הדרכה קצרה: אל תבטיחו לילדים דברים שלא תקיימו - הרב זמיר כהן HD (עם כתוביות בעברית)

אומרת המשנה: כל אדם צריך להרגיל את עצמו להיות בגדר אומר מעט ועושה הרבה. כי אם אתה אומר הרבה ואחר כך עושה מעט, אנשים מתאכזבים ממך: כמה דיברת. יכול להיות שלא יגידו לך כלום אבל בלב מרגישים זלזול. האדם הזה אין משקל למילים שלו, סתם מדבר. אם אמרת מעט ועשית הרבה, אדרבה, מתפארים בך: הוא התחייב רק מעט ותראה כמה הוא עשה, פי כמה ממה שהוא דיבר. אפילו שמראש תכננת את זה. אבל אם זה הפוך, זה מוריד את הערך של האדם. ובפרט, כלפי ילדים. הילדים בבית, כמה צריכים ההורים להקפיד לא להבטיח הבטחות ואחר כך לא לקיים. אני ראיתי כמה פעמים אצל הורים שליד הילד, הם רוצים שהוא יתנהג יפה, מבטיחים לו הבטחות. אבל מי שנמצא שם יודע

שהם לא יקיימו את זה, בכלל לא מתכוונים לקיים, רק מדברים. אסור לעשות דבר כזה. הגמרא אומרת שאדם שאמר לילד "תקבל כך וכך", שיקפיד לקיים את מה שהוא אמר. אפילו אם הילד שכח, לפעמים ילד קטן, בן ארבע, בן חמש, הוא לא זכר שאמרו לו "לך לישון ומחר תקבל כך", "כנס להתקלח - מחר נקנה לך", הוא כבר לא זוכר. ההורים צריכים לזכור ולהביא לו. אתה זוכר? לפני שבוע הבטחתי לך כך וכך, היום הייתי בחנות, אז הנה, קניתי לך כמו שהבטחתי. כמה זה עוזר לילד לתת אמון בהורים שמילה שלהם זו מילה וזה גם חינוך לילד עצמו, שהמילה שלו תהיה מילה. אם ילד מתרגל אצל ההורים שהם מבטיחים לו, בסוף לא מקיימים. אומרים הרבה ועושים מעט או שלא עושים

שום דבר. אז יכול להיות שכמה פעמים הוא שכח, אבל יש מקרים שהוא זוכר. ויכול להיות שהוא כבר לא יאמר כי לא נעים לו לומר. אבל מה הוא למד מההורים? שאין ערך למילים. שאתה יכול להבטיח הבטחות, אתה יכול לומר לאנשים שתעשה ואתה עושה דברים אחרים. הרסנו את החינוך של הילד. לכן, היסוד הזה של "אמור מעט ועשה הרבה" זה נכון בכל תחום וכלפי ילדים, אתה יכול להגיד מה אתה מתכנן אבל תעמוד במילה שאמרת.