"צעקתי לה 'שמע ישראל', והיא פתחה את דלת הממ"ד": מנחם קלמנזון על גבורת "צוות אלחנן" בבארי

שום דבר אנחנו לוקחים את האישה ובורחים מפה חנן לא היה איזה לוחם מעל אם קורה משהו אין לי איך לעזור לך עצור עצור עצור אני לא רוצה לחזור לתופת הזאת שוב אנחנו מהגדוד תביא את הנשק עונבים את הנשק סים אני נלחץ אני אומר לך מה זה חלי בנחת ז לייזרים שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד זה בקושי התחיל תהיה לוחם הרבה יותר טוב משנינו ו בג'יפ זה רק אני וחנן טוב איך אני משכנע אותך שני יהיה הוותי תהיל איפה הנשק שלך פיצוצים רמונים כמו הרי בסוגר אני רואה שהידיים שלי כבר ועדות מעייפות הסיבה שבגללה אני מפחד סיבה שבגללה אני חייב להיכנס אלחנן נכנס ראשון לבית מה עובר לך בראש אלחנן בחיים אנחנו תקועים שמה מנחם קלמנזון

אחיו של אל חנן קלמנזון שנה אחרי אני עדיין רוצה להחזיר אותך בכל זאת לבוקר שמחת תורה שבעה באוקטובר 8 בבוקר זקות בטלפון הקבצה של קידת כונות באות ניל וגם הרב שץ מגויס אלחנן מחליף אותו מתקשר אליו ושואל אותו אם צריך אותי באות ניאל אומר כדא שתבוא למרות שהשקט שמה אבל בעצם כולם מגוייסים ובצהריים אני מקבל צו שמונה מתחיל לארוז את התיק באופן רשמי באופן רשמי צו שמנ לה היחידה שלי אני משרט בתותחנים וכשאני מתחיל לרוז את התיק פתאום אני קבל וואטסאפ מאל חנן אני הורס והורד לדרום צריך רק להגיד שאל חנן הוא לוחם בשבק אם אני זוכר נכון אלחנן היה קצין בעוגת יהודה ושומרון שהמכות שלה הייתה הגנת ישובים והאזרחות הוא עזב

עבודה מאוד נו עם שכר טוב ותנאים בשביל ללכת לעבוד במוסד בשעות הזויות כי הוא המין בעבודה הזאת א יש ביטחון יש כוחות הביטחון אמיתי בנפשו כן והוא מבין כבר מוקדם בבוקר מה קורה והוא רוצה לצאת לוטף משפחה שלו סיפרה לי שבש בבוקר הוא כבר מעיר את כולם אומר להם פרצה מלחמה יותר גוה ממלחמת יום כיפור הולך להיות קשה והוא רוצה ל הוא רוצה לצאת לדרום ב8 בבוקר אבל אומרים לו אתה חי לביטחון באות ניהל והוא לא יכול לצאת הוא יש לו אחריות ועד שלא מגיע כוח מילואים להחליף אותנו כן זה כאילו להפקיר גזרה בעבור גזרה אחרת כן אז ברגע שמגיע כוח מילואים אמרו לי שהוא הסתובב בבית כמו הרי בסוגר שהוא היה טיפס על הקירות רצה כבר לצאת

הוא השתגע הוא הבין מה קורה זה מדהים כי להגיד את מה שהוא אמר ב8 בבוקר נראה לי עדיין מדינת ישראל לא הבינה את גודל האירוע י ש הוא שם הוא שם הגיע כוח הגמר להחליף אותנו כוחות מילוים להחליף אותנו ואז הוא שולח לי את הוואטסאפ אני ורז ויורד לדרום אני מתקשר אליו מה זאת אומר אומר אני הולך לחפש יעילות אלח בביטחון כבר המון שנים אני יודע שהוא עבר הב אירועים מעולם לא קרא לי לכלום אני רם בישיבה אני לא מתעסק אני מתנדב בכיתת קול את עושה מילוים אבל זה לא המקצוע שלי לאירועים הוא אף פעם לא קרה לי ואם קורה משהו כנראה אני מבין שהוא לא קורה לי סתם שהוא רוצה שתהייה איתו כן כן כן אנחנו רוצים מאות ניאל סיוד עלינו נשקים

דרחים מתחילים לסוע ברכב הפרטי של חנן לכיוון העוטף הוא שמע מאחד המפקדים שלו שהוא נלחם בסדרות שהוא עדיין נלחם בסדרות אז אנחנו וצים לכיון סדרות עוברים את נתיבות ומתחילים לראות בצידי הדרך רכבים פגועים תחנות אוטובוס ואתה תופס את הראש ואתה אומר איך יכול להיות שמה שאני רואה את מה שאני רואה ף אחד לא עוצר אתכם בדרך עוצר אותנו מחסום שואלים אותנו מי אתם מלחם פותח עלון וסליחה נכון לא נכון חרטת בביטחון אמ להם אנחנו 50 60 אנחנו צריכים להגיד לסדרות זה גדוד שהוא שרת בו בעבר ונותנים לנו לעבור אננו מתקנים אחד על השני מחייכים אנחנו קצת כאלה בדרך אלחנן שומע מחברים בצבא שאנחנו צריכים שהכי צריך אותנו זה ברי פונים

שמאלה בכביש 2 ש2 כים מוסב שובה ועוברים את הלומים אין כבר קרבות בלומים היה שם קרבות מאוד קשים אנח היום צריך להזכר דח עם סלוטקי שנפלו שמה בכניסה לקיבוץ איך אתם יודעים בכלל לאן לנסוע אל חנן בקשר כחלק מהתפקיד שלו בקשר עם קצינים שמבינים מה קורה שהם רגישים מאוד לנשא היישובים בל הזה אד מפעיל אותו איך הוא הופך להיות פרילנס שנוסע לאד שהוא הקפיצו אותו לעוגה לבית על אבל הוא אמר א הוא הבין שאת הידע שלו הוא צריך להביא לוטף אני יודע שהמפקדים שלו הוקפצו היו כבר בדרום בלחימה אז לא חושב שהיה מישהו ואמר רגע מה קורה עם מלך נן בכל מקרה אנחנו מגיעים לבהרי בסביבות ש בערב וכשאני בדרך אומר אוקיי בטח הכל נגמר כבר אני

מגלה שזה בקושי התחיל מחוץ לשער עומדים עשרות חיילים הבוטקה של השומר חלונות מנופצים סימני יריה לקירות דלת שבורה אתם שומעים יריות בזמן הזה משה מתוך הקיבוץ השן עולה מכל כיוון וקולות של לחימה מאוד מאוד קשה פיצוצים רמונים יריק ל מקלים מלחמה מלחמה הייתי בתרגילים גדולים בצבא לא שמעתי שום דבר שמתקרב לזה אתה שואל את אחיך את אלחנן לאן אנחנו הולכים מה יש לך בראש מה היד אנחנו עוצרים מיד בכניסה לשער והוא ניגש מחוץ לשער חונה ג'יפ שחור על המכסה מנפות מסביב נמצא חפק של ברק חירם הגיע שעה לפנינו אני חושב שעתיים והם מתחילים לעשות סדר בין הכוחות המחבלים עד א וחי המחבלים שולטים בקיבוץ עשו מה שהם רוצים עשים מה שהם

רוצים טובחים ואת כל הפשעים שאנחנו יודעים שהם עשו שמה מ1 וח הצבא מגיע בכוחות מאוד חזקים סרט מתקל אנחנו פוגשים באותו יום סרת מתקל שעטת לוטר דובדבן מגלן עוקץ יהלום ימם כל ב שריון קורס מקים קורס ממפים בטח שכחתי חלק מהיחידות כל אלה כבר בבארי ועדיין עם כל העוצמה הזאת לצבא לקח שלושה ימים לחסל את כל המחבלים ובהרים ודווקא בגלל זה אני רוצה לשאול אותך כן הזכרת פה את טובי היחידות של צהל אם לא בעולם מה אל חנן ומנחם התרמו זה שאלה טובה אז אני יכול להגיד שאם הייתי מגיע באופן אישי כנראה שום דבר אבל אלחנן הביא את הידע שלו שכמו שאמרתי הממשק בין האזרחים ל צבא זה המומחיות שלו והוא קולט שאין כיתת כוננות מלאה

שמתפקדת צוות צחי שזה מושג לאנשים שגרים ביישובים לא מתפקד כבר א חלקם נפלו ומחוץ לשער עומדים קבוצה של אזרחים לחם במבת שלו קולט אותם שנמצאים במצוקה כי הם בחוץ הצבא עסוק בלחימה לנטרל את המחבלים לימדו אותנו בצובה תחסל ואז תטפל קודם כל תנטרל את האיום ואז תדאג לאזרחים ולחן מזהה את זה וניגש אליהם ואומרים לו מספרים לו שדרך הוואטסאפ אנשים מבקשים עזרה אנחנו שומעים דיוח על ילדה בת 12 שההורים שלה נרצחו ואנחנו אומרים אנחנו הולכים להבי אותה אלחן חובר לקצין מיחידת וקץ לוחם אמיץ גיבור אני לא יודע אם מותר להזכיר את שמו נן נקרא לו שיש לו שני לוחמים וג'יפ שהוא בעצמו השיג איך שהוא ג'יפ מסוג דוד ג'יפ עם ארבעה

מושבים אנחנו מצטרפים אליהם ואומרים אנחנו הולכים להוציא אותה חין ניגש לאחד המפקדים שמה שיחה שאני לא הייתי ד אליה אבל אותו אלוף משנה בא וסיפר לנו ש אומר לו אנחנו נכנסים אומר לו תקשיב יש פה בלאגן בין הכוחות זה מסוכן ח אומר לו בסדר אנחנו נכנסים אתה מה עובר ליך בראש הרי אתה אומר אני רם באישי אני עד לפני כמה שעות לימדתי תלמידים אני גם מתכנן לעשות את זה בקרוב הוא בסדר הוא איש כוחות הביטחון הוא חי את זה מה עובר לך בראש אתה שומע את הקריאות לעזרה אתה לא חושב אם זה התפקיד שלך או זה המקום שלך אתה רוצה לעזור אבל יש חשש כי אתה אומר אולי אני לא מיומן לזה אולי הוא מכניס אותי לגוב הרריות שאין לי את הכלים

להתמודד איו אני מאוד שמחתי על אלחנן אלחנן לא היה איזה לוחם על תראו אותו הוא לא נראה כמו איזה ח מתקל או משהו כזה א' הוא מבוגר ממני בן 41 אבל מאוד סמכתי על השיקול דעת שלו ועל הניסיון שלו שאם הוא אומר צריך לעשות משהו מסוכן כנראה באמת צריך לעשות אותו המפקד אומר לו תקשיב אם קורה משהו אין לי איך לעזור לך אומר לו עליי על אחריותי ואנחנו נכנסים לחפש אותה מה הנשקים שיש עליכם של הכית כוננות 16 כוונות פנס א וסטים קרמים הציוד של ניל ציוד לחימה לא ציוד שמישהו הביא לכם שאספתם בדרך אנחנו נכנסים ולוקח זמן למצוא את הבית של הילדה כבר מתחיל להחשיך החשמל נפל בשעות הבוקר בקיבוץ אני יוצא ברחוב בהלם בתים בוערים

סביבי על כל בית שני יש קרב גרים מכל כיוון פיצוצים ואני עובר את הג'יפ אני רואה טאנק נלחם באמצע הרחוב שאתה אין ד אין תרחיש כזה אני כמוך יודע אין תרחיש כזה של טאנק נמצא באמצע ואני אומר לעצמי בשנייה הראשונה מחשבות של רסיסי שנייה אה בטח הביאו רכב משורה לחלץ אני רואה לאו שהוא נותן פג ומקלים ממש מלחמה והחלים שמה אומרים לנו מה אתם עושים פה כי בעצם התערבנו להם באמצע הקרב אמ להם באנו לחפש את הלד אומרים הביטו חולצה תחפשו בבתים האלה אולי יש בם עוד אזרחים הולכים לבית הרחוק יותר הבית בוער ומחלון של ממד נקישות אלחנן צ והקצין של וקץ מחלצים אותם החוצה ומתחילים לחזור לעבר הג'יפ ומחלצים עוד אזרח בדרך מבית נוסף

אתה מבין שהבתים האלה שבוערים ויש ירי מלאים באזרחים יש שם אנשים מלאים אזרחים זה חג ועוד יותר מזה השישי לעשירי זה היום הולדת של בהרי ויש את חג המשק וכל הנכדים והבני משפחה והחברים הגיעו הקיבוץ מלא באזרחים שבאו לחגוג אבל אם לא אתם הייתם שם מי היה עושה את זה מי היה עובר בית בית מוודא שהם לא נשרפים חיים תראה אנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים שמה בזכות מאות חלים אני לא יודע את המספרים שעומדים סביבנו ברחוב ונלחמים בגבורה טורפת כשחברים שלהם נופלים מפקדים שלהם נופלים והם קמים מפנים אותם החוצה וחוזרים להילחם שעות אחרי שעות ישם כוחות שלם נלחמו שלושה ימים ברצף כי הם מבינים שהם במירוץ נגד הזמן אנחנו לא

יכולנו לעשות את זה לולי החילים שנלחמו שמה אבל באמת אני חושב שזה היה הקץ של אר חננ ההבנה היכולת שלו לתפוס מצב מאוד מהר לנתח אותו ולהבין לא רק מה הסיטואציה מה אני כן יכול להיות יעיל אחרי בערך שעה וחצי מקבלים קריאה לאישה בהריון כשהיא הייתה בבית כבר א 14 שעות העביר אותה מבית בוער היה שמה עם ההורים של בעלה וגיסתה מציתים להם את הבית וובר כוח של חיילים בנס מעביר אותם לבית נוסף זה המקסימום שהם יכולים לעשות וכשאנחנו באים לחלץ אותם יוצאת לקראת האישה בהריון ואני רואה שהיא מאוד בהריון היא הייתה בשבוע 41 כבר עברה את התאריך מתקדם מאוד כן וכשאני מסייע לה להיכנס לתוך הג'יפ אשאל אותה איך את מרגישה אמת אני

בסדר אבל מיובשת ואז אני שואל אותה אם היא מרגישה תנועות והיא אומרת האמת כבר כמה שעות לא הרגשתי כלום ואני נבה לרגע ואז אני אומר לה אזיק את מיובשת את צריכה נוזלים וסוכר תמצאי מיץ בחוץ ואת תרגישי ך אומר לה התינוק שלך עוד ירוץ פה בדשא והיא מתקנת א אותו ואומרת התינוקת ותושבי ברי הזמינו אותנו אחרי ב חודש וחצי למלון איפה שהם היו פליטים הזמינו אותנו להגיד תודה ובאותו ערב היה לנו את הזכות א לפגוש את האישה ולהחזיק את התינוקת שלה ולראות את ה לראות את ההורים שלי עם התינוקת ומשפחה של אחי זה חסד שקשה לתאר את המשמעות שזה נותן ואנשי בערים מדהימים דואגים לנו ככה לפני החגים לפני כל חג לשלוח לנו איזה תמונה או

משהו כזה תינוקת שיצאנו ככה והסבתא צילמה אותנו בדיוק כשאנחנו מוצאים אותה ואני משיט לאמא את התינוקת והרבה הרבה עמדו בזכותכם זכות הלח ם אחרי בערך שעה וחצי החבר'ה של וקץ נקראים למקום אחר וג'יפ זה רק אני ואלחנן כשאנחנו חוששים גם יר של מחבלים נוסעים בלי אורות בלי צ'קלקה וגם חוששים יה רידו צדדי וזה שאנחנו וצים מג'יפ צבאי לובשים מדים מדברים עברית זה לא תמיד משכנע את החיילים בשביל להוריד את הקנים והיו כמה סיטואציות שהיו מאוד קרובות לדוגמה אנחנו עוצרים את הג'יפ חייל נכנסים לרחוב לחלץ משפחה חיל מסמן לנו לעצור ואז כשאנחנו עוצרים פתאום אני רואה דרך השמשה הקרניים נשברות ונקודות אדומות אני נלחץ אני אומר לך

מה זה וח בנחת לייזרים ו נתן לך עוד יותר נחת כן ח הוא במצב הלחץ ידע להיות הכי קרוח 10 וח 11 בלילה מצטרף אלינו אחיין שלי הוא בשירות סדיר איתיל איתיאל השתחרר לא הרבה זמן לפני זה הוא לא מוקפץ למילואים הוא כביכול חייל הוא משוחרר יחסית טרי אין לו עדיין יחידת מילואים וכ הוא שבת הוא בשבת מנסה לחזור לצות הסדיר שלו הוא לא מצליח אין לו עדיין יחידת מילוים אז הוא עושה מה שעושים אצנו במשפחה במצבים מוזרים מתקשרים לאלחנן ח אומר לו ת תתקן אותי שתל מדים בהרי אנחנו עוזרים לאזרחים לצאת משם זא אומרת אל חנן מזמין אותו להצטרף אליכם אני מתפלא מאוד שהוא מזמין את האחיין שלנו אבל אני אגיד ה תהיה לוחם הרבה יותר טוב

משנינו תל בוגר שסר את יהלום הוא מקצוען והוא כשהוא מגיע זה תגבורת מאוד משמעותית וכשהוא מגיע אני מסתכל עליו ושואל אותו תיל איפה הנשק שלך אומר לי הנה מצביע על האקדח עם אקדח אני אומר לו ככה אי אפשר אז מה שאנחנו עושים לצערנו כל הזמן יוצאים פצועים מהקיבוץ אנחנו מזהים חייל פצוע קל מתחילים לרדוף אחרי אמבולנס עצור עצור עצור פותחים את הזה איזה גדוד אתה 603 אנחנו מהגדוד תביא את הנשק גונבים את הנשק תורכים את האמבולנס תחבול אין מה לעשות זה מלחמה וככה משלימים להתיל את ה את הציוד את הציוד והוא מצטרף אלינו וכשהוא מצטרף אלינו מגיע לנו אדם שכבר הוצאנו את הגיסים שלו וא האחיינים שלו צנו שם את כל המשפחה אז הוא

אומר סבתא אמא של אשתי עדיין בפנים כבר 17 שעות בתוך המעמד הוא אומר ל מכבדת שמיה היא לא תפתח לכם את הדלת אנחנו אומים לו טוב בוא תצטרף אלינו ואנחנו עושים וכשאנחנו מגיעים לשם יש שמה ירי מאוד קרוב והבית לאד בוער ואם הוא בוער מישהו הציט אותו וכשאנחנו רוצים אז אנחנו מגיעים לשם וחן אומר לו תקשיב אתה תישאר בתוך הג'יפ אתה אזרח אנחנו חיילים שלא יראו אזרח בתו שלא יזרו וגם כאילו אל תסכן את עצמך אתה בלי נשק אתה בלי ציוד אומר לל חנן תקשיב הא צריחה את המכשיר שמיעה שלה ואת ה סלולות ספר ואת הנעליים ואת התרופות כ אומר לו בסדר יוצא מהג'יפ אני תופס את אלח אומר לו שום דבר אנחנו לוקחים את האישה ובורחים מפה מסוכן פה

מדי פשוט זוכר את התמונה של חנן מאחוריו בית בוער חרושה יש ירי אל חנן נכנס לתוך הבית הוא מתק קב שם והרי מתקרב ואני צורח לו מבחוץ בוא נעוף מפה שאני מת מפחד וכשהוא סוף סוף יוצא אנחנו רוצים מתחילים לדהור החוצה ואני שומע אתך אומר הביתי את המכשיר שמיעה ואת הסוללות ספר ואת הנעליים ואני כעסתי עליו ובחוץ אני אומר לו תקשיב לא עושים דברים כאלה שוב אז החן אומר לי אתה לא יכול להוציא אשה מבוגרת בלי מכשיר שמיעה החוצה לחן בעצם מצליח להבין את ה לראות את הבן אדם לראות שאנחנו צריכים לדאוג לא רק לזה שהוצאנו את האנשים אלא איך אנחנו מוצאים אות צמנו שלהם לצ למנו שם זה אומר שאם אישה יוצאת עם פיג'מה ומתחננת ש נארוז

שהיא צריכה לארוז כמה בגדים כי היא לא יכולה לצאת ככה אז עם הפנס של הנשק שאני דואג נורא כל שנה יכולה להיות בין חיים למכ אני פנס של הנשק עוזר לה להרוס את הבגדים הכי בסיסיים כדי שתצא בכבוד שלא תצטרך להתבייש ולהזכיר להורים לקחת מטרנה וטיטולים ואחרי שאני וט מרימים מישהו לתוך הג'יפ חוזרים להביא לו את הקביים וכשהוא יוצא החוצה ויכול ללכת לבד לשירותים אתה מבין מה נתת לו וזה ככה הרוח של חנן הוביל אותנו וכל פעם שמשפחה נכנסת א אורים להם תורידו ראשים תכופפו שלא תחטפו מכה מהתקרה של הג'יפ אבל זה איזה שקר שהמצאנו להם תוך כדי כדי שהם לא יסתכלו דרך החלון וייראו את הקיבוץ בדרך שאנחנו רואים אותה אני אנסה לתאר את

זה בצורה עדינה אני חושב שכולנו שמענו די ויותר דברים שהה מצבים שעצרנו את הג'יפ והתלבטנו מה לעשות לסוע ישר לא הרשנו לעצמנו כי אני אגיד את זה בטות המשמעות היא לעלות על גופות כן והלב בכל יציאה מהג'יפ הי מסוכנת אז אני אומר לך אני אקפוץ וארוץ ואז תאסוף אותי ואני רץ ומפנה את הכביש לצידי הדרך אני לא בזקה לא בחברה קדישה אבל באותו זמן זה המקסימום שאנחנו יכולים לעשות המקסימום שאנחנו יכולים לעשות זה ל לפנות אותם לצידי הדרך ולחזור לג'יפ אנחנו מטפלים בחיים ולא במתים אשתי מתקשרת אליי בשלב כלשהוא בלילה ואומרת לי שהם בסדר הם הצליחו להגיע לאות ניל היא אומרת לי בחדשות מדברים על 250 הרוגים ככה בכאב היא אומרת לי

את זה תדמה ואני אומר לה מסתכל ברחוב כמה שניות של שקט שאני לא יודע מה לענות לה ואז א אומר לה הילד הם עוד לא התחילו לספור בכלל בבארי נרצחו באותו היום 101 תושבים נפלו עוד 3 שושה לוחמים ואת התמונות האלה של הרחובות של הגינות אנחנו מנסים קצת לחסוך לאנשים שילד לא יראה את הבן דוד שלו את המורה שלו אז אומרים להם תורידו ראשים תכופפו וככה לנסות קצת לשמור עליהם זה מלא אנושיות וכבוד וצלם אנוש לצד שדה לחימה מהקשים ביותר שידענו כעם כאומה זה זה אולי האפיון המיוחד הזה ממש כל הזמן להחזיק את שני ה את לנצח את האויב לשמור על צלם אנוש לנצח את האויב אנושיות לנצח את האויב לכבד את הגופות שלחנו כן היה איזה נקודה של חנן

אומר לי אני לא רוצה לחזור לתופת הזאת שוב אחרי שלחם אומר לי את המשפט הזה מגיע מישהו ואומר לנו אם אתם יכולים המשפחה שלי שם אחותי אח שלי ילדים חשבתם שסיימתם חם מסתכל עליי ושואל נכנסים א נכנסים אני זוכר שהיה כל מיני רגעים בלילה שאמרתי לעצמי ש הסיבה שבגללה אני מפחד זה הסיבה שבגללה אני חייב להיכנס מפחד ראיתי מה הולך שמה ראיתי מה הולך שמה אני חייב להיכנס אני חושב לשתי ע הילדות שלי הנה הוצאנו עכשיו משפחה עם שלושה ילדים והרמבם עולה לי בעיניים וב בדיוק כי על איחוד השם הוא נלחם עצמי פה עכשיו אני צריך לשים את החיים האישיים בצד וזה הדבר הנכון לעשות וככל שעובר הזמן קשה לשכנע את אנשים גם לצאת מהממדים כי הם

שם כבר נצורים 18 20 אחרונים 26 שעות היו נצורים במעמד ואתה צריך ששכנע אותם לצאת היום אנחנו כבר מכירים את הסיפורים אבל אז מבלים מסתובבים אומרים אנחנו צ אנלים מסתובבים מדברים בעברית הם איבדו אמון מבחינתם הדלת הזאת לא נפתחת חלקם הטלפון הסוללה הסתיימה לפני שהצבא הגיע ההודעה האחרונה שהם קיבלו זה לא לפתוח לאף אחד הם שומ הקרי מתקרב ומתרחק ריח של השן את הצעקות של השכנים ואנחנו מגיעים לאחד הבתים שלוש לפנות בוקר של יום ראשון כבר כבר די עייפים האמת עוצרים מחפשים איזה קפה או קולה משהו בשביל להישאר ניים ונכנס לתוך הבית וצועק חיילי צע באנו להוציא אותכם אתה יודע שכבר אף אחד לא יפתח לך את הדלת אבל הגיע לממן

דופק חלי צהל באנו להוציא אותכם מי אתה חל צל באתי להוציא אותכם אבל מי אתה מחם קלמנזון מרות ניאל בבקשה תפתחי את הדלת אני חיל מילואים אז היא עונה לי תדבר שנשמע את העברית של רצה לשמוע את המבטא ואז אני חושב לעצמי טוב איך אני משכנע אותך שאני יהודי כן כמה זמן אני צריך לדבר עד שהיא תבין אתב כן אני אני אומר לעצמי טוב פתאום אני נזק אני אומר לה היום הייתה שמחת תורה ז פתאום בואנה היה חג היום היה חג היום בבוקר לבשתי חולצות בדיוק ואני אומר להשי והיא אומר תמשיך לדבר עשינו הקפות תמשיך לדבר סוכות ארבע ימים תמשיך לדבר ואז פשוט צעקתי לה שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד והיא פתחה את הדלת דווקא שם דווקא שם מיד

יוצאת אישה בוכה ביחד עם אחותה אני עוזר להם להירגע לוקח אותם לתוך הג'יפ ודרים משם ת בבוקר אנחנו 9 ח אנחנו הולכים ברחוב ופתאום במרחק של כמה עשרות מטר ח כבר בבוקר בבוקר יום רשון לילה בלי שינה כן וכשאנחנו מגיעים לבית שבשביל לבתים שלהם היינו אמורים אותם היינו אמורים לסרוק אני רואה שהידיים שלי כבר ועדות מעייפות אז אני אומר לחנן תקשיב בית אחרון וסיימנו צוחק עליי כן כל פעם אנחנו אומרים בית אחרון ואז חוזרים פנימה אני אומר לו תקשיב אני בקוש שני מחזיק את הנשק בית אחרון וסיימנו הבית האחרון היה חשוך טיסים מוגפים וכש נכנס ם האור יום לבית חשוך אתה עיבר בשנייה הראשונה נכון אחנה נכנס ראשון לבית עושה צעד פנימה

אני אחריו תל אחריי אנחנו מחוץ לבית ואז מפינה מכבה לבוש שחורים עולה יורי צרור לעבר החזה של אלחנן ואני רואה את אלחנן נופל אחורה ולא זז יותר אני תיל רצים לעבר הפתח ומתחילים להשיב אש לעבר המחבל אחרי רגעים אני מרגיש מכה ביד ואני נפגע מרסיסים בפנים יש לי דם בעיניים אני לא רואה מה אני עושה אני הולך אחורה ומושכת אל חננית הי מעבר לפתח אטיל בקור רוח ממשיך לראות פוגע במחבל מחבל בורח לתוך החדרים תל אומר בוא ניכנס נחסל את המחבל אני אומר לו אטל חנה נפל אסור שניפול פה שלושתינו אי אפשר לעשות את זה למשפחה אנחנו צות חילוץ ן שחנה נפל כ היתי בטוח הייתי בטוח שהוא כבר נהרג וטל מבין את הסיטואציה אבל ה אומר אם אני

עוזב את הפתח המחבל יוצא שהו ויורה בנו בגב אנחנו תקועים שמה אני לא מצליח להרים את אל חנן לפנות אותו אתה פצוע בעצמך אני פצוע קל ואני רואה ש יש איזה ניסיון לנשימה אצל אל חנן ואני יודע מספיק בשביל לדעת שזה לא סימן חיים בהכרח אבל אני ככה מחזיק אותו וצועק לו שיישאר איתי שיהיה איתי ואז הוא העיניים שלו מתמקדות והוא יוצר איתי קשר עין ואני אומר לי תהיה ל חנן בחיים צריך לנסות להציל אותו אבל אנחנו תקועים שמה במשך אני לא יודע כמה זמן עד שעובר ג'יפ אני רץ להם כשאני בעצמי נראה כמו מחבל אני רץ לדלת של הנהג הוא לא תן לי לפתוח את הדלת הוא סיפר לי אחרי זה שמר חברים שלו אני מחזיק את הדלת תצאו מסביב ותורידו את

המחבל אותי כי חמוש שרץ לבד בקיבוץ וכשהם שומעים את הצעקות שלי הם מגיעים מהג'יפ מחלצים את אלחנן לג'יפ שלהם איתיאל ואני רצים לג'יפ שלנו מתחיל לדהור החוצה לכיוון השער של הקיבוץ באותה דרך שנסענו כל אותו הלילה מגיעים לשער משכיבים אותי על לונקה שמים לי חוסי מורקים ואז אחרי דקות ארוכות משכיבים את אלחנן באלונקה לידי שוב אני לא יודע את הזמנים בדיוק התחושה היא נצח ואני שהתייאשתי כבר אני רואה את הרופאים מנסים לטפל בו אז אני אומר כשבאים לפנות אותי לאמבולנס אני אומר לה אל תפנו אותי תפנו אותו אני בסדר אומר לו מסוק בדרך הוא יגיע לבית חולים לפניך ואני יוצא באמבולנס כשתל נשאר לבדוק מה קורה עם אלחנן אני ו

לאמבולנס ובדרך הנהג אמונס אומר לי אתה שומע את המסוק זה אחיך הוא יגיע לבית חולים לפניך אני מסרב לקחת תרופות כי אני אומר אני צריך תגיע מפוקס מפוקס לראות מה קורה עם אל חנן אבל המציאות היייתה ש אל חנן מעולם לא עלה על המסוק הזה למה אמרו לך את זה אני לא יודע אני חושב שהם קיוו אבל יכול להיות שגם הם רצו לא יודע לא שאלתי החו שטיפל ב שאמר להוריד את הראש החובה שטיפל באל חנן יצר איתנו קשר ולאחר מספר חודשים גם הוא נפל ברצועה מתי שמעת שאל חנה נפל אני נמצא בבית חולים ואני בעצם מתחיל לעדכן את המשפחה ש מתקשר לטניה לעדכן ש שני באמבולנס אני כבר מתקשר לעדכן חברים שיודיעו בעדינות למשפחה שתחנת פצוע קשה מאוד מאוד

ואני בסדר ואיכשהו אשתי צריכה דרך הטלפון של אחד האחים שמה להתקשר אליי אני שומע אותה בוכה ואני אומר לה הלת אני בסדר היא אומרת אבל אל חנן אני אומר לה מה שמעת אומרת שהוא נהרג ואז היא קולטת שאני לא ידעתי יוד כשנכנסתי לבית חולים עברתי ליד פינה של חבד אז תוכ זה שאני צועק לאחים שמה תחפשו את אח שלי וזה אני אומר ל חבדניק תביא לי תפילין לא הספקתי היום מיד אחרי הטלפון הזה החבדניק נכנס בא עם תפילין אני אומר לו מצטער אסור לי אונן אונן א בצורה מוזרה זה הרגע הראשון שאני נרגע בו זה נגמר אני מרגיש זהו זה קרה כבר מישהו אחר הודיע להם זה לא עליי עכשיו למד איך שמו על זה בכזאת מהירות איתיאל איתיל נשאר עם מלך חנן

והוא הוא דקן אותם מה שלום תיאל היום תיאל בחור מדהים בחור חזק נולד לו בן נקרא אל חנן ורמי וואו א תינוק חמוד מאוד שנ לנו המון שה בונ את עמו מפח לא נות לסיפור הזה להיות סיפור חייו אלא עוד שלב מיד חים תגיד בשנה הזאת יצא לי לראות גם עימותים שנקלט אליהם ואולפנים למיניהם לרגע היה נראה כאילו השיח השתנה ואנחנו כבר לא בשיח על משיחיסט וימני קיצוני וזה אכזב אותך לראות כמה מהר אנחנו חוזרים לשם דבר ראשון לא חזרנו לשם עם ישראל לא נמצא שמה יש מיוט קולני אל כש מיוט כזה קורה לך מפקיר מה אתה מרגיש ב אותו רגע אתה אומר שטויות ומיו קולני או שזה דוקר לא מדגדג אפילו א' החיבוק שאנחנו מקבלים מהעם על כל הרוחב מחברים

טובים חברי לב הנפש שיש לי במתה החטופים שאנשים מספרים לי רגע הנה איפה אנחנו אנחנו במעלה גבורה טפ ורם גבורה עם מתה החטופים חושבים שאנחנו באיזה שני צדדים של ממש לא אנחנו חברים טובים עובדים ביחד הרבה נפגשים ויש קשר מצוין ויש מיוט שדואג לצעוק בוא דבר דוגרי על פורום הגבורה האוהל ה מכובד והמרגש הזה הטור הגיבורים באמת שעוטף אותו כל בן אדם כאן הוא סיפור הוא עולם שאפשר לכתוב עליו ספרים ולגדל דורות הוא משפחה הוא סבא וסבתא שגיים הוא עם ילדים אחים הם שייכים למחנה אחד לא אנשים מנסים לפשט את זה להגיד פורום הגבורה הוא תומך בממשלה פורום הגבורה הוא ככה פורום הגבורה הוא קם כי אנחנו אחרי השביע לאוקטובר מבינים

שנגמר השלב שבו אנחנו הולכים בעיניים עצומות יש לנו משימה לדאוג שהמלחמה הזאת תסתים כשמדינת ישראל מקום בטוח לחיות בו והצבא שלנו היא לא צבא לזכר הנופלים היא בשביל החיים בשביל אלה שנשארו היא בשביל הילדים שלי בשביל הילדים של אחי בשביל תושבי העוטף בשביל תושבי הצפון למה זה הפך להיות פורום הגבורה כשם לימין לאנשים קל לתייג לאנשים קל לתייג אבל האוכלוסיה פה היא מאוד מורכבת מגוונת כתוצאה תיוג אז יש אנשים שקצת נרתעים אבל אנחנו לא מוכנים אנחנו לא תומכים בממשלה או נגדה אנחנו מסתכלים על צעדים כשעשו דברים נכונים עמדנו דחפנו כשהכניס לרפיח הת מעמע אז הקמנו את המעל הזה ואמרנו אנחנו נשבות רעב עד שיכנסו לרפיח ואם

יהיה פתרון טוב עכשיו לחטופים שלא יסכן את עתיד המדינה אנחנו נתמוך בו אתם לא נגד עסקה ודאי שמה זה החטופים זה אחים שלי אח שלי נפל בניסיון להציל אנשים ודאי שלא הם אחים שלנו אני יודע מה זה לחזור הביתה ולהגיד למשפחה אך לא חזר אני יודע מה הייתי נותן בשביל להחזיר בן משפחה הביתה אני איתם בלב ובנפש ו24 שעות בממה נראה לי ג וזה כל אחד פה יש אולי מחלוקת על דרך יש מחלוקת על איך להגיע לשם אבל המטרה להחזיר את כולם לפה זה אותה מטרה ורוב האנשים בפורום תקווה מטה חטופים מבינים שאנחנו פה ביחד יכול להיות שסביב פרת כזה ו כזה יש כן זה אפשר ויטור שאפשר לעשות זה ויטור אבל להביא אותם הלוואי א