עומס רגשי: יוצאים מהסחרור | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

2026

מהפכה בעולם המקבעות מקווה מלכות כשר דאורייתא תוך שלושה ימים אצלך בבית שלום וברכה ברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש אנחנו עוסקים בכל ענייני הנפש כמו שרומז לכם שם התוכנית ואני רוצה לציין שבין כל הנושאים שאנחנו עוסקים אנחנו מחכים לשאלות שלכם כי התוכנית הזאת היא קודם כל שלכם ובשבילכם. אתם כאן בשידור חי יכולים להציף את השאלות שלכם, את ההתלבטויות, קשיים שאתם עוברים למספר שמופיע לכם על המסך בהודעת וואטסאפ. אנחנו נקבל את השאלות שלכם אם זה בהילום שם, אם זה עם תשטוש פרטים והרבנית פרי קהין שנמצאת כאן לצידי מטפלת רגשית היא זאת שתענה לכם על השאלות במקצועיות ובהמון אהבה. אז אנחנו היום עוסקים בתוכנית

שלנו בנושא שהוא הוא חשוב מאוד לנפש, הוא חשוב בכלל להתנהלות של החיים שלנו ואנחנו מדברים היום על עומס רגשי. הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו. אם זה במהלך היום, אם זה במהלך החיים, אם זה כתקופה או אם זה כמשהו נקודתי. נמצאים בתוך ים של משימות, של רגשות, של מחשבות ולפעמים גם הכל ביחד בו זמנית ומרגישים טובעים בתוך כל הדבר הזה. מה אנחנו עושים? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לא לקרוס, כדי לדעת לעצור רגע, להתבונן על עצמנו, לקחת נשימה, להמשיך הלאה. איך לנהל את כל הדבר הזה? איך לדעת לתעדף? איך לדעת להתייחס לזה בכלל? האם זה נורמלי? האם זה משהו שקורה לכולם או רק לי? אז על השאלות האלה ועל עוד אנחנו נדון ונעלה

כאן בהמשך. ושוב אני אומרת, אנחנו מחכים לשאלות שלכם לטלפון שלנו שנמצא כאן באולפן. אתם יכולים לשלוח שאלה קצרה, שאלה ארוכה, שאלה שמטרידה אותכם הרבה זמן ולא היה לכם את מי לשאול הרבה פעמים. התשובה כאן יכולה להיות הצעד שלכם בהתעלות, בקידום הפיתוח העצמי שלכם, בהחלטה כן להגיע לטיפול, לא להגיע לטיפול, אולי פתרנו לכם את זה כאן ועכשיו. אז ההזדמנות שלכם למספר שמופיע על המסך בהודעת וואטסאפ ואנחנו כאן נענה ביחד עם הרבנית פרי כהן והגיע הזמן להגיד שלום הרבנית פרי מה נשמע

שלום ברוך השם

יום שלישי פעמיים כי טוב זה היום שלנו זה היום של התוכנית ובחרנו היום לאורר את הנפש שלנו עם נושא שהוא הפוך מאוורור של הנפש העומס הרגשי עומס שהרבה פעמים מתבטא אה א בוא ניקח את זה מאיזה זווית של מלא מלא מלא מחשבות שרצות שמאמיסות עלינו ש רצות כמו בסרט נה טה טה טה טה טהטה ואנחנו אנחנו אפילו לא יודעים איך לעצור את זה ממש יכול להיות כמו מתקפה כזאת של שטף של מחשבות אני רואה שאת מענהנת בהסכמה ואת ככה מסכימה עם התיאור שלי ו תחושה כזאתי של וואי של קריסה של מה מה עושים קודם? כמו כמו להגיע לאיזה צומת עם מלא מלא מלא חיצים שעל אף אחד מהחיצים לא כתוב לאן נכון לפנות ואם זה מוביל אותי לדרך הנכונה. נכון מה שאת

מתארת אני קורא לזה מתקפת סייבר של המוח על עצ עלינו המוח מתחיל לתקוף ולתקוף ולתקוף ולתקוף ולתקוף ועוד מחשבה ועוד מחשבה ועוד מחשבה ועוד מחשבה די די די ובא לך באמת לתת את הצעקה הזאת די ואגב יש איזשהו פתרון אנחנו אולי נדבר על זה תכף אבל אני כן רוצה ככה לתת את זה כדי שלא נשכח יש פתרון באמת שכשיש הצפה כזאת של מחשבות אה ששוב זה נובע בגלל שלחצו לנו ככה על איזשהו טריגר ואז המוח מתחיל לצאת מכיוון לאבד שליטה להוציא את כל הדברים שקשורים באותו דבר יש שיטה שאומרת באמת להגיד די לא רוצה די

לצעוק די

ממש ממש לעצור את זה יש איזשהו משהו פנימי כזה שאומר אני לא רוצה יותר להיות במצב הזה לא רוצה זה עובד אבל למה זה קורה ומה זה עושה לנו אז שאלו את ה את הצ'אט שאני את יודעת לא בעד א לא בעד סלח לי הצ'אט כבודו במקום המונח אבל שאלו אותו אדם שאל אותו מה תן לי כלים תן לי איזשהם רעיונות לך להגיע לגיל 140

140

140 דווקא לא הספיק לו 120 140

והצ'אט ענה משהו מאוד מעניין הוא גייס א את כל האנשים שחיו בעולם עד גין מאוד מאוד מאוחר ואת כל מה שהוא אמר הם אמרו ואז הוא הגיע למסקנה מאוד מעניינת שאוכל אוכל זה משהו שהוא חשוב כדי להעריך חיים, לא לעשן משהו שהוא חשוב, אבל בעיקר, בעיקר מה שחשוב זה לא לחיות בסטרס

או כמו שאנחנו קוראים לזה, לחיות בהלימה עם הרצון שלנו, עם מה שנכון לנו. ומה זה נקרא לחיות באלימה? זאת אומרת כשאני אומרת למישהי וואו, החליפה הזאת הולמת אותך. זאת אומרת החליפה הזאת מתאימה לך, היא משתלבת יפה עם הצבעים שלך, היא מתאימה למידות הגוף שלך, זה נקרא הולם אותך. כשאני אומרת ה הכיסוי ראש הזה הולם אותך שוב הוא הולך יחד עם הצבעים שלך עם עם הוא מתאים לדרך שבה את הולכת בדיוק זה נותן איזשהו איזשהו א זה זה משתלב עם כל מי שאתם על כל המשתמע כשאנחנו מדברים על לחיות בהלימה עם הרצונות שלנו זאת אומרת שאנחנו צריכים להיות מודעים עם למה שאנחנו מרגישים, למה שנכון לנו, לאיך שאנחנו רוצים לחיות. והכל משתלב

והכל באמת הולם את החלקים שלנו השונים. אני חייבת לעצור אותך כאן. הכל. זה חייב להיות הכל. כי אני המילה הזאתי היא קצת פותחת לי סוגריים של של האם זה באמת א בשביל להגיע להלימה הזאת שאת מתארת. שהיא היא מציירת לי ככה בראש איזשהיא הרמוניה מאוד מאוד יפה של משהו שנראה נכון. גם אם את לא יודעת להגיד בדיוק להצביע מה הוא

אבל זה נראה זה פיט זה נראה נכון א אבל השאלה אם באמת חייב שהכל יהיה מא' עד ת אז הרצון באמת השאיפה שהכל יהיה מתאים או אבל עכשיו אני שומעת אני כבר שומעת נשים שיושבות בבית ואומרות אבל עם הבעל שלי זה לא הולך זה לא מתאים כי בעלי יש לו רצונות בשביל ואם חמותי זה ממש ממש לא הולך אמ וועם העבודה זה לא מסתדר וחוץ מזה זה אני צריכה כסף אז מה אני אעשה אז איך הכל יסתדר אז בשביל שיהיה כסף אז אני צריכה לקום ולצאת גם כשלא בא לי לקום ולצאת מהמיטה ובשביל שאני אסדר עם בעלי אז אני צריכה להתקפל למולו ו ועם הילדים הם עושים כל מיני דברים שאני לא ממש מסתדרת וכולי אז איך אני מגיעה למצב של לחיות בהלימה עם הרצון שלי אוקיי שוב אנחנו הולכים פנימה לא החוצה

כן

ואני אני רוצה עוד יותר עוד יותר להסביר למה זה ללכת פני פנימה ולא החוצה. כיוון שאני חושבת שדיברנו על זה א על הרעיון של משקפיים ורודות או לא. כן. אמ כי כשאני רואה סיטואציה כל אחד יראה אותה בדרך אחרת. וכשאני למשל לצורך העניין מגיעה לבעלי עם איזשהיא אמירה ואני אומרת לו תקשיב יש לי קושי פנימי עם מה שאתה אמרת. וואני מרגישה למשל לא יודעת אני נותת סתם איזשהו טיור. אז אני אומרת לבעלי, "תקשיב, נורא קשה לי שאומרים לי מה לעשות." וכשאתה באת ואמרת עכשיו את את הדברים שאמרת, לי באופן אישי היה מאוד קשה להסכים עם מה שאמרת, כי אני מרגישה שכשאומרים לי מה לעשות, אני מרגישה תחושת חלק. אוקיי?

אוקיי?

בעלי ענה לי, כן, לא בעלי, בעלה של זאתי ענה לה תחנקי.

הוא לא בן אדם רע, אבל את יודעת מה קרה לו?

הוא שמע את מה שיש לה. היא באה מתוך כנות באה וסיפרה את מה ש מה שהיא מרגישה עכשיו הוא למול העיניים שלו ראה נגיד את אמא שלו כן

אוקיי

ואמא שלו הייתה נשלטת נגיד על ידי אבא ואז א א הוא רואה את עצמו בעצם אבא הבנת מה אמרתי אני חוזרת היא היא אמרה אני נתלילה מסתבכת זה תמיד נראה כאילו אנחנו אנחנו בעצם לא נמצאים פה רק שני אנשים אלא כל השושלת של

בוודאי כל בן אדם הגיע לפה והוא סוחב על הגב שלו המון דברים ואם תסתכלי לדוגמה אמ עומד כאן לפנינו בקבוק קולה בסדר מה מה את רואה מה אני רואה כשאת רואה בקבוק קולה מה את רואה לא אני סתם אני אענה במקומך את רואה איזשהו משקה מתוק נורא וטעים אני רואה ויכוח אינסופי של קלוריות

אוקיי אז אז מאיפה זה שנות זה בפרש

אבל אבל אנחנו כולנו מלאים בפרשנות שום דבר אנחנו יכולים להסתכל בצורה משקפיים שדיברנו עליהם

אנחנו יכולים זה לא רק משקפיים זה מה שאנחנו מביאים איתנו אנחנו יכולים להסתכל על החיים בצורה פלטית כן בעלי הגיע הביתה הוא התווכח איתי אני התווכחתי איתו ובזה זה נגמר שתינו אנשים שמתווכים יכול להיות שאנחנו לא מתאימים אפשר להתפרד השם ישמור כן

אוקיי

אבל אנחנו יכולים להסתכל ולומר למה הוא מתווכח בואי נחזור היא באה ואומרת לו תקשיב אני ממש מרגישה כשאומרים לי מה לעשות שאני אני נחנקת. הוא ענה לה תחנקי. היא אמרה לעצמה אמאל'ה זה לא מה שציפיתי. אני רק שיתפתי. אני רק רציתי לומר. מה

גם את יודעת את מתארת את השיח. היא עשתה הכל לפי הכללים. דיברה על עצמה. היא לא אמרה אתה. לא אמר. בדיוק. אז איך הוא ש בדיוק? אז למה הוא שמע? למה הוא מסתכל הוא מרגיש בתוכו הוא זוכר תמונת ילדות. אבא קופע על אמא מה לעשות. אמא מסתכלת בעיניים מצובות ולא יכולה להגיד שום דבר. הוא מרגיש שאמא נחנקת. באותו רגע שאשתו אמרה לו אני נחלקת, הוא ראה את עצמו בתור אבא. מה אשתו אמרה לו? אתה כמו אבא שלך? מה הוא ענה לה? מה פתאום לא נכון אני לא תחנקי

פשוט הכל כן

אוקיי אבל אבל כשאנחנו לומדים לראות כשנ בוויכוח אנחנו מסתכלים על עצמנו איך זה איך זה שנייה יכול לעזור לנו אוקיי לצורך העניין אנחנו באות עכשיו מנתחות את הסיטואציה מבחוץ איך זה יכול לעזור לאותה אחת שאמרו לה את המילה מאוד יופי אבל זה זה יכול לא רק לה זה יכול גם לנו כי אנחנו נתקלים בזה בכל סיטואציות החיים שלנו כל הזמן גם כשנעמוד בתור למכולת ומישהו יתווכח איתנו אנחנו נקבל מקבל הצצה לחיים שלו. לא סתם אומרים לנו שכשהשכנה מאירה לך על משהו, את מקבלת הצצה לחיים שלה. כשהמורה בבית הספר אמרה לך משהו שהוא היה אובר דרמה, קיבלת הצצה לחיים שלה. אנחנו מקבלים הצצות. כשאנחנו רואים אדם שמתנהג בצורה ראקטיבית, אנחנו

מקבלים הצצה לשושלת שלו, כמו שקראת לקודם. הוא לא מביא, בן אדם הוא לא ראקטיבי מעצמו, אין לו סיבה. תסתכלי על התינוק. זה זה מה שיוצא מהבפנים שלו בעצם זה מה שכן נכון הסתכלתי על הנכד שלי אתמול הוא ישב ליד המגירה פתח את המגירה של ה של הלא יודעת של מלא דברים ואז הוא לקח מסחתה של מיץ תפוזים והוא שם אותה על האוזן והוא אמר אלוה ואמרתי לעצמי תראי איזה למידה מתוקה הוא לא הוא לא מקובע שום דבר הוא לא מקובע שאלו אומרים רק לטלפון אם אתה מצמיד את זה לאוזן הזה הלו זה לא צריך להיות משהו שהוא מדויק כזה או כזה או כזה כדי שאני אני לא משיים שום שום דבר. אני חופשי. אין לי הגדרה לשום דבר. כשיש לנו הגדרות מדויקות

ואנחנו מתחילים לעמוד עליהם, זאת אומרת שאנחנו מביאים מהשושלת שלנו משהו. אוקיי? אבל זה משהו שאין מה לעשות. ככה אנחנו חיים. בסופו של דבר אנחנו לומדים מכל החוויות של החיים שלנו נו א

איך לשיים דברים כמו שאת אומרת ולאן לשייך אותם. כמו בתיקיות כאלה ואנחנו שולפים את התיקיות האלה בזמן המתאים לנו. הוא שלא אם שלפנו בזמן המתאים לנו מצוין מה קורה כשאנחנו שולפים את זה רקטיבית האם את רוצה להגיד לבעלך כשהוא העיר לך על משהו אם את רוצה להגיד לבעלך לתת איזשהיא תגובה לא טובה האם את רוצה לשלח את הסוסים החוצה שילכו ויעשו מה שהם רוצים וידהרו לכל הכיוונים ויעשו את ההרס והחורבן

לא שזה לא אידיאלי אבל מה לעשות זה אנושי

או ופה אנחנו רוצים לשאול את עצמנו איזה אנשים אנחנו רוצים להיות ואל תשכחי שאנחנו מדברים על הצפה הרגשית

כן איזה אנשים אנחנו רוצים להיות בהצפות רגשיות. אנחנו לא אנחנו, אנחנו בדיוק מה שלא רצינו להיות. חזק. ואז אנחנו מבדים את זה. אז שנייה, שנייה, שנייה, בוא נתכנס פנימה ונשאל מה היה שם. באמת אבל ה כל התהליך הזה של הניתוח את עשית את זה כי בואי יש לך את המומחיות שלך את הידע שלך את הניסיון שלך בואי נוריד את זה שנייה לרמה של כאילו כל אחד יכול לעשות את זה כל אחד וזה מה שאני מלמדת היום בהרצאות שלי ובסדנאות שלי כשאני עומדת עלבמה ואני נותנת ל סיפור פשוט של ילד נאמר או של בן זוג ואני תמיד רואה את החיוכים של אנשים וכולן מסכימות איתי כי זה בבית של כולם ואז אני אוהבת כל כך לתת להם אור לראות את זה בדרך אחרת זה

לא בשביל שהבעל שלך ירוויח מזה לא בשביל שחמותך תרוויח מזה או שהבוס בעבודה זה בשביל שאת תרוויחי כי כמעט ב-100% אחרי שאנחנו יוצאים בהצרות כאלה לעולם אנחנו מצטערות עליהם אחר כך כשאנחנו משתוללות וסוקות

גם פוגש אותנו לאף דווקא נתנו נו דוגמה הבאה על החמות זה בכל יחסי אנוש בכל אותך במכולת זה יפגוש אותך בכביש

השאלה שלי כאן כשאת באה ואת אומרת זה הצצה לחיים שלהם זה לא דווקא מה שמשתקף ממני זאת אומרת אם דיברנו על תגובה ראקטיבית אז אני גם זוכרת שדנו בזה א בתוכניות שלנו שזה אם זה בעצם מפעיל אותי למה דווקא זה בנקודה הז זאת מפעיל אותי.

יפה. למה? למה דווקא המילה שנאמרה לי עכשיו הפעילה אותי? כן א את יודעת יש תמיד את הקטע הזה ש אישה עומדת לצאת מחניה ואז עומדים שמה חבורה של גברים ומסבירים לה איך היא יוצאת מהחניה. למה זה כל כך אז יש את אלה שזה לא עושה להם שום דבר? אין לה שום בעיה ויש את אלה שזה ממש ממש ממש מפעיל אותם. למה? למה זה כל כך הרגיז אותה? למה זאת זה לא עשה לה שום דבר? ולמה זאת הפעיל אותה? אני יכולה לחשוב על כל מיני תשובות כי חשוב להוכיח את עצמה וש

יופי זאת אומרת שהיא יושבת על משהו היא יושבת על משהו פנימי והמשהו הפנימי הזה מפעיל אותה עכשיו לא כשאנחנו נמצאים בוויכוח בין שני בני זוג או בינך לבין הילד או בינך לבין הבוס בעבודה או לא יודעת מה כן את וזאתי בתור שעקפה אותך במכולת שתיכם מגיבות לסיטואציה כן היא עניין אפילו לאותה סיטואציה

לאותה סיטואציה את רואה שהיא לקחה לך את התור היא רואה שאת לקחת לה את התור. אבל אם אנחנו נסתכל עוד טיפה עוד טיפה פנימה אנחנו נראה שאת פועלת ממקום אחד היא פועלת ממקום אחר. היא יכולה להגיד מה איזה שקר זה לקום ולעקוף בתור ואת אומרת איזה לא פייר לא לרחם על נזקקים לא יודעת כאילו סתם נתתי איזה משהו

אוי יכול אני הייתי פה קודם הכי קלאסי פה

כן כן והרצון כן כל אחד ומאיפה שזה פוגש אותו

כל אחד עכשיו זה נכון שהוא משקף לי את מה שמדליק אותי גם אני משקפת לו את מה שמדליק אותו עכשיו אם אנחנו בוויכוח ואני רוצה אני לא מודעת אוקיי ואני רק רואה שדיברו אלי עליי לא יפה עכשיו נכון אבל למה הוא דיבר עלייך לא יפה עכשיו אנחנו יכולים להתעלם בלי

הוא ראקטיבי

יופי למה הוא ראקטיבי

רגע אבל הוא ראקטיבי או שאני פירשתי את זה כ

אני ראקטיבית והוא ראקטיבי כי שתינו דיברנו לא יפה

אוקיי

מה אני עצפתי לו מה הוא הציף לי אם אני עכשיו מסתכלת הוא פגע בי הוא דיבר אליי לא יפה הוא הוא התנהג בצורה מזעזעת הוא נכון הוא התנהג לא יפה זה לא מוריד ממנו את זה לא מוריד את זה שהוא התנהג אלייך לא יפה וכרגע את צריכה איזשהו מענה אחר אחר, אבל אם תסתכלי על זה כמה את מסכנה, יכול להיות שתשימי קץ למציאות הזוגית הזאתי ולאו דווקא הם הם אמרתי בזוגיות או בכל זה כן

את יכולה לשים לזה סוף אבל אם את מסתכלת ואת אומרת נכון כרגע לא קיבלתי את המענה שלי נכון אבל מעניין מאיפה הוא הביא את זה

לא למה זה מעניין אם לצורך העניין א אני כאן אוקיי אני לוקחת עכשיו את עצמי ובעצם אם אני אגיב בצורה ריאקטיבית. אז מי הפסיד כאן? אני. אז אם אני מסתכלת על עצמי, בואו נסתכל על הסיטואציה, מה שנקרא מבחוץ, זה גם מאוד משתנה. מה שאני אגיב בסופר, בתור בסופר, שאני יודעת עכשיו מה להיו הבן אדם הזה. זה יעבור, את בוא, קח את התור, תהיה בריא, הכל טוב.

אני אוותר, אני אני אבחר להיות המבוגר, האחראי, מה שנקרא, אז אז אני אוותר, יהיה לי יותר קל. אבל אם זה מפעיל אותי ברמה שזה בבית וזה לא עכשיו איזשהיא סיטואציה זמנית אלא עכשיו יכול להיות לזה גם השלכות על העתיד ואני לוקחת את זה קשה וזה מפעיל אותי במקומות שהם יותר עמוקים עכשיו ממשהו שהוא בתור בסופר אז גם התגובה שלי תהיה בהתאם אבל לצורך העניין זה שמולי כביכול זה לא משנה לי זה לא משנה לי כי כי על מי אני צריכה להסתכל כאן על עצמי

על עצמך משתי משתי כיוונים את צריכה להסתכל על עצמך אם אנחנו מדברים על מקום מקום של של לתקן אז אני צריכה להסתכל על עצמי כי אני לא רוצה שזה יקרה כי אני לא רוצה להיראות כמו אופליה מטורפת בזמן של אחת כן אבל אני יכולה להסתכל על עצמי מתוך מקום אנוכי ולהגיד בואנה אבל אני ביקשתי ממנו כרגע שיהיה איתי אני ביקשתי מענה אני ביקשתי שהוא יתייחס אליי הוא לא מתייחס אליי אז אני מסכנה אבל אני אוכל להסתכל ולומר אוקיי נכון באמת לא נעים לי עכשיו באמת מאוד מאוד לא נעים לי לא קיבלתי את המענה שאני צריכה אבל מעניין הוא הגיב בצורה שהיא לא תואמת למה הוא הגיב גיב כך ואז אני מבינה שגם הוא במצוקה אז אני כבר לא כל כך כועסת כי אני לא קיבלתי את המענה שלי אני אני אתן דוגמה אה לי זה נשמע

נו כמו אה תורה שלמה שמנתחת בעצם את המקום הזה של לדון לכף זכות זאת אומרת כשאני מאמצת לעצמי ראייה שהיא היא מרימה אותי מהסיטואציה הזאת שהיא יותר גבוהה עכשיו מההתבחבשות הזאת של מה שקורה וואם אנחנו ניקח את זה עוד פעם למקום אמוני אז מי מנהל פה בעצם את הסיטואציה? אנחנו בובות על חוט והוא שליח ואין לי בכלל עסק מולו. מי שמנהל פה את הכל זה יש לי את זה רק מול השם והוא שליח.

יפה. אז פה את כבר עלית לדרגה הרבה יותר גבוהה ודרגה שהיא בעצם א לעתים אני מוצאת אותה אצל אנשים שהיא להוריד ראש. כשאני דיברתי על הלימה היא להוריד ראש ולפעמים היא בלי מחשבה.

למה? למה להוריד ראש? כי אני לא רואה את זה ככה.

יופי.

מעניין אותי. למה זה? אז למה אני רואה אותה כלהוריד ראש? כי הרבה פעמים כשקורה לך איזשהי סיטואציה ואת רוצה לברוח ממנה א לא פשוט לך בבית ואז את אומרת טוב זה מה שהשם רצה בשבילי אני אקבל את זה. את לא הגעת למצב שאת יכולה להקל על עצמך את מקבלת את זה מתוך מקום אמוני. כמה אנשים באמת נמצאים במקום אמוני במקום כזה שלם? אני לא חושבת שזה מקום אמוני מחילה. כי ברגע שאני אני מורידה את הראש בצורה כזאת של שזה קצת נשמע מסכן כזה אז אז זה לא באמת מקום שלם ומקום אמוני הוא מקום שלם הוא מקום שאומר אני לא אני אני אקבל את הדברים ממקום גבוה ממקום אפילו שמח ממקום

ממקום מתקן לא ממקום עכשיו של אוקיי אלא אלא ממקום של אה ככה השם רצה וזה מה שיש וכול

זה מקום מסכן

כן מקום מוקה כזה את מבינה אבל אבל ממקום שאני מסתכלת על הסיטואציה ואני אומרת לעצמי זה יכול להיות הפרשנות שלי זה יכול להיות המקום הרגשי שאני נמצאת בו העומס הרגשי שאני נמצאת בו זה יכול להיות מיליון ואחד דברים זה יכול להיות מה שהבן אדם מה שעובר עליו בכלל ואני במקרה נקלטתי לסיטואציה זה לא קשור

זה בדיוק מה שאנחנו מדברים

אבל זה לא זה לא המקום המסכן זה המקום

לא זה בדיוק מה שאנחנו מדברים כשאני באה ואומרת על המקום המסכן יש אנשים שבאים ואומרים טוב זה מה שהשם רצה בשבילי א הקדוש ברוך הוא נתן את זה מה אני אעשה

את שומעת את האומללות הזאת את זה אני לא את זה אני לא מד בדיוק בדיוק אבל אבל קודם את אמרת דיברת על המקום טוב אני יכולה להסתכל על זה ולהגיד א מתוך מקום אמוני זה מה שהשם רצה

כי דיברנו על פרשנות ופרשנות היא בעצם

אז את יכולה לתת אותה למקום של הקדוש ברוך הוא

בדיוק הפרשנות נותת לי כמו שדיברנו קודם על על הבקבוק קולה היא נותת לי הצעת הגשה אחרת לדברים יפה. אז להגיד זה מעת השם קודם כל זאת אקסיומה והכל מעת השם. זאת עובדה. זה שלב שלקבל ואז הקדוש ברוך הוא בא ואומר, תשמע, אבל יש פה יותר, יש פה עוד יותר להבין שאני נתתי לך, אבל בוא תבין מה נתתי לך פה. אה, יפה. בוא תבין. קחי לדוגמה. כן. הרי כל ויכוח בין שתי האנשים זאת תאונה. לפני שנים קרה הייתי בדרך לאחת ההרצאות שלי ותסתי ברחובות, בני ברק לא ראיתי שיש ילד עצור. האמת שהוא היה מוסתר. אני אני חייבת להביא הגנה. ואני בא לנסוע והגיע מישהו מכאן והייתה שמה כניסה חזית

די.

ויצאה האישה מהאוטו. לא קרה לאף אחד מאיתנו כלום אבל היא יצאה אשתו של אותו נהג מהאוטו והיא צרכה. היא צרכה ברמות שאי אפשר היה לתאר. ואני נורא נפגעתי כי אני מסתכלת על זה ואני אומרת תק תקשיבי כל כך לא נעים וזה ואת כל כך ואמרתי לה את יודעת אני מבינה אותך אבל לא נעים שאת צורחת ככה למה היא צרכה טוב פה גם יכול להיכנס עוד פרשנות ש של הטראומה

בוודאי ויותר מזה היא גם היא צעקה אבל יש לי ילדים באוטו יש לי ילדים באוטו אבל הילדים באוטו ואכל לקרות להם משהו אבל יש לי ילדים באוטו נכון היא נורא נורא פחדה כרגע לילדים שלה. אז אפשר להבין למה היא צרכה

לגמרי.

יופי. זאת אומרת, אני לא מפרשת את הסיטואציה בצורה שהיא הזויה. אני פשוט מסבירה לעצמי את הסיטואציה. אז אני יכולה להגיד שזה לדון לכף זכות. אף על פי שלפעמים נורא קשה לנו לדון לכף זכות, כי בא לנו להישאר הכועסים.

בא לנו להישאר הכועסים. זה נותן לך כוח ביד.

כשאת כועסת את משאירה לעצמך משהו. אבל כשאת לא כועסת על מה שעשו לך, על זה שבעלך דיבר אלייך לא יפה, על זה שהגננת בגן דיברה אלייך לא יפה, את את כשאת לא כועסת אז היא זאת שיש לה כוח. היא גם היא הצעקה ואת גם סלחת. מאיפה את יכולה לעשות את זה ממקום שלם? כשאת את לא ויטרת על עצמך, את פשוט הפכת להיות בוחרת להיות מעל הסיטואציה ולראות שיש מישהו נוסף בתוך הסיטואציה הזאת

שמנהל את הסיטואציה הזאת ושאני שמחה לתת לו לנהל את הסיטואציה הזאת כי הוא יודע איך לנהל פה את הכל אז בעצם אני לא נותת לגננת או לכל אחד שמו לי את הכוח אני נותת לבורא עולם

זה אם זה אם נתת לבורא עולם כן אבל עוד מעבר לזה עוד מעבר לזה או או לא נקרא לזה מעבר לזה זה מתחת לזה כי בורא עולם הוא המעבר כן בורא עולם הוא ניעל את הסיטואציה הוא הביא את הסיטואציה למה הוא הביא את הסיטואציה הזאת למה הוא גלגל את הסיטואציה הזאת אליי ואם אנחנו נסתכל אנחנו נראה משהו מאוד מעניין אנחנו מדברים הרי על הצפות רגשיות מה זה הצפה הרגשית כשיש לך דברים שהם חבויים בפנים הקדוש ברוך הוא יביא שתהיה שמה הצפה רגשית אני אתן דוגמה לא נעימה אבל אני אתן אותה אמ פתאום יש לך סתימה בשירותים ואת ממשי ממשיכה להוריד את המים ועוד כמות של מים יורדת וזה עולה ועוד כמות של מים יורדת וזה עולה ועוד כמות וזה עולה

וזה עולה וזה עולה ותכף זה גולש למה את ממשיכה להוריד מים זה מה שאנחנו עושים עם החיים שלנו יש איזשהיא סתימה קטנה יש איזה משהו וזה וזה מוצף ומוצף ומוצף אנחנו לא שמים לב אפילו אנחנו ממשיכים להוריד את המים ואז קורה שפגש אותנו איזשהו טריגר קטן והוא ופה המים עלו על גדותיהם ברמות שאי אפשר אפילו אפילו לתאר. למה? הקדוש ברוך הוא לא מוותר לנו והוא אומר, "חביבתי, את תעשי עבודה. את הולכת לטהר. אני רוצה שאת כולך תהיי רגועה. כי אם כששאלו את הצ'אט מה מה מעריך ימים זה אנשים שחיים בלי דאגות, בלי סטרס, בלי לחץ אבל אנחנו בלחץ. למה? כי את לא מסוגלת להמשיך, אבל את מוליכה את עצמך בכוח. אנחנו מאמינים במשהו שהוא

מטופש. זאת אומרת במיתולוגיה היוונית יש את סיזיפוס. אנחנו טוענים שאנחנו החיים האלה הם חיים סיזיפיים. מה? מאיפה באה המילה סיזיפית? סיזיפוס הוא במיתולוגיה היוונית. היה אחד שמה מהמיתולוגיה והוא נשפט לחיי לעבוד קשה מאוד בשאול. כן? מה הוא היה צריך לעשות? היה סלע מאוד מאוד גדול והוא דחף אותו כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. ולאן זה מגיע לא יודעים. אבל זה זה אנחנו וזה מה שאנחנו עושים

גם חסר משמעות וגם סזיפי

כןזה זה הסיזיפי אז הרעיון של הסיזיפיות נבע נובע מהמיתולוגיה היונית מהסיזיפוס הוא זה לדחוף כל הזמן את הסלע בלי שתהיה משמעות זה מה שאנחנו עושים והפחד כל הזמן ש הסלע יקפוץ עלינו והסלע קופץ עלינו ואז הקדוש ברוך הוא אומר אתה תעזוב את הסלע ריבון עולם תעזוב את הסלע אני לא רוצה שתמשיך לדחוף את הסלע במורה זה לא מוביל אותך לשום מקום תעצור זוז הצידה ואז פתאום יש עלינו איזשהיא הצפה גדולה כזאת כי הקדוש ברוך הוא אומר אם אתה לא תעשה את זה אז אני עושה את זה בשבילך אתה לא תעזור אני עוצר בשבילך אני מציף מציף אותך ברמות שלא תהיה ברירה ותצטרך להבין מה יהיה שם אבל מה יש לנו הצפה ואז אנחנו ממשיכים לדחוף את הסלע אז

אנחנו חיים כביכול בשאול והקדוש ברוך הוא אומר אני בראתי אותכם לפה כדי להטיב איתכם ואני רוצה שהכל יהיה נקי ואתם תחיו בהלימה גדולה אולי מי שאתם אז איך תעשו אחד תבינו קודם כל שאתם מוצפים אתם מוצפים וכל אלה שנמצאים מולכם גם כן מוצפים כי אנחנו נמצאים באמת בשלבים אומרים לנו שזה שלבים אחרונים של תיקון כולנו רק מתקנים והקדוש ברוך הוא יתן שכל הזמן אנחנו נציף אחד אצל השני דברים

עד שיגיע התיקון

עד שיגיע התיקון המלא ומה התיקון התיקון הוא נראה לנו שהתיקון זה בשביל שנוכל להיכנס צדיקים לגן עדן התיקון הוא שתחיו טוב עם עצמכם

קודם כל כאן

כי יהיה לכם טוב טוב גן עדן זה מה שנקרא בונוס בוא נח טוב כ

בדיוק הקדוש ברוך הוא רוצה תנסי לחשוב שאת רואה את הילד שלך עושה אותה טעות ושוב אותה טעות ושוב אותה טעות ניגשת אליו ואת אומרת לו מותק שלי בוא רגע אני רוצה להסביר לך איך לעשות את זה והוא לא מוכן לשמוע ואז את גורעת ממנו משהו כי את אומרת לעצמך אם אני אגרע את זה ממנו לא תהיה לו ברירה הוא יבין שהוא צריך לשנות דרך וזה מה שהקדוש ברוך הוא עושה אני גורע ממך עכשיו אני נותן לך איזשהו טריגר אני נותן לך להיות מוצף להשתולל רגשית בשביל שתשב עם עצמך להבין למה זה קורה לך ואנחנו אני לא יכולה אני לא יכולה אני לא יכולה לא רוצה לא רוצה להתראות לא רוצה לא רוצה לא רוצה ממשיכה תביא תביא רגע משהו תביא את הטלפון אני

מגלגלת תביא שנייה גלידה אני אוכלת תביא רגע את זה אני לא יכולה להתמודד עם זה למה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך

להתבונן פנימה

להתבונן פנימה

וואי זה מהמם ונותן הרבה הרבה נקודות למחשבה אני בטוחה שגם לכם אנחנו נצא עכשיו להתנחת המוזיקלית ניתן לכם את האפשרות לשלוח את השאלות שאנחנו מיד נענה עליהם בסוף השיר. בבקשה. יש אחד הולך איתי, הוא נתן לי את הדרך.

יש אחד אוהב אותי אני קורא לו מלך שנפלתי לתאור הוא התפיל את נשמתי בעובזו הרים אותי לכבודו ראשי רק אתה לי טוב יודע מסכתבים הזאת תפילתי שומע הנני אלוקים לתפילתי שמנ הכל את חי אתה אלי טוב יודע כתבים אותו תפילתי שומע הנן ירוקים לתפילתי שמן הכלבל תחילתי

יש אחד הולך איתי בשבילי הוא אבא נתן לי דרך הישר תחש שלא הם הוא לימד אותי איך לגדול בתורך באהבה לשכות ולחייך תמיד לכל בניך רק אתה אלי טוב יודע נסתבים זו תפילתי שומע אני אלוקים לתפילתי שמן הכל יקבל אתחינתי רק אתה אלי לי הטוב יודע מה תביא אותו תפילתי שומעה אני אלוקים אני לתפילתי שמה נכול קבל תחינתי מלאך לילה מוכה הנה רק אתה אליטוב יודע מסכת במזור תפילתי שומע ענני אלוקים ענה לתפילתי שמן הכל יקבל תחילתי רק אתה לי טוב יודע אלוקים תפילתי שמנקולי איזה כיף שחזרת תם אלינו. אנחנו היום מדברות על עומס רגשי והמסנו בעניין העומס הרגשי כי זה באמת נושא שהוא הוא מקיף סיטואציות קטנות וסיטואציות גדולות בחיים

שלנו. אז עכשיו אנחנו נותנים מקום לשאלות שלכם ושלחתם לנו. אני לא רוצה להגיד עומס של שאלות. אנחנו נשתדל להתייחס לכמה שיותר בזמן שנשאר לנו מהתוכנית. אה שלום. חברה מקסימה ביקשה ממני להעביר את שאלתה. אני בת 18 בכורה מאז ומתמיד יש לי קשר מעולה ושיח טוב עם אמא שלי ואנו מבינות טוב מאוד אחת את השנייה אבא שלי לעתים אומר שהקשר שלי עם אמא נכנס ביניהם כשאני רוצה לצאת עם אמא שלי לקניות והליכה אז הוא אומר אני כבר אצא למרות שלא חשב על זה קודם כשאני נכנסת לבית אחרי יום לימודים ארוך עוד לפני שהחלפתי מילה הוא מכריז בקול הנה עכשיו היא כבר תתערב לנו זה כואב לי יש קינה בין הורים לילדים ודבר נוסף בינינו שהוא מתנהל

בבית בזה זלזול והרבה כיעסים עליי ועל החי הצעירים וגם זה משליך על אי ההבנות בינינו כי קשה לי לשתוק בבית על אי צדק והתנהגות מביישת איך אני מסתדרת בתוך הבלאגן הזה אם אם נלך על מה שדיברנו קודם כן על המקום שכל אחד פועל מהמקום שלו היא יכולה לראות איך אבא קשה לו עם ה יש להם קשר מאוד מאוד מאוד מאוד טוב אבא טוען שהיא נכנסת להם בקשר. זה אומר שיכול להיות שאני אני בכוונה לא רוצה בגלל כבודו של אבא לא להגיד הוא מקנה אבל כן הוא רוצה את אמא שהיא תהיה אולי שלו ובמיוחד שהילדה מעבירה המון ביקורת על אבא. אנחנו רואים המון המון ביקורת על אבא ולאבא זה קשה כי יכול להיות בסופו של יום זה זה ממש מה שדיברנו קודם אבא הוא

בן אדם ואבא בא עם המטען הגנטי שלו ולאבא יש קושי עם הדברים ה היא לוחצת לו על נקודות שמפעילות אותו והנקודה יכולה להראות שהיא מעבירה ביקורת ויכול להיות שהוא חושש כן אני אומרת הכל יכול להיות אני לא אבא הוא יכול להיות שהוא מרגיש ש היא אומרת לאמא את הדברים ומדברת עליו וזה מלחיץ אותו כי כן גם אבא נלח לחץ כי בסופו של דבר אבא הוא בן אדם שרוצה נורא להיות טוב ואם הוא לא מספיק טוב אז הוא לא מספק את אמא וכולי והיא נותנת לו איזשהיא מראה לא נעימה וו אז אז אני מוצאת שאם מעבירה הרבה ביקורת על אבא לפי ההודעה ואבא מגיב אליה אל ה אל הביקורת שלה ואולי אל הרצון א להיות בקשר טוב עם אמא כשיכול להיות שהוא מרגיש שהיא

מבקרת אותו ואז היא מעבירה את זה לאמא וזה נהיה מאוד מאוד מאוד מאוד מסובך. אני ממש ממש ממליצה שצריך לעשות פה סדר בסיפור. צריך לפתוח את זה. ובנות אומרות אבל מה זה לא הגיוני? אבא יענה לי ככה, אבא יענה לי ככה. הוא יגיד לי זה הוא יגיד לי את זה מהח משפחתי או לכתב א ואבא כדא

כן ללכת ללכת עם אבא לצאת עם אבא ולעזור את כל האומץ אבל את כל המקום ה

עכשיו שהיא תקווה הליכה זה לא יהיה עם אמא זה יהיה עם אבא

עם אבא כן א ובאמת להגיד מה היא מרגישה ולשאול אותו מה הוא מרגיש כי אם היא יודעת לנהל כזאת מערכת יחסים טובה עם אמא ויש להם שיח כל כך כל כך פתוח זאת אומרת שהיא יודעת לנהל מערכות יחסים לפי מה שהיא אומרת כן

א וואז פשוט לדבר עם אבא ולהגיד מה היא מרגישה ולשאול מה הוא מרגיש ולתאם אה ולראות לאן אפשר לקחת את זה כי יש פה שתי אנשים שהם מאוד מסכנים בקשר אמא היא העיקר שתיהם רוצים את אמא ווכל אחד לוקח את אמא לפה ולוקח את אמא לפה ואז זה ממש ממש חבל אבל אם היא תהיה מסוגלת לפתוח את זה עם אבא ולהגיד מה היא מרגישה ואבא בתקווה ישתף פעולה ויגיד גם מה הוא מרגיש אז הם יגלו שיש פה עולם מקסים אף אחד בעצם אין פה תחרות יש פה רק רצון לקשר וליטיב להחזיר קשר שהוא בעצם כבר א אמור להיות קיים באופן טבעי. אבל באמת מעניין אותי לדעת באופן כללי

יש קינאה בין הורים לילדים? מה זה קינה?

קינה זה שאת מרגישה שמישהו לוקח את המקום שלך.

אוקיי? אז מה? איפה זה נובע?

זה מחוסר ביטחון אולי

מתוך מקום של חיסרון. אני צריך מקום ואין לי ואין לי מקום. אז שוב יש פה חיסרון. אז מה זה קינאה? אני אני מתייחסת לכל לכל הרגשות האלה כי לא משהו שהוא גם קינאה גם שנאה גם הכל נובע תולדה של חיסרון אז אז אני פה אז אני ראקטיבי הקנאה זה רגש ראקטיבי אז אז אני אם אנחנו נתחיל הקנאה זה דבר נוראי לא זה תוצאה של אדם שעצוב לו מסכן לו מציק לו ואז הוא מקנה יפה אוקיי אז לעבוד על המקום הזה של החוסר שלה להיות שלמים יותר עם עצמנו בדיוק בדיוק נכון וו שוב כדי שאנחנו נוכל באמת לחיות בהלימה ולא נצטרך את הקנאה ולא נצטרך את הסטרס ולא באמת להיות שם ממש להיות נוכחים לעשות כל מיני תרגינים של של מיידפולנס ואז להבין ש

כמו למשל

ממש לעשות מדיטציה דיברנו על זה מיליון פעם כן על המדיטצטציה על השאלה הפנימית מה אני רוצה מה אני צריכה מה החזון שלי מה איך הייתי רוצה את הדברים? למה אני לא מצ? אוהבת שאת א ככה אומרת את זה באופן מעשי הגם שאנחנו מרגישות לפעמים שאנחנו חוזרות על עצמנו כי אני חושבת שזה כלים שאם כל זה שהם מצויים והם פשוטים לפעמים אנחנו שוכחים אותם

וזה מחזיר אותנו לעצמנו

וזה לא דברים מה שנקרא גבוהים או רחוקים זה זה מצוי זה קל זה זה כמו לשתות מים שאצמע אה וואי שתיתי במקום זה מיץ נהיתי יותר צמע לא תשתי מים זה ערבה אותך

ממש זה ממש הדוגמה ודע שאנשים במודעות הם לא צריכים את זה הם כבר מודעים לעצמם ממש לא אני ממש ממש לפני כמה ימים אני שוכבת ככה במיטה מרגישה מוצפת ואני אומרת לעצמי אוקיי בוא נפתח את זה בואי לקח לי הרבה זמן 40 דקות של ממש פרקתי את זה לפרטי פרטים והבנתי ואז פתאום משתחררת נשימה עמוקה ואת מרגישת שזה זורם הרבה הרבה הרבה יותר טוב וואי מהמם אנחנו א ניגש לעוד שאלה אני תמיד מפחד להפסיק פסיק לעשן איך אני מתמודד עם הפחד הזה ומוציא את זה מהראש שלי. אוקיי, כדי להפסיק לעשן צריך להבין למה הוא מעשן. לבוא עכשיו להפסיק לעשן סתם ככה זה יהיה זה יכול להצליח. כן כי אנחנו יודעים שיש המון מקומות שגומלים אנשים מדברים. א

אני לא יודעת איך הם עושים את זה. אני לא מכירה ואני לא מומחית בגמילה אבל כן אני יודעת שאנחנו צריכים ביהדות כתוב פשוט מאוד כבול או כן פולטו. אתה רוצה לדעת איך לפלוט? אז תדע קודם כל איך בלעת? מה גרם לך שהתחלת עם הדבר הזה? מה היה שם? איך בלעת את זה? כשתדע איך בלת את זה יהיה לך הרבה יותר קל לפלוט. אבל אם אתה לא יודע איך בלת אז איך אתה תפלוט את זה? אתה לא יודע מה מניע אותך פה בסיפור הזה ואז אתה לא יכול לעזור לעצמך. אז כדי להפסיק לעשן אתה צריך לדעת מה זה מספק לך. אפילו אפילו כשמגיעות אליי בנות שהם יש להם כל מיני דברים שממש קשה להם להפסיק איתם אז אני אומרת בואי נזכור את הפעם הראשונה מה הייתה בפעם

הראשונה איך הגעת לזה וזה מדהים לראות איך אנחנו מעלים זכרונות ומבינים פתאום בא לנו הקליק הזה ואני אומרת אה אוקיי אז בואי נבדוק את יכולה לתת לעצמך מענה נוסף חוץ מהדבר הזה או הזה או הזה זאת אומרת יהיה כאן ממש ניתוח של החוויה הראשונית לראות למה זה בכלל התחיל לצורך העניין גם אם זה היה לפני שני שנים ובגיל מאוד מאוד צעיר זה יכול להיות רלוונטי גם אם עברו הרבה שנים

נכון כי בואי תסתכלי מה הוא אומר הוא אומר אני הוא לא אומר אני רוצה אבל לא מצליח הוא אומר אני מפחד להפסיק כשיש לנו פחד זאת אומרת אני אני מרגיש שאני אהיה בחיסרון אם לא יהיה לי את זה אז אני נלחץ כן אז אוקיי האוגן הזה בא לתת מענה למה כי אחרת הוא לא היה מפחד הוא רק היה רוצה או או לא מצליח אבל הוא מספר פה ממש על פחד זאת אומרת יש לי פה פחד מלהפסיק. זה משמש לי, זה נתן לי מענה ביום קר ועכשיו אני מפחד להפסיק כי יהיה לי שוב קר.

אני כבר לא זוכר מה זה נתן, מה היה המענה הזה, אבל נשאר בי הפחד מהיום הקר.

אוקיי. א איך אפשר להתגבר על דחייה? אני מרגישה הרבה פעמים דחייה מהשכנות, מחברות וקשה לי לקח להרגיש את זה שוב ושוב דחייה שחוזרת על עצמה. אז אנחנו דיברנו על זה שכשאדם נתקל באנשים שמתנהגים אליו בדרך מסוימת, בעצם הם המראה שלו למול עצמו. כן? במראה הזאתי לפעמים הוא יראה איך הוא דוחה את עצמו ולפעמים הוא יראה גם א מה הוא צריך לשנות. כן? זה מציב לו זה טריגר בשבילו ומה הוא צריך לעשות עם זה? אז כשהיא מרגישה דחיה מהשכנות אז במקום לשבת לפחד מהשכנות ומהפעם הבאה שידחו אותה וזה יקרה סביר להניח עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם כי זה נמצא בתוכה ללכת פנימה ולגלות מה יש בה. התחלתי לקרוא ספר מאוד מאוד יפה. אני לא יודעת

אם אני זוכרת את השם שלו. א משהו שקשור בלגדל ילדים לקבל ילדים שווים אני לא זוכרת ממש לא זוכרת. התחלתי אותו אתמול. והיא הסבירה כל כך יפה שאנחנו לא יכולים להתייחס אל הילדים שלנו כמו שצריך ולקבל אותם בצורה מלאה. כל עוד לא נקבל את עצמנו. ואז היא התחילה לפרק את זה וזה היה מאוד יפה. והיא כותבת שאנחנו קלנו את עצמנו בתוך הגדרות של אני לא טובה, אני לוזרית, אני לא מספיק, אני לא בערך, אני לא, אני לא, אני לא. קלנו את עצמנו בתוך הכלא הזה ואנחנו לא יכולות לצאת ורע לנו עם זה ולא טוב לנו. ואז ישלח הקדוש ברוך הוא אלינו אנשים שאנחנו נחווה דרכם דחייה ואז אנחנו נצטריך להסתכל פנימה כדי לתקן או שאנחנו נעשים אותם הם

דוחות הם הם דוחות אותי הם לא מתייחסות אליי הם לא זה וכי אני לא מספיק טובה כי אני על זה והקדוש ברוך הוא לא מאפשר את זה כנסי פנימה תעשי עבודה תבדקי וזה מקרה קלאסי ללכת לטיפול של העצמה ממש ללכת להרים את עצמך

כן זה תמיד מתחיל בתוכנו אין לאן לברוח רק

כשמתכנסים פנימה מגעים את כל התשובות

התורה מלמדת אותנו דברים מאוד פשוטים קשות עצמך תחילה ואחר כך קשות אחרים כשתכנס פנימה ותראה מה יהיה שם פתאום זה יהיה אחרת כי את יודעת א אם אני אם אני א פועלת מתוך מקום של א קשה לי שיגידו לי מה לעשות כן נתנו קודם את הדוגמה הזאתי עם האישה קשה לי שיגידו לי מה לעשות ואז אני כל הזמן רואה שבעלי אומר לי מה לעשות והוא שעצמו אומר מה פתאום אני רק רוצה לטובתך אני לא מסוגלת לראות את זה ואז אני מתחיל לפתח למה הוא אומר אבל כשאני מתחילה להסיר את היבלת הזאת שכואבת כל פעם שאומרים לי מה לעשות ואני מבינה מאיפה היא נובעת ויכול להיות שאני גם מחליט שלא מתאים לי שיגידו לי מה לעשות אבל אני אדע מאיפה זה נובע ואני אוכל להסביר את עצמי בצורה נכונה

ההתמודדות תהיה אחרת תהיה אחרת לגמרי אני אראה את הכל אחרת

זאת אומרת לצורך העניין אם הבאת את הדוגמה שהוא אומר לך מה לעשות אז א את תדעי שזה ממקום טוב את תדעי מישהו בצד שלך אז את לא תהיי רואקטיבית ומכאן את יכולה להחליט אם את נותנת לזה להמשיך כי יש פה רצון טוב וכוונות טובות או שאת מסמנת את הגבולות שלך של מה שנכון לך כי בסופו של דבר יש לנו גם תכונות אופי כן ש שלפעמים אנחנו התכונת האופי הזאת באה ואומרת יש לי את הקווים שלי וזה מה שאני רוצה וזה לא פועל מתוך מקום ראקטיבי זה אופי שלי וזה מה שאני רוצה אבל אני ידעה להביא את זה ממקום טוב אני צריכה את הזמן שלי אני צריכה את הפל זה פשוט עושה את כל ההבדל

אוקיי שאלה נוספת אשמח שתדברו על בדידות כרונית ואיך אפשר לצאת מזה אם בכלל יש כזה דבר בדידות כרונית אנחנו היום נותנים להגיד לכל דבר כרוני דיכאון כרוני דיכאון עמיד בידות כרונית

שאנחנו מתכוונים לזה בעצם שזה תופעה מתשכת וכביכול קבועה

ואנחנו לא מצליחים לצאת מזה זה אז אז ואני אומרת כביכול כי אנחנו כבר למדנו כאן בתוכנית שאין כזה דבר שמשהו הוא הוא מתמשך אנחנו בעלי בחירה ומכוח היותנו בעלי בחירה אנחנו יכולים להחליט להתחיל מחדש ולהחליט שהמציאות הזאתי לא ממשיכה ויש הרבה מה לעשות

נכון לגמרי ואני רוצה לפני שאני עונה לתשובה הזאתי להבהיר עוד יותר את מה שדיברנו כאן כל התוכנית החיים שלנו הם בעצם כמו הלוגורמה כן זה זה כבי כביכול עורב הפרה זה כלום זה זה מקרינים לנו איזה משהו שעכשיו אנחנו רואים אותו אבל הוא פתאום מתמוסס והוא לא קיים איך זה יכול להיות כל הרגשות וכל התופעות הם כביכול הלוגרמה שעוברת פה רק בשביל שאנחנו אנחנו נותנים יותר מדי מקום לדברים ומשמעות וכשאנחנו צריכים להבין שזה זה כמו משחק מחשב הקדוש ברוך א עכשיו אני מבינה יותר מה שילדים שלי אומרים בדיוק הם באו שבו והם רואים החיים שלנו כמו משחק מחשב הקדוש ברוך הוא נותן לנו זורק לנו כל הזמן א פיקים חדשים של דברים שנעשה עכשיו ממש אני ממש מבינה אותם

ד הם עשו את ההשוואה הזאת איזה יפה

כן כן הם אומרים אנחנו משחקים אנחנו רצים רצים רצים רצים ואז פתאום רץ לנו משהו אנחנו צריכים לדעת איך להתגבר עליו פתאום רץ לנו עוד משהו אנחנו צריכים לדעת איך להתגבר עליו אבל אבל אבל זה רק עובר זה רק עבר וזה נעלם וזהו וזה ואנחנו כל הזמן עכשיו אם אנחנו לא נמות מפחד אז אנחנו זה זה יעבור הלאה החיים הם הם הם הולכים, הם רצים ואז פתאום יש איזה סוס שזה והוא ממשיך ועובר וכשאנחנו נדליק את האור לא יהיה שם שום דבר ומה שאנחנו עושים זה להדליק את האור פשוט להדליק את האור ולראות שאין שם כלום מה זה האור הזה הדרך שבה אנחנו מסתכלים היכולת לראות מעבר כי כשיש חושך את לא רואה את רואה רק את האילוגרמה שרץ עלך את לא

רואה שיש דלת את לא רואה שיש חלון את לא רואה שיש שיש כיסא, את לא רואה ש את לא רואה כשאת מדליקה את האור ואת מוכנה לפתוח את העיניים ולראות שיש פה דברים מעבר. אם זה מה שאמרנו על זה שבעלך מרגיש דברים כי הוא סוחב איתו, אם זה על זה שהקדוש ברוך הוא מביא לך לחוות דבר כזה או כזה כדי שתעבדי עליהם, אנחנו נותנים יותר מדי תוקף לכינוי של הדבר ולא למה שהוא בא לתת לנו. כמו שדיברתי על הנכד שלי חתת מץ תפוזים שהפך אותה לטלפון אין לו שום הגדרה

אוקיי אז עכשיו אנחנו נחזור יש בדידות כרונית האם אפשר לצאת מזה בוודאי שאפשר לצ

מה מה זה בדידות כרונית

אדם שמרגיש מאוד מאוד מאוד בודד מאוד בודד הוא לא מצליח לצאת החוצה הוא לא מצליח אתמול ישבה אצלי אחת הנשים שאני מלווה שהיא גם כן סובלת היא לא מצליחה היא יושבת בעבודה והיא מרגישה מאוד מאוד בודדה יש להם איזשהו טיול מטעם העבודה והיא לא יודעת אם לצאת ממנה לצאת לטיול ושאלתי אותה כמה עובדות אתם. כי דמיינתי לעצמי לאור איך שהיא צעירה את המצב שלה בבדידות בעבודה דמיינתי לעצמי שיש אולם עם בטח 25 30 נשים שיושבות שם והיא מרגישה בודדה והבנתי שיש שם בסך הכל עוד ארבע נשים. אז ניסינו לנתח איך היא מרגישה כל כך בודדה בתוך חדר קטן. מסתבר שהיא ממש בטוחה שאין לה מה להציע לחברה. היא נלחמה איתי הבדידות היא היא בתוכה

היא בתוכה והיא ממש נלחמה איתי והיא אמרה לי אבל יש אנשים שהם טיפשים אין להם מה לדבר אמרתי אבל זה לא המקרה הזה והיא אמרה אבל יש אנשים שמנת המשכל שלהם היא נמוכה אין לי מה להוסיף לשיחה אמרתי נכון אבל זה לא המקרה הזה אנחנו מתקשרות כבר 40 דקות לתוך הפגישה ויש אנשים שהם לא יודעים להגות את המילים נכון נכון, נכון, אבל זה לא המקרה הזה. ואז היא אמרה, אני קשה לי לחייב.

גם את יודעת, עולה לי השאלה. ואם כן, אז מה? אז מה זה? איך שאתה מרגיש את עצמך?

איזה חזק.

ואת יודעת היום היום הוצאתי אני רוצה גם לדבר על זה בעזרת השם היום בערב הוצאתי סרטון. אני מכאן בעזרת השם רצה להרצאה ווחשבתי ככה על מה אני רוצה לתת. לפעמים אנחנו יושבות ואנחנו רואות סרט, אוקיי? ואת רואה את הסרט וכשאת יוצאת מהסרט תוך כדי את ככה נכנסת לתוך הדמות ואת ואת כבר חלק ממנה ויש שמה ככה איזשהי שחקנית יפה יפיה עם עיניים כחולות ולא יודע את נקרא שיער בלונדיני ואת עם שיער רחום ועיניים שחורות את כבר מרגישה בלונדינית עם עיניים כחולות גבוהה ורזה ומהממת וכשמסתיים הסרטון את כאילו מסתכלת את את היא מה זה הזדהות

אנחנו אנחנו יכולים להמציא את הדמות שלנו ואת יודעת וכל היום היא הולכת ככה והיא מרגישה מורמת זאת שהתה את הסרט ומרגישה ככה את יכולה לשבת לאיזשהיא שיחה עם חברים ופתאום את שומעת על איך הם גדלו והעסק שלהם גדל והם את עצמו ויש להם עוד איזה שתיים שלושה בתים והוא מגלגל המון כסף את כבר מרגישה חלק מהסיפור הזה וההתלהבות ואת למחרת כבר את הולכת לסופר את כבר לא קונה את את כבר שכחת שאין לך כסף זה ממש משפיע. זה ממש משפיע מה שאנחנו מספרים לעצמנו, איפה שאנחנו נהיה, החברה שאנחנו נהיה בה. ואנחנו מספרים לעצמנו סיפורים אגומים מאוד ואנחנו מתחילים להאמין בזה ואנחנו עושים לעצמנו את הסרט של החיים שלנו. לא לא

לשחרר. והבדידות הזאתי היא משהו שהוא הוא יכול לחלוף אם רק נרצה. אם רק בדיוק אם רק נרים את עצמנו ונקים את עצמנו ונספר לעצמנו סיפור יפה אה אבל זה לא הסיפור שלי מה ולמה ואני לא מאמינה בזה תתחילי להאמין תתחילי לספר לעצמך עכשיו זה לא לעשות בבום ספר איזשהו סיפור נורא נורא נורא יפה ותראי איך מחר את קורסת לא אני כל הזמן אומרת ללכת בביסים פיצים זה כמו הסיפור על ירושלים כשרבי צדוק היה כל כך כל כך חולה כי לא היה לו מה לאכול ואחר כך הנה כבר כבר פסק הרעה וכבר אפשר להכיל וכבר יש אוכל ולא נתנו לו לאכול, לא יפה, תכינו לו מגש פיצה, הוא לא אכל שבועות, לא, לאט לאט. קצת קמח מעורב ע עם הרבה מים כדי שהגוף יתחיל לאט

לאט לספוג. גם כשאנחנו משנים תודעה, קצת קמח, הרבה מים, אבל להתחיל לשנות את התודעה, להתחיל להכיל את עצמנו בסיפור אחר. הביסה לאושר. ממש איזה יופי. אז בלי להרגיש הסתיימה לה עוד תוכנית של משיבת נפש. אני מקווה שגם אתם כמוני לקחתם השראה מהתשובות, מהתובנות, מהנושאים שעלינו כאן ואתם יכולים להמשיך ולשלוח את השאלות שלכם בכל זמן. זה מגיע כאן לטלפון ואנחנו פוגשים את זה שוב בתוכנית הבאה של משיבת נפש, יום שלישי. אנחנו מחכים לכם כאן גם בתוכנית הבאה. תודה רבה לכם שהייתם איתנו. להתראות וכל טוב.