ירושלים - הסודות שמחוץ לחומות

2000 שנות גלות והיהודים בוכים, מתפללים, חולמים, כותבים שרים, מפייטים לירושלים. אבל בתוך ה-2000 שנה הללו יש קומץ יהודים צדיקים שנמצאים בתוך העיר העתיקה מרבי יהודה החסיד שעולה לירושלים ותלמידיו בעצם מקימים קהילה ודית והתלמידי הגראה הרמבן הישוב הישן קוראים להם יהודים צדיקים שחיים בעיר העתיקה ואז ב-1860 משה מונטיפיורי מקים את השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה שכונת משכנות שעננים. רבות כבר דובר וסופר ונכתב ונחקר ואפילו עשו המון תוכניות על היציאה מהחומות. אבל אני רוצה רגע שנסתכל מי האנשים האלו שיצאו מהחומות. אנשי הישוב הישן אמרנו אנשים צדיקים אנשים שהתורה בהרה בהם אנשים שהיו צריכים בית כנסת

מקווה בית מדרש ישיבה ללמוד בתורה מה קורה עם כל הדברים האלו היום נסתכל על היציאה מהחומות בהיבט שונה בהיבט היהודי הקדוש איך היהודים הצדיקים האלו שיצאו מהעיר העתיקה והיו צריכים מקום להתפלל מקום ללמוד בתורה איך הם הסתדרו איפה בית הכנסת הראשון וכיצד הנושא הזה נעלם בכלל מביט ההיסטוריה?

1860 השר משה מונטיפיורי פונה ליהודי העיר העתיקה ואומר להם בואו צאו מחוץ לחומה בואו נבנה שכונה ראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה שכירויות הבתים על ידי הערבים ליהודים בתוך העיר העתיקה היו מאוד מאוד יקרות. התבעורה מבחינת הניקיון בתוך העיר העתיקה על הפנים. ועדיין היהודים מפחדים לצאת מחוץ לעיר העתיקה. החומשומרת עליהם, הם פחדו. מונטיפיורי אמר, "חבר'ה, אל תדאגו, אני בונה לכם שכונה חדשה, אני בונה לכם מקום עבודה, תחנת רוח, אבל היהודים עדיין לא מסכימים." הוא אומר להם, "חבר'ה, אני בונה לכם את הדירות ונותן לכם אותם בחצי מחיר. הם עדיין לא מסכימים. הוא אומר להם, "אני אתן לכם את הדירות בחינם." הם עדיין לא

מסכימים. הוא אומר להם, "קחו כסף, רק בואו תיישבו מחוץ לחומות, צאו מה שאתם רגילים." ואז הם מסכימים, אבל רק בתנאי שעדיין יהיה להם תנאים טובים. הוא אפילו אמר, "אתם יודעים מה? אני אדאג לכם לדבר קטנטן אבל מאוד מאוד חשוב, מקום תפילה. ועל הנושא הזה של התפילה בכלל לא מדברים בהיסטוריה, בספרי ההיסטוריה. אף אחד לא מתעסק בזה וצריך להבין שמדובר באוכלוסייה שזה מה שמעניין אותם לפני הכל, עוד לפני מחירי הדירות. אז הנה אנחנו נמצאים בשכונת משכנות שהעננים אלו הדירות בעצם שהוקדשו לעניי ירושלים הם אלה הצדיקים שהיו מוכנים לצאת מחוץ לחומה. ובעצם במקום הזה נתן שר משה מונטיפיורי שתי דירות, אחד למניין אשכנזי ואחד מניין

ספרדי. אלו בעצם המניינים הראשונים מחוץ לחומות העיר העתיקה. בית כנסת, מבנה שמיועד, מוקדש, הקדש לבית כנסת, לא היה פה, אבל הם מניינים כן, היום אין להם זכר. אז היכן נבנו בתי הכנסת הראשונים מחוץ לחומות העיר העתיקה? בואו איתי. אם ננסה לענות מהו בית הכנסת הראשון שנוסד מחוץ לחומות העיר העתיקה, יהיה מאוד קשה וניכנס לוויכוחים ומלחמות עולם. בואו לא ניכנס לזה. אבל בכל זאת בקטנה השכונה השנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה אחרי משכנות שעננים בה היינו זה מחנה ישראל. שכונה שהקימו היהודים המערביים. מולי המגרב, צפון אפריקה, מרוקו ודווקא הם מקימים ככל הנראה את בית הכנסת הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה. השאלה הראשונה

ששאלתי את עצמי היא למה דווקא עולה המגרה בעולי מרוקו הם אלו הראשונים שמקימים בית כנסת מחוץ לעיר העתיקה ולא אנשי הישוב הישן. אני יושב עכשיו בתוך חצר טיפוסי של בית בשכונת מחנה ישראל 1870. תחשבו על עולה מרוקו החדשים שמגיעים לפה לירושלים הם לא מכירים את העיר העתיקה. אין להם שם שכונות, אין להם שמה קהילות ואין להם שמה בתי הכנסת. אז הם בעצם זוכים להיות הראשונים שככל הנראה מקימים את בית הכנסת הצוף דבש. כשאני אומר עצוב דבש, אני לא מדבר על בית הכנסת שנבנה יותר מאוחר בעיר העתיקה בירושלים, בית הכנסת עצוב דבש. אני מדבר על עצוב דבש עצמו, רבי דוד בן שמעון, רב הקהילה המרוקנית שבעצם הקים פה בשכונת מחנה ישראל

את בית הכנסת הראשון מחוץ לעיר העתיקה, שלצערנו אין לו זכר היום. יש תמונות אבל מאחוריי פה במבנה הזה היום שבונים פה איזשהו בית מלון לצערנו פה היה בית הכנסת הראשון מחוץ לעיר העתיקה בית כנסת המרוקאי הראשון מחוץ לעיר העתיקה אבל מה עם בית הכנסת האשכנזי הוא עדיין קיים היום בואו נפגוש את הרב סלונים בנחלת שבעה אז איך זה איך זה שאנשי נחלת שבעה לא היו הראשונים שמקימים בית כנסת מחוץ לעיר העתיקה והקדימו אותם המערביים המרוקאים פשוט מאוד הם עדיין היו קשורים בעבות היו קשורים לעיר העתיקה ההם לא הכירו כלום ופה בשכונת נחלת שבעה הוא קם בית הכנסת האשכנזי הראשון. הרב סלוניין משכה לנו.

בית כנסת נחלת יעקב הראשון מחוץ לחומות קרב הקרדיטים ביצועו

כבוד. שלום כבוד הרב.

שלום וברכה.

אז ספר לנו על קודם כל על בית הכנסת פה. איפה אנחנו נמצאים? אז איך כפי שאתם רואים אנחנו נמצאים פה בבית כנסת הראשון מחוץ לחומות הבית כנסת כבר מעל 150 שנה וזה כל השכונה הזו נקראת נחלת שבעה על שם שבעה יהודים פורצי הגבול ממש א פרצו את הגבול החומות של העיר העתיקה בז בזמנו היה הרב יוסף ריבלין הסבא רבא של הנשיא לשעבר

והיה רבי ל משה סלומון ועוד כמה צדיקים

הם היו באמת יהודים צדיקים זאת אומרת היו שומרי תורה ומצמות

שומ יש אפילו תמונות הם ממש חרדים ממש והם גרו בחומות העיר העתיקה אז כולם היו שמה ורבי יוסף ריבלין הוא היה הנחשון והוא החליט צריך צריכים לפרוץ את הגבול לא רק בחומות אלא לצאת מהחומות, לצאת מהקופסה. והוא הגיע לפה. פה זה ממש היה ציר מרכזי והוא אמר פה אנחנו צריכים להקים שכונה כדי להתחיל פה להרחיב את ירושלים. והאהגדה אומרת שהוא היה פה 180 יום לבד. אשתו אמרה לו, "אני לא רוצה להיות איתך, כי היו פה חיות על ארבע או חיות על שתיים. אני לא רוצה להתאבד, אתה רוצה תלך אתה לבד." והוא אמר, "אני פה וביום כיפור". אז היה צריך ללכת להתפלל במניין. והוא הגיע לחומות העיר העתיקה בבית כנסת. ולפני נעילה הוא בא לבימה ואמר

מי לשם אליי? מי בא איתי? לפרוץ את הגבולות ואז הגיעו אליו עוד כמה יהודים בסופו של דבר היו שבעה ודים והקימו פה את את השכונה נחלת שבעה ופה הקימו את הבית כנסת היה שכונה זה השכונה השלישית אבל היה שמה מקום תפילה בשכונות הראשונות אבל

זה לא היה לבנות מקום לבית כנסת היה איזה מקום ששמה עשו את התפילות והכל אבל זה מקום שהוקצו קרקע. זה גם כן היה סיפור שלם כי אז היה נתנ כן

והם לא נתנו מי שלא נתין שלהם אז הם לא נתנו שום קרקע שום כלום אז היו צריכים לעבוד קשה בכל מיני צורות בסופו של דבר קיבלו ואז הוקצם הקרקע לבית כנסת בגלל זה זה נקרא הבית כנסת הראשון מחוץ לחומות בהתחלה היה פה כל הבית כנסת היו פה לא משנה היו פה הספרדים, האשכנזים, כולם עשו החלטה שזה בית כנסת לכולם ובגלל זה היה תקנה שיביאו פה את כל הסידורים ובאמת עד היום יש את כל הסידורים פה

שזה ממש מוזר כי באותה תקופה במיוחד היה הקפדה על קהילתיות היה קהילה ספרדית קהילה אשכנזית קהילה מרוק ממש היה קהילות ופה אתה אומר לנו הבית כנסת הזה היה כדי להקים אותו למרות שהיום אומרים בית הכנסת האשכנזי הראשון אבל זה היה הכל

זה לא זה לא בית כנסת אשכנזי בית כנסת הראשון 30 שנה לערך אחרי זה אז בנו בית כנסת ממול יש בית כנסת הספרדי

ספרדי

שגם כן הקהל כבר נהיה פה יותר גדול והכל אז החליטו לעשות את ה את ההפרדה הזו

זאת אומרת שהנוסח פה היה משהו איש מש כזה פעם ככה פעם ככה לפי החזן שעולה

כזה נכון נכון נכון

העיקר להרים משהו בדיוק. אז זה היה אז וזה זה מי שהתחיל לתרום התחילו לתרום לבית כנסת זה נשות ישראל הצדיקות הצדקניות ואנחנו יש פה לוחר זיכרון של שלוש נשים צדקניות שהם היו הנחשוניות נחשון היה זכר אז נחשניות שהם התחילו לתרום לבית כנסת ועד שברוך השם הוקמה הבית כנסת וזה השארנו את זה כמו שאתם רואים כפני 150 שנה

מדהים

היה לנו הרבה דברים שהיו יכולים להחליף הריצוף זה 150 שנה אנחנו עומדים הקירות אפשר לראות את הקירות האבות כמו שהיה פעם אפילו למעלה יש את הסימנים של ה של העשיות אז עוד לא היה חשמל אז זה העיגולים האלהשרות של השות שהיו צ מורידים לנפט או לשמן וזה נשאר אותנטי ממש כדי שזה יהיה

לגבי הנושא הזה של א קדושת ירושלים אז ידוע שבתוך העיר העתיקה יש קדושה האם מי שיצא מחוץ לחומות טענו חלק שאולי הקדושה של ירושלים לא אותו דבר.

אני לא שמעתי כזה דבר אף פעם. אני יודע להפך. אני יודע שפורים אנחנו קוראים בתו פה בירושלים ומי שקרוב אז הוא אז הוא קורא כמו בטו והקדושה להפך היא היא מתרחבת עוד יותר ועוד יותר שלא שמעתי אף אחד. זאת אומרת על אף שזה היה מחוץ לחומות התייחסו לזה הלכתית כאילו אותה אחת ירושלים

כמובן כמובן

אוקיי

אני חושב אני לא יודע אם אם בזמן הבית שני הרי ירושלים הייתה גדולה

יכול להיות ש שהיו פה אני יודע שפה מגרש הרוסים יש אפילו ממצאים של כמה וכמה דברים שעוד היה מזמן החורבן או ראו את זה אז אומרת זאת אומרת היה פה היה פה תנועה של אז ועד היום.

מתי האבא של הרב הגיע לפה?

אבא עליו השלום היה רב מרכז העיר. הוא התחיל כשהוא עוד היה אברך צעיר. אפילו טיפה לפני החתונה הוא כבר התחיל פה לעשות שיעורים.

איפה הוא למד?

הוא למד בגם בחבד וגם במיר. היה עילוי גדול. הגיע ממש הוא הגיע כשהוא היה בן 15 הגיע לישיבת מיר להתקבל כי אז היה ישיבת תורת אמת חבד שאז היה איזשהו א נסגר לאיזה תקופה אז הוא אז אבא שלו יקח אותו לישיבת מיר והראש ישיבה הוא היה גם כן קצת נמוך כזה בגיל 15 אומר בן כמה אתה אומר אני בן 15 אומר או זה 15 מדי קטן א מגיעים לפה ישיבה גדולה אז הוא אומר אתה יודע מה בוא נבחן אותך בחן אותו והוא ראה שהוא ממש עילוי אז הוא קיבל אותו היה מעל יובל שנים רב מרכז העיר אני זוכר אנחנו גדלנו פה בבית כנסת שאז עוד לא היה חבד בכלל היה שני מניינים היה אחד אשכנזי נוסח נוסח אשכנז ונוסח ספרד ואחרי שאבא הסתלק לפני כשמונה שנים אז

הוא אז אמר לי שאתה תמשיך את כל העניינים וברוך השם מאז אנחנו פה עשינו פה את בית חבד מרכז ירושלים זה הבית כנסת וזה קיבוץ גלויות הבית כנסת הזה יכול להיות פה לפעמים ולא לפעמים ברוב רוב הפעמים שיש פה אתה יכול לשמוע פה א שמונה שפות א כמובן עברית, אנגלית, רוסית שאני חושב על זה בדיוק כמו לפני 150 שנה גם אז יכלו לשמור פה לשמוע פה שמונה שפות

נכון אנחנו עושים פה פעילות עם הנוער ועם ועם כל כל התיירים אנחנו ברוך השם

הרב יש לכם ספרים עתיקים פה מתקופת הבית הכנסת ממש בפני 130 יש יש לנו א

אפשר לראות איזה ספר אחד ישר

יכול להראות

זה ספר תורה

עכשיו זה הפרוכת הוא גם כן לעילוי נשמת השליח ביחוד המוריות לפני שנתיים נרצח

אז א שמנו את זה עם התמונה של חברון למה? כי ה הספר תורה הזה הוא מחברון.

וואו. ספר תורה של אני חושב איזה 100 אולי 180 שנה יכול להיות וזה כתב שדומה

לא יודע זה האמת היא את ההיסטוריה של ספר תורה אני לא יודע

גם אבא לא לא זה היה גם כן בהשגחה פרטית היה בר מצווה לאח שלי הקטן בזמנו אז החליטו איזה ספר תורה ש שהוא יעלה אז פתאום אבא שלי שם לב שפה כתוב אפשר לראות את זה פה כתוב חברון על על העץ חיים מה זה הספר הזה

זה אתה יכול לראות פה או 1937

תרצ צז

כן

זה קל כמה הוצאות כמה הכנסות מאז הלוואי והיינו אנחנו מסודרים כמו הם בלי המחשבים ובלי הכל

בלי מחשבים בלי כלום אנחנו מדברים על

אתה יכול לראות את את השמות

את השמות אתה יכול לראות גם אשכנזים וגם

ספרדים הנה פה איזה אימקרוזיני משהו

צק על השבילי משהו אתה רואה כל המגוון של של תרצ"ח

עמדורסקי ירחמיאל עמדורסקי

הרב אני רואה פה בעצם שני חלקים לבית הכנסת החלל המרכזי ויש פה עוד חלל קטן שאנחנו ניגש אליו מה זה החלל הזה

זה כרגע זה עזרת נשים

כן

האמת היא איפה שאנחנו עומדים זה היה הבית כנסת בזמנוכ

אוקיי

ופה זה אתם רואים זה יותר רחב משני אלה כי פה היה הדלת הכניסה אוקיי

פה היו נכנסים וזה היה הבית כנסת

אוקיי

אחרי כמה שנים הוסיפו גם את החלק הזה

כמה שנים מה זה זה אומר בערך

כמה באזור א 20 30 שנה זה לא לא ממדויק אוקיי

וכרגע זה כרגע זה עזרת נשים

אבל פה הקימו בית מדרש זאת אומרת פה היה בתחילת הה היום זה גם כן כבית מדרש אפשר לראות את ה את כל ה את כל הספריה יושבים פה ולומדים א גם לקהילה רוסית גם לקהילה בדובריה אנגלית עושים להם פה כמו מעין בית מדרש כזה

מדהים מה לגמקווה הרב מקווה הרי אין קהילה יהודית בלי מקווה אתה

מקווה אז נכון היה פה ודאי מקווה גם היה אז בור של לוקחים מים כי לא היה ברזים לפני נכון

אז יש איזה בור שיש שמה מים וגם פה ליד הבית כנסת

אז מצאנו שהיה א מעין בור

שככל הנראה שם היה

וזה היה גם כן בור של מקווה אז עכשיו בדיוק השנה אנחנו סיימנו א לשפץ את הכל הדברים וזה מקווה כמו שהיה אז עד עטומכות עוד ועוד שכונות יותר בתי כנסת יותר קהילות והדבר הבא שצריך זה ישיבה אז תשאלו אותי איך זה איך זה שבמשך 50 שנה אין עדיין ישיבה בירושלים איך זה יכול להיות שבתוך החומות ירושלים בוערת באש הקדושה ומחוץ לחומות יש כמה בתי כנסת אבל עדיין אין ישיבה

אז צריך להבין שבהתחלה פשוט לא היה צריך ישיבות. מרכז הכובד היהודי הקדושה בתוך העיר העתיקה פה עדיין לא היה צריך ישיבות מסודרות. כשהיה צריך איזה ללמוד משהו היו ניגשים לתוך העיר העתיקה. בטח היה איזה כוללים פה, כוללים שם, אבל משהו מסודר, ישיבה מסודרת, 50 שנה מ-1860 עד תחילת המאה 20, 1908 נדע שום דבר. אנחנו בעצם עכשיו בדרך מנחלת שבעה, אבן ישראל, כל השכונות, לכיוון ישיבת עץ החיים, הישיבה שהשפיעה על עולם הלימוד הירושלמי עד עצם היום הזה. בואו.

זה אמור להיות פה. פעם היה פה כניסה לתוך חניון ומהחניון שמה היו רואים איזשהו שלט. פה הייתה ישיבת עץ החיים המקורית. אין כלום, אין גישה. ישיבת עץ החיים איך מגיעים. איפה עכשיו זרגתיך אתר בנייה מסביב

היה פה כניסה אבל

היה פה הרימו את זה עכשיו על טיל בונים שמה בניינים מגדלים 30 קומות והקטן ביניהם אן הרימו את זה על טיל

אתה מבין אתה מבין אין שימור אין כלום לא ש

לא הבניין משומר

כן

הרימו אותו באוויר בונים מתחת חניון משהו אם תצליח להגיע לשם אתה תראה

יאללה בוא ננסה טוב אז לאן לאן בעצם אנחנו הולכים הישיבה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה, יש אומרים ב-100 שערים, גם לשם נגיע ויש אומרים עץ החיים. צריך להבין ישיבת עץ החיים מוקמת בשנת 1841 בתוך העיר העתיקה, אבל בתחילת המאה ה-20, 1908 מוקמת הישיבה מחוץ לשוק מחני יהודה, כאשר הישיבה בעצם מביאה חידוש מטורף. היא מביאה חידוש של בעצם להתחיל ממש מגיל קטן באותו מקום להמשיך כיתה א' בג ישיבה קטנה ישיבה גבוהה ממש לוקחים את הילד הקטן ומוצאים אותו מהחיידר לתוך מסדול ישיבתי וזה החידוש של ישיבת עץ החיים טוב אז אנחנו בעצם מחפשים עכשיו את אי אפשר לראות מפה את ישיבת עץ החיים. כמו שאמרנו זה המרכז הרוחני החדש מחוץ

לעיר העתיקה מ-1908. רבי אריה לוין היה בעצם המשגיח. אבי העשירים היה המשגיח של הישיבה. המון המון רבנים קדושים והישיבה הזאת עצבה את המסורת הירושלמי ואת התלמוד הלימוד הירושלמי בעצם לכל השנים קדימה. תוך כדי שאנחנו מחפשים את ישיבת עץ החיים, את מה שנשאר, אנחנו רואים פה את השטבלח הראשון בירושלים, בית הכנסת זהורי חמה. בבית הכנסת רואים למעלה שעון שמש שהיה מכוון את האנשים ואומר להם מתי? סדר התפילות. בבית הכנסת הזה היו מתפללים היהודים שיוצאים לעבודה מוקדם ובעצם לאורך כל שעות היממה היה מניינים וזה ממש עד היום קיים. מסוף המאה ה-19 למעלה מ-130 140 שנה. שלום איך אנחנו מגיעים ישיבת עץ החיים? יוצא חיים פה נגרד

כן היא קיימת עכשיו היא קיים שמה משהו בהמשך תודה רבה תודה תבורך צדיק אז כן זה המבנה המקורי של ישיבת עץ החיים הישיבה שיצווה את דמותה התורני של ירושלים מתחילת המאה ה-20 כפי שאנחנו רואים בונים פה היום רבי קומות אבל כן כן, שימרו את המבנה המקורי. הכל ישאר משומר, פשוט מעולה. הפועלים האודים פה והפיליפינים אין מושג מה המשמעות של המבנה הזה מאחורינו.

טוב, אז אם ישיבת עץ החיים מחוץ לעיר העתיקה היא המשכה של ישיבת עץ החיים שהייתה בתוך העיר העתיקה, עכשיו אנחנו ניגשים למודל אחר, מודל חדש, מאה שערים במאה שערים הוקמה ישיבה חדשה שהיא אינה קשורה בכלל לעיר העתיקה. משהו חדש אבל המון תאיות עולות עם זה. האם הקדושה שם היא כמו בעיר העתיקה? האם התורה תהיה באותו גודל כמו בעיר העתיקה? האם זה ימשוך צעירים לבוא וללמוד שמה? בואו נלך. אז להבדיל מישיבת עצחיים שהייתה מחוץ לחומה שהייתה המשך של ישיבת צחיים שבתוך החומה פה ב100 שערים הכל היה חדש. אנחנו עכשיו הולכים לפגוש את מיכא קליין שמיכא הוא בעצם המבין הגדול ב-100 שערים. סבא של אשתו היה התינוק הראשון שנולד ב-100 שערים. בואו נפגוש אותו

אלן מיכאל מה שלומך להיפגש בירושלים שמע ירושלמי שהוא מנש אמיתי מחכה לנו מתחת ל100 שערים לשר את הרחוב ברוך השם מצוין

הסבא של אשתי סבא הויגדור

כן

היה שכב על ארץ זבי חולים שלרץ צדק היה שושן פורים

כן

ועמדו לידו בתו ובנו ואנחנו באנו לבקר כן

בתו שואלת אותו אבא מה אתה רוצה אומר להסתובב ברחובות של ירושלים 24 שעות אחר כך הוא נפטר. אתה אומר זה כשזה טבוע בנו זה מ

והיהודי הזה נולד בירושלים אבא שלו נולד בירושלים אבא שלו הסבא רבא הוא התינוק הראשון שנולד בשכונת 100 שערים אז עכשיו א עכשיו אני רוצה גם להסתובב ברחובות ירושלים בלי שניוודה לחיים ארוכים כן כן

מיכאז אנחנו היינו בישיבת עץ החיים מה ההבדל בין ישיבת 100 שערים מה קודם למה בכלל עץ החיים או 100 שערים

קודם כל ישיבת אצחים ודאי שהיא קדמה בזה שהוקמה קודם כל בתוכחי העיר העתיקה

כי חלק מחורבות ירוש חלק מכסחורבה וכל המערכת החדרים שהייתה סביבה

א ואם הזל אחר כך היא עברה לעיר מה שנקרא

אוקיי

אבל ישיבת 100 שערים הוקמה א בערך 10 שנים אחרי שהוקמה השכונה השכונה הוקמה בתרלד זה 1874

אז 1884

בערך בערך בערך שזה אומר זה אומר כמעט 20 שנה לפני צוחים

לפני שציים יצאה מעיר העתיקה

כן כן

לפני שצריך לא לפני שהוקבה ישיבה לפני שיצא מעיר העתיקה עתיקה בודאי

וכביכול ישיבת 100 שערים אה שוב צריך להבין א אתה לא רוצה שההליכה לעירת תיקה ש רוצים לשבת וללמוד עד מאוחר בלילה אז אז אז בנו בית מדרש בתוך השכונה

על מנת שלא להצריח את האנשים ללכת ומפרט את הילדים הקטנים כי צריך לדעת אצחים זה לא רק ישיבה זה תלמוד תורה אתה נכנס בגיל שלוש וצה בגיל 120

כן כן בדיוק

כן ר הזיתים אבל והיות ולא רצו שהילדים יעזבו את השכונה ו יוכלו ללמוד תורה בשכונה אז הקימו את תלמוד תורה וישיבת 100 שערים ואם היה שוני לימודי אני לא יכול להצביע בדיוק על שוני בצורת הלימוד זה צורת לימוד יותר ירושלמית, כלומר יותר נותה ללימודי הלכה,

כן,

לימודי הפוסקים, פחות פלפול, פחות עוד לא הגיעו לארץ ישראל שיטות וגישות הלימוד שהיו מקובלות בליטה

בליטה

או בפולין בשיטת הפלפול ומת סמכו פה הרבה תלמידי חכמים הרבה למשל היה הרב של א שכונת 100 שערים הרב יוסף גרשון הורביץ

כן

הוא היה הרב של השכונה זה רחוב 100 שערים כן. ותשימו לב מה הרוכב שלו. הרוחב שלו מתאים לשני גמלים. לשני גמלים. ככה מדדו את ה את הרוחב של הרחוב כדי כך יוכלו אנשים לעבור. מצד ימין שלנו זה כבר א א נקרא בתי נייטין. זה כבר או שכונות. השכונה 100 שרים זאת השכונה. מכאן זה היא שכונה מלבנית. תור לשאול אותך אבל איך היא התפתחה איך היא התפתחה להיות שכונה הכי מזוה עם הציבור החרדי? בהתחלה באמת גרו בה אנשים שהיה להם קצת יותר אמצעים ויותר אפשרויות כדי וסכו מפיתם פרוטה לפרוטה זה היה גרוש עם התורקים כדי כל אחד לשלם לפני הרבה שנים את אותו החד אותה דירה שהם קנו פה בשכונה כדי זה יהיה שלהם עכשיו עם השנים ככל שירושלים

גדלה אז אותם בעלי אמצעים עברו לשכונות אה א אה עשירות יותר נקרא לזה ככה. אם זה בהמשך גאולה שכונת קרם אברהם השכונות השכונות האלה ובאשר שערים נשארו יותר האנשים ש כאילו קיבלו את הדירות ממפתח ויותר החזיקו כאילו במסורת הירושלמית במסורת ה הקפדנית על המנגינות את הנה זה אחד השערים של 100 שערים ל100 שערים אין 100 שערים יש שישה

לא להתלהם

כן אין 100 יש שישה אלא מה הסיפור של שם השכונה שה אה אה נקנתה בשבת פרשת תולדות

שבה קראו ימצא יצחק בעזרת יצחק בשנה ההשערים 100 שערים אפשר להיכנס את העבירה ב

כן כדי להגיע גם לישיבת 100 שערים

תגיד איך איך האנשים שגרים פה את הם אנשים מסבירי פנים א כמו בכל מקום יש מסבירי פרנים יש פחות

תראה אני מבלא פה הרבה פעמים בשבתות פה אצל האדמור מתולדות אברם יצחק הם מאוד מסבירי פנים

כמה כמה חסידויות יש פה במשערים

או הרבה בוא נגיד את הגדולות תודלות אהרון

כן

שהם הגיעו לשכונה אבל רק שנים רבות אחרי שהיו קוקמה שנים רבות החסידויות האלה כמו שאלת מקודם איך זה נהיה מעוז שהציבור החרדי היותר קנאי יותר זה

כי א שנים אחר כך לאט לאט ירושלים שוב הלכה וגדלה עם תהליך היציאה מהחומות המשיך ו ושלח זרועות למקומות נוספים

כן

אז התושבים הוותיקיים חלקם עזבו ונשארו פה אה והגיעו לכאן אנשים מחוץ לארץ מהונגריה בעיקר והם באמת הכסו את השכונה אבל כל התולדות הארון

כל תולדות הארון וכל א אלה שאומרים שלא לפרוץ את החומה אלה שאומרים שלא לעלות לארץ הם היו בתוך החומה והם יצאו מהחומה

לא מי שתולדות אהרון הם באו הם באו מהונגריה

השכונה הוקמה כדי שתהיה באופי כזה או שאם השנים היא הפכה לו

לא עם השנים היא הפכה לכל זה לא עוקמה עם אופי

לא היא עוקמה עם אופי יותר יותר פתוח נקרא לזה כן

עם אנשים יותר א עם חזון עם רצון לרווחה לא עם רצון לסגירות

זה הפך עם השנים

עם השנים כי ככל שהתושבים הוותיקים עזבו והגיעו עולים חדשים מחוץ לארץ שהם היו בעלי אופקנה יותר אנחנו בעצם אנחנו נלך ל לש ל לש לשתיבל של 100 שערים

כן

ושמה יש בעצם זה הוא קם על ידי הפרושים. הזכרתי מקודם רב השכונה היה הרב יוסף גרשון הורביץ

שהיה חברו ותלמידו של הרב קוק

נכון

רב יוסף גורשן אורביץ

וראש הישיבה היה הרב ויך תפוגל ויש דרשה מפורסמת שהרב קוק נסה בישיבה הזאת

נכון נכון

אז זה לא אני אומר זה רק עדות לכך שמה שהאופי שהיא קיבלה השכונה עם השנים זה לא מה שהיא הייתה מלכתחילה

ככה השתתפות השתתפות זה זה התקשורת זה אין זה המדיה אין אין לך הודעות וואטסאפ אין לך סטטוסים זה הסטטוסים

עכשיו זה השוק של 100 שערים

כן זה השוק של 100 שערים ועוד רגע נגיע לישיבה של 100 שערים

לא לצפוק לצפות פה לשוק מחנה יהודה

אה לא אבל לא שונה לא שונה בהרבה זה בית הכנסת אה הוא היה הראשון בכנסת הראשון של 100 שערים זאת ישיבת שור הישיבה הגדולה ותלמוד תורה 100 שערים זה כמו שאמרנו שהוא קם בערך 10 שנים אחרי אה הקמתה של

וזו כנראה הישיבה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה שהיא

שהיא פעילה גם עד היום

פעילה גם עד היום

וזה בית הכנסת

זה בית הכנסת כן בטח בטח יש פה זה בור מים בור מים מלפני 150 שנה לפחות שככה היו משתמשים

זה בעצם השתיבלך של 100 שערים בבית הכנסת הזה הראשון מחוץ לחומות שבתוך 100 שערים הבית כנסת הזה מחולק להמון המון חדרים של שתיבלך פשוט מדהים לראות פה את החבר'ה מתפללים בדבקות ואבוי למי שחס ושלום שלום מוציא סמרטון

ש אתה רואה זה בית מדרש תסב יוסף תרוני תרח זאת אומרת השכונה כמו תרד אחרי בית כנס נכנח אם אני לא טוב בתרט אני זוכר טוב תרמ רואה את העץ האורי לפני 130 140 שנה

התיבה היא אורגינל מעלינו הייתה ישיבת תפארת בחורים של הרב אליה ממש

אנחנו לוקחים אתכם היום להצה נדירה בתוך 100 שערים 119 שנה בא לקל משפחת אלישיב מר אלישיב שבאו מהומל מהעיר ההומל שבוסיה

כן

ובא הסבא שהלשם שהלשם בא והיא בא עם הבן שלו רבי אברהם והנכד שלו שאחרי זה התפרסם כגדול הפוסק הרב יוסף שלום בן יושיב פה ה מעביר שיעורים שנים רבות עד שהוא היה בערך בן 90 אני חושב אחר כך זה עבר איפה שהיה הבית שלו הבית שלו זה שם עברנו את זה כן רוצה להראות לכם איפה שהיה בית המדרש ישב ולמד ביחידות היה נועל את עצמו בפנים את מדרש אוהל שרה שם היה הרב אלישיב יושב ולומד ביחידות קראנו בשבילות פרקים אבות כן אפילו יחידי מספרים שפעם הרבריה לוין שהיה חותנו של הרב אלישיב הוא בא לדבר עם האבא של הרב אלישיב על איזה עניין ביום שישי הוא בא לדבר איתו והוא שמע את הקול שלו לומד הוא כל כך התענג הוא שכח למעלה למה הוא בא

הנה את זה היה הבית הכנסת החסידי הראשון אתה רואה תסתכל כן חסידשול תרמ כי זה היה שם היו הפרושים ששקד פרושים

מי שבנה את שכונת 100 שערים היו יהודים מהעיר עתיקה

היו יותר פרושים את מדיגרה צצעית בליגרה

אוקיי

והחסידים לא גרו פה

אבל אמרו עוד משהו יש חשבון משהו שמישהו אמר לי גם כן אבא שלי סיפר לי מישהו ש ש 100 שערים זה לפי החשבון זה בתוך החומות של ירושלים.

אה אה פה אחרי זה זה הדבר אנחנו חייבים לראות. הנה בקסדר חבד

גיסור שוזן בבור מאיר מנז'ן נזן הייתה עיר שמאה מחסידי חבד

איך נפרדים אחד מהשני ירושלמי

נתראה בבניין ירושלים

נתראה בבניין אשלים בס

תודה רבה תשים התחנה האחרונה שלנו היא תחנה שהיא פצע בלב של עם ישראל עליית העלה בתמר עליי התימנים 1882 תרמב עולים התימנים יהודי תימן לארץ ישראל בעלייה שכל כולה קדושה. המטרה להגיע לארץ ישראל המשיח בדרך. כאשר היהודים התימנים מגיעים לירושלים, גם הקהילה הספרדית וגם הקהילה האשכנזית טוהה בכלל על יהדותם. הם לא מכירים את המנהגים, את המאכלים, את ההלכות וגם הם לא היו בטוחים שהם רוצים להכניס אותם לתוך העיר העתיקה, שגם ככה הייתה המוסה ומחלות. והתימנים הולכים ומתיישבים בסילואן. עכשיו צריך להבין שהשכונה שאתם רואים מאחוריי, כפר סילואן המוסלמית הערבית, לא הייתה בקושי היו שם כמה ערבים. התימנים גרו במערות אשר

בסלה בצורה הכי קשה עד שיום אחד, כעבור כמה עשרות שנים, המוסלמים מתחילים לטבוח מהם, לרצוח אותם, להרוג אותם ולגרש אותם מהכפר. אבל בכל התקופה הזאתי שהם חיו שם היה שם בית כנסת. היה צריך בית כנסת והם בנו את אחד מבתי הכנסת הראשונים בירושלים. אנחנו נקבל אליו היום הצצה בלעדית ומיוחדת. דניאל מעמותת אתרת כהנים לוקח אותנו. שלום דניאל, מה שלומך? תודה רבה שאתם מערכים אותנו.

בסמחה רבה.

אתם עושים דברים גדולים. עמותת את כהנים.

אה כן אפשר להגיד נכון ביותר. אז אנחנו הולכים היום להראות לצופים שלנו בית כנסת התיק כן

המקורי של התימנים וכנראה גם כן אולי של הספרדים

מה

אתה תראה משהו מיוחד שלא ציפינו בהתחלה שנכנסנו חשבנו שזה בקנסט אחד כנראה היה סוג של שתיבלך למרות שזה לא המילה שמשתמשים לסדים

היה כנראה שלושה בתי סת בתוך הבית כנסת הגדול שמצאנו וחזרנו אליו היום אנחנו משפצים אותו

ואני מבין שאנחנו ניגשים לשם עכשיו בהבטחה למה הביטחון אמרת צריך? המקום הוא קצת עוין, הרבה יותר טוב מא שחזרנו לשמה ומאז השביעי בוקטובר בגלל הפעילות של המשטרה ומשמר רגול, אבל המשפחות בדרך כלל נכנסים שמה עם רכבים מומגנים א בגלל כל מיני בעיות אפשר להגיד גם סינאה ו

אז אני אעשה ספוילר לצופים שלנו אמרתי לכם שגירשו אותם עכשיו המשפחות התימניות חוזרות עם ישראל חי עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה חוזרים למקומות הללו אבל לא רק לא רק תימנים גם אשכנזים כולם

אנחנו נקבל את כולם הכל בו יאללה בוא נלך לוודאר שיש גם זה רגיון כן

אנחנו מקווים ליום שלא נצטרך להשתמש ברכבים האלה

אוקיי

אבל לצערנו במשך השני אנחנו מדברים על אלפי בחוקי תעזירה אלפי אבנים בלוקים פעם אחת זה משהו בשגרה

היה עד לפני המלחמה עד השני לאוקטובר אפשר להגיד זה כמה עשרות פעמים בשבוע כולל גם כן מבנת כפיסה מקומה שלוש על הרכב פעם אחת בלוקים אבל אה ברגע שהמשטרה והמשון נתנסו לשמה לגמרי היום עוד מעט מול מול עיר דוד אבל זה פשוט מדהים מה שקרה בשנים האחרונות שהכפרנו את הנוכות שלו שמה והכל בגלל הבית כנסת הבית כנסת בזכות הבית כנסת שאנחנו קוראים לזה בית כנסת על שם משפחה לם אני הייתי מאוסטרליה ויש הרבה אנשים ציונים מיוחדים ומשפחת לם הם אלה שרמו כדי לשחזר דביקס

כמה שנים אתה פה

אני כאן בארץ 30 כמעט 32 שנה

וואו אנחנו נכנסים עכשיו לבית יונתן זה המבנה הראשון שהטרף כהנים פה והחזירה התרה ליושנה בשנת 2004. רגע רגע

צריך להבין אנחנו בתוך כפר הערבי השילוח סילואן

שכונה יהודית

אבל זו שכונה ודית בדיוק

יאללהבית כנסת זה מדהים הבית כנסת איך מצאו את זה הקבד שלנו יום אחד הוא עומד שמה על בית יונתן הוא עומד למעלה הוא מסתכל צפונה והוא רואה כיפה מה כיפה מוזרה ביותר בנייה מעל הכיפות יש בנייה מקדימה אבל היה כיפה לא נראה הוא ידע את התמונה ההיסטורית איפה היה בית כנסת הוא מתגלה שזה היה בית כנסת שאתה רואה עכשיו אתה תראה כן עיניים אתה רואה בכל מקום אז אני רואה עכשיו יש אומן שרוצה לבוא לכאן ולכתוב את הפסוק שעיני השם על עמושית השנה עד סוף השנה

חזק

אתה רואה את רואה את הכיפה מעל זה אתה רואה את הכיפה מתחת לעמדה

כן

אז הוא ראה את זה מבית יונתן ידע שהבית כנסת המקורי חייב להיות שם אבל היה בנייה מעל ומקדימה זה היה הבית כנסת והכל התגלגל בגלל בזכות הבית כנסת על שם לו עכשיו מה שחשוב כאן ביותר להבין שנכנסנו לבית יונתן ב-2004 גם אבל שמה מודב כאן על שמונה משפחות כאן בית אחד בודד משפחה אחת זוג צעיר חוץ תימני

משפחת תנמי הוא היה ראשון תנמי ראשון ניכנס לכפר

מתוך מה מתוך רוצה לחזור למקומות של אבותיו

ב100% אך ורק אידיאולוגי עכשיו זה לא שמה כמו שיש יש הרבה משפחות בבניין אחד כאן הוא לבד זה זה בן הדבש אפשר זה בן הדבש הבית ניין הראשון וקיבלנו בחזרה לאט לאט את הבניינים האחרים שצמודים לבין הדבש וה כאן זה הבית כנסת אז ברוכים הבאים לבית כנסת התיימני בשילוח על שם משפחת לם.

מתי הוא קם?

הוא קם ב-1885. הם באו לכאן כמה שנים לפני כן עלה בתמר. נכון

נכון. 1882

האמת היא צריכים להגיד 81 כ שהתימנים מאוד מדגישים שהם באו לפני

הביזה הם צריכים להדגיש זה כ כל כל פתמני שאני פוגש לזכור זה 81 לא 82 לפני העלייה הראשונה

אבל אני החדר הזה עכשיו לא ידענו בהתחלה שבכלל הכיפות היו כאן זה רק בגלל שראו כיפה אחת מהצד נכנסנו לכאן אנחנו חשבנו כל הזמן שהבית כנסת היה בית כנסת ענק לכל הכפר אבל כש כשנכנסנו לכאן ראינו הקירות המקוריות שמחזיקות את הכיפות א וכנראה היו כנראה כל מיני מניינים אולי שני עם א שניים צימנים אולי ספרדי אחד בגלל שיש שלוש כיפות ומתחת לכל אחד ישמקום של אהרון קודשו

בכיוון כיוון צפונה

וואו

זה פשוט מדהים הגענו לכאן ידענו שיש את התמונה הזאת שהמורי מלמד את את הילדים אתמנים

רואים בדיוק את שתי הכיפות תסתכל אחד

שתיים וזה כאן אנחנו יודעים שיש חלון בגלל שזה יותר מואר

אז הוא עמד בדיוק שמה

אוקיי הוא עמד פה

הוא עמד שמה ולמד את הילדים ואנחנו חזרנו בדיוק לותו מקום

וואו וואו מטורף זאת אומרת 1881 82 מכירים את השכונה ש1885 כבר יש בית כנסת עומד על טילו ש זה גם משמש בית מדרש חיידר של המורי חיידר באשכנזית כן אבל הולכים למורי זה וככה זה נראה

ככה זה נראה פשוט מדהים

ואנחנו היום עומדים מתחת לכיפה השלישית

הראשונה כאילו מהצד מי הצפון

אין כבר כל מה שיש פה זה רק יהודי

אין ערבים אין סילון אין שום דבר

וכל הדירות האלה פה וכל המים

חלק מההקדש כל הדברים האלה כל הקטע הזה

הקדש צריך להבין זה חלק זה בעצם הקטע הדתי זאת אומרת הציבוריתי

ציבורי קה כלה שיש אנשים פרטיים שהיה להם גם כלדמות בבתים אבל יש חלק מהד

היום אתם יודעים למצוא את כל האנשים האלה כדי לטעון שהמקום חזרה שלנו

כל דבר ובגלל

להתגרש להוציא את אלה שפלשו המוסלמים שפלשו

ככה קבעו במשפט העליון שבוא נגיד הוא לא הוא לא בכיס של אף מתרל

אבל ברגע שהם קבעו שערבים פלשו בתוך הבית כנסת והם גם קיבלו שהבית כנסת הואח חלק מההקדש מה זה אומר שיש גם כן משהו כמו 500 ערבים שהם גם פולשים בדיוק כמו הבית כנסת

מה התכנון אז אפשר

אז התכנון כרגע זה לא פשוט בגלל שהקירות האלה הם מחזיקות את הכיפות נכון

כן

וכדי להוריד את חלק ניכר מהקיר צריכים לעשות תמיכה מאוד מיוחדת בתוך מתחת לכיפה שהכיפה לא תיפול זה לא פשוט אבל אנחנו חייבים יש לנו 50 לפחות 50 משפחות עכשיו אנחנו יודעים שעד לא יודע עוד כמה חודשים יהיה לנו כמעט 75 משפחות צריכים לשפץ כל מיני דירות שאנחנו מתקרבים בחזרה בגלל שערבים משתגלים על כל בית הם שורפים הורסים כל דירה שמפסידים בבית משפט אגב ההקדש מאוד חשוב לציין ההקדש נותן פיצוי מי שרוצה לקחת פיצוי נותן פיצוי גם אם הם פולשים בינתיים הם לא לוכים אז זה המטרה כאן זה להוריד משהו כמו 5ח מטר ואז יהיה לנו אולם אחד שמתחת לשלוש כיפות זה המון משפחות יש לנו כבר 180 ילדים אז מה נעשה אי אפשר להשתמש רק בזה

לא לנו עזרת נשים כאן עזרת נשים בוא תסתכל הורדנו כבר את הקירות כאן הורדנו את כל הקירות כאן עכשיו כל חדר היה אותו סיפור עם ארון קודש משלו שפונה בחזרה להרבש

כמה חדרים כאלה היו

אה שלוש כיפות, שלוש חדרים אז כנראה שלוש בתי כנסת האם אה אחד היה שניים תראה אנחנו חושבים משארים ששתיים היו תימנים ואחד ספרדי מי היה איפה אני לא יודע

מי בנה את זה בזמנו התימנים עצמם

כן הם עבדו בסיטות הרבה מהם כן עוד ארון קודש בחזרה זה השלישי אבל אנחנו הולכים להוריד את הבנת את כל הכיפות לא את הקירות סליחה

אני רוצה להבין עוד משהו

כן

תמיד מתארים אותם במחקר שהם סנו מעוני גדול ממצוקה גדולה פה אבל בית כנסת אני רואה שהיו שלושה

היה בניין אחד תקשיב שלושה חדרים בסדר

גם ההקדש היה בעיקר לעניים הם היו יכלו להיות בדירות כאן נדמה לי שנתיים או שלוש וא אז היו צריכים לצאת ולעלות לרמה אולי לבנות בית לעצמו אבל הכל היו לעניים צריכים להבין הם גרו במערות בהתחלה אם זה לא היה בגלל ישראל דופקין שמאוד עזר להם והביא כסף חבצלת

נכון בגללו ויש לנו אפילו בית שקראנו על שמו בת פרומקין שזה עוד כמה בתים לכאן אבל מה שהולך להשתנות כאן זה קשה לתאר בגלל שבדרך כלל איך שהתר קונים פועלת ועכשיו עם ההקדש בית כאן ובית שמה אבל עכשיו ההקדש הוא גוש אחד של 5500 מטר וואו

והמון ערבים רק לפני פסח המשטרה החזירה להקדש 11 דירות

וואו

עכשיו חלק הם שרפו וחלק הרסו

צריך לבנות הכל מחדש

צריכים לשפץ בסדר אבל

כמה לדעתך כם כמה תימנים היו פה אז

אנחנו יודעים ב-100% על 144 משפחות שאנחנו מצינים יכול להיות שזה הגיע ל-150 160 היו גם כן משפחות ספרדיות

שו רובות ילדים זה אומר אתה מגיע כן למרות שהיה אצה לא חושב ש מגיע ל300 400 500 איש

עד כמה משפחות לדעתך יכלו לגור פה

רק בהקדש אנחנו יכולים רק בהקדש אולי 60 משפחות בסוף

קיבלנו את הבית הזה באמצע צריכים להוס לגמרי הבית 1 2 3 ארב ועוד מעט החמולה הראשית אני רוצה צה לציין את שמו. אבל יש כמה משפחות כאן מאוד מאוד עונות שעצרו אותם מספר פעמים משטרה. אחרי כמעט כל ההתקפות על היהודים והוא גר בתוך הוא ומשפחתו הם גרות בתוך ההקדש. אז כנראה בשבועות הקרובים הולכים להוציא את החמולה שגם מאיים על משפחות ערביות בוא נגיד נורמליות שרוצים לגור בשקט אוכל על השולחן וזהו. לא יודע כמה כאלה יש אבל יש גם כאלה. א אבל הוא הולך לצאת מהשכונה

וגם זה יגרור פה קרקס תקשורתי ב

יכול להיות אבל רק ליום אחד אחר כך הולך להיות שכונה נורמלית לפאר

חושב שהערבים שגרו פה ידעו שיהיה פה שהיה פה בכס

לא ידעו ידעו ודאי ידעו ודאי הנשים יותר זכנים חרבת אל יאמה פגשתי בן אדם זקן יום אחד ואומר לי כן חרבת על ימה משהו כזה

יואו הם ידעו הכל ידו ידו ידוע ידוע

צריך להבין שעל המקום הזה זה בול לומר הרצחת וגם ירשת מכיוון שמה שהם עשו הם פשוט מאוד לא היה פה כלום היה פה נטו מערות בסלע היהודים התמנים מתיישבים פה ואחרי שהם רוצחים אותם הם בני באים ובונים על הבתים שלהם שכונה

צריכים לזכור באופן היסטורי אנחנו מתקנים את ההיסטוריה היה אבל היסטורי כאן ואנחנו מתקנים

החלום של להוציא את ירושלים מחוץ לחומות ולהפוך אותה לעיר גדולה. רבתי התחילה מחלומו של משה מונטיפיורי, אבל עם החלוצים הצדיקים שהתחילו לבנות את המניינים הראשונים במשכנות שעננים. משם שכונת המערבים, המרוקאים שעולים ממרוקו ומגיעים להתיישב מחוץ לחומות. לאחר מכן, כל השכונות שנבנות ו100 שערים והישיבות שלאט לאט מתווספות להם. תוך כדי התימנים שפה, היהודים התימנים שמגיעים ובעצם מנסים לבנות שכונה חדשה, אבל נהרסים, נשרפים, נרצחים על ידי הערבים פה. והיום והיום הסיפור לא נגמר. הסיפור ממשיך ועולה מעלה מעלה כאשר עשרות משפחות יהודיות חוזרות פה למקום הזה.