"קפצתי ראש מגובה מטר וחצי. נתקעתי בתוך סלע": נהוראי נמיר על הרגע המכונן בחייו

קפצתי ראש מאיזה מדרגה בסלעי זה גובה של מטר וחצי ונתקעתי בתוך סלע קוראים לי נאוריין אמיר אני נשוי יש לי שתי ילדים מתוקים אז הסיפור שלי מתחיל לפני שלוש וחצי שנים א ארבעה חודשים אחרי החתונה עבדתי בפנימיה לנוער בסיכון ויצאנו לטיול פתיחת שנה עם כל הפנימיה הלכנו לנחל ג'ילבון בצפון נכון? אני הובלתי את הטיול כי אמרתי למנהל פנימיה שהייתי שמה חודשיים לפני מכיר את המסלול על בוריו אז תן לי להוביל את המסלול מקצה לקצה יהיה בסדר הגענו לנחל הראשון אמרנו ניכנס עד שהם יבואו קפצתי ראש מאיזה מדרגה בסלעי זה גובה של מטר וחצי ונתקעתי בתוך סלע אני מוצא את עצמי בתוך המים בלי יכולת להזיז לא ידיים לא רגליים לא מבין איך

הגעתי למצב הזה היה לי איזה קצר בראש ראש ואני אומר לעצמי אם אני רוצה לצאת מהסיפור הזה בחיים קודם כל תרגע את עצמך אחרי כמה זמן הרגליים חוזרות לתפקוד ושולפים אותי אחד המחנכים שהיה שמה בעוד איש צוות לא היה קליטה אז היינו צריכים לעשות שרשרת אנושית עד א עד למעלה משמה מעבירים אותי במסוק לרמבם אני שוכב הייתי בטוח נפתח לי הראש אבא שלי הוא רופא רציני התקשרתי אליו אמרתי לו אבא מה הסיפור תפו אותי בוא נלך הביתה ואז הוא אומר לי, "ריסקת שתי חוליות בצו, אבל קיבלת את החיים שלך במתנה." ומשמה מעבירים אותי לאיחילוב. אנחנו מגיעים לאיחילוב אחרי לילה שלם של בדיקות. יש לך פגיעה ממש רצינית בקרקפת. אסקת שכוליות בצו.

יש סכנה בכל רגע נתון שיהיה לך שבת סמוחי או משהו כזה. לכן אי אפשר לעשות לך ניתוח. והם בחרו לשים לי מתקן שנקרא הלו, שזה ממש גופית פלסטיק שיוצא ממנה ארבע עמודים מברזל שמוברגים לתוך הראש חיצונית ככה שהראש א לא יכול לזוז זה כאבי טופת ואתה צריך לחכות עד הביקורת אין לך מה לעשות בכל תקופת הביקורת ואנחנו עוברים א לגור בבית של ההורים שלי שאבא יוכל לפקד קח על העניין מבינים שאשתי בהריון ברוך השם תחילת הריון ואנחנו ממשיכים ככה שלושה חודשים ראשונים ערב שבת אחת המתעורר כאבי טופחות א שתי הברגים מקדימה משתי החררים