לעולם אל תזלזל בשום אדם שניקרה בדרכך

איזה ילד קטן בן שמונה נכנס לגלידריה הוא מתיישב מגיע אליו אחרית משמרת אומרת לו ילדון מה אתה צריך שואל אותה כמה הוא עלול הגלידה היא אומרת לו 17 ש₪ מוציא כמה פרוטות מהכיס מתחיל לספור היא מחכה כבר 30 שניות אין לה סבלנות להמתין ואז היא אומרת לו נו יש גלידה יותר זולה כן יש 13 ש₪ גלידה שנייה אחת הוא סופר עוד הפעם אומר לה אז תביא לי את הגלידה ב-13 שק בבקשה היא הולכת מכינה לו את הגלידה וזורקת לו בזלזול על השולחן משאיר לה את הכסף על השולחן והולך היא נגשת לשולחן מסתכלת על הכסף שהשאיר לה ומתחילה לבכות אחת העבודות קולטת אותה בוכה אומרת לה תגידי מה הסיפור מה את בוכה? הגיע לכאן ילד קטן ביקש ממני גלידה, שאל

אותי אם יש יותר זולה, אני רואה איך הוא סופר את הכספים? אני אומר מה הוא רוצה ממני הגנוב הזה עכשיו יש לך כסף? תשב, אין לך כסף, לך מפה. מה אתה מעכב אותי? אני הולכת, מביאה לו את הגלידה, אין לי זמן להתעסק איתו, ילד קטן, יש לי פה הרבה לקוחות, יש לי הרבה דברים גדולים להתעסק איתם. לא עם ילד קטן שמתחיל לספור לי פרוטות. אין לך 17 ש₪ לגלידה, מה אתה עושה כאן? אני ניגשת לשולחן ואני רואה שהוא השאיר לי שתי ערמות. ערמה אחת, 13 ש₪ עבור גלידה ו4 ש₪ טיפ. היה לו אותה 17 ש₪. יכל לקנות איתם את הגלידה הגדולה, אבל הוא העדיף לקנות את הגלידה הקטנה, כי הוא חשב עליי ואני זלזלתי בו. אנחנו מפרשים את המציאות בצורה עקומה,

הרבה פעמים היא רחוקה מהאמת ואז מה שקורה, אנחנו הולכים בלי מצב רוח, צער, עוגמת נפש, מתוסכלים, בלי סבלנות וכל זה. למה? בגלל שהדעות שלנו מעוותות. אז על מה צריך להשפיע? על הדעות