"הוא שמע שזה מטען ועדין נשאר להגן על החברים שלו" אימו של סמ"ר דביר רסלר הי"ד מספר על גבורתו ב7.10

היום אני הולכת לפגוש את רביית אמא של דביר דביר בכלל לא היה צריך להיות בשביעי לאוקטובר בשמחת תורה בצבא והוא פשוט החליף עעם מישהו שכל כך רצה לצאת הביתה זה היה דוויר הכל בשביל האחר לחוק אותך אני מוכנה כ פם איזה כיף איזה כיף דביר היה ידוע בכיבוד הורים המטורף שהוא תמיד עשה וככה ההורים שלו רצו לזכור אותו והמשפחה זה מה שהם עושים מיזם כיבוד הורים אנח דבר על זה אתה אף פעם לא לבד דבר איתו ו שומע גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע הוא מאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד קפה מים כן שמיים כאלה אפורים ופתאום יש הפתעות פתאום שמש כן אז מה ההפתעה שלך הבוקר סוכר לא בלי סוכר באמת תמיד כיף לפגוש אנשים נוספים כן

כאילו את אומרת כולם כמוני ואז ואז לא ועדיין לא ובכל זאת לראות איך כל אחד מגיב מתמודד מוכר שבת בכלל בואי גת מקדומים ולפני הכל אני לא יכולה להתעלם מהשרשרת בואי בואי רגע תספרי לנו על השרשרת וגם תחיל לספר לנו על דביר כן אז זה כמובן הדיסקית של דביר יש פה בפנים את ה הדיסקית שלל דיר את הולכת איתה כן זהלא זה לא שורשר זה הדיסקית שלו ממש ממש הדיסקית שלו וגם מהרגל זאת שהייתה לו בנעל דיסקית המקורית שלו שהביאו לי אותה קצת אחרי השבעה ובאמת חיכיתי לה כל הזמן זאת אומרת כשאמרו לי שמצאו אותה אמרתי כן כן תביאו וזה היה לי ברור לחלוטין שהיא תהיה מעכשיו עליי אני לא יודעת אם את רואה כמה אני מתרגשת אבל כן זה השרשרת

שלי אני לא בן אדם שהולך עם שרשרות בכלל אני לא עם תכשיטים ולא עם כלום וזה ברור לי שזה זה דביר זה עליי חלק ממני לא מ זה מוזר לאנשים לראות את זה אשר שואלים אותי א א' לכל מקום שאת הולכת ישר שואלים אותך על זה מה זה מה מה הסיפור אז האמת שהיא גם קצת עקומה לא רואים את זה היא באמת טיפונת תקמה מעוצמת הפיצוץ אבל אה אז כאילו אמרתי אם זה היה לא חשוב שזה יהיה עליו והוא הלך עם זה אז ימשיך עליי אז אז לפני שאני אשאר אותך על זה כי אני אני רואה את זה ואני לא ת אני לא מצליחה להתאושש כן בואי תספרי לנו ככה בנגיעה אני יודעת שזה לא בנגיעה אבל יש לי כל כך הרבה דברים לשאול אותך כ ברור בג את הסיפור עצמו כן א אז יש לנו

ארבעה ילדים דירו הבכור חלומה של כל אמא אין לי באמת ילד מושלם יפה תואר נעים הליכות כל מה שאפשר לבקש באמת וזה גם לאורך כל החיים שלו כל השפת ורים שהלכתי כל המורים תמיד אמרו לי טוב מה יש להגיד עליו כאילו הילד בונבונירה באמת בכל בכל מקום בבני עקיבה ובאמת אני אולי אקדם אותנו לסיפור של הצבא ה החלום שלו תמיד היה גולני זה היה ממש משהו שהוא חלם עליו והוא באמת הגיע לזה ואני אומרת לכל אורך שנות חייו היו כמה תכונות שהיו מאוד בולטות אצלו שזה ה כיבוד הורים והדאגה לחברים זאת אומרת העזרה לזולת תמיד לראות הרגישות של לשים לב למישהו אחר ובאמת זה היה כל כך מדהים שבשבת שמחת תורה זה בדיוק הדבר שהוא שבאו לידי ביטוי

בדמות שלו הם בעצם א הוא היה בסדיר כמובן ווא היה במוצב מופ דרום שזה על גבול עזה ובכלל אני רק כן אציין שהוא לא היה אמור להיות שם בשבת הוא בעצם רא חבר שלו שכמובן הוא הה רגיש אז הוא שם לב לחבר מבואס אמר לו אחי מה קורה מה למה אתה ככה אמר לו תשמע אני ממש מתגעגע הביתה לא ראיתי מזמן את ההורים את החברים אני הייתי רוצה לא להיות פה וד כה בלי יסוס הוא אומר תקשיב זה בשנייה וחצי ה אומר מה הבעייה חיסה אז אני אשאר במקומך עכשיו החבר אומר לו אבל רגע שבת הבאה זה התורנות שלך ואני לא אוכל להחליף אותך כי יש לי אירוע משפחתי אני לא אוכל אתה ברור ך מה אתה עושה אומר כן כן הכל בסדר אני עכשיו הייתי ספקתי מספיק בית אני

יכול א יש לי צמרמורות כי הראש שלי כבר הולך כ סליחה שאני קופצת כל כך למפגש עם החייל הזה מטורף באמת א אז הוא פשוט אמר לו עושה אני אשאר פה אז זה דבר ראשון לא היה אמור להיות שם ונשאר ובאמת א מה שקרה בשבת שמחת תורה בבוקר ושהם התעוררו א' הוא היה במערב לילה קודם עם המפקד שלו עד שלוש לפנות בוקר היייתה איזשהי התראה הייתה כוננות אז עד שלש בפנות בוקר הוא גם ככה היה במערב ובש ח0 הכל התחיל לישון הרבה הוא לא ישן ועדיין היה לו כוח לעשות את מה שהוא עשה ואז בש ו30 הם התעוררו למשמע פצמרים וכל הבלאגן ודביר עבר חדר חדר לוודא שכולם מתעוררים ת כולם ישנו ור א אף אחד לא ממש התרגש כנראה והוא עבר חדר חדר לוודא שכולם

יצאו מהמיטות ונכנסים ל מיגוניות זאת אומרת שאף אחד לא ישאר ורק אחרי שהוא וידע שכולם נכנסו הוא נכנס בעצמו למיגונית עעם שני החברים הטובים שלו השותפים שלו ו וזהו ואז מאוד מהר הם כבר שמעו שזה לא רק פצמרים אלא מדובר כבר בקולות בערבית בחוץ במחבלים יריעות כבר הבינו שמשהו אחר קורה ואיך הם סיפרו חברים שהוא אוטומטית רץ לדלת ונעמד החזיק את הידית והדף זאת אומרת החזיק את הדלת שלא יפתחו אותה כי זה לא דלת שננעל זה דלת שאפשר לפתוח והם כמובן דפו אותו מאחור היו מאחוריו ביחד הם מספרים על זה גוף ברזל ממש הם כאילו הוא היה והם שלושת מאחוריו על הדלת על הידית שלה מיגונית וזהו וחצי שעה הוא נאבק איתם על הדלת חצי שעה הם

מנסים לפתוח והם לא מצליחים כי הוא ג'בר כזה מחסון עומד שם על הדלת כמו בית מקדש כמו השם שלו ומחזיק ו אחרי חצי שעה הם פשוט חזרו עם מטען ואז הם הניחו את המטען על הדלת עכשיו החברים מספרים לי אנחנו שמענו שזה מטען שומעים את התיק טוק ז גם דביר כנראה ידע בדיוק מה יש מאחורי הדלת ועדיין לא זז זה לא גרם לו להגיד טוב אז שמישהו אחר קחו פיקוד נשאר על הדלת וברגע שהמטען התפוצץ דביר נרג במקום שני החברים עפו אחורה מההדף אבל הם ניצלו הם חיים הם אלה שבעצם סיפרו נו הסיפור הדלת התעקמה וננעל ולכן מה שהם ניסו לעשות איך אני אומרת שכאילו כל משימה שהוא עשה תמיד עשה אותה עד הסוף ואף פעם לא היה וכאילו גם פה אמנם הוא נהרג

אבל הוא וידע שהדלת תתקן ושהם לא יצליחו להיכנס א בקיצור הדלת התעקמה ולקח ארבע שעות עד שחילצו אותם א בינתיים כבר חיסלו את המחבלים שאר הבסיס אבל אה זהו אז זה זה בדיוק מה שקרה בשו ב באמת גיבור ולקח לקח את זה עליו אני שומעת עוד ועוד סיפורים של הבנים שלנו של של העם ישראל הזה שלא הולכים אחורה ואני מסתכלת עלייך ופטפטו קצת קודם אז אמרת לי שאת כבר שנה וכן נכון לפני שאני אשאל אותך אני כבר לא יודעת מה לשאול קודם אבל לפני שאני אאלה אותך על על המפגש את דת מה בוא אני אשאל אותך על המפגש רגע א שני חברה שסיפרו זה בעצם יש גם את שני החבר'ה שבזכותם בזכותו הם חיים נכון אבל גם יש את הבחור הזה שהלך הביתה ו את מבקשת

לראות אותו את א הוא מבקש איך איך היה תספרי לי רגע מאחורי הקלים כן אז האמת שרוב החבר'ה היו ישר בלחימה זאת אומרת רק השניים האלה שנפגעו בעצם יצאו מהלחימה כל השאר נשארו ללחום אז הבחור הזה שהוא החליף חזר ישר ללחימה ואותו לא יצא לנו מיד לראות אותו יצאנו לראות בגלל ש בעלי מאוד מאוד רצה לסוע לבקר את החבר'ה בשנייה שהם יצאו להתאווררות להתרעננות לי היה קשה אתרת אותם לי היה קשה דווקא הכרנו אותם בגלל שכמה חודשים לפני זה ממש בשיא המקריות אין מקרה בעולם אבל כן היה להם קו בקדומים כמה חודשים קודם ליד הבית שלנו וחודשיים הם פשוט כל יום שישי וכל שבת היו באים לאכול אצלנו אז כל כך הכרנו את החברים כאילו אמרתי איזה

מזל כי אני ממש יודעת מ מדובר אחרת לא הייתי מכירה לא הייתי ידעת מי זה הילדים האלה אז כל כך הכרתי אותם ובעלך רצה ואת לא מה מה מה אמרת הוא הלך עם הילדים אני א לי קשה אני מזדהה אני כל כך מזדה עם הקשיים האלה שאני רוצה לשמוע לא קשה כי כעסתי עליהם לא מהמקום הזה קשה כי אני אבוא לראות אותם והם יצאו אלינו בריצה וישמחו ו אבל איפה דביר זאת אומרת דביר לא ירוץ אליי אז לי זה היה ככה נורא רציתי אבל ידעתי שגם זה יכאיב לי מאוד אז שלחנו להם מלא דברים מתוקים כמובן ועוגות ומלא מלא חטיפים אבל בלי נסה עם הילדים לבד את גם מרגישה איזה דיוק כזה פנימי הבת שלי אומרת שיש לי נבואה מאז שאולי ואני לא נבואה אבל אבל איזה דיוק

פנימי שאת אומרת תלכו אני לא אין כעס יש יותר מזהה הדיוק הפנימי הזה מאז ומעולם זה לא זה לא לא משום כעס ולא משום תחושות אחרות התחושות הן אותן תחושות פשוט אני לא יודעת אולי זה כי אני אמא אולי זה אבל תמיד היית כזאת מדוייקת כן מאוד אני יודעת בדיוק מה נכון לי וגם ביקשתי שהוא לא הוא לא יכריח אות הוא אומר לי רבית אבל זה כל כך חשוב אמרתי לו אני יודעת שזה חשוב אבל זה בסדר שאתה והילדים תלכו לבד אני אני לי קשה א אבל זה היה רק לגבי הבחור שהתחלף איתו לגבי השניים ש שהוא הציל אה הם הגיעו ביום הראשון של השבעה בעצם וידענו שיהיה קשה בכל אופן הבחור שנפצע ב ידענו שיהיה לו קשה זה לא פשוט לבוא אלינו מה הוא יגיד בח

סליחה שאני חי ו אז דאגנו שהוא לא ירגיש ככה בעצם ביקשנו מכל השכונה כמו שהיה בלוויה של דביר שכולם יעמדו מכניסת השכונה ועד ליציאה עם דגלים וישאירו לו א עם ישראל חי זאת אומרת שיכנס לפה בטוב אנחנו לא כועסים אנחנו כלכ שחים כן אתם חשבתם ביום הראשון של השבעה את יושבת שבעה ואת חושבת על הבחור הזה שמגיע ואת מארגנת ואת מבקשת שיארגנו את כל זהום הראשון של ששרת אנושית של אנשים עם דגלי ישראל ודגלי גלנו ישור לו גיבור ישראל בוא כנס אלינו בשמחה ואפילו יצאנו לקראתו כשהוא הגיע כבר למעלה פשוט יצאנו יש לנו אפילו סרטון של זה ורק חיבוקים בוא פשוט בוא הכל בסדר אנחנו ים אותך תקשיבי אין אין אין שאלה מאיפה ד אין שאלה

מאיפה דווייר מגיע אני מקבה אז אתם מקבלים את את נהם של שני הפצועים נכון ו וכולם איתנו כולם כל כך סקרנים רק לשמוע כבר מה היה שם אבל את יודעת ש שיש לך מטרה אחת לעשות לו פגישה שלא תוציא אותו מרגיש השם או לא טוב נכון לגמרי כן בטח הוא כמו הבן שלנו ממש אנחנו בקשר ממש טוב עד היום עד היום כמובן יותר מזה אחרי כמה חודשים עשינו ערב אצלנו על האש של כל החבר'ה האלה שתמיד היו אצלנו בשבת בחודשיים האלה את גם חייבת להבין אנחנו בעצם ידענו שהוא ירגיש לא טוב מאוד סיבה דוויר נהרג בשבת שמחת תורה ממש בבוקר זאת אומרת כנראה שעד 8 בבוקר כבר נגמר האירוע אבל אנחנו קיבלנו את הדפיקה בדלת רק ביום רביעי בבוקר וואו התחלנו

להבין שמשהו לא בסדר חבר מאוד מאוד טוב של דביר הגיע לנו פתאום בבוקר ו מתי אתה מגיע כאילו מה מה קרה אני לא יודע מה אתם יודעים אבל יש בלאגן ואני יודע שדביר שם ואני מנסה להתקשר אליו והוא לא זמין ישר פתחתי טלפון בלי בכלל לשאול וניסיתי כמובן לחיק והוא לא זמין שלחתי הודעה v1 א מנסים להבין התחלתי לכתוב בקבוצה של האמהות של גולני מישו יודע כולם כמובן לא ידעו כלום אבל לקראת הצהריים הקבוצה מתחילה להשתתק לי זאת אומרת כבר אם כמעט לא כותבות אני שואלת אם מישהו יודע משהו לא עונים לי לא מגיבים לי אני כותבת בפרטי התעלמות מוחלטת אבל זה בשבת אבל ארבעה ימים בת בשבת א זאת אומרת בצהריים כבר כולם איכשהו ידעו מי חי

ומי לא אבל ממני כבר התעלמו היה כל כך בלאגן שבעצם א צל היה חייב להודיע לי את זה בצורה רשמית ועד שהוא לא מודיע בצורה רשמית אף אחד אחר לא יכול להודיע לי למרות שכולם ידעו זאת אומרת השני חבר'ה האלה ששכבו איתו כל הבסיס ידע כל הפלוגה אבל הם לא יכולים להגיד לי מילה עד שצע לא מודיע לי אסרו עליהם עשיו היו אמאות שאחר כך אמרו לי רביית אנחנו כל כך רצינו להתקשר וזה פשוט לא היה נכון ך גש את כל הרבע הימים ה אז זהו אז א אנחנו כל הזמן אומרים שבעצם ישבנו פעמיים שבעה כי הרבע הימים האלה היו שבעה לחלוטין כל הישוב הגיע אלינו כל החברים כל השכנים כולם ידעו שאין לנו תשובה ואין לנו מענה אני באופן אישי ארבעה ימים לא

אכלתי לא שתיתי ולא ישנתי אני כל כך מזדהה עם האמהות שלך טופים המשפחות ארבעה ימים לא יכולתי לנשום כולם אמרו לי אבל את צריכה כוח את אמרתי אבל איך אני יכולה להכניס משהו לפה אם אני לא יודעת מה עם דביר עכשיו ידעתי שאם לדביר הייתה איזשהי דרך להודיע לי הוא היה מודיע זה שהוא לא מודיע לי מנבת לי ראות אבל החברה שלי קצינת נפגעים אמרו לי רביית הוא לא ברשימות הוא לא מופיע בבתי חולים אז אתת אומרת אוקיי הוא לא מופיע בשום מקום אז אולי כן יש תקווה הדבר היחיד שפחדתי זה שהוא חטוף כל הזמן אמרתי אם הוא חטוף אני לא יודעת איך אני ממשיכה הלאה זאת אומרת זה הסיבה שבאמת ארבעה ימים אני הייתי שבר כלי באמת אפילו ביום שלישי

כבר נתנו לי אירוי הייתי אמרו לי שהייתי בצבע שחור כבר לא הייתי ב הייתי גופה באמת אתה לא יכול אתה לא יכול לעשות כלום שאתה לא יודע מה איתו חוסר הידיעה משתק רק לשמוע אותך ולחשוב מה עובר על יותר משנה על על משפחות זה באמת לא נתפס באמת אני לא יודעת איך הם א מעריצה שלהם אני באמת לא יודעת איך הם עושים את זה כל הכבוד להם א אז אני ארבה ימים ככה הייתי ובאמת ביום השלישי בעלי אמר אני לא אני לא יכול יותר לשבת בבית בלי לדעת מה קורה זה לא הגיוני המצב גם אם יש בלאגן וגם הוא פשוט אמר אני נוסע לחפש את דוויר אני נוסע נסע לאזה זאת אומרת הוא הגיע כמובן שהוא עצר בכל מיני מחסומים אבל הוא נסע לחפש אותו עד שבאיזשהו שלב

כן עצר אותו איזשהו חבר שלנו אמר מיכי תעצור פה תחזור הביתה אני מבטיח לך שאני אעשה הכל למצוא לך את התשובות ו וזהו ובאמת למחרת יום רביעי בבוקר א הגיעו לך היו תפיקות בדלת ומאז עברה שנה וקצת נכון ואני מבינה שאת שאלתי אותך ככה ישבנו איך חזרנו לעבודה כן ואת אומרת שחזרת לעבודה אחרי חודש נכון וש בואי תספרי קצת מה את עושה כי כי זה נשמע לי שהדרך שחזרת לעבודה מאוד מעידה גם עלייך וגם על המקום שאת עובדת בו כן אז אני א מנהלת לשכה במועצה שלנו במועצה בקדומים של ראש המועצה מה זה מנהלת לשכה זה 247 נכון זה ממש עבודה אין אין פה יום ואין פה לילה זה באמת טירוף זה לא איזשהי עבודה שאת אומרת טוב תבואי לקצת זה ממש ממש

להיות all אין וראש המועצה שלנו באותה תקופה חננ אל דורני באמת היה מדהים הוא אמר לי רביית אני רוצה רק דבר אחד אני לא צריך שתחזירי כי אני צריך שתעבדי ו שתקבעי לי פגישות אני צריך לדעת שאת לא שוקעת אני צריך לדעת שאת לא תישארי בבית ו ותקבר לי אני צריך לדעת שאת ממשיכה את את את הטיפוס הזה שיכולה גם לשקוע לא מ שו ה ארבע ימים הארבעה ימים האלה היו הם היו באמת משהו חדש בשים של העצים של העצים דופן כן כן אבל באמת א אמרתי לו תשמע אני כ הסתכלתי עלו בעיניים אמרתי לו חננאל אני לשקוע לא אשקה אני יכולה להבטיח לך ולהתחייב לך זה פשוט זה כל כך קשה אז אני אעשה מאמץ אבל לשקוע אני לא אשכה זה ברור לי שאני אמשיך אני לא

יודעת איך ממשיכים מפה אני צריכה למצוא את הדרך הזו אבל הילדים שלי יהיו להם חיים טובים ואני כאן בשבילם ואף אחד פה לא ישקע בסוף אנחנו ממשיכים כי זה מה שדביר היה רוצה דביר דביר היה אהבת חיי באמת אני הרצתי אותו כולם ידעו את זה בעלי והילדים גם כמובן שאני אוהבת את כולם זה בכלל לא העניין אבל א אני לא מאמינה שאת מספרת את זה יודעת ש בלוויה הגענו זה כאילו אני מספרת על מישהי אחרת בלוויה אני אמרתי שהבדיחה בבית זה שאני הכי אוהבת את שאולי ואז אמרתי אמא אוהבת את כל הילדים רק יש ילדים שקל לאהוב ונשמע לי שדביר היה מהילדים שקל לאהוב באמת הילדים שלי הם החיים שלי באמת כולם אבל דביר אולי כי הוא היה בכור פשוט הרצתי

אותו רק אומרים לי דביר מה דביר דביר זה הה מספר אחת באמת תגידי אז ממה את עשוייה איך איך איך הרי הארבעה ימים האלה שהיית שחורה והיו צריכים לתת לך עירוי כי כי לא חיית את חייהם עם בכל הכוח אם וא אני חושבת גם שהיום אין דבר כזה אופי של משפחה שקולה יש משפחות כאלה ומשפחות אחרות וחשוב גם להגיד שאלה שלא בחורים כמוך וכמוני לחזור אחרי חודש לעבודה נכון זה שלהם לגמרי וזה וזה נכון להם אבל כי מה אכי עזר לך אני אגיד לך מה אני כל הזמן אומרת את זה שאני חושבת לא אני חושבת אני בטוחה שדביר אמר להקדוש ברוך הוא תקשיב אם אני הולך אני נותן לה אבל את כל הכוח שלי אני ממש מרגישה שאני עם כוח כפול אני עם הכוח של דביר דוירה

גם בחור מאוד חזק בלי קשר ויה לו אופי מדהים אני פשוט חושבת שהוא הביר לי את הכל כשבאו באותו יום רביעי בבוקר כשהגיעו הקצינים לושר אמרתי לכולם אוקיי זהו אני סיימתי אני מצטרפת אליו אין לי מה לעשות פה יותר לא בגלל שאני לא רוצה את הילדים האחרים שלי פשוט לא אם לקחו לי אדוויר אז לקחתם גם אותי לצורך העניין הייתי אמורה למות באותו רגע משברון לב אמיתי אני יודעת שזה קורה יש דברים כאלה זה הה אמור לקרות לי וזה לא קרה זה לא קרה משתי סיבות אחת שהבת שלי א הצדיקה גילי אמרה לי באותו רגע בת כמה היא בת 16 שהיא נס ממהלך בפני עצמה גם נולדה עם רעה אחת וקנה נשימה ובגיל חודשיים אמרו לנו להיפרד ממנה סיפור ארוך אחר לא

לעכשיו אבל אינס גלוי א אמרה לי אמא סליחה שאני חצופה אבל אנחנו פה את יכולה לא להגיד את זה והיא פסה אותי באותו רגע וכאילו אמרתי אוקיי הבנתי אני לא יכולה ללכת עכשיו אני צריכה להישאר פה זה כאילו את אומרת את ממש היית אונליין צריכה לעשות בחירה כן אני מבחינתי הייתי אוקיי אני בטח אתעלף עוד מעט אני בטח משהו יקרה לי ואני לא אני סיימתי את התפקד שלי פה עכשיו זאת אומרת זה זה ממש חשוב זה ממש חשוב מה שאת אומרת כי כי בעצם את אומרת את עברת דרך כן להיות לגמור כן כן ובאה הילדה שלך ולא היא לא יראה אותך הצו כל כ אמא סליחה אבל אבל אנחנו פה היא כנראה ידעה שזה זה הדבר ש שיזכיר נכון זה מין חושך כזה חושך זה לא כ כשהם

דפקו בדלת אני קפצתי כי כבר ידעתי שמי ידפוק לי בדלת בש ו30 בבוקר בדיוק אבל כאילו אמרתי להם למה באתם אליי למה באתם מפה למה לא רציתי שתבואו זאת אומרת הלב הלב הרגיש משהו לא תקין אבל את יודעת עד שלא אומים לך אז תמיד יש תקווה וזה באמת אני חושבת שזה גרם לי לשינוי גם אנשים שמכירים אותי אומרים אני לא יודעת אם שינוי כזה מהפך אבל כן השנה הזאת קשה ככל שתהיה ו זו בהחלט השנה הכי קשה בחיי אבל היא גם שנה שבה היה כל כך הרבה טוב ואני גיליתי כל כך הרבה דברים על עצמי אפילו להכיר אישה כמוך וכל כך הרבה נשים אחרות אמהות שקולות שאני מכירה ואחו חברות שנותנות לי המון כוח ואני אומרת זה לגלות עולם ולגלות כל כך הרבה טוב

אצל אנשים בסוף אנחנו בני אדם את את רואה דברים לא טובים את מתעסקת עם שטויות והכל מקבל פרופורציות אחרות זה לא שאני לא כועסת יותר ולא נעלבת אבל זה הכל מקבל פרופורציות אחרות הכל הכל שולי וגם הכל אני אומרת לעצמי את אמא של דביר הגיבור את לא יכולה להרשות לעצמך להיות באיזשהו מקום לא מכבד חייבים להיות ראויים לזה כל מילה שאת אומרת אני מרגישה את הבחירה בתוכה זאת אומרת זה אולי נשמע כבר שלא מה ברור אני אמא של דיר הגיבור אני הולכת עם הדיסקית שלו אבל האופציה שהשחור הזה יסחב אותך הוא כל הזמן איפשהו פה ואת אומרת אני פתאום קיבלתי כפול כוח אני כמו איזה סופרמן סופר סופרמן כ אבל את משתמשת בכוחות שלך זא אומרת את

אומרת הם ישנם כן ואת כאילו סוחבת אותם סוחבת חוטים סוחבת חוטים ן גם זורק לי אותם כל פעם בימים שאני כמובן ברגעים שאני מתפרקת שזה בעיקר בימי שישי זה היום הכי קשה לי לא כי זה יום שישי וכי זה שבת כי יום שישי הוא הה היום שלי עם דביר זאת אומרת ששה חוזר לפעמים ביום חמישי הייתי כמובן נוסעת לצומת קסם להביא אותו וכ מיכם אומר לי איך את מפנקת אותו מה הוא חייל הוא לא יכו לתפוס טרמפים אמרתי לו לא לא לא זה שלי תן לי לנסוע אפילו הנסיעה הזאת לחכות שהוא יוצא לי מהרכבת ושהוא נכנס לאוטו ומוש מה קורה וכאילו זה זה הזמן שלי איתו באמת הרצתי אותו אז א יום שישי זה יום קשה כי תמיד הייתי שאני מכינה את השניצלים בצהריים זה

ישר אמא מתי אפשר את הצלחת כבר ובערבי שלנו אחרי כניסת שבת אני כאילו אומרת הוא באמת אני לפני שלוש שנים תרמתי קליה כעוד היה על הנס של גילי שהיא ניצלה ובבת מצווה של הטוב אני לאט לאט מבינה שאני לא את רק תספרי עוד כמה דברים ואז אנח וכל להבין לגמרי מי אז באמת חיפשתי משהו טוב להחזיר ואמרתי לקדוש ברוך הוא אם אתה תציל אותה אני אני מפתיחה לעשות משהו טוב והחלטתי לתרום קליה ואני זוכרת שכשיר שמעל זה אומר לי אמה את בטוחה זאת אומרת ואם משהו יקרה לך אחר כך הכליה תיפגע ואת אמרתי לו דביר לא לא זה ממש משהו שאני בטוחה ואני יודעת שהכל יהיה בסדר זה ברור לי זה גם מ איזשהו משהו שאני יודעת שהוא וגם לתרום קליה זה לא

כזה דבר מובן מעליו זאת אומרת את יכולה להתחיל את התהליך והפסל 70% נפסלים בכלל וואו זה על איזשהו את חייבת להיות הרי 100% בריאה בצורה של אין 0.99 זה חייב להיות ו וידעתי שאני אעבור היה לי ברור שאת כל הבדיקות אני אעבור ואני אצליח ואז הוא אמר לי אמא את בטוחה וזה וכאילו היום שאני חושבת על זה אני תרמתי קליה אבל נשארתי בחיים ודביר נתן חיים לשלושה בכל אופן שאנחנו יודעים והקריב את עצמו בשביל זה אני לא הקרבתי את עצמי בשביל זה אז מה וזה גם לא שלושה באמת כי זה שלושה שהתחתנו ייוולדו להם ילדים וזה דורי דורות שיחיו בזכותו אבל מה בעצם אומר שאני לא סתם הרצתי אותו יש סיבה שאת ידעת מי עומד מאחורי ה כן הוא כל הזמן

היה לי טוב מדי אני באמת א א שתפתי רק אחר כך שזה לא מגיל אפס אבל אני כן אני כן תמיד פחדתי שייקרה לו משהו לא רק בגלל שהוא התגייס לצבא ושאת פוחדת באופן טבעי שהוא חייל תמיד היה לו מחשבות של יקרה לו משהו והוא ימות וכאילו אמרתי לעצמי למה יש לך למה את חושבת ככה כאילו תעיפי את המחשבות האלה זה גם לא נראה לי מתאים לך בכלל המחשבות האלה למה לא יודעת זה תמיד כזה היו לי הבזקים של משהו יקרה לו ולכן גם תמיד שבעלי התוכח איתי על ה צורת חינוך שלי אלי אומר לי את מפנק אותו יותר מדי זה לא ייתכן אנחנו לא מחנכים נכון יד בתור מנחת הורים אני שומעת על ילדים הורים מפנקים וככה אבל פינקת פינקת אבל הוצאת הוצאתם פנינה כזאת

שבשביל האחרים ילדים מפונקים הרבה פעמים גם הם קצת מסתכלים על עצמם יותר מאחרים אי אפשר להגיד את זה לא על דוויר ולא עלכם בכלל לא אז בואי נדבר רגע עם כל ה באמת גם התחושות שקשה להסביר אותם שאפפו אותך ואת התייחס לן ויר א וכמו שאת אומרת אני אוהבת את כל הילדים שלי כן אבל ויר הוא באמת יחיד ומיוחד ואותו לאבד זה עבדה כל כך כל כך משמעותית בשבילך ואת כל כך מרגשת אותי על האופן שמצד אחד את אומרת היה הכי הכי קרוב והכי הכי זה ומצד שני את מחליטה לחיות ואחד הדברים שאתם מחליטים לעשות זה להקים מיזם שהלכתם ועשיתם בואי תספרי גם על הרעיון וגם על מה זה אומר כן אז הגיעה היום הולדת שלו זאת אומרת כבר קצת לפני אמרתי יז

בסיוון מגיע איך אני עוברת את היום הזה איך אני עוברת את היום הזה יום הולדת למישהו שלא נמצא כאן ועוד לדביר ואז התחלתי לחשוב על בעצם על כל התכונות שהוא היה טוב בהם כל כך וגם כל הסיפורים שכל הזמן ממשיכים להגיע עדיין מהחברים רובם היו בסוף על ה סיפורי חות סיפורי חברויות אבל א דביר בתקופת הצבא ככה הוריד את הכיפה היה לו קשה וכל הזמן אמרתי לו ע וירוס אבל מה וזה אומר לי אמה אל תדאגי אני ברור לי שאני אמשיך בסוף בדרך שלכם אני כן רוצה בית דתי אישה דתי הילדים דתיים אבל עכשיו בצבא קשה לי אני מבקש ממך להבין אותי ולשחרר אומר לי אבל תפילין אני מניח כל יום שתדעי זה לא משהו שלא אין פה בכלל ויכוח אבל אבל תרפי

ממני קצת אני מבטיח לך שאני אחזור ובאמת החברים שלו הוא בא גם כן הורידו את הכיפה ובשבתות בעיקר היו מטיילים וכל הזמן הסיפורים הם מגיעים שומר רבית את מה זה הרסת לנו כל פעם כאילו היינו רוצים לצאת יוצאים כולם מהצבא סוף סוף סוף שבוע כנרת קיץ מה דביר בא לא אני לא יכול למה זה יפגע באמא שלי אני הבטחתי לה לא להכאיב לה תיסעו בכיף אבל אני לא בא עכשיו זה לא שהוא קפה את עצמו הוא אמנם היה מנהיג אבל מנהיג שקט הוא לא היה מה כולם הלכו אחר אמרו לי רביית איך שהו ביטלנו את הטיול איך שהו לא נסענו כאילו תמיד בסוף נשארנו איתו וכאילו הוא לא הכריח הוא גם אמר לנו תסו בכיף אני פשוט לא מצטרף תראי מה זה אמון תראי מה זה

אמון בילד עכשיו ש באים לספר לך סיפורים כאלה ברור שאת מתרסקת בגאווה כן גורים לך לבכות כי זה בסוף מרגש נורא אבל זה רק ממקום של גאוה א את כאילו אומרת לא ידעתי את כל זה זאת אומרת אני כל פעם שערתי לו על נו שים כיפה כשאתה אוכל וזה ובסוף הוא הכי כיבד אותך בעולם איך איך כאילו בכלל ז לפקפק בדבר הזה כאילו אבל זה אבל זה בדיוק העניין שכן אבל מביס שלא אמרתי לו על זה כלום את חיית איתו את לא הכנת את המוות שלו את חיית איתו את היית בחיים אנחנו לא בחיים אומרים לילדים שלנו כל הזמן זה מה שאני בטוחה שאמרת לו הרבה כן אבל אני רק אומרת ש בואי לא נשפוט את עצמנו לחומרה ותסתכלי על עצמך תשמעי התוצר אני אומרת האמון בילד

להסתכל בלי בלי שאנחנו יודעים שאנחנו מסתכלים ואנחנו אומרים וואי זה ילד שאת מעריצה את לא סתם מערץ בגלל ש שהוא העברת לו את הדבר הזה שיש דברים שעושים ויש דברים שלא עושים והוא כאילו זה היה הבסיס שלו כן אז אחד הבסיסים החזקים היה כמובן כיבוד אורים אז כיבוד אורים ובאמת רוב הסיפורים פשוט יש כל כך הרבה כאלה אני רק נתתי לך דוגמה קטנה ופתאום אמרתי ל מיכאי אוקיי אני רוצה לעשות משהו שקשור לכיבוד הורים ביום הזה משהו שהוא זה לא יעבור סתם ככה וככה כמובן א חשבנו ביחד והגענו לדבר הזה המטורף שבאמת אני לאצ ציפיתי לכזו רינות זאת אומרת זה התבטא בזה שאנחנו נבקש מכולם לעשות משהו באותו יום אם זה להרים טלפון להורים אם

זה לשלוח זר פרחים אם זה להזמין לקפה אם זה לעשות איזשהו משהו טוב לכבד את ההורים וככה התחלנו במעגלים קטנים וזה כמובן עשינו את זה לפני היום הולדת וזה צוואר כזאת תאוצה מה זה תאוצה על אזה ברמה של חברי כנסת שרים א כמובן הגיע גם לארצות הברית בעולם א ואו תאוצה זה פשוט עבר מפה לאוזן ו זה עבר ברשתות החברתיות אבל זה עבר בצורה שתת חשבתי 100 200 איש אולי בקדומים התייחסו לזה לא מעבר זה הגיע לכולם עמיד סגל שלח לי תמונה של הבן שלו שהביא לו א פתק של אבא אני לוקח על עצמי כך וכך לזכר דביר סרטונים ששרים שלחו לי שהם הולכים לבקר את אמא שלהם ו מביאים לה משהו יש לי צמר מון וזהו ואז המיכל אמר רגע אבל בוא נעשה את זה

עוד יותר המיכל הוא האיש כן איש המעשים אצלנו הוא החליט לקחת משאית גדולה שכמובן מישהו תרם לנו והוא קנה אלפי שטילים קטנים ששמנו עליהם מדבקות והוא אמר אני נוסע בבסיסים מהצפון עד הדרום לחלק לחיילים א עציץ קטן שהם תנו לאמא שלהם אחר כך אבל בכוונה לחיילים כי זה גם קשור היה לצבא ולכל מה שהיה עם דביר אז בנוסף לכל ה בבתי ספר במוסדות חינוך כולם חילקו פתקים של יום כיבוד מה אני נותן לאבא ואמא היום מה אני עושה מכבד אותם היום לעילוי נשמת ויר ובאמת כולם שלחו לנו אחר כך וסרטונים ומכל מיני מקומות פתאום שירות בתי הסוער מתקשרת אליי מישהי אומרת לי רבית אנחנו לא מכירים אותכם אבל זה כל כך ריגש אותנו ושלחה סרטון

שכולם שם כל אחד מסמס לאמא שלו או וכאילו את אומרת אמאל'ה לאן זה הגיע אני באמת התחלתי בקטן רק בשביל שאנשים כאילו יבינו שה מולדת הזאת לא יכולה לעבור ככה סתם ומי זה היה אדיר ו כל העולם ואשתו יודע מי זה דוויר ואנשים פונים אליי ואומרים לי אנחנו מרגישים כאילו אנחנו כל כך מכירים אנחנו לא יודעים מי אתם אנחנו לא הכרנו מעולם דוויר ואני מרגיש לנו כי אני יודע כאילו א אנחנו ממש מכירים את הבן אדם הזה את יודעת אני שומעת אותך מדברת ואני מתחילה להרגיש כאילו יש לי קצוצים בגוף על על ה חוטי כסף האלה שאת מדברת עליהם שדר שולח לך כן כן אנשים היו משלמים כדי שהילדים שלהם יכבדו אותם חד משמעי המיזם הזה הוא כל כך מיוחד

שהייתי רוצה רגע בעצם שתתני איזה בטוח שאנשים שואלים איך היא עשתה את זה מה היה כל כך מיוחד עם דביר שבסוף המיזם הוא כיבוד אורים זאת אומרת את בא ממקום שאת אומרת הוא כיבד אותי מעל מעל מעל הראש שלי נכון מה את רוצה להגיד להורים ששומעים אותנו עכשיו ש שאני כבר אומרת אנחנו לא מכינים חס וחלילה את המוות אנחנו מכינים את לא בוודאי ברור לא אני אומרת קודם כל הקשר הקשר עם הילדים מאוד חשוב זה הכל מתחיל מתקשורת טובה כי בעצם יש לי אמר חברות שאומרות לי תמיד קיננו בך על השיחות שלך עם דביר על המערכת יחסים זה לא פשוט להיות בקשר עם בן בגילאים גם מבוגרים שהם ככה די מתנערים מההורים אז מה את רוצה להגיד לאמא הזאת בערב

שבת הקרוב לא לוותר כל הזמן כל הזמן להגיד שאת אוהבת לחבק להתעניין אז רים האלה ששותלים בסוף בסוף זה נתפס בסוף זה עובד ועדיין מצד שני כשאנחנו שומעים את הדברים אז אני חושבת שכל אחד יכול למצוא את המקום הקטן הזה שהוא לא היה שומע לולי לא היה קורה לולי האירוע המזעזע הזה היה קורה ואני שומעת אותך ואני אומרת אני אני לא יודעת אם את רואה אבל רוב הזמן אני על סף דמעות כי יש משהו מאוד מאוד מרגש ביכולת של דווקא בגלל שהקשר הה כל כך כל כך טוב כן ביכולת שלכם כמשפחה וביכולת שלך כאמא לקחת ולעשות ככה ולפרוס את הזרעים באוויר ומי שתופס תופס כי כי יש כל כך הרבה וכן הצלחת להעביר לנו הלוואי הלוואי וכולם באמת כאילו כל כך

חשוב אני כל כך רואה את זה זה באמת א ובאמת גם אנשים בסוף מספרים שכאילו וואו תודה שלימדת אותנו ושיתפתם כי זה משמעות אנשים אנשים עושים את זה בסוף זאת אומרת הם כן מפנימים הם כן משנים גישה לבוא מה החור השחור הזה שראית שאמר טוב אז עכשיו אני עוד שנייה זה יקרה לשמוע אותך עכשיו אני רק חושבת על הדרך א שאת ואתם עושים כמשפחה כן מעורר ה שואה והשתאות אדירה ואני כל כך רוצה להודות לך שבאת כי אני מרגישה שיצאתי עם כל כך הרבה תובנות ו זה גם עוד דרך לספר על דביר שבאמת כאילו אני חושבת שהפחד הכי גדול שלי זה שלא ישכחו אותו אז אשיב דבר נכון ותודה רבה רבה תוודה תוד תודה תודה רותי תקשיבי את פשוט מהממת אתה אף פעם לא לבד אתה אף פעם לא לבת