"כמו למות ולהיוולד מחדש": לירז דרור על החיים לאחר המשבר

הולכת בסופר וחברה טובה שגידלנו את הילדים ביחד מסובבת את הראש בהפגנתיות ואת אומרת מה יש דברים כאלה כאילו זה יכול להיות היא אמורה להכיר אותי היא אמורה לדעת מי אני כאילו מה מה קשור בכלל כאילו הסיפור הזה לחברות שלנו זיקרה מה שלומך ברוך השם מורן איזה כיף להיות פה היום את יודעת את עברתי סיום מאוד לא פשוט בתקופה האחרונה גירושים מאוד מאוד מאוד לא פשוטים, מורכבים כן א אנחנו לא נדבר על הגירושים עצמם כן כמובן נכבד את סינאת הפרט וכולי לא ניכנס לשם אבל כן חשוב לנו להבין מה עברת בעקבות הגירושים זאת אומרת באיזה מקומות את מצאת את עצמך איפה זה פגש אותך מה את עברת בעצם אחראי אוקיי אז קודם כל ה כל גירושים אני

בטוחה שזה לא סיפור פשוט עצם זה שאומרים לנו שהמזבח מזה זל דמעות זה לא איזשהו רגע שמיכלים או מחכים לו בחיים אבל יחד עם זה יש את כל הסיפורים שמעבר ל לגירושים כל מה שמצטרף בעצם שזה המון המון רגעים שפתאום אני מוצא את עצמי במצבים שאני לא רגילה אליהם אנשים שחשבתי שהם בצד שלי פתאום מופנים את הגב חברות שפתאום נדקו את הקשר יש לאנשים נטייה המון פעמים בגלל שאנחנו עם מאוד רחמן לקחת צד שיהיה סיפור גירושים ואנשים אנשים לא מבינים שהיחיד שיודע באמת מה קורה בין לזוג זה בורא עולם. כל השער רק יכולים לשאר, לחשוב, אבל א הנטיה הזאת של אנשים גורמת להם לעשות איזשהם פעולות שהם חושבים שבזה הם אנשי חסד תומכים באיזשהו צד

ועוזרים לו ומרוממים אותו. פעמים לא שמים לב שיש מישהו שמשלם מחיר שלא קשור בכלל. כן. אני חושבת שבקבות הגירושים שלי סוף סוף הבנתי מה זה אומר שמשיח עתיד להחזיר צדיקים בתשובה. כי כל האנשים ש שלכאורה הפנו את הגב, שבגדו, שעזבו, הם באמת אנשים מדהימים. אנשים שליוו שנים ועברנו איתם חגים ואירועים ויד ביד ככה היינו במסלול החיים. פתאום לגלות צעד אחר בהם זה מפחיד. רגעים מאוד מאוד א שנוכל להבין אני נוכל עוד פעם מאוד חשוב ליצינת הפרט, אבל איזשהיא דוגמה מאוד קלאסית שאת אומרת מה אתה קשור? כאילו אני מבינה למה המשפחות לוקחות צעד אבל מנהל הבנק שפתאום אני נכנסת לבנק והחשבון שלי והוא מחליט שהוא יודע שלא לא משנה

שאחר כך הוא התבר כטעות ש הייתה עלולה לעלות לו בקריירה המקצועית שלו אבל באותו רגע הוא היה בטוח שהוא מציל את העולם והוא הרשה לעצמו מול המון אנשים בסניף לעמוד מולי ולהטיח בדברים מאוד מאוד קשים בקולי קולות שזה לא ראוי ולא מכבד אפילו אני חושבת שכל רגע כזה וכל כל אה בן אדם כזה שפתאום מעיז להגיד את הדעה שלו, את המחשבות שלו, על המעשים שלי, על המהלכים שלי, אם זה רבנים שהתקשרו להגיד שזה טעות הוא חברות מאוד מאוד טובות, אני אמא לבנות, את פוגעת בשידוכים, את פוגעת בעצמך זה אני חושבת שהם דיברו מקרות ליבם, הם דיברו ממקום שמאוד אכפת להם, אבל יש פה איזשהו מקום של חוסר ידע שכל אחד צריך לכבד ולדעת לדעת איפה הוא

מתערב ואיפה הוא לא מתערב. כן. ודווקא הרגעים האלה שפוגשים את שיא הכאב, אמת שזה כל כך כואב שזה לא רק מהדעד בעצמות, זה כאב בעצם הנשמה. שפתאום לא מוזמנים לאירועים משפחתיים, פתאום אני הולכת הולכת בסופר וחברה טובה שגידלנו את הילדים ביחד מסובבת את הראש בהפגנתיות ואת אומרת מה יש דברים כאלה? כאילו זה יכול להיות. היא אמורה להכיר אותי. היא אמורה לדעת מי אני כאילו מה מה קשור בכלל כאילו הסיפור הזה לחברות שלנו אבל מה קורה מה קשור באמת אנשים אה בוחרים א לחשוב עלייך כל מיני דברים כן ואז הבנתי קודם כל שכל מי ש פחדו שזה מדבק פחדו שבת מאיפה זה מגיע בעצם שעוד פעם היחיד שבוכן לברות וקיות זה הבורא הוא יודע מאיפה

זה מגיע אבל ההשארה שלי בדרך כלל אנשים שיש להם בעיות בחיים הפרטיים שלהם מעדיפים במקום להתבונן פנימה ולטפל במה שהם צריכים לטפל זה כואב אז הכי פשוט זה להתעלם מכאב ולהסתכל על צרות של אנשים אחרים ואז אתה מרגיש משמעותי ואתה מרגיש שאתה בעשייה ואתה עושה איזשהו משהו לכאורה אבל אתה מפספס כי כל אחד צריך להתעסק עם עצמו כי זה בעצם מה שאני בחרתי לעשות שברגעים של ה של הכאב של החוויה של של הבגידה של שיא הלבד של שיא הבדידות שהנשמה שורפת שמי ש מי שהיה שם שם בשבילי באמת זה לא עזב קודם כל זה בורא עולם ובמם לא תפארתו ומרגישים את זה ברגע שמסכימים להודות קודם כל שכואב ושאין לי שליטה על זה אני לא באתי לחנך את כל

העולם אני לא באתי לשווק את עצמי ולהגיד מי אני ומה אני וכמה שהם טועים ם מה שהם חושבים עליי ומה שהם אומרים או מה שהם א איך שהם מתנהגים זה לא שלי זה שלהם כל אחד יעשה חשבון נפש מול בורא עולם ביום כיפור הם יודעים אתה כן, זה לא זה לא זה לא זה לא קשור אליי, אבל ברגע שבחרתי לשים את זה בצד ולהתרכז במה יכול להביא אותי ואת הבנות שלי לחוף מבטחים בצורה הכי מהירה והכי טובה, משם התחילו לקרוא את הניסים. וואו. דווקא ה ההסכמה הזאתי, להיות עם הלבד ולא לעשות שום מניפולציה במציאות ולא לנסות לשנות דברים או להצדיק דברים או להתעסק בשמועות, נכון, לא נכון, למה היא אמרה לי, למה היא עשתה את זה? מה התנהגה ככה לסגור את כל

המחשבות האלה ולהגיד יש דברים מעבר טפל בזה אחר כך עכשיו יש דברים הרבה יותר חשובים ו חושבת שלמדתי וזה המון כוח שקיבלתי גם מתורת החסידות ומספר התניה שהרגעים האלה שאתה מרגיש לבד זה לא בחירה זה איזשהו תהליך שבורא עולם מעביר אותך כשהוא מרחיק ממך את כולם וזה יכול להיות גם לבד גם מבחינה סובייקטיבית שאתה יש המון אנשים שמוצאים את עצמם במצבים שהם הם עטופים באנשים אבל הם עדיין מרגישים לבד שאף אחד לא מבין אותם אף אחד לא לבד זה זה חוויה שאפשר לפגוש אותה בהמון מצבים בחיים אבל הלבד זה הזמנה מבורא עולם כל קורה לבוא לפגוש את הנשמה שלך מי את מה הכוחות שלך מה היכולות שלך זה איזשהו תהליך כמו להוריד נשל נחש שזה

מרגיש בהתחלה כואב אבל דווקא הכאב הזה זה המקפצה הכי גדולה זה לגלות מי אני מעב לכל ההגדרות שהיו עד היום, מה עוד לא הייתי. כל מה שעבר זה הביא אותך לתחושה מאוד מאוד של בדידות, ריקנות, אולי סוג של אה של לבד, של באמת הרגישה של הלבד מול כל מה שקורה ובעיקר מול מקום של אנשים שחקית כן לשמוע שהם יהיו איתך ופתאום הבגידה הזאתי מאוד כואבת. היה לי ברור שהם יהיו איתי בגלל זה זה בגידה כפולה כי מבחינה הגיונית זה היה הכי הגיוני ש אבל א היום אני מבינה שבאמת כאילו מי שמנהל את כל העניינים את כל המהלכים זה בורא עולם יש שתי אפשרויות בעצם להתמודד בסיטואציה שאת היית מצד אחד זה לבוא אליהם וכמו שאת אומרת א את לא פעלת

ככה כן אבל להוכיח ולשנות את השמועות ולהגיד שזה לא נכון וכולי וכולי וכולי שאמרת זה סתם לקחת את הכוחות שלי ואת האנרגיות שלי למקומות שהם לא יבעילו או שזה מה שאת בחרת לעשות זה פשוט להגיד אוקיי מה עכשיו יקדם אותנו את הבנות שלי ואותי למקום יותר טוב אז מה נתן לך את הכוח לבחור באפשרות השנייה כי זה לא פשוט האינסטייקט שלנו זה להגיד רגע להראות את האמת לכולם להראות את האמת לסביבה לכל מי שעובר לפחות לאנשים הקרובים האלה שהם ידעו את האמת שהם יבינו שהסיפורים שם זה לא באמת נכון אז אז מה גרם לך לבחור אני חושבת שזה נס אין לי אין לי אין לי הסבר להגיד קדמה. אבל בשנייה שהסכמתי לשחררע את המאבק האינסופי והבנתי שזה

רק ישאוב ממני כוחות ואני צריכה עכשיו לאסוף את כל הכוחות שלי ולהתקדם לדברים ש שיובילו אותי למציאות הרבה יותר טובה. הבחירה הזאתי זה היה הרגע המנצח. משם בורא עולם מוביל את כל המהלכים. קראו דברים מדהימים שלא שלא חשבתי. כל מי שעזב, כל מי שהלך, כל מי שכל כל הריק שנוצר, נכנסו לשם דברים אחרים, אנשים אחרים, תהליכים אחרים, דברים מדהימים שקרו. מעין יבוא עזרי. המקום הזה של העין להיות שם לנשום ולהגיד זה כואב, זה כואב, אבל לא לשאול איך, אוקיי? איך איך הם עשו את זה, איך הם העזו, כן? אלא להתעסק ב מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני עכשיו. כן, שזה אבל שם נמצאת האמת, העולם הוא מעלים לנו את האמת, הוא משקר, הוא מראה לנו

את את השקרים ויכלתי לבחור, כן, להאמין לעולם שאני ב עובדן טוטלי או להאמין לבורא עולם, תני לי ליד, אני איתך, אנחנו עוברים את זה, מכירים מה מחכה לך שם, מה קורה שם? כי הרבה מאיתנו עוברות את זה בצורה זו או אחרת, כן? אני לא צריך לעבור גירושים בשביל להרגיש את הלבד ואת הבדידות אבל מה קורה שם שכל כך מפחיד ומה יכול לקרות שם אם מאפשר להרגיש את זה חושבת שברגע ששחררתי את המלחמה ובחרתי בעצמי מה זה אומר לבחור בעצמך לבחור בעצמי זה אומר לזכור את האוזניים לזכור את הטלפון להפסיק לענות לאנשים להפסיק להתנצל לתת הסברים לא להיות עסוקה בזה פשוט להיות עם הכאב זה קשה כי זה כואב מאוד ולרשות לעצמי לבכות לכעוס עם עצמי

לבד באיזשהו שלב נגמר השיבר זה מפסיק ואז קורה משהו אחר מתנקים מה מה קורה שם אור חדש עולה משהו תובנות חדשות פתאום במוח אנשים חדשים פתאום שהבורא שולע הזדמנויות חדשות סגרתי עסק של יותר מ-20 שנה שהיה לנו ביחד ואז פתאום כל המחשבות האלה מאיפה אני מתחילה לפרנס בית בתורה הדורית איך אני מצליחה הגעתי מרמת מחייה מאוד מאוד גבוהה איך אני שומרת על הרמה ולא יורדת מגיעות הזדמנויות עסקיות שלא בערך פנו אלי אנשים שלא הכרתי אפילו אני לא אפילו איך הם שמו עליי אבל בטוח לא מהצד של הגירושים כי אז הם לא היו מתקשרים קיבלתי הצעות עסקיות מטורפות מפלורידה מטקסס כל מיני דברים שאמרתי וואו כאילו מי מי יכל לחלום בכלל או כנגד

כל החברות לא כל אבל המון חברות שפשוט בחו לקום וללכת אז גיליתי שמי שנשארה אוצר זה מספיק לא אנחנו לא באמת צריכים את הכל אנחנו לא באמת צריכים זה היה איזשהו עומס שחשבנו שכשאנחנו בעומס וברעש אז זה מדהים אבל לא כאילו פתאום שולחן שבת רק אני והבנות מקום שולחן ארוך מלא אורחים שנים יום רביעי מתחילה את הבישולים את ההכנות לעבור לסירים קטנים וואו ואז מגיעה השבת הראשונה ואת אומרת אבל היה כיף אבל נהנית נתי יואו הייתי עם הבנות הקשבנו דיברנו אחת לשנייה הגענו לעומק שלא היינו מגיעות כשהשולחן היהמוס אני חושבת שקוראים שם דברים כל כך חזקים שזה פותח את הנשמה שזה פותח את הלב וכל האבר הופך לאיזשהו זיכרון רחוק כאילו

זה פרק כאילו זה לא כל החיים שלי זה בסך הכל פרק בחיים שנגמר ועכשיו מתחיל הפרק היותר טוב ובואי נראה מה עוד יכול להיות עוד יותר טוב ואז קורים דברים עוד יותר טובים איזה אומץ זה אבל באמת את צריכה להיות אמיצה בשביל להגיע לשלב הזה. התגמול אני חושבת שאין בנק שיכול לתת את הריבית שנותן בורא עולם. התגמול של ה כנגד הלחץ והכאב וההיסטריה והדאגות. אם שמים את זה בצד ואומרים זה לא שלי. זה זה לא שלי. מי שמנהל את העולם זה בורא עולם. מי שמפרנס זה בורא עולם. זה לא שלי. לא, אני כבר ראיתי את עצמי. ברגע הזה של השחרור פותח דלתות. זה unbelievable. זה עין לא יודעת צובע. זה להסתכל רגע מצד לצד ולהתפעל. זה פתאום ניתן לי

חברות מדהימה עם אמא שלי. יש לי אמא מדהימה. כן. אבל יש את עסקים והיא עסוקה והיא כל הזמן בהמון המון פרויקט הורים והיא הזמית. פתאום היא נמצה זמן בשבילנו והייתה איתנו. מה? בגלל הגירושים בעיקרות. בגלל הגירושים היא פשוט עזבה הכל. וואו. והיא עדיין איתנו ואני גיליתי את אמא שלי ב חושבת שזה קשר שלא יכל להיות לנו בכאלה עוצמות אם לא הייתי רגע מתרחקת מכל העולם. דווקא המקום הזה, האהבה שלה פתאום היא הייתה משמעותית. לפני זה זה היה מובן מאליו. ברור לך מאליו שאמא מפנקת אותך. ברור לך מאליו שאמא באה עם הסירים. ברור לך מאליו שאמא שומרת לך על הילדים. ופתאום ברגעים האלה כל כל חיוך זה יקר. ואז כשאת רואה שזה אמיתי

וזה לא פייק, זה אמיתי וזה מהנשמה ועוצרים ונושמים את זה ואני חושבת שהאהבה שלה עד היום וחצי אחרי מחייה אותי אני משתדלת לפחות כל איזה כמה יום לכתוב לה איזשהו מכתב אהבה אמיתי אמא כל מי שאני זה את אמא תודה על כל מה שלימד אותי תודה על כל העומץ שלי אני לא יודעת אם הייתי מסוגלת לראות אותה בעומק הזה כמו עכשיו, כמו אחרי מה שעברתי לראות את את העמוד שדרה שהיא נתנה לי, כאילו אוקיי אז אין כאילו כשהיא שמעה אני איכשהו השתדלתי לא לספר לה, לא לצייר אותה אבל אחי סיפר לה ואז היה מוצא שבת אני לא אשכח בחיים היא דפקה בדלת פתאום מפתיע אותנו שעה אחרי כניסת שבת עשה בדלת תיקים מפוצצים מאוד ובועד קוש חבילות מטאמים כל מה

שאפשר דמיין נראה לי לשנה אני פה והתחבקנו כה כך בכיתי אבל זה היה בכי של אושר של מה זה משנה מי הלך מה זה חשוב מה אומרים כאילו תראי מה יש לך ויש ויש דברים מדהימים והבנות שלי שוואו אוקיי אז התקרשתי אני עדיין משפחה מושלמת אני אמא לבנות מדהימות ואני נהנת להיות אמא שלהם ואחים ואחיינים ואחיות שלי וכל מי שסביבי והחברות שכן נשארו אני חושבת שהלב ככל שהוא שהוא התכווץ מהכאב. ככה הוא התרחב מהאור הגדול שנכנס והאור הזה לא מפסיק להיכנס. שאין יום כמעט שאני לא מופטעת מהמתנות שבורא עולם שולח לי. אתה יודעת זה ממש מוגה למשל זה ממש מוגש את מדברת בעיניים שלך נוצצות זה מדהים. לא זה זה השכר הזה של של הלה להעסקים אני

חושבת ש אם אני מסתכלת על תמונות שלי לפני כמה שנים והיום אני לא מזה את עצמי זה לא אותו בן אדם כן חושבת שקרה איזשהו סוג תהליך של מוות ולהסכים למות ולהיוולד מחדש אבל מישהי אחרת שלא בערך עם כוחות חדשים שלא ידעתי שיש בי עם כישרונות חדשים שגם בעבודה שלי פיתחתי כל כך המון דברים מעז אז מה גילית למשל? בוא תני לנו למשל אחד הדברים החזקים שאני עובדת עליו בהרצאות שלי זה הe כן? האינטליגנציה האלוקית. כולם מדברים על ה-AI. האינטליגנציה האלוקית עובדת הפוך. כן. בAI אתה מבקש מידע ומקבל מידע מהעולם. מדהים ככל שיהיה, אבל זה מידע שקיים בעולם. הEI זה ההפך. אז אתה צריך לצאת רגע מהעולם, להסכים להיות לבד בחווית בדידות

הזאת, לשכוח את כל מי שאתה, את כל מה שאתה יודע על עצמך, שתסכימי ללא לדעת עד שיודעת הכל, שמכבה שריפות בשנייה, שיש לך פתרונות לכל דבר, שמכירה אנשים, שיודעת איך להתנהל. אוקיי? תסכימי לא לדעת. תסכימי לעצור, תסכימי לחכות, לראות בעיה וללכת אחורה ולהסתכל רק מה קורה. וקורים המון דברים בשקט יש הכי הרבה עשייה יש הכי הרבה מילים ואנחנו חושבים שאם אנחנו מדברים אנחנו עושים מעשים אז שינינו מציאות לשנות מציאות ברמה אלוקית זה להיות בעין ואז אנשים פתאום מתחילים לקחת אחריות רגע אבל מה קורה שם בעצם שאתה נמצא בעין בשקט הזה מה יהיה שם מה אתה מגלה על עצמך חושבת שבעין אנחנו עוצרים האוטומט מוח אנושי עובד על אוטומט

אנחנו מרגישים בנוח שיש לנו שליטה על המציאות תנסי לצחצח שיניים עם היד ההפוכה, תביני איזה מלחמה המוח לא אוהב שמשנים לו דברים. הוא אוהב את הסיס אוטומט. אז האוטומט שלנו זה שכשיש איזשהו אתגר אנחנו אנחנו נותנים את המענה אבל מתוך ידע של העבר. אבל אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא בורא בכל יום את הבריאה מחדש. כל רגע זה עוד חדש. כל רגע. אז מה שהיה אתמול היה מושלם לאתמול והידע הזה חשוב אני אשתמש בו. אבל עכשיו יש משהו חדש. אז בוא נעצור ובוא נראה שזה בעצם ישת לנו שלושת כוחות השכל חוכמה בינה ודעת שזה הכוח הראשון של החוכמה שזה כוח לשאול מה בדור שיודעים הכל ומבינים הכל צריך שריר חזק להחזיק את הבטן ולהגיד מה קורה

פה להתחיל לשאול את עצמי שאלות במקום להיות עסוקה בעשייה להיות עסוקה בלשאול שאלות מה מה הקדוש ברוך הוא רוצה מה מה האמת האלוקית פה למה זה נראה לי כל כך גרוע אבל אני יודעת שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם בטובו, בחן, בחסד וברחמים ולי זה נראה פה אסון. אז איך איך אני לא מבינה את הבורא? מה בי מפריע לראות שמה שקורה פה זה הדבר הכי טוב שקרה? ועצם ההסכמה לשאול שאלות ולא לדעת ולא לפעול פותח לנו את התודעה לראות דברים שאי אפשר לראות אחרת. את צריכה לתת לי דוגמה שנבין זה פרקטיקה. מישהי נגיד שליוטה והיא עשתה איזשהו תהליך או משהו אצלך שאת עברת בעקבות זה ואז הביא אותך למקום אחר. עוד פעם יש עשרות דוגמאות אבל דוגמה

הכי קרובה כן בביתכן כן שאחרי הגירושים הדבר הטבעי שאנחנו עושים שאנחנו פועלים מתוך כאב זה להגן להגן על הקרבים להגן על הילדות לשמור עליהם לעטוף אותם כן וכשהבנתי שזה לא הסיפור שלי כל הדברים האלה שיש דברים אחרים הסיפור שלי זה איך מתקדמים מפה ולאן הכי רחוק אני יכולה ללכת שחררתי את המקום הזה של להיות אה לגונן עליהם לגונן ע על הילדות ופשוט כל אתגר שהיה עולה, כל בעיה, הייתי יוצרת ומסתכלת. פשוט גיליתי שהם מדהימות. הם תמיד ידעתי שהם מדהימות, אבל איך הם מתמודדות עם דברים, איך הם פותרות בעיות, הם לא באמת צריכות שאני אפתור להם את כל הבעיות. אם זה בכל תחום כאילו אם זה עם הבית ספר ועם הלימודים ועם עצמם וכל

מיני שאלות על העתיד וילדה שמה תיכון ולאן היא תמשיך והכל תשתקי רגע ותקשיבי לה ואז אני מגלה אני אומרת ווא הילדה שלי גאון וכל זה בזכות זה שלא הבאתי את הרעיונות הגאוניים שלי עצרתי רגע מלהיות אמא שיודעת כאילו מה טוב בשביל הילדות ואז מתחילה לשאול אותם את מגלה שהם לא תמיד באמת אוהבות לאכול כל יום פסטה שאת תצאת מהמטבח הם מבשלות הרבה יותר טעים ממך. הם גם מנקות אחר כך. וואו, איזה כיף. שחרר. השחרור הזה, שחרור של השליטה במציאות, מביא הרבה הקלה. זה פותח אותנו למקומות חדשים ומאפשר לנו להתעסק בשליחות האמיתית של הנשמה שלנו ולא ברע שהעולם מייצר ומפריע לנו כדי שלא נתחבר לשליחות האמיתית. זאת אומרת שדווקא

ההרגעים האלה זה מה שבונה אותנו, זה מה שמרים אותנו, זה מה שמראה לנו יש עיר כזה באש לא נשרף, במים לא נטו. אוקיי, אז זה היה אז מה זה כל מה שאתם יכולים לעשות? תמשיכו לבריאות. אני בוחרת אחרת. את ראית שבעקבות הבחירה שלך הסביבה השתנתה או שאת כבר אפילו לא מסתכלת על הסביבה? אני לא אני לא עסוקה בזה. חגיד לך שזכיתי שהחברות שכן נשארו. החברות שלנו נהיתה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית ויקרה לנשמתי. כן יודעת שזה וואו. זה הנבחרת הNBA שלי. מי שטפת אותי. אני יודעת גם שהמון דברים באמת כאילו בעקבות ה כאילו שלא יכלו לקרות אם הייתי נשארת לרע שלפני זה. לא לא יכלתי לגלות באמת מי אני מה הקדוש ברוך הקדוש ברוך הוא רוצה ממני

אם לא הייתי משחרר את השליטה במציאות כשאני שולטת במציאות שאני עם ה אוקיי אז אני מביאה יצירות מדהימות אבל אני לא מנהלת את המציאות זאת אומרת בעצם הבדידות הביאה אותך למקום של אה של לשחרר לשחרר הרבה דברים שפעם היית אוחזת בהם חזק גם ומתוך המקום הזה גילית את הקדוש ברוך הוא הרבה יותר פנימי וגילית את לירהז החדשה, את לירהזה היותר משודרגת, מה שנקרא, לגמרי. ובעיקבות זה את בעצם מזמנת לעצמך הרבה יותר דברים שאילולי כל מה שעברת לא היית מגיעה אליהם. אחד הדברים החזקים שפיתחתי, שאני הברית על זה המון בסדנאות שלי ובהרצאות שלי, זה אני מזמינה אנשים לבדוק מי מנהל את הלב שלך, כמה רגשות שאת מרגישה בחרת בהם וכמה קשור

לדינמיקה שלך עם אנשים אחרים. כי העליבו אותך, כי פגעו בך אז את כועסת אז את וואו בטח זה הרבה יותר 80% הרבה פעמים א זה מתוך ניהול של אנשים אחרים מאשר מה שאנחנו באמת בוחרות איך את הופכת את זה אז אבל מה המצב הרצוי זה שיהיה 100% רגשית אני לא אגיד לך שאני שם אני יכולה להגיד לך שברגע שאת מבינה שיש בחירה כן ברגע שאת מגיעה לסיטואציה ואת מרגישה שמי שמולך מביא אנרגיה שאת לא רוצה אני לא רוצה לקוס עכשיו כמה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו באירוע משפחתי מאוד חשוב בחופשה כן שבוע שלם חופשה חיכית לחצי שנה ואז פרצוף תשע בב כי מישהו אמר לך משפט נכון וזה הרס לך את המצב רוח אבל את בחתונה של הילדה תשמחי לא למה את ככה

לא בגלל מה שקרה אבל זה קרה לפני חצי שנה למה את נשארת עם זה עד היום אז איך בעצם מעבירים את השליטה באמת שאנחנו 100% נשלוש עבודה תודה כל החיים זה עבד העבודה שאת מציאה לא ברור אין אוקוס פוקוס אני לא נותנת עכשיו איזשהם נוסחאות. כן. אבל עצם הידיעה שיש לי יכולת לנתב את הלב שלי, לבחור רגשות, זה כבר לא הופך אותי להיות על אוטומט. שנייה, אבל מישהי עכשיו מפגיעה ויש להבון מאוד מאוד גדול בתוכה והיא מרגישה את הכאב ואת הפגיעה ואת הכל הרגשות מסביב והיא רוצה לשחרר את זה. איך היא עושה את זה בפועל? קודם כל להבין כן שאנחנו לא רובוטים. כן לא יקרה כן שתיים שלוש שעה אחר זה לא כן למקום אחר אבל זה שריר וככל שמתאמנים

יותר התוצאות הם הרבה יותר מהירות אבל אפשר לעצור מלשאול את עצמי שאלות למה זה מטריד אותי למה הכעס שהיא או הוא הביאו עכשיו בחדר אני אני רוצה לקחת אותם איתי להמשך היום איזה בחירות יש לי מה אני יכולה לעשות בשביל לא להישאב עכשיו לכעס הזה כן מה מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני למה מה כאילו יש לי כוחות והם מוגבלים כן בתוך הגוף אני יכולה לבחור אם אני נותן לדרמה שמישהו אחר מביא שאני יכולה לסגור את זה וזה מאמץ כן מאוד אבל זה מאמץ מתגמ לגמרי כי מפעם לפעם אני לומדת יותר ויותר לשלוט את זה זה כמו סוס פרה איזה כיף שאפשר לרכב עליו זה מדהים הלב הלב נשאר עדיין אותו דבר עם אותם עוצמות אבל לטוב כי אני בחרתי אז עכשיו

פגעו בי אז מה שמח אותי אז אני אלך לעשות איזשהי פעולה שתשמח אותי וגם אם בהתחלה זה יראה לי מלאכותי עם הזמן זה יהיה אמיתי ואני אדע איך להרגיע את עצמי אני לא אהיה תלויה באנשים מבחוץ בפידבקים שלהם במילים הטובות שלהם בשביל לקום מחייכת או בשביל להרגיש אהובה או להרגיש שאני בסדר צריך לבוא מבפנים ברגע שאני מפסיקה לחכות לרגע שמישהו יבוא פה ויציל אותי מהסיטואציה הזאת שמישהו יראה לו שהוא טועה שאני מחפשת את זה בעצמי את התשובות האלה ואני עונה לעצמי ואני צומחת. מירז תגידי את דיברת מקודם על המקום של האפשרויות שאתה נמצא בעצם בעין ואתה לא מפחד להיות שם לגעת בכאב ואחרי שהוא עובר אתה פתאום מגלה מלא אפשרויות. אני

מנסה לחשוב איך באמת אישה שבסך הכל היא רואה נגיד שתי אפשרויות עומדות בחיים שלה איך היא באמת מאפשרת לראות עוד הזדמנויות עוד אפשרויות איך היא מגדילה את המקום הזה ובאמת מרחיבה את הכלי שלה בשביל לקבל את השפע האלוקי שבאמת מגיע לה כי הרבה פעמים אנחנו חוסמות את עצמנו ואנחנו אומרות אוקיי אני יכולה פה את זה רוב הפעמים אנחנו חוס לא תמיד שום דבר לא עושה אותנו חוץ מאשר המחשבות שלנו על עצמנו ועל המציאות שלנו בדיוק. אז איך אנחנו משחררות את המקום הזה? כי הרבה פעמים נשים רוצות להגיע באמת אבל משהו שם עוצר. איך איך עושים את הצעד הזה? יש עוד פעם את את רוצה שאני אתן לך תורה שלמה על רגל אחת? הייתי שמחה אבל זה לא

יקרה. אבל מה שכן אני יכוללה לתת כל מיני טיפים קטנים כן מעולה. טיפים זה מצא מאוד עוזר זה פשוט לכתוב כן לכתוב את הכל לעשות רשימה. אוקיי? מה אני מרגישה? למה אני מרגישה את זה? כן, אם הייתי שואלת את הקדוש ברוך הוא איזשהי דמות אחרת שאני אוהבת ואני סומכת עליה את השאלות האלה, מה הוא היה עונה לי? דוגמה, ילד שנופל ואז הוא בא לאמא ואז היא אומרת לו, "אי לא נורא, הכל בסדר." אז תגידי את זה את לעצמך, הכל בסדר. אז התגרשת, הכל בסדר. אז סגרו לך את החשבון בנק. הכל בסדר, את יכולה לעבוד, כאילו את יכולה לייצר עוד הכנסות, הכל בסדר. כאילו לא, זה לא הפשג דין ברבנות או בבית משפט יחליט כמה הכנסות יהיה לך או כמה מזונות

תקבלי. יש אחד והוא זן ומפרנס לכל. תשחררי. עוד משהו שמאוד מאוד עוזר לי ברגעים שזה שזה עולה עולה עולה ואני מושה שזה חזק ממני להגיד פרק תהילים אבל בקול פותחת בצורה רנדומלית שאני אשמע מה אני אומרת. יש לי איזה אפקט מאוד מאוד חזק שזה מרגיע. וואו כאילו המילים שמעדות לנו זה לא רק עובר דרך העיניים זה עובר בעוד חושים זה מאוד מאוד מרגיע עוד דברים שמרגיעים להיות עסוקה ביום שלי להרגיל את עצמי כן למלא את היום לא רק בעשייה אוטומטית אלא גם בעשייה בשבילי למלא את עצמי אני משדרת כל יום ללמוד ידע חדש כל יום לפתח איזשהו תחביב מעבר לנתינה שלי בבית או לעבודה שאני עובדת לתת לעצמי כי כשאנחנו נות לעצמנו הילדה שלנו

יותר רגועה ויש לה יותר פניות לעולם כן שאנחנו עסוקות כל הזמן לצאת לעולם ולעשות דברים כן העולם הוא הוא רעש אחד גדול הוא לא מפסיק הוא כל הזמן מספר לנו כמה לא הספקנו כמה לא עשינו מספיק אין מספיק אוכל אין לא עבודה כאילו את לא עבדת מספיק לא לא לא סיימת את הפרויקט מושלם יכלת לעשות את זה יותר אוקיי כל הזמן ולהגיד גיע לאיזשהו מקום של לצאת רגע מהעולם, לצאת מהאחריות שלי ולפגוש את עצמי מה אני אוהבת, אולי צייר, אולי לנגן, אני לא יודעת, כל אחת עם האמת שלה, מה שהיא אוהבת, אבל להיות בשקט פנימי רגע, לההנות עם עצמי לבד, בלי שאף אחד רעה, בלי שאף אחד מחל מחיות כפיים, תעצמי מחמה ולהגיד, וואי ליראה לשקעת בעצמך

היום שעה, ישבתי עם עצמך מול הים, וואו, איזה כיף, אף אחד לא ראה, לא העליתי את זה לשום מקום, פשוט נהניתי עם עצמי לבד וכשאני לומדת לההנות עם עצמי זה בעצם עצמות ומהות עם הבורא ששוכן בתוכי ומשם מקבלים כוחות משם מקבלים איזשהו מסרים ברמה שהגוף לא מבין אבל הנשמה מבינה אז השאלה איזה קול מנהל אותי יותר חזק הקול של הגוף או הקול של הנשמהים הפוכים כשזה ברעש זה בשקט אז תשתיקי רגע את הגוף קחי זמן ביום שאת לא רעבה לא צמעה לא עייפה לא עסוקה במי עוד צריך אותי פה בשביל בי עם עצמך. תשני את עצמך שאלות פשוטות. מה אני אוהבת? מה ישמח אותך היום? תביא את זה, תעשי את זה, לאט לאט, תתרגלי לעסוק יותר. את תראי שאת כאילו

תהי עסוקה פחות שעות בעולם, כי את מפנה פתאום מכל מכל הפניות שלך לכולם, מצמצן? אבל כשאת נמצאת באיזשהי עשייה, את ב-100% שלך. אנחנו חושבים בדור שלנו שלהיות מולטיט זה מדהים. שאת יכולה גם להיות בטלפון וגם זה וגם לטפל רגע בתינוק וגם להפעיל מכונה וגם לכתוב איזה דוח לבוס ואת אומרת וואו כמה דברים אני עושה לולין כן אבל לפי החסידות זה עבודה זרה עבודה זרה בדור שלנו זה לחשוב שאנחנו עושים את כל הדברים וזה מדהים לא חסידות דורשת פנימיות להיות מסוגלת לעשות רק דבר אחד עכשיו אבל לתת עד הסוף את ה-100% כוחות כל הנשמה בזה ואז העשייה שלך הרבה יותר אפקטיבית כי היית שם באמת מת מגלה שלפעמים 20 דקות עם הילד, אבל שאת

מרחיקה את הטלפון, את מרחיקה את המחשבות, את רק איתו 20 דקות, מתבוננת בו, מקשיבה לו, הוא קיבל אוכל הנשמה, הוא כל היום אחר כך עסוק עם עצמו, את לא תשמע את האמא. זה מדהים שאת אומרת, כי אנחנו היום בדור שכל הזמן נמצא ברשתות כאילו הרבה. אתה יודעת כל אחת איפה שהיא נמצאת והמון יש את המשפט הזה את יודעת את הסלוגן הזה לא צילמת לא עשית אתה תיטת שלא שאנחנו באמת חיים ככה אבל זה נכנס זה לאט לאט נכנס וזה לאט לאט ככה מעצב לנו את התודעה והמקום שאת מדברת הוא מקום מאוד מאוד פנימי כאילו עזבי את הכל עזבי את הנחות העולם עזבי את הטלפון עזבי את כל הדברים אלה המבלבלים כי באמת העולם שלנו מלא בהסכות דעת פשוט לשים את הכל

בצד ולהיות שנייה עם עצמך עצמ עצמך זה בעצם כמו שאת אומרת עצמות ומהות ושמה מתגלים דברים אלוקיים כאילו גם על עצמך כשאתה נמצא עם הילד שלך אתה באמת נמצא איתו אתה מרגיש אותו לא סתם הרבה אנשים נמשכים לשבת כי באמת בשבת אין את כל ההסכות האלה אז באמת אתה נמצא אתה נמצא עם הילד שלך אתה נמצא עם עם עכשיו מה שאתה לומד כרגע אתה נמצא בתוך הלימוד כי אין לך עוד הסכות מסביב אז זה ממש ככה אז הלוואי וכל יום אני מצליח להפוך את זה כשבת זאת זאת אמרת מטרה שבת לחיי העולמים שנצליח לחיות ביום יום בתודעה של שבת ממש יש מישהו שמנהל את העולם אני לא בראתי את עצמי כן אני צריכה להיות אחראית רק על מה שאני צריכה להיות אחראית מה

שלא שלי לא שלי התוצאות לא שלי בורא עולם החלט כן אבל לפחות את מה שאני צריכה לעשות לעשות את זה ב-100% ולהיות שם באמת זה דורש הרבה א חיבור לעצמי מאוד שזה בעצם מה שמחזק את מידת המלכות בנפש את המלכות שבת ישראל שזה עבודה שנדרשת מאיתנו תוך חסידות חבד הרבי כל הזמן מדבר על על המלכות על באח יבורח ישראל על הכוח של נשים בדור שלנו אז אם אני יודעת שקיבלתי כוחות במקום לשבת ולבכות על אכלולי שתוולי just do it כמו הפרסמת של ניקומי תעשי מה עוד לא עשית היום איזה מעשה הכי משוגע הכי מטורף יכל את יכולה לעשות היום בשבילך שישמח את עצמך כי אף אחד לא ישמח אותך הרבה נשים מחכות שהבעל יחזור מהעבודה וישמח אותם שהילדים

יבואו וישמחו אותם שיקראם הולדת, יהיה שמחה ואז הם יהיו בשמחה. אין בעיה זה גם. אבל השמחה האמיתית הבלתי משנה בלתי מתפשרת זה שאת עם עצמך. תשמחי מה עוד את יכולה לשמח את עצמך היום? נכון. לא לצפות שהעולם החיצוני ישמח אותי להפוך מגיע מבפנים. נכון? כי גם אם זה יקרה זה זמני קצר וזה חולף ואז אנחנו נשארות עם החוויה של רגע היה פה איפה זה נעלם? תחזירו לי את זה. אף אחד לא יחזיר לך. זה אצלך. פתחי את העיניים. מה משמח אותך? מה את אוהבת? אנחנו אני יודעת להגיד לך כל אחד איזה עוגה אוהב, איזה אוכל הוא אוהב, איזה טיול הם אוהבים. את יודעת על עצמך אותו דבר כמו שאת יודעת על כל העולם? איך לשמח את כולם? משקיעה בזה

מחשבה? נראה זה היקרה. את יכולה לתת לנו אולי כמה טיפים לגרושות? יש הרבה יודעת שלחו לי הרבה הודעות של א אחרי התוכנית שפתחנו של זוגיות במבחן שזה מצד אחד מאוד מאוד מאוד יפה ואת יודעת יש כך הרבה צריך באמת להשקיע בשלום בית וכולי וכולי ומצד שני יש גם המון קרושות שהתגרשו בלת ברירה כמו שאת אומרת שיש כל מיני סיבות ונכון ואם זה כתוב בתורה סימן שיש מקרים שבאמת זה מה שצריך לעשות נכון שמזבח מוריד מאוד ונכון שזה הדבר האחרון שאנחנו נגיע לשם אבל יש מקרים שאין מה לעשות שמגיעים לשם והם מרגישים יודע מה בהשגחה פרטית בדיוק אתמול שלחה לי מישהי הודעה כאילו למה את לא מרינת גרושות למה את לא נותנת לזה מקום למה זה אז

באמת כלים או צדה לדרך או טיפים באמת לגרושות שעוברות את זה או לקראת התהליך הזה שבאמת אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע לשם אבל יש נשים שהם עוברות את התהליך מה איזה כוחות או טיפים או תובנות שתור אחת שכן עברה את התהליך ויודעת שהמקום כרגע הוא הנכון בגלל מה שהיה היה והסיטואציה לא להגיע למקום אחר. משהו שיכול לעזור להם. קודם כל זה לנפש איזשהו מיטוס שחינכו אותנו מאז שאנחנו קטנות שאת לא מושלמת בלי בעל. שבשביל שאישה תהיה מושלמת. לא בעל לא בא להשלים אותי. כן. אנחנו באים ביחד לצמוח, להתפתח, אבל אני מושלמת בגלל מי שאני, כי הבורא הוריד אותי לעולם המושלמת. כי הוא האומן והוא אומן מושלם, אז לא יכול להיות שהוא הוריד

יצירה לא מוכנה. אז קודם כל הידיעה הזאתי כן ועוד משהו שמאוד מאוד מאוד נותן כוח באמת זה ללמוד להיהנות מהלבד להתרגל דווקא לא לרוץ החוצה לא לחפש למלא את את החלל אין שום חלל הכל בסדר תסתכלו על השמש תכלו לעצמכם קפה טובה תפנקו את עצמכם תתחילו זוגיות קודם כל עם עצמכם זוגיות טובה עם עצמכם ואז בעתיד אם וכאשר כשתגיע הזוגיות היא תהיה הרבה יותר טובה כי הייתם הרבה יותר טובות לעצמכם. אז במילה אתם תוכלו לבנות משהו שהוא הרבה יותר נכון מאשר איזשהו ניסיון למלא כל הזמן חסר שאי אפשר באמת למלא אותו. זה לא התפקיד של הבעל. יש יש תפקידים אחרים בזוגיות והאנרגיה האנשית הזאתי של המלכות שמלכה אמיתית בארמון לא צריכה כלום.

יש לה הכל. יש משפט כזה בחסידות שהשוע המלך בעצמותו, שהמקום של הכי הכי תענוג של הקדוש ברוך הוא זה שהוא לבד עם עצמו. העולם הזה כאב ראש בשבילו. רואים את זהע עליויתן בים, נמצא במעמקים, אף אחד לא רואה אותו, אף אחד לא מצלם אותו, אבל אם צליחים ככה לצלם, אז הוא שר, הוא רוקד, הוא קופץ, הוא מצליף עם הסנפיר שלו, הוא הכי מאושר, לא חסר לו כלום, לא חסר לנו כלום, הכל בסדר. יש לנו את כל הכוחות להפוך את המציאות שלי למלאה ומאושרת אבל אני צריכה לבחור ז מדברת על זה שכן זוגיות אבל שתהיי קודם כל מלאה עם עצמך ואז תבני זוגיות שהיא באין ארוך ואז ביחד הבני זוג נותנים השראה אחד לשני הם מטפסים ביחד הם לא ממלאים אחד חלל

של השני כי זה מקום מאוד מאוד מעייף כי אני אף פעם לא יכולה לתת למישהו משהו שחסר לו כי אני אף פעם לא יודע היחיד שבוכה לי בעוד וכלב זה בורא עולם כן ואותו דבר גם עם הבן זוג נשים מחכות שהבעל יבין אותם ש תביני את עצמך את מבינה את עצמך בכלל לפני שאתה רוצה שמישהו אחר יבין אותה את מסבירה לעצמך מה את רוצה מה את אוהבת את משקיעה בעצמך אז איך ישקיעו בך שתשקיעי בעצמך ותהיי ברורה עם עצמך אז גם העולם יהיה ברור אלייך כן איפה את עוד חמש שנים בירושלים יש לי איזה משרד ככה צמוד לבית המקדש שמה אמןשבת חותמת על כל הספרים שהוצאתי עד בחמש שנים הקרובות קבלה לפחות 10 אמא מאושרת ובת של מלך שמאושרת מה מהזכות שבחר בנו זהו

מתעסקת באיך עוד לא שימחתי היום את הקדוש ברוך הוא מה עוד אני אוכלה לעשות שהוא יהיה מאושר היום וואו זה האחריות שלנו אף אחד אחר לא יעשה את זה אם לא אנחנו יות שאבא שמח באמת כשהילדים שמחים אז כשאני משמחת את עצמי ומשמחת את בורא עולם. זה העבודה שלי זה השליחות שלי. לפעמים אני אומרת לבנות שלי, השליחות שלי בעולם זה לדאוג שתהיו יותר מאושרות היום מאשר אתמול. בשביל זה הנשמה שלי ירדה לעולם. ורק אני יכולה לעשות את זה מהמקום שלי בתור אמא. לא מהמקום של החיים שלהם. אני לא לוקחת להם את האחריות לשמח את עצמם. אבל שמחה שאמא יכולה לתת זה רק אני. איפה עוד לא שימחתי אותם היום? איפה עוד לא הפטעתי אותם היום? וואו איזה

אמא מיוחדת את נזכה וואו בעזרת השם באמת שנזכה שנזכה ושנגיע להתחבר לקדוש ברוך הוא לא לא מתוך המקומות הכואבים אנחנו יכולים לא בלי בלדיהם אני חושבת שלא לפחד כשכואב כן לא לפחד שכואב זה לא זה לא סוף החיים זה סוף פרק ותמיד הפרק הבא הרבה יותר טוב אם תבחרי אם תישארי בפרק הזה ותבקי עליו נכון את לא תצי משם אנחנו לא רוצים לזמן את הדברים האלה אבל אם זה כבר מגיע אז לא לפחד מהם להיות שמה בתוך הכאב לשחרר את מה שלא תלוי בי ולדעת ששם אתה פוגש את הקדוש ברוך הוא במקום יותר פנימי ואמיתי ולגלות את עצמך מחדש ברור או אופציה ב לא לחכות לכאבים לגדול כל יום מחדש להסכים לגדול