הרב זמיר כהן - שבת, מקור הברכה

הרבה שאלות מתעוררות בנושא השבת, כמו למשל שאל איך ייתכן שהשבת היא מקור הברכה? אדם שרוצה ברכה בכסף אומרים לו תחזק את השבת אצלך. מה הקשר בכלל? שבת אתה יכול לומר זה כיף בחק המשפחה יושבים ליד השולחן אוכלים נחים אבל מה זה קשור לכסף? וכולנו אומרים בליל שבת בתפילה לקראת שבת לכו ונלךה כי היא מקור הברכה. שאלה נוספת שאנשים שואלים אני רוצה לשמור שבת אבל קשה. רוצה לההנות מהחיים. כל השבוע עובד קשה. תן לי קצת בשבת לצאת לבקר קרובים לטייל קצת להנות קשה לי לשמור שבת שאלה נוספת איך ייתכן שחילול שבת נחשב ביהדות אפילו יותר מאכילת חזיר חזיר זה מסמל את שיא הטומאה וחילול שבת נחשב יותר מה ההיגיון שיש בדבר ועוד שאלה

שבה בעצם נפתח את התשובות לכל הדברים שאלה קצת רחבה שאני מרחיב אותה כפי ששמעתי אותה מסטודנטית במרכז תל אביב הייתה שם הרצאה והיא שאלה האם הלכות שבת רלוונטיות לזמננו שאלתי אותה מה את מתכוונת למה לא אלוקים נותן תורה זה לדורות עולם היא אומרת תראה אני יודעת שכתוב בתורה לא תבוארו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ואני מתחזקת ורוצה באמת לעשות את דברי התורה לעשות רצון השם אבל מה בעצם אלוקים רצה למה הוא ציווה לא תב והרו אש בכל מושבותיכם ביום השבת הוא רצה שננוח בזמנם איך היו מבעירים אש היו לוקחים אבנים דופקים אבן באבן עד שהאש הייתה יוצאת אדם היה מרגיש מותש לחלוטין ואלוקים רוצה שבשבת ננוח נרגיש טוב אז הוא אומר

לא תבררו אש בכל מושבותיכם ביום השבת אבל היום היא אומרת נכון שכאשר אני מסובבת את המפתח ברכב אני גורמת להצטה של ניצוץ אש ששורף דלק יש כאן הבעה אני עוברת על תב אש, לוחצת על המצעת, מדליקה סיגריה, עוברת הלו תברו אש. מתג חשמלי, אני לוחצת, יש שם ניצוץ של אש. בסדר, אני עוברת על לא תברו אש. אבל השאלה שלי היא אומרת, האם ההלכות האלה רלוונטיות לזמננו? הרי היום הכל נעשה בקלות, הכל זורם וזה הכיף שלי. נוסעת לים, נוסעת לשם, זה הכיף שלי. ניסחה את השאלה מאוד יפה. ובאמת נפתח בתשובה לשאלה הזו. מכיוון שלתשובה זו יש השלכות גם על דברים אחרים,

עבודה זה לעבוד. מלאכה זה יותר מעבודה סתם זה עבודה עם משמעות עבודה אתה מקבל איזה שכר עבודה מלאכה זה שושה את המלאכה הטמית שלך זה נראה לי כמו עבודה ללכת לעבודה שאתה עושה את זה בחוסר חשק לפעמים מלאכה זה לעשות ליצור

צריך ראשית להבין למה באמת הקדוש ברוך הוא ציווה על השבת מה מסתתר מאחורי מצוות השבת יש פסוקים מפורשים בתורה שכל אדם יכול לבדוק מדוע אלוקים ציווה על השבת כתוב ושמרו בני ישראל את השבת פסוקים שכולנו נוהגים לומר אותם לפני הקידוש ביום שבת בבוקר ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם כלומר עם ישראל צריך לשמור שבת לא חד פעמי במדבר אלא לדורותם מה כל העניין בזה כתוב שזוהי ברית עולם ברית שהאלוקים קוראת איתנו לנצח שניים שקורטים ברית זה אומר שהמתחברים אורכים הסכם כלשהו מהיום אנחנו ביחד אות היא לעולם. מה פירוש המילה אות? סימן. הוא אומר, זה הסימן ביני ובין בני ישראל. כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת

הארץ וביום השביעי שבת ונפש. במילים אחרות מה הוא אומר שם? אני בראתי את העולם בשישה ימים ושבתי ממלכה ביום השביעי. כל אדם הרי נברא בצלם אלוקים. האדם הוא נזר הבריאה. הוא שולט בטבע. לא כמו בעלי חיים. האדם יכול לפוצץ את כדור הארץ ויכול לבנות את כדור הארץ. לבעלי חיים אין כוחות כאלה. פרה אוכלת קצת עסב באזור שלה. לא יותר מזה. האדם קיבל כוחות אדירים מהאלוקים עד שהוא שולט בטבע. במצב מסוים, בשלב מסוים, הוא עלול להגיע לתחושה של אני ואפסי עוד. לשכוח שיש בורא לעולם. אומר הקדוש ברוך הוא לישראל, אות היא הסימן ביני ובין בני ישראל. כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ. איך אתם תכריזו על כך שאתם מכירים בי

כבורא העולם שכשם שאני שבתי ממלאכה ביום השביעי וביום השביעי שבת וינפש גם אתם ושמרו בני ישראל את השבת כלומר השבת היא מבחן של אמונה האם האדם מאמין באלוקים שהוא זה שברא את העולם או שהוא חי בצורה של אין בורא לעולם ואני עושה כאן מה שאני רוצה אבל יבוא היהודי ויאמר מה פתאום אני מצהיר שאני מאמין מין אומר לו הקדוש ברוך הוא, אני לא מסתפק בהצהרות. לדבר זה קל. אם אתה באמת מאמין בי שאני בראתי את העולם בשישה ימים ושבתי ביום השביעי, תפעל גם אתה כמוני. שישה ימים, כמו שכתוב בעשרת הדיברות, שש ימים תעבודו ועשית כל מלאכתך וביום השביעי תשבוט. רק פה בפסוקים ושמרו בני ישראל את השבת, הוא מסביר מה מסתתר מאחורי, שזה

האות, הסימן ביני ובין בני ישראל. כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ ביום השביעי שבת ונפש כעת נתקדם צעד נוסף בעברית כידוע אין שתי מילים שהן זהות גם מילים שנראות זהות שיר זמר איננה לכל מילה יש משמעות אחרת לראות להסתכל לא אותו דבר לראות בשטחיות להסתכל בעיון בעמקות המילה מלאכה והמילה עבודה אלה שתי המילים שנוגעות לענייננו תעצור אדם ברחוב, תשאל אותו יש הבדל בין המילים האלה? בדרך כלל אנשים אומרים, תשמע מה אותו רעיון, מלאכה עבודה זה אותו עיקרון, אותו דבר. אבל כשנעמיק במילים האלה, מהוא השורש של המילה מלאכה? שלושת האותיות המרכזיות, מלך. ואילו במילה עבודה, שורש המילה עבודה, עבד. עד עבד. עבד. זה תמוע

מאוד. שתי מילים שנראות זהות. האחת משורש מלך, האדם שעומד בראש הפירמידה האנושית, והשנייה משורש עבד, האדם שנמצא שם בתחתית. ההבדל בין המילה מלאכה לבין המילה עבודה, עבודה היא מלשון עבדות, טרחה. כשאתה מתעייף, תורח, עשית עבודה. מלאכה יכולה להיות עם תרכה, יכולה להיות גם בלי תרכה. כשהאדם שולט בטבע הוא יכול לא לטרוח אבל הוא כמו מלך ששולט במה שקורה שם. הוא מבצע פעולות מבלי להתעייף. מלך מלך לא מתעייף אבל נותן הוראות והדברים מתבצעים. מלאכה עניינה יצירת מלאכה ולא רק תרחה ועבודה. אני ניקח למשל דוגמה פשוטה. נתר לעצמנו ציבור גדול מתארח במלון. בא מנהל המלון ומבשר לכולם שהוא מצטער לומר שביטת מלצרים. אין מי

שיגיש את האוכל ויום שבת. מה יעשו עכשיו? קמים שניים מהציבור שם, אומרים לכולם, "חבר'ה, אל תלחצו, אנחנו מתנדבים, תמשיכו את השבת כרגיל." והם הולכים למטבח ומארגנים את הכל, מגישים, דוחפים את כל השולחנות, מסדרים, מארגנים את הכיסאות, נניח שאין מיזוג וצריכים לעלות ברגל 10 קומות הפסקת חשמל. עולים, יורדים, מזיעים עם מגישים, עם מגשים ומגישים לכולם תורחים ועמלים ומתעייפים במשך כל השבת. הגיע מוצאי שבת, אין להם כוח לזוז יותר. שני הבחורים האלה חיללו שבת. לא רק שהם לא חיללו את השבת, אדרבה, קיימו מצווה גדולה, עשו חסד עם קהל גדול, עשו חסד עם כולם. אבל מה עם השבת? הרי אסור להתעייף בשבת. זה לא נכון. מותר להתעייף

בשבת. אדם שנה מהתרכה, מהעייפות שלו, מותר לו להתעייף בשבת. יש לך אורחים בשבת. אתה מגיש, מתעייף, לא ישן כל היום, אבל אתה נהנה מזה. שבת חתן, שבת בר מצווה, תעשה. זאת אומרת עבודה לא במובן שלפתוח את החנות, אלא במובן של הפירוש האמיתי של המילה עבודה, שזה תרחה ועמל, זה דבר שהוא מותר בשבת. אם אתה רוצה, אין עם זה שום בעיה. מותר לאדם לעשות את הפעולות האלה בשבת של תרחה ועייפות אם הוא נהנה מזה מה שכתוב שבשבת למשל לא לרוץ ברחוב מכיוון שכשאתה רץ בשבת מתוך לחץ כדי להספיק כל מיני דברים זה אווירה של יום חול שאדם רץ לעבודה לכן כתוב בפסוק אם תשיב משבת רגליך כלומר תשיב את רגליך שלא כמו ביום חול שאתה הולך בלחץ לכל

מיני מקומות עשות חפציך ביום קודשי וקראת לשבת עונג לקדוש השם מכובד אז תתענג על השם והרכבתיך על במותי ארץ ואכלתיך נחלת יעקב אביך כפי השם דיבר שכר עצום שהמקובלים מסבירים מה מסתתר מאחורי המילים האלה כשאדם באמת מקפיד בשבת ללכת באווירה של מלכות של רוגע בלי לחץ לא ימהר לשום מקום אבל אם הוא נהנה מהריצה כתוב בשולחן ערוך בחורים המתענגים במרוצתם ובקפיצתם מותר להם לרוץ ולקפוץ בשבת כלומר אם אתה רץ לא מתוך שאתה לחוץ להספיק כל מיני דברים אתה נהנה מזה, יש לך כיף לרוץ, תרוץ. אין עם זה שום בעיה. זאת אומרת, רואים בהלכה שלהתעייף בשבת, מה שבעברית מקורית נקרא בשם עבודה, מלשון עבדות, שאתה תורח, מתעייף, אם אתה נהנה

מזה, אין שום בעיה. מותר לעשות את זה בשבת. זאת אומרת שהשבת זה לא עניין של תנוח 24 שעות, אל תעשה שום דבר. מותר. אז מה כן אסור לעשות בשבת? מלאכה. נסתכל בעומק של הדברים למה דווקא מלאכה אסורה לעשות בשבת. כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשישה ימים, מה הוא עשה? מלאכה או עבודה או במילים אחרות, הוא התעייף או לא התעייף? בוודאי שהוא לא התעייף. כשהקדוש ברוך הוא בורא את העולם, ראשית אצל אלוקים אין עייפות. לא שייך עייפות. מלבד זאת אפילו בן אדם. הרי איך הוא ברא את העולם? רק בדיבור. אפילו בן אדם כשמדבר לא מתעייף. עשרה מאמרות נברא העולם ויאמר אלוהים יהי אור ויהיא אור ויאמר ויאמר 10ה מאמרות נברא העולם הוא דודאי

לא התעייף אז מה הוא עשה מלאכה או עבודה כשהוא ברא את העולם הוא עשה מלאכה על אותו משקל הוא מצווה אותנו לא תעשה כל מלאכה ביום השבת לכן כתוב מלאכה ובאמת בפרשת הבריאה כתוב כי בו שבט מכל מלאכתו לא כתוב עבודתו המילים בתורה מאוד מדויקות יש דברים שהם מלאכת עבודה, שזה דבר שהוא באמת אסור. זאת אומרת, אם יש מלאכה שיש בה גם תרכה, אז היא אסורה לא בגלל התרכה, כי תרחה ראינו שהיא מותרת בשבת, אלא בגלל המלאכה. ובאמת, כשרואים את כל ה-39 מלאכות שיש לנו בשבת, יש מלאכות שאתה תכף קולט שיש כאן מלאכה, כי אתה פה שולט בטבע, משנה את הטבע, מזיז דברים, משנה דברים במהויות. למשל, אדם שהוא חורש באדמה לצורך זריעה, עשה כאן מלאכה

בשבת. הזריעה עצמה גורמת לנוטה. אדם שלוקח זרע שלוט ותוחב אותו בבוץ, הוא לא התעייף, אבל הוא חילל שבת בדיוק כמו שהוא הדליג אפרור אש. למה? כי ברגע שתחבת את הזרע הזה בבוץ, מתחיל תהליך של נביטה. יש כאן מלאכת זורע שהיא אסורה בשבת. אדם שכוטף עלהם מהעץ בשבת, הוא טלש את העלם ממכור חיותו. אם יש לך סתם בשמים על השולחן ואתה כוטף עלה בשבת, אין בעיה כי הוא כבר מת. אבל כשאתה עוקר אותו ממקום חיותו, כותף עלה בשבת או פרי, זה חילול שבת כמו שהוא מדליק אפרור. כי גם ההבערה, מה מה זה ההבערה? הוא יצר פה אש. כלומר כל דבר שהוא בגדר מלאכה בטבע, תופר, הורג, כותב, מוחק, בונה, סותר, כל אלה מה-39 מלאכות שאסורות בשבת. אפילו

נטילת נשמה אסורה בשבת. נטילת נשמה אני מתכוון לומר אני אומר אפילו כי אפילו יתוש מטריד אותך ואתה רוצה לתת לו איזה מכה ולהרוג אותו יש כאן איסור של נטילת נשמה כתוב בהלכה שמותר לרסס בחדר ולפתוח את החלון לא לרסס על היתוש עצמו לרסס בחדר ולפתוח את החלון כדי שיהיה לו איפה לברוח אבל אל תהרוג אותו תגרום לו חוסר נוחות שהוא יברח מכאן אבל להרוג אותו עצמו בשבת אסור יש מלאכת סדה אתה שולל את חירותו של בעל חיים צדעה זה אפילו זבוב שנכנס לבקבוק והוא סוגר עליו את הפקק. גם זה נקרא צדה. צדת אותו, שללת את חירותו. לפני כן הוא היה משוחרר, כעת שללת את חירותו. יש מלאכות שצריך יותר להעמיק בהם. למה גם זה נקרא מלאכה? מי

שלומד הלכות שבת, נכנס לרבדים היותר פנימיים, יש הלכות מוקצה בשבת כמו להזיז כסף ממקום למקום או אבנים או עפר, שזה דבר שאסור לעשות בשבת. דרך אגב, כמה פעמים אנשים שאלו, איך ייתכן שהחרדים זורקים אבנים בשבת? הרי האבן עצמה היא מוקצה. וזה נכון, אדם שזורק אבן בשבת, צריך לזרוק עליו אבן, כי הוא עצמו חילל שבת כעת. ומי שמכיר מקרוב מה שהיום כבר אין את ההפגנות האלה אבל אז כשהיו את ההפגנות על השבת שהיו הרבה מגדולי ישראל שהתנגדו בכלל לכל ההפגנות האלה כי טענו שזה גורם ל יותר ריחוק ופירוד בין אנשים היו כאלה שאמרו אין מה לעשות אל תפגין על מה שקורה בשכונות החילוניות אבל כשנוסעים ברחוב שלך ואתה דואג לחינוך של

הילדים יש כאן כפייה חילונית לכן היו מפגינים אבל אלה שהשתתפו באותם הפגנות מספרים שש שעות יש שם את השירי שבת, מעגלים של כל החרדים ששארים שם כהפגנה עם מעגלים של שירי שבת והפרשים והמשטרה עומדים בצד ומשגיחים. פתאום בא איזה פרחךח נער שהוא כאילו חרדי ומשם זורק איזה אבן או שיש כמה חברים רוצים לעשות מאומה עוברת שם מכונית זורקים אבן כשהשוטרים רואים שיש זריקת אבנים מיד דוהרים עם הפרשים וכשהם דוהרים וציבור גדול רואה שהפרשים דוארים לכיוון מה עושים כולם מיד מתרחקים בורחים כולם נתאר לעצמנו צלם טלוויזיה שעומד שם חמש שעות חמש שעות משעממות הייתה שם דקה או כמה דקות של מהומה אלה רצים אלה דוארים זריקת אבנים

מעניין אחר כך במהדורת החדשות בערב נתנו לו דקה לשדר מההפגנה את מה הוא ישדר את החמש שעות השקטות הוא ישדר את דקת התחושה המהומה וזה נותן לכולם את ההבנה שהנה כנראה שחמש שעות היה שם רק מהומות ואבנים ושערה וכולי זה תקשורת אין מה לעשות זה עובד בצורה כזו אפשר להבין אותם אבל מצד האמת צריך לדעת אדם שנוגע באבן בשבת. אמנם ליגוע במוקצא מותר, אבל אם הוא מזיז את המוקצא, האבן עצמה היא מוקצה שאסור לטלטל אותה בשבת. ואדם שזורק אבן בשבת, הוא עצמו מחלל שבת. ודאי שירא שמיים לא יעשה דבר כזה. בפרט שאם הוא זורק על מכונית ויכול לגרום לפגיעה בנפש, אפילו אם גרם לפגיעה ממונית, ניפץ זכוכית, על פי ההלכה הוא חייב לאתר את בעל

הרכב ואחר כך לשלם לו. שאם לא כן זה גזל, על גזל חוזרים בגלגול. אדם שגזל ולא לא משיב את הגזלה או שימחלו לו על כל פנים. נחזור לעניין. נמצא שמה שהצטוונו בשבת לא תעשה כל מלאכה נובע מהיסוד הזה. כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת ונפש. ואז הוא אומר לאדם כשם שאני עשיתי מלאכה שישה ימים שבתי ביום השביעי. אם אתה מכיר בי כבורא העולם, אם אתה באמת מאמין בי ולא סתם מצהיר מהשפה ולחוץ ועושה אחר כך מה שבא לך, אני רוצה לראות מעשים 24 שעות לא תעשה כל מלאכה ביום השבת דברים אחרים תעשה אבל לא תעשה כל מלאכה זה מסביר לנו מדוע השבת ביהדות חילול שבת חמור אפילו יותר מאכילת חזיר כי אדם שאכל חזיר היה

זה טוב לא עמד בפיתוי חשב שזה טעים אכל אבל אין כאן הכרזה על כפירה באלוקים כשכמובן זה חמור לכשי עצמו אדם שאוכל דברים טמאים אותם את עצמו טומאה משורש התימות הוא את עצמו לכן בתורה כתוב ואל תטמאו בכל אלה ונתמתם בם המילה ונתמתם הייתה צריכה להיות כתובה עם א' טמא יש א' שם בתורה כתוב בלי א' כי ברובד העמוק יותר אומרים חז"ל אל תקרא ונתמתם תשנה את הניקוד התורה לא מנוקדת וניתמתם לומר שאדם שאוכל דבר שהוא אסור באכילה הוא אוותם את עצמו במעטפת רוחנית שהוא מאבד את התחושות הרוחניות שלו. אחר כך הוא מתעסק בשטויות ו חושב שהוא מתעסק ברוחניות וכל מיני בלבולים שיש לו. אבל כשאוכל דברים כשרים, הגוף טהור, הנשמה טהורה. כי

כל תזונה שהאדם אוכל, הארי הקדוש כותב שהגוף מקבל את החומר שבמזון והנשמה מקבלת את הרוחניות שנמצאת בתוך המזון. ואם זה רוחניות שפלה כמו בחזיר ודברים טמאים, אז גם הנשמה שלו נפגמת מאותו עניין. כשמדובר בנשמת יהודי, הגוי יש לו בחינות אחרות, אם הוא רוצה יכול להתגייר כהלכה, ברית מילה, תבילה, קבלת מצוות, אז הוא עובר שינוי מהותי בנשמה. אבל יהודי מראש יש לו את ה מי שמזרו של אברהם, יצחק ויעקב יש לו מראש סוג מסוים, מבנה מסוים של נשמה, שכמה שאתה עדין יותר, אתה רגיש יותר, כך אתה פגיע יותר. כמה שאדם יותר רוחני, כך יותר פגיע. לכן הגוי די לו בשבע מצוות והיהודי יש לו את כל התרייג מצוות שהוא אמור להקפיד עליהם ולדקדק בהם ולשמור אותם כהלכה.

מי שיעבוד שבעה ימים יהיה לו יותר סיכוי להרוויח.

שבעה ימים.

כמובן ששבעה ימים בשבוע.

אני חושב שבעה ימים.

אין אדם שבת שבעה ימים בשבוע.

נעבור כעת לשאלה למה השבת היא מקור הברכה? לקראת שבת לכו ונלחה כי היא מקור הברכה. אדם שרוצה שיהיה לו ברכה בכסף אומרים לו תחזק את השבת אצלך. כל אחד לפי דרגתו לעלות מדרגה. יש אדם שיכול בבת אחת לקבל עליו שמירת שבת כהלכה. יש אדם שבשלבים מתחיל עם נרות שבת, קידוש, סעודת שבת. שדרך אגב חשוב לציין, הדלקת נרות אמנם זו מצווה שניתנה לאישה. מכיוון שהיא קיבתה נרו של עולם, חווה נתנה לאדם שיאכל מעץ הדעת ומזה נגרם מוות לעולם. נר השם נשמת אדם. הנשמה משולה לנר. היא קיבתה נרו של עולם, נתנו לה לתקן את זה על ידי שהיא תדליק את נרות השבת לקראת השבת. אז היא קיבלה את המצווה הזו. אבל מה קורה אם האישה לא בבית? נמצאת בחדר

לידה או גבר שחי לבד, רווק או חלילה אלמן, גרוש, חי לבד. המצווה מוטלת עליו שהוא ידליק את הנרות שבת. כלומר, הבית צריך להיות עם נרות שבת. אם יש אישה בבית נותנים לה את הכבוד ואת התיקון הזה שהיא תדליק. אין אישה בבית הגבר הוא זה שמדליק. כמו שבקידוש זה הפוך. אם אין גבר בבית, אם חדורית, אישה רווקה, בחורה רווקה חיה לבד, אישה אלמנה חיה לבד, אז היא תעשה את הקידוש. אחרי שהדליקה נרות שבת, יכולה להמתין לשעת כניסת השבת, אפילו שהיא לבד, לוקחת מיץ ענבים או יין, קודם פורסת מפה לבנה, זה ראוי לכבות שבת, מניחה את החלות, מכסה את החלות במפית ויכולה לקדש בעצמה. למה מכסים את החלות במפית? יש לכך שתי סיבות. בדרך כלל גם

מכסים במפה רקומה, יפה, שקונים בחנויות. אם לא, אפילו מגבת או מפיון, לא משנה מה, מכסים. יש לזה שתי סיבות. מדוע מכסים. ראשית, יש לנו הלכה שכשיש לפניך כל מיני מאכלים ואתה רוצה לאכול מכולם, יש סדר עדיפויות בברכות. שצריך להקדים את הברכה הזו לברכה הזו. הסדר הוא מגע אש, מזונות, גפן. צריך להתחיל. יש קודם מזונות. גפן, עץ ואחר כך אדמה שהכל. זה בעצם הסדר. כשיש לחם מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ הוא שייך למחלקת המזונות. הוא קודם ליין. אבל בשבת אי אפשר להתחיל עם הלחם. צריך קודם לקדש את השבת. כתוב בתורה, זכור את יום השבת לקדשו. בעשרת הדיברות זכור את יום השבת לקדשו. מה זה זכור? זה לא תזכור בראש, אלא הזכר. זה

מצוות קידוש. תאמר את הברכה של כניסת השבת ועושים את זה על היין. זה חכמים תיקנו שיהיה על יין. הקידוש מעיקר הדין לא יה צריך להיות על יין. חכמים תיקנו על יין כדי לייקר את המעמד. שיש לך יין משובח, אתה אוחז, מברך. לכן ברים בורא פרי הגפן ואחר כך את ברכת הקידוש של שבת. כשעומדים להתחיל את הקידוש, יש לפניך כעת חלות. צריך להקדים קודם את החלות, את המוציא לפני ה לפני הקידוש. לכן מה עושים? מכסים אותם. כשמכסים אותם והם לא גלויים, אפשר לשנות את סדר הברכות. לכן מברכים קודם על היין ורק אחר כך נוטלים ידיים ועוברים לברכת המוציא על החלות שלו דווקא חלות אפשר גם פיטות העיקר שיהיו שניים שלמים אבל יש סיבה נוספת מדוע

מכסים את החלות זכר למן שהיה במדבר מה הקשר בין המן לבין הלחם של שבת כל יום כשעם ישראל היו במדבר היו מקבלים מנה אחת של מן היה יורד מן בכמויות אבל כל אחד היה אוסף כמות שמספיקה לו לאותו היום אותם שחששו אולי מחר לא ירד מן היו לוקחים יותר כתוב וירם תולעים ויבעש עד למחורת זה היה מרכיב היה מתקלקל ומשה אמר להם למה לקחתם אמרתי לכם לא לקחת למה באמת הקדוש ברוך הוא לא סידר שירד מן פעם אחת ויאספו לשבועיים לחודש כי עם ישראל שיצא ממצרים היה עם של עבדים עם שיש לו אמנם מנוע רוחני גדול אבל מבחינה מעשית התרגלו לשפל העבודה של עבדים דים אנשים מאוד מושפלים הם עצמם כבר לא העריכו את עצמם לא ידעו מספיק מה זה אלוקים מה

זה אמונה מה זה ביטחון היה צריך 10 מכות מופתים ניסים יכל במכה אחת להוציא אותם מיד לתת את את המכה העשירית אבל כדי להרגיל את ישראל לאמונה נס אחד אתה שוכח אבל להרגיל אותם לאמונה שוב יצאו עוד פעם פוגשים את המצרים על הים קריאת ים סוף במדבר אין מה לאכול מן יורד כדי להרגיל אותם לביטחון באלוקים לחנך אותם לזה היה המן יורד כל יום בערב אתה הולך לישון, מה אני אוכל מחר? אתה חייב לומר לעצמך תסמוך עלוקים. כמובן שבתחילה זה היה פחד גדול. משה אמר שיהיה ואם לא יהיה יש לי לאישה ילדים, מה הם יאכלו מחר? אבל לאט לאט כל אדם לפי דרגתו חינך את עצמו לאמונה, לביטחון באלוקים שאם הוא נתן לך חיים הוא יתן לך גם את האוכל. אין

לך מה לדאוג. זה חינוך לביטחון. כל בוקר שקמו אחד היה יודע שחבל לאסוף יותר. מנה אחת למה שאני צריך ליום הזה. ביום שישי משה רבנו אומר לעם ישראל, מחר לא ירד מן. שבת שביטה, מחר לא ירד מן. כל אחד שיאסוף היום לחם משנה. מה זה לחם משנה? כפול. אמרו לו, אבל זה מרכיב. אמ, לא, ביום שישי זה לא מרכיב. תאספו ותראו שזה וככה היה. אוספים ויש להם ביום שישי כפול גם לשבת כדי לזכור את הנס הזה שהיה במדבר. לכן אף על פי שכל השבוע אנחנו יכולים לברך על פרוסה או על לחם אבל בליל שבת לוקחים שתי חלות, לוקחים שתי פיטות. למה דווקא שני לחמים שלמים? זכר למן שהיה במדבר שאז ביום שישי לקחו כפול. לכן לוקחים את השניים האלה. כשהמן היה

יורד במדבר כתוב והוא כזרע גד לבן. עיגולים קטנים כאלה שמי שרצה יכל לאכול את זה כך. יש מדרש אומר תלוי בדרגתו הרוחנית של האדם. היה אדם שיכל לאכול מיד, היו כאלה בדרגה רוחנית פחות, היו צריכים לטחון, ללוש, לאפות, כל אחד לפי דרגתו. וכתוב וטעמו כצפחית בדבש. היה לו טעם מיוחד. יש מדרש שאומר שכל אחד שהיה מהרהר באיזה דבר מאכל היה מרגיש את הטעם בו. היה הרבה ניסים היו במן. אבל כשהמן היה יורד והיו אוספים את המן, איך יאספו? עם כל החול של המדבר. לכן לפני שהמן היה יורד הייתה יורדת שכבה תלגלי טל כמו שיש את הניילונים האלה עם ה מילוי אוויר כך היה עגלי טל שכבה ראשונה יורדת על הרצפה על השכבה הזו של עגלי הטל היה

יורד המן אז כך שהמן לא נוגע באדמה יש כמו בועות בועות בין המן לבין העפר לבין החול של המדבר יש אבק במדבר עלול להתלכלך לאחר שהמן היה יורד, עוד שכבה תל הייתה מכסה אותו מלמעלה. שוב, בואות בועות מלמעלה. וכך כל יהודי היה בא ויכול לקחת מבפנים את את המן ואוכל מן נקי וטהור כמו שצריך. זכר לזה אנחנו שמים מפה למטה או מגש מתחת החלות ומפה מלמעלה מכסים כמו העגלי טל שהיו למטה ולמעלה. זכר למן שהיה במדבר כדי שאדם יתבונן ויזכור את הניסים שעשה הקדוש ברוך הוא איתנו והב את השם וישמח בו יכנס לשבת באווירה טובה כשרואה את הנרות הדולקים את ההחלות את המפה הלבנה יין לקידוש כל המאכלים המשובחים סלטים אז הוא מתחבר לאלוקים

באותה שעה על ידי ההתבוננות הזאת אם אין גבר בבית האישה היא זו שיכולה לקדש אבל שוב נחזור לשאלה מה הקשר בין הברכה שהשבת היא מקור הברכה עניין של כסף לבין השבת. מה מה זה קשור? המהרל מפראג שהיה כידוע מבין גדול בתורת הסוד כותב שביהדות לכל מספר יש משמעות. כל מספר שואב את כוחו מהאות. לכל אות יש ערך מספרי. האלוקים ברא את העולם באותיות. באתר הידברות יש לי כמה הרצאות על העניין הזה של האותיות. יש ספר שנקרא הצופן עם הרחבת הדברים. אבל מה שנוגע לענייננו, כל מספר שואב את כוחו מהאות שבו נברא, באות נברא העולם והמספר עצמו מייצג משהו בעולם לפי השורש שלו. אנחנו נתבונן במספרים שש, שבע ושמונה. זה מה שנוגע לענייננו.

יש ביהדות את כל המספרים. ארבעת המינים בחג הסוכות, שמונה ימים בברית מילה, בחנוכה. אבל מה המספר הכי נפוץ שיש ביהדות? המספר שבע. היום השביעי שבת. השנה השביעית שנת השמיטה. גם כן לא עובדים באדמה בשנת השמיטה. חג הפסח שבעה ימים. סוכות שבעה ימים. יש אחר כך שמיני עצרת שזה חג בפני עצמו אבל סוכות עצמו שבעה ימים. קריכות בתפילין של הגבר שבע קריחות. האישה יש לה את שבעת הימים של טהרת המשפחה. כשיצאו ממצרים נכנסו לארץ ישראל ביקשו לכבוש את יריכו. שבעה ימים, שבע הקפות, שופרות עד שהחומה נפלה. קני המנורה בבית המקדש שבעה. הגויים הצטוו בשבע מצוות, שבעת המינים שהשתבחה ארץ ישראל. יש עוד הרבה שביעיות שיש ביהדות.

והשאלה מה המיוחד במספר שבע? אומר המהרל, כל דבר חומרי מוגבל בשישה צדדים. מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה. כמו האולם שיושבים בו. ספר האדם עצמו, נכון? יש לו שישה צדדים, ארבע רוחות העולם, מעלה ומטה. גם כדור הארץ מוגבל בשישה צדדים. לעומת זאת, השבע הוא המימד הרוחני שנמצא בתוך החומר. הרוחניות שנמצאת בתוך הטבע. למשל, גוף האדם, גוף ונשמה. הגוף שייך למספר שש, כי המספר שש מייצג את החומר, הוא מוגבל. והנשמה הרוחנית שבפנים מייצגת את המספר שבע, המימד השביעי הפנימי. השמונה זו הרוחניות הטהורה שמעל הטבע. שמונה זה על טבעי מעל הטבע. זה גם בא לידי ביטוי במגן דוד היהודי, הסמל היהודי המפורסם. המגן דוד עשוי ממשולש

ישר ומשולש הפוך. זה מייצג את הזכר והנקבה. הזכר שהוא בבחינת משפיע הוא המשולש ההפוך. מלמעלה למטה בבחינת משפיע והנקבה שבתורת הקבלה היא בבחינת המקבלת היא זו ש עם ה הצורה של המשולש הישר כשמאחדים את שניהם מתקבל המגן דוד הצורה המושלמת כי באמת ביהדות איש ללא אישה הוא עדיין לא אדם כל זמן שהוא לא נשוי הוא לא נקרא אדם נותן לה את הטבעת הרי את מקודשת לי בזמן הקידושין יש חיבור בנשמות בשורשים שלהם ואז אחר כך יש גם ביטוי מעשי בעולם הזה זה לקשרביהם. היסוד הזה שיש כאן משולש ישר, משולש הפוך הוא לא רק על פי הקבלה של משפיע ומקבל, אלא יש בזה גם הדרכה לשלום בית. אדם שרוצה שיהיה לו שלום בית, צריך להבין שהאישה שונה

מבחינת האישיות שלה מהגבר. והגבר שונה מהאישה. לכן הרמב"ם בפרק טו מהלכות אישות נתן הדרכות שונות לשני בני הזוג. יש רשימת הוראות לגבר איך להתנהג עם האישה. ורשימה שונה לחלוטין לאישה איך להתנהג עם הגבר הידברות יש הרצאה שלמה סוד האושר בחיי הנישואין שם פירתי את דברי הרמב"ם צריך לדעת אמנם זה משולש וזה משולש כולם בני אדם אבל יש כאן הפחים הצרכים של האישה שונים לחלוטין צריך ללמוד מה מה היא זקוקה ולתת לה כי בלי זה הגבר יכול להיות אדם מאוד טוב באמת אתה רואה גבר יש לו לב טוב רוצה לתת להעניק מקריב המון הוא באמת מקריב המון ולאישה יש כל הזמן תלונות אתה לא דואג לי, אתה לא חושב עליי, לא אכפת לך ממני, והוא לא

מבין מה אני לא עושה בשבילה. הבעיה היא שהוא מקריב את מה שהוא מבין שגברים צריכים. כי זה הראש שלו, ראש גברי. איך הוא יכול לדעת מה זה ראש נשי? הוא אף פעם לא היה אישה. צריך ללמוד את זה כדי להיכנס לראש של האישה. או שהוא לומד מתוך מה שחז"ל הדריחו אותנו, מניסיונם של אחרים, או שעם השנים, עם השנים הוא יכול ללמוד. כמה גברים סיפרו לי שאם היו רואים זה כמה אפילו כמה בניהם מתפקידי מפתח בכירים בארץ הוא אומר אם הייתי רואה את ההרצאה הזו של הדרכת הרמבם לפני 30 שנה לא הייתי עד היום גרוש אומר אז לא הבנתי בכלל לא הבנתי מה היא רוצה אני מה אני לא עושה והיא לא הוא אף פעם לא הבין איך המבנה הנפשי של האישה מה הם הצרכים

שלה הוא דן אותה לפי ראש גברי וזו טעות זה גם בא לידי ביטוי במגן דוד משולש ישר משולש הפוך יוצרים שלמות אבל לאחר שהתאחדו אתה מקבל שם שישה משולשים קטנים מסביב, נכון? חללים, שישה חללים מסביב וחלל שביעי מרכזי שכל השישה דפוסים עליו, אחוזים בו. זה גם מבטא את ששת הקצוות. בתורת הקבלה יש מה שנקרא וק. זה ו' קצוות, ששת הקצוות והמימד השביעי שכל השישה האלה אחוזים ברוחניות הפנימית הזאת. גוף האדם אמרנו גוף ונשמה. מה קורה לשש בלי השבע? מה יקרה לגוף האדם אם המימד השביעי הפנימי מסתלק ממנו? הנשמה יוצאת מהגוף, הגוף מתחיל להתפורר. הוא לא יכול להישאר קיים כמו לפני כן. כי כשיש רוחניות, יש את השבע בתוך השש, המימד

השביעי הזה, אז יש התפתחות, בריאות, התקדמות. יצא מתחיל ניווון והתפוררות. אומר המהרל, כשאדם עובד שישה ימים, מה הוא עושה? חומר או רוח? עושה חומר, נכון? הוא עושה כסף. כשהוא שומר שבת, בשורשים הרוחניים של הכסף, הוא כביכול מכניס נשמה, מכניס את המימד השביעי אל תוך הכסף ואז יש לו ברכה בכסף. מה זה ברכה בכסף? יש אנשים שהתלוש משכורת שלהם מאוד גבוה ואתה רואה שהם לא גומרים את החודש תמיד במינוס הוצאות נופלות עליהם מכל מיני כיוונים שהם לא יודעים מאיפה זה בא או שהוא חוסך הרבה כסף פתאום מתפטל להשקיע במשהו שכל הכסף הולך שנים הוא עבד והוא תמיד צחק על כולם תראו לאיפה אני הגעתי פתאום כל הכסף הזה הולך זה זה אומר

שאין לו ברכה בכסף ברכה בכסף פירושו של דבר שאתה נהנה מכל שקל שאתה עובד עליו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך כמו שכתוב בתהילים זה היסוד של ברכה בכסף לכן המילה ברכה היא משורש ב כר אלה שלושת האותיות היחידות שכל אחת כפולה מזו שלפניה יש 22 אותיות אין עוד אותיות שכפולות מזו שלפניהן רק האותיות האלה הב בגימטריה שתיים כפולה מהא' א' זה 1 ב2 כ זה 20 כפול מהי ר כפול מהק שזה 100 לומר לך שברכה פירושו של דבר שאמנם אתה יכול להיות שאתה מרוויח פחות אבל כאילו שהרווחת הרבה מה שאצל אחרים הוא צריך הרבה כדי לחיות עם זה אתה עם הקצת יש לך ברכה בכסף אתה נהנה מזה נותן לך את מרב התועלת כאילו שעבדת יותר כאילו שעבדת כפול

משמיים דוגאים לך לכל מיני חסכונות לכל מיני דברים שאפילו לא ידעת איזה מכות היו צריכות לבוא ונפלו מעליך שלא תצטרך לשלם על ה עלעל שריפה של של רכב או של טיפולי שיניים או מנוע וכל מיני בעיות מהסוג הזה זה נקרא שיש לו ברכה בכסף. אגב, נציין שהמילה בכור גם אם ישורש בכר, מה הקשר בין בכור לבין ברכה? המיוחד בבכור שהוא מקבל כפל בירושה. על פי התורה הוא מקבל כפול. לכן יש לו שם גם כן ב כר כי במהות הבכור יש לו בירושה כפל יותר מאחרים. נמצא שכאשר האדם מחזק את עצמו בשמירת השבת, הוא מרוויח לא רק את העונג שבת, אלא גם את הברכה בכסף. לכן אנחנו שרים כולנו בפיוט שכתב רבי שלמה על קבץ שהיה מגדולי מקובלי צפת לפני 500 שנה

בלכה דודי לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה. הזוהר גם מציין שיש בעולמות רוחניים 10 ספירות. כל ספירה יש לה את הפנימיות שבה, את השפע הרוחני שהיא מורידה לעולם. יש ספירת מלכות. הספירה העשירית היא ספירת מלכות שהיא בעצם מקבלת מכולם והיא בחינת הנקבה והיא גם בחינת השבת. לכן אומרים שבת המלכה. אנשים מחפשים סגולות לפרנסה ולפעמים נאחזים בכל מיני דברי הבל שאומרים להם דברים שאין להם שום מקור. אבל מה לעשות? יש כשיהיה פרנסה מוכנים לעשות הכל רק שיהיה ממה להתפרנס. והאמת שהזוהר אומר ששני הדברים האלה, הנקבה והשבת, שהם שייכים לאותו שורש לספירת מלכות, הם מקור הברכה. זאת אומרת, אדם שמכבד את אשתו, כמו שכתוב

בתלמוד, שרבה אמר לבני מחוזה, הוקירו לנשייכו כי תתעטרו, תיקרו את נשותיכם, תכבדו את נשותיכם וכך תתעשרו. מה הקשר? מה הקשר אם אני מכבד את אשתי שנזהר שלא לפגוע בה, לתת לה מילים טובות, להחמיא לה? לקנות לה בגדים יפים, תכשיטים יפים, לייקר אותה, מזהר שלא לפגוע, לא להעליב. מה זה קשור לפרנסה? כשאתה מכבד את אשתך, צריך לדעת אתה לא מכבד את הגוף הזה שנמצא פה, אלא אתה מכבד את הנשמה. הגוף זה רק לבוש. האדם האמיתי זה האדם הרוחני שהוא לא מת אף פעם. נשמת האדם. והנשמה הזו איפה השורש שלה? בספירת מלכות. שורש הפרנסה גם הוא בספירת מלכות. קיבדת אותה, אתה פתחת לעצמך שפע מספירת מלכות, ממילא יש לך שפע של פרנסה. כשאדם מכבד

את אשתו, זוכה לשפע של פרנסה. ואותו דבר השבת. כשהוא מכבד את השבת, איך מכבדים שבת? יש שני מסלולים. שהוא שומר את הלכות השבת ודבר שני, וקרא לשבת עונג. גם אם המצב הכלכלי שלו לא כל כך טוב, אז הוא אפילו מצמצם קצת במימי השבוע פחות הוצאות כדי להשקיע בשבת יותר. שיהיה בשבת יותר מאכלים משובחים, יותר דברים טעימים. כשכוונתו בשבת הזו אני עושה את זה בשביל לכבד את השבת להראות שהשבת יקרה בעיניי וזה גם חשוב לדעת לפעמים שני בני אדם יכולים לשבת באותה סעודה מפוארת בשבת לאכול סלטים וכולי מגיעים לעולם האמת ומקבלים שכר בשר יין מטאמים מעדנים דגים משובחים מקבלים שכר שקיימו את המצווה וקראת השבת עונג אבל האחד רואה שהשני

מקבל שכר פי כמה אלפים ממנו והוא לא מבין, אכלנו ביחד. למה הוא מקבל על אותה סעודה פי כמה? מראים לו את המחשבה. כשאתה אכלת, מה עבר לך בראש? איזה אוכל טעים? כשהוא אכל, עבר לו בראש, זה לכבוד שבת. מה פירוש זה לכבוד שבת? מי אוכל את זה? השבת אוכל, אני אוכל. אבל במשך השבוע הייתי מסתפק באוכל פשוט. למה אני עושה את זה? להראות שהיום הזה מכובד בעיניי, שהיום הזה יקר מכל הימים. כתוב שהקדוש ברוך הוא קידש את יום השבת ויברך אותו. מה זה ויברך אותו? קידש זה הפריש כשאדם אומר את מקודשת לי כלומר את לא כמו כולם מעכשיו עד עכשיו החלתי להתחתן עם מי שאת רוצה עכשיו אנחנו ביחד מחוברים בינינו אין קשר עם אף אחד אחר לא מתחתנת

עם אף אחד אחר מקודשת הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל קדושים תהיו כלומר פרושים תהיו אתם לא כמו כל הגויים אתם יוצאים מכל הגויים ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי גם השבת ויקדש אותו הבדיל אותו מכל הימים הכניס במהות של השבת משהו אחר. יום שבת המקובלים אומרים שהזמן זורם אחרת. מה שבתורת היחסות יש הרחבה שהזמן משתנה ממקום למקום. במימד הרוחני של הבריאה בשבת הזמן זורם אחרת. הבן איש חי אומר שדקה של תורה בשבת מקביל ל1לף דקות ביום חול. זה זמן שונה לחלוטין. כשהאדם יודע שהקדוש ברוך הוא קידש את השבת וגם בירך אותו, הכניס במהות שלו ברכה מיוחדת והוא יושב ומענג את השבת והמחשבה שלו זה כדי להוכיח לעצמי להרגיש באמת שהשבת

יקרה אני מכבד את השבת אני מראה את זה על ידי הסעודה זה כמו שנתאר לעצמנו אדם תושב אלט ומבשרים לו שאיזה רב גדול גדול הדור עומד להתארח בביתו הוא בא לתת שם שיעורים והוא ישעד אצלו ארוחת צהריים ואותו אדם מאוד שמח. מה זה הרב כזה גדול? בא אליו הביתה, מיד מכין מאכלים משובחים. הרב זקן בן 90. מה הוא שם על השולחן שם? הוא עורך שולחן, שולחן מלכים. והרב יושב בראש השולחן והבעל הבית ואשתו וילדיו יושבים אוכלים ארוחת צהריים. בפועל מי אוכל את הכל? הרב בקושי בגיל 90 מה הוא טואם קצת משהו וזהו. מי אוכל את כל הבשר והדגים וכל המעדנים שיש שם? בעל הבית אשתו וילדיו, אבל זה נקרא שהוא עשה את זה לכבוד הרב. הוא לא עשה את זה

בשבילו. בשבילי הייתי אוכל ארוחה פשוטה. עשיתי את זה לכבודו, להראות שהוא יקר בעיניי, שאני מכבד את האירוח שלו. קח אותו הדבר בשבת. כשאדם אוכל סעודת שבת ורק חולפת לו מחשבה בראש, זה לכבוד שבת, כבר מתרומם לדרגה אחרת לחלוטין. כל האוכל הזה מתקדש על ידי מחשבה בעל מה שהוא חושב. זה לכבוד שבת. ואלה שני המסלולים של הברכה בכסף הלכות שבת שכמה חשוב ללמוד את ההלכות יש סדרה של דיסקים שהוצאנו בעבר 18 דיסקים שיש שם הרחבה ופירוד של כל הלכות שבת והעונג שבת וקראת על השבת עונג קונה מאכלים טובים בגדים מיוחדים לשבת חשוב שלאדם יהיו בגדים מיוחדים לשבת בגדים יפים לא אותם בגדים שהוא לובש כל השבוע שיכבד את השבת ייקר אותה

נסיים בשאלה האחרונה שלא פעם שואלים, אני מאמין באלוקים, מאמין בתורה, רוצה לשמור שבת, באמת אני רוצה לשמור שבת, אני יודע שזו האמת, אבל קשה לי. יש לי קשיים סביבתיים, כל השבוע אני עובד, אני רוצה קצת שבת, ללכת, לבקר נשים, לטייל. תמיד אני שואל את אותם ששואלים את השאלה הזו. תגיד לי, אתה מכיר אדם ששומר שבת כהלכה? לא כמו שאתה מספר על עצמך שאתה קצת שומר וקצת לא וגם מה שאתה שומר כבד עליך. מה זה קצת כן קצת לא? הולך לבית כנסת חוזר עושה קידוש אחר כך נוסע טלוויזיה גם וגם. אתה מכיר אדם שומר שבת כהלכה? תמיד התשובה היא שכן. ואז אני שואל אותו זה ששומר שבת כהלכה גם הוא אומר כמוך שהשבת כבדה עליו? קשה לו. כשאתה

שואל אדם ששומר שבת שומר כמו שצריך. איך השבת אצלך? מה הוא עונה? כל אחד במילים שלו. אבל המסר של כולם תענוג מאין עולם הבא תן לי מיליון דולר לא מחליף את השבת מיום שלישי אני מחכה ליום הזה כל אחד עם הביטויים שלו והוא לא עובד עליך הוא באמת מתכוון אני שואל אותו אז משהו כאן לא בסדר אתה קצת שומר כבד עליך קילו כבד עליך ההוא יש לו 10 קילו צריך להרגיש יותר כבד ולמה הוא אומר שאצלו השבת היא תענוג משהו לא בסדר או אצלך או אצלו צריך להבין איפה הטעות אבל התשובה פשוטה נתאר לעצמ עצמנו אישה שמבקשת להכין עוגה על פי מרשם שהיא קיבלה מחברתה אבל היא מתעצלת לבדוק אם יש לה את כל הרכיבים בבית אז היא מתחילה להכין ואומרים

לה שזו העוגה הכי משובחת שיש בעולם אבל תוך כדי הכנה חסרים לה כל מיני מוצרים מוצא את החליפים במקום זה מכניסה את זה במקום עושה את זה בסופו של דבר כשהיא תועמת והיא לא מבינה איזה גועל נפש, איזה עוגה יצאה. יש לה תלונות על זו שנתנה לה את המרשם והיא צועקת עליהנוזפת בה בטלפון והשנייה לא מבינה. ואז היא מוסיפה לה עוד משפט, זאת שצועקת, אומרת לה, "איזה מזל יש לי שלא הלכתי לפי המרשם שלך עד הסוף? אם לא הלכתי לפי המרשם, זה מה שיצא. אם הייתי הולכת לפי המרשם, היא יודע איזה עוגה נוראה הייתה יוצאת. ההיא כמובן תאמר לה, תגידי לי, את שפויה, נתתי לך מרשם של השף מספר אחד בעולם. כל רכיב כל כך קריטי, כל גרם, המרקם

המיוחד של העוגה מתקבל מהשילוב של המרירות של השקדים, עם המתיקות של הדבש, עם הטעם המעודן של החמאה. כל זה יוצר את היופי של העוגה. שינית את זה, הכנסת בוטנים במקום שקדים, כמויות של סוכר במקום דבש, במקום חמאה, מרגרינה, מה את רוצה שיצא לך? ח את הבית ותעכה רגע שנייה דע טלפוני רגע. רגע רק שנייה איפה את הנה הטלפון הלו היי שושייתי נשמה כפרה מה שלומך אל תשאלי איפה הייתי אתמול טוב אז אני לא שואלת אני מנתקת לי את רעות או לא תשאלי תשאלי אני צוחקת עלייך מה נשמע כפרה אתמול הייתי בהרצאה של השפ מספר אחד בעולם את שומעת שף מספר אחד לא פחד ולא ותעה אצלך תמיד זה שב מספר אחד נכון מספר לא לא מספר שתיים מספר שלו שב

מספר אחד נון שם אתכון שלהוגם מספר אחד בעולם פשוט מספר אחד בעולם אצליחה כל מספר אחד אני רואה עיתי אותה למשפחה של בעלי הם לא הפסיקו לאכול אותה הם ליקקו את האצבעות הם אפילו ליקקו את התנור שעפיתי את העוגה שומע ממש ככה אז חבל שלא שמת אותה גם על הרצפה היו מלחק קרצפה נשמה כפרה את צוחקת היא תחמד נעלבת נו אז מה המתכונת את רושמת שמתי פה את הניערות רק רגע הנה אני רושמת כפרה מח ארבע בצים חוז דוש יאללה צריך להתחיל כבר לעבוד להכין את העוגה דבר ראשון ארבע שתי כוסות כמה שתי כוסות קמח בבקשה שתי צריך חמאה זה דווקא יכול להיות שאין לי חמה אבל זה לא נורא נשים מרגרינה במקום טוב אז נשפוע חצי מרגרינה זה לא נורא אם

יהיה טיפה מרגרינה הנה יש לנו במקום חמה מרגרינה אחרי מרגרינה אני לא מתבלבלת וישר אני שמה דבש ואם אין דבש אז אני לא נשברת לא נשברת אפשר לקחת במקום דוש אחד אפשר לקחת שבע כוסות סוכר זה לא פחות מתוק עכשיו אני לוקחת את השקדים בעלי לא קנה שקדים חם בלילה מה אני אשים במקום שקדים אני אשים אולי פוטנים מלוחים זה לא רע זה לא רע זה ככה מחייה זה נותן לי ח של של משהו ככה לקרסם שיהיה נחמד לוקחת את התמונית שמה את כל העוגה של השף מספר אחד שמה את זה אני לא מבינה מה קורה פה גלית אומרת לי שב מספר אחד הוא גם מספר אחת מתכון חבל על הזמן החבר'ה בכלל לא רוצים לאכול את העוגה מה זה זה למה למה קרה ככה מה הלו גליתי מה את

לא מתביישת את לא מתביישת, אין לך מצפון. זה העוגה הזה. איזה מיני עוגה הבאתי. הלו שושי, מה צועקת? תרגי. מה קרה? אל תצקי. מה קרה? אלק עלק שב מספר אחד מתכון מספר אחד. זה זה גועל נפש. גלידי. מה קרה לך? כפרה מה את עושה לי בושות ליד? רגע שנייה רגע שושי שנייה אני רוצה להבין. כן, את עשית את העוגה לפי המרשם המדויק שנתתי לה. מה מרשמה? את אומרת לי מתכון? אומר להכ אם הייתי הולכת לפי המרשם שלך בכלל האורחים היו בוחים מהבית.

זה בדיוק אותו דבר. הקדוש ברוך הוא אומר לאדם, אתה רוצה להרגיש מאין עולם הבא? לטעום משהו מגן עדן? קח 39 מלאכות. יום שבת אני נותן הערה מיוחדת ביום הזה. אם הוא יעשה 39 מלאכות ביום רגיל הוא לא ירגיש את הטעם הזה. יום שבת יש הערה מיוחדת. קידשתי את היום הזה, ברכתי אותו ואתה כיהודי כשתלך לפי ההוראות שלי אתה תרגיש טעימה מגן עדן. ובאמת כל מי שומר שבת כהלכה יודע השעות שלפני שבת כל הבית על גלגלים. צריך להתארגן, צריך להכין מה עם האוכל שיהיה מוכן להניח אותו על הפלטה, נכון? למלא את המחם במים. מתארגנים, עורכים את השולחן, מקלחות, הורים, ילדים או שוטפים את הבית, עוד מעט שבת. ברגע שהאישה מדליקה נרות שבת, איזה

רוגע, איזו שלווה. השבת פרסה כנפיה. האישה מסיימת את ההדלקה, מתפללת על שלום בעלה וילדיה. הילדים הקטנים עומדים בסקרנות, מסתכלים מה אמא עושה. מסיימת, מחייכת להם ואומרת שבת שלום. יש כזה חיוך כל השבוע? כמה שהתנסה היא לא תה צריך להגיע לחיוך כזה של רוגע, שלווה, של אהבה, כי כל השבוע יש להלף דברים לעשות. עכשיו זהו הכל מאורגן. העולם מת. יושבת עם הילדים, היא מספרת להם, הם מספרים לה. פתאום דפיקות בדלת, הבעל חוזר מבית הכנסת, עומד בדלת, מחייך ואומר לה שבת שלום. האישה מסתכלת על בעלה ולא מאמינה, זה בעלי שעובד כל השבוע כל כך קשה, כמו מלך. הוא לא הבעל על החוץ שאמנם הולך לבית כנסת אבל יש לו פלאפון כאן וארנק שם.

לא ארנק ולא פלאפון. עזוב. לא טלפונים, לא חדשות. 24 שעות אני, אשתי והילדים, לא מגיע לנו פעם בשבוע. עובר לשולחן השבת, שרים כולם ביחד. שלום עליכם מלאכי השרת. עוברים לשיר ההלל לראיה היהודיה, אשת חיל מי ימצא? והילדים שומעים איך אבא שר ואומר לאמא, רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. איפה יש בכל כדור הארץ חוץ מעם ישראל גבר שאומר לאשתו אחרי עשרות שנות נישואים פעם בשבוע אומר לא אשתי היקרה שבי פה ליד השולחן מפה לבנה נרות יין סעודה חגיגית אני רוצה להשיר לך שיר ליד הילדים פעם בשבוע קבוע אני רוצה שתשבי פה איפה יש דבר כזה רק בעם ישראל היא יושבת ובעלה שר את האשת חיל והילדים קולטים את המילים לא טיפשים איך

אבא אוהב את אמא כמה הם קשורים עוברים אחר כך לקידוש סעודה מודת שבת עם המאכלים הכי טובים, שירי שבת, דברי תורה על השולחן, כמה חשוב שכל גבר בבית יהיה לו איזה סט ספרים. יש להם המון סטים כאלה על פרשיות השבוע עם סיפורים. פעם שיש לו קצת זמן, שעתיים יכנס לחנות ספרים, חנות לספרי קודש, יבקש מהמוכר, תראה לי ספרים שחוברו על פרשיות השבוע עם סיפורים יפים. ואז יפתח שם ספר ספר, תקרא קצת, אתה רואה שהסגנון כבד עליך, לא מתאים לך, תעזוב, תיקח ספר אחר עד שתמצא סגנון שאתה מתחבר אליו ואוהב אותו. היום רוב הגברים לא עובדים בימי שישי, אז ביום שישי בבוקר יכול 20 דקות להכין שיעורי בית לקראת שלוש דקות שהוא ידבר על השולחן.

כמה זה חשוב שאבא יושב בראש השולחן? טוב גם דרך אגב שכשקונים רייהות לבית שיקנו כיסא עם ידיות לאבא. לא שאתה צריך את הכבוד הזה, אלא חשוב שהילדים יראו, אבא יושב בראש השולחן, יש לו כיסא מיוחד, שאף ילד לא יושב על זה. ילד בא לשבת, האמא מלטפת אותו, מתוק שלי, זה כיסא של אבא, לא יושבים על הכיסא של אבא. ילד שמתחנך מהגיל הרך שלא יושבים על הכיסא של אבא, יחשוב פעמיים אם מותר להתחצף לאבא. היום איבדו את המשמעת, את הכבוד, את היחס, אלה דברים קטנים שעושים דברים גדולים. יושב בראש השולחן, קידוש, סעודה, מגיע בין מנה למנה, בין שיר לשיר, שלוש דקות, ארבע דקות דברי תורה על השולחן עם סיפור יפה. כל הילדים שומעים את אבא.

אבא הופך להיות דמות מיוחדת, דמות רוחנית. ולא רק כמו שאמרה לי איזה מורה בבאר שבע שאצלה בבית בעלה בתפקיד הכספומט. הילדים רוצים למשוך כסף, הולכים לאבא. זה כל התפקיד שלו בבית. מעבר לזה היא אומרת הילדים לא מכירים בו. כל אחד בעיסוקיו, בענייניו. אסור שיהיה מצב כזה. אבא צריך להיות דמות רוחנית, דמות של כבוד. הדברי תורה מאוד תורמים לילדים. מעביר גם מסר חינוכי בדברים שהוא רוצה. למשל, באמצע השבוע אשתו התלוננה שהילדים לא מקשיבים לה, אין משמעת. ואז הוא מספר להם על רבי טרפון שראה את אמו בשבת, הולכת עם רגל אחת יחפה, נקרא הרצועה. אז ניגש אליה, הניח את היד על הרצפה ואבא מתאר לילדים. מה זה רבי טרפון היה גדול

הדור גלימה ומצנפת ויש לו שמשים רץ התכופף אמא תדרכי לי על היד וכך נתקדם צעד אחר צעד לבית והאמא אומרת לו חס ושלום האמא הזקנה אומרת לו אתה רב גדול נשים נשקים לך את היד אני אדרוך לך על היד והוא אומר לה אבל את אמא שלי את הבאת אותי לעולם מי אני לידיך ילד שומע סיפור כזה זה משפיע עליו מכל הצעקות של השבוע שתשמע בכל אמא פתאום מבין מה זה אמא ואבא מרחיב ומספר כמה זה נפלא ובאמת מי שיבדוק בתי מלון משתדלים לתת אווירה של יוקרה בבית המלון כדי שאנשים ירגישו מלכות. למה אנשים שלמים על מלון? אין להם אוכל בבית? יש, אבל אפילו פורסים תשלומים חצי שנה. תן לי קצת להרגיש מלך בלי כביסות, בלי בישולים, בלי כל הבלאגן שהכל

מוכן, הכל מאורגן. הקדוש ברוך הוא אומר לכל יהודי, אני רוצה שאתה בביתך אחת לשבוע 24 שעות תהיה מלך בלי להוציא הוצאות של בית מלון. האוכל מוכן על הפלטה. שעון שבת מקבל מדליק טור אפילו לא תורח להדליק כביסות ניקיונות בלאגן תשאיר מוצאי שבת חדשות רדיו פיגועים חס ושלום אם אתה עובד בזקה או במדה אין בעיה יש לך את הביפר גם בשבת פיקוח נפש אבל אתה לא עובד שם אז מה אתה צריך כל יום להתעדכן מה קורה בעולם 24 שעות מנוחה מעשן כל השבוע יום אחד תן לראות קצת לנשום אוויר נקי מגיע לראות 24 שעות קצת אוויר נקי גם אדם שלא יכול להפסיק לגמרי אפילו אם יצמצם יוריד סיגריה אחת בשבת זה כבר דבר גדול שהוא חוסך לעצמו חילול שבת זה

לא נכון לומר או הכל או כלום כל צעד שהוא יכול להתקדם מאשן שתי קופסאות ירד לקופסה בשבת דבר גדול חסך לעצמו הרבה חילולי שבת או שהוא מעשן הוא לא יכול להפסיק לעשן ככה הוא מרגיש לפחות סדר שעון שבת שיקבל ויליק את כל המערכות החשמליות של הבית עם שעון שבת אתה כבר חוסך הרבה חילולי שבת כל פעולה היא מאוד חשובה זה לא נכון לומר או הכל לא כלום. ולהתקדם, לשאוף, להגיע ליותר ויותר עד שמגיע לשלמות הראויה. נמצא שכשמסתכלים על השבת בזווית נכונה, רואים שאתה לא הולך להקריב את העולם הזה, את ההנאות של העולם בשביל השבת. אתה בעצם מחליף סוג של הנאה בסוג של הנאה הרבה יותר גבוהה, הרבה יותר רוחנית, הרבה יותר מרוממת. זו הסיבה

שאנשים שומרים שבת כהלכה. מגיע מוצאי שבת, הוא יוצא כמו אריה לכל הימים של השבוע עם כוחות. אחרי כמה ימים כבר מתחיל להרגיש קצת עייפות נו מתי תגיע השבת הוא מחכה ליום הזה נחל לכולנו שנזכה באמת להגיע לשלמות הראויה שיתקיים בנו אז תתענהג על השם ורכבתיך על במותי הארץ אמן ואמן