"כל החיים שמעתי 'מי תתחתן איתך?'": ניר יוספי על ההתמודדות עם תסמונת טורט

יש לך בעיה, אתה מוגבל, אתה לא מבין את זה. ומה האנשים הכי קרובים לי? מהבית, מי תתחתן איתך? אלוהים, הייתי מדבר איתו, תן לי שבוע אחד בלי זה. לראות מה היה קורה אם הייתי בלי זה? מה היה קורה אם לא היה לי טורץ, איך הייתי חי? עם מי הייתי מתחתן, איך החיים שלי היו נראים. תסמונת טורט. תסמונת טורט היא הפרעה נוירו התפתחותית אשר באה לידי ביטוי בתיקים מוטוריים וקוליים. הסיבות להופעת תיקין אינן ידועות בבירור. ולמדובר בשילוב בין גורמים תורשתיים וגורמים סביבתיים. אנשים עם תסמונת טורט מדווחים על תחושה מקדימה אופיינית לתיקים הכוללת מתח פנימי או דחף בלתי נשלט. בעוד שלאחר ביצוע תיק מורגשת הכלה. ניר יוספי שלום.

הללה. שלום

למה קראנו לך אחרי הפתיח הזה? נראה לי אדם כל כך נינוח. תשמע כן שאני ככה מולך עכשיו זה לא יצא במלור עצמתו. יכול להיות שיו כמה

מחמה הכי טובה שאני יכול לקבל כבר במשפט הראשון שלך.

אז אל תדאג. הכל בשליטה כרגע. זה זה עניין של פוקוס. כאילו עכשיו אני מרוכז בך אני מרוכז אני יודע שיש מצלמות עליי א זה כמו שאני מצטלם לאיזה סרט או סדרה אז כאילו זה לא יצא זה לא יקרה אבל אם אני אלך מאחורי הקלים פתאום ישמעו איזה כמה דברים ולא יבינו אולי כי אני לא כי אני לא מול לא מסתכלים עליי עכשיו אה וגם על הבמה זה אותו דבר ככה אני גם שחקן אז ככה ש על הבמה אין לי תיקים

אתה בחיים האזרחיים יש לך א הצגת יחיד ומלווה סדנאות של אנשים מכורים. אתה כמובן אני מניח תחבר אותנו בין הנושא שלשמו התכנסנו לבין העיסוק. אני מניח שהוא לא במקרה. אבל איך זה בא לידי ביטוי אצלך? רק בהופעות קוליות?

אה זה בא בצורות ווקליות בעיקר ווקלי תנועתי מוטוריקה כאילו ממש כאילו הידיים הרגליים הראש זה תלוי גם המצב. אני לפעמים מדמה דברים כאילו שקורים.

אז מה? יש תיקים שאתה פחות מכיר אותם?

תראה, אני יודע שיש כאלה שמקללים בדסמונת, אבל לי זה לא קורה. אה, אבל כן, כן, יש טרי תוכן המלד שלהם הוא קשור לתסמונת.

בוודאי. כאילו, תראי, התסמונת לא מפחילה כאילו בשום דבר כאילו

לא אבל אנחנו אנחנו מבינים כמו שפתחתי במילון, כנראה שאף אחד לא מבין בזה יותר מדי, אבל שיש איזשהו תנועה בלתי רצויה.

כן. או השמעת קול בלתי רצויה אבל בחירת מילים

בחירת מילים

זה משהו שהוא אתה יודע לכל אחד יש לו איזה מאגר מילים שהוא משתמש בו בלי שהוא שם לב רואה הרבה פעמים אחרי הופעות שלי באולפנים שיש מילים שאני חוזר עליהם הרבה יותר הרבה יותר מהרגיל אה עכשיו אני משתדל לשים לב שזה לא קורה אבל זה עדיין משהו שתלוי בבחירה ככל שאני אשים לב לכאילו אתה יודע זה לא כמו תנועה בלתי רצית

כן אבל תלוי אם יש טריגר מסוים כי אם למשל עכשיו אה אה אני אתן לך דוגמה אם למשל צריך שיהיה עכשיו שקט אז דווקא יהיה הרעש כאילו התורה תדבר איתי הוא מדבר איתי כאילו כל הזמן כאילו מה מה כאילו אני לא יכול אני חייב ש א שלא יהיה רגיל זה לא משהו זה לא נורמטיבי במרחאות מה שנקרא זה הקטע של התסמונת לראות מה יקרה אם או שלמשל אני אלך ברחוב ואני אצק על הוקבר כדי לראות מה יקרה מה אם מישהו יגש אם מישהו יפחד אם מישהו יקרע למשטרה אם מישהו אתה יודע המירו עליי אתה יודע זה

זה מאפיין אותך או אנשים ש

זה מאפיין אותי כאילו זה בעצם זה חלק מה מהתסמונת

תספר לנו מהחוויה צעקת עלי כבר מה קרה

זה קרה במהלך ה אחרי השביעי באוקטובר כי היה טריגר ל היה כאילו מתח במדינה מאוד גדול וזה ופחדו והיה כולם היו ב בא בע באיקון כזה אם יקרה משהו וזה והיו כל מיני קבוצות בכל מיני ערים ששומרים והולכים ברחוב וזה אז אני פשוט הלכתי לשחק כדורסל עם חברים ובודי נוסע באופניים לכיוון המגרש אז צעקתי אללהוא אקבר אללה אקבר כזה ברצף כזה וזה שתי אנשים שמעו אותי זוג כזה שעשה הליכה ואני לא התייחסתי לזה פשוט המשכתי למגרש וחניתי את האופניים נכנסתי למגרש

אתה גם לא שם לב למילים האלה לא, אני שם לב, בטח שאני שם לב שם לב, אבל זה זה כאילו אני חייב להוציא את זה, אני חייב לראות מה יקרה אם זה משהו במוח, הרי זה צמאלת שמגיעה מהמוח, זה משהו שמשתלט באותו רגע. ועכשיו זה משהו טבעי מבחינתי. זה לא משהו כדי

אבל זה נשמע סליחה שאני רגע מחליט שאני יכול לאבחן זה נשמע שונה לגמרי מתנועות בלתי רצויות מאיזשהו מצמוץ בלתי משלטות זוזה של הכתפיים יש

זה נשמע משהו אחר אבל זה כל הקטע כאילו הרי תשאל בן אדם למה הוא מקלל אחד שיש לו תורת למה למה אתה מקלל

אני מאמין שהוא יכול לעבוד על עצמו והוא יקלל פחות

אה לא בדיוק

על על אדם שיש לו תנועות בלתי רציונות לפעמים אני לא חושב שיכול לעשות עם זה משהו לא בדיוק זה צורך מסו מסוים כאילו חייב להוציא את הדבר הזה כי אניני אני רואה את זה כאחד שסובל את זה מגיל 13 זה כאילו זה טריגר אתה חייב לראות מה יקרה כאילו אם ה אם יהיה פה איזה סכנה אם יהיה איזה משהו שיכול לסכן אותך אז א אז כאילו התורט מנסה אותי הוא כל הזמן מנסה את הציבור את החברה

רגע תשלים לנו את הסיפור מתח הזה כי מיד אחרי השביעי באוקטובר אני הייתי מנסה מילים אחרות

אבלזהו הלכת עליו רק בדיוק או

כי זה הכי מלחיץ, הכי מפחיד, הכי כי אם אני אגיד א

זה הטריגר תמיד להלחיץ

להלחיץ משהו

במצבים מסוימים כן עשיתי את זה גם לפני ולא קרה שום דבר אבל א במקרה הספציפי הזה פשוט הגעתי למגרש והכל בסדר אתה יודע גם הגעתי לחברים וזה אמרתי אקבר וזה אחד החברים אמר לי לא אחי זה מצב לא טוב עכשיו עכשיו ככל שאומרים לי אל תעשה זה גורים לי עוד יותר כאילו עדיף שלא תדבר ואל תגיד לי כלום מאשר תגיד לי לא כי זה גורם לי הנה יש פה טריגר הנה מישהו לא בא לו טוב הנה מישהו לא זה אז זה גורם לי עוד יותר ועוד יותר אז אבל בסדר תוך כדי נרגעתי אבל חמש דקות אחרי הגיעו שתי חבר'ה מהמשמר האזרחי מי צעק פה עליו אקבר מה זה יש פה מה מה קרה פה וזה ועם כלבים ועם זה ואז כאילו החבר'ה אמרו לו הכל בסדר זה אחד משלנו וזה והוא וזה

בחור שגם מכיר אותי כאילו מהאזור מהשכונה מה אתה משוגע אתה נורמלי מה אתה זה הקפצת את כל היישוב מה אתה נורמלי בזור ושם ואז אני עוד לא מספיק להגיד וכבר מגיעים שלושה שוטרים מבקשים אותי ואז א מגיעים אלי בוא בוא בוא עכשיו החוצה וזה יתן לנו תעודת זהות וזה כל הסדר הקבוע ואז אני אומר לי מה מה קורה למה אתה צועק אתה לא יודע שזה אסור אמרתי לו לא זה לא בכוונה יש לי תורת עכשיו השוטר הבין להפתעתי. הוא אומר, אה, אוקיי, אוקיי. ואז הוא מסתכל, הוא בודק עלי, הוא רואה שאני אדם רגיל, נורמטיבי, לא, איזה עבריין. הוא אומר לי, טוב, תהיה בריא, תשתדל מה שאתה יכול,

תשתדל להחליף מילים,

כאילו במילים אחרות, כן. ואני

אבל סתם להבין כמה זה בלתי נשל. אתה רוצה להגיד לי שחמש דקות אחרי שהם מחו אחרי הדרמה הזאת, אתה יכול להמשיך?

המשק שיחקתי כדורסל, אז כאילו לא, אני יכול להמשיך להגיד את זה

למרות מה שקרה.

כן. כי אני באזור הפרטי שלי כאילו אני כבר לא ברחוב אני עם החבר'ה עם החברים שמכירים ואגב שאני עם חברים יותר נוח לי יותר רגוע לי לא מזמן העליתי סרטון כזה של א שעשיתי מבוים כן אבל שעשיתי את המקרה הזה שקרה ווהראיתי ששוטר מגיע וזה ואומר לי מה מה קורה ופה ושם אני מנסה להסביר לו והוא לא מבין ואז אני מזמין אותו להצגה שלי ופה ושם שיבין ופה וזה אומר לי אה אוקיי כאילו יש לזה

מבוסס על הסיפור אמיתי.

מבוסס על הסיפור אמיתי. כןכ

יש לזה מודעות ולפעמים פחות. א למשל, אם אני הולך לים למשל, אז אז אני אנסה לשבת מאחורי ולא לפני או באוטובוס, אני תמיד אשב מאחורה ולא קדימה, שלא יסתכלו עליי, שלא יראו אותי בכלל בכל מיני מסגרות שאני מגיע יש חשש מאוד גדול מה יהיה, איך יהיה, כי אני לא יכול להחזיק את זה לאורך זמן, אתה מבין אז אני חייב כאילו לשבת במקום שלא ירוט פיתחתי גם א חושים של לא יודע איך להסביר לך, כאילו אני יכול לשבת איתך עכשיו פה ואם עכשיו יש מישהו מאחוריי אני יכול לדעת אם הוא מדבר עליי, אם הוא צוחק עליי, מה הוא אומר, כאילו אני איתך אבל העיניים שלי מאחורה. אתה דרוך

דרוך מאוד כן כל הזמן זה גורם לי להיות דרוך כל הזמן כל ה

בחצי משפט שזה התחיל מגיל 13 כי היום אתה בן 46 נשוי ואב לשלושה אגב שני תאומים

זוג תהומים

אה תחזור איתנו לגיל 13

בגיל 13 זה התחיל בכיתה ח באיזה שיעור חברה ופשוט התחלתי פתאום התחלתי לקפץ כתפיים ידיים הראש כאילו ולא לא הבנתי אני זוכר את זה ממש כן זוכר

אני זוכר שהסתכלתי על איזה לוח ולא הבנתי מה קורה ואז א כאילו לא לא נכנסתי לאיזה חשיבות ואז פתאום שמעתי צחוק מטורף כזה מאחוריי חותך אותי כזה וממש שמעתי את כל החבר'ה צוחקים כל הילדים וזה וסתהבתי לראות מה מה קורה על מה הם צוחקים וזה ואז גיליתי שםצוחקים עליי בעצם וזה היה זה היה קפה כאילו זה היה בום כזה כאילו פתאום מה הם צוחקו עליי? זה וואי ולא לא אתה יודע לא כל כך הבנתי מה קורה איתי ובמשך השנים תמיד א יש משהו באותה תקופה שהוא שונה ממה שהיה בגיל 12 או ממה שהיה שבועיים שלושה קודם איזשהו מתח משפחתי או משהו שאתה יכול

א אני יכול להגיד שגדלתי במשפחה אה נורמטיבית שהכל היה בסדר משפחה שמרנית דתית אני בא משפחה דתית א ואני גם אמנם אני לא חובש כיפה אבל אני שומר מצוות היה דבר היה אסור כל פעם שאמרתי אסור לך אסור לך זה לא טוב א בהתח

זאת אומרת היהדות עם החוויה שלך משהו מלחיץ

א כן זה היה כפייתי בילדות שלי אהבתי מאוד את הדת אבל זה היה כפייתי והיה פחד בבית היה פחד כאילו לא לעשות טעויות

שיח בבית סביב שמירת מצוות הוא הוא שיח של שכר ועונש

כן זה כאילו ככה הבנתי את זה אלוהים מעניש

הדגשתי בחוויה שלך אני אתה יודע אצלי יהדות זה הדבר הכי מרגיע שיש

אני לא יודע מה הייתי עושה בלי מרגיש הכי טוב בכניסת שבת

אני מאוד מחובר ליהדות ומאוד מחובר לעם שלנו ל למ ל למה שקורה במדינה

לא אבל אני מדבר שמירת מצוות זה משהו שנדפס אצלך כדבר

כדבר שצריך לעשות אותו

כדבר מלחיץ א לא יודע אם מלחיץ היום כבר לא אבל בצירות כן כילד כן כן אוי ואבוי וואי אם לא נשמור שבת אם יעניש אותנו אם לא ננינח תפילין וואי וזה לא הלכתי לבית כנסת לא הלכתי זה כאילו היה זה היה תנאי כאילו צריך ללכת כי צריך ללכת כי זה מה שאלוהים אמר

ואיך אתה מבין שהתקרית הראשונה הזאת היא רק ראשונה בסדרה של מאות ומיליוני פעמים תראה, זה הגיע מטראומה מטראומה מהילדות.

אני חוזר איתך לילד בכיתה ח.

כן.

יש לך תנועות בלתי רצויות?

כן.

החברים לכיתה צוחקים עליך.

כן.

יכול להיות שזה משהו חד פעמי קרה משהו.

נכון. בהתחלה חשבתי שזה משהו

איך אתה מבין שיש פה משהו שהוא מעבר להופעה אחת פעמית? כי עם הזמן ראיתי שזה לא עובר. כאילו זה ממשיך. כל כמה

בהתחלה זה היה בתדירות של פעם בשעה נגיד או משהו כזה לא יודע לא יודע בדיוק להגיד אבל לא זוכר כל כך אבל זה היה בתדירות נמוכה יחסית להיום א אמא שלי טוענת שמגיל צעיר מאוד מגיל שש שבע כבר התחלתי למצמץ בעיניים לשחק באוזניים כל מיני תמעות בפנים אבל זה לא היה משהו

מהכרות שלך אני מניח ש אני שואל אני משמש כפה לצופים שלנו ואני בטוח שיש צופים שמזהים תנועות

כן

אה לא יודע הם בלתי נשלטות לא יודע אם הופעות כמו שאתה א מציג פה אבל תנועות בלתי רצות אצל הילדים שלהם או ברמה כזאת או אחרת מההכרות שלך עם ה איך קוראים לזה הפראה עם התסמונת איזו מילה הכי מחמיה יכולה להיות לזה עם התופעה אוקיי יש איזשהו טיפול רצוי לילד

תראה יש טיפול אה שיכול לעזור לטורת א טיפול תרופתי אבל זה בעיקר נפשי זה בעיקר היום אני כבר יודע שזה רוחני אבל א

טיפול רגשי

טיפול רגשי לתת ביטחון לא

אתה אומר תורת הם עוד לא שם אבל הם מזהים מצמות שהילד נוגע במקומות מסוימים יותר מדי

כן יש הרבה יש קבוצה מאוד גדולה בפייסבוק שאנחנו א מדברים שמה וזה ויש הרבה הורים שלא מבינים ונכנסים ל

העזרה הראשונה זה טיפול רגשי לילד

לא קשור לטסמונת כאילו עובר עליו משהו

עובר עליו משהו להבין מה קורה לילד א לא להגיד לו לא ומה אתה עושה ועשו כמו שאמרו לי אצלי חשבו שאני עושה בכוונה אבא שלי חשב שאני עושה בכוונה הוא לא הבין הוא לא קיבל את זה א זה היה כאילו בגלל זה היה הפחד כאילו אין מה מה זה לצעוק פתאום מה זה לעשות רעש מה זה א א מה זה להרביץ להכירות או מה שזה לא יהיה לעשות דברים לא לא נורמליים. הוא לא קיבל את זה. הוא לא הבין. הוא לא ידע מה זה. ובאמת בזכותם יאמר להורים שלי שהם ניסו הכל. הם לקחו אותי לכל הרופאים האפשריים. כאילו שתבין. כל הרוש כל פסיכולוגים, פסיכיאטריים מטפלים בצלילים. עברתי מלא סוגי טיפולים אבל אף אחד לא באמת אמר לי יש לך תסמונת תורה. עד גיל 23 לא

ידעתי בכלל מה יש לי. זה התחיל בגיל 13. אני 10 שנים לא הבנתי בכלל מה זה. אמרו לי תיקים, הביתות, הוויות, דברים כאלה ואבל אף אחד לא עובד נתנו לי כדורים אז לאדורים למה?

כדורים להפרעות תנועה קראו לזה בזמנו או להרגעה נתנו לי אפילו כדורים.

זה עזר, זה שינה את המינות?

לא עזר כלום. לא עשה שום דבר כאילו שום דבר. פשוט הלכתי לרבנים, לרבנים מקובלים, לקברי צדיקים, מה לא ניסיתי? הכל. עד שהגעתי בגיל 23 בזכות המורה שלי למשחק שהיא גם לא זיעיתה, אבל שהגעתי אליה לטיפול פסיכודרמה, סיפרתי לה את זה והיא הייתה בהלם, כאילו אומרת, "אני לא קלטתי את זה כל השנה בכלל, אתה מפתיע אותי." וואז היא פתחו פשוט פתחה לי מחשב ואז היא ראיתה לי שיש איזה שם פתאום אומרת לי, "אני חושב שזה מה שיש לך". ואז אני רואה אתמונטורת ואז אני קורא,

מגיע לפתיח של התוכנית שלנו.

בדיוק, בדיוק

כן. תראה ניר, אתה מתאר את ה אנחנו מדברים על התורת, כן,

פחות על ניר. זו התמודדות נפשית. אני לא רוצה להגיד כאילו ישבו פה הרבה אנשים על הכיסא שלך ע עם סיפורים. א

כן,

איך חברתית ואנחנו מדברים על השנים, זה לא מופיע בגיל 30

שהחברה היא יותר מחילה, יותר, אתה גם יציב חברתית.

גיל 13, 14, 15 וצפונה

הילד הוא תלוטי בחברה.

היו צוחקים עליי, היו מדברים עליי. כאילו כל הזמן מאחורי הגב וזה היו קוראים לי בשמות שמות גנאי כאילו תמיד הייתי הייתי בחוסר ביטחון הייתי בפחד כאילו אם כולם היו פה אני התחלתי מפה עד שהגעתי אליהם הם כבר היו פה

גם ברמה הלימודית

כן א לא אהבתי גם בגלל זה גם לא אהבתי ללמוד לא אהבתי ללכת לבית ספר והמורים לא הבינו אותי אף אחד לא ניסה לדבר לשמוע אותי מה יש לי הם חשבו שאני מפריע או דברים כאלה הזמינו את ההורים שלי כל הזמן וזה היה נורא כי לא לא אהבתי גם בטיולים שנתיים תחשוב כולם רוצים ללכת להיות אחד עם השני ואני לא יודע עם מי להיות אף אחד לא רוצה להיות לדי אני זוכר שהיו ילדים בכיתה שהוא כאילו לא רצו לשבת לדי פסו להתחלב

מתאר סיטואציה שהיא בלתי אפשרית יש שקט בכיתה ומשום מקום אתה עושה קול מצחיק

או שאני עושה קול או שאני זז

והמורה אומר לך מי זה היה או זה ואתה אומר לא

כן המורה או שהוא לא מתייחס

אה אז בכל אופן הוא יודע משהו

הוא יודע בטח הוא רואה הייתי יודע שזה לא נשלט הוא יודע ולא יודע כאילו הוא יודע שיש לי איזה בעיה אבל הוא מתעלם הוא מתעלם ואז הוא נותן בעצם בהתעלמות שלו הוא נותן א א לגיטימציה לילדים האחורה שהם יכולים לדבר שהם יכולים לצחוק עליי או משהו כזה

איזו תגובה היית מצפה שיגיבו לילד שעושה את זה שעושה את זה שזה יוצא ממנו אני אפילו לא יודע להגיד את המילה עושה

ואם אני כורה כן

א

אתה מייעץ למורה

חבר'ה יש לנו את ניר יש לו תסמונת תורת זה בלתי נשתדטד ואני מבקש לכבד את זה וכל מי שידבר פשוט לא ישאר בכיתה לא יהיה בכיתה או יצחק זה תכבדו את האחר יש את הבעיה שלו והכל בסדר אבל להרגיע את הילד הכל בסדר אתה רוצה לשבת במקום אחר

אתה רוצה לקחת הפסקה ולחזור הכל בסדר. זהו לתת ביטחון לילד שהוא חלק מה שהוא חלק מהכיתה, שהוא לא אוטסיידר, שהוא לא מישהו שהוא שונה ולשים עליו את הזרקור הזה שהוא שונה, כי זה מה שהיה. כאילו לא, אף פעם לא ניסו להבין אותי. ו שהיו מזבנים את ההורים שלי גם לא דיברו איתם על זה. נו הוא פשוט לא זה הוא מפריע, הוא עושה זהו,

כאילו מדברים על הסימפטום, לא מדברים על ה על הבעיה שמגינה, אתה לא מצליח ללמוד. לא מבינים בכלל כאילו והמורים באמת היו היו מורים א עם שכל זה לא שזה אבל פשוט לא לא נתנו לזה מקום בכלל מה שהציל אותי למעשה זה החוק דרמה

בבית ספר שפתאום ששמה בעצם גיליתי את הכישרון שלי פתאום אני מגלה שאני עולה להופיע אין לי תיקים ואהבתי את זה ו

אין לי תיקים זה לא מספיק בשביל להופיע טוב אתה מגלה שיש לך את זה? כן, כאילו פתאום אני מגלש וואלה שאני אוהב את זה ובאמת עליתי להופיע כל סוף שנה מול כל הבית ספר וזה וזה באמת מה שנתן לי את הקבלה את ההכרה שאני חלק מהם א ציון השבח מהמנהל דברים כאלה המורות כולם

איזה גיל אנחנו מדברים

על גיל 14 15

כבר בתיכון כן

כן 16 ובאמת שמה הייתי הרגשתי שאני יש לי מקום שבאמת רואים אותי שיש בי משהו שאני לא לבד כי באמת שכסיימתי את יב אז אה עם כל זה שהייתי תלמיד לא טוב המנהל עלה ודיבר עליי הוא דיבר עם ההורים שלי יש לכם בן מופלא ו ואני אוהב אותו ואיזה כישרון ואיזה זה ו אתה יודע פתאום ההורים שלי שומעים דברים טובים עליי

וואו

זה היה זה היה כאילו כן זה היה כזה הקלה אבל אז הגיע החשש הכי גדול הצבא מה יהיה בצבא עכשיו מה

מה יהיה בצבא מה יהיה בנישואין מה יהיה ב-1 משהו שחמי

כל אדם שמתמודד עם משהו אז יש לו כאן איזשהו איו מסוים

כן

אתה מדבר על משהו שהוא צץ כל שנייה כל חמש שניות 10 שניות כל יש איזשהו תדירות מסוימת

בטח אה כל הזמן איך יהיה מה יהיה תמיד שב בד את המשפט מי תתחתן איתך מי תתחתן איתך יש לך בעיה אתה מוגבל אתה לא מבין את זה ומה האנשים הכי קרובים לי מהבית התגעסתי בפרופיל 97 והסתרתי את זה לא אמרתי לא אמרתי ב בצב גיוס לא אמרתי להם כלום ולא שאלו אותי ואתה יודע והתגייסתי ככה אה אומנם לא לא שירטתי אני מקרבי אבל עשיתי שירות מלא שלוש שנים והתרונות היה לי חשש מאוד גדול בטירונות מה יהיה איך יהיה עם הנשק בלי נשק כאילו היה לי מין פחד כזה להחזיק נשק כאילו אבל אה

מתנועות בלתי רצויות

כן אבל א גיליתי שוואלה שיש לי נשק אז אני

אני רוצה להבין אבל לפני הטירונות מצאנו מזור מסוים לתמודדות שלך

כן

שהוא נקרא תיאטרון הוא נקרא משחק

כן

מה הוא נותן לך מה החוויה שם כי אני מנסה לחשוב בטח אתה מנסה לפגוש את אותה חוויה של הבמה בעוד תחומים בחיים

אני מרגיש רגיל

על הבמה

כן כמו כולם תמיד אני אומר

אתה יודע שאדם רגיל כשהוא עולה על הבמה בדיוק הפוך אז הוא מתחיל לדעת בכל מיני מקומות

אצלי לא אצלי זה המקום הבטוח כל החיים היה לי חלום אלוהים הייתי מדבר איתו תן לי שבוע אחד בלי זה לראות מה היה קורה אם הייתי בלי זה מה היה קורה אם לא היה לי טורץ איך הייתי חי עם מי הייתי מתחתן איך החיים שלי היו נראים א א איזה שירות היה לי צבאי אה לאן הייתי מגיע לאיזה מקומות במה הייתי עוסק במה הייתי עובד תן לי רק לראות שבוע שבוע אז על הבמה זה בעצם קורה אתה מבין שמה אני מרגיש בטוח שאני כמו כולם כולם לא רואים את התורת, רואים את ניר.

איך אתה מסביר את זה?

תשמע, הרבה פעמים שואלים אותי זה איך זה יכול להיות? איך זה זה

לא יש משהו אני יצא לי להתקל באנשים שהם מגמגמים נכון

וכשהם שרים הם לא אוקיי אני מצליח להבין כי זה סוג אחר של דיבור יש דיבור ויש שירה אז אתה יכול לספר סיפור ב זה אני גם מסביר את זה בהצגה שלי זה מין סוויץ' כזה במוח כאילו משהו כזה בום טק מחליף אני נעמד אני עכשיו מפוקס אני מרוכז וכמו שעכשיו אני מרוכז בך ויש עליי מצלמות אז אני מרוכז כאילו זה כאילו פה התורט נעלם

יש מישהו שנושע מזה

שנושע מזה תראה אני הבנתי לפי מחקרים שעד גיל 21 אם זה מפסיק זה מפסיק זה דוא

זאת אומרת אתה אומר הכרתי את הרכבת

כן עד אחרי גיל 21 כבר זהו וזה הלך וזה זה עם השנים זה נהיה יותר ויותר חריף יותר ויותר חריף כאילו אפילו לאשתי קשה היום הילדים שלי נולדו לתוך זה אז ככה שזה כבר לא מזיז להם כאילו הם יכולים לשמוע צעקות וזה ודברים כאלה וזה עובר לאדם החשש שלי זה כאילו שהחברים לא יצחקו על אבא שלהם או שלא ישפילו אותם בגללי או משהו כזה א היה לי חשש מאוד גדול עדיין שיהיה להם גם כרי זה גנטי זה תסמונת שזה מחלה גנטית יש את זה לאבא שלי אבל זה לא יתפתח את אצל

נותן לי נחשש לא בדיוק עוזר לא מגביר חשש מול הילדים לא שהילדים שלי נולדו כתינוקות היה לי חשש א שאני אפגע בהם אני אעשה להם איזה אתה יודע אסור לנענע ילד או לעשות לו משהו כזה תינוק אז תמיד הייתי בחשש וואי וזה אשתי מה שהציל אותי זה אשתי שנתנה לי ביטחון הכל בסדר להחזיק את הילד הכל בסדר פחדתי כאילו שאני אנענע אותו משהו כדי לראות מה יקרה זה הזה זה זה במוח כאילו אתה רואה את אומר לי כאילו תסתכל תראה תראה אולי יקרה אולי אולי הוא ישבור משהו אולי יקרה משהו

איך אנחנו יכולים לחסוף ילדים לדבר הזה

אה קודם כל אה

שיחה כמו שלי ושלך צריכה להתקיים ביקול ילדים זה השנים הכי שיפוטיות הכי קשות אנחנו יודעים שילדים סובלים מזה כן הרבה פעמים אחרי הצגה ניגשים אליי ההורים או ילדים כי זה יותר לבד נוער אבל א הורים של ילדים קטנים מדברים

אני כל הזמן אני כל הזמן חושב על הצופים שלנוכן

לא שיש להם להם את זה. הם בטח צופים בפרק הזה ו אלה שיש לילדים שלהם את זה זה פוגע בהם הרבה יותר זה מטלטל אותם עם הילד שלי מתמודד

כן א הם הם לא מבינים את זה הרבה לא מבינים את זה יש כאלה שעושים תחקיר וקוראים וזה וזה אבל עדיין אתה יודע מבינים מכילים יש כאלה שמבינים מכילים אבל עד אליי אל תבוא אל תבוא אליי הביתה אל תבוא אליי לשי שבת אל תישן אצלי כאילו אוקיי יש לך בעיה אני מקבל אני אני אני מכבד אבל עד אליי וההורים כאילו אתה יודע הם יכול הם מכילים ופה ושם אבל ש אבל הם לא יודעים איך לאכול את זה הם לא יודעים מה לעשות הם בוכים הם כאילו כאילו קרה משהו נורא וואי הילד שלי מה יהיה הילד שלך יכול לעשות הכל הוא יכול להתחתן הוא יכול להקים משפחה כמו שאני עשיתי הוא יכול להתמודד עם החברה הוא יכול לעבוד באיזה עבודה שהוא ירצה אז נכון יש לו

מוגבלות אז מה אז מה למי אין כאילו מה? קבלי את זה כמו שזה. ההורים כאילו מאוד נלחצים. ההורים שלי, אבא שלי עשה את מה שהוא עשה בגלל שהוא באמת הוא לא הבין. אני לא יכול להשים אותו היום במרומי גילי אני יכול לדעת אני מבין שהוא לא השם. הוא לא ידע, הוא לא הכיר. הוא ניסע, אבל הוא לא באמת ידע איך להתמודד. הוא ניסע מה שהוא יודע. והוא כעס והכל ופה ושם. אני בתור ילד ברור שזה עשה לי נזק אבל היום אני מבין ש שהוא לא השם תגיד החשש הכי גדול שמלווה את ההורים שלך כבר מגיל 13 ועוד חמש שנים מוחרות יותר בסוף זה הנישואין

כן

אם אפשר לשאול שאלה אישית מאוד מאוד מקורית איך הכרתם

אה

במקרה הזה לתועלת

תראה את אשתי הכרתי במקרה ממש במקרה אז בזמנו היה לא היה אתרי קרויות כמו היום אבל אה היה מסנג'ר, דברים כאלה א ופשוט א אני חייב גם לא יודעים מי קפץ למי כאילו במסנג'ר הזה ופשוט התחלנו לדבר מי את מי אתה מה מי ו לא ידענו מה דיברנו הזמנתי אותה לצאת בהתחלה היא לא היא לא הייתה בעניין אבל ככל שדיברנו אז אמרנו אוקיי בוא ניתן לזה צ'אנס ניפגש ובאמת נפגשנו פגישה ראשונה הכל היה רגיל שמרתי על איפוק כמו שצריך

אתה לא אומר לה כלום בשלב הזה

כלום שום דבר אה כמה שאני יכול למשוך אני מושך ואז המשכנו לצאת ובמשך אה חודשיים הסתרתי את זה

איך אתה כאילו על הבמה כשאתה מולה

כן סוג של כאילו אני עכשיו מופיע אה א וממש החזקתי את זה ואני זוכר שהיו לי תיקים אבל לא שהיא שמה לב כאילו כאב גב כואב לי הצו דברים כאלה שתעולויות דברים נורמלים שכל בן אדם והיא לא שאלה שאלות ולא לא הבינה לא לא ראתה שום דבר וככל שהידדק הקשר הרגשתי כבר שאני לא יכול להסתיר את זה כאילו מפגישה לפגישה הגוף כבר רוצה אתה יודע כאילו בואי תראי את זה כבר שתביני שתדעי את זה כמו שאני מגיע למקום חדש אני מיד רוצה שיראו שיש לי בעיה כדי שלא ישאלו שאלות כדי שלא יסתכלו עליהם מוזר כאילו לעבור את את החלק הקשה כדי שיבינו אוקיי יש לו תיקים יש לו תורת מי שיודע יש לו זה אוקיי הבנו ואז שאני יבוא לפגישה השנייה השלישית

וימשיך במסגרת לימודית או מה שזה לא אז יהיה לי כבר יותר קל. אני יודעים שיש לי בעיה. תודה רבה. זהו, מקבלים אותי, לא אמרו לי כלום, הבינו. סבבה, אפשר להמשיך הלאה. או שאני פשוט בא ואומר היום אני יכול כבר לא ולהגיד, יש לי בעיה, חבר'ה, אל תפחדו, זה לא עלים, זה לא פה, זה לא שם. כל השנים נמנעתי מזה כאילו לא רק שלא ידעו, רק שלא זה.

אתה אומר להחרי חודשיים?

כן. אחרי חודשיים

לא כואב לי הגב, לא כואב לי הצבא. אני בא ואומר, מגלה לעצמי, אני חייב לג להגיד לך משהו ש ואז באתי ואמרתי לה, יש לי תורת היא שאלה אותי כן שמעתי מה זה בדיוק רק אז אמרתי לה שזה תיקים זה אביבות זה זוזות עם הגוף קולות היא אומרת לי אה בגלל זה קבע הגב כל הזמן אמרתי לה כן או שאמרתי לך שתפוס לי הצווא ודברים כאלה אז א כן אז אז היא בהתחלה אוקיי, בסדר, כאילו קיבלה את זה כזה בינון שלן כזה, אמרתי לה, לא, לא, לא בסדר. זה משהו שאם וכאשר את תצטרכי לחיות איתו, זה לא פשוט. היא לא היא לא לקחה את זה כאילו קשה כזה מדי בהתחלה, אבל מה שהיא כן עשתה, היא קראה על זה וקרה הרבה והיא הבינה בדיוק מה זה. וברגע שהיא ידעה

וקיבלה אותי ולא זרקה אותי כי זה היה חשש אז בעצם את הורת יא עכשיו אפשר לעשות הכל אז התחילו צעקות התחילו קולות ופה ושם היא הייתה גרה בקיבוץ אני זוכר פעם אחת ש היא הלכה עשתה סיבוב עם הכלב ואני שמה הבאתי צרחות בהודי לבד בבית ואחד השכנים שלה קורא לה ואומר לה תגידי מה קורה שמה חשבנו שהורגים אותך מה קורה והיא לא בכלל לא הבינה על מה מדובר? כי היא לא הייתה בבית ואז היא אומרת רגע רגע אוקיי אוקיי היא באה שאלה אותי ממי יכול להיות שצעקת אמרתי כן אז היא אומרת לו לא יש לו תורד ואז פתאום היא פעם ראשונה הבינה ככמה שהיא קרה כמה שהיא זה היא לא קיבלה את זה מול הפרצוף ואז שהיא הבינה אוקיי פה היא בעצם הבינה בפעם

הראשונה יש בעיה כמה שהיא אמרה כמה שהיא קיבלה כמה שהיא זה שום דבר דבר רק שזה מוחשי זה כמו עם הבימי שלי שאמרתי לו יש לי זה וזה בסדר בסדר נעשה את ההצגה נעשה פה ושם אבל שהוא דיבר פעם ראשונה בטלפון או שעשינו חזרות והוא פתאום שמע את הצרחות ואנשים פתאום לא הבינו והתחילו מה מה קורה פה ושם הוא פתאום וואו אוקיי אוקיי

זה מעבר להגדרה מילונית

בדיוק בדיוק לשמחתי היא ניסתה לעזור לי בכל דרך אפשרית באמת אה

היא התחתנה איתך

כן היה לה כאילו

בחירה זה מה שמרגש היה לה הרבה דילמות

גם עם ההורים שלה כי ההורים שלה כמו ההורים שלי הם רוצים הכי טוב לבת שלה כאילו מה מה אני לא יכולה להכיר מישהו נורמלי כאילו מה זה יכול לעבור לילדים זה מה את צריכה את הצרה הזאת למה את נכנסת כאילו לא בירוע ככה אני מאמין ממקום שוואלה אנחנו לא רוצים שהבת שלנו תהיה מוגבלת או דברים כאלה. למה? אבל שמחתי אשתי ישת טיפול, מטפלת בנוער בסיכון. תמיד אני אומר לה שאני צ'יפס בשבילה, כי וואלה מי אני לעומת הילדים שמטפלת בהם והיא חזקה, אישה חזקה, אסרטיבית, מלומדת מאוד אה והיא לא ויטרה והלכה על זה. סירות תודה לאלוהים ובאמת התחתנו וזה ואני יכול להגיד לך שהיום בחיי נישואין התורת זה הבעיה הכי קלה הכי קטנה היא אומרת לי

תמיד הלוואי שזו היה הבעיה שלנו הבעיות של יחסים חיי נישואים זה הלוואי ואלוהים יכנס שמה ויראה לנו את הדרך באמת כאילו הרבה תפילות כי באמת א זה הבעיה הכי קטנה אתה רואת יש לפעמים אה אתה יודע יודע מקרים שכאילו ממי תירגע תפסיק היא הכירה לי את הקנביס אגב אני לא ידעתי עד אז שיש תרופה כזאת היא המליצה לי אולי זה יעזור והיא גם הוציאה אותי מזה שהיא הבינה שזה כבר לא עוזר שזה נהיה התמכרות אז באמת אז היום אני ברוך השם בעשירות תודה אני גם מנחה סדנאות אה למשחק א בני נוער מבוגרים אה מכורים בעיקר א בהוסטלים במרכזי גמילה וזה טוב זה כיף זה אני עושה שליחות בעצם כי אני באמת אוהב את זה ואני גם באמת עוזר לאנשים יכול

להיות שאני גם אקים קבוצה להורים שבעתיד שבאמת איך לדבר עם הילד איך זה לא ממקום רפואי ממקום של איך לדבר ממקום שאני בן אדם שחי את זה כל החיים אז בואו יש יש יש מענה שאתם לא לבד. אז באמת אני רוצה שהילדים האלה שפה ששומעים אותנו, בני נוער, הורים של ילדים או מי שזה לא יהיה אה העולם לא חרב. הכל בסדר. בואו. יש אנשים יש אנשים שמתים מדי יום, לא עלינו שעוברים אסונות, לא עלינו. הכל בסדר. הילד שלכם בסדר, אז יש לו תיקים. אז מה? קבלו אותו, תאהבו אותו, תתמחו בו, תנו לו את הביטחון שהוא צריך, אל תשאלו אותו שאלות יותר מדי, תנו לו להיות פשוט תנו לו להיות, כי זה המטרה בעצם לתת לו להיות, לחיות כמו שהוא אזיס, בלי

להשפיל, בלי לשאול שאלות קשות, בלי למה ואיך וזה פשוט תנו לו להיות הילד שלכם יהיה מוצלח, תאמינו לי כי יש בתוכנו אנשי תורת כישרון מאוד חבוי בתוכנו אצלי זה יצא במשחק. אצל ילד אחר זה יכול לצאת בדברים אנשים מאוד חכמים, מאוד אינטליגנטים. אז א זה המסר שלי להורים האלה, לילדים האלה שהם יכולים לעשות הכל ותמיד להיות ולשמוח והכל בסדר ולהתחתן ולהקים משפחה והכל

ולגלות שיש התמודדויות קשות יותר בניסואים.

בהחלט יש התמודדויות.

גבר מי שמדבר ניר יוספי. תודה רבה. תודה

שהגעת וכחת חשיפה הבאת לנו.

תודה לכם.

בהצלחה.

תודה.