הרב זמיר כהן - מה חסר לילדים שלנו?

מלמדים אותנו חז"ל בחינוך ילדים תיקח כלל. אסור להקדים ואסור לאחר. כשרוצים לחנך ילד להתנהג ולהתנהל בצורה נכונה תבדוק האם בגיל הזה הוא בשל לדרישה הזו. אם דורשים מילד לפני הזמן לבצע פעולות שהוא עדיין לא בשל להם, גורמים לו נזק גם חינוכית, גם נפשית. מצד שני מאחרים יותר מדי. אומרים הוא ילד, הוא ילד. כשהוא יגדל מגיעים לגיל פתאום נבהלים. מה יצא מהילד הזה? כל כך קשה, כל כך קשוח. אי אפשר להזיז אותו. עכשיו כבר מאוחר. כתוב בפסוק, חיצים ביד גיבור. כן בני הנאורים. הילדים כמו חץ ביד של הגיבור. כשהחץ ביד של הגיבור הוא יכול לכוון אותו להיכן שהוא רוצה ולראות. אבל אם לאחר שהוא ירא בחץ הוא קלט שזו טעות. הוא ירא

באוהב במקום באויב. אבל החץ באוויר הוא יכול עכשיו להתחרט. היית צריך לחשוב לפני כן. ככה ילדים יש גיל שהם בידיים של ההורים. אתה יכול לשלוח אותו לתלמוד תורה, בית ספר תורני שיתחנך בדרך נכונה. אחר כך אתה רואה פירות נפלאים. אבל אם אתה אומר לא ילד קטן, מה יש בזה? רק כאן, רק שם, עם הזמן, לפת רואים שהוא נסחף לכיוונים אחרים. כחיצים ביד גיבור, כן בני הנאורים. כך כתוב בפסוק. אומר התנא, בין חמש שנים למקרא. אל תנסה להעמיס עליו לפני שהוא מגיע לבשלות. חז"ל לומדים מדיני עורלה. כתוב כי האדם עץ השדה. יש הרבה מחנה משותף בין האדם לבין העצים. בשיעור עלתו בשבט הערכנו בזה הרבה הקשר והדמיון כמה אפשר ללמוד מהעצים לחיי

האדם. אולי ניתן דוגמה אחת מהקשר שהזכרנו אז כי זה חשוב לכל החיים. בקיץ רואים שהעצים פורחים בחורף העלים נושרים. לקראת ובשבט שוב מתחילים לחזור ולפרוח. למה בחורף העצים נראים קבוים לחלוטין כמו מתים? ההבדל בין הקיץ לבין החורף שני הבדלים. בקיץ הימים ארוכים והלילות קצרים. אז יש הרבה שעות של אור מתוך 24 שעות. רוב השעות הם שעות אור. בחורף הפוך. הלילות ארוכים, הימים קצרים, רוב ה-24 שעות חושך. הבדל נוסף, בקיץ חם, בחורף קר. כשהעץ מרגיש שהוא מקבל פחות אור, הימים מתקצרים ומקבל פחות חום, הוא מתחיל להשאיר את העלים שלו. כשמתקרב שוב האביו, לקראת הוא בשבט, העץ מרגיש שהימים שוב מתארכים, יש יותר אור, עוד מעט יהיה

יותר חום, הוא שוב מתחיל לפרוח. האדם עץ השדה. כשרואים מישהו במשפחה שמתחיל לשכוע בתוך עצמו, משיר את העלים שלו, אין לו את השמחת חיים שלפני, מתכנס בתוך עצמו, לא טוב לו עם עצמו. מה זה אומר? שמה חסר לו? חום ואור. ברגע שניתן לו חום ואור, שוב הוא יתחיל לפרוח. חום זה מילים טובות, שבחים, לחמם לו את הלב, כמה הוא נפלא, דימוי עצמי חיובי, להאיר פנים. זה האור. מאירים פנים אליו, מראים לו שאוהבים אותו, ששמחים בו, לפתע הוא מקבל חיות חזרה. יש הרבה מכנה משותף בין העץ שיש לו שורשים ויש לו פירות ושלבי הדורות לבין האדם. גם בעניין הזה אומרים חז"ל, כמו שבעצים הצטוונו בתורה עד גיל שלוש, ערלים לא יאכל. יש דין של עורלה.

חשוב לדעת את זה גם היום. לפעמים נוטעים עץ בגינה, מביאים מהגנן עץ, מתחיל להוציא פירות. עד שלוש שנים מזמן נטיעת העץ אסור מהתורה לאכול את הפירות האלה. הרמבן כותב כלל שבכל מצווה רוחנית יש גם תועלת גשמית. ובעורלה הוא אומר שאם יבדקו בצורה נכונה את הפירות של העץ כשהוא תינוק עד גיל שלוש יגלו שהפירות האלה אינם בריאים. כי אם התורה ציוותה שאסור מההיבת הרוחני, יש לזה שיקולים רוחניים גבוהים, ודאי שיש לזה גם השלכה גשמית, כמו שהיום מצאו שברית מילה מונעת מחלות. הרבה מחקרים שנעשו היום על הקשר שבין שמירת המצוות לבין בריאות ושמחה ואושר גם בעולם הזה, לא רק בחיי נצח, לא רק בעולם הבא. אז העורלה עד שלוש שנים אסור

לאכול. בשנה הרביעית נקרא את הפסוק יהיה כל פריו קודש הילולים ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו. שנה הרביעית הפירות שהוא נותן צריך לפדות אותם בכסף ואז מותרים באכילה. מהשנה החמישית כבר פירות רגילים שרק מעשרות כמו כל הפירות. เ