הרב זמיר כהן - רגשות של אהבה מול שנאה

שלום וברכה וערב טוב לכולם. אנחנו נמצאים בהלכות דעות שבספר המדע להרמבם הלכה ג'. היום נתבונן בהדרכת הרמב"ם במה שנוגע לרגשות של אהבה ושנאה. יש כללים גם במה שנוגע לאהבה, גם במה שנוגע לרגשות של שנאה שפעמים שצפים ועולים בליבו של האדם. כיצד להתייחס לתחושות האלה ואיך מתוך כך להתרומם גם במה שנוגע לעיצוב האישיות של האדם, להיות אדם יותר מתוכן, יותר שלם וגם במה שנוגע לשמחת חיים לאושר מתוך התחושות הפנימיות האמיתיות שיש לאדם. כותב הרמב"ם כך: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר, ואהבתה לראך כמוך. לפי כך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו, כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו. והמתכבד

בקלון חברו, אין לו חלק לעולם הבא." נסביר את הדברים קצת יותר לעומק. מה היא המשמעות בעצם של אהבה? באופן טבעי, באופן רגיל, כל אדם מרוכז בעצמו. הוא אוהב את עצמו, חושב על עצמו. וזה חלק מההתבעה שהקדוש ברוך הוא הטביע בבריאה לטובה. אם האדם לא יחשוב על עצמו, הוא לא ידאג לפרנסתו, לא ידאג לחייו, לא יתקדם בחיים, אז הקדוש ברוך הוא הטביע באדם את הרצון, את הדחף הפנימי הזה לדאוג לטובת עצמו. אבל יש בזה גם מוקש. כשהאדם יותר מדי מרוכז בעצמו, הוא הופך להיות אגואיסט, הופך להיות אדם שיכול לרדות באחרים, לזלזל בהם, לבזות אותם, להציק להם. ואחת הסיבות שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם זכר ונקבה, כדי שהאדם ילמד לתת ולהעניק

ובכך להיות דומה לקדוש ברוך הוא שנותן ומעניק. כי הרי יכל לברוא אדם שהוא לא מורכב מזכר ונקבה. יכל לברוא אדם אחד שהוא גם זכר וגם נקבה. כל המעלות שיש לגבר יש לאדם הזה. כל המעלות שיש לאישה יש לאדם הזה. יכול ליצור ילד בתוכו. מה הבעיה? הקדוש ברוך הוא יכל ליצור אדם שיש בו את הכל. אבל אומרת התורה זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם. כלומר ברא את האדם יצור שמורכב משני חלקים. בתחילה כתוב בגמרא שהוא אדם הראשון היה עשוי מזכר ונקבה שדבוקים מגבם. אחור וקדם צרתני ותשת עליי כפיך. כך נברא אדם הראשון. ומה זה שכתוב שהקדוש ברוך הוא הפיל עליו תרדמה ולקח את אחת מצלעותיו. רש"י כותב צלע זה לא כמו שיש שחושבים

שצלע זה עצם. צלעות. אלא הצלע בלשון התורה זה צד כמו צלעות הבית. זה אחד מצדדי הבית. לקח את אחד מצלעותיו. כלומר את הצד האחד היה דבוק מהגב אדם וחווה. כך נבראו גוף אחד. חילק אותם לשניים. כשהפיל עליו תרדמה חילק אותם. עשה אותם זכר בפני עצמו, נקבה בפני עצמה. לא כמו כל הבעלי חיים שברא שור לבד ופרה לבד. אריה לבד ולביאה לבד. אדם הוא ברא אותו אדם אחד וחילק אותו לשניים. למה? אבל בסוף אתה תעתיד לחלק אותו. אז מראש תעשה אותו שניים. כותב הרמ"בן, זה מסר לאדם. תהיה נאמן לאשתך כי אתה והיא אדם אחד במקור. לא כמו אצל בעלי חיים שהקשר שבין אריה ללבייה זה נועד רק לשימור הדורות הבאים. כשיש קשר בין אריה לבין לביאה, בין

סוס לבין סוסה, אין פה איזה רגש מיוחד כלפי הסוסה הזאת בדווקא, כלפי הלביאה הזאת בדווקא. הוא יכול פעם לקחת את זאת, פעם את זאת, העיקר שיהיה המשך לדורות הבאים. אבל במין האנושי, אומר הקדוש ברוך הוא לאדם, תדע שאצלך זה אחרת. אתה ואשתך הופכים להיות אדם אחד. מראש בראתי אתכם אחד, שתדעו שאתם אחד, רק ביצלתי אותכם אחר כך. אבל זו שאלה אז למה הוא פיצל? היה מראש בורא אותנו אחד ממשיכים להיות אחד כל הזמן. התשובה היא כדי שהאדם יוכל לצאת מהכוח הנוטל הלוקח שיש בו ולהפוך להיות נותן אמיתי. ונתינה אמיתית, אהבה אמיתית יכולה לבוא בשלמות הכי גבוהה דווקא בזוגיות. כי כלפי העולם יש גם שיקולים אחרים. למה אדם עוזר ונותן? אבל

בזוגיות כשיש נתינה, הנתינה היא באמת באה מבפנים. כשיש ויטור הוויטור הוא באמת בא מבפנים. האהבה ואחווה שלום וראות שיש ביניהם זו ברמה שונה לחלוטין. כשהאדם אוהב, אהבה כהגדרתה הנכונה כפי שתכף נראה אותה, כשהאדם אוהב הוא הופך להיות אדם יותר מתוקן. בהגדרות של היום יש הרבה צעירים שמשתמשים במילה אני אוהב. כך הוא אומר לצד השני שהוא אוהב אותה. אבל כשבאמת בוחנים רואים שהוא אוהב את עצמו, רק רוצה להשתמש באחרים לסיפוק היצרים והצרכים שלו, אז הוא אומר שהוא אוהב והוא לא מבין אפילו מה הוא מדבר. הגדרה אמיתית של אהבה ניתן למדוד כשהורה אומר לילד, אני אוהב אותך. מה הוא מתכוון לומר? ולכן מה? לכן אני רוצה שתיתן לי,

שתעניק לי, או שאני אהפוך את העולם רק כדי שלך יהיה טוב. כשההורה אומר לילד, אני אוהב אותך, פירושו של דבר אני אעשה הכל כדי שלך יהיה טוב. כך גם בזוגיות. כשאומרים אני אוהב, אני אוהבת פירושה של דבר, אני אעשה הכל שלך הולך יהיה טוב. כך ההגדרה האמיתית של אהבה טהורה, אהבה אמיתית. נמצא שעל ידי אהבה האדם יוצא מהריכוז שלו בעצמו והוא בעצם פותח את עצמו להכניס אחרים אל תוך עצמו כמו שהוא אוהב את עצמו דואג לעצמו דואג גם לאחרים לכן הרמבם כשהוא מפרט מה זה באהבתה לראך כמוך הוא כותב כך לפיכך צריך לספר בשבוחו האדם צריך להרגיל את עצמו לדבר בשבוח זולתו כשבודקים בעולם רואים שלאנשים קשה לדבר טוב על אחרים. למה? כי ברגע

שהוא מדבר טוב על השני הוא מרומם אותו והוא כאילו מקטין את עצמו. כי אני אומר שהוא נפלא בזה והוא טוב מאוד בזה וזה מצוין בהוא. אז מה הייתי? הגאווה שבו מקשה עליו לדבר טוב על אחרים כי הוא רוצה שידברו טוב עליו, שיראו את החשיבות שלו. אבל מעניין יש שניים שהאדם מוכן לדבר בשבחם אפילו אדם שלא עובד על המידות קל לו לדבר בשבוחו של אדם אחר מי הם השניים האלה האחד על אדם שמת קל מאוד לדבר עליו שבחים והשני על מי שאוהבים גם כן קל לדבר דברי שבח ההסבר כשמדברים טוב על אדם שנפטר מהעולם זה קל מאוד למה כי הוא לא מאיים יותר. כל זמן שהוא היה חי סוג של תחרות. אז קשה לאדם לדבר טוב על מישהו אחר כי יש כמו תחרות ביניהם והוא

רוצה להרגיש אני יותר ממנו. אחרי שהוא נפטר הוא מרגיש מה יש לי להתחרות איתו? כבר לא פה ואז הוא באמת מדבר בשבחו. אין לו שום עניין לספר עליו דברים רעים. אין לו שום עניין להקטין אותו כי הוא כבר לא קם. אבל זה לא נובע מתוך מידות טובות שאדם בנה את עצמו. לא קשה לו לדבר טוב על אדם שנפטר. אבל כשמדברים על אדם אחר שהוא חי מתוך אהבה, אהבה יוצרת תחושה שהוא זה אני ואני זה הוא. כשאדם אוהב מישהו, הוא בעצם מכניס אותו לתוכו, הוא מתחבר אליו. הרב דסלר, זכר צדיק לברכה, כותב שיש טעות גדולה להרבה אנשים שחושבים אני צריך קודם לאהוב את אשתי ואז אני אתן, אז אני אעניק. וכך היא מרגישה כלפיו. אומר הרב דסלר, צריך לדעת שזה

עובד הפוך. תקריב, תן, תעניק, תגלה שאהבה מתפתחת יותר ויותר. כי אהבה שמוגדרת בצורה לא נכונה, אדם שאוהב את עצמו ורוצה שאחרים ישמשו אותו, ישרטו אותו, יספקו את צרחיו, אז הוא בעצם רוצה להרגיש את הרגש הזה של ה אני קודם כל רוצה לאהוב ורק אז אני אתן. למה? כי כל המטרה שלי שישמשו אותי. רק אם אני ארגיש אהבה אז אני אתן. אומר הרב דסלר, זה שיבוש בהגדרה, זה עובד הפוך. הוא שואל שאלה מעניינת. מדוע אומן אוהב את היצירה שלו? צייר ציור, פיסל משהו, רואים שאומן שהשקיע בדבר כמה שהוא השקיע יותר הוא אוהב אותו יותר. למה? אז מיד עונים כולם כי הוא השקיע. שואל הרב דסדר, אז מה אם הוא השקיע? עונה תשובה מאוד מעניינת. כשהאדם

משקיע בדבר אחר הוא מרגיש שחלק ממנו נכנס לתוך אותו דבר. חלק ממני נמצא כאן. אם השכעתי בציור הזה, אם השכעתי בפיסול הזה, אם השכעתי בעיצוב של משהו, אז אני מרגיש חלק ממני נמצא בתוך זה. וכל אדם הרי אוהב את עצמו, אז הוא אוהב את מה שהוא השקיע בו, כי חלק ממנו כעת עבר לשם. אומר הרב דסלר, תשקיע באשתך, תגלה שאתה אוהב אותה. לפעמים אנשים אחרי 15 שנה שואלים כשהתחתנו היה לנו רגשות של אהבה היום הוא אומר אני כבר לא מרגיש מה שהרגשתי בעבר אפשר לרענן שוב אהבה אחרי 15 שנות נישואים 15 שנים הלכנו רחוק היום המחקרים טוענים הבאנו את זה בהקדמה לספר המדריך המלא לנישואים מאושרים הבאנו שם את מה שהפסיכולוגים טוענים שכל אחד

מאיתנו שהולך ברחוב ורואה זוגות מתהלכים על המדרכה יכול בלי רוח הקודש לדעת מי נשוי ומי עדיין לא נשוי. אם רואים זוג שהולך, מחייכים אחד לשני, פנים מהירות, היא רק אומרת משהו, מיד מנסה להבין מה היא התכוונה ולשמח אותה, אז יודעים שהם עדיין לא נשואים. יש כך כאלה גם מחזיק לה את היד שהיא לא תברח פתאום אם היא תגלה מי הוא כנראה. לעומת זאת אתה רואה זוג הולכים עם פנים נפולות, פנים קבויות, בקושי מדברים, אתה רואה שהם מרגישים ריחוק אחד מהשני, אתה אומר זה זוג נשוי. לא שכולם כך, מדברים על התופעה המצויה בעולם. והרבה שואלים, תשמע, אני מכרן שנות נישואין, רוצה לרענן את האהבה, יש דרך כזו לחזור שוב לאהבה של פעם? אומר

הרב דסלר, יש דרך כזו. תיזום יוזמות להשקיע באשתך, לשמח אותה. תחשבי על רעיונות איך את משמחת את בעלך, איך את מפתיעה אותו לטובה, שיהיה מאושר, שיהיה שמח. כשהאדם משקיע בשני, מקריב בשבילו, כמה שהוא יקריב יותר הוא יאהב אותו יותר. הפוך ממה שחושבים. שאם יתנו לי, אני אוהב. ואפשר לראות את זה אצל זוגות. יש זוגות שרואים שאחד הצדדים משרט את השני באופן קבוע והשני לא עושה כלום בשבילו. אז נראה לכאורה שמי שמשרט יהיה מאוד אהוב כי הוא רק נותן ונותן ולא מקבל כלום. המציאות מוכיחה שרק כאשר האדם נותן מעצמו, ניקח למשל דוגמה, אישה שעושה הכל בשביל בעלה, מנקה, מחבשת, מבשלת והוא לא עושה כלום בשבילה, הוא יגלה שהוא לא אוהב

אותה, אבל זה פלא, היא כל כך עושה הרבה בשבילך, למה אתה לא אוהב אותה? התשובה היא כי הוא לא עושה כלום בשבילה. כשהוא יעשה הוא ירגיש אני מקריב למענה, אני מתאמץ בשבילה, אני מוותר ממני כדי שלה יהיה טוב. רגשות אהבה ילכו ויתפתחו. כי כשאדם משקיע במשהו או במישהו, הוא מרגיש חלק ממנו עבר לאדם הזה, אפילו לחפץ הזה. ואז הוא אוהב אותו, כי חלק ממני נמצא כאן. וכל אדם אוהב את עצמו באופן טבעי. ולמה הקדוש ברוך הוא יצר את העולם בצורה כזו שיש זוגיות אישה כדי שאדם יבנה יותר באהבה יגיע לפסגת השלמות כמו שהקדוש ברוך הוא נותן לאחרים בלי לרצות לקבל כלום גם האדם צריך לשאוף לתת ולתת בלי לרצות לקבל כלום זה בעצם היסוד של

ואהבת לראך כמוך אומר הרמבם לפי כך צריך לספר בשבחו מי שלא רגיל לדבר טוב על אחרים קשה לו פתאום להשתנות. הוא מרגיש התנגדות כזו. אבל זו העבודה. כי באמת איך מגיעים לבה לראך כמוך? משפט שכל כך הרבה מדברים עליו, אהבת ישראל. כולם אומרים זה נכון, צריך יותר אהבה, יותר אחדות. אבל מה הצעד הראשון? אדם שרוצה באמת להתקדם, מה הצעד הראשון? הצעד הראשון קודם כל לרצות לאהוב. אם האדם לא מפתח רצון לאהוב, הוא ישאר נעול כל הזמן. הוא לא יתן לאף אחד להיכנס לו ללב כי הוא מבוצר בתוך עצמו. בפרט אדם שבילדות שלו עבר יותר קשיים, יותר התמודדויות, במקום לקבל חום ואהבה כדרך הטבע, קיבל עלבונות ופגיעות וכדי להתגונן ולשמור על

עצמו, הוא פיתח סוג של שריון. יש ילדים כדי לא להישור אז חלק מההתבגרות שלהם זה לפתח שריון מסביב כדי לא להיפגע יותר. מספיק נפגעו לפני. יש שריון, שריון על הלב. שריון על הרגש. אז השריון הזה אמנם מגן עליהם שלא להיפגע, אבל מצד שני מה הוא גורם? שאף אחד לא יכול להיכנס להם ללב. הם עצמם לא מסוגלים לפתח רגשות אהבה כלפי אף אחד. אפילו כשמישהו אוהב אותם, הם נעולים בפניו. כי הלב סגור. לא נותנים לו להיכנס. מה הפתרון? קודם כל לרצות לאהוב. כשאדם אומר, "אני רוצה לאהוב". הוא כבר מתחיל לפתוח את הדלת של הלב. כי אני רוצה שמישהו יכנס לי ללב. אז בהתחלה זה יכול להיות כלפי אנשים מסוימים. לאט לאט זה מתרחב עבודה של שנים

עד שהוא מגיע למצב של אהבת כלל ישראל. כל יהודי שהוא רואה הוא אוהב אותו אפילו שהוא לא מכיר אותו והוא חפץ בטובתו והוא יעשה הכל למענו. וברוך השם פה בארץ הרבה גויים שבאים מחול ורואים כאן עומדים מתפעלים אנשים עוזרים אחד לשני ברחוב זה נתקע עם רכב לא זז רק צריך משהו מכוניות עוצרות יוצאים מסיים לו לתקן את המנוע מה שצריך ארגוני חסד שיש בארץ איפה יש מקום בעולם כל כך הרבה ארגוני חסד כמו בישראל אנשים יוזמים יוזמות רעיונות אני גר בביתר אליט יש איזה ספר פנימי שיוצא כמו ספר טלפונים כזה לאנשי העיר. אז יש שם דפים על גבי דפים עם רשימות צפופות רק של גמחים. על מה אנשים לא חשבו? מי גמח מוצצים? שאם התינוק באמצע

הלילה איבד את המוצץ והוא לא נרדם בלי מוצץ, מה אם תעשה? חנויות סגורות. אז יש גמח מוצצים. היא יודעת שברחוב פלוני פותחת בספר, בכניסה בחדר המדרגות יש ארון עם דלת. כל סוגי המוצצים שיש שם יכולה לקחת בהשאלה מה שצריך. מחר היא תחזיר אפילו על דברים שנראים כאלה פשוטים ועד גמחים גדולים כמו יד שרה כמו כל הארגונים החשובים שעושים פעילות גדולה של השאלת ציוד רפואי בעם ישראל יש באמת נתינה ואחדות ואהבה נפלאים אבל תמיד יש מה לתקן מה לשפר גם במישור האישי של האדם עצמו אז קודם כל אומר לעצמו אני רוצה לאהוב אני פותח את השריון הזה שיש לי בלב כלפי כל אדם כלפי לכל יהודי אני רוצה שלכולם יהיה טוב שזה בעצם הבסיס של ואהבתה

לרעך כמוך שהרמבן אומר לכן לא כתוב ואהבת את רעך אלא ואהבת לרעך פירוש תאהב שיהיה טוב לרעך כמוך כמו שאתה רוצה שלך יהיה טוב תעשה הכל שגם לשני יהיה טוב תחשוב בטובתו תרצה אלה הדוגמאות שנותן הרמבם מספר בשבחו לחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו יש אנשים שלא אכפת להם שהכסף של השני הולך לאיבוד, אבל אם הוא אוהב אותו, אכפת לו שהכסף שלו לא ילך לאיבוד. יש בזה גם מצוות השבת עבדה. אדם שרואה שממונו של חברו הולך לאיבוד והוא לא מודע. למשל, אדם שיוצא מה עובד באיזה מפעל, יוצא לבתו והוא רואה שאחד העובדים שכח לקבות את המזגן בחדר שלו או לקבות את האורות. הוא אומר לעצמו, העיקר אני הייתי בסדר, אצלי אני קיביתי. אבל

אתה יודע שהמפעל הזה שייך לאדם מסוים וכעת המזגן נפעל כל הלילה לחינם זה בזבוז של חשמל והוא יצטרך לשלם על זה הולך ומקבה קיים מצוות השבת עבדה מהתורה אף על פי שאותו אדם עשיר גדול והכמה שקלים של המזגן במשך הלילה זה לא יעשה לו איזה שינוי גדול בכיס אבל יש פה מצוות השבת עבדה כמו שאדם דואג לממון של עצמו שלא יובד צריך לחוס על הממון שלך חברו אגב נציין יש אנשים מתערכים במלונות כשיוצאים מהחדר במלון משאירים אורות דולקים משאירים מזגן מה אכפת להם העיקר נהנו פה במהלך הימים שהיו או היום שהיו משאירים והולכים עד שבבוקר תבוא החדרנית ותסדר על פי ההלכה זה לא בסדר האדם צריך לדאוג לממון של זולתו וחלק מאהבת ישראל לחשוב

גם על דברים כאלה על סדר על ניקיון משתמש במקומות ציבוריים מחזיר את המקום לכמו שהוא זה חלק מהבתה לראך כמוך ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו כמו שאדם רוצה שיכבדו אותו שיהיה אכפת לו מהכבוד של אחרים לפעמים במחמאה אחת לפני אנשים אפשר לרומם את האדם הן אם מדובר מבחינה חברתית תספו קבוצה ואתה יודע שהאדם הזה באמת עשה התאמץ השתדל בשביל כולם אתה מחמיא לו לפני פני כולם אשתך טרכה לבשל להכין לשבת הוריך הגיעו הוריה נמצאים בשבת אתה מחמיא לה אפילו שאין אורחים ליד הילדים כמה זה יפה שאבא אומר במהלך סעודת השבת משבח את האמא על הטרכה שלה כמה היא עשתה למעננו כמה אמא התאמצה כולנו אומרים לה תודה

רבה על מה שהיא עשתה זה גם חינוך לילדים חוץ מהכרת הטוב האמיתית ומה שאדם מפתח אהבה כלפי מישהו משבח אותו גם לחינוך של הילדים זה טוב שידעו לראות ולהשים לב שיש מי שתורח עבורם לזכור את הכרת הטוב בכלל כמה שיש אצל ההורים יותר שלום בית גם הילדים גדלים יותר בנויים ובריאים וגם להם יהיה יותר שלום בית אלה דברים ידועים שהילדים מעתיקים את ההורים כשהם רואים את ההורים מפרגנים אחד לשני מכבדים אחד את השני אוהבים גם הילדים מפתחים את זה הלאה לוקחים את זה איתם לכל החיים שזה דרך אגב באמת חשוב שוב לחזור ולהדגיש כמה אחריות מוטלת עלינו כהורים מהרגע שנולדים ילדים. ברגע שנולדים ילדים, האחריות שלנו בדיבור, בהתנהלות, בשיח

שלנו, המילים שמוציאים אלה דברים שהילדים כל כך מושפעים מהם ומעתיקים. הזכרנו פעם בחתונה כשיש אדם שהוא אוכל בלי דרך ארץ עם הידיים ומדבר בלי דרך ארץ פתאום רואה שהמצלמה מתקרבת הופך להיות אדם מטורבט מיד מחפש איפה הסכין נעלמה עכשיו אוכל עם סכין ומזלג יודע לחתוך לפי כל הכללים מארגן את במקום מסדר את עצמו איך אני נראה למה המצלמה מתקרבת ראו אותו כמו שהתפרע לפני כן בארוחה שלו מרגיש שלא נעים אז הוא מתחיל להתארגן המצלמה מתקרבת כשיש ילדים בבית צריך לזכור המצלמה מתקרבת כל רגע. יש כאן מצלמה שמצלמת, שמתעדת את ההתנהגות שלנו, את הדיבור שלנו והילדים יעתיקו את זה לכל החיים. זו אחריות עצומה עלינו כהורים. וכשילד

רואה איך אבא מפרגן לאמא, איך אבא אוהב את אמא, נותן לה מילים טובות, מחמאות, נזהר בכבודה, איך אמא מדברת עם אבא. אפילו כשיש ביקורת היא יודעת איך לנסח את הדברים. הילדים מעתיקים את זה לעצמם, לכל החיים. יש ספר בשם מעלות המידות מחובר לפני כ-700 שנה והוא כותב שאחד הכלים להגיע לאהבת הזולת הרי כל אדם אומר אני באמת רוצה לאהוב את כל ישראל אבל לא קל יש לי את העניינים שלי את הקשיים שלי הוא נותן כמה עצות לעניין הזה והוא מכניס את אהבת ישראל דווקא בפרק שמדבר על אהבת השם הפרק השני מדבר על אהבת השם והוא כותב כך דעו בניי כי מעלת אהבת הבורא יתברך היא מעלה גדולה ונכבדת עד מאוד שכל העובד לבורא מאהבה נקרא אוהבו שכן

מצינו באברהם אבינו עליו השלום שמתוך שעבד לבורא מאהבה נקרא אוהבו שנאמר זרע אברהם אוהבים בדבריו הוא אומר כאן משפט מאוד מעניין מי ששם לב כל העובד לבורא מאהבה נקרא אוהבו כלומר, יש אדם שבאמת הוא עובד את השם. מה שכתוב בתורה הוא עושה, אבל הוא עושה מתוך הרגל, מתוך שגרה, כי הוא נולד כזה דתי וככה עשו ההורים, אז הוא ממשיך באותה הדרך. או שהוא עושה את הדברים מתוך פחד, לא רוצה להענש, אז כך כתוב בתורה, ככה אני עושה. מה אני עכשיו אסתבך עם מי שברא את העולם? אני יכול נגדו. אז מהפחדים שלו עושה את מה שכתוב בתורה. אבל הוא מדגיש כאן, כל העובד לבורא מאהבה נקרא אוהבו. כלומר, לא רק שהוא עובד את השם, לא רק שהוא מקיים

את המצוות שבין אדם לחברו, המצוות שלבן אדם למקום, אלא הוא עושה את הדברים מתוך אהבה. הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא, ולכן הוא עושה. הוא ממשיך ואומר ומעלת המידה הזאת נמצאת בצדיקים המפורסמים והידועים בחסידות ובפרישות שעובדים לכונם מאהבה לא על מנת לקבל שכר וגמול טוב ממנו כלומר לא רק מתוך פחד מהעונש אפילו לא בשביל השכר וגם אינם פורשים עצמם מן העבירות מיראת עונש ופורענות אלא הכל מאהבת הבורא הוא אומר תראה שהצדיקים האמיתיים כל מה שהם עושים על פי התורה הם עושים עושים את זה לא בגלל שהם אומרים אני אעשה מצווה בשביל שנקבל גן עדן יהיה לי שכר בעולם הבא או שיהיה לי שכר בעולם הזה אני לא עושה עבירה כי אני לא רוצה

לקבל עונשים זה לא השיקול בכלל אני אוהב את השם הוא ברא אותי כל מה שיש לי זה בא ממנו אדם שהיה נותן לחברו מיליון דולר והיה מסדר אותו לכל החיים כמה היה זוכר אותו כל החיים לטובה כי הוא נתן לו מיליון דולר ובכסף הזה הוא קנה דירה פתח עסק התארגן כל חייו הוא רואה את הדמות של האדם הזה מול העיניים והוא מרגיש שהוא אוהב אותו, רק מקבל טלפון ממנו, רואה את שמו על הצג, הוא כבר מחייך. למה זה מישהו שנתן לי מיליון דולר? סידר אותי לכל החיים. אדם שהתבונן על עצמו, כמה שווה כל איבר שיש לו בגוף? השתלת עין. אין עדיין השתלת עין. יש תיקונים בעיניים. אבל נניח אם הייתה השתלת עין, ואדם איבד עין, כמה היה מוכן לשלם על על העין

הזאת? לא היה משלם מיליון דולר. זוג עיניים, כבר קיבלת שני מיליון דולר מבורא עולם לפחות. ומה עם כל האיברים שבגוף? לב ואוזניים ושיניים, טיפול שיניים, רק השתלת כתר, השתלת שם, כמה זה עולה. ואדם קיבל מבורא עולם שיניים והחליף לו אותם כשהגיע לגיל שהראש גדל, תינוק נולד, יש לו ראש קטן אז יש לו שיניים קטנות. מגיע לגיל שהראש גדל, הקדוש ברוך הוא אומר, "מה אני אשאיר אותך עם שיניים כאלה קטנות כל החיים." אז משאיר לו את השיניים, מצמיח לו שיניים חדשות שילוו אותו לכל החיים, מסדר לו את הכל. כשאדם מתבונן שבעצם כל מה שיש לו זה מבורא עולם מתפתחת אהבה טבעית הרי הכל ממנו הזן את העולם בחן בחסד וברחמים המזון שנתן לו זה

בחסד ורחמים בחן הקדוש ברוך הוא יכל לברוא את האדם ששלוש פעמים ביום צריך לגשת לתחנת דלק ולקחת צינור לתדלק בפנים יכל לסדר לא מזון ולא אוכל טעים ולא אוכל צבעוני תדלוק. אבל הקדוש ברוך הוא זן את האדם בחן ובחסד שיהיה מהאוכל בצורה מכובדת. צבעים, טעמים, ריחות. הקדוש ברוך הוא רוצה שתהלם מכל מה שהוא ברא בעולם. זה שהוא סידר את האכילה בעולם, יש לזה סיבות רוחניות שאדם יוכל להתמודד, הרי כל מה שיש בעולם זה נועד לתת לנו אפשרות של התמודדות. כי כשצריך לאכול, יש לאדם ניסיון יאכל כשר או לא כשר. כשהוא אוכל כשר מקבל על זה שכר. אם לא היו כל התכנים שיש בעולם, כל הפריטים שיש בעולם, בנים, בנות, תאוות, יצרים, כסף, גם

בכסף כמה ניסיונות יש לאדם? האם הוא ימעל בשותפות של חברו ויכניס לעצמו יותר ממה שצריך? יש לו לקוח, האם הוא יעבוד על הלקוח, זה הוא לא מבין כלום בתיקונים. יכול לעשות לו דבר קטן ולקחת ממנו מחיר פי 100. מאיפה הוא יודע? גיד לו שהיה פה קלקול גדול. כל אלה ניסיונות שיש לאדם כשהוא מתמודד מקבל שכר בהתאם למעשיו אז המזון בבסיסו נועד להעמיד את האדם בניסיונות שמה הוא יאכל האם הוא יברך לפני האם הוא יברך אחרי כמה הלכות יש רק במה שנוגע למזון ולברכות ולכשרויות זה נועד להעמיד את האדם בניסיונות אבל הקדוש ברוך הוא כשנתן את הדברים נתן אותם בחן בחסד וברחמים לכל אדם בר דעת מסתכל מפעיל את החשיבה הוא אוהב את הקדוש ברוך

נתאר לעצמנו אבא עשיר מיליארדר מבקש מביעשה משהו בשבילו והבן מכיר את האבא שהוא ביקש משריו לטוס לחודש לארגן איזה עניין ולחזור הוא יודע כשאני אחזור אבא יתן לי איזה צ'ק גדול אבל כמי שאוהב את אביו הוא עושה את זה בשביל הצ'ק הוא עושה את זה כי אבא ביקש זה יעשה טוב לאבא אני רוצה לעשות נחת רוח לאבא זה שאחר כך אני יודע שהוא גם יתן לי הרבה כסף בסדר תודה רבה אבל גם בלי זה הייתי עושה את ככה אומר אצל הצדיקים האמיתיים הם יודעים שיקבלו שכר אבל זה לא המטרה זה מה שאומרת המשנה בפרקי אבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא הבו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס רב בלשון המשנה בארמית לשון

המשנה היא בעברית בדרך כלל אבל פירוש המילה רב זה שר כמו שהתרגום מתרגם שר הטבחים רב טבח היה אז אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב רב הכוונה את השר. כלומר, אל תהיו כמו משרטים שמשמשים את השר בשביל לקבל את הכסף בסוף החודש, אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס. רק נאמן הוא בעל מלאכתך שישלם שכרך. תסמוך על הקדוש ברוך הוא שהוא יתן לך, הוא ישלם לך. אבל אתה תעשה את הדברים מתוך אהבה, מתוך אהבת השם. אדם שחי בצורה כזו של אהבת השם הוא אדם שהוא הוא מאושר בכל מה שהוא עושה. הוא מרגיש כל כך טהור בתוכו, כל כך נעים עם עצמו, כי הוא יודע שהוא עושה דברים לשם פעולם, לא להתגדל בהם ולא להתהדר בהם ולא כקרדום

לחפור, אלא הכל אך ורק לשם שמיים. זו מעלה גבוהה, אבל היא בהישג יד, היא לא באה לבד. אדם לא נולד עם זה. כמו שאמרנו, אדם נולד באופן טבעי שהוא מרוכז בעצמו. אבל כשהוא מדבר עם עצמו, עובד על הדברים, שומע שיחות, חוזר עוד הפעם, כותב לעצמו, קורא ספרים, מתחזק, לאט לאט הוא משתנה עד שמגיע למדרגה ולמעלה של גדולי ישראל. מכאן נדפדף כמה דפים. הוא ממשיך ואומר כך: הם שחייב אדם לאהוב את בוראו. זה בפרק שהוא מדבר על אהבת השם. ודפים הוא מדבר על אהבת השם. לאחר מכן הוא אומר וכשם שחייב אדם לאהוב את בוראו. כך חייב אדם לאהוב איש את חברו. שהרי ישראל אין חביבים לפני הקדוש ברוך הוא יותר מכל האומות. ומתוך חיבתן קראן בניו.

כעניין שנאמר בנים אתם להשם אלוקיכם. ואומר בני בכורי ישראל ולא עוד אלא שמתוך חיבתן יחד שמו עליהם. פה כעת הוא מעריך לא נקרא את הכל. כמה ביטוי של אהבה הקדוש ברוך הוא ראה לעם ישראל. אבל המהלך שהוא כותב כאן הוא מאוד מעניין. אומר, "אתה יודע איך מגיעים לאהבת ישראל? כשאתה אוהב את הקדוש ברוך הוא, אתה ממילא תגיע לאהבת ישראל. למה? שהרי ישראל הם חביבים לפני הקדוש ברוך הוא, יותר מכולם. כלומר, כשאתה אוהב את האבא, אז אתה אוהב גם את מי שאבא אוהב. אדם שכל כך קשור ומחובר לאבי ואוהב אותו יודע שאבא אוהב את פלוני הוא אוטומטית אוהב אותו גם וזה נרמז בפסוק בתורה כתוב ואהבת לראך כמוך אני השם לא בכל פסוק מסתיים במילים

אני השם מה ההדגשה כאן אני השם הרבה ביאורים נאמרו בזה אבל אחד הבאורים אני השם שאוהב אותו אז גם אם אתה כועס עליו אבל אם אני אוהב אותו תאהב אותו גם אתה כי אני בראתי אותך בראתי אותו ואני אוהב אותו אבל אתה אומר אבל רגע אדם אדם זה בעייתי, הוא עשה לי כך וכך. הוא בעייתי, עשה לך כך וכך, אבל הקדוש ברוך הוא אוהב אותו. הרי גם אדם שהוא רשע, זה לא אומר שהקדוש ברוך הוא לא אוהב אותו. אפילו אדם חוטה, נכשל בכל העבירות, זה כמו שאבא יש לו בן, הוא יכול לסתור לו, להקות אותו, אבל זה הבן שלו. הוא אוהב אותו אחרי הכל. גם אדם שמתנהג בצורה לא ראויה, עדיין הוא אהוב אצל הקדוש ברוך הוא. רק הוא יכול לכעוס עליו כמו שאבא כועס

על הבן, יכול גם להעניש אותו. אבל הוא אוהב אותו. אומר הקדוש ברוך הוא, "ואהבת לראך כמוך, אני השם ואני אוהב אותו." אז אם אתה אוהב אותי, תאהב גם אותו, אף על פי שאתה לא מרוצה מההתנהלות שלו. וכיוון שהקדוש ברוך הוא אוהב את ישראל ביותר, אם כן יש להם לכל אחד ואחד מישראל לאהוב איש את חברו כגופו. ותנ דווה אליהו, כשם שהקדוש ברוך הוא אוהב את ישראל בכל מקומות מושבותיהם. את זה אומר אליהו הנביא. כך יהיה האדם אוהב את ישראל בכל מקומות מושבותיהם. ושמה יאמר אדם הרי אני אוהב את חברי ביותר אבל אם שרח עליי איני מוחל לו כלומר אני אוהב אותו אבל אם הוא פגע בי העליב אותי עשה משהו כנגדי אני יותר לא מוכה תלמוד לומר ואהבת

לרעך כמוך שכשם שאם שרחת על חברך תרצה שימחול לך עלבונו כך אם שרח עליך תמחו לו על אלבונך הוא אומר נרמז במילה כמוך שתמיד כשיש לך טענות כלפי אחרים תעמיד את עצמך במקומו כמוך נכון הוא היה לו הוא בסדר, פגע בך, התנהל שלא כראוי. אתה לא רוצה לסלוח לו, אבל תחשוב מה היה קורה הפוך. אתה אף פעם לא פגעת באחרים, אף פעם לא היו לך טעויות, גם לך היו טעויות. ואתה היית רוצה שיסלחו לך, היית רוצה. אז גם אתה תסלח לו. זה חלק מהכמוך שהבתה לרעך כמוך לרצות להתנהל עם השני כמו שאדם מתנהל עם עצמו. נעלה כעת קומה נוספת. אדם שחי בצורה כזו אז נכון הוא חי על פי האמת הוא עושה את רצון השם מצווה מהתורה ואהבתה לילך כמוך אבל לפתע הוא

יגלה דבר מדהים יש לנו כלל בכל המצוות שאמנם האדם נדרש לעשות אותם לשם שמיים כרצון השם אבל אין מצווה שהקדוש ברוך הוא לא סידר לאדם שהוא עצמו יתעלה על ידה גם ברוחניות שלו וגם מבחינה מעשית בחיי היום יום הוא ירגיש שהוא מרבי מרוח בעולם הזה, לא רק בעולם הבא. הדבר הכי חשוב זה שהוא עושה את רצון השם. זה שהוא מתקן את עצמו ומתעלה להיות אדם יותר נעלה, יותר רוחני, יותר מתוקן על פי רצון השם. אבל כדרך אגב ידע שהוא מרוויח גם עולם הזה. המציאות מוכיחה. אדם שפותח את החסימה הזאת, אמרנו יש לו את השריון שלו מרוכז בתוך עצמו, אוהב רק את עצמו, אבל עובד על עצמו לפתוח את השריון, להכניס אחרים לתוך הלב, לאהוב את האחרים.

לפטע הוא יגלה שמה קורה לו? הוא הופך להיות אדם יותר מאושר, אדם יותר שמח. היצר הרע מראה לאדם, אם תהיה מרוכז בעצמך, תדאג רק לעצמך ותמחק את כולם, יהיה לך טוב בחיים. אתה תהיה מאושר. אבל זה הפוך. אדם שלא מכניס אהבה לליבו את אהבת הזולת, הוא הופך להיות אדם עצוב, אדם מדוכדך, אדם שיכול להיות הכי עשיר, אבל גם לא טוב לו עם מה שיש לו. לא טוב לו עם עצמו. אבל כשיש לו את החיבור הזה בלב לאחרים, את האהבת ישראל, הוא רואה את כל אחד, תמיד חושב איך לעשות לו טוב, איך לרצות אותו, איך לשמח אותו, הוא הופך להיות אדם מאושר. מלבד זאת הוא יגלה שתוך זמן קצר הוא מתחיל להנות מכל מה שיש בעולם לאחרים. אדם שמרוכז בעצמו, הוא לא

יכול לההנות ממה שיש לאחרים. הוא נהנה רק ממה שיש לו. הוא יכול לראות גינת פאר, פרחים ועצים יפים ופירות משובחים וזה בכלל לא מדבר אליו. זה יכול אפילו לצוות לו את הלב. למה יש לו ואין לי? יושב במרפסת של הבית, נניח שיש לו דירה פשוטה בקומה חמישית. ומהעבר השני של הכביש מישהו קנה מגרש ובנה שם איזה קוטג' יפה עם בריכה פרטית וגינות פאר מסביב ומזרקות. אדם שאין לו אהבת ישראל, הוא יושב במרפסת ונצבעת ליבו, תראה מה יש לו. הוא כל הזמן חי בקנאה. הוא עלול גם להוריד את הטריס ביותר לא לצאת למרפסת, כי הוא לא יכול לסבול את הכאב הזה שקורה לו. אז גם את המרפסת תפסיד. אבל אדם שיש לו אהבת ישראל, יושב במרפסת ואומר, איזה

יופי, כמה הוא עבד כדי שאני אהנה. תראה איזה יופי של פרחים, איזה יופי של עצים, הוא עובד קשה ואני נהנה והוא באמת נהנה. מה אכפת לי זה שלי או שלו? אני שמח בטובתו שיהיה לו טוב. אני תמיד מאחל לכולם שיהיה להם טוב. אדם שמרדיל את עצמו לאחל לכולם שיהיה להם תמיד רק טוב. זה ואהבתה לריחה כמוך. לרצות שלשני יהיה טוב. אז האדם הזה גם נהנה כשטוב לשני. הוא רואה את חברו שקנה רכב חדש. הוא מרגיש כאילו הוא קנה. הוא לא מרגיש צביטה למה אני עם הרכב הישן והוא כבר יש לו רכב כזה חדיש. הוא שמח בשמחתו כי הוא מורגל כל הזמן לחשוב הלוואי שיהיה טוב לאחרים. אני רוצה ש פעם אמרנו את ההגדרה של והבתה לראך כמוך. אדם שרוצה לקנות את זה

בעצמו כל בוקר ירגיל את עצמו בדרך לעבודה בדרך ללימודים שיאמר לעצמו אני מאחל לכל אחד מישראל שאת כל הטוב שאני רוצה שהשם יתן לי שהשם יתן גם לו. אדם שמרגיל את עצמו זה משפט קצר וחזק שזה יכול לשנות את החיים מקצה לקצה בהתחלה באופן טבעי אדם יכול להרגיש התנגדות למשפט הזה מה אני רוצה שהשם יתן לי למה שיתן לו אבל גיד לעצמו חסר לבורא עולם יכול לתת לי ויכול לתת גם לו אז כל הטוב שאני רוצה שהשם יתן לי בריאות פרנסה אדירה טובה אישה טובה ילדים טובים שהשם יתן גם לא וגם לא וגם לא לכולם למה לא שלכולם יהיה טוב בתחילה יש התנגדות מרגיל את עצמו להתגבר ולהתעלות, לאחר זמן הוא יגלה שהוא הופך להיות אדם מאושר, אדם שמר. רווח

נוסף שיש בדבר שאדם כזה יגלה שהוא לא כועס מהר. אדם שאוהב הוא לא כועס מהר. כשמרגישים ריחוק ממישהו כועסים עליו במהירות. אבל כשאוהבים, איך אומר שלמה המלך? על כל פשעים תחסי אהבה. כשאוה אפילו דברים שנראים מאוד פוצאים וכואבים, אבל על כל פשעים תחסי אהבה. מי מרוויח? הוא עצמו המרוח הגדול. חשוב להדגיש את זה כי זה בניגוד לתפיסה הרגילה שאדם שמחנך את עצמו ללא תיקום ולא תיתור השני מרוויח מחנך את עצמו לבהבתה לרעך כמוך השני מרוויח ועוד הוא יכול להרגיש על עצמו אולי אני היוצא תמיד המסכן והחלש והמקריא והמפסיד כי אני צריך כל הזמן רק לא תיקום ולא תור ולדון לכף זכות ולעשות טוב לאחרים צריך לדעת הוא עצמו גם עושה רצון

השם גם נהיה אדם יותר מתוקן ושלם ברוחניות שלו וגם בעולם הזה הוא יהנה הרבה יותר וכשהתחושות של האדם הם שמחות וטובות ומאושרות הוא מרגיש מאוחד מחובר לכולם גם הבריאות הפיזית שלו יותר טובה הגוף כידוע מאוד מושפע מהנפש כשהנפש רבואה הנפש שמחה הנפש מרגישה שהיא לא לבד לא בודד ולא גלמוד כשהוא אוהב אחרים הוא מחבר אותם לעצמו גם הוא מתחבר אליהם אז הוא מרגיש שהוא חלק מתוך כוח אדיר ממילא הוא הופך צריך להיות יותר בריא גם בגוף וגם בנפש. נמשיך את דברי הרמב"ם הלכה ד'. אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצוות עשה. אחת מפני שהוא בכלל רעין ואהבת לראך כמוך ואחת מפני שהוא גר. והתורה אמרה ואהבתם את הגר. ציווה על

אהבת הגר כמו שציווה על אהבת עצמו כלומר של הקדוש ברוך הוא שנאמר ואהבת את השם אלוקיך. הקדוש ברוך הוא אוהב גרים שנאמר ואוהב גר. אומר הרמב"ם, עד עכשיו דיברנו על אהבת ישראל, שזה כל אחד מישראל, אבל הוא אומר, תדע שיש בעם ישראל קבוצת אוכלוסייה שצריך לאהוב אותם יותר מיהודי רגיל. ואלה הגרים, אנחנו מדברים על גרי הצדק, אדם שהתגייר גיור אמיתי, לא גיור רפורמי שנשאר גוי כמו שהוא היה ורק עבדו עליו, אמרו לו שהוא נהיה יהודי. גיור אמיתי, גיור כהלכה. גיור זה שינוי במבנה הרוחני של האדם. צריך שהגיור יהיה לשם שמיים. אם שניים הכירו, יהודי וגויה הכירו, ועל ידי ההכירות עם היהודי, אותה גויה התעוררה להכיר את היהדות.

כלומר, בזכותו התחילה ללמוד מה זה יהדות והתפעלה מהיופי של היהדות. עד שהיא מגיעה להכרה, אני רוצה את היהדות. באופן כזה, אף על פי שזה התחיל דרכו, אבל היא מגיעה להכרה שזו האמת ואיתו בלעדיו, אני רוצה את זה. אז הגיור תופס אף על פי שזה התחיל מתוך קשר עם ודי יהודיה אבל אם כל הגיור רק בשביל להתחתן אבל אם הוא עוזב אותה היא עוזבת את ה לא לא מעניין אותה היא ממשיכה להיות גויה אז אין פה הכרה אמיתית אין פה שבאמת מגיעים לאמונה בבורא עולם אז הגיור הזה לא תופס אבל גיור שהוא גיור כהלכה אומר הרמבם אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצוות עשה אחת אחת מפני שהוא בכלל ראים. גם הוא נקרא ראה ואהבתה לראך כמוך ואחת

מפני שהוא גר. יש מצווה לאהוב את הגר. מצוות עשה מהתורה. חשוב להדגיש את זה כי בארץ ברוך השם רואים יש הרבה גרים ולפעמים יש לאנשים תחושה שזה לא שייך לעם שלנו. זה לא נכון. ברגע שהתגייר הפך להיות חלק מעם ישראל. ואדרבה, אדם שעזב את עמו ואת אלוהיו ובא להצטרף לעם ישראל, מכבדים ומייקרים אותו יותר. רות המאביה באה והתגיירה, זכתה שדוד המלך היה מזרעה, שלמה המלך, המלך המשיח מזרעה, מרות הגיורת, שהגיור שלה היה טהור ואמיתי לשם שמיים. מתוך כך גם נלמד כשרואים את הרעיון שבבסיס הדברים שאדם שמשנה הרגלים ומקריב עוזב את הסביבה ובא לבורא עולם כמה צריך לאהוב אותו מתוך זה נלמד כמה צריך לאהוב אדם שחוזר בתשובה לא לראות

אותו כאדם ש בעבר איזה עבירות הוא עשה פתאום עכשיו נהיה לנו צדיק חוזר בתשובה הפוך האדם הזה כתוב מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד למה? כי האדם הזה שינה הרגלית. צדיק גמור, נולד שומר שבת, נולד שומר נגיעה, נולד רגיל לברך ברכת המזון, להניח תפילין, שלוש תפילות במניין כל יום, רגיל לזה. אז ודאי שזה קל. אז נכון יקבל שכר גדול, צדיק גמור, אבל מקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעבוד. הוא יכול לעקוף אותו כי הוא שינה הרגילים כי הוא שבר שהיה מורגל לעשות כל הזמן היה רגיל בשבת לנסוע וכעת הוא לא נוסע בשבת כמה האדם הזה יקר ואהרו וחביב את זה לקדוש ברוך הוא כמה זה מחייב גם

אותנו הרמבם דיבר על גרים אבל כשרואים את הרעיון שעומד מאחורי העניין למה הגרים כל כך חשובים אצל הקדוש ברוך הוא למה אוהב גר כי הוא שינה כי הוא הקריב גם אדם שעושה תשובה מתחזק במשהו, שינה והקריא ועלה למדרגה יותר גבוהה. יש יהודי צדיק בשם הרב אריה שכטר, אולי שמכירים אותו, יש לו שיעורים גם בהידברות, אני מניח שיש שמכירים. יהודי צדיק כיוון 70, סבא חביב שאוהב כל אחד ואחד מישראל, ממש רואים עליו את אהבת ישראל שבו. ראיתי איתו פעם בסמינר והוא סיפר שניגש אליו בחור בדמעות ואמר לו שהוא רוצה לחזור בתשובה אבל הוא יודע שאין לו סיכוי ולכן הוא מיועש ושבור לחלוטין איך אמרה אסתר כאשר עבדתי עבדתי זו התחושה שלו כאשר

עבדתי עבדתי אין לו סיכוי ואין לו תקווה אף על פי שהוא יודע שיש בורא לעולם והתורה אמת והוא כל כך רוצה להשתנות אבל הוא אומר זה טוב לאחרים לא בשבילו שאל אותו הרב אר שכתר למה מה? למה אתה חושב כך? איך הגעת למסקנה כזו ורואה את הדמעות בעיניים שלו? אז הוא אומר שפעם א כעס על איזה דבר שקרה לו בחיים והוא החליט שהוא הולך להטריס כנגד הקדוש ברוך הוא ואז הוא לקח דבר שהוא לא כשר ביום כיפור שחל בשבת, אותה שנה יום כיפור היה בשבת, הלך לכותל המערבי ואכל את זה שם. אז הוא אומר, "תגיד לי הרב, אני יש לי תיקון, עשיתי דבר שהרשעים הכי גדולים לא עשו את זה. אז גם לאחרים שחיללו שבת או משהו יש תקווה, הוא בהרגשה שאין לו

תקווה." הרב אריה שכטר חיבק אותו ונישק אותו כמו שמנשקים תינוק אהוב. אמר לו, "תדע שאתה יכול להיות גדול יותר מכל הצדיקים האחרים, כי אתה עכשיו עושה תשובה מתוך אהבה. ואדם שעושה תשובה מאהבה, זדונות נהפכות לזכויות. הגמרא אומרת, אדם שעושה תשובה מיראה מתוך פחד, העבירות שלו נמחקות. גם טוב, היה לו מינוס גדול, הקדוש ברוך הוא כיסא לו את המינוס. מה עם כל השבתות שהוא חילל? כאילו לא חילל. אבל לקבל על זה שכר של שמירת שבת, גם לא. כאילו שהוא לא חי באותה שבת. לא שכר ולא עונש. כי נמחקו לו העוונות. אבל אומרת הגמרא, אדם שעושה תשובה מתוך אהבה, זדונות נהפכות לזכויות. כלומר, המינוס הופך לפלוס. כל השבתות שהוא חילל, לא

רק שנחשב שהוא לא חילל שבת, אלא מקבל שכר כאילו שמר אותם כהלכה. סדונות נהפכות לזכויות. משל, למה הדבר דומה בעצם? מה ההיגיון שיש בזה? למה גם זכויות? משל לאבא שהוא עשיר גדול, בעל מפעל ומגלה שמישהו מחבל לו במכונות, גונב לו כספים, הוא לא יודע מי זה, שם מצלמות להפתעתו הוא רואה שבנו שעובד במפעל הוא זה שמקלקל, משחית וגונב. קרא לו, כעס עליו, גירש אותו מהבית, אתה לא מתבייש, אני אבא שלך עושה לך כל כך ואתה זה העיף אותו. זה הלך שנתיים, ניסע את מזלו בכל מיני עניינים, ראה שהוא לא מצליח בשום דבר, רק מדרדר. יום אחד ישב, כמה אבא טוב יש לי, ואיך אני התנהגתי איתו, כמה אני לא בסדר? התבגר לפתה, פרץ בבוחי, ממש נכנס

לעצבות גדולה, הלך נקש בדלת של האבא עם פנים נפולות, מבקש סליחה, בוכה, מתחנן אם זה לא היה בנו, אלא היה סתם עובד אחר שבא לבקש סליחה, היה אומר לו, "טוב, אני סולח לך, לך תחפש עבודה מקום אחר." אבל כשזה הבן שלו, איך הוא והוא רואה חרטה אמיתית? איך הוא יגיד? הוא יחבק אותו, ינשק אותו, בוא תיכנס הביתה, תאכל, תשתה, מה שהיה היה. נחזיר אותך למפעל. הוא אומר לו, "אבל אבא, אני חייב כסף לאנשים. שקעתי בחובות בשנתיים האלה." כשאבא רואה שבאמת הוא בא מתוך אהבה, מתוך חרטה אמיתית, מה אומר לו האבא? אל תדאג, אני אשלם את כל החובות. ובוא קח גם דמי כיס. עוד נותן לו שיהיה לו דמי כיס משלו, כי זה הבן שלו, זה לא אדם זר. אז

הוא שמח שהוא חזר אליו. כך כשאדם עושה תשובה מאהבה, זה לא רק שהקדוש ברוך הוא מוחק לו את העוונות, אלא סדונות נהפחות לזכויות. אמר לו הרב שכטר, אתה שהגעת לתהום הכי עמוקה, כשאתה תהפוך את זה לזכויות, לך יש את המגדל הכי גבוה, יותר מכולם. אז אדרבה, אתה אתה עוקף גם אותי עם כל הזכויות שיש לך עכשיו שאתה עושה, אתה אומר שאין לך תקווה, הפוך. אתה תגיע למקום הכי גבוה יותר מכולם. זה מה שכתוב מקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. וחלילה לאדם להתייאש מעצמו, להגיד, אני לא שווה כלום, ירדתי לשפל, תראה מה עשיתי. אלא יזכור תמיד אם הקדוש ברוך הוא מוכן לסלוח לו הוא ודאי צריך לסלוח לעצמו אני אומר את

זה כי כמה פעמים פגשתי אנשים שלא מוכנים לסלוח לעצמם על טעויות שעשו היה סמינר של ערכים בבית ק בנהריה סמינר לבחורים רווקים עוד כמה שבועות יש גם מאוד מומלץ מי שלא היה בסמינר מאוד מומלץ יש לרווקים יש לרווקות יש למשפחות אז כשהגעתי עוד לפני שיצאתי מהרכב ניגש בחור לחלון ואמר שהוא הגיע לפה עם חבר שממש פיקוח נפש, חייבים לדבר איתו כי החבר הזה הוא כבר מפחד עליו שהוא הולך להתאבד עד כדי כך. מה קרה? אז הוא מספר שהוא תמיד היה בחור עם ערכים, בחורש שומר על עצמו, לא דתי, אבל שומר על הכללים, על הערכים, על האישיות שלו. והוא יצא אחרי הצבא לטיול בתאילנד, ושם נכשל בדברים חמורים, דברים שהוא לא היה לה בדעתו גויות.

וכשחזר לארץ פתאום הוא קלט מה הוא עשה. הוא נכנס למשבר נפשי כזה קשה, איך הגעתי לשפל כזה? וממש שואל את נפשו למות. אין לו יותר טעם בחיים כי הוא יודע שיש בורא לעולם ויודע מה כתוב בתורה ואיך הוא נכשל בזה. אז הוא אומר בקושי הבאנו אותו פה לסמינר. שאל אם אפשר לדבר. אמרתי לו תביא רוצה בשבת. אני אומר תביא אותו עכשיו. זה סכנת נפשות אתה אומר פה. אז הוא הגיע אליי לחדר שם בסמינר. באמת רואים אדם פנים נפולות, אדם בדיכאון. שאלתי אותו למה אתה כל כך קוב? סיפרו לי מה שקרה, אבל תסביר לי למה אתה כל כך קוב. אומר לי, אני צריך להסביר לך למה. אתה יודע איזה דברים חמורים כתוב בתורה, בורא עולם. אמרתי לו, זאת אומרת, כל מה

שאתה בטוח שעשית דבר גרוע זה בגלל שהקדוש ברוך הוא אומר בתורה שאסור לעשות את זה. נכון? הוא אומר נכון. באותה תורה שכתוב שאסור לעשות גם כתוב איך מתקנים. אתה לא יכול להגיד לקדוש ברוך הוא אני מאמין לך שאסור אבל אני לא מאמין לך שאפשר לתקן. נכון שמראש צריך להיזהר שלא להיכם לא פשוט אבל להיכנס לדיכאון ולעצבות ולהרגיש שאין טעם בחיים זו טעות. הקדוש ברוך הוא אומר לך שאפשר לתקן. אתה תגיד לו אי אפשר לתקן. יש הלכות תשובה ארבעה חלקים חרטה לעבר קבלה לעתיד וידוי ועזיבת החטא חרטה לעבר יש לך הוא אומר ודאי בימים ולילות אני בוכה על זה קבלה לעתיד אתה מקבל על עצמך שמירת נגיעה כהלכה לא רגויות לשמור על עצמך כהלכה עד

החתונה לא ליגוע באף אחת תיקח שמירת נגיעה כמו שצריך תרוויח מזה עוד הרבה דברים אמר מקבל על עצמו וידוי פעם אמרת לא אמר וידוי אמרתי לו תגיד עכשיו וידוי תדבר עם הקדוש ברוך הוא שאתה מצטער על כל הטעויות שעשית, שאתה מתחרט, אתה מקבל על עצמך לעתיד ומהרגע הזה כשאתה עוזב את החטא אתה נקי אצל הקדוש ברוך הוא. הוא אומר לך שאתה נקי. אתה אל תגיד לו שאתה עם קטמים ויש לך עוונות. אתה חזרת בתשובה, אתה נקי. שבת לקדוש ברוך הוא. שוב ישראל עד השם אלוקיך, אומר הפסוק בשבת היה עם פרצוף אחר לחלוטין. ראיתי אותו בהרצאות, קצת עקבתי אחריו. איך כתוב ותחי רוח יעקב אביהם. קיבל ממש שמחת חיים טעות בהסתכלות שהייתה לו. היה בטוח ש

שאין לו תקווה ושחייב להתייאש. והאמת היא לא כך. אדם צריך מראש לא ליפול. אבל אם נפל לפעמים היצר רוצה להפיל את האדם בחטא לא בשביל החטא אלא בשביל היא שיביא אותו אחר כך. אתה רואה שאתה לא שווה כלום. אתה רואה שזה לא בשבילך אז מה אתה מתאמץ בכלל? זה שווה לו יותר כי בזה הוא הפיל אותו לחלוטין. וכל אדם צריך להיות חזק ואתן בדבר. לקראת סיום. נראה עוד קטע מדברי הרמב"ם. כל השונא אחד מישראל בליבו עובר בלא תעשה. שנאמר לו תשנע את אחיך בלבבך. ואין לו קין עליו זה לפי שאין פה מעשה. אדם שאכל דבר לא כשר כשהיה הסנהדרין, היה בית המקדש, היה מקבל מלכות, אבל הלו הזה לא תשנע את אחיך בביל. ובך גם בזמנם לא היה על זה מלכות.

אין לו קין עליו זה לפי שאין בו מעשה. ולא הזהיר התורה אלא על שנאה שבלב, אבל המכה את חברו והמחרפו, אף על פי שאינו רשאי, אסור לאדם להכות את חברו או להשפיל אותו, לחרף אותו, אינו רשאי, אינו עובר משום לא תשנע. כלומר, האיסור לא תשנע את אחיך בלבבך זה כשאדם שונא את חברו בליבו. וכאן הרמב"ם מלמד אותנו מה קורה כשיש הקפדה על מישהו? מה עושים? כועסים על מישהו? מרגישים בלב שנאה בעבודה. אתה יודע שהוא דיבר על המנהל נגדך ולכן לא קימו אותך בעבודה. אתה מרגיש כעס עליו, זעם פנימי. אתה מרגיש שאתה שונא אותו. מה עושים? עם מצב כזה. ממשיך הרמב"ם, כשיחטה איש לאיש לא יסתמנו וישתוק. כלומר, לא ירגיש בלב את השנאה הזאת

וישתוק. כמו שנאמר ברשעים. ולא דיבר אבשלום עם אמנון מאומה למרה ועד טוב כי שמא אבשלום את אמנון, אלא מצווה עליו להודיעו ולומר לו, "למה עשית לי כך וכך? ולמה חטאת לי בדבר פלוני שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך ואם חזר וביקש ממנו למחול לו צריך למחול ולא יהיה המוכל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלוהים אומר הרמבם וזה מענה להרבה התלבטויות בחיים כל אדם יש לו המון התלבטויות בשאלה הזו אני כועס על מישהו שעשה לי משהו אני אגיד לו אני אשמור את זה בלב אם אני אגיד לו אולי יצא משהו לא טוב מזה אומר הרמבם תדבר צריך לדעת לדעת איך לדבר אבל תדבר אל תשנע אותו בלב זה איסור מהתורה לא תשנע הכיך אתה מדבר איתו רגיל כאילו אתה חבר

שלו אבל בלב יש לך טינאה עליו כי אתה יודע שהוא דיבר מהנהל שלא יקדמו אותך בעבודה אתה מרגיש שאתה שונא אותו אומר הרמבם אסור לעשות את זה לשמור בלב צריך לפנות אליו לא לבוא גם בעצבים ולהטיח בו דברים קשים אבל לדבר מלב ללב למה היית צריך לומר למנהל שאני לא בסדר ועל ידי זה לא קידמו אותי שיבוא ויוציא את מה שיש לו. אז החבר יסביר את עצמו או שהוא יתנצל, שהוא עשה טעות, או שהוא יסביר, או שיגלה שבכלל הוא ורק חשבת שזה הוא. אבל אדם ששומר שנאה בלב, עובר איסור מהתורה, לא תשנע את אחיך בלבבך. מורד ממשו, צריך לפתוח את הדברים ולדבר. אצל המון אנשים זה בדיוק הפוך והם חושבים שזה הכי נכון. חושבים שזה הכי נכון לשמור את

הטינה בלב בפנים מראה לו שאנחנו חברים לא קרה כלום בליבו הוא שונא אותו ומדבר נגדו עם מאחורי הגב מדבר עם אחרים עליו כמה הוא שונא אותו כמה הוא לא בסדר צריך לדעת אסור לעשות את זה ואת זה הוא אומר לומדים מהפסוק הוכח תוכיח את אמיתך בדרך כלל רוב האנשים מבינים מה זה הוכח תוכיח את אמיתך ראית אדם חילל שבת תאיר לו על זה זה גם נכון אבל זה זה ברובד של הדש של הפסוק בפש שת הפסוק הפסוק אומר כך לא תשנע את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את אמיתך ולא תיסע עליו חט זה הפסוק המלא תמיד מצטטים את ההוכח תוכיח את אמיתך אז מבינים שזה על חילול שבת על עבירות אבל המקור של הפסוק בפשט זה לא תשנע את אחיך בלבבך כשיש לך טענה עליו אל תשנע

אותו בלב אלא הוכח תוכיח את אמיתך על מה על הטענות שיש לך עליו מה שיש לך בליבך תגיד לו מה מפריע ולא תיסע עליו חטא. אל תגרום לעצמך עוון על ידי שאתה שומר את זה בלב ולא פותח ולא מעלה את הדברים. אם אתה יודע שעל ידי שתדבר יצא ריב גדול, יצא מחלוקת גדולה, אז תעשה שאלת רב. כל מקרה לגופו. יש מצבים שצריך לשאול האם גם במקרה הזה אני צריך ללכת ולדבר כשאני יודע שתתחולל שערה לאחר מכן. אבל ב-90% מהמקרים זה לא כך. כשאדם פונה לשני בדרכי נועם ושואל אותו למה עשית לי כך וכך? למה הזקת לי בזה? למה התנהגת איתי כך? אז הדברים יותר ההו מרגיש שלו בנוח, מנסה להתנצל, להסביר את עצמו ובדרך כלל מגיעים כך לפתרון. נמצא שבהלכה

אנחנו לומדים לא רק איך לאהוב את השני, אלא גם בזמנים שמתמודדים עם תחושות של שנאה. איך באמת לפוגג את השנאה הזו, איך לגשת בצורה נכונה. ונסיים לברכה שהשם יתן בין כל עם ישראל אהבה ואחווה, שלום ורעות שנזכה במהרה לגאולה שלמה. ‏Amen.