנחנו על מה אנחנו עוללים כאן על כל המוקשים של החיים על כל כל מה שיוצר לנו את הפערים שמתסכל

אותנו שגומרים אותנו שבעצם כשאנחנו נבין את השורשים שלהם זה בעצם עבודת השם שלנו זה בעצם המקום שלנו לא להיות בנעד כסופה לא להיות בלחם בושה שכאילו נתנו לנו עד הפה אלא עמלנו כי אדם לעמל יולד אנחנו לא פה לפיקניק רק לתאר את הסיטואציה למי שלא מונח אז זה העבודה זאת העבודה לגמרי לגמרי ולכן ככל הזמן אנחנו צריכים לזכור שכל דבר שמפריע לנו אנחנו הבאנו אותו אלינו ואנחנו צריכים לבדוק למה זאת אומרת זה אין לנו מקום אפילו אל תנסו אפילו להשים כי כי זה התיקון שלכם זה מה שזמנם לחיים בדיוק כי זה מה שצריך להיות כדי לא להישאר אישם במקום הילדי לא משנה תלמיד אגב בגיל שבע לא לא ומתי שהוא בילדות מם איזשהיא חווייה שחתכנו

אותה ויכולות להיות לנו כמה וכמה חוויות כאלה בחיים עכשיו זה לא רק לפעמים אנחנו לא נרגיש שזה התיקון שלנו אלא אנחנו לפעמים פועלים מתוך איזשהו מנגנון הגנה ואנחנו ואנחנו זה אנחנו עוד לא נמצאים בכלל במקום של התיקון מה זאת אומרת אנחנו אף פעם לא נרגיש שזה התיקון שלנו כי אם אנחנו נרגיש שזה התיקון שלנו נגמר המשחק יפה אבל או פה את מביאה עוד איזשהו עוד איזשהו מנגנון שכנראה נוגע אצלך כי כאילו אם סיימתי את העבודה אגב הוא גם נוגע אצלי אני תמיד אומרת רגע שניה שניה אני לא רוצה שהילדים שלי ילמדו כבר את הכל עכשיו כי השם ישמור ויציל אני רוצה שהם יחיו עד 120 שיהיה להם המון זמן ללמוד לא דוקא לא זה עוד הסתכלות זה

עוד נקודה אבל אני דקא התכוונתי מהמקום הזה שלא כל בן אדם יודע לפרק את הדברים בצורה כזאת שזה מודע יינת אתזה שדנו רובנו לא יודעים את זה רובנו לא יודעים את זה אבל יש פה עוד משהו שאני חושבת שכדאי שאנחנו נדגיש אותו כשאת אומרת זה בעצם התיקון שלנו כשקורה לי דבר כזה זה התיקון יש דברים שאנחנו עושים מתוך מג מנגנונים מסוימים שקיימים אצלנו שזה אפילו לא תיקון לדוגמה ילדה שחייה עם אמא שהייתה חזקה מאוד בחיים ואמא שלה נגיד רואה את את האהבה של אבא למול הילדה הזאת והאמא קצת מקנה וזה קורה כן היה לי מקרה כזה שטיפלתי ואמא ממש מקנה ילדה וילדה מוצאת את עצמה שבכל פעם היא לא מבינה למה זה קורה אבל בכל פעם שהיא מדברת עם

אמא היא מספרת לאמא על הצהרות שלה יא אומרת אבל למה אני צריכה קודם לספר לאמא שלי על הצרות שלי ובינה לבין אמא יש ראקציה מאוד לא התנהלות מאוד מאוד לא נעימה כי אמא אומרת לה אבל למה כל ע תספר ע דברים רעים והיא אומרת אב אני לא רוצה לספר ל דברים רעים אבל למה זה כל פעם יוצא כשאנחנו נכנסים לעומק בעצם אנחנו מבינים שהיא היא מרגישה שאמא מקנה ויש שם משהו והיא צריכה כל הזמן להקטין את עצמה למול אמא כל זמן להראות מול אמא כמה לא טוב לה כדי שאמא אמא אל תקנ אמא כמה קנה אני קוראת לזה תסמונת חמסה חמסה תפו טפו טפו זה אלה שזה כאילו בא מכיוון אחר אבל זה אלה שכאילו מפחדים להראות שיותר מדי טוב להם אז הם מתחילים לספר מה

לא טוב כן אז זה בקטע של עין הרע אבל פה יש זה מה שאת אומרת זה קטע של עין הרע שבאמת אנחנו מצים את זה זה כאילו מכיוון אחר זה אותו רעיון בדיוק פה הילדה רוצה כל הזמן להוכיח לאמא שאמא אל תקנ ב אני לא בתחרות אכן בדיוק אל תקנאי בי אל תקנ בי עכשיו הילדה כשאנחנו מפשטים את זה זה נשמע כזה פשוט אוקיי אז בואי תתקני תפסיקי לספר לי מה על הדברים הלא טובים שלך אב היא לא יכולה כי בבסיס של הילדה הזאתי שההיא הבת של אמא והיא צריכה את אמא מאוד בחיים שלה היא רוצה לשים אותה בצד שלה להראות כן בדיוק להראות לאמא אמא אמא אין לך מה לדאוג ממני א אני לא מאיימת עלייך אני לא בתחרות אית החלבה הנה תראי אני אניג אני גם בסבל יש

פה גם סבל בדיוק אבל ואז היא אומרת לעצמה אבל היא לא מבינה את זה ואז היא באה היא באה לטיפול והיא אומרת אבל אבל למה אני כ מספרת לי אמא על הצרות שלי ואני מרגישה שלא נעים לי עם אמא ומה פה לא בסדר שאנחנו הולכים אחורה ומחפשים את החווית בסיס שלה אנחנו מוצאים את זה ווואו זה מדהים יש פה חווית בסיס זה לא קשור לשע הדתי יש תמיד איזה קול קטן כזה שרוצה לבוא ולהגיד שזה קשור ללא אבל יש כאן שורשים עמוקים שצריך לגעת בהם ולפרק אותם וכשאנחנו מעלים את זה למודעות עולם שלם נגלה אלינו לגמ ואני רוצה לספר עוד משהו אנחנו אנחנו ככה בשעה שאני יודעת שצופים כל מיני ולכן אני אתן את זה בעדינות אני רוצה לתת עוד דוגמה כי אני

מאמינה שהיא תעזור לאנשים כי אני שומעת ככה את הבקשות לתוכניות שאנחנו נעשה כן אחת המטופלות שלי א בחורה מתוקה מהממת שמחפשת כל הזמן מוצאת את עצמה בסיטואציות ילדה טובה וכל הזמן היא מוצאת את עצמם שהיא נקלעת לסיטואציות עם בנים עוד פעם עוד פעם עוד פעם עוד פעם היא לא ילדת היא לא ילדה קטנה היא כבר בחורה בוחה הלאה כן והיא לא מצליחה להבין למה וכשאנחנו מוצאים את חווית הבסיס שלה היא עברה פגיעה עוד פעם עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם וכשאנחנו מנסים לברר מה היה בפגיעה מה היא זוכרת מה שהיא זוכרת היא לא זוכרת את הפגיעה הי זוכרת איך היא נכנסת למיטה אחר כך שמה סמיחה מעל הראש ואומרת וואי איזה שקט היא מייצרת לעצמה את

החווייה הדומה עוד פעם עוד פעם עוד פעם כדי לחוש את הכיף של השקט אחרי הסערה איזה קשוח ווא את מבינה אז זאת אומרת יש לה איזשהיא חווייה שאת ת מודה בא ואומר מה היה מה היה קשה הקשה הייתה החווייה איפה היה לך טוב בשקט שאחרי הסערה בוא נייצר לך את השקט הזה עוד פעם עוד פעם עוד פעם ודל עדיס של בריחה זאת אומרת לייצר לעצמך את המקום שממנו את רוצה לברוח ואז לברוח כדי שיהיה לך את הבריחה בדיוק וואו אז ככה אנחנו פועלים ולכן כשאנחנו יודעים להיכנס פנימה לתוכנו ולנסות למצוא מה הי הנקודה הזאתי אז אפילו במהלך היום אנחנו יכולים לעצור ולהקשיב לתוך עצמנו אפילו אם זה רק כאב ראש ואפילו אם זה דברים שהם גדולים יותר אז אנחנו

נעצור בשלב הזה כדי לצאת תנחת המוזיקלית ולאפשר לכם לשלוח את השאלות שלכם אנחנו לא שכחנו אנחנו מיד נסתכל ונעבור עעל השאלות ונענה עליהם אתם די מציפים אותנו וזה מצויין תמשיכו המספר מופיע לכם על המסך אנחנו יוצאים עכשיו תנחת המוזיקלית ומיד חוזרים בין תרומה לת צו יום הולדת קצת משונה הכל רגיל כאן לכאורה במקל ווה בן תץ צבה לכי טיסה אסתר פורים משתי שמחה מחנה ומסר ומסר בתוצאה בן כי תיסה לבקל עולם מפסיק להתקהל לאיש משתתק להסתגר ישמאל אדום וישראל בן ויקן לפקודה אין איש בעיר ובשדה כבר אין מול מי להתנהל מגדל בבל שוב מתבלבל ומה אתה רוצה שנבין מזה איך מתרחקים ומתקרבים בכאב הזה רוצה לחיות אותך ולא להיות לבד ומה

אתה רוצה שנלמד מזה ואיך נדע להתאחד בפירוד הזה עד שניתן לך כתר מלוכה כתר מלוכה בן פקוד לבק כולם נו באותה סירה אביב הגיע פסח בא ואיתו תקווה רבה שתקרא את רוח הגזרה לך דודי נקראת קלה כבר אין לנו כוחות יותר להתמודד להילחם ומה אתה רוצה שנבין מזה איך מתרחקים ומתקרבים בקב ה רוצה לחיות אותך ולא להיות לבד ומה אתה רוצה שנלמד מזה ואיך נדע להתאחד בפירוד הזה עד שניתן לך הכתר מלוכה מה אתה רוצה שנבין מזה איך מתרחקים ומתקרבים בכאב הזה רוצה לחיות אותך ולא להיות לבד ומה אתה רוצה שנלמד מזה ואיך נדע להתאחד בפירוד הזה עד שניתן לך כתר מלוכה כתר מלוחה ומה אתה רוצה שנבין מזה איך מתנתקים ומתחברים אל הלב הזה רוצה לחיות

אותך ולא להיות לבד ומה אתה רוצה שנלמד מזה ואייך נדע להתאחד בפירוד הזה שמע ישראל השם אחד ושמו אחד בן אדר לבן ניסן נפל פור זה גורל אומרים זה זמן שמסוגל לנצח המזל תודה שחזרתם אלינו אנחנו כאן בתוכנית משיבת נפש להשיב לכם על כל השאלות שעולות על דעתכם שקשורים לעולם הנפש אם זה בשלום בית אם זה בחינוך ילדים אנחנו בסיעתא דשמיה ניגע כאן בכל הנושאים שנוגעים לנפש ומטרידים אתכם כדי שלא יטרידו אתכם יותר אז אנחנו כאן מקבלים בשידור ישיר את השאלות שלכם לוואטסאפ שלנו למספר שמופיע לכם על המסך ואתם יכולים לשלוח את השאלות אנחנו כבר ניגע בעוד שאלה כאן עם הרבנית פרי כהן שהיא מטפלת רגשית אתם שומעים כאן את התובנות את

הסיפורים מהקליניקה ואת כל הנושאים שאנחנו באמת בסיעתא דשמיא מקיפים כאן כדי שאתם תרגישו שיש לכם לאן לפנות שיש מקום שנוגע בנפש אז ברשותך אנחנו נשאל שאלה מיכאל אבא של נועה היום אנחנו כנראה בנושא של גיל ההתבגרות היא בת 17 והוא שואל הבת שלי לוקחת כל ויכוח קטן עם חברה כאילו חרב עליה כל עולמה חס ושלום אני מנסה להגיד לה שזה יעבור אבל היא מתנתקת ובוכה שעות על גבי שעות איך עוזרים לה להכניס פרופורציות איזה יופי יש כאן אבא שהילדה שלו כל כך חשובה לו והילדה בעצם כשהיא נכנסת לויכוח עם חברות אז היא לוקחת את זה מאוד קשה והוא בא ואומר אבל למה את לוקחת קשה אני פה אני מסביר לך שזה בסדר יש לך את אבא הכל טוב הכל

בסדר אז אנחנו צריכים לדעת שכבר אמרנו את זה שילדים בגיל ההתבגרות מאוד מאוד מחפשים את חבורת השווים את השווים בגילם ואת השווים במעמדם ומבחינת הלדה הזאת החברות כרגע הם הכל אוטוטו היא תחזור לשפיות והיא תגלה שאבא זה דבר מאוד יקר ואמא זה דבר מאוד יקר וזה יכין אותה לחיים כדי שהיא תוכל להתחבר לבעלה והוא יהיה באמת דבר מאוד יקר בשבילה אז היא בת 17 מה זה אות אותו יש לזה איזשהו לא ן אבל היא לקראת היא לקראת היא לקראת נקרא לזה יציאה אף על פי שיכול לקחת עוד הרבה זמן עד שהיא תצא אבל אבל זה כבר זה כבר זה כבר לא הטרפת זה מתחיל כבר להתיישב אוקיי א וכל מה שאבא יכול לעשות זה להמשיך להסביר לה ש שחברות זה לא כל

העולם זה נראה כרגע כל העולם אבל זה לא ולספר לה על עצמו אם הוא יגיד לה תקשיבי החברות שלך הם לא יהיו וחברות שלך והם לא ישארו לך לעולם ותראי יבוא עוד יום אחד ואת תגלי שכולם בוגדות בך היא לא תקבל את זה היא תגיד לעצמה הוא סתם מנסה להקטין את החוויה שלי הוא סתם מנסה ליצור אצלי את התובנה שזה שטויות הוא מדלג על הרגש שלי כי בשבילה הם באמת כל העולם כרגע אז אז מה מה עכשיו תשכנע אותה אחרת נן בדיוק אז הוא יכול רק לספר לה על חוויות שלו מה בעצם הוא עושה הוא יוצר לה את התחושה שהוא מזדהה איתה גם לי היו חוויות כאלה זה היה לא נעים התגברתי זה עבר אני עוד מכיר את הכאב שלך אני יודעת שזה קיים אבל את יודעת לאט לאט

אני למדתי כשהחבר הזה והזה עשה לי ככה אז למד י מזה והנה היום זה כבר פחות נוגע לי זה פחות כואב בעצם הוא נותן לה תקווה לימים טובים יותר עם ההבנה והחלה והזדהות כי אם הוא יגיד לה תקשיבי אני כל כך מבין אותך היא אומרת לעצמה הוא לא מבין שום דבר הוא לא היה בסיטואציה הזאתי זה רק בגיל ההתבגרות זה רק אני הייתי בסיטואציה הזאתי רק אני מבין אתם לא מבינים כלום אתם הגדולים לא היה לכם את זה בדור שלכם הם אומרים לא היה וכשהוא מספר לה על עצמו הוא כאילו חולק את החוויות שלו ו מתחת לפני השטח הוא יוצר אצלה חוויות של הזדהות אז באמת גם כאן אנחנו רואים סליחה שיש פה גם כן איזשהו פער כי איך שהיא רואה את הדברים זה לא איך

שהוא רואה את הדברים ואיפה שהוא יש את המציאות באיזון בינה לבינו בין האבא הזה הדואג אז באמת העצה הזאתי של לבוא ולהכיל ולהקשיב ולהכניס אותם לפרופורציות עד כמה שאפשר כאילו לפעמים בגיל ההתבגרות זה נראה שצריך פשוט לקבל את זה נכון נכון נכון ואת יודעת שאני מסתכלת על זה שהדברים שהכי הכי קונים אנשים זה סיפורים אישיים חשבתי לעצמי פעם למה זה כל כך למה זה כל כך עובד כי סיפור ישי מעביר מוסר בלי לתת לך את התחושה שאתה מקבל מוסר ואז ועכשיו מוסר זה ידע לחיים זה כלים לחיים אבל ילדים בגיל ההתבגרות במיוחד לא אוהבים שמישהו אומר להם מה לעשות או נותן לו תובנות שלו הם אוהבים להפיק מזה בסיפור אישי את תבואי ותספרי

סיפור אישי כל אחד יבין שם משהו אחר כי אפשר לה עפש צ את המקום שלך ב בדיוק אתה מזדהה עם החלק שלך בתוך הסיפור ולכן סיפור אישי תופס כל כך יפה כן נתת פה כלים בלי שאתה קבעת ואמרת לזה את טוה בדרך ההתנהגות שלך זה לא נכון או את צריכה להפיק ככה וככה את צריכה לעשות ככה וככה ני ממרומי גי בדיוק בדיוק אז אני מספרת לך את הסיפור שלי תקחי מזה מה שאת רוצה וזה עובד אז כשאבא מספר לה על החוויות שלו היא בעצם לוקחת משם את מה שנכון לה ומתאים לה מהמם טוב נושא אחר לגמרי עכשיו הורי בן 28 א כבר תקופה שאני מרגיש שאין לי כוחות לקום בבוקר הכל נראה חסר טעם גם דברים שפעם אהבתי איך יודעים אם זה דיכאון אמיתי או סתם שלב שיחלוף

אז אפשר לבדוק את זה בדרך מאוד פשוטה אם זה ממש ממש דחוף לו לדעת אם זה דיכאון או שלב שיחלוף אז אפשר ללכת לרופא שמומחה בסיפור הזה ולבדוק את זה אבל כשבן אדם שואל האם זה דיכאון או שזה משהו שיחלוף בדרך כלל זה לא דיכאון כי הוא נמצא בריא די בריא בחווייה כדי להסתכל עליה ולומר רגע אני בדיכאון או לא בדרך כלל אנשים שנמצאים בתוך חווייה דיכאונית הם אפילו לא מוציאים את הראש החוצה כדי לבדוק אם ייש שם או אין שם אבל זאת אומרת עצם המודעות שאת שומעת כאן בתוך השאלה כבר מצביע על זה שן אתה לא המקרה כן אבל אם זה עושה טוב וזה מרגיע א אשר ללכת לבדוק לבדוק את העניין אוקיי א שני בת 22 אני בשנה האחרונה של התואר ואיין לי

מושג אם זה באמת מה שאני רוצה לעשות כל החיים כולם מסביבי נראים בטוחים בעצמם ואני מרגישה תקועה איך מוצאים כיוון בלי להרגיש לחץ אוי מדהים א טוב א ככה גיל 22 אם פחות הוא יותר כבר ממש אחרי גיל ההתבגרות היא אחרי התסיסה היא מתחילה להיות מאוד מוש ששבת ואז מתחילות באמת לעלות שאלות אני נמצאת במקום הנכון או לא נמצאת במקום הנכון עכשיו לעשות תואר זה בדרך כלל בין שלוש וחצי לחמש שנים תלוי במה מה התואר שהיא מתמחה או אפילו יותר א ואז פתאום מה ש נראה לה נכון לגיל לא יודעת 18 או 19 יכול להיות שלא לגמרי מתאים ווא אנחנו מתחילים לשאול זה כן נכון לי זה לא נכון לי אז היא צריכה לשאול את עצמה אם היא רוצה את כל מה שהיא

עשתה עד עכשיו לשלוח לטימיון ולא לסיים את התואר או שהיא תסיים את התואר ואז זה בסדר גמור גם אם השקעת כל כך הרבה שנים להגיד לעצמך אז אני לא אשתמש בזה וזה אין פה איזשהיא החמצה או הפסד עשית את זה כי היית צריכה לעשות את זה להכניס את המקום של האמונה עשיתי את זה כי הייתי צריכה לעשות את זה מה זה ישמש אותי בעתיד מה זה יתן לי אני לא יודעת אבל ברור שהייתי צריכה לעשות את זה כי אחרת הקדוש ברוך הוא לא היה נותן לי לעשות את זה עכשיו כשאני אסיים אני אחליט אם זה מתאים לי או שאני הולכת הלאה ולא להיבעל עם התואר שהתחלתי אותו בגיל 18 או 19 וסיימתי אותו עכשיו בגיל 22 אחרי שבחרתי משהו שהיה נראה לי שאני אעסוק בו

ועכשיו זה לא אולי מה שאני אבחר להבא גם אולי אני אבזבז את הזמן שלי לא לא יכול מאוד להיות שזה לא נכון וזה יהיה כן נכון לא להיבעל לחשוב בצורה מאוד רגועה האם זה נכון בשביל הכו שאת רוצה ללכת הלאה ובעזרת השם שיהיה בהצלחה גדולה אז באמת המקום הזה של האמונה מזכיר לי את אחד הסיפורים מאחד האנשים הכי חזקים בעולם המחשבים שכשהוא היה סטודנט הוא עשה איזשהו קורס שזה היה נראה קורס חסר טעם לחלוטין הוא בעצמו לא הבין מה הוא עושה בתוך הקורס הזה אבל הוא היה חייב למלא את המערכת שעות שלו והוא עשה את הקורס הזה וזה היה קורס בקליגרפיה באיזה משהו שכל כך היה לא מפותח באותה תקופה אבל הוא ניגש לזה והוא כבר היה בתוך זה והוא

המשיך עוד שיעור ועוד שיעור וכבר עוד סימסטר וזה עומד להסתיים והוא בתוך בתוך הקורס הזה לא מבין מה הוא עושה שם בכלל וזה ה נראה דבר כל כך חסר תועלת עם הזמן כשהוא סיים את הלימודים שלו ואת התואר שלו והוא התפתח בעולם ההייטק ובעולם המחשבים מסתבר שהקורס הזה עזר לו להמציא את הפונטים שאנחנו משתמשים בהם היום כולם 99 פ9 א ב פונטים האלה שמשתמשים היום בעולם המחשבים זה הפונטים האלה שהוא המציא באותו קורס שהוא אז לא הבין מה הוא עושה שם בכלל ואייך הוא נקל לתוך הסיטואציה הזאתי אז באמת המקום הזה של האמונה של הדעת לכל דבר יש משמעות גם אם אנחנו לא רואים את זה באותו רגע שום דבר זה לא סתם לגמרי אנחנו מנוהלים בהשגחה

פרטיית ואם הקדוש ברוך הוא שם אותנו שם יש סיבה אנחנו עוד לא רואים אותה עכשיו אבל בעתיד אנחנו נראה אותה סבלנות מה שנקרא בדיוק אז בואי ניגש ל לעוד שאלה א השקעתי את כל הכסף והלב שלי בעסק והעסק נפל עכשיו אני לא מצליח לאסוף את עצמי ולהתחיל מחדש א אני לא יודע איך להתמודד עם הכישלון אני מרגיש מרוסק אוקיי אז אני רוצה לתת דוגמה מאוד טובה קוראים לה רבי עקיבא רבי עקיבא בגיל 40 מתחיל ללמוד תורה שזה היה נשמע לא הגיוני הוא נורא התבייש כשהוא נכנס לכיתה א' עם כל אותם ילדים קטנים ולאט לאט הוא מקדם את עצמו ומקים לעצמו תלמידים הרבה הרבה מאוד תלמידים הרבה הרבה הרבה והם מתים כולם והוא יכול עכשיו להיכנס למיטה ולומר

כל מיני אפשרויות הוא יכול להגיד הקדוש ברוך הוא לא אוהב את התורה שלי אני לא רצו בעיני הקדוש ברוך הוא אני כישלון אחד גדול שום דבר הוא אוסף לעצמו חמישה תלמידים חדשים הוא מקים את עצמו מחדש והוא דוגמה מדהימה כי אנחנו חובים בחיים שלנו המון פעמים מפלות נכון ונראה שזה סוף העולם כי כקוראת לנו מפלה אנחנו אומרים איך נשתק מכאן זה לא הגיוני אני לא אצא מזה וזאת הפרשנות הכי איומה שאנחנו יכולים לתת למצב שאנחנו עוברים בו להפך להגיד לעצמנו שדווקא זה יהיה שלב המקפצה הגדול ביותר שיוביל אותנו להתקדם כי מדברים שעושים לנו נעים וטוב אנחנו מתקדמים טיפונת דברים שהם לא פשוטים בשבילנו גורמים לנו ל הם מזניקים אותנו וזאת

הנקודה של ההזנקה כי אם היה נוח וטוב זה כמו ללכת על קר דש אתה הולך כי נעים לך אבל כשאתה הולך על קוצים אתה רק רוצה לברוח משם ואתה תברח מהמקום הזה הכי רחוק שיש ואתה תתקדם רק לאזור את כל הכוחות אין יאוש בעולם פשוט לקום וללכת הלאה וגם זה שוב פעם מחזיר אותנו למקום הזה של האמונה של באמת להתחזק ולהוציא מתוכנו כמו שאת אומרת את הכוחות נפש הכי הכי חזקים שבמצב שהכל עלמי מנוחות יכול להיות שזה לא היה מוציא מאיתנו זה אבל החוכמה היא באמת כשנמצאים בלמטה ובתחושת כישלון כמו שהבחור הזה שואל ומתאר החוכמה היא משם לגשת למאגרים האלה אם הם קיימים אם הם לא קיימים אז צריך להשיג אותם יפה ואני יכולה לספר שהייתה לי בכיתה

חברה ש היא היא הייתה נוהגת להעביר עליי ביקורת לא מעטה והיא הייתה מהילדות הנורא נורא נורא טובות היא התה היא היייתה ילדה טובה ירושלים מותק בובה ואני זוכרת שפעם היה בינינו איזשהו ויכוח בכיתה מה זה ויכוח כאילו היא אפילו לא הייתה מתווכחת והיא ענתה לי בצורה שכל כך כל כך פגעה בי וזה ישב לי במשך שנים על איזה גיל אנחנו מדברים שאת זוכרת אה 15 16 אה אני זוכרת הרבה דברים א בגיל מאוד צעיר ו ויום אחד פגשתי מישהי שמכירה אותה ובאמת לא בקטע של לשון הרע או לא בקטע של סיפרה לי שהיא נורא קשה אלה היא פתאום קיבלה היא באמת החיים שלה עברו עלמי מנוחות היא באמת לא יכלה להבין אנשים שיש להם ניסיונות בחיים נפילות בחיים

היא לא יכולה להבין את זה והיא חוותה משהו שהיא לא תכננה אותו הניא לא יודעה איך להתמודד איתו והסתכלתי ואמרתי לעצמי תשמעי לא שאני משתחצן קצת א קוראים לך דברים לא טובים אתה מפתח שרירים אז כשהכל הולך על מ מנוחות כשתבוא הנפילה הא תהיה מאוד לא נעמה אבל יש נפילה והתקה ממנה זה הרי הניצחון כי הרי הניצחון זה זה הניצחון אתה נמצ במקום גבוה ואתה נופל לבירה המקטע ואתה הולך חזרה יגר הרמה וזה הניצחון משם ניצחון לא יכול לבוא אם לא היייתה נפילה חד משמעית אבל אני תמיד אומרת שהמקום הכי חזק להיות בו זה המקום שממנו צומחים נתת את דוגמה את רבי עקיבא באמת אם נתאר לעצמנו סיטואציה שהוא צריך עכשיו לקום בבוקר אחרי שהוא

היה בלוויות של תלמידים שלו זה הרי זה לא רק דוגמה זה השראה זה השראה לבוא ובאמת באמת לקום זה לא סתם שכתוב שבע ייפול צדיק וקם הוא הפך להיות צדיק כי הוא קם הוא נפל והוא קם זה לא איזה מצב אוטופי שהכל הכל בסדר והכל הולך חלק והרבה פעמים אנחנו שומעים שגדולי ישראל הם הגיעו לאן שהם הגיעו אבל לא תמיד רואים את ה מאחורי הקלים את האיך את הדרך שהם עשו כי זה הם לא לא נולדו לתוך זה לגמרי וכתוב לנו שהצדיק נקרא צדיק על שום הנפילה אם לא היה נופל לא היה יכול לקום ולא הה יכול להיקרא צדיק עכשיו אם אנחנו מסתכלים על רבי עקיבא את אומרת שאיך הוא הה יכול לקום בבוקר אחרי לוויות ואני מסתכלת זה יותר מזה אני הולכת כבר לעומק

שלו אז ללכת לווייה זה באמת מאוד מאוד עצוב שהשם לא ייתן לאף אחד אבל התחושה שלו בסיטואציה הזאתי אולי אני לא רצוי אולי לא ידעתי להעביר את זה נכון אולי כביכול ההשמה העצמית הזאתי כי הרי מה שקורה לבן אדם הזה כשהוא יושב בתוך דיכאון של זה מאלא הוא היה אם אם הוא היה מסיר מעצמו כביכול והיה משליך את זה ל הקדוש ברוך הוא היה בא ואומר זה מה שהשם רצה בשבילי טוב נו השם זה מה שרצית אני מקבל בוא נלך הלא פה הוא שוכב בדיכאון כי כאילו הוא מאשים את עצמו איפה אני עשיתי לא בסדר איפה ופה זה נורא קשה אז להסיר את כל האשמות האלה את כל המקומות את כל האשמה העצמית הזאתי והחיפוש והחידות של איפה אני לא בסדר בוא נלך הלאה

נתמקד בחיובי לא נשב שם בשלילי של וואי אולי אני לא רצוי אולי אני לא טוב אולי אני לא ידע לנהל עסקים אולי אני כבר עבוד כבר לא יהיה לי כסף כבר את זה למגר ללכת על החיובי בוא נראה לאן אני מתקד הלא מהמם ואולי גם זה המקום שכתוב לנו בפסוק השלך על השם יהבך שאתה משליך עעל השם גם את ההצלחות שלך אבל גם את המקומות של הכשלונות של מה שלא הצלחת לדעת בסופו של דבר ובתחילתו של דבר זה רצון השם אבל לדעת לקום לקום לקום ולהמשיך הלאה ולא תמיד זה פשוט אנחנו רואים ש לחלוטין לא פשוט ואף אחד לא היה רוצה להתחלף עם האדם הזה ששאל את השאלה הזאתי אף אחד לא רוצה להיות במקום שלו ועם כל זה כשההוא יצא משם הוא ידע שזה מה שכשל אותו

בעזרת השם שכך יהיה א אנחנו עוברים שוב לשאלות שלכם אתם רואים את המספר שמופיע לכם על המסך תמשיכו השאלות שלכם זה מגיע מהמקומות הכי אמיתיים ובזה אנחנו רוצים לעסוק במה שמטריד אותכם בנושאים שנוגעים בנפש שלכם בכל כל אחד ומה שעובר עליו וכולנו עוברים גם כעם וגם כיחידים אז תמשיכו ותשאלו את שאלות ואנחנו כבר עוברים לשאלה הבאה א רבקה בת 40 מספרת שהא עבדה את אחותה לפני 10 שנים ועדיין כל אירוע משפחתי מרגיש חסר בלדיה איך ממשיכים הלאה בלי להרגיש השמה על זה שאנחנו מתקדמים איזה מדהים וכשהתחלתי לשאול את השאלה אמרתי לעצמי יש פה אישה עם הרבה הרבה רגשות השם א כשאנחנו מאבדים אדם קרוב אז אנחנו מאוד מאוד מאוד כאובים

אבל רגש החיים הוא חזק הרבה יותר ואז אנחנו ממשיכים לחיות ונשאר לנו איזשהי תחושה של איך אני יכול לחיות כשהאדם הקרוב הזה נמצא תחת האדמה זה ממש ממש ממש קשה יש את השיר של אני חושבת של יהודה פוליקר אני חושבת אחי הצעיר יהודה אם אתה יודע אם אתה שומע בגן הילדים הוא ממשיך בחיים אבל הוא מספר לו בגן הילדים שלך מה עושים עכשיו וכולי ועוד פעם הוא מתקדם צד אל אתה שומע מה הולך עכשיו וכל צעד שהוא גודל הוא מספר לו מה איפה הוא אוחז כי הוא חייב לאחז שם כדי להחזיק את הרגשות השם שלו לדעת שאנשים שנמצאים שעזבו אותנו הם הלכו למקום טוב מאוד אנחנו אלה שקשה לנו להם לא קשה אנחנו לא צריכים להוכיח להם שקשה לנו להם טוב טוב

להם הרבה יותר ממה שלנו טוב עכשיו ולכן צריך להפסיק לשחרר את זה כי מי שסובל זה אנחנו לא הם וברגע שאנחנו נדע שהם לא סובלים טוב להם הם נצאים במקום חם וטוב ובטוח אנחנו יכולים לשחרר אותם ולשחרר מאיתנו זה בסדר שאנחנו חיים לא אנחנו החלטנו את זה הקדוש ברוך הוא מחליט הוא קוצב חיים מי יחייה ומי ימות בעזרת השם כולנו עד 120 בטוב אמן א אבל הוא קוצב את זה וזאת החלטה שלו זאת לא היייתה החלטה שלנו כי כשיש לנו רגשות השם זה כאילו אנחנו חיים כאן על חשבון זה שהם מתו לא לא לא הם לא פינו לנו כדי אולי עוד פעם המקום הזה של במקום להשליך על השם כמו שדיברנו קודם לקחת לעצמנו איזה סוג של אחריות איזה סוג של אשמ אין כאן מקום

לאשמה כי זה לא הרי ההחלטה שלך זה זה בדיוק זה במקום השלך השלך על השם זה השלך על אני השם אני משליך על עצמי את ה לא אתה לא בעל הבירה אתה לא בעל העולם לא אתה קוצב חיים לא אתה החלטת להישאר לפעמים אתה נשאר כאן ומאוד מאוד קשה לך בעוד שהוא הלך לחיים טובים או לשלום לשחרר את נקיפות מצפון את רגשות האשם אני חי כאן כי ככה רצה הקדוש ברוך הוא לא אני בחרתי את זה אנחנו כן בוחרים לחיות אנחנו כן מאוד מאוד רוצים לחיות שהשם יזכה אותנו אבל אבל לשחרר את זה זה לא צריך המת זה לא עושה לו טוב לאפ כולה להג רשותך מהמקום שלי א ש לאבד אמא לאבד אבא וכן צריך לתת את המקום הזה של של השול של הכאב ובגלל זה בהלכה כל כך מסודר לנו

התהליכים של מה אנחנו צריכים לעשות בהדרגתיות ואנחנו מצווים כל שנה לעשות הזכרה ולמרות שיש גזירה על המת שנ אשתכח מה הלב אני לא חושבת שזה כולל הורים באמת ואנחנו כן בעשייה שלנו בהמשכיות שלנו בזה שאנחנו ממשיכים את החיים אנחנו קודם כל עושים את מה שהקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו ואנחנו עושים נחת גם לאותם יקירים ש שמה לעשות הם הם כבר לא איתנו כמו שאמרת זה לא משהו שהוא בחירי זה לא משהו שיש לנו עליו השפעה אבל יש לנו השפעה על איך אנחנו נמשיך את החיים שלנו ואיך אנחנו נמשיך לזכרם גם לחיות בתוך העולם הזה לגמרי ועל ידי זה שאנחנו חיים עד 120 אצל ההורים שלי אבל אנשים שאיבדו על ידי זה שהם ממשיכים את החיים הם עושים

את רצון השם ועל ידי זה הם עושים נחת רוח מאוד גדול להורים שלהם כמו שאת אומרת וזה מדהים אין דבר יותר טוב שהם יכולים לעשות במקום להשתמש בנקיות מצפון שזה בעצם גם קצת קצת סוג של כפירה בזה שהקדוש ברוך הוא חד משמעית כפירה זה אחד הדברים שהכי נחמו אותי אני יכולה להגיד לך כשבאו לשיבה ובאו לנחם אותי על על האובדן הזה אז באמת אחד הדברים אני חושבת הכי חזקים שאמרו לי זה שאנחנו כמו הרגליים של ההורים שלנו הם שם ואנחנו ממשיכ כ וההמשכיות הזאת זה מה שעושה להם את הנחת ואנחנו מצוים על זה אף הורא לא רוצה לראות את הילדים שלו תקועים באובדן ונכון יש לנו את הציווי כן להתאבל יש את הימים לזה ויש את הזמנים לזה וגם יש את

המינון לזה בגלל זה אין אין הרגש שלנו אנחנו תוחמים אותו ולכן יש לנו הלכה ולכן יש לנו תורה שהיא תורת חיים כי אנחנו מצוים על החיים אנחנו עם של נצח ונצח זה חיים והחיים הם ממשיכים וגם בזה אנחנו עושים להם נחת רק שנזכה ככה בבתי את מה שאת אמרת על הקטע של הרגליים כי וואי זה זה זה באמת זה כל כך יפה בעיניי אני חושבת על זה באמת שסבא וסבתא שלי שהיו אנשים כל כך כל כך יקרים לי ו כשחזרתי הביתה הם כבר לא היו בין החיים ובמקום להתעסק בגעגוע המון פעמים אמרתי סבא וסבתא עכשיו אני הולכת לעשות אז שזה יהיה לעילוי נשמתכם ופתאום אני חושבת על זה זה בעצם הם ממשיכים לעשות כאן אז אם הם כל כך אהבו לקדש שם שמיים כל כך אהבו

לעזור היה להם מוסד לבנות ת בית לפלטות כזה הם כל כך זו אהבו לעזור לבנות ואמא כל פעם שאני עושה את זה אז בעצם אני הרגליים שלהם וא כל כך ממש אהבתי ממש ממש שנזכה ככה בעזרת השם אז א אנחנו ממשיכים שלות שלכם ערב טוב נושא כאוב ומתיש אני בת למעלה מ-30 רווקה לא מצליחה למצוא שידוך מתאים עושה השתדלויות תפילות וכולי ולא קורה גם אם מדי פעם יוצאת לפגישות תמיד קורה משהו ולא ממשיך אז אנחנו נלך למקום שלנו ואנחנו נשאל למה אז יש את הבריחה השם לא רוצה השם לא רוצה לתת לי ואולי השם לא ייתן לי לעולם ואנחנו יכולים הקדוש ברוך הוא לא נותן לנו סתם דברים ואולי הוא רוצה שהיא תנקה מתוכה איזשהו רגש של פחד להיות בזוגיות א כי

היא מפחדת שהזוגיות שלה תשחזר זוגיות לא טובה שהיא ראתה כי היא מפחדת שלא יהיה לה מקום כי וכולי וכולי לשבת ולבדוק ואפשר ללכת לקבל עזרה כדי לנסות להבין מה יושב שם מתחת לפני השטח שגורם שזה לא יתקדם לשום מקום כי אנחנו כן שומעים כאן שהיא עושה השתדלויות ותפילות וכן יוצאת זה לא שהיא נשארת בבית ומחכה שהחתן ידפוק לה בדלת נכון אבל זה המון המון דברים שהם מסביב ובמקום להיכנס פנימה כמובן שחייבים לעשות את הדברים שלה מסביב כי זה אנחנו צריכים לעשות השתדלויות בכל מיני מקומות ולבקש מהקדוש ברו אני תמיד אומרת את יודעת אני בסיעתא דשמיה יוצא לי קצת לעסוק גם כן בעניינים של שידוכים מתוך הבנות שמגיעות אליי לשיעור וכולי

בסיעתא דשמיה ואני תמיד אומרת להם יש לנו נוסחה להצלחה שהיא נוסחה ש חקוקה בסלע השתדלות פלוס תפילה שווה הצלחה ממש אז כאן יש לנו באמת את הנוסחה אז משהו כאן לא עובד בדיוק ואז לחפש אני יושבת עם בנות בקליניקה שלי הייתה לי בסורה כל כך טובה לפני שבוע מתקשרת אלי מישה ומרת לי את לא פתחת את המייל שלך כבר כמה ימים ואני עונה לה כי אני רק מחכה לבשורה היא כבר מתקרבת ל30 אני יודעת כמה היא מחכה לאזה שנים ארוכות ואני פותחת את המל ואני צורחת היא אפילו לא האמינה עד כמה זה שימח אותי והיינו צריכות לנקות המון אני יושבת בקליניקה המון פעמים ואנחנו מנקות ומנקות ומנקות כדי לדייק את הרגש ופה היה לה רגש שדווקא היה מול אמא

שלא היה לה מקום והיא לא יכלה לבטא את עצמה כשנכנסנו פנימה היא נורא נורא פחדה שבזוגיות שלה לא יהיה לה מקום לבטא היא לא תוכל לבטא וכשהיא נקטה ו היא התחילה להתבטא גם מול אמא היא ניל בבחורה ספציפית הזאת פשוט עזבה את הבית עברה לגור בבית של אב הלכה לעזור לאיזשהי אישה קשישה אבל היה לה מקום אחר על מקום לא שלא נתן לה כל הזמן את המראה של החוסר יחס מאמא את ה אמא שלה לא ידעה להראות רגשות והיא פחדה שגם בן הזוג שלה לא יראה לה הרגשות וכולי כ שניקינו את כל זה כן וואו אני מוצאת בקליניקה כאלה דברים מדהימים מה יושב לנו מתחת וכשאנחנו מגלים אנחנו אוים אוקיי רגע הגילוי מטורף וואו לא ידעתי שזה מה שיושב מתחת וכשהיא

התארסה אמרתי וואי זה כזה נחת זה עובד זה שמחה בתוך שמחה כי קודם כל היה לה עשרה של ספק או של משהו שיושב שם כמו שאת מתארת שכתוב אין שמחה כעשרת הספק ובכלל בגיל הזה לזכות לבשורות טובות בואו שלא הישמע מאיתנו בגיל הזה כן כל אחד ואיפה שמזלו נמצא ואיפה שהקדוש ברוך הוא זמן לו אבל בכל זאת זה גיל שכבר מכובד שכולם מתפללים לזכות לזכות נכון מ אז ברוך השם זה דבר מבורך ומדהים ומה שאנחנו בעצם אם נסכם ככה את התשובה לאותה רווקה בת 30 ש רוצה כבר להתקדם לעבר הבית שלה יפ אני רואה שהיא נאחזת הרבה בסגולות ובקשר שלה עם הקדוש ברוך הוא וזה מקסים יש פה בחורה מאוד רוחנית מצד שני גם כשהקדושים טוק טוק טוק ללכת לבדוק מה יש

מתחת זה גם כן כן הקדוש ברוך הוא שהוא שולח אותך לעשות עבודה כדי שתקי שם משהו שתוכלי להגיע לתוך הזוגיות שלך נקייה וזה אז לשבת לבדוק מה יש שם מה מפריע לי ממה אני פוחדת בעזרת השם בוא נראה דבר ראשון תוכנית מדהימה תודה ורציתי לשאול אני נערה חרדית אני מתמודדת עם אמא נרקסיסטית בחיים לא קיבלתי אהבה אני יחסית בודדה במשפחה אין לי קשר עם אף אחד איבדתי אמון בכולם כשהייתי יותר קטנה גם לא ראיתי טעם בחיים א הבנתי קצת את המשמעות אני באמת מנסה להתקדם לעבוד את השם אבל אני מרגישה שהוא פשוט חוסם לי ואז אני נופלת כל הזמן לדיכאון האם יש לכם עצה מתוקה אם היינו יכולות לחבק אותה אז היינו מחבקות אותה כי היא כל כך כל כך

צריכה לגדול מה הרם אנשים נרקיסים זה אנשים שהכל סובב סביבם א והם בעצם קולעים את כל מי שנמצא סביבם בכלוב של זהב הם נותנים להם הכל כדי שהם יוכלו להגיד עד כמה הם טובים אליהם וכולי א ובאמת הכל הכל הכל הכל הכל סובב סביבה ו כשהיא ילדה קטנה אז בעצם היא אין לה טעם בחיים כי ילדה קטנה שחיה בלי אמא לצידה ובלי אהבה שהיא צריכה זה קשה והיא פה מספרת משהו נוסף היא מספרת על זה שגם מול הקדוש ברוך הוא יש לה רגשות כי ההורים הם משל ליחסים שלנו עם הקדוש ברוך הוא אז היא קצת גם כועסת עליו כי הוא נותן לה ליפול כי זה קצת מה שאמא עושה היא לא נותנת לה את המקום שלה וכזה בעצם הילדה הזאתי צריכה לעשות עבודה עם עצמה איין לה

מי שייתן לה אהבה היא צריכה לשאול את עצמה שאלה מאוד פשוטה אני נותנת לעצמי אהבה אני רגישה ראוייה לאהבה ללכת סביב המקום הזה כי כל הנושא שלה זה אהבה אהבה אהבה אהבה אז פשוט לרצות כי כי השם ישמור כשחסר אהבה לבחורה נערה בחורה צעירה היא יכולה ללכת לחפש את זה בחוץ וחשוב להקדים רפואה למכה להיות שם בשביל עצמך לשאול את עצמך את נותנת לעצמך את יודעת איך זה לאהוב את עצמך את מרגישה שמגיעה לך לא להתעסק באמא ואם התשובה הייא לא מה היא תעשה יופי פה צריך לעשות עבודה אבל קודם כל נטרל את הסיפור של אמא אמא לא קשורה על הסיפור אמא זה מצב נתון כרגע אנחנו הולכים למצוא לך פתרון כדי שיהיה לך טוב אז אם אני לא מרגישה שמגיע

לי אהבה לעבוד על זה לשאול את עצמי והרבה בנות עונות לי אבל סליחה כאילו אמא שלי הביאה אותי לעולם ואם הא לא אוהבת אותי אז אין לי מקום את הגעת לעולם לא בגלל אמא את הגעת לעולם כי הקדוש ברוך הוא החליט שאת ראוייה מספיק להיות כאן ויש לך מה לעשות פה מקסים אז אנחנו נצא לעוד הנחת המוזיקלית שתאפשר ל להמשיך ולשאול אותנו את השאלות ואנחנו מיד נשוב ידיים שלכם למעלה כולם אתם למעלה למעלה שר שר למעלה פ מרים ע קשים ולקות אל תברר תתבונן יש כן חד יחיד ומיוחד תמיד שומר כל כך עוב מכלל ואפילו במקום הכי נמוך בעולם הוא קיים ואפילו במקום הכי שפל שיש הוא מחיה כולם כי אין מקו נווי ממנו ואין שום דבר שנעל כל כך מושלם ממלך

שיו מלך העולם מלך העולם מלך העולם מלך העולם מלך העולם מלך העולם מלך העולם מלך העולם מלך העולם וב החיים כולם קמים נופלים וממשיכים בדרך אין שום ררה רק ישר התיר לחור בטוב והמתוק וחלילה לא להפ המציאות מסדירה את האמת אני רוצה לשמוע אותכם שאפילו במקום הכי נמוך בעולם ואפילו הוא מחיה כולם כיפה ואין שום דבר שנעלם כל כך מושלם ממילא מלך העוב מלך העום מלך העוב מלך העוב ע העולם ל העולם ל העולם ואפילו במקום הכי נמוך בעולם הו קיים ואפילו במקום הכי שפל שיש הוא מחייה את כולם כי אין מקום פנוי ממנו ואין שום כון שנעל כל כך מושלם ממילא מלך העולם מלך העולם מלך העולם בלך העולם בלך העולם בלך העולם בלך העולם מלך הום

תודה שחזרתם אלינו אנחנו כאן במשיב נפש התוכנית שבאמת משיבה את הנפש אתם שואלים את השאלות מהבית ואנחנו כאן גם נכנסות לתוך הסיטואציה גם עונות לכם על השאלות ואני בטוחה שכל שאלה כזאת שמגיעה אלינו מביאה תועלת לא רק למי ששאל אותה אלא לעוד הרבה הרבה צופים וצופות שמקבלים מיזה ערך אז תודה שאתם ככה מציפים אותנו בשאלות ותמשיכו המספר מופיע לכם על מסך ואנחנו כאן כדי בסיעתא דשמיא להעלות את התובנות ואת התשובות הנכונות כדי שאתם תקבלו את המענה ותשיב את נפשכם למקום הזה המקום הרגוע הבוטח המקום הזה שכל אחד רוצה להרגיש כי באמת אם אנחנו נסתכל על זה פרי אחד הדברים שהכי מתסכלים בחיים זה להרגיש את מה ש שבחרנו אותו

כנושא לתוכנית שאני נמצאת בתוך איזשהו הפר וככל שהוא יותר גדול אז גם התסכול הוא יותר גדול בין מה שאני רוצה לבין מה שמזמנת לנו המציאות ו ככל שאנחנו מקבלות כאן שאלות ואנחנו מתמודדות איתם ואתונה עליהם אני בעצם מבינה שזה נושא שהוא כל כך שורשי והוא כל כך נוגע כמעט בכל תחום הרי הרי אם אני אבחן כל סיטואציה של כעס של מרמור של התנהגות לא טובה של האשמה דיברנו גם על נושא של להאשים או לקחת אחריות או להשליך על השם מן איזה משולש כזה שאנחנו צריכים לאזן אותו מה הנקודה שתמיד נוגעת לגופו של עניין בוא נקרא לזה ככה זה הפער זה בין מה שרציתי ולא קרה כמו שרציתי אני עכשיו נוסעת ואני ממהרת ונתקעתי בפקק אז איך אני מגיבה

מה אני עושה עם זה איך אני בוחרת להתמודד עם זה וכמו שאמרנו גם קודם ככל שאני מיומנת לזה ככל שיש בי יותר אמונה כוחות נפש מודעות אז אני אדע להתמודד עם הסיטואציה בצורה שהיא יותר בריאה ונכונה אם אפשר לקרוא לזה כי תגידי לי את אם את פוגשת בקליניקה שלך או בחיים שלך בכלל יש כזה דבר שאין פער בין הרצוי למצוי אצל כולנו יש פער בין הרצוי למצוי אצל כולם לא להפך אני שואלת יש כזה זה דבר שאין את הפער לא לא אצל כולם יש מעטים נדירים מהאנשים שיכולים לחיות בלי הפער הזה ואז צריך לבדוק להם דופק או או שהם כבר כל כך עבדו ולמדו לקבל עם כל זה שיש נשים שמגיעות אלי הקליניקה ואני אומרת לה איך את מרגישה והיא אומרת ברוך השם

הכל טוב ואז את מראה לה את הד סתירה אין דבר כזה אם הכל היה טוב היא היייתה מרחפת כמו ענן למעלה היא היייתה מלאך ששומר בש מים היא לא היא פה ואז לאט לאט אנחנו מגיעים לזה ואז אני זוכרת שפעם התווכחתי נורא עם מישהי שאלתי אותה ואמרתי הכל טוב הכל טוב אז אמרתי למה הכל טוב מה זאת אומרת אנחנו יהודים אנחנו צריכים להודות אוקיי למה את מודה מה זאת אומרת הא התווכחה איתי ובאיזשהו שלב כי היא באה היא באה כי כי ראיתי היא נהגה לשם לבד בדיוק ואז היא אמרה לו אני אומרת תודה כ כי עדיף שהוא לא יקח לי את מה שיש אז היא אומרת תודה מתוך פחד היא לא אומרת תודה כי היא באמת מודע כי היא באמת מסכימה עם מה שיש שם אלא היא אומרת

תודה מתוך פחד אל תיקח לי את מה שיש אז לכן אני אומרת תודה הקדוש ברוך הוא לא רוצה את זה זה לא בריא זה ממש לא בריא זה חזק ביותר תשמעי אני חושבת שהרבה הרבה הרבה לא עומדים על הנקודה הזאתי של להודות אבל באמת להודות זה ממקום נקי כמו שאת מודה כמו שאת מודה למישהו שעשה לך טוב ואת לא עכשיו מפחדת שהוא יעשה לך רע אז את אומרת לו תודה בדיוק זה כמו אותו הילד ש הוא רק רואה את אמא מרימה את היד אה והוא אמא הוא היה ילד קטן אמא היייתה מכה ואז כשהוא רואה את אמא מרימת את היד הוא עושה ככה ואא אומרת לו למה אתה שם את היד למה אתה עושה ככה אתה מפחד ממני נח תודה קדוש ברוך הוא אל תיקח לא וואו ריבונו של עולם אני אומרת לך

תודה נכון שעכשיו כואב לי נורא וקשה לי נורא במושגים הגשמיים הגופניים שאני יכול להבין נורא נורא נורא נורא קשה לי אבל ו עדיין אני יודע שזה לטובתי וזה תמיד זה מזכיר לי יש סיפור ילדים על סופרת ילדים שכתבה סיפור על מישהו שוא היה חצי סוס חצי בן אדם הוא קם בבוקר והוא היה נורא רעב ואז הוא אמר לעצמו אם אני סוס אז אני רוצה לאכול אספסת ואם אני בן אדם בא לי המבורגר אבל הוא לא ידע מה להחליט כי הוא לא יודע אם הוא ססו או שהוא בן אדם ואז הוא אמר טוב אני אלך לישון ואז אני לא ארגיש שאני רעב אבל רגע אם אני סוס אני רוצה לישון ברובה אם אני בן אדם אני צריך לישון שון בא לי מיטה בבית מלון אז מה אני הוא לא ידע להחליט

אז הוא היה נורא רעב הוא היה נורא נורא עייף הוא נהיה חולה והוא רוצה ללכת לרופא אבל ז אמר רגע אם אני סוס אני צריך ללכת לוטרינר אם אני בן אדם אז אני הולך לדוקטור הוא לא ידע להחליט עכשיו הוא היה נורא עייף ונורא ראב ונורא חולה והוא מת באו אנשי העיירה כאן סיפור בדיוני כן באו אנשי העיירה ואמרו מה נעשה איתו אם הוא סוס הוא צריך ללכת לקבור אותו בבית קברות של סוסים ואם הוא בן אדם נקבור אותו בבית קברות של אנשים מה נעשה הם קראו ל סופרת כשהו מנה שתחייה אותו והיא החייתה אותו והתחילה סיפור מחדש אנחנו אנחנו בני אדם בן אדם זה לא מלאך בשמיים יש לו מצד אחד באמת את הרצון לרוחניות מתוקף הנשמה שלו ואת הרצון לגשמיות

מתוקף הגוף שלו והקדוש ברוך הוא לא שלח אותנו לכאן מרחפים כנשמות אלא הוא שם אותנו בתוך גוף גשמי לתת מקום מותר לנו להגיד ריבונו של עולם נורא קשה לי במציאות של הגוף שלי מאוד קשה לי מציאות הרוחנית אני רוצה להגיד לך תודה כי אני יודע שזה לטובתי אז אני נותן מקום לכאב שלי מצד שני אני נותן מקום לנשמה שלי שרוצה להודות לך שמבינה את המקום הרוחני הזה ואני מחבר בין שתיהם זה הנקודה שבעצם מחברת לנו את הכל כי זה מה שבאנו לעשות כאן ואנחנו לא יוצרים פער כי רגע אני רוחני או או גשמי אתה גם וגם תצמצם את הפער כשאתה מחבר בין זה לבין זה אין לך פער כזה עמוק מצד אח את רוחני אתה מדבר דברי תורה אתה סגפן אתה ומצד שני פתאום

אוי אתה מתנהג כמו בהמה כביכול אתה לא בהמה זה נקודה זה נקודה שהיא באמת מאוד מאוד שורשית מאוד עקרונית אצלנו כי כי באמת אנחנו רואים בעולם שאם ניקח ככה נסתכל בצורה רחבה על העולם יש את המזרח שהמזרח לקחו כביכול את הרוחניות את הסגפנות כמו שהזכרת את המקום הזה לבטל את הגוף כאילו הוא לא קיים ו ממש ללכת נגדו נגד הגוף ולעשות רק דברים רוחניים לאכול אורז בצלוחית וכולי ויש את המערב המערב שלוקח את הגוף ונותן לגוף את המקום מעבר ומעבר ולטפח ולהשקיע ולהשקיע עד כדי כך ששוכחים שיש מעבר לגוף הזה יש עוד משהו בפנים ויש אותנו את עם ישראל שנמצאים בארץ ישראל במקום מאוזן במקום שיש בו בעצם את ה את את הלב של העולם המקום

הזה שהוא מחבר בדיוק המקום הזה שמחבר בין הרוחניות לחומריות באיזון בצורה מאוזנת אז אני חושבת שאף פעם אי אפשר באמת להגיע למקום הזה שאתה או פה או שם פער תמיד ישנו אבל תמיד אנחנו נמצאים באיזשהו מקום שמאזן את זה היהדות מאזנת את זה כמו שאת אומרת בעצם היהדות נותנת משמעות לפער כי בנצרות בעצם אם אתה איש דעת אז אתה לא יכול לחיות עם נשים או ההפך לכן יש להם בין המנזר של הגברים למנזר של הנשים תמיד יש בית יתומים כן כי הם נורא זה ואצל המוסלמים אז כל חיי היישות הם משהו שהוא הוא זול וביהדות זה הדבר היקר ביותר שיש כי היהדות באה ואומרת תחבר בין הרוח לבין הגוף תחבר אותם תקבל את הדבר הקדוש ביותר שהוא כביכול

בתרבויות אחרות נחשב כמשהו בהמי היהדות מצמצמת את הפר היא לוקח חת את הפער והיא נותנת לו משמעות ולכן הוא כביכול מצומצם הוא לא פער הוא משמעות בין זה לבין זה נוצרת משמעות מאוד מיוחדת וזה כל הזמן בעבודה אנחנו כל הזמן שם לא לא לצפות אני חושבת שבאמת המקום הזה של לצפות עלעל לאיזשהי נקודה של בוא ננוח והנה הגעתי הגעתי אם דיברנו בתחילת התוכנית על הנושא של כל הזמן ריצה ריצה אנחנו טוב יש כאלה שהקצב שלהם זה ריצה יש כאלה שהם פשוט מטיבה לכת אבל אנחנו כל הזמן בתנועה כל הזמן אנחנו בעבודה כי כי זה מה שבאנו לעשות בעולם אנחנו לא יכולים לצפות יש את הביטוי הזה לנוח על זרי הדפנה כי תמיד משהו יגיע ווזה והוא לא מגיע

סתם זה לא מקרי שהוא הגיע הקדוש ברוך הוא העלה אותנו כיתה ואמר יופי הלאה חומר חדש ללמוד עכשיו תעשה עבודה ואז אנחנו לא אנחנו לא בנעמה דכי סופה ואז אנחנו במקום בדיוק של באמת לקבל את מתנות השם בחסד ובאהבה אבל ממקום של עשייה ממקום של עבודה בעזרת השם שנזכה ככה זה תובנות מאוד מאוד חזקות ואנחנו תוך כדי ככה מסתכלים על השאלות שלכם יש כאן שאלה שהיא קצת ארוכה אנחנו ננסה באמת להביא אותה לידי ביטוי א שלום אני שמחה לשמוע ולראות את התוכנית שמאוד משאירה אותי תודה א יש לי המון ות בשלום בית במשך כמה שנים ניסיתי לגשר ולעשות שלום בית יש לציין שגדלתי בבית שאוהב שלום ואחדות ואוהבת הבריות וזה מה שמשקף אותי ולדון כל

אדם לקו זכות הייתי גננת במשך 20 שנה נתתי את מלאו עצמי רגע ולעומת זאת בעלי עם כפייתיות התקפות זעם במשך שנים דיברתי והייתי מתקשרת ואומרת סליחה בשביל שלום בית זה הגיע לאחר השפלות וקללות אוקיי יש פה ממש עוד הרבה הרבה הרבה יורים אני מבקשת פתרון כי יש פה התנהגות שהיא לפי גויים ולא לפי בורא עולם מה נעשה טוב אז אם היא ראתה צפתה מתחילת התוכנית אז יש לה כבר תשובות כן א יש פה מישהי ש מחפסת להראות כמה היא בן אדם טוב עשיתי ונתתי וככה וכולי ומאיזה בית באתי ו והוא הוא הוא הוא לא בסדר שהוא באמת כאילו אני אני לחלוטין מאמינה שאם היינו שם בתוך הבית הזה היינו אומרים מה עובר על הבן אדם אז איזו אישה טובה איזה לפי

מה שהיא מתארת שום דבר לא קורה סתם כבר אמרנו את זה בתחילת התוכנית אם הבעל שלך הוא כזה נה לבדוק למה את מביאה עעל עצמך התנהגות כזאת כי את אומרת פי מה שלמדנו בתחילת התוכנית שזה משהו שהיא זימנה אליה לתוך החיים שלה מתוך פחד מתוך אג'נדה שאולי סבל הוא אמרה לי אישה אחת בקליניקה שלי הא אמרה לי תראי אם אני לא אסבול אז איך אני אקבל את השחר שלי המחשבת הבסיס שלה כשהיא הייתה בשיעור יהדות לא יודעת מה בחודש אלול באה ואמרה שכשאנחנו מאוד מאוד סובלים אחר כך יגיעו המריצות נגיע למעלה לשמיים וכש הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו עונש של החטאים אז אז פתאום תגנה מריצות של הסבל ועוד סבל ועוד ס סבל כמו אותו סיפור ידוע על

אותו אדם שעלה למעלה לשמיים ומתחילים להראות לו את את מה שהוא עשה את הדברים הטובים שהוא עשה לעומת הדברים הרעים שההוא עשה ואוי ויי הדברים הרעים לא ואז פתאום מגיעה המריצה עם סבל ועוד ועוד ועוד וזה מכריע את הכף והוא הולך ישר לגן עדן ואז בתור ילדה קטנה ששומעת את הסיפור הזה הא אומרת לעצמה מתקבע על הביתת המודה היא אומרת לעצמה סבל זה מעולה סבל זה דבר טוב כולנו רוצים שעפים להגיע למעלה לשמיים להיות בגן עדן תחת כיסא הכבוד איך אני אגיע לשם דרך סבל ואז ה מתחילה לבד לאישים המריצות בדיוק ואז היא מתחילה לזמן סבל אוקיי אני לא יודעת אם זה פה פה העניין כמובן שצריך לעשות עבודה פנימית אבל כן לבדוק שום דבר לא קורה

סתם הבן אדם הזה הוא מראה שלך למשהו שית צריכה לכי לבדוק למה זה קורה אצלך וברגע שהיא תבדוק למה זה קורה אצלה אז היא תמצא פתרון לכל הסיטואציה הרי בעלה לא ישתנה יף ואז אנשים גם יותר מזה מפחדים רגע אם אני אמצא את הזה אז אולי במקרים גרועים יותר כן אני לא יודעת מה זה אבל רגע שניה אבל אבל אם כבר זה השתנה אצלי אז אני אצטרך להתגרש שזה פחד פחדים אני לא לא לא לא כמו שזימנה את זה בסיטואציה הזאת את תזמני אצלו דברים אחרים לדוגמה ילדה שחייה בבית ואמא שלה אומרת לה תקשיבי את לא אחראית את את נוראית את בלתי נסבלת את בזבזנית את לא יודעת כאילו אמא יכולה להגיד משהו מתוך רגע של כעס או מתוך כי היא אמא לא אחראית לדיבור

שלה ואז היא אומרת לה תקשיבי טוב אם לך לא אם את תצטרכי להתחתן עם מישהו שידע לשמור עלייך כי אם לא את תחיי בהפקרות והיא מזמנת לעצמה בייבי סיטר גברי עם זקן והוא שומר עליה הוא שומר עליה שנים ארוכות ו מתחת לפני השטח היא מתחילה לבעבע היא לא רוצה בייבי סיטר היא רוצה בעל רגע וזה באמת קורה ממשפט אחד בוד בוודאי ילד קטן אין לו מסננות הוא לא יודע אין לו פילטר והוא אומר לעצמו אמא כרגע מאוד עצבנית אמא כרגע ייצאה מגדרה אבל זה לא נכון אמא שלי יודעת הכל ואמא שלי לא משקרת ואמא שלי ואמא שלי ואז הוא אומר לעצמו נכון אני צריך בייבי סיטר איך אומר השיר ספק תפילה שלא לשרוט את הילדים ממש ממש אז זה זה כן ואז ואז היא

מביאה על עצמה בייבי סיטר ועם השנים היא כבר לא יכולה לשת את זה היא לא יכולה לשת את זה והיא נורא נורא כועסת עליו והוא לא מבין מה היא רוצה הוא אפילו לא שם לב לזה היא כל הזמן מזמנת את זה עוד פעם ועוד פעם ואז היא אומרת לעצמה כשהיא קולת את זה ה אמרת שהשם ישמור ויצי מה עכשיו אני תגרש לו עדיף שהיה לי בסת רקח שאני לא אתגרש את לא תתגרשי בובלה את תמשיכי לחיות איתו רק שעכשיו את תזמני ממנו את המקום של הגבר בו את תזמי ממנו את למקום שהוא צריך שאת רוצה לקבל ממנו והוא רוצה לתת לך וזה ישתנה דינמיקה תשתנה הבעל לא הישתנה זה בסדר גמור אנחנו פשוט נזמן ממנו דברים אחרים בסיעתא דשמיא מדהים זה באמת לקחת את המקום של

העבודה הפנימית ולראות איך זה בא לידי ביטוי גם כלפי חוץ כמו שאומר המשפט הידוע ניסיתי לשנות את כל העולם וזה לא עבד אבל שיניתי את עצמי וכל העולם מסביב השתנה בוק בדיוק זה הרעיון זה זה מהמם אז אנחנו נעבור לעוד שאלה שמפאת קוצר הזמן היא תהיה אחרונה א לתוכנית זו א בן 38 אבא לילדים אני רוצה להיות אבא נוכח נוכח וסבלני אבל בפועל אני חוזר עייף חסר סבלנות מגיב בעצבים יש לי בראש תמונה של אבא אידיאלי אבל אני לא מצליח להגיע אליה איך מפסיקים להרגיש כישלון כל הזמן איזה יופי זה סוגר לנו את התוכנית שלנו בצורה מדוייקת יש פה בן אדם שיש לו חלום החלום הזה מאיפה נוצר הוא רוצה להיות אבא אידיאלי הוא רוצה להיות רגוע

ושלב והוא רוצה לא להרגיש כישלון התחושה שלו של אני כישלון מביאה אותו ליישם כישלון יום אחרי יום אחרי יום אחרי יום ה ל ה בדיוק העבודה היא לא להגיע הביתה לא עצבני כי נגיד שהוא מגיע הביתה בשעה 6 ו3 ואם הוא יגיע בשעה 4 הוא עדיין יזמן את תחושת הכישלון אלא אם כן אלא אם כן כשהוא יגיע הביתה ב ארבע הוא יגיע מתוך בחירה מודעת לא להיות כישלון ואז הוא עשה עבודה הפוך על הפוך אני מציאה עבודה אחרת אני מציעה שבעצם הבן אדם הזה ישב עם עצמו וישאל את עצמו האם אני כישלון או לא כישלון למה אני חושב שאני כישלון לשאות בתוך השאלה הזאת שאני מלמדת את הבנות בקליניקה שלי או בסדנאות שלי אני מבקשת מהם תשנה בתוך השאלה אפילו אם

זה יקח חמש עד 10 דקות תשה בתוך השאלה שמה זה אומר זה אומר לשבת ולחשוב ע אני אני משחררת שאלה לחלל העולם כן אני שואלת עכשיו את הבן אדם הזה ואני אומרת לו למה אתה חושב שאתה כישלון או יותר מדויק האם אתה כישלון אז הנה הוא אומר אני מגיעה אני רוצה להיות כך אבל הפער בין המצ צ אני רוצה לראות מה עולה אני מקשיבה בקליניקה שלי למה עולה מה עולה לך בשאלת אני כישלון ואז הוא שומע הוא ישמע דהוד של מישהו שאמר לו שהוא ספק כישלון יכול להיות כישלון הוא כישלון בכבודו ובעצמו הוא ישמע את זה סליחה הזיכרון הזה של אותו דבר זה מיישם את עצמו כל הזמן זאת נבואה שהגשימה את עצמה והוא לא מצליח להתפטר ממנה איך הולכת חווית התיכון

חווית התיקון היא לשים את אותו בן אדם שאמר לך שאתה כישלון להושיב אותו מולך כביכול בדמיון לתת לו לומר שאתה כישלון ולענות לו בתחושה של הילד הגדול עכשיו עם הכוחות שיש לילד הגן גדול כי ילדים קטנים התקבעות אצלהם א א הנחות בסיס איומות ונוראות אגב אני מוצאת את זה כשאנשים מגיעים אליי לקליניקה עם בעיה מגדרית ילד בגיל הת בגור שלא יודע לאן הוא שייך ואני מוצאת שחווית הבסיס שלו מבחינת ההתנסויות שלו בנושא הזה היו בגיל מאוד מאוד קטן כשלא היו לו פילטרים מהזה גיל קטן מה זה זה זה יכול להיות ממש בגילים הצעירים אפילו מה שלוש ארבע כאלה משהו כזה ועוד טיפה אפילו יותר ואז אין לו את הפילטר לדעת מה נכון ומה לא נכון הוא

חווה עונג גופני ואז הוא אומר ל בזיכרון שלו נכנס שהעונה הגופני הזה זה כך וכך כשהוא יגיע לגיל בוגר יותר פתאום הוא ימצא את עצמו מחפש את חווית העונג במה שתקבע אצלו במחשבה זאת אומרת אם הייתה פגיעה נגיד על ידי גבר כן גבר פגע בילד בבן ואז כשהוא מגיע לשלב של גיל ההתבגרות שהוא מתחיל להבין שיש פה איזשהו עניין ויכול הוא יכול לחוות איזה משהו א שקשור בגוף שלו הוא יחפש לשחזר את החווייה הזאתי מתוך הזיכרון הילדי ואז אנחנו אומרים רגע רגע לילד הזה יש בעיה מגדרית אין לו בעיה מגדרית יש לו בעיה של פגיעה שהוא פשוט זה מה שהוא חושב כי לא היה לו פילטר ולהבדיל את החוויות האלה אנחנו מקבלים בגילי עצירים מישהו אמר לי

שאני כישלון ואני עם ממחזר אני בטוח שיש לי אני כישלון אין לי פילטר כדי לנקות את זה לכן לשבת עם עצמו לא לנסות להגיע מוקדם יותר הביתה לא לנסות לעבוד על עצמו להיות א רגוע יותר פשוט לבדוק א