"אני צוחקת על הכל. זה הריפוי שלי": נוית צור בסיפור חיים מעורר השראה

ש

מה קורה? בסדר

וואי תקשיבי אני מחפשת בייבי סיטרש חסה לי סחה אתה

כן אני אני מחכה לך ביי

איזה שעה את הולך חצי

באיזה שעה אני הולכת ההופעה בש

אה פשוט יש לנו בארבע שליטול זה אני לא תחתנת להגיע את רוצה לבוא לזה של הערב

אמא יש לי הופעה היום בערב

אה שתי דרויה מיש אומר לך ללגים

אני לא יודעת אני מחפשת בייבי סיטר בכללי אני אומרת שאני סטנדפיסטית אבל אני אני הרבה דברים ואני אדם שכל הטן מקשיב למה השם רוצה שאני אעשה עכשיו תודה בדרך כלל הגברים הם עובדים יותר והאנשים יותר בבית ואנשים יותר עם הילדים ואני תמיד אני מרגישה שאני עושה משהו שהוא שהוא כאילו אני את עצמי אני מרגישה שאני עושה משהו בלתי אפשרי אוריתי

חיים שלי את שומעת מה נשמע אני נתקעתי היום עם ביבי סיטר אני לא מצאת ביבי סיטר

תרשמי לי מה את צריכה זאת אומרת מאיזה ש מי שש וחצי עד 10 וח אני כבר מאמינה שאני אחזור ארבע ילדים

כן לא את לא חייבת לכתוב להם שיחזרו אליי לחתוביחות טוב, ארבע ילדים. יאללה.

אחד הדברים שאני הכי שונת זה אמהות שהילדים שלהם אוכלים הכל. גם האמאות אומרות דברים כאלה כמו הילדים שלך בריררנים כי את בריררנית. אני נראית לכם ברירנית. התחלתי בעצם לכתוב א את המופע סטנדאפ שלי אחרי השביעי לעשירי. א הבנתי שעכשיו זה הזמן שאנשים צריכים לצחוק. זה מה שאני צריכה לעשות. זה מבחינתי הריפוי שלי. זה התרופה שלי. אני צוחקת על הכל.

מה יש לך כל היום? את אוכלת גלידה?

תקשיב, כתוב כן מנה מומלצת. שני כדורים ליום למבוגר.

וואי וואי, בקצב הזה תראהי כמו כדור.

אני לא מצליחה להבין איך אנשים כאילו מבשלים ותוך כדי מדברים על עוד דברים. כאילו אני לא מצליחה לשלב את זה. איך עושים את זה?

לפעמים אני מרגישה שאנשים כבדים, כאילו הם לא מבינים. אני צוחקת על הכל. תצחקו על החיים, תקלילו מה יש לכם? הכל כל כך קשה, הכל כך כבד. תצחקו. כאילו השם רק שלח אותי. אני רק שליחה. אני רק שליחה של בורא עולם. אני רק שליחה של בורא עולם. ובעיקר אני עושה שמח לאנשים.

אוקיי. כמה את א כמה את מסימת לך?

כמה את לוקחת? בכללי יש את החיים שלי של א נבית לפני המחלה ונבית אחרי שהייתה חולה. בגיל 14 בחברתי לפנימיה. הייתי בפנימיה.

ומאוד מהר התחלתי להרגיש כשעברתי לפנימיה הרגשתי לא טוב. היה לי הייתה לי נשירת שיער מאוד גדולה, היה לי סימנים כחולים בכל הגוף, מכל מכה קטנה, א כאב וראש, היה לי רגעים שהייתי פתאום לא רואה ואמרו לי כל מה שיש לך זה בעיות של גיל ההתבגרות, זה הורמונים וזה עובר. עכשיו אני עקשנית, אני אדם ממש עקשן והרגשתי שמשהו כאן לא תקין. אין לי מושג מאיפה זה בא לי. אין לי מושג מאיפה זה בא לי. אבל אמרתי לצי אם בורא עולם נותן לי להתמודד עם התמודדות גדולה, סימן שיש לי כוח להתמודד. איזה לחץ. אני צריכה לנשום בארץ לא ראו שיש לי גידול בראש היה לי גידול בראש בלוטת יותר המוח היה לי במרכז הראש ממש כאן מאחורה בגלל זה לחצת לי

על העיניים בגלל זה הקטעים שלא הייתי רואה אז לא ראו את הגידול בMRI בראש אני זוכרת שלוש לפנות בוקר אני הולכת לעשות MRI בשערי צדק א ואין לא מוצאים את הגידול אבל מה בבדיקות דם מבינים שיש משהו חריג ושמה בניתי את האדם האופטימי שאני היום כי כאילו אמרתי לעצמי יאללה אני עוברת את זה יש לי את הכוחות להתמודד עכשיו תוך כדי כואב לי ואני סובלת בכל הגוף שלי אני עוברת דברים מטורפים מי שהציל אותי היה הרב פירר הוא אמר לנו תקשיבי את צריכה ללכת לבית חולים למחקר למחלות נדירות בארצות הברית נקרא א' זה בית חולים מחקרי שבעצם מקבל עליו את כל המחלות הכי נדירות בעולם ומה שקורה זה שהם גם ממנים לך הרבה דברים כדי שתגיע לשם

בית חולי מטורף ומה שקרה זה שבmרRI שם ראו את הגידול בראש קיבלתי החלטה כשהבנתי שאני חולה שאני לא מספרת את זה לאף אחד. אמרתי אם אני צריכה שאנשים יסתכלו עליי ירחמו עליי וזה לא אני מתמודדת עם זה להפך הייתי יותר שמחה יותר מחייכת אני לא אומרת שזאות החלטה דווקא נכונה כן היום אני יודעת שאתה יכול לשתף שאתה עובר דברים קשים בחיים שלך וזה לא אומר שאתה מסכן אני זוכרת באחת הבדיקות נסאתי באוטובוס א לירושלים ואני אומרת להצמבונה כולם חיים את החיים שלהם ואני נוסעת לבדיקות אני נוסעת לבדיקות דם כי אני חולה אני ילדה נערה ואני חולה אני ידעתי כאילו שאני בוחרת בלהיות בריאה והבנתי איזה כוח יש לי ברגע שאני בוחרת להאמין

שאני יכולה לעבור את זה בצורה הכי טובה שיש. החיים הם מתנה. הם לא מובן מאליהם. אני זוכרת את הרגע הזה שאני עולה למיטה של הניתוחים. התפללתי לפני לוקחים אותי ככה על המסדרון ואני אומרת בורא עולם אני בידיים שלך. אני לא מפחדת. כל הזמן אמרתי אולי אני אפחד. יהיה איזה רגע שיהיה לי פחד. אמרתי אני לא מפחדת. אני בידיים שלך. זה מה שצריך לקרות לי, זה מה שיקרה. אני יודעת, הכל יהיה בסדר. בכללי, לאורך כל הדרך, לאורך כל הדרך, האמנתי בכוח שלי לרפות את עצמי. אמ אה אני אשים אני אשים יאללה אני אשים. עכשיו אני מרגישה שהחיים האלה זה כמו נגיד יש מסלול, יש לי יד, יש לי מטרה, אני אומר לעצמי, "אוקי, אני הולכת לשמה וכל

החיים אתה מקבל כזה כדורים בדרך, מישהו זורק עליך כדי לראות מתי תיפול, מתי תיפול, כאילו בורא עולם בודק כמה אני באמת מוכנה ללכת עם הדבר הזה עד הסוף. דווקא כשיש לך כל כך הרבה עומס, ארבעה ילדים, בעל שוטר, זה זה איכשהו זה כן נכנס ללוז. והילדים שלי, הילדים שלי הם הדבר שהכי מרגש אותי בעולם. אני אני ממש א הם המתנה שלי אלוקים שלח לי הרבה מתנות שתאומים בני שנתיים חמודים קטנים בשמיני לעשירי גיליתי שאני ברען תאומים עכשיו אה אמרו להגיע דחוף לבית חולים כי א כי חשב שיש לי רעיון חוץ רחמי אזקות עדיין יש מחבלים מסתובבים בלאגן במדינה בלאגן מטורף אני מגיעה עושה את הבדיקה אומרים לי תאומים עכשיו זה היה יום כזה

מטורף כי עדיין מודיעים על אנשים שמתים ואני ברחם שלי יש לי תאומ ואני אומרת בורא עולם אני עכשיו כאילו זוכה להביא נשמות לעולם וגם ידעתי שהם יהיו בנים לא יודעת למה הייתה לי תחושה שהיו בנים א הרגשתי כאילו שאני חלק משהו הרבה יותר גדול כאילו זה לא שלי אני חלק מעם ישראל אני חלק מהשרשרת כאילו עם ישראל חי ככה הרגשתי אני כל כך מחוברת לאמהות שלי ולילדים שלי וחס וחלילה שכל מה שאני עושה א א לא שנייה אחת יגרה מהקשר שלי איתם א זה הדבר הכי חשוב בעולם כאילו רגע אני תמיד אומרת להם אתם יודע א אם אמא עושה שמח לאנשים אחרים אמא משמחת אנשים אה כן גם בא לי שהם יראו את זה שגם הם יעשו טוב בעולם הזה שיהיה אכפת להם

מאנשים אחרים ואני רואה אותם שהם לוקחים דברים בקלילות כאילו אם אני פעם חשבתי שהגידול בראש שלי היה הדבר הכי גדול שעברתי וחוויתי פתאום אחרי זה עברתי פיגוע ואז תונה דרכים ועברתי עוד מיליון ואחד דברים וכאילו האתגרים בחיים הם גדלים כי גם אתה גדל זה מה שאנחנו רוצים לעשות לחיות מתוך שליחות ולנצל את החיים באמת כל יום הוא מתנה ונרג מרגישה שזה המסר שלי שאנשים יבינו שכל יום הוא מתנה. אין לנו מושג מה יקרה. מחר לנו מושג מה יקרה היום. תעריכו את החיים שלכם. תעריכו את האנשים שקרובים אליכם, את הילדים שלכם.

זה טעים בקטע קיצוני.

החיים הם מתנה. יש הרבה מתנות בחיים האלו.