
הרב זמיר כהן - מדעים ויהדות, פרק 4: עולם הדינוזאורים HD (כתוביות)
הרב זמיר כהן מגיש סדרת הרצאות עמוקה ומעשירה לכל מי שרוצה תשובות לשאלות יסוד מרתקות: התהוות היקום, עולם הזוחלים הקדומים, חשיפת גילויים מדעיים לצד העמדה התורנית, כולל הפקת לקחים מעשיים לחיי היום יום בזוגיות, נפש האדם ועוד. לפניכם הפרק הרביעי העוסק בסוגיית האבולוציה ועולם הדינוזאורים
שלום וברכה וערב טוב לכולם. לאחר שראינו את עניין המאורות והכוכבים ביום הרביעי, נעבור היום ליום החמישי בבריאה, פסוקים שמשיבים על אחת החידות שמסעירות המון אנשים בעולם, בין יהודים, בין לא יהודים, בין מאמינים ובין שאינם מאמינים, ועומדים בפני החידה הגדולה הזו של הדינוזאורים, אותם יצורי ענק שחיו בעבר בעולם, והרבה מתחבטים ומתלבטים האם ישנה איזושהי התנגשות בין התורה לבין המדע בכל מה שנוגע לעולמם של הדינוזאורים. מתוך כך גם ניכנס לשאלת האבולוציה שהרבה נבוכים בה: האם באמת היצורים התפתחו יצור מיצור אחר במשך עשרות ומאות מיליוני שנים או כמו שכתוב בתורה, שהקב"ה ברא את כל היצורים היישר מן האדמה? נראה שבעשרות
השנים האחרונות התגלו ממצאים שמפריכים את האבולוציה לחלוטין. אין ספק שיבוא דור שגם אותם שעדיין שבויים בקסם הזה של האבולוציה יודו על האמת, כמו שהיום יש כבר המון מדענים שמודים שכל העניין הזה הוא תיאוריה דמיונית ללא שום בסיס עובדתי, אף על פי שבמשך הרבה שנים, בפרט מאז דרווין, הדברים תפסו אחיזה בעולם המדע. כבר אריסטו דיבר על אפשרות של אבולוציה, אבל דרווין היה זה שחיזק את הדברים, חיבר ספרים "מוצא המינים", וקידם את כל התיאוריה הזו בעולם, עד שהיום המון סבורים שמדובר במדע ולא יודעים שיש הבדל בין השערה שמדענים משערים על פי ממצאים שונים שמוצאים לבין מידע מדעי שהוא בגדר מדעים מדויקים, דברים שהם ברורים
ויציבים. כשמדובר בהשערות, השערות יכולות להשתנות מהיום למחר, כל האבולוציה שייכת למחלקת ההשערות, לא למחלקת המדעים המדויקים. וככל שהמדע הולך וחושף, מגלה תגליות חדשות, כך רואים יותר ויותר שהאפשרות הזו הולכת ונמחקת. אבל נפתח ראשית בפסוקי התורה במה שנוגע לבריאה ביום החמישי: בפסוקים האלה כתוב שעדיין לא נבראו היונקים, וודאי שעדיין לא נברא האדם. מי שלט בכל כדור הארץ ביום החמישי לבריאה? התנינים הגדולים, נפש החיה הרומשת, כלומר רמשים, ועוף כנף. אם היית בא לבקר בעולם ביום החמישי לבריאה לא היית רואה - לא אריות ולא דובים ולא ג'ירפות ולא נמרים, בוודאי שלא היית רואה בני אדם. היית רואה בכל כדור הארץ רק את
התנינים הגדולים, מעופפים ורמשים. זה מה שהיה באותו זמן. דיברנו כבר בשיעור הקודם שיום בבריאה לא היה מקביל לימים שאנחנו מכירים היום. הזמן זרם בצורה שונה לחלוטין, בקצב אחר. כך שיום בבריאה יכול להקביל לפרק זמן, זאת אומרת, אם ניקח יום בבריאה, נעשה אותו סרגל זמן ונשים אותו ליד סרגל זמן בזמננו, יכול להיות פרק זמן הרבה יותר ארוך. רק ביום השישי, נקרא את הפסוקים שאחרי, אחרי שכתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי": ובהמשך כתוב: כלומר, בתחילה ברא אותו אדם שעשוי מזכר ונקבה ואחר כך פיצל אותו. כך אומרת הגמרא, שאדם הראשון היה עשוי מזכר ונקבה כמו תאומי סיאם, על זה נאמר בתהילים: "אחור וקדם צרתני", נתת לי צורה משני
הצדדים, פה איש, פה אישה. וכשהקב"ה לקח את הצלע, מה זה צלע? כותב רש"י: כמו צלעות הבית. לא כמו שהרבה מבינים שהכוונה לעצם, אחת מהצלעות, אלא צלע זה צד. אדם הראשון נברא דו פרצופים, כך אומרים חז"ל, זכר ונקבה דבוקים מהגב, וכשלקח את הצלע, לקח את הצד וחילק אותם לשניים כמו צלעות הבית. לכן כתוב כאן: "בצלם אלוהים ברא אותו", בתחילה לשון יחיד, "זכר ונקבה ברא אותם" כי הם בעצם שניים שהם אחד, ואחר כך פיצל אותם. אגב, הרמב"ן שואל: למה בבעלי חיים הקב"ה ברא אריה ולביאה, פיל ופילה, לא ברא אותם דבוקים והפריד אותם, ואת המין האנושי ברא אותם דבוקים? שאלה שנייה: הרי אלוקים יודע שהוא הולך עוד מעט להפריד אותם אז למה מראש
הוא לא ברא אותם נפרדים? למה ברא אותם מאוחדים, אחרי זה מה אמר? "לא, יש משהו יותר טוב". אז מראש היה עושה אותם כך. משיב הרמב"ן: יש כאן מסר גדול, אצל בעלי חיים הקשר הזוגי שבין זכר לבין נקבה נועד אך ורק לקיום המין, ולא מעבר. לכן הסוס יכול פעם להכיר את הסוסה הזאת, פעם את הסוסה ההיא, זה לא משנה מי, העיקר שיהיו דורות הבאים. אבל במין האנושי הקב"ה רצה ללמד: אתם שלמות של אדם. נתת לה את הטבעת, "הרי את מקודשת לי", הנשמות התחברו, אתם אדם אחד. הקשר בין איש לאישה הוא לא רק לקיום הדורות הבאים, אלא יש עניין בעצם ההתקשרות הזו. בע"ה בשיעורים הבאים כשנגיע לעניין הזה של בריאת האדם, נרחיב יותר גם בעניין הזוגי ונראה
את המפתחות לשלום בית על פי היסודות שרואים בפסוקים של התורה, בספר הזוהר הקדוש. מה שכתוב "בצלם אלוהים ברא אותו", שואל הרמב"ם בספר "מורה נבוכים": הרי אלוקים אינו גוף ולא דמות הגוף, הוא לא חומר, אז מה זה "בצלם אלוהים"? בצלם זה בדמות אבל אם הוא אינו גוף ואין לו דמות הגוף, מלוא כל הארץ כבודו, אז איך אפשר לומר שהאדם נברא "בצלם אלוהים"? אומר הרמב"ם: האדם דומה לבורא לא במבנה החיצוני הגופני שלו, אלא ביכולת. למה זה דומה? נתאר לעצמנו אדם שאומר שהוא באהבת המוזיקה שלו או ביכולות שלו הוא דומה לזמר ההוא או לשחקן ההוא. חיצונית הוא לא דומה לו בכלל, אבל יש משותף ביניהם אז הוא אומר: אני דומה לו בזה. דוגמה לכך,
בתהילים דוד המלך כשהיה נודד במדבר ושאול המלך היה רודף אחריו כדי להורגו, כשהיה רועה צאן, עוד לא היה מלך, שאול עם כל הצבא היו רודפים אחריו בלילות, בימים, אומר דוד המלך בתהילים: "דמיתי לקאת מדבר". אני דומה לעוף הזה שנקרא קאת במדבר שהוא נודד ממקום למקום. מה פירוש "אני דומה לקאת מדבר"? לדוד המלך צמחו מקור? כנפיים? מה זה "דמיתי לקאת מדבר"? במה אתה דומה? הוא לא מתכוון דומה בחיצוניות שצמחו לי מקור וכנפיים, אלא אני דומה במצב שלי. כך גם האדם דומה לאלוקים במצב שלו. כלומר, כמו שלבורא עולם יש כוח בחירה, יכול לבנות, יכול להרוס, האדם הוא היחיד בכל היצורים בעולם שיש לו כוח לבנות ולהרוס. יכול לבנות את העולם,
יכול להרוס את העולם, יכול לבחור במעשים טובים, יכול ללכת ולהזיק לאנשים, יש לאדם בחירה. בעלי חיים - פרה, סוס, אין להם יכולת לפוצץ את כדור הארץ. האדם יכול. הקב"ה ברא את האדם "בצלם אלוהים" כדי שיוכל לבחור בין טוב לרע ואז יקבל את שכרו בהתאם למעשיו. מגיע לעולם האמת, מקבל על פי ההתמודדות וההתגברות על יצרים שבוערים בו. הקב"ה ברא את האדם נשמה ושם אותו בתוך גוף בעולם שיש בו יצרים וניסיונות. השבוע שאלו אותי באיזו תוכנית רדיו: איך ייתכן שהאדמה עברה על רצון השם? כתוב שאלוקים ציווה את האדמה שהיא תוציא עץ שגם לעץ עצמו יש טעם, לא רק לפירות, גם לעץ, והאדמה שינתה, הוציאה עץ שאי אפשר לאכול את הגזע, הוא לא טעים,
רק את הפירות. שינתה מהוראה אלוקית. אז שאלו שם: יש יצר הרע לאדמה? יש לה בחירה? המהר"ל מפראג שואל את השאלה הזו, והוא משיב: ודאי שלאדמה אין יצר הרע ולא בחירה, אבל בגלל שהאדם עתיד להיברא ממנה, גוף האדם עתיד לצאת מהאדמה בהמשך, אז הקב"ה כשברא את האדמה, הוא הטביע בה תכונה של חסרונות כדי שהאדם שיצא ממנה יהיה בעל חיסרון, ובמעשים שלו הוא יוכל לעשות טוב או רע. אז בגלל שהאדמה פגומה ביסוד שלה כמו שהיא נבראה, אז כשקיבלה הוראה כאילו יש בה איזה כשל בתוכנה שלה. מראש הקב"ה הטביע בה את הכשל הזה בתוכנה, מקבלת הוראה ויכולה גם לעשות הפוך. אז חלק היא עושה, חלק היא לא עושה. גם האדם, כתוב "כי אדם אין צדיק בארץ אשר
יעשה טוב ולא יחטא". אין אדם שהוא מושלם שלא נכשל בשום דבר. רק האדם נדרש, כמו שכתוב בפסוק: "שבע ייפול צדיק וקם". אם הוא נופל כל כך הרבה, למה הוא נקרא צדיק? היה צריך להיות כתוב "שבע ייפול אדם וקם". אדם נופל - קם, איזה מין צדיק זה נופל כל כך הרבה? התשובה היא, כי הוא קם. זה שיש לאדם נפילות, אף אחד לא נברא מלאך. אבל הקב"ה דורש מהאדם: נפלת? תגדור את עצמך, תפיק לקחים למה נפלתי, אל תיכנס לעצבות, אל תיכנס לייאוש, אל תאמר "זה לא בשבילי", תבנה את עצמך בחזרה ותתרומם. לכן האדמה הוציאה הפוך ממה שקיבלה הוראה, לא בגלל שיש לה יצר הרע, אלא מראש הוטבע בה הדבר הזה. וכך האדם נוצר עפר מן האדמה וקיבל נשמה ואז יש פה
כוחות מנוגדים של גוף שמושך לחומר, נשמה שמושכת לאלוקות, לרוחניות, כשאדם משליט את הרוח על החומר לפי הוראות יצרן, ספר התורה שאלוקים נתן, אז זוכה לחיי נצח, גם בעולם הזה חי אחרת, גם בעולם הבא חי אחרת, שזוהי בעצם תכלית הבריאה להיטיב לאדם. זו הסיבה, אומר הרמב"ם, שהקב"ה ברא את האדם בצלם אלוקים. אמר לו: תדע, אתה יחיד שאתה מקבל כוחות כמוני. אתה לא אלוקים, אבל קיבלת נשמה גבוהה, יש לך בחירה בין טוב לרע. ובאמת, מי שיודע, כולם יודעים איך הבריאה מורכבת: דומם - שהוא הכי נחות, הוא לא זז; צומח - הוא מתפתח אבל לא נע ממקום למקום, תקוע במקום; חי - יש לו יכולות יותר אבל עדיין לו אין לו בחירה; ומדבר - שזה נזר
הבריאה, האדם שהוא מבחר הבריאה כולה, נזר הבריאה, שכל העולם נברא בשבילו. כל השאר, כל מה שיש בבריאה, צמחים, בעלי חיים, לכל דבר יש ייעוד, לכל דבר יש תפקיד לשרת את נזר הבריאה שזה האדם. נחזור כעת ליום החמישי. עברנו כעת סקירה כללית קודם כול לראות את היום החמישי והשישי, כעת ניכנס לפירוט. "ויברא אלוהים את התנינים הגדולים". מיהם התנינים הגדולים האלה? יש הרבה שבטוחים שגילוי הדינוזאורים מיוחס ללפני כ-350 שנה. מדען בריטי עסק בחפירות באנגליה, מצא עצם ענקית, לא הבין מה זה כי אין חיה כזו. היו השערות שונות, תיאוריות שונות, יצאו עוד משלחות, חפרו, עד שגילו את כל עולם הדינוזאורים. היום יודעים שיש דינוזאורים
ענקיים שנמצאו בבטן האדמה, שזה שלד אמיתי. הוסיפו קצת פלסטיק כדי להשלים אותו, אבל אתה רואה שלד של חיה שפעם התהלכה על פני האדמה. הייתי עם הרב פנגר פעם בסבב הרצאות בארצות הברית, הגענו למקום שהייתה שם הרצאה על תורה ומדע לציבור אקדמאי שעובדים שם בהייטק וכדומה. אז המארגנים אמרו ש"יש כאן מוזיאון של דינוזאורים ומאובנים, "כדאי לפני ההרצאה שתיכנס לשם, אחר כך תוכל לדבר על מה שראית, "זה יהיה יותר מעניין". היה זמן קצר של פחות משעה, שעה בערך, עשינו שם סיבוב מהיר, יצאנו. בין השאר, היה שם שלד של דינוזאור, מקצה הזנב עד קצה הפה - 50 מטר. הולכים מתחתיו, הוא ככה מלמעלה. האחראית שם שנשאלה האם זה אמיתי או שחזור
פלסטיק, היא ענתה: "זה אמיתי, רק חמישה אחוזים אנחנו הוספנו פלסטיק. "תשעים וחמישה אחוז ממה שאתם רואים כאן, חמישים מטר שלד של עצמות, "את כל זה הוצאנו מהאדמה". זה מוזיאון מעניין, יש שם גם קיר זכוכית שרואים מאחורי הקיר את המדענים, לא סרט, בחי נמצאים שם ואיך שמנקים עצמות, מאובנים. אפשר לראות גם את הפעילות שלהם בשעת מעשה, שהם מתעסקים עם כל התגליות האלה. יש כאלה אנשי דת בעולם שכל כך נבהלו מהגילוי של הדינוזאורים עד שאמרו: לא היה דבר כזה. למה? כי זה נגד. ולא יודעים, לא רק שזה לא נגד, אלא אדרבה, היהדות ידעה את הדברים הרבה לפני, למה לעשות נגד? זו מציאות של דברים שמצאו, אין מצב שהתורה והמציאות יתנגשו
ביחד. ואם זה נראה מתנגש, זה אומר שעדיין המדע לא גילה מספיק. כמו שהיו הרבה דוגמאות כאלה שראינו בשיעורים הקודמים. כשהתורה אומרת שהקב"ה ברא ביום החמישי את התנינים הגדולים, מה פירוש המילה "תנין" בעברית? בלשון התורה, לא מה שהיום רגילים, היום יודעים יש תנין, מכירים אותו איך שהוא נראה, וחושבים שזהו, זה תנין בלשון התורה. מי שמכיר את פסוקי התורה רואה שתנין זה לא היצור שאנחנו מכירים היום, אלא זה שם משפחה כללי. ראשית, בפרשת הבריאה אין שמות פרטיים. כשכתוב אחר כך: "ויאמר אלוהים תוצא הארץ נפש חיה למינה, "בהמה ורמש וחייתו ארץ", אין שם שמות פרטיים - אריה, דוב, נמר, רק שמות משפחה. פרשת הבריאה כתובה בקיצור
נמרץ עם כותרות. בהמה זה שם כולל, חיה זה שם כולל, רמש זה שם כולל. מה זכו התנינים ששמם יוזכר? ולמה "הגדולים"? אבל כשרואים את פסוקי התורה רואים שבלשון התורה תנין זה מה שבעברית מודרנית אנחנו רגילים לומר זוחל. "התנינים הגדולים" - הזוחלים הגדולים. בספר "המהפך 2" הבאנו הרבה דוגמאות לכך, כמה דוגמאות. אחת הדוגמאות, כתוב שמשה רבנו הלך לפני פרעה, לקח את המקל, השליך אותו לפניו והמקל הפך לתנין. אחר כך כשאלוקים מדבר איתו, הוא אומר לו: "והמטה אשר הפך לנחש "תיקח בידיך". אבל קודם כתוב שהוא הפך לתנין, איך פה כתוב שהמקל הפך לנחש? כותב רש"י: תנין הוא נחש. מה פירוש תנין הוא נחש? תנין זה לא נחש. אבל הפירוש הוא כך,
תנין זה זוחל. אז כמו שאתה יכול להצביע על כבשה ולומר "יש כאן בהמה", שזה שם כללי, אתה יכול להצביע על כבשה ולומר "יש כאן כבשה". זה שם פרטי, זה שם כללי. כך גם שם, המקל הפך לתנין, שפירושו של דבר זוחל בלשון התורה, או הפך לנחש שזה השם הפרטי. ויש עוד פסוקים בתורה, כתוב: "חמת תנינים יינם", כלומר ארס של נחשים. חמת תנינים זה ארס, אבל התנין אין לו ארס. הכוונה זוחלים, ארס של זוחלים ועוד. אז כשכאן כתוב "ויברא אלוהים את התנינים הגדולים", בעברית מודרנית, הוא ברא את הזוחלים הגדולים, שם משפחה כללי, "ואת כל הרמשים האלה אשר שרצו המים וכל עוף כנף למינהו". יש אומנם בספר הזוהר הקדוש כתוב שהתנינים הגדולים זה לווייתן
ובת זוגו. מפרשי התורה גם מביאים את המדרש, את הזוהר: לווייתן ובת זוגו. אבל צריך לדעת שלווייתן ובת זוגו, זה ברובד הסוד של התורה. יש בתורה, כל פסוק יש לו ארבעה רבדים: פשט, רמז, דרש וסוד. רש"י לימד אותנו כלל גדול: אין מקרא יוצא מדי פשוטו. כלומר, אתה אף פעם לא יכול לעקור את הפסוק מהפשט, ולעשות אותו רק סוד. יש בו גם את הפשט. זה כמו שפעם מישהי אמרה לי שהיא שמעה ש"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" הכוונה שאסור לכעוס בשבת כי אם אתה כועס אתה מבעיר אש, ולכן היא מדליקה אש. למה? כי ככה הסבירו לה, ש"לא תבערו אש" זה אסור לכעוס. זה דרש, אפשר לדרוש את הפסוקים של התורה שבשבת אתה עם אשתך בבית, לא בעבודה, יש
אנשים כל השבוע בעבודה, אין להם זמן לריב, בשבת נמצאים בבית, משעמם לו, מסתכל על אשתו, היא מסתכלת עליו, כל היום רבים. יש גם כאלה, לפני שיצאו לפנסיה היה שלום בית, יצאו לפנסיה התחילו לריב כי עד היום לא היה להם זמן לריב. תמיד אדם צריך לדעת, דרך אגב נציין, יוצא לפנסיה, לך לבית כנסת, שלוש תפילות ביום. אפילו לפני צריך שלוש תפילות ביום, אני מדבר אפילו אדם שעד היום לא היה הולך לבית כנסת. יצאת לפנסיה, לך לבית כנסת, שיעורי תורה, לפחות עכשיו, אף פעם לא מאוחר. יש כוללים לפנסיונרים שאפשר להשתתף, ולא לשבת בבית, להסתכל על האישה, להשתעמם ולריב כל היום או לחפש רק במה לצפות ואיך לשרוף את הזמן, או לשבת במרפסת
ולהתווכח עם השכנים כמה אוטובוס מספר 3 עבר עד עכשיו. מתוך שעמום אנשים יכולים להגיע לשטויות כאלה. ינצל את הזמן, ינצל את הזמן להחכים. ברובד של הסוד, לווייתן ובת זוגו, כותבים מפרשי הזוהר, זה שמות של מלאכים. "ויברא אלוהים את התנינים הגדולים", מדבר על שמות של מלאכים בעולמות העליונים, זה שייך למערכות עמוקות. אבל פשט הדברים, כל פסוק יש לו גם את הפשט. בפשט, הקב"ה ברא את הזוחלים הגדולים. ובאמת במדרש כתוב, יש מדרש מעניין בפרשת נח, כתוב שנח הכניס לתיבה: הקב"ה אומר לנח "השחית כל בשר את דרכו לפניי", אני הולך להביא מבול למחוק את כולם. כתוב שגם הארץ נשחתה. מה פירוש הארץ נשחתה? מרוב שהם קלקלו את מעשיהם, היו
שני דברים שהם נכשלו בהם דור המבול: האחד זה היה גזל, היו גוזלים בלי חשבון, אחד לוקח לשני וזה היה דבר שבשגרה, שאנשים לא מקפידים על הממון של הזולת. ודבר שני: מתירנות, הייתה מתירנות גדולה ביניהם. הרשו לעצמם לעשות את כל התועבות שבעולם. חז"ל אומרים שהיו באים על בעלי חיים, ובעלי חיים על בני אדם ולא נחתם דינם במבול עד שכתבו שטרי כתובה בין גבר לגבר. כלומר, כל זמן שהיו גברים שנכשלו מהצד, נכשלו, אבל כשהגיעו למסד את זה בחוק שגבר יכול להתחתן עם גבר ורושמים אותם בחוק כזוג נשוי... יש כאלה חושבים שזו אופנה חדשה של היום, צריך לדעת, זה היה לפני המבול כבר. כשהגיעו לזה נחתם דינם, אז בשמיים החליטו: אין יותר ארך
אפיים. כאן כבר עברו את הגבול ואז הגיע מבול לעולם. והאדמה נשחתה: "וירא אלוהים את הארץ והנה נשחתה". מה פירוש הארץ נשחתה? כשהאדם מקלקל את המעשים שלו, גם האדמה מתקלקלת. היא מזדהמת מבחינה רוחנית. לכן אומרים המקובלים שהקב"ה הביא דווקא מבול. למה מבול? יכל להביא איזו מגפה והיה הורג אותם אם רצה להרוג אותם. למה מבול להציף את העולם? כי האדמה התלכלכה, היה צריך מקווה כדי לטהר אותה. איך עושים מקווה? הוריד מבול, כל הארץ נהייתה מקווה אחד גדול, אחר כך נח יצא מהתיבה, אדמה נקייה, אדמה חדשה, הכול התחיל מחדש. כשהקב"ה אמר לנח "תכניס את בעלי החיים לתיבה", נח יש לו שליטה בבעלי חיים? אמר לו: אתה תבנה את התיבה ואני
אשלח אליך רק את אותם בעלי חיים שלא התלכלכו בחטאים. כל אלה שנכנסו לתיבה היו נקיים, שבני אדם לא טינפו אותם בחטאים שלהם, הם שנכנסו לתיבה. התיבה עלתה על פני המים, לאט לאט המים הלכו וגבהו עד שראשי ההרים הגבוהים כוסו, והתיבה עלתה עוד 15 אמה, עוד 7.5 מטר מעל ראשי ההרים הגבוהים, וכך היא שייטה בעולם. חז"ל אומרים במדרש שהתיבה בדרך נס הייתה שטה, "כי ברותחין קלקלו בעבירה "וברותחין נידונו". בתורה כתוב שלא רק ירד גשם מלמעלה, "ויבקעו מעיינות תהום רבה "וארובות השמיים נפתחו". כלומר, גם מהאדמה נבקעו מעיינות תהום רבה, מים בוערים, גייזרים מתפרצים, הרי געש במקומות שונים בעולם. אז האדמה עצמה, המים עצמם הפכו להיות
רותחים. "ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו". ותיבת נח, דרך נס הייתה שטה על פני המים האלה עד שהגיעה למרכז האוקיינוס. באוקיינוסים היו מים קרים, חז"ל אומרים שהדגים נשארו כי שם בעמקי... באוקיינוסים. הרי שני שליש מהעולם זה אוקיינוס. שם לא היה צריך להשחית אותם, גם ככה יש את המים הצוננים האלה והדגים נשארו שם. אבל כל אלה שהיו באזורים האלה נמחקו. אגב, רואים בעולם בהרים גבוהים, במקומות שאין ים בסביבה, מצאו שם מאובנים של קונכיות, מאובנים של יצורי ים, ולא מבינים איך הדג הזה הגיע לראש ההר. אבל על פי המבול זה מובן, כי כל כדור הארץ הוצף במים. תכף נדבר על כך איך נוצרו מאובנים, יש כאלה בטוחים שמאובן זה 65
מיליון שנה, 80 מיליון שנה. היום המדענים כבר גילו אחרת, אבל יש הוכחות שכל כדור הארץ היה מוקף מים, מוצף מים, וזה לא מדובר על המים שהיו בתחילת הבריאה כי אז עוד לא היו יצורים. אחר כך אלוקים אמר: "יקוו המים אל מקום אחד ותיראה היבשה". היצורים שמוצאים בראשי ההרים במקומות שהיום הם מדבר לחלוטין מוכיחים שפעם היה שם ים, ועל פי המבול זה מובן. על הפסוק הזה, "ומכל החי מכל בשר שניים מכל תביא אל התיבה להחיות איתך", אומרים חז"ל במדרש כך, המדרש נכתב לפני כ-2,000 שנה, מדרש רבה בראשית, פרשה ל"א, י"ג: "ראם לא נכנס עימו אבל גוריו נכנסו". אומרים חז"ל: תדע לך, היה יצור ענק שנקרא בשם ראם, לא היה מקום בתיבה להכניס את
הראמים. יש היום יצור שדומה לצבי וקוראים לו ראם - זה לא הראם התנ"כי. זה במשך הדורות נתנו לו, ראו קרניים גבוהות, קראו לו ראם. אבל זה לא הראם האמיתי. תכף נראה תיאור בחז"ל גם מלפני 2,000 שנה איך נראה ראם, כתוב לנו איך היה נראה הראם. זה ודאי לא זה שדומה לצבי. יש היום הרבה שמות שהדביקו בדורות האחרונים שזה לא המקורי. למשל, היה שמן אפרסמון בתקופת המשנה, ויש כאלה שחושבים שזה פרי האפרסמון שמוכרים אותו בחנויות. האפרסמון הזה הוא פרי טרופי, הביאו אותו מחו"ל, ישבו ודנו איך נשווק אותו, ניתן לו שם של שיח בושם שהיה בזמן המשנה, קראו לו אפרסמון. אבל האפרסמון המקורי זה לא הפרי הזה, זה שיח בושם שהיה בזמנם, היו
מפיקים מזה בשמים. כך גם הראם. ראם לא נכנס עימו, כשנח הכניס לתיבה את כל בעלי החיים זוגות-זוגות, לא היה מקום בתיבה להכניס את הראמים. אבל גוריו נכנסו. הגורים קטנים. באמת אפשר לראות במוזיאונים בעולם איך נראה גור של דינוזאור, אפילו דינוזאור גדול, הגור נראה כמו כבשה, הוא לא ענק מדי, אפשר להכניס אותו לתיבה. איך נראה ראם? יש לנו תיאור מעניין מחז"ל איך נראה הראם, ילקוט שמעוני תהילים דף רפ"ח: "בשעה שהיה דוד רועה את הצאן", כידוע, דוד המלך לפני שעלה למלוכה היה רועה צאן, כמו שאברהם, יצחק ויעקב היו רועי צאן, השבטים היו רועי צאן, שיש בזה לימוד גדול, אדם שמחפש עבודה, מחפש פרנסה, תחפש עבודה שיש לך הרבה זמן
ללמוד תורה. בזמנם לא היו מחשבים, לא היה הייטק, אז אי אפשר לשאול למה אברהם אבינו לא עבד בהייטק. אבל יכול היה להתפרנס מדברים אחרים, מתפירת בגדים, נעליים, חקלאות. למה לקח דווקא את העניין הזה של רועה צאן? כל גדולי ישראל, רואים, היו רועי צאן. צריך פרנסה - בסדר, אבל שיהיה לי כמה שיותר זמן ללמוד תורה, שזה לא יבוא על חשבון התפילה. אז ככה הוא נמצא על ההר, הצאן רועה ויש לו את כל היום, רק משגיח מלמעלה, אבל הוא כל הזמן מתחבר בטבע לבורא עולם, מתפלל, עוסק בתורה. אומרים חז"ל: תכף נראה איך נשאר ראם עד זמנו של דוד המלך. אפשר להסביר שזה הראם שדומה לצבי? ודאי שלא. רואים כאן שזה יצור ענק שבזמן שהוא רדום, כנראה
גם מקפל את הראש שלו פנימה, או שרק מהצד הזה אז לא רואים מהצד ההוא, חשב שזה הר. לרועה צאן, המקום האידיאלי כשאתה רואה מישור מוריק, אפילו קצת צמחייה כי כתוב שהיה במדבר, כנראה שהיה שם איזה אזור עם צמחייה דלילה ויש גבעה - מצוין, אתה עולה על הגבעה ואתה משגיח על הצאן. הראם התעורר, קם, פתאום דוד המלך מרגיש רעידת אדמה, והוא מתרומם לגובה. סכנת נפשות. אם הוא ייפול הוא בסכנה. כלומר, כמו שהראם הזה מאה אמה, אני נודר נדר - אם תציל אותי מהראם אני אבנה היכל, בית מקדש בגובה של הראם, מאה אמה. יש אומרים שהאורך של הראם היה מאה אמה, ויש אומרים לעוגלו, ההיקף שלו. כמה זה אמה? אמה זה מהמרפק ועד האצבעות באדם בגודל
בינוני. כלומר, בסביבות החצי מטר. מאה אמה זה 50 מטר. איזו חיה זו שכשהיא רובצת? שם כשראינו את ה-50 מטר במוזיאון הטבע, אמרתי אולי זה בן דוד או אחיו של ההוא שראה דוד המלך, כי זה בדיוק אותו... הם אומרים 50 מטר וחז"ל אומרים 100 אמה. יש הרי כל מיני דינוזאורים, יש קטנים, יש גדולים, אבל זה זן כזה. הראם הוא אומנם ענק, 50 מטר, אבל אחרי הכול הוא לטאה. הרי זה זוחלים, הזוחלים הם לטאות ענקיות. והאריה מטיל יראה, כשרואים את האריה מקבלים כמו... למה הוא נקרא מלך החיות? "אריה" אותיות "יראה", כשרואים אותו מקבלים סוג של יראת כבוד, מלכות כזו. בקבלה זו משמעות אחרת למה האריה נקרא מלך, אבל גם בעולם הזה מבינים, יש איזו
מלכות. ראה אותו, מיד רבץ. ניצל מהראם. אבל עכשיו יש סכנה חדשה לפניו, עכשיו הוא עומד לפני אריה. יש פסוק בתהילים שדוד המלך אומר: "הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני". "עניתני" זה לשון עבר, ענית לי. "הושיעני" זה לשון עתיד, תציל אותי. כלומר, הוא מבקש: תציל אותי מהאריה כמו שהצלת אותי מהראם. מתי הוא אמר את הפסוק הזה? חז"ל אומרים: זה הסיפור, כאן הוא אמר את הפסוק הזה שהתפלל לקב"ה שיציל אותו מהאריה כמו שהוא הציל אותו לפני כן מהראם. לפני עשרות שנים כשראיתי את המדרש הזה, הפריע לי דבר אחד, שכתוב כאן "קרני ראמים". הדינוזאורים, איפה יש להם קרניים? דינוזאור זה דינוזאור, ופה כתוב קרניים. אז אם היינו מכירים
איזה דינוזאור עם קרניים היה אפשר להסביר: הצלת אותי מקרני הראם כי אם הייתי נופל או שהוא היה רואה אותי, היה נוגח אותי עם הקרניים שלו ומעיף אותי כשהיה מגלה שמישהו רוכב לו על הגב. אז הצלת אותי מהקרניים שלא ינגח אותי. אבל איפה יש דינוזאורים עם קרניים? בדיוק לפני שספר ה"המהפך 2" נשלח להדפסה, היה רעש גדול בעולם המדע שמצאו דינוזאור עם קרניים, דינוזאור גדול, משקל 5 טון, שיש לו קרניים, והתבררו אחר כך שיש עוד כאלה. מה הסיפור של הדינוזאורים על פי התורה שלנו, על פי היהדות? מה הסיפור של הדינוזאורים? כשהקב"ה ברא את העולם, הוא ברא ביום החמישי את התנינים הגדולים, היה להם את כל היום החמישי להתרבות, התרבו
בהמוניהם. עוד לפני שביום השישי נבראו היונקים ובסוף האדם, הם התרבו. כך הם, המעופפים, הרמשים. כשאדם הראשון נברא, הוא נברא יחיד, לא כמו שאר בעלי החיים. כשהקב"ה ברא את העולם, הוא לא ברא עץ אחד, עשב אחד, אריה אחד, ברא הרבה עצים, הרבה עשבים, הרבה אריות, הרבה דובים, הרבה נמרים. רצה שהעולם יתפקד אז הוא ברא הרבה. את המין האנושי הוא ברא אחד, את אדם הראשון הוא ברא רק אחד. חז"ל אומרים בתלמוד: למה? לפיכך נברא האדם יחידי, כל אדם נברא לבד כדי שידע מה זה ערך של בן אדם אחד, גם אחר וגם על עצמו. אדם שרוצה להרוג את חברו, כך כתוב, היו אומרים לעדים לפני שהיו מעידים על הוצאה להורג, היו בית הדין מזהירים אותם, אומרים
להם: תדעו לכם, זה לא שאתם הורגים אחד. אם לא מגיע לו למות ואתם מעידים עליו שהוא רצח ונהרוג אותו שלא כדין - הרסתם והרגתם עולם מלא. מה עולם מלא? זה אדם אחד. התשובה היא: כדור הארץ מלא במיליארדים של אנשים, ממי הם באו? מאדם אחד, הרגת אותו - הרגת את כל המיליארדים שעתידים לצאת ממנו. לכן הקב"ה ברא את אדם הראשון יחיד כדי שתמיד נבין מה זו משמעות של אדם אחד. אתה רואה כמה אנשים? כולם יצאו מאחד. ומצד שני, שאדם יעריך גם את עצמו. חז"ל אומרים שזו הסיבה שאין שני בני אדם זהים. מכונה שמנפיקה מטבעות, כל המטבעות זהות, עשרה שקלים - כולם נראים אותו דבר כי המכונה מייצרת. אדם וחווה יצרו ילדים, היו צריכים להיות כולם
זהים. אבל הקב"ה סידר מערכת אדירה שלא יהיו שניים זהים, לא היה ולא יהיה. טביעות אצבע, מראה, אפילו תאומים זהים, האימא יודעת להבדיל ביניהם. זה מדהים, זו מערכת פלאית שרק בורא עולם יכול לעשות דבר כזה, שלא יהיו שניים זהים בשום פנים ואופן. אפילו אם נראים דומים, התאומים, תראה טביעות אצבע - יש הבדלים. אם זה גנב, לא ייקחו את השני בטעות, בדנ"א ימצאו איזה הבדלים. למה הקב"ה עשה את בני האדם שונים? מערכת, אומנם בשביל אלוקים זה כלום, אבל זו מערכת מורכבת. התשובה היא: שכל אדם ידע להעריך את עצמו. לדעת שכשהוא מברך על האוכל, הוא תיקן בבריאה מה שאף אחד בעולם לא יכול לעשות את זה במקומך. אתה היום שמרת שבת, תיקנת
בבריאה מה שאף אחד בעולם לא יכול לעשות את זה במקומך. את קראת תהילים - אין בעולם מי שיכול לעשות את זה במקומך. לכל אדם יש מסלול בבריאה, מסלול פרטי שלו, כל פעולה שהוא עושה, הוא מתקן ובונה ויוצר. אז כל אדם צריך לדעת לייקר את עצמו. כמה פעמים שמעתי מאנשים עם עצבות, דיכאון: "בשביל מה צריכים אותי בעולם? "אולי כבר עדיף לי למות. מה אני שווה בכלל?" אנשים מגיעים, מרגישים חוסר תכלית, לא יודעים להעריך את עצמם, מה המשמעות של כל יום שהאדם הזה חי בעולם. אפילו חולים שנמצאים בבתי חולים, אפילו חולים סופניים, כל יום שהוא נמצא בבריאה, כל יום שהוא קיים התיקון שהוא יוצר, הייסורים שלו שמטהרים וממרקים ועושים בגלגול
הזה, גלגולים אחרים, יש לזה משמעות גדולה. אז הקב"ה נתן ייחודיות לכל אדם ואדם. נמצא שכל בעלי החיים נבראו רבים. כל אלה, הראמים, מה שקוראים היום דינוזאורים, שנבראו ביום החמישי היה להם עוד יום להתרבות. ויום של אז זה יום של אז. נמצא שכשהאדם הראשון נברא הוא כבר ראה שקדמו לו הרבה יצורים אחרים. אדם נברא אחד, ילד את קין והבל ואחר כך את שת, כל אחד נולד גם עם תאומה, מזה התרבו עוד. עשרה דורות מאדם הראשון ועד נח כבר היו הרבה בני אדם בעולם, אבל לא הרבה, לא ביחס מספרי לבעלי חיים שהיו בעולם. בא המבול, השמיד את כולם, מחה כל בשר מעל פני האדמה. כל בעלי החיים, כל הדינוזאורים, כולם הושמדו באותה שעה. רק נח ומשפחתו
ניצלו במבול, וכאן נקודה חשובה: הגורים של אותם ראמים. צריך לדעת שבתיבת נח, אומרים חז"ל: תדע שהיו שם גורים של דינוזאורים. אגב, פעם אמרתי באחת ההרצאות "ראמים, דינוזאורים", אז מישהו שם שאל: אבל לא קוראים להם ראמים, קוראים להם דינוזאורים. אמרתי לו: אני לא מבין למה אתה מתכוון, בחפירות המדענים מצאו תעודת זהות ליד המאובן, "ויקרא שמו בישראל דינוזאור"? זה שם שהמדענים הדביקו לו, זה צירוף של שתי מילים בלטינית, דינו-זאורוס, לטאה איומה, חיברו את השמות, קראו לזה דינוזאור או דינוזאורוס, אבל בעברית קוראים לו ראמים על שם שהוא רם, הוא גבוה, הוא ענק. זה השם האמיתי שלהם. במבול הושמדו כולם, נשארו בודדים בתיבת נח.
כשיצאו מהתיבה הם התחילו להתרבות אבל הם לא הגיעו למספרים שלפני כן. דוד המלך עוד פגש אחד מהם. דוד המלך חי לפני בערך קרוב ל-3,000 שנים, עוד הוא פגש אחד מהם. חז"ל גם מביאים במדרש שהיו עוד שפגשו יצורים כאלה. בספר "המהפך 2" הבאנו כמה מקורות בחז"ל שמדברים על כאלה שפגשו את היצורים האלה. עד שבסופו של דבר הושמדו לחלוטין, היום כבר לא מכירים אותם. אין בעולם יצור כזה. נכחד מעל פני האדמה. אצל המדענים ישנה חידה שדנים בה ומעסיקה אותם הרבה: מה גרם להיכחדות הדינוזאורים? מצאו המון מאובנים ברחבי העולם, רואים שהיה איזה אסון בעולם שהשמיד אותם בבת אחת. בדרך כלל כשיש אסון באפריקה, אין אסון באוסטרליה. ואם יש
באוסטרליה, אין במזרח התיכון. פה רואים שבכל העולם הושמדו בבת אחת. מה השמיד אותם? אז יש במדע כל מיני השערות, מי שקצת ייכנס יראה את הדברים. הדעה היותר מקובלת, שאיזה גרם שמימי התנגש בכדור הארץ, יכול להיות איזה אסטרואיד ענק או איזה שביט ענק, כוכב שביט ענק שהתנגש בכדור הארץ. וההתנגשות הזו, הם טוענים שצריך להיות לפחות בגודל של 12 קילומטר הגוש הזה שהתנגש בכדור הארץ, ויש עדויות בעולם, במקסיקו יש מקום שרואים שבאמת יש מכתש שנוצר מהתנגשות כזו, אז הם מייחסים את זה לזה, ואז ענני אבק עלו מכל העולם, ההתנגשות הזו גרמה לזעזוע גדול, עלו ענני אבק בכל העולם, החשיכו את האטמוספרה, השמש לא חדרה במשך הרבה זמן, הצמחים
התייבשו, לא היה מזון לדינוזאורים וכך הם מתו. ורוב בעלי החיים הושמדו באותו זמן. יש אחרים שטענו שזה לא קשור לשביט או כוכב שהתנגש בכדור הארץ מהחלל, אלא מדובר בהתפרצות געשיות. קרה משהו בעולם שהרי געש התפרצו בכל העולם, עננים של גז ואפר עלו, כיסו את כדור הארץ, כל שכבת האטמוספרה נסגרה בצורה כזו, תהליך הפוטוסינתזה הפסיק כי השמש לא מגיעה ואז הצמחים לא התפתחו, בעלי החיים הושמדו. לא היה להם מזון. זה גרם להיכחדות של הדינוזאורים. והם לא יודעים שכל ההשערות שלהם נכונות, על פי התורה שלנו הכול נכון. גמרא במסכת ראש השנה דף יא, אומרת הגמרא כך: בני אדם בחרו להתנהג לא טוב. כימה זה הפליאדות, צביר כוכבים. עמדנו על
כך בשיעור הקודם. הקב"ה לקח שני כוכבים מצביר הכוכבים כימה, ראינו שיש שם יותר מ-100 כוכבים, והביא מבול לעולם. לא כתוב בחז"ל האם התנגשו בכדור הארץ אבל ייתכן בהחלט שכן, שהם התנגשו בכדור הארץ. או ייתכן שעצם זה שנטל שני כוכבים מכימה זה גרם לשינויים בכוחות הכבידה של הכוכבים מול כדור הארץ, האוקיינוסים עלו, הציפו את העולם. אבל רואים בחז"ל שמה שגרם למבול קשור למערכות הכוכבים. ועוד אומרת התורה: גמרא במסכת סנהדרין, דף קח, עמוד ב: אז שניהם צודקים, אלה שאומרים שזה קשור לכוכבים כל הנושא הזה של היכחדות הדינוזאורים צודקים, אלה שאומרים שזה קשור להתפרצות געשיות גם צודקים. כל זה קרה בזמן המבול. על פי זה נבין את
התשובה למה שהרבה נבוכים, המדענים מייחסים את המאובנים, ליתר דיוק - היו מייחסים, כי היום יש כבר הרבה מדענים שהתחילו לראות את ההוכחות שמובילות לכיוונים אחרים. אבל ייחסו את ההתאבנות לעשרות מיליוני שנים, מאות מיליוני שנים. התברר היום שזה בכלל לא נכון. ישנם ממצאים בעולם שמוכיחים שההתאבנות הזו הייתה מאז המבול במהירות עצומה. נקרא. ב"מהפך 2" בעמוד 45 הבאנו את דברי החוקרים שגילו דבר מעניין, שעצמות בעלי חיים יכולים להתאבן במהירות עצומה, לא כמו שחשבו בעבר. פיליפ קורי, מומחה בינלאומי לדינוזאורים מהמוזיאון המלכותי "טירל" בקנדה, כתב ב-1996 בספרו, אני מצטט את לשונו: זה פלא עצום, תפנית בתפיסה המדעית. כלומר,
התאבנות של בעל חיים, עצמות שנופלות למים מינרליים, הרי מה זו התאבנות? כשהעצם סופגת לתוכה את המינרלים שבסביבה ואחר כך היא עצמה מתפוררת אז נשאר המאובן שמראה איך הייתה נראית העצם המקורית. והוא כותב כאן שתוך זמן קצר העצמות יכולות להתאבן, לא צריך מיליוני שנים. ובאמת המלבי"ם, שחי לפני 150 שנה, כותב בביאורו לתורה על הפסוק "וימחו מן הארץ", הוא אומר: מה זה "וימחו מן הארץ"? רק מהארץ נמחו, אבל באדמה הם נשארו. מתי? "נבקעו מעיינות תהום רבה", היו התפרצויות געשיות, מים מינרליים. לאחר מכן, אחרי המבול סחפו את כל הפגרים איתם אל בטן האדמה ואז כל זה נהיה מאובן במשך כמה אלפי שנים, כך מסביר המלבי"ם. נקרא רק כמה
קטעים מלשונו, לא נקרא את הכול. "כי על ידי שטף המים הובלו הפגרים לתוך העמקים "ורובם נבלעו בעמקי תהום אשר האדמה פצתה את פיה מעומק תהום רבה "עד שבצאת נח מהתיבה לא מצא שום רושם "מפגרי בעלי החיים ועצמות הענקים "ובעלי החיים הגדולים שהיו קודם המבול. "ועדות ה' נאמנה מחכימת פתי להשיב דבר לחכמי הגיאולוגיה "שחופרים בעמקי האדמה ומוצאים עצמות גדולות מהענקים "ובעלי החיים הגדולים שנאבדו מן הארץ ואינם עוד מימי המבול" וכו'. מסביר את הדברים שהכול מתבהר באופן נפלא. והאמת, יש היום ממצאים שעוררו תהיה אצל החוקרים. אין להם תשובה לשאלה הזאת, כשעל פי התורה שלנו התשובה פשוטה. יש כמה מקומות בעולם מצאו בציורי מערות
ציורים של דינוזאורים מלפני כמה אלפי שנים. למשל ברודזיה, החליפו את שמה לזימבבואה, מצאו ציורי מערות שציירו שם דינוזאור בבירור. רואים שם ברונטוזאור, יש שם אריה, תאו, ציורים של כמה בעלי חיים. ביניהם רואים ציור ברור של הברונטוזאור, זה הדינוזאור שיש לו צוואר מאוד ארוך, הוא מושיט את צווארו לאגם ושותה מים, רואים את זה בבירור. אין למדענים תשובה איך הם ציירו יצור שנכחד לפני 65 מיליון שנה. איך אנשים ציירו אותו עכשיו? לפי התורה שלנו התשובה פשוטה, ויש כמה מקומות כאלה בעולם. לפי התורה, התשובה פשוטה: הם ציירו את מה שהם ראו, בני אדם ראו דינוזאורים. לפני המבול ראו המונים מהם, אחרי המבול נשארו בודדים, אבל
עדיין פגשו אותם. מי שמכיר גם, בכל התרבויות בעולם יש ציורים מלפני 1,500 שנה, אלף שנה, אלפיים שנה, ציורים של מה שקוראים להם היום דרקונים, רואים את זה בסין, בהודו, בהרבה מקומות מציירים דרקונים. תמיד חשבו שזה דמיון של אנשים, דמיינו. אבל אתה משווה אותו למאובנים שמצאו היום, אתה רואה שהם ציירו דינוזאורים. אומנם קצת היו להם דברי הבל, כמו יורק אש למשל, זה ודאי לא נכון. אבל עצם הציור הזה שהוא דומה זה לא הכול דמיונות, הם ציירו דברים שהם ראו בזמנם. ויש אפילו ציורים שהם מתאימים בדיוק לאותם מאובנים שנמצאו בדורות האלה. מלבד זאת, כשמדברים על האבולוציה של התפתחות של יצור מיצור על פי צ'ארלס דרווין, בניגוד גמור
למה שכתוב בתורה, בתורה כתוב שהקב"ה ברא את היצורים ישר מהעפר. אני מדגיש את זה כי קראתי, יש מדענים דתיים שמצד אחד הוא מדען, מצד שני מאמין בתורה, אז הוא רוצה להאמין גם באבולוציה וגם בתורה. אז מה הפתרון שמצאו? הם אומרים: אלוקים יצר את האדם על ידי תהליך של אבולוציה. זה ודאי לא נכון. אם היה רוצה לברוא את האדם על ידי אבולוציה - אין שום בעיה, זה בורא עולם, שיעשה מה שהוא מבין, מה שהוא רוצה. אבל בתורה כתוב שהוא לא עשה כך. על כל דבר כתוב: "ויאמר אלוהים ישרצו המים שרץ נפש חיה", בהמשך: "תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחייתו ארץ". "ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה", כל הפסוקים האלה מראים שכל יצור
נוצר בשלמותו, כמו שהגמרא אומרת במסכת ראש השנה: "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו". נבראו מיד כשהם יצורים שלמים. אדם הראשון נברא כמו גבר בן 20, האריה נברא כמו אריה, לא כמו גור קטן, וכך עצים עם הרבה טבעות נבראו עם הרבה טבעות ומשם המשיכו להוסיף טבעת כל שנה, את אור הכוכבים משך במקום כדי שנוכל לראות, כדי שהעולם יתפקד. "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו". צריך לדעת, אלה שמתלהבים מהאבולוציה יש להם בעיה עם אלוקים, כי מי שמאמין בבורא עולם הרי הוא לא מוגבל ביכולות שלו. בורא עולם יכול לברוא את האדם ישר עפר מן האדמה, הוא לא מוגבל. כמו שהבטיח גם לעתיד להחיות מתים. אותם שלא מאמינים בבורא עולם יש להם קושיה גדולה היום.
מצד אחד, היה המפץ הגדול, אחרי המפץ הכול היה דומם אז איך התחילו החיים להופיע? אתה רואה בני אדם. אם לא שהיו רואים בני אדם היו אומרים אין סיכוי שיש אבולוציה. כי זה לא הגיוני. אבל רואים בני אדם, רואים בעלי חיים, איך הם נוצרו? היה המפץ הגדול, הכול דומם. כדי להיחלץ מהמבוכה, כשאתה רואה יצורים מורכבים, מצד שני, הם לא רוצים לומר שיש בורא לעולם, אז המציאו את העניין הזה שהתחיל בהתחלה איזה יצור ירוד, משהו כמו אמבה, מזה התפתח יצור יותר משוכלל, יותר משוכלל, עד שנוצר האדם. אבל כל בר דעת מבין איזה דברי הבל, זה סיפורים שלילדים קטנים אי אפשר לספר אותם, שבדרך מקרית התפתחו כל המערכות המורכבות שיש לנו בגוף.
דרווין עצמו כתב במכתב לחבר, הוא כותב לו שם: "עד היום העין מעבירה בי צמרמורת קרה". דרווין פחד שהעין לבד תמחק לו את כל האבולוציה, כי היצור הזה התפתח בצורה שיש לו מערכות פנימיות שידעו שיש גלי אור. והמערכת כל כך מורכבת שהיא הפכה להיות מצלמה אוטומטית, קולטת גלי אור, מעבדת לצבעים, למראות, מעבירה את זה למוח. זה לא הגיוני שיהיה דבר כזה בדרך מקרה. היה לנו דיון לפני הסטודנטים באוניברסיטת חיפה לפני כמה שנים עם ד"ר אביגדור בליס ועוד, אז שאלתי אותו, את ד"ר בליס, שהוא בא מטעם האוניברסיטה לייצג את האבולוציה: אם אין בורא לעולם, איך התחילו החיים להיווצר? איך דומם הפך אפילו לאמבה? איך דומם הופך לחי? המפץ הגדול
- הכל דומם, איך התחילו החיים? ואם יש אלוקים אז הוא לא צריך אבולוציה, יכול לברוא עפר מן האדמה. התשובה שלו הייתה: אני אומר לך את האמת, איך התחילו החיים זו אחת השאלות היחידות שלנו המדענים אין תשובות עליה. אמרתי לו: אם כך, כל האבולוציה היא לא מדע. אתה בונה מגדל שלם של אבולוציה, שזה התפתח מזה, וזה מזה, וזה מזה, ואין לך תשובה להתחלה איך התחילו החיים, אז זה לא מדעי כל המגדל הזה. מדע זה דבר שיש לך הסבר מדעי לכול, ואם אתה עצמך אומר שאין תשובה למדענים... יש גם סרט של סטיבן הוקינג, שלחו אליי, שגם הוא אומר את זה, ש"זה פלא שגילינו כל כך הרבה ועדיין אין תשובה איך התחילו החיים". אז אותו דוקטור שם
באוניברסיטת חיפה הוא אמר: תראה, לזה לא קוראים אבולוציה, קוראים לזה אביוגנזה - איך התחילו החיים. אמרתי לו: תקרא איך שאתה רוצה לזה, מה זה משנה? איך שאתה רוצה תקרא לו שם, השם קובע? אני שואל אותך איך הכול התחיל אם אין לך הסבר להתחלה? גם ההתפתחות של בעלי החיים בעולם, אדם שמפעיל את השכל רואה שאי אפשר לייחס את זה לאבולוציה. ראשית, יש ספר שנקרא "ארכיאולגיה אסורה". חיברו אותו מדענים שהם מגלים שם, הרי על פי הגיאולוגים וחסידי האבולוציה הייתה תקופה שיצורים מסוימים היו בעולם, לאחר מכן התפתחו יצורים יותר משוכללים ויותר משוכללים עד התחנה הסופית שהופיע האדם, שזה עד היום. למרבה הפלא, התברר כשחופרים באדמה
בשכבות עמוקות רואים שיש מקומות בעולם שהסדר הפוך. הרי כמה שהשכבה יותר עמוקה היא שייכת לתקופה יותר קודמת, אז לא ייתכן שאתה תמצא שם למטה יצורים שהופיעו יותר מאוחר לפי האבולוציה. יש כאן טבלה שלמה, הבאנו אותה גם בספר, מי שירצה יוכל לראות את זה באריכות. במקומות שונים בעולם, בשכבות עמוקות מצאו יצורים ששייכים לתקופות מאוחרות כשהם בעצם נולדו עוד לפני שהסבא שלהם נולד. דבר שלא יכול להסתדר בכלל, מדובר פה לפי דבריהם במיליוני שנים, דבר שהוא לא הגיוני. לפנינו כאן למשל טביעת כף רגל של אדם שנמצאה ב-1987 בניו-מקסיקו בשכבת אבן שגילה משוער ל-250 מיליון שנה. אז היו בני אדם? אבל אתה רואה טביעת רגל של אדם בצורה
ברורה. יש מקומות בעולם שמצאו כדור מתכת ששייך לתקופה שלפי המדענים מדובר במיליארדי שנים, דבר שהוא לא הגיוני. שכבות שהן מתחת העידן של הדינוזאורים, כלומר תקופה קדומה לדינוזאורים, מצאו שם תכשיטי אישה. מה זה אומר, שהסבתא הדינוזאורית הייתה הולכת עם תכשיטים? הדברים ברורים שאלה חיו לצד אלה, כל אלה הוכחות היום שלאט לאט המדע מגלה. באמת יש מדענים שכבר היום מתחילים לדבר על כל העניין של האבולוציה. נקרא כאן חלק מדבריהם. סטיבן גולד, פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטת הרווארד, כתב ב-1977: "חסרונן הכמעט מוחלט של צורות ביניים בממצאי המאובנים "ממשיך להיות הסוד המקצועי של הפליאונטולוגים. "כל חוקרי המאובנים יודעים
שממצאי המאובנים "מראים מעט מזעיר הוכחות לגבי צורות ביניים". צורות ביניים, הכוונה אתה רואה את היצור הזה ואת היצור הזה, איפה כל אלה שהיו באמצע? עד שזה התפתח לזה היית צריך לראות עוד אינספור צורות ביניים, והם לא קיימים, אתה רואה את זה ורואה את התחנה הסופית. ולא מוצאים בעולם. אז דרווין טען: "עוד יבוא יום שימצאו". הוא טוען שזה כבר לא שייך: "לא קיימת במאובנים כל ראיה לציורי העצים האבולוציוניים "המעטרים את ספרי הלימוד שלנו, "הם לא נצפו מעולם בשכבות סלע". כמה מלמדים היום את הילדים את הציורים האלה, הוא אומר: הכול הבל. כל ה"זה נוצר מזה וזה מזה" זה בלבולים. היה פה בכיר במשרד החינוך שפעם שאלו אותו: איך
אתם רוצים ללמד אבולוציה כשאתה יודע שאין לזה שום בסיס מדעי? התשובה שלו הייתה: אנחנו צריכים ללמד את הילדים איך הופיע האדם וכל זמן שאין הסבר אחר, זה מה שנלמד. במילים אחרות, גם זה שטויות, עד שלא נמצא הסבר יותר נכון, זה מה שנלמד. אבל אתה יהודי, תלמד אותו מה שכתוב בתנ"ך, למה צריך שהילד יצא מבולבל? בשיעור תורה הוא שומע מהמורה שאלוקים ברא את האדם עפר מן האדמה, בשיעור טבע שומע שסבא שלו היה קוף, הוא לא מבין: מי היה סבא שלי, אדם הראשון או הקוף? בלבלו אותו. יש כאן עוד הרבה ציטוטים של מדענים שמפריכים את האבולוציה לחלוטין. ראש ישיבה מפורסם בארצות הברית, הרב יעקב קמנצקי, בטיסה לארץ ישב לידו פרופסור
מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופסור ידוע. הפרופסור מסתכל על הרב כל הטיסה ומאוד התפעל שהנכד של הרב, בחור צעיר, בכל הזדמנות בא לשאול אותו: סבא, אתה צריך משהו? פתאום מגיש לו שתייה, דואג לו, כל רמז שלו, הוא רואה אותו כל הזמן דרוך, כל הטיסה, 12 שעות, דרוך: אולי הסבא צריך משהו, מיד בא, מארגן הכול, מסדר הכול. הוא הרגיש קצת צביטה בלב. לקראת הנחיתה הוא לא התאפק, פנה לרב ואמר לו: תסלח לי, כבוד הרב, שמי פרופסור זה וזה, אולי שמעת עליי? אמר לו: כן, ודאי, שמעתי עליך, מפורסם. הוא היה ידוע כחסיד גדול של האבולוציה, הפרופסור הזה. אמר לו: אני כל הדרך תוהה, גם לי יש נכדים, פחות או יותר בגיל של הנכד שלך ושנינו
באותו גיל פחות או יותר, מה הסוד של החינוך שלכם שאתם מצליחים להביא את הנכדים...? אני רואה אותו כל הזמן דרוך לכבד את הסבא. אני פרופסור, הנכדים שלי לא מכבדים אותי, לפעמים גם צוחקים עליי שאני לא מבין בזה, לא מבין בזה, בטכנולוגיה של היום. מה הסוד? הרב קמנצקי חייך ואמר לו: התשובה פשוטה, אצלנו מחנכים את הילדים שהאדם נברא על ידי אלוקים. אדם הראשון הוא יציר כפיו של אלוקים, והוא ילד ילדים והם ילדו ילדים. יוצא שכמה שאני יותר מבוגר, שייך לדורות הקודמים, אני יותר קרוב ליציר כפיו של אלוקים. ומי ש... הנכד הוא יותר רחוק מיציר כפיו של אלוקים, אז ראוי שהוא יכבד את מי שיותר קרוב. אבל אתה, מה לימדת את הנכדים
שלך? שסבא שלך היה קוף. זאת אומרת, אתה יותר קרוב לקוף מאשר הנכד, למה שיכבד אותך? הוא יותר אדם מאשר אתה אדם, אתה יותר שייך למחלקת הקופים, הוא שייך למחלקת בני אדם. למה שיכבד? אמר לו את זה בחיוך. אבל היסוד שהאדם צריך לקחת לעצמו, גם מההיבט המדעי, לא רק הרעיוני, להבין את העניין הזה של האדם נזר הבריאה. לקראת סיום, נעבור במהירות על עוד כמה נקודות. בעשרות השנים האחרונות מצאו מאובנים שמייחסים אותם על פי שכבות העפר לתקופות מאוד קדומות, עשרות מיליונים של שנים, מאות מיליוני שנים, כשעל פי האבולוציה היינו צריכים לראות שינוי בין המאובנים לבין היצורים של היום, כי במשך עשרות מיליונים צריכים להיראות שינויים.
מתברר שזה אותו בעל חיים בדיוק. מה שמוכיח שלא מדובר במיליונים, מדובר באלפי שנים בודדות של עצמות שהתאבנו. כאן אנחנו רואים אנטילופה שהמדענים מייחסים את הגולגולת המאובנת הזו ל-83 מיליון שנה והיא בדיוק כמו של היום. זוהי גולגולת של נמר, שלפי המדענים 80 מיליון שנה, מקבילה לשל היום. מאובן של תנין - 100 מיליון שנה, מקביל להיום. צב צעיר - 120 מיליון שנה, מקביל להיום. נחש - 50 מיליון, לדעת המדענים, מקביל להיום. דג - בין 37 ל-54 מיליון שנה, מקביל לאותו דג היום. והמעניין מכול, מצאו דינוזאור בתוך הבטן של יונק. זאת אומרת, שאותו יונק טרף אותו כשהוא היה קטן, את אותו דינוזאור, ומצאו ממצא בפנים, רואים פה את
השלד שלו. זה היונק, על פי השערת המדענים, איך שהוא היה נראה באותו זמן שכך הוא טרף את אותו דינוזאור. לפי המדענים אין הסבר איך היונק הזה בלע יצור שכבר נכחד מזמן. לפי התורה התשובה פשוטה: כל אלה חיו לצד אלה. בספר הבאנו עוד המון דוגמאות של מאובנים שמצאו בתוכם דם טרי, מה שמראה שלא מדובר במיליונים. ועוד הרבה הוכחות מהסוג הזה. סיימתי הרצאה בקיבוץ, ניגש אליי בחור, סטודנט, ואומר לי: "תראה, אני מאוד ממהר..." שם ההרצאה עסקה בנושא אחר, אבל אמר: "אני מאוד ממהר, "אתה יכול להוכיח לי על רגל אחת שיש אלוקים? "אבל ככה במהירות". אמרתי לו: יש סמינרים, תבוא לסמינר, כדאי, תלבן גם תורה מן השמיים. אבל ראיתי שהוא לא
יבוא. אמרתי: אולי הוא יישאר בלי תשובה והוא מאוד ממהר, גם אני ממהר, שאלתי אותו: שמעת על מטוס חדיש במיוחד? "מה אתה מתכוון?" מטוס חדיש שבמקום חלונות בתא הטייס יש אלפי מצלמות, כל מצלמה מכוונת לזווית אחרת. בתא הטייס הוא לא רואה מה קורה בחוץ דרך החלון, אבל יש שם מחשב שמעבד עשרות אלפי סרטים מזוויות שונות לתמונה אחת תלת-ממדית וכך הוא מטיס את המטוס. שמעת על המטוס הזה? הוא אומר: "לא שמעתי, נשמע מאוד מעניין". אמרתי לו: יש עוד חידוש במטוס הזה, הוא לא צריך מרחבים כדי לנחות כמו מטוסים אחרים. כשהוא רוצה לנחות - כמו מסוק, הוא מטוס אבל הוא נוחת כמו מסוק. הוא אומר: "מעניין איך". -יש טכנולוגיה. המטוס הזה, תדע
לך, הוא לא חייב לנחות על הרצפה, הוא יכול גם לנחות על גורדי שחקים, על הקירות. יכול לרדת על הקיר ולהיצמד אליו. פה הוא התחיל לחשוד שמישהו עובד עליו. והפלא הכי גדול במטוס הזה שאם אתה קונה מטוס אחד אתה לא צריך לקנות מטוסים נוספים, יש כפתור מקדימה, אתה לוחץ, הוא מוציא מתוכו עוד מטוס כמוהו. עוד לחיצה - עוד מטוס כמוהו, כמה שאתה רוצה. הסתכל עליי בתדהמה, מה השטויות האלה? אמרתי לו: תדע, מטוס כזה אין עדיין בטכנולוגיה, אבל יש כזה מאז בריאת העולם. קוראים לו זבוב. כמה פרטים על הזבוב: הזבוב הזה שלפנינו, צריך לדעת, זה מטוס שווה מיליונים. מי שהרג זבוב - הרסת כמה מיליונים. עיני הזבוב, לפנינו כאן בתמונה העיניים
של הזבוב. התברר שכל עין של זבוב מורכבת מאלפי עיניות קטנות שכל עין מסתכלת לכיוון אחר. יש זבובים שיש להם בעיניים 28 אלף יחידות ראייה. לנו יש זוג עיניים, להם יש 28 אלף עיניים. ואין זוג עיניים שמסתכל לאותו כיוון, זה לכאן, זה לשם. כל אחד מהיושבים כאן רואה מי יושב אחריו? הוא לא רואה. הזבוב רואה גם מאחורה, הוא רואה לכל הכיוונים. יש לו במוח מחשב-על שקולט עשרות אלפי תמונות כל שנייה, מעבד אותן לתמונה אחת תלת-ממדית, עכשיו לך תנסה לתפוס זבוב. הוא רואה מאיפה אתה בא. ראייה מדהימה. וכשהוא רוצה לנחות, הוא יכול לנחות בלי מרחב של נחיתה, מיד הוא יורד, יכול להידבק לקירות. והוא גם משכפל את עצמו, יש בו מערכות שהוא
יכול להוציא עוד כמוהו. אז אם מטוס לא נוצר מאליו אז הזבוב נהיה לבד עם כל המורכבות שבו? מורכבות של זבוב זה פי מיליון מאשר מטוס הכי משוכלל שיכול להיות. פרופ' הויל, חתן פרס נובל לפיזיקה, אמר בדבריו: "הסיכוי שצורות חיים מפותחות התפתחו באקראי ללא מתכנן "ניתן להשוואה לסיכוי שסופת טורנדו סוערת על מגרש גרוטאות "תגרום להיווצרות מקרית של מטוס בואינג 747". אם מישהו יאמר שיצור התפתח לבד, זה כמו שתאמר שסופה חלפה על גרוטאות, עפו באוויר, נפלו, נדבקו, במקרה זה נכנס לכאן וההוא לשם, נוצר מנוע, נוצר הגה של הטייס, כיסא, מושבים, חלונות, במקרה. יש בר דעת שיגיד שמסופה נוצר דבר כזה? אומר פרופ' הויל, הוא לא יהודי, אבל
הוא אומר: תחשוב בהיגיון. אתה רואה מערכת מורכבת - מישהו תכנן. וודאי שהמישהו... את זה אני מוסיף, ודאי שהמישהו הזה זה לא אדם, מדובר במישהו מעל, מי שמייצר זה אומר שהוא נעלה מהמושגים האלה. וזה בורא עולם שאינו גוף ולא דמות הגוף, שמהבריאה אנחנו יודעים שהוא ברא את העולם, אבל מיהו... כמה פעמים שאלו אותי אנשים, הוא אומר: "אני מאמין שיש כוח עליון, "ודאי שיש כוח עליון, "אין לי ספק שהעולם לא נהיה במקרה, "אבל איך אני אדע מיהו? "מי אמר שקוראים לו אלוקים?" שאלה טובה. התשובה היא: מהבריאה יודעים שיש בורא עליון שהוא לא אדם ולא מוגבל במגבלות של בני אדם. אבל את כל הפרטים עליו אנחנו יודעים רק מהספר שהוא נתן
לאנושות במעמד הר סיני. שם הוא מספר פרטים על עצמו: הוא אומר איך קוראים לו אז יודעים את שמותיו, הוא מספר מה היה התהליך של הבריאה אז יודעים פרטים שהמדענים לאט לאט מנסים לגלות אותם. הוא אומר: "אני ראשון ואני אחרון, מבלעדיי אין אלוהים", אז אתה יודע שהוא אחד. הוא מסביר למה הוא ברא את העולם, מה רצונו מאיתנו. אז כשיש לנו את השילוב של הנתונים האלה, מהבריאה יודעים שיש בורא, מהספר שהוא נתן יודעים את כל הפרטים עליו ועל הבריאה, יש מעשה בראשית, מעשה מרכבה שהזוהר הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי מרחיבים בעניין הזה בספרי קבלה, דברים מדהימים. מעשה בראשית זה מה שנוגע להתהוות היקום, מעשה מרכבה זה מה שנוגע לאלוקות וכל
המערכות של מלאכים ואיך שהמבנה הרוחני העליון, המרכבה שראה יחזקאל הנביא, שזה משל... מה זה "האופנים וחיות הקודש"? אומרים בתפילה: "האופנים וחיות הקודש ברעש גדול "מתנשאים לעומת השרפים..." מה זה אופנים? אופנים זה גלגלים, זה שמות של מלאכים שהוא לא גלגל, אבל כמו שבמרכבה יש את הכיסא ויש את החלק של המרכבה, התחתית של המרכבה ולמטה יש גלגלים, גם בעולמות העליונים למלכים עצמם יש דרגות, יש מלאכים שהם מקבילים לגלגלים, יש שמקבילים לשלדה, יש שמקבילים לכיסא, ומעל הכול זה בורא עולם. וכל הדברים האלה יש בהם סודות עצומים. והכל מופיע בתורה ש"הפוך בה והפוך בה דכולא בה". כשאדם מקבל ענווה כלפי התורה של הבורא, מקבל ממילא
אהבת אלוקים, אהבת התורה, מתחבר להוראות שבתורה מתוך שמחה, יודע "אני הולך בדרך אמת, זה הוראות יצרן", ואז זוכה לחיים טובים ומאושרים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. נסיים בברכה שהשם ייתן שפע וברכה לכל הציבור שנמצא כאן, לכל הצופים בכל מקום שהם, שהשם ישמור את עם ישראל לבריאות איתנה, פרנסה טובה, זיווגים הגונים, שהמצפים ילדים - שהדברי תורה יהיו להצלחתם שייפקדו בקרוב בפרי בטן לעבודתו יתברך בבריאות ובשמחה, אמן ואמן.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שני, א׳ בחשון התשפ״א (19.10.2020). משך: 1:03:32

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.