משמעות מצוות התפילין - הרב ירון אשכנזי (עם כתוביות בעברית)

כתוב בתורה "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך." אומרים חז"ל: אלו תפילין שבראש. מכאן למדנו את החשיבות ואת הסגולה המיוחדת שיש בתפילין של ראש, שאומות העולם ממש מגיעות לפחד מעם ישראל על ידי זה שהם מניחים את התפילין. מסופר בזה על אחד מגדולי הדורות, בעל ה"שאגת אריה," שחי לפני כ-200 שנה, שהוצרך פעם לנסוע מעיר לעיר לצרכיו. והנה לקח לו איזשהו עגלון יהודי, והעגלון הזה נסע בדרך, באחד מהעיקולים לפתע הגיחו חבורת שודדים ואיימו על הרב ועל העגלון, קפצו על העגלה והתחילו להשתלט על העגלה. העגלון צועק: שודדים! שודדים! הרב היה ספון בעגלה והיה לומד באותה שעה. פתח את החלון של המרכבה, של הכרכרה, והסתכל

מבעד לחלון. איך שהשודדים ראו את הרב, ברחו כולם. כולם ברחו. ויהי לפלא. העגלון התפעל כולו ואומר לרב, לאחר שחלפה הסכנה: כבוד הרב, למה השודדים הללו ברחו? מה קרה? מה עשית להם? איזה שם קדוש אמרת? מה אמרת? מה עשית? אמר לו הרב: לא עשיתי שום דבר. פשוט מאוד הייתי עטור בתפילין. הייתי חבוש בתפילין של יד ועטור בתפילין של ראש. ולכן כתוב בתורה "וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך." הם פחדו ממני. אמר העגלון לרב: אבל כבוד הרב, גם אני הייתי עטור בתפילין. אני גם יהודי. גם אני שמתי תפילין של ראש בשעה שהנהגתי את הסוסים. אמר לו הרב: זה בדיוק ההבדל, כאשר אדם מניח תפילין הוא צריך לחשוב שלא להסיח דעתו מן

התפילין ולחשוב על ייחוד השם ועל יציאת מצרים. לחשוב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד." השם ייחד אותנו פה בעולם, ואנחנו מייחדים אותו, שאין עוד כוח בעולם מבלעדי השם. הוא הכוח היחיד בבריאה. אם כן, הקב"ה ייחד אותנו ואנחנו ייחדנו אותו. כך אומרת הגמרא במסכת ברכות, הגמרא אומרת שיש תפילין גם לבורא עולם. אנחנו, בתפילין שלנו כתוב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד." בתפילין של בורא עולם, מה כתוב? "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ." הקב"ה משתבח בנו ואנחנו משתבחים בבורא עולם. אנחנו מייחדים את בורא עולם. נמצא, אומר הרב, צריך לחשוב על ייחוד השם ועל יציאת מצרים, שאין עוד מלבדו. אם אדם באמת חושב על זה, על זה אומרת הגמרא

"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך," אלו תפילין שבראש. אם התפילין נמצאות אצלך בתוך הראש כאשר אתה חושב ומתבונן בגדלות הבורא, ביציאת מצרים וכולי וכולי, אז יש את הסגולה שיפחדו ממך אומות העולם. אבל אם התפילין נמצאות על הראש ואתה חושב על הסוסים, בזה אין את הסגולה. הסגולה היא כאשר התפילין נמצאות בתוך הראש. נמצא שיש לנו מצווה כל כך מיוחדת, מצוות תפילין, שרק הסימפטום של המעלה של המצווה הזאת, שאנחנו רואים שהיא גורמת לאומות העולם ממש לפחד מעם ישראל. כתוב בתורה "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך." זו המצווה שצריך לשים ארבע פרשיות שבתפילין, שמים בצורה מסוימת ארבע פרשיות, כתובות ברצף,

בתפילין של יד, וארבע פרשיות, שמחולקות לפי בתים, בתפילין של ראש. זו מצוות תפילין. הטעם של המצווה הזאת, מה הסיבה והטעם שהקב"ה ציווה אותנו על מצוות תפילין, את זה כותב ספר החינוך במצווה תכ"ה. כותב ספר החינוך שהקב"ה ידע טוב מאוד להיכן הוא מוריד אותנו כאן. הוא מוריד אותנו לעולם החומרי, לעולם הגשמי. טבע האדם שהוא נמשך אחר החומר. האדם הוא בשר ודם, הוא נמשך אחרי החומר. אבל מה התפקיד? התפקיד הוא לעשות את רצון השם, להידבק בשכינה. איך יהיה כוח לעם ישראל להידבק בשכינה כאשר נמצאים בתוך עולם חומרי כזה? עולם גשמי כזה? איך יהיה כוח לעם ישראל להידבק בשכינה? בשביל זה הקב"ה ציווה אותנו על מצוות התפילין. מצוות

התפילין, יש לה את הכוח להמשיך קדושה על האדם, לתת לו כוח לקיים את כל תרי"ג מצוות. על ידי זה שאדם מקיים מצוות תפילין כראוי, הוא מושך על עצמו קדושה עליונה שאין כדוגמתה. כמו שאומרת הגמרא, שאדם שמניח תפילין, חוט של חסד משוך עליו כל אותו היום. חסדים הוא מושך על עצמו. משהו מיוחד. זכות עצומה שבורא עולם הנחיל לעם ישראל כדי לשמר אותם, אומר ספר החינוך, שיימשכו לקדושה ולא יימשכו אחרי החומר. דרך אגב, זאת הסיבה שהתפילין, ממה הן נעשות? מעור של בהמה גסה. עור של פרה. עור של עגל. למה עושים את זה דווקא מעור של בהמה גסה? לוקחים את הדבר החומרי ביותר והופכים אותו לדבר קדוש. וזו בדיוק הנקודה שבורא עולם מצווה אותנו:

קח את החומר שלך, את החומר שבו אתה נמצא, ותקדש אותו, תהפוך אותו להיות משהו הרבה יותר נעלה. כאשר אדם זוכה לקדש את החומר שלו, הוא זוכה להיות למעלה ממדרגת המלאכים. למעלה. לכן זה הטעם של מצוות התפילין. איך עושים תפילין? אנחנו רואים כאן את התפילין שמוצגות לפנינו. קודם כול אנחנו רואים את התפילין הגולמיות. אנשים חושבים שלעשות תפילין זה הוקוס פוקוס. צריך לדעת שבשביל להכין בית של תפילין כזה, שיהיה מסודר וצבוע ומשורטט לפי כל הדינים, זה לפעמים לוקח תהליך של שנה שלמה עד שהבית הזה מוכן ומסודר. אז הנה אנחנו רואים כאן את הבית הגולמי. קודם כול כובשים את העור בצורה מסוימת, שיוצאת איזושהי צורה שדומה לתפילין.

לאחר מכן, כשגומרים את הכבישה הראשונה, משרטטים ומיישרים את כל הבית שיהיה ישר וסימטרי. היום, עם כל המכשור וכל מה שיש לנו עם הטכנולוגיה החדשה, אז יש אפשרות לעשות תפילין ממש מהוקצעות. פעם זה היה דבר קשה מאוד. תחשבו לעצמכם לקחת עור של בהמה ולהפוך אותה לבית מוצק כזה, זו לא מלאכה פשוטה. זאת מלאכה קשה מאוד בדורות הקודמים. היום יש לנו הכול בקלי קלות. ובתפילין הללו יש לנו כמה וכמה פרטים, הרבה מאוד דברים שצריכים לדעת אותם הלכה למעשה. ולכן, לפני שאנחנו מתחילים להסביר על התפילין, כאן המקום להזהיר. רבותיי היקרים, לא קונים תפילין אצל כל אחד. תפילין לא נמדדות לפי המחיר שלהן. גם אם אני משלם קצת יותר, אם אני

יודע שלקחתי מאדם ירא שמיים שבקי בהלכה ויודע כל פרט ופרט על מה צריך להתעכב ומה חשוב, זה דבר חשוב מאוד. כי אנחנו צריכים לדעת, כאשר אנחנו מניחים תפילין, צריכים להניח תפילין כדין. לא רק שזה ייראה תפילין. שזה יהיה תפילין. זה העיקר, שזה יהיה תפילין אמיתיות. בואו ניקח לדוגמה כמה וכמה פרטים שיש לנו. הרבה הלכות מהתפילין הן הלכה למשה מסיני. מה זו הלכה למשה מסיני? זה דבר שהוא לא נדרש בתוך הפסוקים, אבל קיבלנו אותו בקבלה מדור לדור עד משה רבנו. כך משה רבנו קיבל בהר סיני. בואו נלך פרט פרט. דבר ראשון, אנחנו צריכים שהתפילין יהיו מרובעות. מרובעות, שהן יהיו ריבוע. לא מרובע של מלבן או מעוין או כל מיני צורות

אחרות של מרובע, אלא שיהיה ריבוע, שגם האלכסון יהיה שווה, שגם באלכסון זה יהיה שווה. זו הלכה למשה מסיני, שהתפילין צריכות להיות מרובעות. דבר שני, יש לנו את התיתורה, כמו שאנחנו רואים כאן את התיתורה, שהיא למעשה הכיסוי על הפרשיות. מה שמכניסים את הפרשיות לתוך התפילין, התיתורה באה ומכסה על התפילין. כמו שאנחנו רואים כאן את התפילין, לאחר גמר התפילין, אנחנו רואים כאן איך התיתורה מכסה על הפרשיות, כבר לא רואים את ההפרש בין התיתורה לבין הבית עצמו. ממש, זה דבוק בצורה מאוד מקצועית, עד שזה נראה ממש חטיבה אחת. למעשה, התיתורה היא דבר שהוא מכסה על הפרשיות. כמו שאנחנו רואים כאן, שזה מכסה על הפרשיות. זו התיתורה. זו

גם כן הלכה למשה מסיני. דבר נוסף שיש לנו זה המעברתא. כמו שאנחנו רואים כאן איך הרצועות עוברות בתוך הבית של התפילין. הרצועות האלו שעוברות בתוך הבית של התפילין, זה מקום שמשאירים איזשהו רווח קטן כדי שהרצועות יעברו שם. זה מקום שנקרא מעברתא. שם עוברות הרצועות. זה תפילין של ראש. זה תפילין של יד. כל אחד לפי עניינו. עושים את המעברתא כדי שהרצועות יוכלו לעבור. זו גם כן הלכה למשה מסיני, שהרצועות יעברו בתוך התפילין. כאן אנחנו רואים את ה-ש' של התפילין. וב-ש' של התפילין יש משהו מאוד מעניין. מצד ימין, כמו שאנחנו רואים, זה שלושה ראשים. שלושה ראשים יש ל-ש.' מצד שמאל, יש לנו ארבעה ראשים. מה הסיבה? התוספות

במלאכות דף לה, אומר התוספות שכך קיבלנו מרבותינו, לעשות ש' אחת של שלושה ראשים ו-ש' אחת של ארבעה ראשים. הביא את זה גם כן ה"פרי מגדים" בשולחן ערוך סימן לב, שה-ש' הימנית היא תהיה של שלושה ראשים וה-ש' השמאלית היא תהיה בעלת ארבעה ראשים. הסיבה לדבר הזה, מסביר בספר "אעלה בתמר," שאם ניקח את שתי האותיות של ה-ש,' ש' בגימטריה = 300, כפול שתי שי"נים יוצא 600. ויש לנו עוד ראש אחד מיותר, ו.' איך כותבים ו?' ו' כותבים, את האות ו', א', ו.' איך אני כותב ו?' אני כותב ו', א', ו.' כמה זה בגימטרייה ו' מלא? 13. לרמז על התפילין שהן שקולות כנגד 613 מצוות. שתי שי"נים זה 600, ועוד ו' מלא זה 13. 613 מצוות. מי שמניח

תפילין, זה שקול כנגד 613 מצוות. כמו שאנחנו רואים גם כן כאן, הרצועות של התפילין צריכות להיות בצבע שחור, שחורות כעורב. יש אומרים שצריך גם כן שהצד הפנימי של הרצועה יהיה בצבע שחור. זה דבר שהוא לא על פי ההלכה, אבל יש כאלו שרוצים להקפיד בדבר הזה ותבוא עליהם הברכה, גם כן שהצד הפנימי הוא יהיה בצבע שחור. זו הלכה למשה מסיני, שהרצועות צריכות להיות דווקא שחורות, ולא צבע אחר. גם כן, את כל התפילין, את התפילין עצמן אנחנו תופרים בגידים. לא תופרים את זה בחוטים או בדברים כאלה, אלא רק בגידים של בהמה. כלומר, כל התפילין כולן, הכול נעשה מבהמה. והכול, כמו שאמרנו, מסיבה שבא לרמז לנו על העניין שהתפילין, כמו שהבהמה

עצמה היא הדבר הבזוי ביותר, כביכול, החומרי ביותר שאנחנו מקדשים אותו, כך אותו דבר, המטרה של האדם היא פשוט לקדש את החומר שבו הוא נמצא. קשר של תפילין צריך להיות למעלה. מה הכוונה למעלה? כמו שאנחנו רואים כאן, הוא צריך להיות בגובה של הראש, בסוף עצם המפרקת, ולא בצוואר. למה צריך דווקא שהקשר של התפילין יהיה למעלה? כדי שישראל יהיו למעלה ולא יהיו למטה. כך אומרת הגמרא במסכת מלאכות דף לה. כמו כן, גם כן אומרת הגמרא שם שקשר של תפילין צריך להיות לפנים ולא לאחור. מה זה לפנים ולא לאחור? שני פירושים. פירוש אחד "לפנים ולא לאחור," כמו שאנחנו רואים כאן, הצד הפנימי של הקשר הוא הצד היותר מבולגן. זה אמור להיות כלפי

פנים. והצד החיצוני, שנראה יותר ברור, כמו האות ד,' זה צריך להיות בחוץ, וזה הקשר שצריך להיות לפנים. או הסבר נוסף, מה זה לפנים? הכוונה שהקשר צריך להיות במרכז הראש. לא ימינה ולא שמאלה, כמו שאנחנו רואים כאן, אלא ממש במרכז הראש. מה הסיבה? כדי שיהיו ישראל לפנים ולא לאחור. כדי שהפנים, כביכול, תהיה להם הארת פנים, שהקב"ה יאיר פנים לעם ישראל. לכן אנחנו עושים את הקשר לפנים ולא לאחור. כמו שאנחנו רואים מכאן גם כן, יש לנו את האות ש', שהיא נמצאת חקוקה על התפילין. יש לנו את האות ד,' שהיא למעשה הקשר של התפילין של ראש. ויש לנו בנוסף קשר שאנחנו עושים בתפילין של יד, קשר שהוא בצורה של האות י.' הסיבה לדבר זה שם

ש'-ד'-י,' שהוא שומר על עם ישראל. שם שדי. ה-ש' נמצאת על התפילין, ה-ד' נמצאת בקשר של ראש וה-י' נמצאת בקשר של היד. שם שדי שומר עלינו. מה צריכים לכוון בשעה שמניחים תפילין? הכוונה הפשוטה שצריכים לכוון שהקב"ה ציווה אותנו על ייחוד השם, שצריכים לדעת שאין עוד מלבדו. הוא הכוח היחיד בבריאה, אין עוד כוח אחר. והוא ציווה אותנו לזכור את יציאת מצרים, את כל הניסים שנעשו במצרים, את קריעת ים סוף את כל הניסים שהקב"ה עשה לנו בקריעת ים סוף. ולאחר שאדם חושב על זה, הוא צריך לשעבד, להשתעבד, הנשמה, שהיא במוח, והלב, שהוא עיקר תאוות הגוף. כאשר אדם משעבד את זה, את כולו, לבורא עולם, זאת הכוונה שמכוונים בתפילין. וכמובן

שצריך להיזהר שלא להסיח דעתו מן התפילין אפילו רגע אחד. כמה שיותר להיות בריכוז כשהתפילין עליי. להיות בריכוז על הדבר הזה. יש כמה וכמה מעלות בתפילין. כתוב בזוהר הקדוש שאדם שזהיר במצוות תפילין מאריך ימים. בנוסף, כתוב שכל עוונותיו נמחלים. אם אדם זהיר במצוות תפילין, זוכה למחילת עוונות. יוצא קול בשמיים לטובתו. כל העולמות אומרים פלוני עובד השם. יוצא קול בשמיים לטובתו. שם השם נקרא עליו. ועוד דברים נוספים, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. כתוב שמובטח לאותו אדם שהוא בן העולם הבא על ידי הנחת התפילין. אין אש של גיהינום שולטת בו. האש של גיהינום לא שולטת בו בזכות מצוות התפילין. וגם, כמו שדיברנו בתחילת הדברים,

שמקבל את הכוח לקיים את כל התורה כולה. מסופר על העניין הזה, של עד כמה האדם יכול לקדש את עצמו על ידי מצוות התפילין. מי לנו גדול מרבנו אור החיים הקדוש? רבי חיים בן עטר, שחי לפני כ-250 שנה. רבנו חיים בן עטר הגיע לארץ ישראל בסוף ימיו וחי בירושלים. חי בירושלים והקים ישיבה בירושלים. והנה, חלה את חוליו האחרון שבו השיב נשמתו. כמה ימים לפני פטירתו, נכנסה הרבנית לחדר שבו הוא שכב והתחילה לבכות: בעלי היקר, מה אעשה בלעדיך? הוא ניסה להרגיע אותה. היא אמרה לו: כן, אבל פה בירושלים גם כן, איך אתפרנס? מאיפה תהיה לי פרנסה? עד היום אתה עזרת לי, אתה הבאת לי, אני לא עשיתי שום דבר. מאיפה תהיה לי פרנסה? אמר לה רבנו,

אור החיים הקדוש: אשתי היקרה, אל תפחדי. לאחר 120 שנה יבוא יהודי עשיר מאיסטנבול, הוא יבקש ממך לקנות את התפילין שלי ב-300 לירות זהב. 300 לירות זהב זה היה סכום אגדי שאדם יכול היה לחיות איתו עשרות שנים. הוא יקנה את התפילין ב-300 לירה זהב, ואת תיתני לו את זה. אל תתעקשי, תיתני לו את התפילין. רק תגידי לו בשמי שאני מצווה אותו שלא ישיח בתפילין אפילו שיחה אחת בטלה. והנה, לאחר כמה ימים, השיב נשמתו לבוראה. בתאריך י"ד בתמוז רבנו חיים בן עטר עלה בסערה השמיימה. כל עם ישראל ביכו את האבידה. שבעה ושלושים. והנה, לאחר שלושים, דפיקה בדלת בביתו של אור החיים הקדוש. יהודי עשיר מאיסטנבול מגיע לרבנית ואומר לה: הרבנית,

אני רוצה לקנות את התפילין של אור החיים הקדוש, הנה כאן 300 לירות זהב מוכנות טבין ותקילין. אבקש ממך, הרבנית, להעניק לי את התפילין. הרבנית רצה מהר אל הארון להביא לו את התפילין. היא חוזרת וכולה בוכה ודומעת. מה קרה? בעלי כבר ידע שתגיע. בעלי כבר אמר לי שיבוא יהודי עשיר מאיסטנבול וגם הוא נקב במחיר 300 לירות זהב. אבל בעלי ציווה עליי לצוות עליך דבר מאוד מאוד מאוד חשוב, שלא תדבר אפילו דיבור אחד של חול. ואסור לדבר דיבור של חול עם התפילין של רבנו אור החיים הקדוש. רק אם אתה רוצה לדבר משהו, תחלוץ את התפילין ואחרי זה תדבר. והיהודי קיבל על עצמו שלא ידבר שום דיבור של חול עם התפילין. והנה, היהודי הזה לקח את

התפילין ולאחר שהתחיל להניח אותן, הרגיש כזאת התעוררות בקדושה. וכל היום שלו היה מלא בהתרגשויות של תורה, של קדושה, של מצוות. כולו היה דבוק בהשם. התפילה שלו הייתה נראית אחרת. והיהודי הזה הרגיש התעלות עצומה עם התפילין. והנה יום אחד הגיע אחד המשרתים והתחיל לדבר איתו כך וכך. משא ומתן. והעשיר מרמז לו... אבל הוא ממשיך לדבר: פלוני הגיע ואלמוני אמר כך. עד שהוא לא התאפק ודיבר איתו כמה דיבורים של חול. באותו הרגע הרגיש היהודי איך כל הקדושה של התפילין ירדה לו, כאילו ירד עשרת מונים. אין לו כלום. התפילה כבר לא הייתה אותה תפילה, התחושה לא הייתה אותה תחושה. באותו היום הוא שלח את התפילין לבדיקה. הם פותחים את

התפילין והם נדהמים. אין אפילו אות אחת בתפילין. כל האותיות פרחו. עד כמה הגודל של הקדושה של רבנו אור החיים הקדוש, שאפילו החומר שהיה בתוך התפילין קיבל כזאת קדושה עילאה, שכאשר אדם דיבר כמה דיבורים של חול, כבר האותיות פרחו באוויר. איזו מצווה מיוחדת בורא עולם הביא לנו. כמה מתנות הוא הביא לנו עם המצווה הזאת. אפשר לוותר על זה?